|
||||
|
||||
אני מרגישה צורך להתנצל בפני אלפי הלקוחות שלי, מאות התלמידים שלי ועשרות העובדים... מתנצלת בפני הממשלות שנעזרות בשרותי, כל חברות ההי-טק ש"חטפו" כאן השמצות ללא רחם... שרי ממשלה, חברי כנסת, מנכלי"ם של חברות רק לאומיות בארץ ובעולם, מנהלי משאבי אנוש של כל החברות הגדולות בארץ - בבקשה, אל תתיחסו לכל הגרפומנים שמתיחסים כאן אליכם כאל מטומטמים ורפי שכל... אם תעברו בריפרוף בין מה שהם כתבו, תגלו שיש כמה זהים שכותבים לעצמם בכינויים שונים.. יש כאן כאלה שממחזרים כתבות של עצמם שוב ושוב... וכאלה שבאתרים של עצמם כתבו עליהם שהם ניזונים משנאת חינם... אלה אנשים שלא הצליחו להוכיח את עצמם וחושבים שדרך השמצה של אחרים ושימוש בשמות גנאי - מעמדם וערכם יעלו... כולנו יודעים שלא כך הדבר... אני גם מתנצלת על עצם העובדה שלי, בניגוד אליהם אין את הזמן הפנוי לשרוץ כאן להכנס לויכוחי סרק.. כי אני וכל העובדים שלי עסוקים בעבודה "מעל הראש" ... בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל אלה ששומרים של תרבותיות בשיחה על הנושא הזה... לכ המצדדים, לגרפולוגים הנפלאים שהגיבו כאן ולכל אלה שהתקשרו אלי נרגשים לספר לי על העוול שנעשה כאן לעולם הגרפולוגיה... ולסיום משפט אחד שאמרתי לפני קרוב ל - 30 שנה כשראיינו אותי לאיזהו ירחון כ"א שמזמן לא קיים - והטיחו בפני מחקרים שדברו בגנות הגרפולוגיה ... ואז אמרתי: "ואף על פי כן נוע תנוע"... נראה לי שגם היום משפט זה מתמצת את המציאות יותר מכל דיון, מחקר או כתבה... אז.. שוב סליחה, ושוב תודה והכי חשוב שיהיה חג שמח לכולם ! |
|
||||
|
||||
ובכל זאת, האם יש לך תשובה לגופם של הטיעונים שהועלו בכתבה? חג שמח גם לך. |
|
||||
|
||||
א. אף גרפולוג (כולל כבודך) שהגיב כאן לא הגיב לגופו של עניין, והסביר מדוע גרפולוגיה אכן מהווה כלי ניתוחי אמין, ומדוע לא מצליחים לבסס את היותה כזו בשיטת העיוורון הכפול. ב. ריבוי לקוחות לא מעיד על מהימנות השיטה - לקוראות בקפה יש לקוחות רבים, ואנשים רבים רוכשים אבני קוורץ לשיפור עצמי, האם זה אומר ש"יש בזה משהו"? ג. באייל יש מעט מאד כינויי גנאי ומלחמות שלהבת. למעשה, המקום היחיד בתגובות למאמר זה בו מופיע המילה מטומטם היא בתגובתך שלך. ד. כולי תקווה שלקוחותיך לא מקבלים ממך דיווחים עם ריבוי כה גדול של "...". מותר לסיים משפט בנקודה אחת בלבד. |
|
||||
|
||||
א- על מנת להבין את הגרפולוגיה יש צורך לגלות פתיחות וסבלנות - כמו שצריך כדי ללמוד כל מקצוע... ב- אולי ריבוי לקוחות לא מעיד, אבל סוג הלקוחות מעיד גם מעיד... שכחתי לציין את האוניברסיטאות שמחלקות כח האדם שלם נעזרים בשרותינו מזה שנים רבות. ג- מה דעתך על משפט כמו: "חיי המעסיק קשים ומלאי אי ודאות. זאת לא סיבה שהוא יתחיל להוציא כספים על קוראים בקלפים, זורקי עצמות, מרגישי הילות, בוחשים בקפה, מנחשי אופי עפ"י עיצוב כף הרגל או מנתחי אישיות עפ"י צורות של אותיות." למה התכוון המשורר?? או למשל: "מעבר לדיון המתודולגי בגרפולוגיה - שתקפותה ניתנת בנקל להזמה מכל היבט שהוא - הרי שנושא השרלטנות ההשאית (הסוגסטיבית) בישראל, שבניגוד לבסיס הרופף והמופרך קנה לו מהלכים איתנים לא רק בציבורים ניבערים, אלא גם באירגונים מכובדים ועתירי ידע - נושא זה הינו אינדיקטיבי לתופעה חברתית/כלכלית נרחבת מימדים." האם הם התכוונו שהמעסיקים המשתמשים בגפולוגיה אינטלגנטים, בעלי רחב אופקים וכו?? לא נראה לי... ומי הם הציבורים הנבערים???!!! ד- אין נקודות בדוחו"ת שלי. אבל כאן נגמרות לי המילים... |
|
||||
|
||||
אני נדהמת לגלות, כל פעם מחדש, שהמתנגדים, הלא מאמינים והמתקוממים נגד השימוש באבחון הגרפולוגי - הם דווקא כאלה שמאחוריהם נסיון מר כמועמדים למקומות עבודה. לא זכור לי שראיתי כאן, בין המקטרים, מנהלי משאבי אנוש או מעסיקים עצמאיים... מלבד אותו אחד שהעז לספר שכבר 13 שנים הוא לקוח של חנה קורן - ועל זה חטף מקלחת בוטה ומעליבה. וכמו שחנה אומרת, אף על פי כן נוע תנוע! וכדאי שהמוציאים את חמתם על הנושא יפשפשו במקורות תיסכוליהם הם. |
|
||||
|
||||
אני נדהם לגלות, כל פעם מחדש, שהמתנגדים, הלא מאמינים והמתקוממים נגד תורתו של ישו - הם דווקא כאלה שמאחוריהם הנסיון מר עם תפילות לישוע. לא זכור לי שראיתי כאן, בין המקטרים, כמרים או פרופסורים לתיאולוגיה נוצרית... מלבד אותו אחד שהעז לספר שכבר 13 שנים הוא הולך לכנסיה של חנה קורנוס - ועל זה חטף מקלחת בוטה ומעליבה. וכמו שחנה אומרת, אף על פי כן נוע תנוע! וכדאי שהמוציאים את חמתם על הנושא יפשפשו במקורות תיסכוליהם הם. |
|
||||
|
||||
אני נדהם לגלות, כל פעם מחדש, שהמתנגדים, הלא מאמינים והמתקוממים כנגד השימוש בעקידת בני אדם למזבח, חיתוכם והקרבתם לישויות השליטות בעולמינו, הם דווקא כאלה שמאחוריהם נסיון מר כמי ששיטה זו לא הביאה עליהם ועל משפחותיהם את הברכה המקווה מן הפולחן הנשגב הזה. לא זכור לי שראיתי כאן, בין המקטרים, כוהנים של הפולחן או מלכים או בעלי המשפחות המכובדות הנהנות מכל טוב הארץ ואשר נמצאות ברשימת המוגנים התמידית מפני הילקחות לקורבן... מלבד אותו אחד שהעז לספר שכבר 13 שנה הוא מקריב קורבנות בבית מקדשה של אנאהיייא קורניוס הגדולה, ותמיד אדמותיו פוריות והדגן באסמיו כבד ובהמותיו שמנות ודשנות עונג, ועל זה חטף מקלחת בוטה ומעליבה. וכמו שאמר איזה מוקרב אסיר תודה ליפי הנפש שלא הבינו את מהות העניין וחשבו שהוא מסכן: אף על פי כן נוע תנוע! וכדאי שהמוציאים את חמתם על הנושא יפשפשו במקורות תסכוליהם הם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לשפוך בהרחבה את תסכולי הגרפומניים. |
|
||||
|
||||
כמה חסר מעוף ומקוריות... |
|
||||
|
||||
מה אני אעשה? זה התיסכול עושה לי את זה... התיסכול... |
|
||||
|
||||
ובכן, אין מאחורי כל נסיון מר כמועמד למקום עבודה, או תסכול עם מקור כלשהו. יש בי רק סקרנות מדעית בסיסית, שכשניסיתי לספקה, הופתעתי. וכמו רבים אחרים, אני עדיין מחכה לתגובה עניינית לתוכן המאמר. |
|
||||
|
||||
יובל שלום, קראתי בעיון רב את מאמרך. ניכר שאכן "עשית ש"ב" לכבודו, עם זאת, מס הערות ענייניות הנוגעות בדיסאינפורמציה בסיסית: 1. הגרפולוגים לא מתיימרים לזהות מין או גיל מכיוון שזוהי אינפ' חיונית לפני ביצוע האנליזה של כתב היד. וכמו שאתה אומר, אמנם יש מאפייני כתב נשי וכתב גברי, כמו גם מאפייני בגרות, על כן התיחסות לכתב יד "נשי" וילדותי של בן 40, לדוגמא, תהיה שונה להתיחסות לכתב בעל מאפיינים דומים של בת 12. 2.הדרישה לכתיבה ספונטאנית ולא מועתקת נעוצה בעובדה שמה שאנחנו מחפשים הוא תוצר רצוף ואישי של הכותב. העתקה מחייבת הפסקה תכופה של הרצף, לכן פוגמת בהומוגניות המרווחים, גורמת להאטת הכתיבה ועוד, ומתוך כך, עלול הגרפולוג להגיע למסקנות מוטעות. 3. מידע קודם על הישגיו של כותב אינה משפיעה, ואסור שכך יהיה, על הגדרת סגנון החשיבה ורמת האינטליגנציה של הכותב. מושפעות ממידע זה תעיד על חוסר מקצועיות של המאבחן, ומן הסתם, זה יביא מהר מאוד לפרידתו מן המקצוע. -חשוב מאוד להגיד בהקשר זה, שציבור הגרפולוגים הוא ברובו במגזר העצמאי, על כן רק התוצאות קובעות. וכל עוד הגרפולוג מצליח לשמור על ציבור לקוחות קבוע ונאמן, כל מילה לגבי מהימנות מלאכתו מיותרת. -בנושא תקפות הגרפולוגיה, אני מצטרפת לתשובותיו של שייקה לנדאו, תוך הבעת אותם סייגים. כמו כן, נראה לי שכדי להפריך או לאשש תחום כלשהו, יש צורך בהעמקה בלתי משוחדת בו, לא רק בציטוט מגמתי של מחקרים. |
|
||||
|
||||
הניסוי שכל כך הפתיע והביא אותך לחקירת הנושא וכתיבת המאמר, הינו ניסוי שנהוג לבצע גם עם תלמידי גרפולוגיה, ללמד שאין ליפול לתוך הגדרות מכלילות ואוניברסאליות. |
|
||||
|
||||
לגבי 3: גם כל האסטרולוגים והקוראים בקפה הם במגזר העצמאי (אללי, אני מקווה שכך הוא) - והנה יש להם מאגר לקוחות קבוע ומתמיד. רונלד רייגן, נשיא ארה"ב לשעבר, היה ידוע כאדם שהתייעץ תכופות עם אסטרולוגים, ובספרי המכתבים של כל קוראת בקפה אני יכול להבטיח לך שיש כמה וכמה מכתבים שווי ערך לאלו שמציגה קורן בכזו גאווה באתרה. שוב ושוב חובה להזכיר: מידע (data) אינו אוסף של הרבה אנקדוטות. מידע נאסף בתהליך ניסויי תחת פיקוח. רק כך ניתן להגיע למסקנות אמת אודות דבר-מה. כדי להפריך או לאשש תחום יש צורך לערוך ניסויים על קבוצת מדגם גדולה. "העמקה בלתי משוחדת" בתחום תלמד אותי אולי מה התחום טוען שהוא יודע, אבל לעולם לא תראה לי מה הוא מצליח להוכיח. אני לא מבין מדוע את טוענת כי המאמרים שהובאו במאמרו של יובל נוב צוטטו באופן "מגמתי". יובל, כפי שהעיד, הגיע לנושא בלי דעה מוקדמת ודווקא הופתע לגלות כי אין מאמרים סבירים מבחינה מתודולוגית שמאששים את טענות הגרפולוגיה. אדרבה: הביאו לנו אתם ניסויים סותרים. האם היית לוקחת תרופה מרופא שהיה אומר לך "התרופה הזו אף פעם לא השיגה תוצאות טובות בניסויים, אבל יש לי פה ערימה של מכתבים של אנשים שהתרשמו מאוד לטובה מהתוצאות של נטילתה"? אני לא. אינני מבין מדוע אתם, ציבור המצדדים בגרפולוגיה, מצפים ממני ומשכמותי פשוט לקבל את טענותיכם על בסיס אנקדוטות, בעוד אינכם יכולים להוכיח אותן דרך ניסוי מבוקר. |
|
||||
|
||||
1. הרבה אנשים היו לוקחים את התרופה. בעצם יש הרבה מאוד "מרפאים" מסוג זה וחלקם מאוד מצליחים. 2. למה "מידע (data)"? מה מוסיפה המילה הלועזית בסוגריים? |
|
||||
|
||||
המילה הלועזית בסוגריים מבהירה, כנראה, שהכותב התכוון ל''נתונים'' אבל לא שולט בעברית. |
|
||||
|
||||
חשבתי על האפשרות הזו אבל מידע אנקדוטלי גם יכול להחשב ל"נתונים", לא? |
|
||||
|
||||
ועדיין, נותרו לי (ולד"ר רבינוביץ' ולשמעון) שתי שאלות: 1. מה הגרפולוגיה אמורה לנבא? (ברור שהתאמה לעבודה, האם יש עוד דברים?) 2. האם את יכולה לתת איזשהו קישור או אסמכתא למחקר מדעי שמוכיח שהגרפולוגיה אכן מנבאת את מה שהיא אמורה לנבא? |
|
||||
|
||||
ב. גם אם (כדברייך) מחלקות כח האדם של אוניברסיטאות מסויימות נעזרות בגרפולוגים, לא מדובר למיטב ידיעתי על קבלה למשרה אקדמית. |
|
||||
|
||||
וואו, זאת את שאמרת את המשפט הזה? את גם גילית שתאוצת גוף נופל אינה תלויה במסה שלו? גילית את טבעות שבתאי, שכללת את הטלסקופ והמצאת את הרמומטר? פשששש.....כל הכבוד. |
|
||||
|
||||
נכון בלהט התגובה שכחתי לציין את המקור: קבלי תיקון: גלילאו גליליי אם כי יש עוד תיקון: "מאות שנים עברו עד שהשקפה זו תפסה את מקום התורה הישנה, ולמעשה, ההוכחה הסופית לאמיתות דעתו של קופרניקוס התקבלה רק במאה התשע-עשרה. עיקר המאבק התחולל במאה וחמישים השנים שאחרי שליחת המכתב של קופרניקוס לידידיו. ארבעה אנשים תרמו במיוחד להשלטת התורה החדשה ונאבקו למענה: קופרניקוס, גלילאו, ג'ורדנו ברונו וקפלר. המשפט המפורסם - "ואף-על-פי - כן נוע תנוע" - מאפיין את המאבק להחדרת התורה החדשה. משפט זה אמר כביכול גלילאו גליליי, כאשר הובל החוצה ממרתפי האינקויזיציה אחרי שביקש מחילה על תורתו המוטעית. משפט זה לא נאמר במציאות. הוא הוכנס לפיו של גליליי מאה שנה לאחר מותו בידי סופר חרוץ, שביקש לתבל את סיפורו בסממן דרמטי. והוא אכן הצליח." מתוך: http://lib.cet.ac.il/Pages/details.asp?item=2178 |
|
||||
|
||||
אחרי שכבודו של גליליאו במקומו הונח, דומני שכעת שהכל ישמחו אם תתייחסי להערתו של ד"ר יובל רבינוביץ תגובה 140426, "האם יש לך תשובה לגופם של הטיעונים שהועלו בכתבה?" |
|
||||
|
||||
אני מזמין אותך שנית לקרוא את מאמרי בפורום גרפולוגיה בתפוז, המתאר את הבעייתיות של מבדקי התקיפות בתחום האישיות. זו גם הסיבה שאף מבדק אישיות פסיכולוגי לא תוקף באופן מדעי, שלא לדבר על התיאוריות הפסיכולוגיות הקליניות השונות, ועל מידת היעילות הטיפולית שלהם (ביחס לקבוצת בקרה של מטופלים באופן אלטרנטיבי או של אנשים שלא עברו כלל תהליך טיפולי). המאמר: |
|
||||
|
||||
שייקה, קראתי בעיון רב את דבריך בתגובה 140220 ובקישור שצירפת, ולהלן מספר נקודות ושאלות. א. אינני מבין בפסיכולוגיה, ואין לי כל סיבה או רצון לסנגר עליה. השאלה מדוע אנשים מאמינים בגרפולוגיה - שבהקשר לה הזכרתי את אפקט פורר (הקרוי גם אפקט ברנום), עליו יצא קצפך - היא בעיני משנית. השאלה המרכזית (שוב, בעיני) היא שאלת התקפות המדעית של הגרפולוגיה. ב. נסיונך האישי, המלצות של המשתמשים בשירותיך (או בשירותי גרפולוגים אחרים), אנקדוטות, וכו' אינם מהווים תחליף למחקר מדעי מסודר, והסיבות ידועות. במילים "מחקר מדעי מסודר" כוונתי למחקר הכולל קבוצת ביקורת, מדגם גדול דיו, ניתוח סטטיסטי, peer review, וכדומה. ג. שני מחקרי התקפות הראשונים שציינת במאמרך (בינה ואלפרט) נערכו בתחילת המאה שעברה. מאז, כידוע, הוחמרו אמות המידה המתודולוגיות בצורה ניכרת, ולכן אני מציע שנתמקד במחקרים שנערכו ב- 25 השנים האחרונות. ד. אתה כותב: "קיימים מחקרים רבים שמאששים את תקפותה של הגרפולוגיה". למרות עיון מעמיק למדי בספרות המדעית בנושא (של 25 השנים האחרונות), טרם נתקלתי במחקר המאשש את תקפות הגרפולוגיה באופן מוחץ. התוכל להאיר את עיני? ה. אתה טוען כי הדרכים המקובלות לבדיקת תקפות הגרפולוגיה הן בעייתיות; אתה מציע דרך אלטרנטיבית שהיא "הטובה ביותר", אך מציין כי למיטב ידיעתך לא השתמשו בה מעולם. מדוע, אם כן, אתה משוכנע כי יש ממש בגרפולוגיה? ו. מדענים משקיעים מאמץ וממון רב על מנת לאמת או להפריך תיאוריות מדעיות. בדקתי, וראיתי שאתה חבר ב"אגודה לגרפולוגיה מדעית בישראל"; האם תוכל, כגרפולוג מדעי, להצביע על מחקרים מדעיים מסודרים (ראה סעיף ב') שערכו גרפולוגים על מנת לתקף את תורתם? ז. טענתך בדבר ה"רמייה שיש בכך כי מצטטים מחקרים באופן סלקטיבי" היא, בלשון המעטה, בעייתית. ייתכן כי הגברת חנה קורן אינה מייצגת אותך או את דיעותיך, אך באתרה היא מדגישה (מתוך מחקר ה- BBC שתיארתי במאמרי) את המשפט The grphologists clearly did better than the psychologists אך בוחרת שלא לצטט את המשפט (מאותו מחקר)The ability of completely inexperienced assessors to achieve a success rate of 59% against the experienced graphologists’ 65%, casts considerable doubt on the contribution (if any) made by the technical side of graphology דוגמא אחרת, חמורה בהרבה: תחת הכותרת "מחקרים - בדיקת יעילות הגרפולוגיה ככלי לברירה בצה"ל - יונת בורשטיין", בוחרת חנה קורן לצטט מהמחקר אך ורק קטעים מנספח המוקדש לתגובת הגרפולוגים לממצאיו. אני חוזר, אין אלו דברים שכתבה החוקרת, אלא *תגובת* הגרפולוגים למחקרה. מתוך המחקר אני מצטט: "הממצאים שלהלן אינם תומכים באפשרות להשתמש בניתוח כתבי יד לניבוי הצלחה בקורס קצינים ... לא נותר, איפוא, בסיום המחקר הנוכחי, אלא להצטרף למסקנותיהם של [רשימת חוקרים] בסיום מחקריהם, שלגרפולוגיה כשלעצמה אין ערך רב כאשר יש לקבל החלטות אישיות מיידיות לגבי מועמדים לתפקידים שונים, שכן לא הוכחה יעילותה מבחינה מדעית." אשמח לשמוע את תגובת הגברת קורן לנקודה זו.
|
|
||||
|
||||
יש ספר מצוין ששמו ועמוד לדוגמא מופיע באתר שלי. בספר שפע מחקרים בעד ונגד הגרפולוגיה בצורה מאוזנת. לפני שאתם תוקפים את הגרפולוגיה ואותנו הגרפולוגים - מאד היה רצוי שתקראו את הפרק הזה... |
|
||||
|
||||
התוכלי לנקוב בבקשה בשם הספר? וכמו כן, שמתי לב שבשעות האחרונות הוסר הקישור לפינת ה"מחקרים" באתרך. האם יש קשר בין פעולה זו לבין הנקודה האחרונה שהעליתי בתגובה 140479 ? |
|
||||
|
||||
בוקר טוב יובל, שם הספר וחלק מהפרק על המחקרים שנעשו נמצא באותו עמוד שציטטת והוצאת ממנו משפטים שלדעתך המשמעות שונה ממה שאני מבינה ועוד כמה אנשים מבינים... (די הרבה גבוה התרוממו להם נוכח הפירושים שלך...) ובכל זאת, הנה הפרטים, לנוחותך: Handwriting Analysis and the Employee Selection Process - Kathryn K. Sackhein (1990) הלינק *לא* הוסר הנהו:ויש גם עמוד שני שאני חושבת שלא שמת לב לקיומו: הוסר רק הבאנר, בשורה למטה עדין יש הפניה למחקרים. ועכשיו לקוריוז: לא ידעתי על קיומו של האתר שלכם עד שמנהלי כח אדם התקשרו אלי והציעו לי להגיב (וחלקם גם הגיבו בעצמם) מתוך שיחות שניהלתי איתם נתעורר אצלם הצורך ללמוד יותר על השיטה והחלטנו להכביר סדנה "גרפולוגיה על קצה המזלג" שמיועדת אך ורק לעוסקים בכח אדם ומשאבי אנוש.. לכן, הוחלף הבאנר של המחקרים בבאנר של הסדנה... אז, תודה לך על המאמר...:-) |
|
||||
|
||||
הידד. אנשי כ"א עשו צעד אחד קדימה (אם כי אני, לו הייתי המעסיק של אותם אנשי כ"א, הייתי תוהה כיצד הסתמכו בצורה כה עיוורת על כלי זה *בלי* לתהות על קנקנו עד כה). עכשיו עליהם לקחת רק צעד אחד נוסף קדימה ולנסות למצוא גורם ביקורתי כלפי הגרפולוגיה ולנסות לקבל גם את חוות דעתו שלו, ולא רק ללכת לסדנת פרופגנדה אצל מי שפרנסתה תלויה בהמשך אמונתם בשירותים שהיא מספקת... |
|
||||
|
||||
ראי התייחסותי לספרה של זקהיים בתגובה 140839. דומני ששכחתם ליצור קישור לפינת המחקרים בגירסה האנגלית של אתרך. |
|
||||
|
||||
ראה תשובתי בתגובה לענת זיו. |
|
||||
|
||||
עברו כמעט 13 שנה, ובעמוד ה"מחקרים" באתר של חנה קורן עדיין מופיעים שני הציטוטים המטעים - השני מהם הרוויח ביושר גם את התואר "שקרי" - שהזכרתי בסעיף ז' בתגובתי לעיל. לאחרונה גיליתי שלמקורות המחקריים הישנים התווסף מקור חדש יותר, מ-2007: "תוקף הניבוי של הגרפולוגיה ככלי למיון עובדים על פי רמת האינטליגנציה", עבודת גמר לתואר שני מהטכניון של סטודנטית בשם חוה קורן-ישראלי1. העבודה כולה נמצאת כאן. המחקר הנ"ל נוגע ל-35 עובדים במפעל מזון בארץ. כל העובדים עברו הערכה גרפולוגית במהלך מיונם לעבודה, שכללה ציון לאינטליגנציה שלהם. הציון הנ"ל הושווה עם הערכת הממונים לאינטליגנציה של העובדים, ועם הערכת הממונים בדבר ההצלחה של העובדים בתפקידם. היו שלוש השערות מחקר: (1) יתגלה מתאם חיובי (0.4 או יותר) בין ציון האינטליגנציה הגרפולוגי לציון האינטליגנציה של הממונים; (2) יתגלה מתאם חיובי (0.4 או יותר) בין ציון האינטליגנציה הגרפולוגי לציון ההצלחה בתפקיד של הממונים; (3) יימצא מתאם חיובי (לא צוין סף) בין ציון האינטליגנציה של הממונים לציון ההצלחה בתפקיד של הממונים. לאחר מילוי השאלונים בידי הממונים, "התברר" כי "עדיף" לחלק את מדד האינטליגנציה של הממונים לשני מדדים - "אינטליגנציה קוגנטיבית" ו"אינטליגנציה רגשית" (עמ' 12 בעבודה). לא התעמקתי בנימוקים. ומה התגלה? (1) נמצא מתאם מובהק סטטיסטית בגובה 0.65 בין ציון האינטליגנציה הגרפולוגי לבין ציון האינטליגנציה הקוגנטיבית של הממונים, ומתאם מובהק סטטיסטית בגובה 0.4 בין ציון האינטליגנציה הגרפולוגי לבין ציון האינטליגנציה הרגשית של הממונים. (2) לא נמצא מתאם מובהק בין ציון האינטליגנציה הגרפולוגי לציון ההצלחה בתפקיד של הממונים. (3) לא נמצא מתאם מובהק בין ציון האינטליגנציה הקוגנטיבית של הממונים לבין ציון ההצלחה בתפקיד של הממונים, ונמצא מתאם מובהק בגובה 0.56 בין ציון האינטליגנציה הרגשית של הממונים לבין ציון ההצלחה בתפקיד של הממונים. נו, אז אם אלה המחקרים שחנה קורן מוצאת לנכון לנפנף בהם כהוכחה לתוקף המדעי של הגרפולוגיה, איי רסט מיי קייס. ______________ 1. מהאינטרנט אני למד שלחנה קורן יש בת בשם חוה קורן, גרפולוגית אף היא, ואני מעריך שמדובר באותו אדם. כך או כך, זה לא משנה להמשך דבריי. |
|
||||
|
||||
ברשותך, למען תועי דרך שעשוים להגיע הנה ואינם בקיאים בחומר, אצטט רק משפט אחד ואשנה אותו מעט: "לא נמצא מתאם מובהק בין ציון האינטליגנציה שקבעו הגרפולוגים לציון ההצלחה בתפקיד כפי שנקבע ע"י הממונים.". |
|
||||
|
||||
האם נמצא מתאם בין ציון האינטלגנציה שקבעו גרפולוגים והערכת האינטלגנציה שנתנו הממונים לבין מדד אינטלגנציה אובייקטיבי מקובל? |
|
||||
|
||||
בעבודה הזאת - לא, כי לא השתמשו בה בשום מדד אינטליגנציה אובייקטיבי מקובל ("מבחן IQ"). |
|
||||
|
||||
אז לא משנה אם יש או אין מתאם, כי השאלה הבסיסית עומדת על בסיס רעוע. |
|
||||
|
||||
מבדקי אישיות פסיכולוגיים דוקא תוקפו היטב מבחינה מדעית, וכן טיפול פסיכולוגי. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לפרט על טיפול פסיכולוגי? טענה שקראתי מדי פעם, אבל אני מניח שהיא תיאור שטחי במקרה הטוב של המצב, היא שידוע במחקר שטיפול פסיכולוגי עוזר לשני שלישים מהמטופלים. אפשר להיות מרוצים או לא מרוצים מזה; אבל מה שמביך פסיכולוגים הוא שאחוזי העזרה האלו עקביים בכל שיטות הטיפול, שהן כל כך שונות זו מזו, וזה מטיל צל מסוים על כולן. |
|
||||
|
||||
צל מתבקש - אולי בנושאים פסיכולוגיים גם פלסבו עוזר לשני שלישים? (ואיך לעזאזל נותנים פלסבו פסיכולוגי? מה זה בכלל?) |
|
||||
|
||||
לגבי טיפול פסיכולוגי, אצטט להלן: "ללא קשר למשקל היחסי שניתן לייחס לסיבות לשיפור של המטופלים, הממצאים העקביים על פני אלפי מחקרים ומאות מטא-אנליזות אינם משאירים מקום לויכוח – פסיכותירפיה היא מועילה" (מתוך: ambert M. J. & Archer A. - Research findings on the effects of psychotherapy and their implications for practice. Chap. 5 in C. D. Goodheart, A. E. Kazdin & R. J. Sternberg – Evidence Based Psychotherapy: Where Practice and Research Meet. APA, 2006. כך שההשוואה לגרפולוגיה היא מגוחכת. אתה צודק בכך ששיטות טיפול שונות מניבות שיעורי יעילות די דומים, מה שנקרא לעתים 'פרדוקס השוויון'. יש הסברים שונים לתופעה זו, ואם אמנה רק שניים עיקריים מהם: התיאוריה, הגישה, או המודל הטיפולי מהווים רק חלק קטן יחסית מהגורמים שתורמים למוצלחות (או כישלון) הטיפול. יש 'גורמים משותפים' (common factors) לטיפולים השונים, שהם כנראה משמעותיים בקביעה של תוצאות הטיפול (למשל, היחסים הטיפוליים). |
|
||||
|
||||
הייתי מוסיף שבעצם ההליכה לטיפול יש הכרה של המטופל בזה שיש לו בעיות, והבעת נכונות מצדו לפתור אותן. כמו שאשתי אומרת- להכיר בבעיה זה חצי מהפתרון. |
|
||||
|
||||
״פסיכותירפיה היא מועילה״ מועילה יחסית למה? הרי יש מתחרים נוספים / אלטרנטיביים בהבאת מזור למצב האנושי. למשל - אפשר ללכת ולקבל יעוץ רוחני מגורו, לחזור בתשובה, להרשם לחוג יוגה או להתחיל ללמוד אצל מורה לנגינה בקזו. אם הטענה היא טענה מהסוג החלש - פסיכותירפיה היא עוד אינטראקציה אחת מיני רבות אחרות שהאדם יכול לפנות אליהן כדי לשפר את מצבו הנפשי, אז אפשר להסכים עם זה בקלות, אבל זה לא מרשים במיוחד. או שהטענה היא מהסוג היותר חזק והמרשים ״פסיכותירפיה היא מועילה״ איפה שרוב הדברים האחרים נכשלים? אם זה הטיעון, איך בודקים / יודעים אם הוא נכון? יכול להיות שפשוט הפסיכותירפיה ממלאת את אותן הפונקציות שממלא הרב, השמאן או הגורו, אבל בקונטקסט חילוני. כלאמר, לתוכן הטיפולי אין שום ערך אמת יותר מכל דת אחרת, אבל יחסי ההיררכיה בין מטפל למטופל והמבנה החברתי שנוצר ממלא פונקציה שהרבה (רוב?) האנשים צריכים בחיים שלהם. (וכמו במקרים של הליכה אל הרב, הגורו והשמאן - אפשר גם לשאול שאלות לגבי המחיר שיש לשיטה הזאת כגון יחסי התלות של המטופל במטפל או החור שצומח בכיס של המטופל בזמן שהחור בליבו מתמלא) |
|
||||
|
||||
פאצינט: "דוקטור, כשאני נתקל ב"אינם משאירים מקום לויכוח בהקשר של פסיכולוגיה בכלל ופסיכותרפיה בפרט אני נתקף בפרץ צחוק היסטרי בלתי נשלט" פסיכולוג: "שלוש פגישות שבועיות במשך שנתיים ואני מבטיח לך שזה יעבור!" פאצינט: "חהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחה(300)...." פסיכולוג: "זמננו תם. נמשיך מחרתיים. 450 ש"ח בבקשה". טוב, טוב, לפני שמסבירים לי שההתנגדות שאני מעלה אינה מעידה אלא על הבעיות הקשות שיש לי (ויש!), ברצינות: מאחר שהספר אינו זמין עבורי, וגוגל מתעקש לתת לי רק את תקציר התקציר, אשמח לדעת אם במחקרים שבהם בדקו גם את יעילות הטיפול מול פלצבו, הפלצבו היה קבוצה שלא קיבלה שום טיפול או כאלה שקיבלו "טיפול" שנעשה באותם תנאים כמו טיפול מקצועי (כולל תשלום :-)1) אבל לא ע"י פסיכולוג אלא ע"י סתם אדם מן היישוב שמקבל רק הוראות הכנה של שעה או משהו כזה עם הנחיות כלליות ביותר לגבי מה מצופה ממנו, משהו כמו "אל תהיה שיפוטי ותשתדל לתת למטופל לדבר בחופשיות ולדכא כל מיני תגובות אינסטינקטיביות שעולות אצלך אם הוא מספר לך דברים שמעלים אצלך רגשות שליליים, למשל שהפנטזיה המינית שלו היא שרה נתניהו". אני רואה בעיות אתיות במחקר כזה, ולכן עולה אצלי ספק קל שהוא נעשה. ואיך בדקו את התקפות של מבחני התאמה פסיכולוגיים לתפקיד? גם כאן נראה לי שקשה לערוך מחקר טוב עם סמיות כפולה וכל הג'ז. ושאלת השאלות: כמה מהמחקרים שהשתתפו באותה מטה-אנליזה שוחזרו בהצלחה? ___________ 1- תחוק בצד, מישהו באמת בדק את הטענה הרווחת (בקרב אלה שאמורים לדעת משהו על דסוננס וכאלה) לפיה התשלום למטפל הוא עצמו בעל אפקט טיפולי מועיל? |
|
||||
|
||||
לגבי סכומי הכסף: אפשר לגזור מכך שיטת טיפול עצמית מאוד אפקטיבית. יש לך בעיות בחיים ואתה מתחיל לחשוב על הליכה לטיפול. אתה מתחיל לחשוב על סכומי הכסף העצומים שתצטרך להוציא בשנה ואיך הדבר יכביד על התקציב השנתי. הדבר יגרום לך מועקה נפשית רבה, לחץ על הסטטוס שלך במקום העבודה, מחשבות על ויתור על מספר תחביבים ודיכאון רב על ביטול או צמצום החופשות המתוכננות. מיד אתה בוחר שלא להתחיל ללכת לטיפול, נרגע לגבי מצבך הפיננסי, הסטטוס בעבודה, התחביבים שלא יפגעו ומתחיל לפנטז על החופשה שתיכננת. רוגע ומצב רוח טוב שוטף אותך ואתה ממשיך את יומך שמח, טוב לב ונעים לבריות. למחרת אתה חוזר שוב על אותו הטקס. כמו בבדיחה ההיא של הקמצן שרץ אחרי מוניות, אפשר להרויח ככה סכום לא קטן של כסף. |
|
||||
|
||||
מצד שני אחד מפקטורי הפלסבו הידועים הוא כמה כסף אתה משלם על התרופה. |
|
||||
|
||||
פלסיבו זה עניין סטטיסטי. אם לי אישית הרוקחים יתחילו פתאום לשלם כדי לקחת את התרופות שלי, המצב הבריאותי שלי ישתפר בכמה סידרי גודל. (כלומר - אמות עם חיוך על הפנים) |
|
||||
|
||||
המשפט "ואף על פי כן..." הוא בוודאי מן המצוטטים ביותר, ומן המשפטים שזכו לפרשנויות רבות והושמו בהקשרים רבים שגלילאו זצ"ל בוודאי היה מתהפך בקברו לו ידע עליהם. במקרה של הגברת קורן, כוונתה במשפט זה היא פשוטה ושקופה. כשהיא אומרת "ואף על פי כן...", כוונתה היא: "ואף על פי כן - אני עושה המון המון כסף!". ומי שעושה המון כסף, אינו חש עצמו מחויב למחקרים, למתן תשובות הגיוניות ולתקפות מדעית. |
|
||||
|
||||
נכון... אתה צודק. אבל... אנחנו לא מכריחים אף אחד להשתמש בשירותינו וגם בין אלה שדורשים את חוות דעתינו - לא את כולם מקבלים... במקביל אנחנו גם עושים מחקרים והרבה עבודת התנדבות בתחום. אז למה צרות העין ושנאת חינם? |
|
||||
|
||||
אגב, אל תהיי כל כך בטוחה באמת של גלילאו. עד כמה שאני מבין, ושמקובל בימינו, תנועתה של הארץ אינה עניין כל כך ברור, כי כשמדברים על תנועה צריך תמיד לציין גם יחסית למה, יחסית לאיזה צופה. נכון שמטעמי פשטות והבנה כדאי לא לקשור את הצופה לכדור הארץ, אבל יחסית לצופה שעומד על כדור הארץ, הארץ ממש עומדת. |
|
||||
|
||||
1. אנחנו לא שורצים כאן. 2. את החוכמה העמוקה שלך "בכל זאת נוע תנוע" יכול להגיד כל אסטרולוג, קורא בקפה, פותח קלפים, מרפא בלחשים ומחשב קיצין, כך שאת בחברה טובה. 3. יפה גם שבעינייך כל אלה "ששומרים על תרבותיות בשיחה" הם "המצדדים" וה"גרפולוגים הנפלאים". את עיקר העוול לגרפולוגיה, שאת מתאוננת עליו, עושות תגובות מתנשאות וטפשיות כמו התגובה שלך. 4. את יכולה לצחוק כל הדרך אל הבנק, אבל הייתי שמח אם בין צחוק לצחוק תתני כאן איזה לינק למחקרים שמאששים את תקפות המקצוע שלך. בשביל כבוד צריכים לעבוד. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד לממשלות ולהחלטותיהן האומללות שהביאו אותנו למלחמות אומללות ומצבים כלכליים אומללים עם כל הכבוד לחברות ההייטק מעסיקות העבדים שנפלו בסופו של דבר על הפנים (החברות והעבדים בעיקר, הבוסים פחות) עם כל הכבוד לשרי הממשלה עם הוולוואים, חברי הכנסת שאמינותם של כה רבים מהם ויושרם הולכים ונעשים מפוקפקים מדי יום ביומו אך משכורתם ופנסייתם הולכת ומתנפחת, המנכ"לים כנ"ל שגם משגיהם, לעולם לא יביאו אותם ללשכת העבודה כדרך האדם הפשוט ששוגה, ותמיד ייבעטו אך ורק למעלה עם כל הכבוד להם, הרשי לי, גרפומן עלוב להשתמש במשפטך הגנוב מגליליאו, שאני לא מקנא בו ובדעותיו לו השתמשה האינקוויזיציה גם בשירותי גרפולוג (עם זאת, יש לומר שהאינקוויזיציה הסתדרה מצויין גם בלעדיכם, המשת"פים הגדולים של האינקוויזיציה המודרנית בעיני רבים, שהיא: מנהלי משאבי אנוש, כח אדם וכו') ולומר אותו כך: "ואף על פי כן נוע ינוע!" על הספק, על הפקפוק. שאינו משומן וממונע במכונות כסף אדירות. שאין לרשותו יחצ"נים, משפטנים שסותמים את המוח בפני כל מחשבה וכל דיון ענייני. שאין באפשרותו לשכנע את כל קהילת "הפסיכופטיזם הבטחוני" כפי שכינה כאן מישהו את הקהילה ממנה יוצאים מנהלי כח האדם ומשאבי אנוש. אף על פי כן, הספק הזה, כמו ניצוץ, הוא תמיד יבער, כל עוד האדם הוא אדם. ולעולם לא תצליחו לסתום לו את הפה. |
|
||||
|
||||
יסלח לי כבודו אם אעיר, שגם ''הספק הזה'' מצריך אמונה. ולעתים לא נדירות אמונתם של בעלי הספק היא מרה וקשה יותר מאלה של המאמינים עצמם. |
|
||||
|
||||
עוד פעם? לא נמאס מן הטיעון הרלטביסטי הזה? טוב שהוספת לפחות את ההסתיגות "לעתים לא נדירות". מדוע ספק מצריך אמונה? יכול להיות שיש כאלה שמטילים ספק בדבר אחד, על בסיס אמונה בדבר אחר - על כך אין ויכוח (רוב בני האדם הם אנשים מאמינים). אני לא מבין את הטענה שהטלת ספק באמונה מסוימת, *מחייבת* אמונה כלשהי. לשם הנוחות, אתנדב שנדבר עליי. אני לא מאמין בגרפולוגיה (למשל). לשיטתך, במה אני כן מאמין? |
|
||||
|
||||
אנחנו נדבר עליך בזמן ובמקום שאמצא לנכון, תודה 1. הספק לא מצריך אמונה - הספקנות כדרך חיים היא סוג של אמונה, וזה כל מה שאמרתי. האם מצאת את עצמך פעם מטיל ספק בספק עצמו? 1 או-הו, מה שמחכה לך בדיון על שמעון גרשון :). |
|
||||
|
||||
הסבירי לי את כוונתך. למשפט שלך אין משמעות אלא אם תרחיבי אותו. האם מצאתי את עצמי פעם מטיל ספק בספק עצמו כ... מה? כדרך חיים? הספק איננו דרך חיי כך שאני לא הבנאדם לשאול אותו את השאלה הזו. האם לדעתך *כולם* בלי יוצא מן הכלל מאמינים במשהו (קריא: האמונה היא תכונה אנושית שאין מנוס ממנה)? |
|
||||
|
||||
זו היתה שאלה רטורית, חצי-מבודחת, וגם אתה מסכים שלא נועדה אליך. לא אמרתי אלא זאת (שוב): ספקנות דורשת אמונה בשיטה של הטלת ספק מתמדת. אין האמונה הזו מוצגת אלא על דרך השלילה (כשספקן נדרש להתעמת עם מאמין), אבל היא מציצה מבין השיחים לפעמים. ולא, אני לא חושבת שכולם בלי יוצא מן הכלל מאמינים במשהו. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב שכן. אני חושב שהאמונה בתקפות חוקי הלוגיקה נכפית על האדם, כחלק מהארכיטקטורה של מבנה המוח שלו (אולי). |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר *תקפות*. על איזו לוגיקה אנחנו מדברים? לוגיקה חזקה או משהו אחר? אני אישית לא מאמין ב"תקפות" חוקי הלוגיקה. כמובן שזה לא מפריע לי להשתמש בהם כשזה נוח או נחוץ לשם מטרה מסוימת. תרבויות אנושיות שלמות (ואינספור דתות) חיו מצוין (ועדיין חיות) עם סתירות לוגיות, מבלי לסבול משמץ של דיסונאנס (תעיר להם על קיום הסתירה והם לא יבינו על מה אתה מדבר). האם אתה טוען שדרך מחשבתן הוא "לא אנושי" או מנוגד למבנה המוח? אם החשיבה הראציונלית אמורה להיות צורת חשיבה שנכפית על האדם בשל מבנה המוח שלו, אז נוצר הרושם שמישהו ממש התרשל בתיכנון מבנה המוח שלנו. |
|
||||
|
||||
או, הנה, אמרת את הביטוי הזה - "לא מאמין", או במילים אחרות, "מאמין שלילה". השתמשת בלוגיקה (כלשהיא, אני לא מדבר על לוגיקת ברזל דדוקטיבית, רק על דרך מחשבה, שנכפית עלינו, נראה לי). העניין הוא, שאתה *חייב* להשתמש בלוגיקה כדי לדבר ולחשוב. אתה מחלק פרדיקטים ל"אמת" ו"שקר" - לוגיקה. אתה מניח הנחות (שחוקי הלוגיקה תקפים, לדוגמא) - השתמשת בלוגיקה. אין כל כך דרך להשתחרר מהעסק, נראה לי. או לפחות אני לא מצליח לדמיין אחת. אני עדיין לא מנוסח היטב בנקודה הזו, ואני שוקל לחרוג ממנהגי לקרוא רק הוגים עכשוויים ולקרוא את קאנט. נקווה שזה יעבור לי. |
|
||||
|
||||
כמובן אבל אני עושה זאת לשם מטרה מסוימת (לשכנע *אותך* משום שזה הוא הלך המחשבה אליו אתה רגיל), לא משום שאני מאמין באיזו "תקפות" (משל"י). כל הסיפור הזה יושב על הדבר הפשוט שקוראים לו "רצון". על הרצון אי אפשר לכפות כלום, גם לא לוגיקה. אני בקלות מצליח לדמיין דרך להשתחרר מן העסק הזה. אני עושה זאת כל פעם כשאני מכריע לגבי שאלות ערכיות שאין להן שום בסיס לוגי. יש הבדל תהומי בין להניח הנחות ולהשתמש בהן לבין אמונה. |
|
||||
|
||||
לא לזה כיוונתי. אביב מניח הנחה X. למה מותר לאביב להניח הנחה X? כי אביב מאמין שמותר לו להניח X. (הוא יכול להניח שמותר לו להניח, אבל אתה רואה לאן זה הולך). |
|
||||
|
||||
שוב משפטים סתומים. מה זאת אומרת "אביב מאמין שמותר לו להניח X"? מה הקשר ל*מותר*? אני מניח כי אני רוצה להניח ולא כי אני מניח שמותר לי להניח ועד עכשיו (כולל) אף אחד לא הצליח להפריע לי. מה הקשר לאמונה? במילים אחרות: אין לי שמץ של מושג מה אמרת כרגע. |
|
||||
|
||||
אז עכשיו אני מטיל ספק בחוש ההומור שלי, אבל לא כדרך חיים. |
|
||||
|
||||
לא. הספק הוא דבר שקיים במוח האנושי. הוא הדבר אולי הטבעי ביותר לאדם כחיה (שהיא גם) רציונלית. אי אפשר להיפטר ממנו *ממש*. אבל קל מאד לכבות אותו, להדחיק אותו ולהתכחש לו שזו מטרת כל לחץ חברתי. וכשהלחץ החברתי מגובה ב'חבריה' השונים של חנה קורן, על כל הכסף, ההשפעה והיכולת לקבוע ולהחליט החלטות, זה קל עוד יותר לאדם לומר לעצמו: 'מה אני והספקות שלי, אני סתם אפס קטן ומושתן'. נכון, שצריך ברגעים רבים של החיים להיות טיפוס לא קטן של בעל אמונה, כדי לומר: "אני, את הספק הזה, שהוא מהות עצמותי החושבת, לא מכבה, לא מתכחש לו ולא מדחיק". |
|
||||
|
||||
אלה אנשים שלא הצליחו להוכיח את עצמם וחושבים שדרך השמצה של אחרים ושימוש בשמות גנאי - מעמדם וערכם יעלו... `nough said...
|
|
||||
|
||||
את ואילו העוסקים בתורת הוודו הזאת אינם שונים מכל קורא בקפה או בציפורן הרגל או בקלפים. הסיבה היחידה שאתם שורדים: 1. זה מפני שבישראל עוד לא אף אחד ותבע ואתכם או/ו את המעסיקים על חדירה לפרטיות 2. זה מפני שמנהלי כוח אדם בישראל לא מסוגלים לקבל חוות דעת על סמך התרשמות 3. מפני שנוח למנהל כוח אדם לטעון בצענו סינון והוא נכשל מה אתה רוצה ממני 3.1 עוד לא הוכח במחקר אמפירי מדעי שמי שהתקבל לעבודה ללא "ההמלצה שלכם" נכשל.. ואם כן על מה? 4. אם כן ואנשים בישראל יתחילו לעמוד על הזכות שלהם התנגד לזה אתם תחזרו תחום החובבות כפי שזה מוכר. 5. בניתיים זה לא מדע מוכח אלא פאדו מדע ( מדע של כביכול.. המבוסס על הנחות מסוג של- האיש מוכשר מאד אבל עם פיגור קל בתחום הכללי...-ציטוט מתוך חוות דעת אמיתית) לכן נקווה שאתם תעלמו מהמפה מהר ובהקדם ואת זה אפשר לעשות בלי בעייה רק להתנגד (כי זה לא חוקי) ונראה מה קורה. 6. על סמך פסקי דין ותקדימים בארץ ובחו"ל. |
|
||||
|
||||
אתה כל הזמן חוזר ואומר שזו עבירה על חוק הגנת הפרטיות. ע"פ איזה סעיף, בדיוק? |
|
||||
|
||||
סיכמת את כל מה שהיה צריך להגיד פה (ולא כולם אמרו) בששה סעיפים. שאפו! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |