בתשובה להאייל האנגלי, 13/11/23 13:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עכשיו גם הבוס שלה הולך הביתה. איך זה שכשכל הדמוקרטיות בעולם מתדרדרות לאי שפיות, דווקא הדמוקרטיה הכי פחות שפויה מצליחה לעשות משהו שפוי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הצ’יף לשעבר: זה לא בגלל שהשפויים יותר שפויים. זה בגלל שיותר שמרנים הפכו להיות פחות שפויים. לכן זה כנראה זמני, אם לא יקרה שינוי אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי סביר. אפילו בשיטה האזורית, איך יתכן שמפלגתו של נייג'ל פארג' קבלה הרבה קולות וזכתה רק ב-4 מושבים (פחות מחצי ממה שצפו לה)? יותר סביר שהקולות השמרנים הלכו לליב-דמס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היו הרבה אנשים שהתלבטו בין הליברלים לרפורמה, רפורמה לקחו מצביעים מהמחנה הפופוליסטי של השמרנים וממי שהתכוונו לא להצביע כמחאה. אחרי שבבחירות האחרונות הליברלים הגדילו את מספר המצביעים שלהם וירדו במספר חברי הפרלמנט הם הבינו ששיטת הבחירות לא הולכת להשתנות בקרוב ולכן החליטו לשנות גישה ולהתמקד כמעט רק במחוזות בהם יש להם סיכוי לנצח, וככה בבחירות הנוכחיות הם עלו ב-1% במספר המצביעים אבל יותר משילשו את מספר חברי הפרלמנט. פאראג', לעומת זאת, לא באמת רצה1 למקסם את מספר חברי הפרלמנט של המפלגה שלו2, ולכן הוא התמקד בקמפיין ארצי. 1 גם בגלל שהרבה מהם לא צפויים, גם בגלל שבפרלמנט עם רוב של לייבור כל כך גדול עוד 20 חברי פרלמנט לא יעזרו לא באמת וגם בגלל שהמטרה האמיתית שלו היא להוביל את השמרנים (או לפצל אותן ולהוביל את המחנה הפופוליסטי בשמרנים). 2 שלו במובן המוזר שהמפלגה הזאת היא חברה פרטית (Ltd) עם 15 מניות שלפארג' יש 8 מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה? מפלגה שהיא חברה בע"מ עם מניות שליטה?! באמת מוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו כאן כתב " לא שהברקזיט היה הצלחה כל כך גדולה". אני סקרן לדעת מה אומרים בבריטניה על השפעת הברקזיט. לדעתי, מאז הברקזיט קרו דברים כל כך גלובאליים וקטסטרופאליים (ההתחממות הגלובאלית, הקורונה, אוקראינה) שתוצאות הברקזיט טבעו בתוך ים ה"חידושים". בדיוק כפי שאמרו שהברקזיט לא היה הצלחה כזו גדולה (לפחות מבחינת הכלכלה הבריטית) באותה מידה אפשר להגיד שהוא לא היה אסון כזה גדול. אני לא יכול להצביע על איזושהי קטסטרופה כלכלית שאפשר לייחס אותה באופן ישיר ובלעדי לברקזיט. מה אומרים אמצעי התקשורת המסורתיים בשאלה זו? האם יש בבריטניה בכלל תנועה משמעותית הקוראת לחזרה לאיחוד האירופי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת קשה לדעת "מה אומרים בבריטניה". אני לא מכיר אדם אחד שהתנגד ומתחרט על זה שהוא התנגד, אבל זה לא אומר שאין כאלה. סקרים אומרים ש-31% חושבים שזאת לא היתה טעות בזמן ש-55% חושבים שזאת היתה טעות. לפי תוצאות הבחירות, השמרנים, רופורמה ו-DUP קיבלו ביחד פחות מ-40%, ונראה לי שגם זה אומר שהציבור בבריטניה לא מתלהב מהברקסיט. ועכשיו התומכים של הברקסיט אומרים שזה בגלל שהמימוש לא היה נכון, כמו קומניזם או סקראם, הרעיון תמיד נכון, רק שכולם מבצעים אותו בצורה לא נכונה. אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל למיטב הבנתי יש בבריטניה הרבה בעיות כלכליות די יחודיות, אינפליציה מטורפת, קפיצה אדירה במחירי האנרגיה, עליה במחירי הדיור, ה-NHS נמצא על סף קריסה ועוד. אני לא יודע אם אפשר ליחס אותן לברקסיט, אבל לא הלכנו לברקסיט בגלל שהבטיחו לנו שלא יהיו קטסטרופות אלא בגלל שהבטיחו לנו שזה ישפר את המצב, בפרט 350 ליש"ט תוספת תקציבית ל-NHS. יש תנועה לחזרה לאיחוד האירופי אבל היא לא משמעותית. למיטב הבנתי, העובדה שלצאת מהאיחוד האירופי היה רגע של טמטום טהור לא אומר שחזרה לאיחוד האירופי יהיה מהלך חכם. אני מניח שזה יהיה יותר משמעותי עוד עשור או שניים - בהנחה שהאיחוד ישכיל להשתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
350 מיליון לישט, אני מניח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, טעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא רואה שום מדד כלכלי שאומר משהו חד שמעי לגבי התועלת/נזק של החברות באיחוד אירופי. אבל אני יכול לראות נימוקים טובים, לא כלכליים בטיבם, לבריטי לתמוך בברקזיט. העובדה שמוסדות האיחוד הנבחרים (הפרלמנט, בית הדין) "נשלטים" ע"י מפלגות המתנגדות לאיחוד מלמדת שמשהו יסודי מקולקל במבנים האלו (מזכיר את מצבה של הדמוקרטיה הישראלית שטיפחה את אוייביה מבית). למה שבריטי סביר ירצה להיות קשור לארגונים אלו? עצם העובדה שהבריטים כרגע בלתי תלויים בהחלטות פרלמנט או בית הדין של האיחוד האירופי עשוייה להיחשב בעיני מספיק בריטים כסיבה מספיק טובה לברקזיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין אין ''קטסטרופה'' לבין ''אין מדד חד משמעי''... בסופו של דבר, מבחינה כלכלית, הברקסיט הקשה מאד על יחסי המסחר עם השכנה הכי גדולה שלנו (פעם סחורה היתה נכנסת חופשי), הקשה על יחסי המסחר שלנו עם שאר העולם (כל הסכמי הסחר שלנו עם העולם נעלמו בין לילה), הצריך אותנו להקים מערך רגולטורי חדש (והאינטרס של חברות זרות לשתף איתו פעולה קטן בהרבה מהאינטרס שלהם לשתף פעולה עם הרגולטור האירופי), הקשה על מעבר עובדים דרושים מהאיחוד האירופי לבריטניה ומבריטניה לאיחוד האירופי, הקשה על האוניברסיטאות הבריטיות למשוך חוקרים זרים... וכל זה בלי לדבר על צפון אירלנד. האיחוד האירופי לא באמת נשלט על ידי הפרלמנט האירופי, ובטח שלא על ידי אף אחד מבתי הדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י סבינה גם בגרמניה המצב לא משהו, אם כי היא מדברת יותר על השרותים הציבוריים (הנה הם מופיעים שוב) מאשר על המצב הכלכלי בפני עצמו. הקשר ברור. מאחר שגם בריטניה וגם גרמניה קלטו המון פליטים בשנים האחרונות, עולה השאלה אם זה מקרי או שהמהגרים מהוים בעיה סוציו-אקונומית רצינית עבור מדינות אלה (אני מודה בבורות בכל הקשור למידע בנושא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי די קלוש למצוא קשר בין מה שסבינה מתארת בוידאו (שקשור יותר לבירוקרטיה, תרבות גרמנית וכמה החלטות גרועות של הממשל הגרמני) לבין בעיות המהגרים. משהו אחר הדאיג אותי בוידאו הזה1: כשאזרח גרמני אומר בדאגה ובכנות ״The world isn't afraid of us anymore״ - או... פה התחלתי לדאוג. _______________ 1 סתם נו. לא באמת. https://www.youtube.com/watch?v=uXdtafGdIVM |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הומור יבש במבטא "לא נכון" או שהיא רצינית? נכון שגם גרמניה וגם בריטניה קלטו המון פליטים בשנים האחרונות, אבל גרמניה קלטה פי חמש יותר פליטים מבריטניה בזמן שבריטניה גרמה ליותר מפי חמש פליטים מגרמניה (בשנים האחרונות, ואולי לא רק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי גם בצרפת יש רגע של שפיות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעזאזל עם הפסיכים של לה פן והימין הקיצוני ולכן הייתי מבין הכרזה על ״רגע של רע במיעוטו״ ו/או ״הצורך להכנס למיטה עם Strange bedfellows״. אבל רגע של שפיות? באיזה מובן השמאל הקיצוני והמטורלל בצרפת זה סימן לשפיות? איפה בדיוק הצלחת לזהות שפיות בפוליטיקה המשוגעת של צרפת וברחובות הנוטים לבעור שיש להם? מה מהרעיונות הבאים של ז'אן לוק מלנשון הם סימן לשפיות, לשיטתך: - האיחוד האירופי הוא כבר לא הפתרון אלא הבעיה - הליברליזם הכלכלי השחית לגמרי את האיחוד - ישראל היא קולניאליזם - העפת קורבין מהלייבור בבריטניה היא תוצאה של קנוניה יהודית והשפעה של הליכוד בבריטניה - תמיכה ביציאה מנאט"ו - התיחסות אל נאט״ו כאל "כלי לשעבוד לארצות הברית" - האשמת המערב בהתגרות ברוסיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה סביבי עולם שלם שרק מתחרפן ורק משתגע עם מטורללים והקצנה עם רעיונות מאוד משונים, אבל אנשים מתנחמים כשקבוצת השייכות ה״נכונה״ שלהם מנצחת ולעזאזל אם מדובר בניצחון פירוס. הפוליטיקה כמשחק כדורגל ואנחנו רק צריכים לבחור ללבוש חולצה של שמאל או חולצה של ימין ולקפוץ מהספה ולצעוק ״גול״ כשמבקיעים לכיוון הרצוי. אני אומר: פאק דיס שיט. מה שקרה בצרפת צריך לעורר בחילה בכל מי שחושב שפוליטיקה שפויה (רצוי עם השארת הקיצונים בשוליים) זה דבר חיובי. זה נכון שמנעו מכוח פסיכי עולה להשתלט על המערכת, אבל באיזה מחיר? לי זה מריח כמו נצחון פירוס שיהיה מאוד זמני וזה למה: - או שיצליחו לפרק את הקואליציה של השמאל כדי לבנות משהו ללא קיצוניים (תוצאה - אופוזיציה די גדולה של כוחות קיצוניים מימין ומשמאל והמון אש וונדליזם ברחובות בשנה הקרובה לפני שיחזרו לבחירות). - או שלא יצליחו לפרק את הקואליציה של השמאל ויבנו כזאת עם הקיצוניים (תוצאה - ממשלה לא יציבה ו/או גרירת צרפת למדיניות הזויה של השמאל הקיצוני1 ו/או עוד אש וונדליזם ברחובות בשנה הקרובה לפני שיחזרו לבחירות). מה שזה לא יהיה בצרפת, שפיות זה לא יהיה. מכאן, בביצה המזרח תיכונית בה אני יושב, הדשא של הבריטים נראה ירוק יותר. אצל הבריטים יש לפחות אווירה נעימה יותר של הכרעה ברורה לאחד הצדדים (הזדמנות ללייבור לדלוור בשקט הבטחות בלי תירוצים או להענש על הבטחות שווא בעוד כמה שנים) ומישהו שעומד בראש עם היסטוריה של בעיטה בתחת של קיצוניים מטורללים אל מחוץ למערכת הפוליטית של המפלגה שלו. עם כל הביקורת שיש על האנגלים (ונראה לי שיש כזאת בעיקר לאנגלים) אני חושב שישראל וצרפת יכולים רק לקנא בשפיות (היחסית, כן?) של הפוליטיקה שלהם. _ 1 שכנראה ימשיך לצאת לרחובות להפגין, לשרוף ולשבור, למרבה האבסורד, גם כשהוא חלק מהשלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפוליטיקה הצרפתית תמיד היתה נטיה להגזים - לא צריך לקחת את כל מה שפוליטיקאי צרפתי אומר בכזאת רצינות. בכל מקרה, לא הרעיונות של מלנשון הם השפיות אלא העובדה שהם (מפלגות השמאל-מרכז) הצליחו לשתף פעולה ולמנוע את ראשות הממשלה מברדלה. אם בבריטניה הגוש הפרוגרסבי היה מסוגל לשתף פעולה השמרנים לא היו מנצחים בבחירות האחרונות, אם בישראל גוש ה"שמאל-מרכז" היה מצליח לשתף פעולה נתניהו לא היה מצליח להקים 80% מהממשלות האחרונות שלו. העובדה שמועמדים רבים משתי המפלגות הסירו את המועמדות שלהם אחרי שהם עברו את הסיבוב הראשון על מנת למנוע מפאשיסטים להבחר היא רגע של שפיות שצריך לצלם ולשמור באלבומים. למיטב הבנתי, אין למלנשון רוב ולמיטב הבנתי הממשלה הבאה תהיה ממשלת קואליצית שמאל-מרכז (או שיהיו עוד בחירות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״לא צריך לקחת את כל מה שפוליטיקאי צרפתי אומר בכזאת רצינות״. זה כל כך תשובה של אנשי ימין (שרואים את עצמם כמתונים) כשמדברים איתם על התבטאויות ודעות הזויות של חברים בקואליציות שלהם. ישראל היתה צריכה לקחת אותך ליצג אותה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. לדעתי, כן צריך לקחת ברצינות מה שנבחרים אומרים. גם לבן-גביר ולסמוטריץ׳ אין רוב ובכל זאת השפעתם על כיוון הקואליציה הוא לא זניח. קואליציות עם קיצוניים לא משאירות את הקיצוניים כגורם זניח ובלתי משפיע על מדיניות. ובלי קשר אתה יודע טוב מאוד שלא מדובר רק במשהו שאיזה פוליטיקאי ספציפי ואיזוטרי אמר. הדעות והאידיאולוגיה של השמאל הקיצוני בצרפת ידועות ומוכרות. מן המפורסמות. אתה משתמש במילה שפיות, אבל אני לא משוכנע שאתה משתמש במילה הזאת נכון. אם מותר להציג את מה שקורה עכשיו בצרפת כ״שפיות״, אז אני צריך לבחון מחדש את כל מה שאני חושב או יודע על סצנות בקומיקס של באטמן ב-Arkham Asylum. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שבישראל אין באמת פער בין ההצהרות הקיצוניות של הפוליטיקאים הימנים למעשים שלהם. יש הבדל בין ההשפעה של בן-גביר וסמוטריץ׳ להשפעה המקסימלית שמלנשון יקבל ככל הנראה. בצרפת יש שיטת ממשל שונה לגמרי מהישראלית, את השרים ממנה הנשיא (בהמלצת ראש הממשלה) ומלבד ראש הממשלה שאר השרים אינם חברים בראשות המחוקקת. נראה שלא הבנתי למה אני קורה שפיות. לפי שיטת הבחירות הצרפתית בכל מחוז בחירה יש (מקסימום) שני סיבובים, אם אף מועמד לא זוכה ברוב הקולות בסיבוב הראשון עולים לסיבוב השני שני הראשונים וכל מי שקיבל יותר מ-12.5% מהקולות. בסיבוב הראשון זכו רק 76 מועמדים, 501 מחוזות עברו לסיבוב השני ובאופן נדיר ב-311 מהם היו יותר משני מועמדים (ב-2017 היה רק מחוז אחד כזה). בסיבוב השני מנצח מי שמקבל יותר קולות (רוב מוחלט או לא). בתקופה שבין הסיבוב הראשון לשני פרשו 215 מועמדים הגוש המרכז שמאל והשאירו את אותן מחוזות עם שני מתמודדים (ואת החזית הלאומית בלי סיכוי לנצח). זה, לדעתי, שפיות. הייתי רוצה לראות כזאת בישראל ובבריטניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. ההתארגנות הפוליטית לפני הסיבוב השני היא לכל הפחות מרשימה. לגבי השפיות בצרפת בשנה הקרובה, ימים יגידו. לי זה נראה כמו ניצחון פירוס שככל הנראה (לי) יתגלגל לכאוס ולניצחון סוחף של לה-פן בבחירות עוד שנה/שנתיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |