|
||||
|
||||
אני בטוח שחמשת המצביעים עבור מקדונלד'ס מוחים על כך שאין אפשרות נפרדת למקדונלד'ס, בורגר קינג ובורגר ראנץ'. הבדל רציני, ואני לא מכיר אף אחד שאדיש לנושא (מקרב חובבי הז'אנר, כמובן). |
|
||||
|
||||
מקדונלדס היא ללא ספק האופציה הגרועה ביותר מבין השלושה. בורגר קינג לוקח, וגם בורגר ראנץ' בסדר גמור. |
|
||||
|
||||
תלוי מה בודקים. נראה שבורגר ראנץ'יכול להתהדר בתואר ''הצ'יפס הגרוע בעולם'', דבר הפוגע בתזונה החיונית (ידוע ששלושת אבות המזון הם צ'יפס, קטשופ וקולה). |
|
||||
|
||||
מה דעתך על הקטשופ הירוק של בורגר קינג? מישהו כתב איפשהו שזה נראה כמו הפרשה של Shrek, ומאז קשה לי להתקרב לזה. אם כבר מדברים על צבעי מאכל (אלא אם כן מישהו יברר ויגלה שהקטשופ הירוק גדל באופן טבעי איפשהו בעולם), כמה נכונים המיתוסים על היותם של צבעים אלו צרה צרורה, ושהם גורמים לאלף מחלה ומחלה, כולל סרטן? האם היו מקרים של אנשים שמחלתם יוחסה בוודאות לצבעי מאכל? |
|
||||
|
||||
ואתה חושב שהקטשופ האדום לא מכיל צבעי מאכל? |
|
||||
|
||||
אני דווקא נמנה עם חובבי הקטשופ הירוק. מוצאת חן בעיני ההפרדה המוחלטת בין הטעם המצופה ממאכל ירוק לטעם הקטשופ שהוא בכלל טעם של מאכל אדום. לאסוני, באחד הימים קראתי (כהרגלי בעת שעמום) את התוית על גבי הקטשופ וראיתי שהוא מכיל בין היתר את צבע המאכל טרטרזין. אני זוכר במעומעם שמדובר בצבע מאכל צהוב שפעם היו משתמשים בו במשקאות מוגזים ("קינלי" וחבריו) אך השימוש בו הופסק כי הוא נמצא מסרטן. הקטשופ האדום מאותה סדרה ("קשקשנים"), אגב, אינו מכיל טרטרזין לפי התוית. האם היינץ הכניסו חומר ידוע כמסרטן לקטשופ ה"בריא במיוחד" שלהם? למישהו יש מידע על כך? היינץ מתהדרים גם בהיות הקטשופ שלהם בעל תכולה גבוהה של ויטמין סי. קריאת התוית מגלה שתכונה נפלאה זו מתקבלת פשוט על ידי הוספת ויטמין סי באופן מלאכותי לקטשופ (גם לאדום וגם לירוק). ואני בכלל לא אוהב קטשופ - אני רק אוהב לערבב אותו עם דברים אחרים. |
|
||||
|
||||
אבות המזון הם סוכר, קפאין, אלכוהול וקוקה קולה. המהדרין יוסיפו ניקוטין לרשימה, אך אין חלקי עמדם. |
|
||||
|
||||
אמנם לא הצבעתי למקדונלדס, אבל אני מוכן להרים את הכפפה. אני מעדיף את בורגר קינג (אבל נאלץ לפעמים להסתפק במק). מקדונלד'ס לא מחזיקים (ברוב הסניפים) טבעות בצל, שחביבות עלי במיוחד. הצ'יפס שלהם פחות שווה, אבל יש להם הרבה יותר רטבים לסלט. בבורגר קינג הנאגטס רבה יותר מוצלחים. היבול המקומי (בורגר ראנץ', מק-דויד? יש להם סניף בנווה-שאנן בחיפה. מעולם לא נכנסתי, וכנראה בצדק) לא משהו. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך ועם האלמוני. אני לא אוכל סלט וכשכן אז תמיד בלי רטבים, לפיכך מקדונלד'ס לא זוכים אצלי בכלום. בנוסף, בבורגר קינג אפשר לשים רוטב חריף/שום בהמבורגר, שתי אפשרויות פופולריות שאינן זמינות, אם אני לא טועה, במקדונלד'ס. בורגר ראנץ' דווקא לא רעים בכלל, ולדעתי הצ'יפס שלהם הכי טוב. מינוס נוסף למקדונלד'ס: בובת הליצן המפחידה שנמצאת בכל סניף. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
המממ. לא הבנתי, למרות מומחיותי הרבה בענייני סיינפלד. זה קשור לליצן של מקדונלד'ס? |
|
||||
|
||||
כמובן! קריימר פוחד מליצנים. |
|
||||
|
||||
נכון! שכחתי. לי דווקא אין כלום נגד ליצנים, רק נגד בובות ענקיות עם חיוך קפוא (אריק שרון, למשל). |
|
||||
|
||||
לי יש פחד בלתי מוסבר מדגים, בגלל זה לא התקבלתי לקומנדו,זה והאסטמה והמשקפיים והפלטפוס והבעיות בגב ואמא שלי, היא לא אישרה לי ללכת לקרבי. אצלנו הפופקים עושים מה שאמא אומרת, אחרי הכל אמא יש רק אחת. |
|
||||
|
||||
טוב לדעת שאני לא לבד כאן:) היו לי לא מעט תקריות עם דגים. בין השאר גם פרשתי מצופי-ים כתוצאה מהפחד. |
|
||||
|
||||
אני דווקא מאוד אוהב דגים. אפילו כמעט בחרתי באופציה ''יפני'', בזכות הכבוד שהיפנים עושים למערכת דגי הגרם (הכוונה לשוסי). |
|
||||
|
||||
דגי-גרם זו מחלקה, לא מערכה. |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה עם דגים מתים בצלחת, הפוביה שלי מתייחסת רק לדגים שמתנגשים במסכת הצלילה שלי או גרוע יותר, קרפיונים שמזנקים עלי מתוך הבריכה בסופרמרקט ומנסים לנגוס באפי. |
|
||||
|
||||
אז זה בטח יעשה לך *מה-זה* טוב על הנשמה! |
|
||||
|
||||
אתה רואה? צדקתי. לעולם לא אשתין שוב באמזונס. לשמחתי דגים מסוג זה אינם חיים בירקון, אליו יוצא לי להטיל את מימי לעיתים. |
|
||||
|
||||
ואני מניח שאתה מטיל את מימיך בקשת, בלית ברירה. חבל שאתה לא עושה זאת באמזונס, היה מעניין לראות איך הדג ההוא מתמודד עם קשת. |
|
||||
|
||||
אני לא מפחד בכלל, ובכל זאת נשך אותי דג (אדום!) באילת בפסטיבל הג'אז האחרון. חוצפה. ואני בכלל משלהם... |
|
||||
|
||||
דג נשך את אסף. |
|
||||
|
||||
במקדונלד'ס הגלידה הכי טובה! וגם הצ'יפס, לדעתי, הוא המשובח ביותר שם. אבל בורגר קינג זוכים אצלי בגלל סיבה אחת, והיא ההסכם פרסום לשר הטבעות... (: |
|
||||
|
||||
אני שונא טבעות בצל אבל עדיין חושב שההמבורגרים של ברגר קינג הרבה יותר טעימים מאילו של מקדונלד'ס. בורגר ראנץ עושה לי דיכאון (מזכיר לי איזה סרט על כוכב ספורט שהפך להיות אלכוהוליסט ומכלה את ימיו באיזה באר טחוב שבו הוא מספר לשיכורים אחרים על כמה שהוא היה גדול פעם). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שג'ורג' בסט, כדורגלן בריטי אדיר בשנות השבעים, עונה על תיאור כוכב הספורט הזה. מן הסתם ישנם עוד רבים כאלה. |
|
||||
|
||||
ראיתי אותו לאחרונה מתארח אצל פרקינסון בבי.בי.סי פריים, הוא נראה משוקם למדי, ואף סיפור על נקודת השפל שלו באמריקה, שהביאה אותו להילחם באלכוהוליזם. |
|
||||
|
||||
במק דויד ת''א אכלתי פעמיים. היה לא רע, אבל זה היה לפני שנים לא מעטות. הצ'יפס של מקדונלדס לוקח בהליכה את המתחרים. הבשר של בורגר קינג הוא כנראה הטוב ביותר, אבל בורגר ראנץ', נותן את הכמות הגדולה ביותר. על אמונתי זו אני מוכן להגן בכל סניף של פאסט פוד שתבחר (לא כולל ג'נין). |
|
||||
|
||||
בשבוע הבא אני שוב יורד למילואים (דרומית לבאר-שבע). בורגר-קינג בקניון מתאים? |
|
||||
|
||||
בהחלט. פרטים נוספים (מספרי טלפון) בדוא''ל, בעוד מספר שעות. |
|
||||
|
||||
ובכן, יצאנו למשימה נועזת שתכליתה לבדוק את איכות ברגר קינג. הבדיקה נערכה היום בקניון הנגב. מסקנות הועדה הן כדלקמן: 1. הקטשופ הירוק אכן זהה בטעם לאדום, אך מפחיד ממנו בהרבה. 2. טבעות בצל עם קטשופ (בניגוד גמור לצ'יפס) זה דוקא נחמד. 3. טבעות הבצל היו סבירות, אם כי טיגון ממושך יותר לא היה מזיק להן. 4. לא התקבל קונצנזוס לגבי איכות הבשר. הנושא ידון בישיבה הבאה של הועדה [שניים מחברי הועדה הרהיבו עוז בנפשם לאכול "המבורגר ג'בטה בטעם קבב" (?!?!) אך לא מסרו למזכירות את התרשמותם]. 5. לא נמסרו תלונות לגבי הצ'יפס. 6. דיונים על משנתו של עודד בלבן הורסים את התאבון. על החתום: י.ר. - יו"ר הועדה ע.ב. - סיו"ר הועדה י.ד. - מזכיר |
|
||||
|
||||
ורצינו להודות להנהלת האייל הקורא, שודאי תשלם את חשבון הוצאות התחקיר. |
|
||||
|
||||
א. אני חושב שזרקתי את הקבלה. ב. ההמבורגר ג'בטה - לא משהו לכתוב עליו הביתה. |
|
||||
|
||||
ולחשוב שהפסיכולוג ששיתק את עצמו (כדי להראות שהוא עדיין מסוגל לחשוב) לקח על עצמו סיכון הרה גורל ,הרי מגיע לכם פרס הוקרה מיוחד. |
|
||||
|
||||
צ'יפס - רק עם מיונז. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אכן לאכול את הצ'יפס רק עם מיונז צריך להיות הולנדי, אבל יש הנוהגין להוסיף לקטשופ מיונז כדי לעשותו מעט סמיך יותר ולנטרל מעט את חמיצותו הסינתטית (בפרט הקטשופ של מסעדות מזון מהיר). פרופוציות: בערך כ-30% מיונז בתערובת. |
|
||||
|
||||
רק עם 100% מיונז אמיתי (תחליפים משומרים נמוכי-כולסטרול ייסבלו רק בעת חרום). |
|
||||
|
||||
אם כבר להתקשקש על הרגלי אכילה, למה דווקא על ג'אנק פוד? ויכוחים על הרגלי אכילה אנינים מעט יותר מברגר קינג יתקבלו בברכה, או לפחות בהבנה. בכלל, מתי הולכים ל'מעיין הבירה' בחור? אני מוכן לרשום פרוטוקול, אם כי רב וטוב מאיתנו כבר חיבר על כך מאמר. |
|
||||
|
||||
מקובל עליי, זו הייתה רק הערה מתודית... התנאים הבאים צריכים להתקיים: א. שהמקום יהיה פתוח. ב. שזמני יעמוד בידי. ג. שהתחבורה הציבורית תפעל כהלכתה. ד. שיהיה לי מקום לינה (וינק וינק). אני מקבל את ההזמנה בחום, אך מתוך חשש כבד כי רמת השיחה ודיוק הפרוטוקול ידרדרו ככל שהארוחה תתקדם, וכמות סביאת הבירה (ושאר ידידים) תתעצם. אם אתה בוחר להתנזר, הריני להתכחש מראש לשטויות שאפלוט תחת השפעת חומרים משני תודעה והורסי רקמות כבד. כמו כן, חסידים שוטים אנחנו, והולכים בדרכם של גדולים מאיתנו, כך שכל תוצאה תהיה רק כצל החיוור למקור. נ.ב. - תחילת שנה חביבה לכולם. |
|
||||
|
||||
מיהם הגדולים? בד"כ התוצאות הכימיות משפרות את התפילה שאל את המשיח שניאורסון |
|
||||
|
||||
טעית בחסידות |
|
||||
|
||||
שני המשפטים האחרונים בתגובתי אינם תשובה לראשון. ולא טעיתי בחסידות. יש לי היכרות טובה עם הרבה ימי שמחת תורה, סוכות ימי שבת ואפילו סתם ערבי התפלפלות חבדניקים ולא של חוזרים בתשובה. מתודת 'מצא את הטעות' נראית קצת אובססיבית בדיון מעיין זה. ולאחרים-תודה על ההפניה. דווקא נראה שהמקובל קלין אינו שתיין. |
|
||||
|
||||
וחיבורו הקדוש דיון 453 |
|
||||
|
||||
אשר בדילוגי אותיות מכיל את נזר הבריאה וסוד תבלון האווז המושלם. |
|
||||
|
||||
שמעון, אתה מבזבז את זמנך על שטויות. לך תעשה משהו מועיל (תוציא עוד דיסק, למשל) |
|
||||
|
||||
הודעות אישיות כמו זו שלך מקובל במקומותינו להפנות לדואל הפרטי. לתשומת לבך. |
|
||||
|
||||
מיונז מחוזק בחרדל. |
|
||||
|
||||
מקובל, בהסתייגות שיהיה זה דיז'ון עם גרגירי צורבי-חך. |
|
||||
|
||||
האם שמתם לב שאם בזמן אכילת חרדל דיז'ון נושפים אוויר החוצה אז החריפות נעלמת? (או שזה להיפך, וכאשר שואפים?) אגב, בקשר למיונז, כיוונתי, בין השאר, לקטע המפורסם הפותח את הסרט "ספרות זולה". |
|
||||
|
||||
האם ידעת כי המילה חרדל (Mustard) מקורה משילוב בלטינית שמשמעותו "תירוש שורף", שכן חרדל הוכן במקור עם יין ענבים לפני שתסס? |
|
||||
|
||||
מהיכן מגיע חרדל דיז'ון? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, במקור מהכפר דיז'ון שבצרפת, אך כיום אין חובה כי המקור של החרדל יהיה דווקא מכפר זה כדי לזכות בשם (בניגוד לשמפניה, למשל). |
|
||||
|
||||
חומר הגלם בא מקנדה. |
|
||||
|
||||
משונה. בדיוק עמדתי לשלוח עדכון כי לפי מקור מידע אחר 1 שמצאתי, רק חרדל שבא מהאיזור הספציפי הזה בצרפת רשאי לשם את השם דיז'ון, מלבד זה: Grey Poupon mustard is the only exception. They have been licensed to produce it in the U.S.
-------- 1 http://www.geocities.com/NapaValley/4079/Glossary/D.... |
|
||||
|
||||
Amazingly, some 90 per cent of all mustard seeds are grown in Canada. Two types of mustard seeds - brassica nigra and brassica juncea - mainly grown right here in Canada - are the only ones used to prepare authentic Dijon mustard! The "Dijon" in mustard is not actually a reference to the city (although growing conditions are ideal - they just don't have as much arable land as we do), but to the exacting manufacturing standards first established there in 1930, and revised in 1937. The only mustard museum in the world is located at Maille's headquarters in Dijon, France.
http://www2.alberta.com/food/columns/displayone.cfm?... |
|
||||
|
||||
האם זהו חוק ישראלי? בינלאומי? |
|
||||
|
||||
החוק הצרפתי קובע איזה כפר רשאי לייצר גבינה הנקראת קממבר ומהן מרכיביה, באיזה אזור יכולים לשווק שמפניה (שמפיין, השאר הם יינות נתזים למיניהם, שכמה מהם יקרים ואיכותיים ביותר), היכן מותר וייצר קוניאק ומהן מרכיביו. אותו הדבר לגבי יין בורדו או כל יין אחר בצרפת, איטליה או קליפורניה. גם לוויסקי יש מגבלות גאוגרפיות כמו הגדרות סוג (מעורבב, מאלט, ספיי-סייד, היילנד וכו') |
|
||||
|
||||
האם החוק הישראלי מכיר בכך, ויכפה על יצרן ישראלי שלא להשתמש בשם צרפתי רשום? |
|
||||
|
||||
אני מקווה שהחוק הבנלאומי יגן על הקממבר, שמפניה ובורדו, כמו שהוא מגן על שימוש במותג של מיקי-מאוס בלי אישור (מקרה כזה כבר עבר בבימ''ש לטובת דיסני) |
|
||||
|
||||
מדינת ישראל תספוק סנקציות כלכליות כה חמורות מכל המדינות שחברות/כפופות להסכמי סחר בינלאומיים, שכל שימוש לא מורשה בשם רשום בינלאומי יביא במהרה להתמוטטותה הכלכלית, כך שגם אם בתי המשפט לא יפסלו זאת, לרשות המחוקקת והמבצעת יש אינטרס עילאי למנוע מקרים שכאלו. |
|
||||
|
||||
מוזר. האם "שמפניה" היא שם רשום? בבעלות מי? הרי (אם הבנתי נכון) כל יקב שנמצא, גאוגרפית, באזור המתאים, יכול לקרוא ליין הנתזים שלו "שמפניה". |
|
||||
|
||||
לא ביררתי, אבל אני מניח שאו בידי ממשלת צרפת, או בידי איגוד היקבים באיזור זה. אשתדל להביא מידע קצת יותר רציני בזמן הקרוב. |
|
||||
|
||||
הארגון שמחזיק במה שנקרא (Origin Appellation (AO. על השם "Champagne" הוא ה - Comité Interprofessional du Vin de Champagne (CIVC). ארגון זה נוצר בשנת 1941 בידי חקלאים ומוכרים של היין, והוא מוגדר כ-"חצי פומבי".מקרה לדוגמה בו תבע ארגון זה אדם פרטי על השימוש בשם, וניצח. |
|
||||
|
||||
גם תביעה בענין גבינת פרמזן זכתה להצלחה: |
|
||||
|
||||
ברשתות מזון מהיר לא תקבל חרדל כזה אבל גם שקיק חרדל רגיל של הינץ עתיר צבע מאכל עם שקיקון של פלפל שחור ושקיק מיונז עושה את העבודה (לא לשכוח לערבב). |
|
||||
|
||||
ואם כבר, ראיתם בערוץ BBC את הטבח הצעיר והמקסים שהכין ארוחת רווקות לאחותו: מיונז: חלמון ביצה, שמן זית לאט-לאט, שום ובזיליקום גרוסים, מלח, פלפל והרבה מיץ לימון. מעורר בלוטות רוק כמו לבטא את המילה תפוז. |
|
||||
|
||||
ראיתי אותו בערוץ 8. אני לא כל כך אוהב את תוכנית הבישול שלו, הוא נלהב מידי, חסר הומור, והמתכונים שלו בהרבה מקרים מוזרים/נועזים מידי לטעמי (דוקא הפרק המדובר היה מתון יחסית). אני מעדיף את פלויד, קיראי לי שמרן. |
|
||||
|
||||
פלויד פלצן לדעתי. נמאס מההשתכרויות שלו בכל אתר שהוא מגיע אליו ומהחשיבות העצמית. לעומתו הצעיר החמוד (לא זוכרת איך קוראים לו) לא תופש מעצמו ואחד הדברים שנחמד לראות הוא שיחותיו עם מוכרי הירקות. |
|
||||
|
||||
יש שני הבדלים בין השניים. פלויד הוא קולוניאליסט, הוא מביא את המטבח הבריטי האנין הקלאסי (שהוא בעצם המטבח הצרפתי) לכל מיני מקומות בעולם. השף הערום (גם אני לא זוכר את שמו) הוא קוסמופוליטן, הוא יושב בלונדון וסופג את ההשפעות של כל התרבויות שהתנקזו אליה ומשלב את כולן במטבח הביתי שלו. ההבדל השני הוא באישיות. בעוד שפלויד הוא פלצן יהיר ומלא רוח, מה שאני מוצא מקסים למדי, השני הוא חנון חסר אישיות שמתלהב מזה נתנו לו תוכנית בטלויזיה, הוא לחוץ נורא (ראית איך הוא מערבב דברים?) והשיחות שלו עם מוכרי ירקות נראות לי מלאכותיות. מה את חושבת על הזקנות השמנות עם האופנוע? |
|
||||
|
||||
קוראים לו ג'יימי אוליבר. |
|
||||
|
||||
מתה עליהן, למרות שלא הייתי מכינה אף מתכון שלהן. לדאבוני קראתי כי אחת מהן נפטרה (זו שמעשנת כמו קטר? האמנם זה העתיד הצפוי לי למרות שאני רזה? ברר..). השיחות בין שתיהן הן מן הדברים המענגים שיצא לי לצפות בהם. בכלל, כאנגלופילית (שמקווה שיחזירו את המנדט ואת השפיות לכאן, סתאאם), איזה כיף לראות את כל המקומות בהם בישלו ואת קבוצות האוכלים למיניהם. |
|
||||
|
||||
בקשר להחזרת המנדט, אני איתך. נדמה לי שדוקא הבשלנית השניה נפטרה (זו שלא מעשנת), אבל זה לא אומר כלום גם המעשנת תמות בסוף. |
|
||||
|
||||
נסי לבשל מעט שתויה- יין טוב מומלץ תמיד, וגם קוקטילים ממריצי תיאבון (כמו אמרטו סאואר או קפריניות מחוזקות למניהן) משפרים את הבישול בד"כ. הbaby face אמנם חמוד, אך מחוסר חוש הומור, לעומת מצב הרוח שלא לגמרי מעוניין לצלם תכנית (מה שאת קוראת סנוביות), בשיהוק שבו מצוי פלויד. אבל הרי זה ענין של טעם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כשנוסעים דרומה, לא? מצד שני אף פעם לא הייתי חזק בכיוונים, בטח גם לא היו מקבלים אותי לנ"מ. מזל שמעולם לא רציתי להיות שם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם אתה כבר נוסע - קודם כל שירות קל. שנית כעת אני מתחיל לתכנן הצעות לטיולי החוג שלי לשנה הבאה. אחת מדברת על מסלול חוצה רכס ירוחם, מרביבים דרך נחל רביבים ממזרח למשאבי שדה, חלמוניות ירוחם וירוחם עצמה אל המכתש הגדול. נשמע שזה עובר ממש איפה שאתה עושה מילואים הפעם. אז תעדכן אותי אם השטח נוח לטיול (כמובן לאחר אישור צה''ל) או שהוא כבר די הרוס מאימוני צה''ל. |
|
||||
|
||||
אני מדריך בכיתה, לא מסתער בג'בלאות. אבל בלי קשר, חשבתי שנחל רביבים עובר ממערב למשאבי שדה, לא? |
|
||||
|
||||
נחל רביבים מתחיל ברכס חתירה בין ירוחם למכתש הגדול. הוא חוצה לשניים את רכס ירוחם כאשר בדרך יש את פארק ירוחם, עובר ממש מצפון למשאבי שדה ובסוף מגיע לנחל הבשור (ששם הייתי היום). |
|
||||
|
||||
בעבר היה בארץ גם סניף של וונדי'ס, מה קרה להם? נכנסתי כדי לנסות בלונדון (אונטריו), ויצאתי עם בחילה. רמז לעתיד: מציעים לך בורגרחזיר עם גבינה? ברח! |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהיו שלושה סניפי וונדיס. הם בחרו להתחרות בנישה הלא נכונה. בארה"ב הם ידועים במנות הענקיות שלהם. מסע הפירסום של זקנה הנוסעת ממסעדת מזון מהיר אחת לאחרת, ושואלת בכל מקום "where's the beef" ייזכר לעד. מבחינת איכות הקציצה הם מעולם לא היו כח מוביל. הנקודה היא שבישראל אין מקום לתחרות כמותית, משום שהמנות הן תמיד גדולות. השיא הוא, כנראה, בורגר ראנץ', בו אתה יכול להזמין בשר בטווחי משקל של 70-300 גרם במנה בודדת! גם מקדונלדס, עם כל ההיסטריה ההמונית שהיתה עם פתיחתם הבינו מהר מאד שהם אינם יכולים להסתפק בקציצה רגילה, וגם "ביג מק" נראה כבדיחה עצובה, עם שתי קציצות זעירות הכלואות בשלוש שכבות לחמניה בצקית. לכן המנה הנמכרת הנפוצה היא מק רויאל יחיד או כפול. נדמה לי שרק בטקסס ובישראל אתה יכול להשיג קציצה בגודל כזה. אז מה יציעו וונדיס? |
|
||||
|
||||
גם בניו יורק אפשר לקנות Double-Quarter-Pounder. |
|
||||
|
||||
ולהרגיש את העורקים הכליליים שלך הולכים וצרים. |
|
||||
|
||||
תענוג.... |
|
||||
|
||||
למה לא Half-Pounder? |
|
||||
|
||||
נאש בורגר באור יהודה - 450 גרם. |
|
||||
|
||||
ואני כבר שנתיים עובדת באזור ולא ידעתי! אפשר כתובת? |
|
||||
|
||||
בורגרס-בר בשמאי בירושלים. דובי - תגיד להם שזה נורא טעים. |
|
||||
|
||||
אבל הוא ברח' יפו... וגם הברבורגר ברח' ירושלים ביפו מוצלח. |
|
||||
|
||||
לא, לא, הוא דווקא בשמאי. אפילו אכלתי שם פעם עם מר לוינסון, כשכל מיני תיכוניסטיות מנוקרות-פרצוף עצרו להגיד לו שלום. היה מפחיד. אני, אגב, לא מתלהב במיוחד מההמבורגר. |
|
||||
|
||||
למען האמת יש שניים - בורגרסבר ברח' שמאי, ובר-בורגר ברח' יפו בסמוך לקפה הלל. אכלתי רק בזה האחרון, פעמיים, ועבורי מתעב הג'אנקפוד היה תענוג. הקציצות נטחנות במקום, נצלות באהבה, ומוגשות עם בצל ופטריות מטוגנות, סלטים ושפע רטבים מרנינים. משורר ירושלמי שנלווה אלי בסעודתי האחרונה העיד כי ההמבורגר במקום טעים מזה שברח' שמאי, ואינו נופל מזה שברח' ירושלים ביפו (מקום הנקרא 'פופה' בו עדיין לא סעדתי). לקריטריון הבא - איפה נותנים את הסטייקים הטובים ביותר בארץ? הצעה פותחת - מסעדת 'הבוקרים' בכניסה לחיפה. (הצעה פותחת בחו"ל - מסעדה נהדרת בפריס שאת שמה ככל הנראה מעולם לא זכרתי. לא חוכמה, שם אין כשרות.) |
|
||||
|
||||
ל'אנטרקוט? |
|
||||
|
||||
זה היה איפשהוא באיזור הכללי שבין מוזיאון העולם הערבי (המומלץ בחום, קצת לפני תחנת הרכבת דה-ליון), לבין גני לוקסמבורג. אני מוכן לנסות להיות יותר ספציפי יותר אם זה באמת מעניין פה מישהו (רמז: לא). בכל אופן, הבשרים שלהם היו נהדרים. גם ארוחה עסקית סטנדרטית ברשת הסטקיות 'היפו' זכורה לי לטובה. אחד מסניפיה נמצא למרגלות הקשת הגדולה החדשה (והמכוערת). אני בכלל לא אוהב צרפתים, אך בתחום הגסטרונומי הם לא אכזבוני, בעוד האיטלקים - אכזבו גם אכזבו. בעשרה ימים באיטליה ניתן לספור על יד אחת את מספר הארוחות הטובות באמת שהיו לי, ועוד לחטט באוזן בו-בזמן. |
|
||||
|
||||
נהניתי מאד מהרוסיני ב''ורד הצלע''. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |