בתשובה לג. שמעון, 12/04/03 21:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מזמין אותך שנית לקרוא את מאמרי בפורום גרפולוגיה בתפוז, המתאר את הבעייתיות של מבדקי התקיפות בתחום האישיות. זו גם הסיבה שאף מבדק אישיות פסיכולוגי לא תוקף באופן מדעי, שלא לדבר על התיאוריות הפסיכולוגיות הקליניות השונות, ועל מידת היעילות הטיפולית שלהם (ביחס לקבוצת בקרה של מטופלים באופן אלטרנטיבי או של אנשים שלא עברו כלל תהליך טיפולי). המאמר: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שייקה, קראתי בעיון רב את דבריך בתגובה 140220 ובקישור שצירפת, ולהלן מספר נקודות ושאלות. א. אינני מבין בפסיכולוגיה, ואין לי כל סיבה או רצון לסנגר עליה. השאלה מדוע אנשים מאמינים בגרפולוגיה - שבהקשר לה הזכרתי את אפקט פורר (הקרוי גם אפקט ברנום), עליו יצא קצפך - היא בעיני משנית. השאלה המרכזית (שוב, בעיני) היא שאלת התקפות המדעית של הגרפולוגיה. ב. נסיונך האישי, המלצות של המשתמשים בשירותיך (או בשירותי גרפולוגים אחרים), אנקדוטות, וכו' אינם מהווים תחליף למחקר מדעי מסודר, והסיבות ידועות. במילים "מחקר מדעי מסודר" כוונתי למחקר הכולל קבוצת ביקורת, מדגם גדול דיו, ניתוח סטטיסטי, peer review, וכדומה. ג. שני מחקרי התקפות הראשונים שציינת במאמרך (בינה ואלפרט) נערכו בתחילת המאה שעברה. מאז, כידוע, הוחמרו אמות המידה המתודולוגיות בצורה ניכרת, ולכן אני מציע שנתמקד במחקרים שנערכו ב- 25 השנים האחרונות. ד. אתה כותב: "קיימים מחקרים רבים שמאששים את תקפותה של הגרפולוגיה". למרות עיון מעמיק למדי בספרות המדעית בנושא (של 25 השנים האחרונות), טרם נתקלתי במחקר המאשש את תקפות הגרפולוגיה באופן מוחץ. התוכל להאיר את עיני? ה. אתה טוען כי הדרכים המקובלות לבדיקת תקפות הגרפולוגיה הן בעייתיות; אתה מציע דרך אלטרנטיבית שהיא "הטובה ביותר", אך מציין כי למיטב ידיעתך לא השתמשו בה מעולם. מדוע, אם כן, אתה משוכנע כי יש ממש בגרפולוגיה? ו. מדענים משקיעים מאמץ וממון רב על מנת לאמת או להפריך תיאוריות מדעיות. בדקתי, וראיתי שאתה חבר ב"אגודה לגרפולוגיה מדעית בישראל"; האם תוכל, כגרפולוג מדעי, להצביע על מחקרים מדעיים מסודרים (ראה סעיף ב') שערכו גרפולוגים על מנת לתקף את תורתם? ז. טענתך בדבר ה"רמייה שיש בכך כי מצטטים מחקרים באופן סלקטיבי" היא, בלשון המעטה, בעייתית. ייתכן כי הגברת חנה קורן אינה מייצגת אותך או את דיעותיך, אך באתרה היא מדגישה (מתוך מחקר ה- BBC שתיארתי במאמרי) את המשפט The grphologists clearly did better than the psychologists אך בוחרת שלא לצטט את המשפט (מאותו מחקר)The ability of completely inexperienced assessors to achieve a success rate of 59% against the experienced graphologists’ 65%, casts considerable doubt on the contribution (if any) made by the technical side of graphology דוגמא אחרת, חמורה בהרבה: תחת הכותרת "מחקרים - בדיקת יעילות הגרפולוגיה ככלי לברירה בצה"ל - יונת בורשטיין", בוחרת חנה קורן לצטט מהמחקר אך ורק קטעים מנספח המוקדש לתגובת הגרפולוגים לממצאיו. אני חוזר, אין אלו דברים שכתבה החוקרת, אלא *תגובת* הגרפולוגים למחקרה. מתוך המחקר אני מצטט: "הממצאים שלהלן אינם תומכים באפשרות להשתמש בניתוח כתבי יד לניבוי הצלחה בקורס קצינים ... לא נותר, איפוא, בסיום המחקר הנוכחי, אלא להצטרף למסקנותיהם של [רשימת חוקרים] בסיום מחקריהם, שלגרפולוגיה כשלעצמה אין ערך רב כאשר יש לקבל החלטות אישיות מיידיות לגבי מועמדים לתפקידים שונים, שכן לא הוכחה יעילותה מבחינה מדעית." אשמח לשמוע את תגובת הגברת קורן לנקודה זו.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ספר מצוין ששמו ועמוד לדוגמא מופיע באתר שלי. בספר שפע מחקרים בעד ונגד הגרפולוגיה בצורה מאוזנת. לפני שאתם תוקפים את הגרפולוגיה ואותנו הגרפולוגים - מאד היה רצוי שתקראו את הפרק הזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכלי לנקוב בבקשה בשם הספר? וכמו כן, שמתי לב שבשעות האחרונות הוסר הקישור לפינת ה"מחקרים" באתרך. האם יש קשר בין פעולה זו לבין הנקודה האחרונה שהעליתי בתגובה 140479 ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר טוב יובל, שם הספר וחלק מהפרק על המחקרים שנעשו נמצא באותו עמוד שציטטת והוצאת ממנו משפטים שלדעתך המשמעות שונה ממה שאני מבינה ועוד כמה אנשים מבינים... (די הרבה גבוה התרוממו להם נוכח הפירושים שלך...) ובכל זאת, הנה הפרטים, לנוחותך: Handwriting Analysis and the Employee Selection Process - Kathryn K. Sackhein (1990) הלינק *לא* הוסר הנהו:ויש גם עמוד שני שאני חושבת שלא שמת לב לקיומו: הוסר רק הבאנר, בשורה למטה עדין יש הפניה למחקרים. ועכשיו לקוריוז: לא ידעתי על קיומו של האתר שלכם עד שמנהלי כח אדם התקשרו אלי והציעו לי להגיב (וחלקם גם הגיבו בעצמם) מתוך שיחות שניהלתי איתם נתעורר אצלם הצורך ללמוד יותר על השיטה והחלטנו להכביר סדנה "גרפולוגיה על קצה המזלג" שמיועדת אך ורק לעוסקים בכח אדם ומשאבי אנוש.. לכן, הוחלף הבאנר של המחקרים בבאנר של הסדנה... אז, תודה לך על המאמר...:-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידד. אנשי כ"א עשו צעד אחד קדימה (אם כי אני, לו הייתי המעסיק של אותם אנשי כ"א, הייתי תוהה כיצד הסתמכו בצורה כה עיוורת על כלי זה *בלי* לתהות על קנקנו עד כה). עכשיו עליהם לקחת רק צעד אחד נוסף קדימה ולנסות למצוא גורם ביקורתי כלפי הגרפולוגיה ולנסות לקבל גם את חוות דעתו שלו, ולא רק ללכת לסדנת פרופגנדה אצל מי שפרנסתה תלויה בהמשך אמונתם בשירותים שהיא מספקת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראי התייחסותי לספרה של זקהיים בתגובה 140839. דומני ששכחתם ליצור קישור לפינת המחקרים בגירסה האנגלית של אתרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תשובתי בתגובה לענת זיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברו כמעט 13 שנה, ובעמוד ה"מחקרים" באתר של חנה קורן עדיין מופיעים שני הציטוטים המטעים - השני מהם הרוויח ביושר גם את התואר "שקרי" - שהזכרתי בסעיף ז' בתגובתי לעיל. לאחרונה גיליתי שלמקורות המחקריים הישנים התווסף מקור חדש יותר, מ-2007: "תוקף הניבוי של הגרפולוגיה ככלי למיון עובדים על פי רמת האינטליגנציה", עבודת גמר לתואר שני מהטכניון של סטודנטית בשם חוה קורן-ישראלי1. העבודה כולה נמצאת כאן. המחקר הנ"ל נוגע ל-35 עובדים במפעל מזון בארץ. כל העובדים עברו הערכה גרפולוגית במהלך מיונם לעבודה, שכללה ציון לאינטליגנציה שלהם. הציון הנ"ל הושווה עם הערכת הממונים לאינטליגנציה של העובדים, ועם הערכת הממונים בדבר ההצלחה של העובדים בתפקידם. היו שלוש השערות מחקר: (1) יתגלה מתאם חיובי (0.4 או יותר) בין ציון האינטליגנציה הגרפולוגי לציון האינטליגנציה של הממונים; (2) יתגלה מתאם חיובי (0.4 או יותר) בין ציון האינטליגנציה הגרפולוגי לציון ההצלחה בתפקיד של הממונים; (3) יימצא מתאם חיובי (לא צוין סף) בין ציון האינטליגנציה של הממונים לציון ההצלחה בתפקיד של הממונים. לאחר מילוי השאלונים בידי הממונים, "התברר" כי "עדיף" לחלק את מדד האינטליגנציה של הממונים לשני מדדים - "אינטליגנציה קוגנטיבית" ו"אינטליגנציה רגשית" (עמ' 12 בעבודה). לא התעמקתי בנימוקים. ומה התגלה? (1) נמצא מתאם מובהק סטטיסטית בגובה 0.65 בין ציון האינטליגנציה הגרפולוגי לבין ציון האינטליגנציה הקוגנטיבית של הממונים, ומתאם מובהק סטטיסטית בגובה 0.4 בין ציון האינטליגנציה הגרפולוגי לבין ציון האינטליגנציה הרגשית של הממונים. (2) לא נמצא מתאם מובהק בין ציון האינטליגנציה הגרפולוגי לציון ההצלחה בתפקיד של הממונים. (3) לא נמצא מתאם מובהק בין ציון האינטליגנציה הקוגנטיבית של הממונים לבין ציון ההצלחה בתפקיד של הממונים, ונמצא מתאם מובהק בגובה 0.56 בין ציון האינטליגנציה הרגשית של הממונים לבין ציון ההצלחה בתפקיד של הממונים. נו, אז אם אלה המחקרים שחנה קורן מוצאת לנכון לנפנף בהם כהוכחה לתוקף המדעי של הגרפולוגיה, איי רסט מיי קייס. ______________ 1. מהאינטרנט אני למד שלחנה קורן יש בת בשם חוה קורן, גרפולוגית אף היא, ואני מעריך שמדובר באותו אדם. כך או כך, זה לא משנה להמשך דבריי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, למען תועי דרך שעשוים להגיע הנה ואינם בקיאים בחומר, אצטט רק משפט אחד ואשנה אותו מעט: "לא נמצא מתאם מובהק בין ציון האינטליגנציה שקבעו הגרפולוגים לציון ההצלחה בתפקיד כפי שנקבע ע"י הממונים.". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם נמצא מתאם בין ציון האינטלגנציה שקבעו גרפולוגים והערכת האינטלגנציה שנתנו הממונים לבין מדד אינטלגנציה אובייקטיבי מקובל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבודה הזאת - לא, כי לא השתמשו בה בשום מדד אינטליגנציה אובייקטיבי מקובל ("מבחן IQ"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא משנה אם יש או אין מתאם, כי השאלה הבסיסית עומדת על בסיס רעוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבדקי אישיות פסיכולוגיים דוקא תוקפו היטב מבחינה מדעית, וכן טיפול פסיכולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לפרט על טיפול פסיכולוגי? טענה שקראתי מדי פעם, אבל אני מניח שהיא תיאור שטחי במקרה הטוב של המצב, היא שידוע במחקר שטיפול פסיכולוגי עוזר לשני שלישים מהמטופלים. אפשר להיות מרוצים או לא מרוצים מזה; אבל מה שמביך פסיכולוגים הוא שאחוזי העזרה האלו עקביים בכל שיטות הטיפול, שהן כל כך שונות זו מזו, וזה מטיל צל מסוים על כולן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צל מתבקש - אולי בנושאים פסיכולוגיים גם פלסבו עוזר לשני שלישים? (ואיך לעזאזל נותנים פלסבו פסיכולוגי? מה זה בכלל?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי טיפול פסיכולוגי, אצטט להלן: "ללא קשר למשקל היחסי שניתן לייחס לסיבות לשיפור של המטופלים, הממצאים העקביים על פני אלפי מחקרים ומאות מטא-אנליזות אינם משאירים מקום לויכוח – פסיכותירפיה היא מועילה" (מתוך: ambert M. J. & Archer A. - Research findings on the effects of psychotherapy and their implications for practice. Chap. 5 in C. D. Goodheart, A. E. Kazdin & R. J. Sternberg – Evidence Based Psychotherapy: Where Practice and Research Meet. APA, 2006. כך שההשוואה לגרפולוגיה היא מגוחכת. אתה צודק בכך ששיטות טיפול שונות מניבות שיעורי יעילות די דומים, מה שנקרא לעתים 'פרדוקס השוויון'. יש הסברים שונים לתופעה זו, ואם אמנה רק שניים עיקריים מהם: התיאוריה, הגישה, או המודל הטיפולי מהווים רק חלק קטן יחסית מהגורמים שתורמים למוצלחות (או כישלון) הטיפול. יש 'גורמים משותפים' (common factors) לטיפולים השונים, שהם כנראה משמעותיים בקביעה של תוצאות הטיפול (למשל, היחסים הטיפוליים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מוסיף שבעצם ההליכה לטיפול יש הכרה של המטופל בזה שיש לו בעיות, והבעת נכונות מצדו לפתור אותן. כמו שאשתי אומרת- להכיר בבעיה זה חצי מהפתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״פסיכותירפיה היא מועילה״ מועילה יחסית למה? הרי יש מתחרים נוספים / אלטרנטיביים בהבאת מזור למצב האנושי. למשל - אפשר ללכת ולקבל יעוץ רוחני מגורו, לחזור בתשובה, להרשם לחוג יוגה או להתחיל ללמוד אצל מורה לנגינה בקזו. אם הטענה היא טענה מהסוג החלש - פסיכותירפיה היא עוד אינטראקציה אחת מיני רבות אחרות שהאדם יכול לפנות אליהן כדי לשפר את מצבו הנפשי, אז אפשר להסכים עם זה בקלות, אבל זה לא מרשים במיוחד. או שהטענה היא מהסוג היותר חזק והמרשים ״פסיכותירפיה היא מועילה״ איפה שרוב הדברים האחרים נכשלים? אם זה הטיעון, איך בודקים / יודעים אם הוא נכון? יכול להיות שפשוט הפסיכותירפיה ממלאת את אותן הפונקציות שממלא הרב, השמאן או הגורו, אבל בקונטקסט חילוני. כלאמר, לתוכן הטיפולי אין שום ערך אמת יותר מכל דת אחרת, אבל יחסי ההיררכיה בין מטפל למטופל והמבנה החברתי שנוצר ממלא פונקציה שהרבה (רוב?) האנשים צריכים בחיים שלהם. (וכמו במקרים של הליכה אל הרב, הגורו והשמאן - אפשר גם לשאול שאלות לגבי המחיר שיש לשיטה הזאת כגון יחסי התלות של המטופל במטפל או החור שצומח בכיס של המטופל בזמן שהחור בליבו מתמלא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאצינט: "דוקטור, כשאני נתקל ב"אינם משאירים מקום לויכוח בהקשר של פסיכולוגיה בכלל ופסיכותרפיה בפרט אני נתקף בפרץ צחוק היסטרי בלתי נשלט" פסיכולוג: "שלוש פגישות שבועיות במשך שנתיים ואני מבטיח לך שזה יעבור!" פאצינט: "חהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחה(300)...." פסיכולוג: "זמננו תם. נמשיך מחרתיים. 450 ש"ח בבקשה". טוב, טוב, לפני שמסבירים לי שההתנגדות שאני מעלה אינה מעידה אלא על הבעיות הקשות שיש לי (ויש!), ברצינות: מאחר שהספר אינו זמין עבורי, וגוגל מתעקש לתת לי רק את תקציר התקציר, אשמח לדעת אם במחקרים שבהם בדקו גם את יעילות הטיפול מול פלצבו, הפלצבו היה קבוצה שלא קיבלה שום טיפול או כאלה שקיבלו "טיפול" שנעשה באותם תנאים כמו טיפול מקצועי (כולל תשלום :-)1) אבל לא ע"י פסיכולוג אלא ע"י סתם אדם מן היישוב שמקבל רק הוראות הכנה של שעה או משהו כזה עם הנחיות כלליות ביותר לגבי מה מצופה ממנו, משהו כמו "אל תהיה שיפוטי ותשתדל לתת למטופל לדבר בחופשיות ולדכא כל מיני תגובות אינסטינקטיביות שעולות אצלך אם הוא מספר לך דברים שמעלים אצלך רגשות שליליים, למשל שהפנטזיה המינית שלו היא שרה נתניהו". אני רואה בעיות אתיות במחקר כזה, ולכן עולה אצלי ספק קל שהוא נעשה. ואיך בדקו את התקפות של מבחני התאמה פסיכולוגיים לתפקיד? גם כאן נראה לי שקשה לערוך מחקר טוב עם סמיות כפולה וכל הג'ז. ושאלת השאלות: כמה מהמחקרים שהשתתפו באותה מטה-אנליזה שוחזרו בהצלחה? ___________ 1- תחוק בצד, מישהו באמת בדק את הטענה הרווחת (בקרב אלה שאמורים לדעת משהו על דסוננס וכאלה) לפיה התשלום למטפל הוא עצמו בעל אפקט טיפולי מועיל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי סכומי הכסף: אפשר לגזור מכך שיטת טיפול עצמית מאוד אפקטיבית. יש לך בעיות בחיים ואתה מתחיל לחשוב על הליכה לטיפול. אתה מתחיל לחשוב על סכומי הכסף העצומים שתצטרך להוציא בשנה ואיך הדבר יכביד על התקציב השנתי. הדבר יגרום לך מועקה נפשית רבה, לחץ על הסטטוס שלך במקום העבודה, מחשבות על ויתור על מספר תחביבים ודיכאון רב על ביטול או צמצום החופשות המתוכננות. מיד אתה בוחר שלא להתחיל ללכת לטיפול, נרגע לגבי מצבך הפיננסי, הסטטוס בעבודה, התחביבים שלא יפגעו ומתחיל לפנטז על החופשה שתיכננת. רוגע ומצב רוח טוב שוטף אותך ואתה ממשיך את יומך שמח, טוב לב ונעים לבריות. למחרת אתה חוזר שוב על אותו הטקס. כמו בבדיחה ההיא של הקמצן שרץ אחרי מוניות, אפשר להרויח ככה סכום לא קטן של כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני אחד מפקטורי הפלסבו הידועים הוא כמה כסף אתה משלם על התרופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלסיבו זה עניין סטטיסטי. אם לי אישית הרוקחים יתחילו פתאום לשלם כדי לקחת את התרופות שלי, המצב הבריאותי שלי ישתפר בכמה סידרי גודל. (כלומר - אמות עם חיוך על הפנים) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |