בתשובה להאייל האחר, 05/02/23 20:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על השאלה הקצרה בתגובתך האחרונה אין לי בעיה לענות. תפקיד השופטים הוא לפסוק על פי החוק1. איני חושב שעליהם לפסוק על פי הסבירות. אין שום סיבה לחשוב שהם יודעים לסבור יותר טוב מזה שאת החלטתו הם פוסלים. "סבירות" לא נלמדת בלימודי המשפטים. אשר לביטול חוקים, הדבר הזה אפשרי במדינות שיש בהן חוקה, וגם בחלק מהן, כמו למשל בהולנד, מעולם לא ביטלו חוק. 1 שמעתי בפעם בבאר שבע קורס של השופט טירקל על שיטת המשפט הישראלי, ומשום מה זכור לי שהוא דיבר על המושג "כוונת המחוקק", ואמר שמדובר במה שכתוב במפורש בחוק. המושג "סבירות", עד כמה שזכור לי, לא נזכר בקורס הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא היתה לך בעיה לענות, היית עונה באופן ישיר. מבחינתי אני מסכם שברור כשמש שתוכנית לוין תמנע ביקורת שיפוטית בישראל, ואתה מעדיף להמנע מלאמר זאת במפורש. הדברים שאתה מביא כאן הם טעמים לדעתך לכך שביקורת שיפוטית אינה רלבנטית לישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבמושג "ביקורת שיפוטית" נתקלתי לראשונה לאחרונה יחד עם פרשת הרפורמה. הוא לא כל כך ברור לי. אם הכוונה במושג הזה היא שההתנהלות תהיה על פי החוק זה בסדר, וזה תפקיד בית המשפט. אם הכוונה היא שהדברים יתנהלו לפי מה שסביר בעיני השופטים זה לא בסדר, כי בסבירות אין להם יתרון על אף אחד. וכיון שבכל זאת עניתי לך על שאלתך האחרונה, אולי תענה גם על שאלתי: מי מבקר את בית המשפט? כמו בדוגמה שהבאתי, מי ימנע מהשופטים להתיר לחיות להמשיך לכהן בתפקידה גם אחרי גיל 70 אם יצוץ בראשם רעיון "סביר" כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישרתי כבר למאמר לויקיפדיה על ביקורת שיפוטית, ונתתי את ההגדרה פעמיים. אם המושג לא ברור לך, יכולת פשוט לענות: "המושג לא ברור לי ועל כן שגיתי בטענתי שתוכנית לוין לא מבטלת את הביקורת השיפוטית - אני פשוט לא בטוח." מה כל כך נורא בזה? ובמקום זה שוב בחרת להמציא הגדרות מגוכחות כדי לחזור על המנטרות שלך. אני חושב שלא ממש ענית, אלא השתמשת בכל תירוץ אפשרי כדי לא לענות... בניגוד אליך, לשאלתך הקודמת (הדוגמאות של חיות) עניתי ישירות. אני מפנק את עצמי בפגרה מסויימת לפני שאתייחס לשאלתך, בלי נדר. שבוע טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא ניסיתי לעמוד על משמעות הביטוי ''ביקורת שיפוטית'', כי מדובר במלים פשוטות בעברית ולכן ייחסתי להן בטעות את מה שבאמת תפקידו של בית המשפט העליון לעשות בעיני, ובכך פישלתי. ברור שאם לוקחים צמד מלים תמים ונותנים לו משמעות של ביטול חוקים, למשל, אז ברור שהרפורמה פוגעת ב''ביקורת שיפוטית'' בהגדרה. לכן אפשר לומר שחלק מהדיון הייתה בו אי הבנה. אשר למקרים שאותם ציינה חיות בנאומה, דבריי התבססו על הערכה, וכדי לעמוד על אמיתותו הייתי צריך לחפש את כל המקרים האלה ולעבור עליהם אחד לאחד, ואת זה לא התחשק לי לעשות. אולי לו הייתי עושה זאת התמונה הייתה דומה למה שניחשתי, ואולי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר באי הבנה, אלא בחוסר רצון להבין. כבר כמה פעמים כתבתי לך במפורש את ההגדרה הטריביאלית (והמקובלת על כל העולם) של ביקורת שיפוטית, לו היית רוצה להבין היית מצליח. ולמרות שלטענתך היה לך פירוש נוח משלך ל"ביקורת שיפוטית" בכ"ז נמענת מתשובה ישירה לשאלה בינארית (קרי כן/לא/איני בטוח) כך שברור שהיה לך מניע אחר לחמוק מתשובה ישירה. איך נדע שאינך נוהג כך עבור צמדי מילים נוספות כגון "זכויות המיעוט" או "עילת הסבירות"? (שאלה רטורית, מעתה אני מניח שכך הדבר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה אבל כן היה מדובר באי הבנה, ובאמת לא ייחסתי בתחילה ל''ביקורת שיפוטית'' את הגדרתה בויקיפדיה, אלא כצמד מלים בעברית שכך הבנתיו. היו לי כאן דיונים ארוכים על הסמכות לפסול חוקים אותה חשבתי לבלתי חוקית בישראל, בדומה למשפטנית כמו טליה אינהורן הסבורה כך בדיוק. לא העליתי בדעתי שכאשר מישהו אומר ''ביקורת שיפוטית'' לכך הוא מתכוון. אני גם יכול לומר שאתה מסרב להבין את הדבר הפשוט הזה, אבל אני נמנע מכך, משום שאיני מוסמך לשפוט מה קורה בתוך ראשך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |