בתשובה להאייל האלמוני, 04/02/23 22:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת היא שגם אני, כששמעתי את הידיעה, שמתי לב ל"אם" ואמרתי לעצמי: "לא נורא. אם..." אבל כאשר שוב חשבתי על כך, הגעתי למסקנה שיש בפרשנות הזאת איזו היתממות, בדיוק כמו בדברי דוד חודק כאשר הסביר במאוחר את דבריו החמורים המקוריים, והגדיר אותם כהגנה עצמית. זה משום שהאמירות הבוטות האלה נאמרות על רקע מסוים. מה פתאום אדם קם בבוקר ומכריז הכרזה כזאת? תאר לעצמך שיריב לוין יכריז היום: אם אהרון ברק ואסתר חיות יאספו כמה אנשים נושאי נשק, יפרצו לביתי ויפתחו עלי באש, לא אהסס להשיב אש ולחסלם. זה אמנם משפט מותנה, אבל מה מטרת היציאה עם הצהרה מוזרה כזאת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"מה מטרת היציאה עם הצהרה מוזרה כזאת?" - אם קיים אצל לוין חשש סביר ש"אהרון ברק ואסתר חיות יאספו כמה אנשים נושאי נשק, יפרצו לבית[ו] ויפתחו עלי[ו] באש" הרי שמטרת ההצהרה הלא מוזרה היא להזהיר אותם מפני נקיטת צעד כזה. אני מקווה שהתגובה היתה קצרה מספיק וקראת אותה עד סופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדעתך אצל חודק יש חשש סביר שהרפורמה תוליד מצב שיסכן את חיו ויחייב אותו לפתוח באש לצורך הגנה עצמית? ולדעתך אצל זאב רז יש חשש סביר שהרפורמה תוליד מצב שיחייב אותו להתנקש בראש הממשלה? אני חושב שבהיסטוריה של מדינת ישראל, מעולם לא שמענו קריאות מסיתות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש חשש סביר כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך מביש ברמה שילד בכיתה ד' עם גישה לאינטרנט יכול להפריך אותו. (ילד בכיתה ד' עם קצת ידע בהיסטוריה של שלושים השנה האחרונות גם בלי אינטרנט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ילד בכיתה ג' ואפילו בגן יכול להפריך את מה שאמרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעקב פרי אמר אתמול בגלי צהל שמעולם לא היו איומים כאלה על ראש הממשלה. וכרגע נשיא מדינתנו אמר דברים דומים (ומחר כנראה אוכל להפנות למקור). שניהם מעבר לכיתה ד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברי הנשיא: "כשאני רואה שמאיימים על ראש ממשלה ברצח, אני אומר לעצמי אנחנו לא מבינים שהאלונקה תיפול באחת. זה דבר הרי נורא שחייב להסיר אותו בכל דרך ולמחוק את הכתם הזה, אסור להשתמש בכלל בביטויים כאלו בדיון." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפורמה? על מה אתה מדבר? חשבתי שאנחנו מדברים על ענייני השעה, כלומר על המהפכה המשטרית. אנ לא מכיר את חודק או את רז, אבל בעיני יש חשש סביר מאד שתוך זמן לא רב נגיע למצב של הונגריה או פולין, ואולי אפילו גרוע מזה. אתה אולי מתרשם מקריאות של אנשים פרטיים, אבל לדעתי יש חשיבות הרבה יותר גדולה למה שנבחרי ציבור ומקורבים לשלטון אומרים ועושים. ברור שלא תהיה סכנה בטחונית מיידית למי שיציית לחוק, אבל לא זאת השאלה. העמדה הידועה שלך, לפיה כל מה שמתקבל ע"י רוב של חברי הכנסת (אולי מלבד ביטול הבחירות) הוא חוק כשר שיש לציית לו, אמנם פותרת את כל הבעיות, אבל אתה באמת לא יכול להבין למה יש אנשים1 עבורם זכויות המיעוט - במיוחד אם הם חלק מאותו מיעוט - הם בחזקת ייהרג ובל יעבור? על המשפט האחרון שלך הפונז כבר הגיב, אני יכול רק לחזור ולהגיד שאתה ואני לא חיים באותה פלנטה. _____________ 1- ס. מהשב"ק יקר, "יש אנשים" לא אומר שאני או מי ממקורבי נמנים עימם, חלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שאני מנסה להעמיק בתשובתך איני יכול אלא להסיק שתשובותיך לשתי השאלות ששאלתי הן שליליות, ולכן לשיטתך דבריהם היו בלתי ראויים. איני חושב שהרפורמה של לוין פוגעת בזכיות המיעוט. אם אתה חושב שאני טועה אתה צריך להסביר זאת ברחל בתך הקטנה. ייתכן שאנו לא חיים באותה פלנטה. כל עוד המשפט הזה הוא סימטרי, אין לאי עמו שום בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אם אתה חושב שאני טועה אתה צריך להסביר זאת ברחל בתך הקטנה'' - חוששני שאוותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהויתור קשור בכך שהסיכוי לשכנע את דב במשהו ששפטל מתנגד לו משול לסיכוי שהביצים יקלפו את עצמן ויקפצו למחבת. לצערי, אני מעריך שיש כאן משהו יותר מזה, שהצד שלנו מסרב להפנים. אין ספק שממשלת ארבע הפינות (חרדי, דתל"י, מזרחי ואריסטוקרטי)זוממת לפגוע בזכויות המיעוטים הערבי והלהט"בי. אלא שהראשים המדברים של האופוזיציה בד"כ אינם מן המגזרים הללו. לעת עתה אין איום על זכויות היסוד של הישראלים החילוניים. הבעייה היא אחרת. המגזר הישראלי-חילוני סבור, ככל הנראה בצדק, שהוא נושא על כתפיו את העול המשקי והשירותי של מדינת ישראל. בעוד המגזרים האחרים מתיחסים אליה כאל בית תמחוי שנועד להזין מאוויים שמעולם לא הוכרו ע"י המדינה. הממשל הנוכחי, תחת מה שקרוי, "ימין על מלא" שואף להרחיק את המגזר ונציגיו משולחן השלטון (יריב לוין פחות או יותר גילה שמטרתו העיקרית היא להחליף את השופטים הסמולנים והיועמ"שים המשבשים). המגזר שלנו נקרא לקבל על עצמו את מעמד "חמורו של משיח" שעליו ירכבו המגזרים השולטים אל מטרותיהם שלהם. מובן שאין שום מהלך בעולם שיגרום למגזר שלנו לקבל את הרפורמה השלטונית הזאת. הכלי שבו בחר שלטון הימין לביצוע הרפורמה פוגע לא בדמוקרטיה, אלא במשהו בסיסי יותר ממנה. הם החליטו למעשה לבטל את שלטון החוק ולהפוך את החוק רק לעוד אמצעי של ביטוי רצון הרוב. מדובר בעריצות הרוב פאר-אקסלנס. (לצערנו, יש להודות שגם לגנץ יש חלק במזימה הזו, כאשר נתן יד לחקיקת יסוד מרחיקת לכת רק כדי לשרת את הצרכים של הקואליציה עם נתניהו.) המגזר שלנו נדרש להפוך חוטבי עצים, שואבי מים ויותר מכך שופכי דם בנינו על מזבחות של מגזרים אחרים. מובן מאליו שנעשה כל דבר שביכולתנו כדי למנוע זאת. האיזון של ההכרח הזה הוא ההבנה שאי אפשר לכונן דמוקרטיה על חודי כידונים. דמוקרטיה היא צורת השלטון של מעמד הביניים. היא אינה מתפקדת היטב במשטרי עולם שלישי ובחברות של אפנדים ופרולטריון דתי מזה רעב. החטא הקדמון של הדמוקרטיה הישראלית היה שהיא סבסדה וממנה גידול של שכבות פרזיטיות בחסות הדת והלאום. כעת מוגש החשבון בפעם שנייה למי ששלמו את החשבון גם אז. לסגירת המעגל, אומר שהדרישה להישאר במעגל השלטון אין פירושה בהכרח שנציגנו הפוליטיים יהיו תמיד בקואליציה, אלא ששלטון חוק אמיתי (ולא בצורת מסכה של עריצות הרוב כפי שהיא מוגשת לנו) יגן על זכויות היסוד שלנו גם כמיעוט. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לעדכן אותך, אבל ה(לא-) מיעוט הנשי מהווה חלק ניכר גם מהמגזר החילוני, ותיאוקרטיה דיקטטורית תפגע בזכויות הנשים לא פחות מאשר בזכויות הלהט''בים. כבר בחוקים נמוצעים בכנסת הנוכחית, עוד לפני ההפיכה המשטרית, אתה יכול לראות את זה. לומר ש''אין איום על זכויות היסוד של הישראלים החילוניים'' זו התעלמות בוטה מהמציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך לשכנע אותי. נראה אותך משכנע את ה-50 פלוס אחוז של מצביעי הימין שהן נשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרקים הקודמים הסברתי כיצד תוכנית לוין מבטלת כמעט לגמרי את הביקורת השיפוטית, וזאת בניגוד לטענתך. כאמור זוהי עובדה טריביאלית. לענ''ד זה יועיל אם תגיב על כך, לפני דרישות להסברים בנושאים פחות טריביאליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא הוא פגיעה בזכויות המיעוט. ומה אם בית המשפט העליון יפגע בזכויות המיעוט (או הרוב. או מי שמתחשק לו.) מי יבקר אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא הוא תוכנית לוין, וכאמור, יועיל אם תענה על נושאים טריביאליים מאד שעלו קודם. שאלותייך נוגעות בנושאים מעט יותר עמוקים ואני מקווה שאמצא זמן להתייחס אליהן בהמשך (התייחסות אך ורק בהקשר של תוכנית לוין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שבתגובתך האחרונה הגבת על המשפט: "איני חושב שהרפורמה של לוין פוגעת בזכיות המיעוט", ועל כך עניתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אז הרשה לי לרענן את זכרונך. הדיון הוא על תוכנית לוין. כתבת שלדעתך מטרת התוכנית אינה לבטל את הביקורת השיפוטית תגובה 756146. להזכירך ביקורת שיפוטית היא, **בהגדרה**, מנגנון בו הרשות השופטת פוסלת או דורשת לתקן החלטה של אחת מהרשויות האחרות: החלטה מינהלית (רשות מבצעת) או חוק (רשות שופטת). זה כתוב למשל בויקיפדיה, בכל שפה שתבחר (בעצם לא בדקתי ברוסית ;) ). להזכירך, תוכנית לוין כוללת (1) ביטול עילת הסבירות, הכלי העיקרי לביטול החלטה מינהלית (העילות האחרות הן טכניות) ו(2) הפיכת ביטול חוקים למשימה כמעט בלתי אפשרית, באמצעות רף של 80% רוב של שופטים לצורך פסילת חוק, ופיסקת התגברות ברוב של 61 בכנסת. עד כאן העובדות. ועכשיו לשאלתי עליה אשמח לתשובה מפורשת: האם אתה עומד על טענתך שתוכנית לוין אינה מבטלת כמעט לחלוטין את הביקורת השיפוטית? ואם כן מדוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריענון הזה לא קשור בנקודה הזאת בפתיל. אכן היו בינינו חילופי דברים קודמים ואני הפסקתי בשלב מסוים לענות. לא מוטלת עלי חובה לענות על כל דבר. במקרה ההוא, עד כמה שזכור לי, הפסקתי לענות משום שמענה רציני היה מחייב אותי לעשות עבודת חיפוש ובדיקה יסודיים, ולא התחשק לי לעשות את המאמץ הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דרוש שום מאמץ לענות לשאלה הפשוטה מאד שחזרתי עליה כרגע, ויש רק סיבה אחת לא לענות לה. מאכזב, אבל כרצונך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על השאלה הקצרה בתגובתך האחרונה אין לי בעיה לענות. תפקיד השופטים הוא לפסוק על פי החוק1. איני חושב שעליהם לפסוק על פי הסבירות. אין שום סיבה לחשוב שהם יודעים לסבור יותר טוב מזה שאת החלטתו הם פוסלים. "סבירות" לא נלמדת בלימודי המשפטים. אשר לביטול חוקים, הדבר הזה אפשרי במדינות שיש בהן חוקה, וגם בחלק מהן, כמו למשל בהולנד, מעולם לא ביטלו חוק. 1 שמעתי בפעם בבאר שבע קורס של השופט טירקל על שיטת המשפט הישראלי, ומשום מה זכור לי שהוא דיבר על המושג "כוונת המחוקק", ואמר שמדובר במה שכתוב במפורש בחוק. המושג "סבירות", עד כמה שזכור לי, לא נזכר בקורס הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא היתה לך בעיה לענות, היית עונה באופן ישיר. מבחינתי אני מסכם שברור כשמש שתוכנית לוין תמנע ביקורת שיפוטית בישראל, ואתה מעדיף להמנע מלאמר זאת במפורש. הדברים שאתה מביא כאן הם טעמים לדעתך לכך שביקורת שיפוטית אינה רלבנטית לישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבמושג "ביקורת שיפוטית" נתקלתי לראשונה לאחרונה יחד עם פרשת הרפורמה. הוא לא כל כך ברור לי. אם הכוונה במושג הזה היא שההתנהלות תהיה על פי החוק זה בסדר, וזה תפקיד בית המשפט. אם הכוונה היא שהדברים יתנהלו לפי מה שסביר בעיני השופטים זה לא בסדר, כי בסבירות אין להם יתרון על אף אחד. וכיון שבכל זאת עניתי לך על שאלתך האחרונה, אולי תענה גם על שאלתי: מי מבקר את בית המשפט? כמו בדוגמה שהבאתי, מי ימנע מהשופטים להתיר לחיות להמשיך לכהן בתפקידה גם אחרי גיל 70 אם יצוץ בראשם רעיון "סביר" כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישרתי כבר למאמר לויקיפדיה על ביקורת שיפוטית, ונתתי את ההגדרה פעמיים. אם המושג לא ברור לך, יכולת פשוט לענות: "המושג לא ברור לי ועל כן שגיתי בטענתי שתוכנית לוין לא מבטלת את הביקורת השיפוטית - אני פשוט לא בטוח." מה כל כך נורא בזה? ובמקום זה שוב בחרת להמציא הגדרות מגוכחות כדי לחזור על המנטרות שלך. אני חושב שלא ממש ענית, אלא השתמשת בכל תירוץ אפשרי כדי לא לענות... בניגוד אליך, לשאלתך הקודמת (הדוגמאות של חיות) עניתי ישירות. אני מפנק את עצמי בפגרה מסויימת לפני שאתייחס לשאלתך, בלי נדר. שבוע טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא ניסיתי לעמוד על משמעות הביטוי ''ביקורת שיפוטית'', כי מדובר במלים פשוטות בעברית ולכן ייחסתי להן בטעות את מה שבאמת תפקידו של בית המשפט העליון לעשות בעיני, ובכך פישלתי. ברור שאם לוקחים צמד מלים תמים ונותנים לו משמעות של ביטול חוקים, למשל, אז ברור שהרפורמה פוגעת ב''ביקורת שיפוטית'' בהגדרה. לכן אפשר לומר שחלק מהדיון הייתה בו אי הבנה. אשר למקרים שאותם ציינה חיות בנאומה, דבריי התבססו על הערכה, וכדי לעמוד על אמיתותו הייתי צריך לחפש את כל המקרים האלה ולעבור עליהם אחד לאחד, ואת זה לא התחשק לי לעשות. אולי לו הייתי עושה זאת התמונה הייתה דומה למה שניחשתי, ואולי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר באי הבנה, אלא בחוסר רצון להבין. כבר כמה פעמים כתבתי לך במפורש את ההגדרה הטריביאלית (והמקובלת על כל העולם) של ביקורת שיפוטית, לו היית רוצה להבין היית מצליח. ולמרות שלטענתך היה לך פירוש נוח משלך ל"ביקורת שיפוטית" בכ"ז נמענת מתשובה ישירה לשאלה בינארית (קרי כן/לא/איני בטוח) כך שברור שהיה לך מניע אחר לחמוק מתשובה ישירה. איך נדע שאינך נוהג כך עבור צמדי מילים נוספות כגון "זכויות המיעוט" או "עילת הסבירות"? (שאלה רטורית, מעתה אני מניח שכך הדבר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה אבל כן היה מדובר באי הבנה, ובאמת לא ייחסתי בתחילה ל''ביקורת שיפוטית'' את הגדרתה בויקיפדיה, אלא כצמד מלים בעברית שכך הבנתיו. היו לי כאן דיונים ארוכים על הסמכות לפסול חוקים אותה חשבתי לבלתי חוקית בישראל, בדומה למשפטנית כמו טליה אינהורן הסבורה כך בדיוק. לא העליתי בדעתי שכאשר מישהו אומר ''ביקורת שיפוטית'' לכך הוא מתכוון. אני גם יכול לומר שאתה מסרב להבין את הדבר הפשוט הזה, אבל אני נמנע מכך, משום שאיני מוסמך לשפוט מה קורה בתוך ראשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי באיזה אירוע שהייתי עד לו בקיץ האחרון. הייתי אז בפסטיבל המשוררים במטולה. כשהסתיים אחד האירועים והקהל זרם החוצה הייתי עד לשיחה בין איזה "טוכעס לייקר" שפנה לשופטת אסתר חיות שהייתה חלק מהזרם שזרם החוצה, ואמר לה שהוא מאד מרוצה מהחלטותיה (הוא לא נקב בהחלטות ספציפיות), וחבל לו מאד שהיא אמורה לעזוב עם הגיעה לגיל 70. הגברת השיבה לו שזה מה שהחוק אומר ואין ברירה. משהו כזה. היום כשנזכרתי בשיחה הזאת חשבתי לעצמי, שלו הדבר היה עולה על דעתי אז, ולו הייתי מצליח לגייס את האומץ המספיק, הייתי פונה אליה ואומר: ממתי החוק חשוב בעיניכם? אם את רוצה להמשיך גם אחרי גיל 70 די בכך שתפני לאיש אתו את משוחחת ותגידי לו לצבוע את השער לאדום, ולהגיש עתירה לבג"ץ. נכון זה החוק. אבל מה עם הסבירות והמידתיות? אם את רוצה להמשיך, קבלי את העתירה בעילות אלה ותוכלי להוסיף עוד כמה שנים פוריות של עבודה. . . ואם הצעתי זו הייתה מתקבלת? מישהו יכול לערער? מי מבקר אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורא אוהבים להשתמש בג'ינג'י המעצבן כאילו הוא עלה התאנה לאקטיביזם של בג"ץ. חידה: מתוך 22 המקרים שבג"ץ פסל חוק (או סעיף בחוק) של הכנסת מאז 1994, בכמה מהם הג'ינג'י היה אחד מהעותרים? (התפלאתי שאין רשימה בויקיפדיה של 22 המקרים אז אני מכין אחת. כשאסיים יהיה קל יותר לענות על החידה הזו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשימה - https://www.idi.org.il/articles/22273 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תודה על הקישור. 2. מס דירה שלישית (2017) 'עם אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים ובו הסעיף למיסוי ריבוי נכסים העוסק בהסדר מס ריבוי דירות, עותרים לבג"ץ צחי קווטינסקי, מומחה בהשקעות נדל"ן ואחרים נגד אופן החקיקה ומהות החוק. העתירה מתקבלת ומנומקת בעובדה שבהליך החקיקה נפל פגם מהותי שפגע בזכות ההשתתפות של חברי ועדת הכספים בכנסת בהליך החקיקה. לראשונה בג"ץ מבטל חוק בשל פגם בהליך החקיקה ולא במהות החוק'. ------ מעניין אם היה גילוי נאות של השופטים שתמכו בפסילת החוק בהאם היה להם יותר מדירה שניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין לא קשור, אבל אין לי סבלנות לחפש את התגובה הנכונה שלך כדי להדביק אותו- הקואליציה הנוכחית מורכבת ממפלגות שזכו ביחד ל 48.38% מהקולות הכשרים בבחירות האחרונות. האם לשיטתך היא מייצגת את רוב ציבור הבוחרים? האם לשיטתך היא לא צריכה להזהר עם שינויים בשיטת המשטר (שינוי בהרכב הועדה לבחירת שופטים אחרי 70 שנה שפעלה באותו אופן הוא שינוי בשיטת המשטר)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרפורמה דרושה בגלל מה שאהרן ברק קרא לו "המהפיכה השיפוטית", וזה קרה לא לפני שבעים שנה אלא לפני כעשרים שנה, וברק עשה זאת ללא שום רוב שגיבה אותו, אלא פשוט על דעת עצמו. פגמיה של השיטה החלו לגרום לנזק רק אז. זה כמו בבדיחה על הילד שהחל לדבר לפתע שאותה הזכרתי בתגובה 755500 . אפשר גם להביא בהקשר זה שוב גם את דברי השופט פרנקפורטר שאמר שבית המשפט צריך להתרחק ממחלוקות פוליטיות. כל עוד בית המשפט נוהג על פי ההמלצה הזאת, אפשר היה להשאיר לו את הסמכויות הקיימות בחוק, אבל כשהחל לנהוג אחרת אחרי "המהפיכה השיפוטית", נוצר הצורך ברפורמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברק לא עשה את זה על דעת עצמו אלא על דעת הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר ליחס הקולות, אלה כללי המשחק. בארצות הברית לפעמים הנשיא הנבחר מקבל פחות קולות מהנשיא שהפסיד ובכל זאת מקבל את כל הסמכויות, כולל לבחור שופטים, ואיש לא אומר שארצות הברית אינה דמוקרטית. חוץ מזה בוחרים שבחרו באימן עודה ואחמד טיבי, איני מכניס אותם כלל לחשבון, כי לפי החוק אסור בכלל לנציגיהם אלה לכהן בכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וללא קשר, אני רואה שכתבת את התגובה בשעה 03:12 . בשעה 03:30 אשתי העירה אותי ואמרה שיש רעידת אדמה. אנו גרים בקומה שמינית, והבית אכן רעד, אבל הייתה גם רוח מאד חזקה (ברברה ?), והייתי בטוח שמקור הרעידות ברוח הזאת, ולכן נרגענו ונשארנו במיטה. הרעידות האלה נמשכו כמה דקות! ואחר כך נרדמנו שוב. עכשיו אני רואה שאכן הייתה רעידת אדמה בשעה הזאת בדיוק שמוקדה בתורכיה. האם גם את חשת ברעידה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שחיות יכולה להשאר בתפקידה ולא רק מייצוג בתיק אלא בכלל. זה כבר לא עניין של סמנטיקה, אלא משהו מהותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למשתמע מדבריך, חיות פסלה עצמה מלדון בתיק. (חבל שלא עשתה זו קודם). כמו כן, ברצינות? לא יכולה להשאר בתפקידה בגלל ניגוד עניינים בין מתמחה שאפילו עדיין לא התחיל לעבוד אצלה ותיק שמתנהל אצלה כבר שנים? חשבתי שאתה מעדות ה"לא עבריין מס סדרתי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מציע לך ברצינות לקרוא את הכתבה בעיון. קראתי אותה לפחות פעמיים כדי להבין את מה שאני אמור להבין בפעם הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה כמה פעמים קוראים (וקראתי לפחות כמוך), העובדות שכתבתי בתגובתי הקודמת שרירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סברתי לתומי שאולי בכל זאת תקרא שוב. אפרט ברשותך את העובדות; 1. בנה של המייצגת שמתמחה אצל השופטת אסתר חיות הוא לא רק הבן של בא כוחו של העותר אלא בנו של העותר עצמו. 1 2.' נשיאת בית המשפט העליון חיות אשר יושבת בראש ההרכב, קיבלה להתמחות כבר לפני למעלה משנה את בנה של עו"ד ארז לחובסקי'. 3. הנשיאה לא פסלה את עצמה גם בנוכחות כל ההרכב ונציגי העותרים והמשיבים ורק בעקבות פניה עיתונאית היא הסכימה לפסול את את עצמה. משמע שאם העיתון לא היה מגיב, היא הייתה ממשיכה להיות ראש ההרכב. 4. למרות פסילתה העצמית שניתנה כאמור לא מרצון, היא כבר נתנה הנחיות בתיק שמחייבות את ראש ההרכב הבא. 2 ----- "לפני שניגש לגופם של דברים, למען הגילוי הנאות וניקיון הדעת, אומר כי בנה של עו"ד ארז-לחובסקי אמור להתחיל להתמחות אצלי בחודש הקרוב. כמובן אמדר אותו מכל עיסוק בתיק הזה ואיני רואה בזה עילה לפסילה שלי מלדון בתיקים הללו, מישהו רוצה להתייחס? בבקשה. אם לא - נוכל להתקדם" 1 'בפועל, עו"ד ארז-לחובסקי איננה רק מייצגת בתיק אלא גם צד בתיק לאור תפקידה הבכיר בתנועה הרפורמית. הניסוח "אמור להתחיל להתמחות אצלי בחודש הקרוב" הוא פתלתל, כאשר האמת היא שההתמחות החלה ממש למחרת, והמידור של המתמחה לא פותר כלל את בעיית מראית פני הצדק, כאשר השופטת דנה בתיק של אמו של המתמחה שלה עצמה' 2 "עוד בטרם הפסילה, החליט היום ההרכב בראשותה כי "הממשלה תגיש הודעה מעודכנת כמבוקש, וזאת עד ליום 7.6.2023". כלומר, החלטה זו ניתנה, לאחר שהנשיאה חיות בעצמה כבר מודה כי היא מצויה בניגוד עניינים, ורגע לפני שפסלה את עצמה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שכתבתי, שרירות. וחבל שלא פסלה קודם. לעובדה 2 לא הייתי מודע. תודה. השווה התנהגותה של חיות להתנהגותו של ה"לא עבריין מס סדרתי" וחבר מרעיו. אם ניגוד עניינים בעניין התמחות שלא התחילה של הבן של העותרת בעיניך פוסלת מתפקיד, קל וחומר במקרה של נאשם שמנסה לנהל את המדינה ולנטרל את מערכת המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בדבר עובדה 4 - לפיה הגב'חיות נותנת החלטה אופרטיבית בתיק שהיא לא יכולה להביע את עמדתה לאור פסילתה? ומה בדבר העובדה הכללית שבתיק כה רגיש ונפיץ ביחסי דת ומדינה, ראש ההרכב, נשיאת בית המשפט העליון, ראש הפירמידה המשפטית - מראש נוקטת עמדה שמשתיקה את כולם ולפיה בנה של העותרת מתמחה אצלה. מהו המסר למשיבים? ----- לא הבנתי למה אתה סוטה באופן שיטתי בדו-שיח בנינו בעניין חיות לאישים פוליטים אחרים כמו דרעי ואחרים. בעניין דרעי, הבהרתי גם בהודעות קודמות שהוא עבריין מורשע בפלילים, אבל לא עבריין מס סדרתי. אם אתה לא מבין מהי הגדרה של עבריין מס סידרתי, אשמח ללמד אותך (ולימדתי בעברי מיסים) זאת בהזדמנות. זה שתשקר ביודעין בעניינו, לא יכשיר גם בעקיפי-עקיפין את עניינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, להזכיר: בעיני התנהגותה של חיות היתה לא ראויה. מוטב הייתה פוסלת עצמה קודם. לגבי עובדה 4, לא רואה בכך בעיתיות עודפת מעבר לאמור. היא נעתה לבקשת *המשיבים* לעדכון נוסף וקבעה לו תאריך. לגבי "נוקטת עמדה שמשתיקה את כולם", זוהי הצגה מעוותת של הדברים. היא ביצעה גילוי נאות שהמתמחה *יתחיל* לעבוד אצלה בקרוב ושבעיניה זה לא עילת פסילה והציעה לצדדים להתייחס. המסר למשיבים הוא כמובן שהם יכולים להתייחס בכל צורה שהיא, לרבות בקשת פסילה. ההתייחסות המתלהמת לכשל זה של חיות (פסילה גורפת מתפקידה וכד) הוא בעיניי חלק ממסע הכפשה למערכת המשפט. לכן העמדתי את הכשל בפרופוציות הראויות ע"י השוואה לנושאי ניגוד עיניינים אקוטיים בהרבה, שבהם הנידונים לא רק שלא פסלו את עצמם אלא פסלו את הדין והדיינים. פשיטא שהשוואה זו לא מכשירה את הכשל של חיות. לגבי מר דרעי, ההבהרה שלך לגבי "לא עבריין מס סדרתי" היתה נכונה אך מטעה, שכן איש לא טען שהוא כזה. הטענה היתה שהוא עבריין סדרתי, זו אמת פשוטה וכך קבע גם ביהמ"ש. לגבי הצעתך ללמדני דיני מס, תודה, זה נשמע מרתק! ברשותך אני אמתין עם זה עד לאחר שיחלוף האיום להפיכת המשטר במדינתנו לעריצות הרוב. מבחינתי הדיון בנושא זה מוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה ששקר ש-Kozmo חוזר עליו מספר פעמים מתחיל להטעות אחרים. אז הנה שוב תזכורת: זה שהסדר הטיעון היה אחד זה לא אומר שדרעי הורשע בעבירת מס אחת בלבד. ההרשעה היתה על שתי עבירות מס שונות שהתרחשו במקרים שונים לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי שוב. אתה צודק. אלו עבירות שונות ובהקשרים אחרים. אבל עדיין לדעתי המונח 'סדרתי' לא נכון לגביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שזו דעתך זאת עובדה שאי אפשר להתוכח עליה. לדעתי הבחירה במילה ״סידרתי״ היא עניין סמנטי ולא מהותי/חשוב. מה שחשוב להדגיש ולא להתבלבל לגביו (לדעתי) הוא שדרעי הוא לא עבריין רק במובן הטכני של איזה מישהו שמעד בטעות במילוי איזה סעיף טכני של החוק. לא מדובר ב״אופס, קורה״. האיש עובר על החוק למטרות רווח כשיטת עבודה. בפעמיים הנ״ל (שנתפס) היה מדובר בעבירות מס. בפעמים אחרות אלו היו עבירות מסוג אחר. אפילו לא מדובר בעבריין שלמד את הלקח בבית הכלא וחזר למוטב. אפילו הסדר הטיעון שלו שהמתיק את עונשו למאסר על תנאי כי הבטיח לפרוש מהפוליטיקה הוא עשיית חוק משלטון הצחוק. האיש מכור לשקר, מעשי נוכלות, שחיתות, מרמה ודבר עבירה. זה הלחם והחמאה של האיש והוא לא הולך להשתנות. כל זאת כהערה מהיציע של סטטלר ווולדורף ובלי קשר לנושא הפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מכירים את הסחורה. הוא עושה בושות לבני עדות המזרח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכנות את דרעי ׳עבריין מורשע׳ זה לא בגדר הוצאת דיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שיש שופטים בישראל. בפסיקה עתידית הם עוד עלולים לקבוע שלכנות את האפיפיור ״נוצרי״ זה לא בגדר הוצאת דיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״….העובדה שחלפו למעלה מעשרים שנה ממועד ההרשעה ו'כמעט עשרים שנה' מריצוי העונש בגינה אינה שוללת את חירותו של הנתבע להתייחס לאותה הרשעה". _______ לפי פסק הדין, הזכות לכנות מישהו ׳עבריין מורשע׳ לא תתבטל לעולם. הייתי ממליץ למרשי לערער על קביעה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. מאוד מטרידה אותי ההנחה שישנה אפשרות שאלך לתומי ברחוב ומישהו יצרח לי עם מגאפון שאני 'עבריין מורשע', כי לפני 40/50 שנה הורשעתי בנסיעה ללא רישיון נהיגה (וקיבלתי שלילה על תנאי). עד מתי פשעיי יאמרו בראש חוצות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אף אחד לא חייב לך שקל ואם מישהו רוצה לציין עובדה, זכותו. זה באמת מטריד אותך? זבשך. בנאדם שהוא עד כדי כך רגיש לשמו הטוב, שלא יסע אף פעם ברכב ללא רישיון (זאת לא דרישה כזאת קיצונית מבני אדם). 2. ההשוואה שלך בין המקרה שאתה מתאר למקרה הספציפי של דרעי המושחת הפתולוגי זה לא פחות מקשקוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אז אני מבין שלשיטתך רשאי אדם לכנות אדם אחר בתואר 'עבריין מורשע' כל ימי חייו ולא משנה מהי אותה עבריינות וכמה זמן עבר מזמן ביצוע העבריינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי? לדעת בית המשפט אתה לא יכול לתבוע מישהו דיבה על ציון עובדה לגביך. נקודה. מה דעתי קשורה לנושא? אם אתה עבריין מורשע ומישהו כתב עליך מאמר בו הוא מציין שאתה עבריין מורשע (כי נו - אתה עבריין מורשע) אז זאת לא הוצאת דיבה. תתמודד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שזאת דיבה. אולי דיבה חלקית, אבל דיבה. 'כשאתה' מכנה אותי 'עבריין מורשע' וזאת בגין שהורשעתי בנהיגה ללא רישיון בגיל צעיר ולא מציין בסמוך לכותרת 'עבריין מורשע' את הרקע של האירוע, ומהו היה היחס של החברה באותה תקופה לעבירה זאת, ומהו היה מצבי הנפשי באותה תקופה, ועל כך שאולי הורשעתי בנהיגה על טרקטור (זה היה אופנוע) ללא רישיון וזאת בעת עיבדתי את אדמת הורי החקלאים הזקנים שמגדלים תירס ותפוחי אדמה. הרי ברי לך שכל אחד מפרשן את ה'עבריין המורשע' כאיזה פושע אלים ורצחני, או נוכל בינלאומי, או חולה מין - וזאת היא הוצאה הדיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא. דרעי הוא לא ז'אן ולז'אן. אם יש לך דוגמא קונקרטית מהסוג שאתה מתאר פה, פשוט תביא אותה ואני מבטיח לשקול בחיוב רב מאד לקרוא לזה דיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרעי יצא מהדיון מזמן. אני מדבר על מקרה שבו פלוני כותב על אלמוני שהוא עבריין מורשע. האם זאת דיבה ׳כשהעבריין המורשע׳ הורשע בעבירות שאין רוב הציבור סולד מהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי. אם הפשע הוא גניבת לחם כדי להאכיל את המשפחה שלך, אז התשובה היא כן זאת דיבה. אם דודי אמסלם מאשים שופטי עליון בעבריינות זה הרבה יותר גרוע מדיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לפחות 3 רמות בנוכלות : נוכל מקומי, נוכל בין-לאומי ונוכל בין-גלקטי. זה האחרון מוכר חלקות אדמה ברקיע השביעי.1 ------------- 1 אסכולת האוורואיזם גורסת ששלושת הנוכלים בכל הזמנים הם: משה,ישו וכו' 2 2 יש לי תוכניות לבנות בית בכפר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצרף את המילה בוודאי לפני משהו לא נכון לא הופך אותו לנכון. חובת ההוכחה היא עליך. תן דוגמה לתקדים בו פלוני כתב על אלמוני שהוא עבריין מורשע, כאשר לאלמוני יש הרשעת עבר בפלילים ואלמוני תבע את פלוני על הוצאת דיבה וזכה במשפט (ספציפית בגלל האמירה הזאת ולא בגלל אמירה נוספת אחרת). במקרים כאלה ההגנה היא ״אמת דיברתי״ והיא תעבוד (כי ציון עובדה על מישהו, גם אם היא לא נעימה למישהו, לא יכולה להיות הוצאת דיבה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הוסף את ההסתייגות ב footnote - בתנאי שיש עניין לציבור) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עורך דין, אבל לפי מיטב ידיעתי, עניין לציבור לא רלוונטי לעבירה של הוצאת דיבה אלא רק לעבירה של הוצאת לשון הרע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא עורך דין (וגם אני לא), אבל מקריאה בחפיף נראה לי שאתה צודק. ההבדל בין השתיים עכשיו (קצת) יותר ברור לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא עורך דין, אבל אם כבר מתקנים: למיטב ידיעתי, "עניין ציבורי" ו"עניין לציבור" הם שני מושגים משפטיים שונים. בהקשר של הדיון כאן על לשון הרע, המושג הרלוונטי הוא "עניין ציבורי": פרסום שיש בו עניין ציבורי הוא פרסום שסביר שהציבור ימצא בו תועלת לשם גיבוש דעה או שיפור אורחות החיים. להבדיל, "עניין לציבור" הוא מושג שמופיע בביטוי "חוסר עניין לציבור", שזו אחת מהעילות לסגירת תיק חקירה (בפרקליטות או בחטיבת התביעות במשטרה). מתוך אתר משרד המשפטים: "בניגוד לתפיסה הרווחת, עילה זו לא עוסקת במידת ההתעניינות שמגלה הציבור בשאלת ההעמדה לדין או במשפט שיתנהל, אלא מדובר בהכרעה ערכית-חברתית המבקשת לאזן בין התועלת החברתית שתצמח מהעמדה לדין פלילי, לעומת הנזק או התועלת שייגרמו לחברה מאי-העמדה לדין. ... בימים אלו נכנס לתוקפו תיקון לחוק סדר הדין הפלילי, ששינה את שם העילה ל'נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין' ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק ולהגנתי אומר שזאת טעות שנגררת מהתגובה לה הגבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הבוודאי, אתה בוודאי צודק. מן החטאים שאני תמיד נכשל בכתיבתן היא כתיבת מילים החלטיות כדוגמת : בוודאי, בהחלט, ללא ספק, מעל לכל שמץ של ספק. יש בזה מן השחצנות או ספיחי תרבות הסמוך, שקודם זה ברור ובוודאי וללא ספק ואחר כך נראה ונסתדר ונעגל ונפרשן. עדיף להטיל ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שנזרקו פה כמה הסתיגויות נכונות והעמדת גם דברי על דיוקם, נראה לי שסביר לסכם שגם אם אפשר לדמיין מצב בו לכנות מישהו ״עבריין מורשע״ יכול ליצור מצב שאיננו שחור ולבן וצריך להתברר במסגרת התביעה עם טיעונים לכאן ולכאן וכל מקרה לגופו, המקרה בו מכנים פוליטיקאי סורר עם עבר פלילי כ״עבריין מורשע״ הוא לא מקרה קצה שכזה (ולא ראוי שהוא יחשב לכזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מראש גורס שהפוליטיקאי לא יכול להנות מהגנות מפני דיבה שכן הוא זה שביקש את מלאכת הציבור והציבור מבקש לדקדק איתו כחוט השערה. זה שרמת המוסריות בפוליטיקה הישראלית היא מביכה לא יכולה לסייע לו. פוליטיקאים חייבים להיות נטולי עבירות ופשעים מכל הסוגים והמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תמצא תנחומים בכך שאני נוטה לכיוון ההפוך ומסייג כמעט כל משפט, כך שביחד אנחנו פחות או יותר בסדר, אאל"ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי סיפור חביב- בכל נמל שהאניה מגיעה אליו קצין המשמרת שואל את הפורמן עם תחילת העבודה מתי הוא מעריך שיסיימו, ואת התשובה צריך להכפיל בפקטור של כל מדינה. למשל בג'מאיקה זה היה בזמני בערך פקטור 2- אם הוא אמר נגמור בצהריים זה בערב, אם הוא אמר אחה"צ זה מחר. ביפן שאלתי את הפורמן מתי להערכתנו הם יסיימו, והתשובה שלו היתה בערך כך: קשה מאוד להגיד, אבל בהערכה כללית מאוד, ותדע שיכולים לקרות כל מיני דברים שישנו את זה, אז לדעתי בהערכה גסה מאוד ולא רשמית, בלי להתחייב, בערך בסביבות 16:25. כמובן שבשעה 16:25 בדיוק הקונטיינר האחרון נחת על הסיפון ונקשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני, שגם 'כמדומני' היא מילת ערעור ששכרה בצידה. היא גם מילה מטילת ספק וכמדומני שהיא גם מילת כסת''ח מושלמת. כמדומני שהבעיה ב'כמדומני', שלא ניתן להסתייע בה יתר על המידה שכן היא מציגה את הכותב באופן די מדומיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, מנוע החיפוש של האייל מצא שהשתמשתי במילה הזאת 108 פעמים, כלומר פעם אחת בכל 1000 הודעות ששיגרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנסקר : שכג תאריך סקירה 01.09.23 --------- כמדומני 108 לכאורה 122 כביכול 152 מסופקני 19 חוששני 144 אאל"ט 14 סה"כ מילות ספקניות 559 ==== ללא ספק 222 אין ספק 250 בוודאי 22 בהחלט 250 סה"כ מילות החלטיות 744 =========== |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטטיסטיקה מטעה, אבל במקום לטרוח אחכה עוד כמה חודשים עד שאיזו בינה מלאכותית של ממש תעשה עבורי את העבודה. מכל מקום, תודה על הטירחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא עושה זאת היום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן אני לא יודע איך להפעיל אותה. אתה אולי זוכר שהנסיון שלי עם bard לא נותן יותר מדי מקום לאופטימיות. אבל ללא ספק אני משתמש הרבה יותר מדי ב"ללא ספק". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מכאן. ההצגה מתחילה ב2:35, אבל כדאי להתחיל מההתחלה. המוזיקה מצויינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא לא יבוא, נחכה לו כי בוא יבוא. בני שלח לי תזכורת על משהו שהוא פיתח כדי לחזק מילים באנגלית. הוא ריכז 60,000 מילים בקובץ ועל בסיסם ערך בחינות שזיהו את המילים החלשות או הבלתי מוכרות. מילים אלו הוכנסו ככתוביות לסרטים. וזאת התוצאה של המילה aye - שודדי האיים הקריביים. ואם זאת האנגלית, מה עם העברית הלא מנוקדת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד מאד, ומזכיר תעלול מאותה משפחה שמישהו, כנראה מארק טוויין, עשה בכתב. יפה לראות איך הצטברות מוטציות יכולה להשפיע מהר, ותוך כמה צעדים מתקבל יצור חדש לגמרי (לא זכור לי אם סטיבן גולד ונילס אולדרידג' השתמשו בזה להדגמת הרעיונות שלהם על punctuated equilibrium, ואם לא, חבל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי שם בניינטיז, הסתובבה באימייל1 בדיחה דומה מאד, אבל שהסתיימה בזה שהכל נשמע כמו גרמנית ו"וסוף סוף השפה הגרמנית השתלטה על כל אירופה כמו שתכננו כבר משנות הארבעים". אז מקוריות אין כאן. 1 הרשת החברתית של אז |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי ער לכך שמן הסתם כבר ערכו השוואות בין המינוחים. אבל אם מוציאים את הפוליטיקאים ומראש גוזרים עליהם עונש לכל החיים, אז לפחות ברמה האישית יש נחמה והיא כמוה שאני מבין תלוי בעניין הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בשפה מדוברת. בשפה המדוברת עבריין הוא מי ששייך לעולם הפשע. לאו דווקא נתפס. כשברי סחרוף כתב "ואמא ואבא פחדו שתצא עבריין" הוא מדבר על זה. כשבן כספית כתב על דרעי "עבריין מורשע" הוא מתכוון מילולית: פושע שתפסו והרשיעו אותו. מבחינה משפטית ייתכן ואתה צודק והמילה עבריין שמורה רק למי שהורשע בקטגוריה מסויימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אפשר לסכם: אם אשתו לפעמים תופרת, אל תאמר שהוא תפרן. אבל אם בתו לעתים עוברת, אל תקרא לו עבריין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את הרצף ׳ פושע עבריין׳ בסרט הישראלי ׳חגיגה בסנוקר׳ (משנת 74׳) שבו עזריאל צועק לזה שהוציא לו את האוויר מגלגלי האופניים ׳לך מכאן פושע עבריין׳ .יכול להיות שזה מגיע מההיתר להתפלל עם העבריינים בנדרי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מהכתבה מה מותר ומה אסור. אם כספית היה מוסיף "לדעתי" האם זה היה מותר? האם נאשם במשפט מתוקשר (זדורוב) יכול לתבוע דיבה ממי שצועק "הוא אשם!" בטרם הסתיים המשפט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לדעתי - 'לדעתי' הוא בן זוגו של 'לכאורה' 1 הדעה עצמה נאמרת מתוך 'מראית העין'. 2. לעניות דעתי - באם יזוכה, יוכל לטעון להוצאת שם רע, אבל לא דיבה. --------- 1 לכאורה - 'למראית עַין, על פני השֶטח (בדרך כלל מתוך חשָד או בניגוד לֶאמת נסתֶרת או עמוקה)' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעתך, נכתב על דרעי שהוא עבריין מורשע באותו חודש ממש (דצמבר 21) בו דרעי הודה בעסקת טיעון בשתי עבירות מס. אז מה לעשות, כשאתה עבריין סדרתי זה מעלה את הסיכוי שיזכירו לך עבירות מלפני 20 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך : דרעי - הפרסונה לא קשורה לשאלתי. שאלתי היא עקרונית ונכונה לכל אדם. עד מתי אפשר להזכיר לאדם את פשעיו קבל עם ועדה ולכנותו 'עבריין' או 'עבריין מורשע' מבלי שיאבד את זכותו לחסות תחת 'אמת דיברתי'. משם התחיל הפתילון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד מישהו חושב שהפרסונה הזו ראוייה לכהן כמיניסטר ולשמש המוציא והמביא של ממשלת המנוול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא פרסונה מאוסה מזה עידן ועידנים, אפילו עידן מאס בו. ארבל מאיים עליו בכל שעה עגולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מפספס פה משהו. אישיות מאוסה זה עניין סובייקטיבי. בעיניי דיסטל היא אישיות מאוסה. אני לא יכול למכור את זה בק''גמים בשוק. אריה דרעי בנוסף להיותו אדם מאוס, הוא גם מועל, אסיר משוחרר ואדם ששיקר לביה''מ (שלוחו של אדם כמותו). עצם העובדה שיש אזרחים המתעקשים לבחור בו לכנסת ולממשלה היא בעצמה בבחינת מחלה של המערכת, המעלה את השאלה אם למערכת יש זכות קיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. באם מדינה דמוקרטית וליברלית מסוגלת 'להכיל' 1 קבוצות מיעוט שחותרות תחת מהותה או תחת רעיונותיה ועדיין להצדיק את מהותה כמדינה, אז התשובה היא שכן. שיש לה זכות קיום. 2. ש"ס היא בת ערובה של אריה דרעי. הוא מנצל אותה בצורה צינית ובוטה. הוא מנצל את המצביעים שלפחות חלקם הלא מבוטל 2 מצביעים ממקום דתי (לשיטתם) ולא ממקום פוליטי (ימין שמאל) או אישי (דרעי עצמו). ---------- 1 הרושם הכללי מכמה צדדים, הוא שאין מקום יותר להכיל 2 ציינתי כאן בעבר שיש חוקרים שרואים בש"ס מעין מסננת מפני הכהניזם וגרורותיו. ככל שהסכמות הרוחנית חזקה בש"ס, התוצאות הן ריאליות ומעשיות ולרוב נכנעות לדרגים המקצועיים. מקבילות קיימות במדינות האיסלאם. מקרה ארבל כמשל. במקרה הנוכחי, ככל הידוע לי אין סמכות רוחנית דתית ספרדית בנמצא לפחות מאז פטירת הרב עובדיה וזה בא לידי ביטוי בהקצנה ניכרת מאז הקורונה. גם אלו המוסללים מטעמי נפוטיזם, הם לא המילה האחרונה בקרב ציבור המצביעים, וזאת לדעתי הבעיה החמורה בשליטת אריה דרעי במפלגת ש"ס וזאת מעבר ליתר הבעיות שפורטו. העדר הסמכות הרוחנית המאחדת תגרום למצביעים אלו - הם ובני ביתם להקצין עוד ימינה ותמיד ימינה ולא במובן הטייטלי של ימינה, אלא לכיוון בן גביר ותואמיו. הם לעולם לא יסטו יותר מרכזה ושמאלה. אפילו הליכוד עבורם הם בבחינת 'קן צרעות' שלא אמינים ורק 'בוגדים' בימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה. למרות שיש כאלו שיראו בי ''פריבילג'' זה ממש לא קשור אליי. ישנו חוק, שלא אני קבעתי. אם האנשים האלו (תומכי דרעי) אינם מוכנים לקיים את החוק, הויכוח כבר אינו על אישיותו של דרעי, אלא על השאלה אם יש טעם בכלל לקיים עם האנשים האלו מערכת דמוקרטית. זו מעין ורסיה על ההבדל ויכוח על חוק לבין ויכוח על חוקי המשחק. בדמוקרטיה, קיום החוק הוא עמוק בתוך הטריטוריה של הדמוקרטיה. דמו' יכולה לפעמים להכיל גורמים אנטי-דמוקרטיים, בין היתר משום שציות לחוק הוא מוסכמה בדמו'. מפלגות יכולות לחדוב הרבה דברים. את החוק החוק הן צריכות לקיים. אני לא יודע אם דרעי מנצל מצביעי ש''ס או להיפך. כאמור זה לא משנה. הפרות חוק הן כרסום יסוד הדמו'. זה אמנם מוזר לומר זאת במדינה, בה מפגינים רואים לעצמם חובה לחסום כבישים ומתנגדיהם מגיבים בחסימת כביש משלהם, אבל זו עדיין אמת. כאדר הפרת החוק מתפשטת, הבוחר מתחיל לחפש את הדיקטטור הנאור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |