בתשובה להאייל האחר, 19/01/25 8:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז אתה בעצם מבקש לבחור בשיטת מינוי נשיא בית בית המשפט שבוודאי אחת לתקופה תצמיח נשיא שיהיה הפחות טוב מיתר השופטים וזאת תמורת חיזוק עוצמת עצמאות בית המשפט. המשוואה הזאת יש לה על לסמוך וזאת מאחר ושופטי העליון בישראל הם שופטים שצמחו בשלום ומשם למחוזי וכנראה לנשיאות המחוזי אז אני מניח שגם השופט ׳הכי פחות טוב׳ הוא עדיין שופט ברמת איכות של טוב-מאוד. יחד עם זאת מה היא אותה התייחסות לשופטי עליון שקצרו להם את הדרך מהאזרחות היישר לבית המשפט העליון. מניין לנו שהוא באמת טוב? 1. שיטת מינוי זאת מבוססת על שיטת נכנס ראשון יוצא ראשון [ויקיפדיה] דבר המעלה את החשש שהואיל ושופטים פורשים בגיל 70 והואיל שופטי עליון מתמנים בגילאי 60, ששיטת המינוי היא לא שיטה הוגנת בכלל כלפי חלק לא מבוטל משופטי העליון שכן לא כולם יוכלו אפילו להגיע לקו הגמר - להיות נשיאים, שכן הם יעברו את גיל ה-70 ויצטרכו לפרוש. למה יש שופטים שמוכנים מראש לוותר על אופציית הנשיאות רק בגלל שיטת מינוי. אולי שיטת הסניוריטי היא שיטה שגורמת נזק תעסוקתי לשופטי העליון. 2. החשש משופט גרוע בכלל הוא כה מוצדק. ומשכך איך נוצר מצב שבו יכול אדם להתמנות לשופט עליון (כדוגמת יחיאל כשר ודפנה ברק ארז) שלא צברו ניסיון מקצועי, שיפוטי, בכהונה כאחד משופטי הסגל במחוזי ובשלום , ודנים היכן שהם לא היו. הרי כאן יש מינוי שלא מעיד על עצמאות הרשות השופטת שכן יש לובי פוליטי לבחירתם. המינויים הללו לא צמחו בין לילה והם למעשה ׳קפצו 2 כיתות׳. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר התייחסתי לרוב מה שכתבת: ברור שהשיטה לא אידאלית, איש לא טען אחרת. גם ברור ששיטת המינוי לעליון היא לא אידאלית (כאילו דה) ושיש שיקולים פוליטיים במינוי (כאילו דה בריבוע). אשמח אם תתייחס לשאלות שהפנתי אלייך. כדי לחסוך לך זמן, אני חוזר עליהן: א. האם אתה מכיר בכך שההצעות של לוין ושות מבקשות לפגוע משמעותית בעצמאות הרשות השופטת ולהגדיל מאד את כוחה של הקואליציה במינוי שופטי העליון? ב. בהינתן כל זאת מה הפואנטה בכך שאתה חוזר וחוזר שוב ושוב על חסרונות של שיטת הסניורטי לבחירת נשיא עליון (כולל איזוטריים כמו בתגובה הנוכחית)? האם יש שיטה שנראית לך יותר, ואם כן מהי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הדיון הוא על טיב השיטה ולא על השחקנים הפוליטיים. לשאלתך - כן. לוין אומר ורוצה והוא חותר להחליש את עצמאות בית המשפט ולהגדיל מאד את כוחה של הקואליציה במינוי שופטי העליון. ב. כן. למשל - בחירת הנשיא מבין השופטים עצמם ושופטי עבר ללא התערבות של רשויות אחרות פוליטיות, אקדמאיות וחברתיות כאחר. קביעת קריטריונים לנשיאות אשר הניסיון הקודם במחוזי ובשלום, הוא הכרחי. שיפוט בעליון הוא פעולה מעשית של שיפוט-על ומכונן ולא מועדון אנשים מוכשרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. לשיטה כזו של גוף בוחר מתוך peers יש חסרונות עצומים ביחס לשיטת סניוריטי ושיטות טכניות אחרות: יצירת פוליטיזציה פנימית בביהמ"ש העליון, הטיית החלטות בשל שיקולי פופולריות, בזבוז זמן ומשאבים על קמפיינים במקום על שיפוט, וכל מה שאנחנו מכירים ו"אוהבים" בבחירות. ב20 שנה האחרונות נבחרו לפי שיטת הסניוריטי: ברק, ביניהם, גרוניס, נאור, חיות. מי מבינהם היה בעיניך לא מספיק טוב? בקיצור, לא ממש השתכנעתי שבמקרה דנן היתרונות של בחירה ע"י peers עולים על החסרונות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |