בתשובה להאייל האחר, 19/01/25 8:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז אתה בעצם מבקש לבחור בשיטת מינוי נשיא בית בית המשפט שבוודאי אחת לתקופה תצמיח נשיא שיהיה הפחות טוב מיתר השופטים וזאת תמורת חיזוק עוצמת עצמאות בית המשפט. המשוואה הזאת יש לה על לסמוך וזאת מאחר ושופטי העליון בישראל הם שופטים שצמחו בשלום ומשם למחוזי וכנראה לנשיאות המחוזי אז אני מניח שגם השופט ׳הכי פחות טוב׳ הוא עדיין שופט ברמת איכות של טוב-מאוד. יחד עם זאת מה היא אותה התייחסות לשופטי עליון שקצרו להם את הדרך מהאזרחות היישר לבית המשפט העליון. מניין לנו שהוא באמת טוב? 1. שיטת מינוי זאת מבוססת על שיטת נכנס ראשון יוצא ראשון [ויקיפדיה] דבר המעלה את החשש שהואיל ושופטים פורשים בגיל 70 והואיל שופטי עליון מתמנים בגילאי 60, ששיטת המינוי היא לא שיטה הוגנת בכלל כלפי חלק לא מבוטל משופטי העליון שכן לא כולם יוכלו אפילו להגיע לקו הגמר - להיות נשיאים, שכן הם יעברו את גיל ה-70 ויצטרכו לפרוש. למה יש שופטים שמוכנים מראש לוותר על אופציית הנשיאות רק בגלל שיטת מינוי. אולי שיטת הסניוריטי היא שיטה שגורמת נזק תעסוקתי לשופטי העליון. 2. החשש משופט גרוע בכלל הוא כה מוצדק. ומשכך איך נוצר מצב שבו יכול אדם להתמנות לשופט עליון (כדוגמת יחיאל כשר ודפנה ברק ארז) שלא צברו ניסיון מקצועי, שיפוטי, בכהונה כאחד משופטי הסגל במחוזי ובשלום , ודנים היכן שהם לא היו. הרי כאן יש מינוי שלא מעיד על עצמאות הרשות השופטת שכן יש לובי פוליטי לבחירתם. המינויים הללו לא צמחו בין לילה והם למעשה ׳קפצו 2 כיתות׳. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר התייחסתי לרוב מה שכתבת: ברור שהשיטה לא אידאלית, איש לא טען אחרת. גם ברור ששיטת המינוי לעליון היא לא אידאלית (כאילו דה) ושיש שיקולים פוליטיים במינוי (כאילו דה בריבוע). אשמח אם תתייחס לשאלות שהפנתי אלייך. כדי לחסוך לך זמן, אני חוזר עליהן: א. האם אתה מכיר בכך שההצעות של לוין ושות מבקשות לפגוע משמעותית בעצמאות הרשות השופטת ולהגדיל מאד את כוחה של הקואליציה במינוי שופטי העליון? ב. בהינתן כל זאת מה הפואנטה בכך שאתה חוזר וחוזר שוב ושוב על חסרונות של שיטת הסניורטי לבחירת נשיא עליון (כולל איזוטריים כמו בתגובה הנוכחית)? האם יש שיטה שנראית לך יותר, ואם כן מהי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הדיון הוא על טיב השיטה ולא על השחקנים הפוליטיים. לשאלתך - כן. לוין אומר ורוצה והוא חותר להחליש את עצמאות בית המשפט ולהגדיל מאד את כוחה של הקואליציה במינוי שופטי העליון. ב. כן. למשל - בחירת הנשיא מבין השופטים עצמם ושופטי עבר ללא התערבות של רשויות אחרות פוליטיות, אקדמאיות וחברתיות כאחר. קביעת קריטריונים לנשיאות אשר הניסיון הקודם במחוזי ובשלום, הוא הכרחי. שיפוט בעליון הוא פעולה מעשית של שיפוט-על ומכונן ולא מועדון אנשים מוכשרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. לשיטה כזו של גוף בוחר מתוך peers יש חסרונות עצומים ביחס לשיטת סניוריטי ושיטות טכניות אחרות: יצירת פוליטיזציה פנימית בביהמ"ש העליון, הטיית החלטות בשל שיקולי פופולריות, בזבוז זמן ומשאבים על קמפיינים במקום על שיפוט, וכל מה שאנחנו מכירים ו"אוהבים" בבחירות. ב20 שנה האחרונות נבחרו לפי שיטת הסניוריטי: ברק, ביניהם, גרוניס, נאור, חיות. מי מבינהם היה בעיניך לא מספיק טוב? בקיצור, לא ממש השתכנעתי שבמקרה דנן היתרונות של בחירה ע"י peers עולים על החסרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. הגרלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטת הסניוריטי אתה יודע שנים מראש קרוב לוודאות מי יהיה הנשיא הבא. יש לזה יתרונות לעומת הגרלה- המועמד יכול להתכונן לתפקיד במשך שנים והוא לא נופל עליו בהפתעה. אין מתח מי ייבחר. חיסרון שאני יכול לחשוב עליו- עמיתיו ייחסו לדעתו חשיבות יתר הרבה לפני שייכנס לתפקיד. זה ניחוש, לא יודע אם מתכתב עם המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לערוך את ההגרלה כמה חודשים לפני הכניסה לתפקיד (אפשר לערוך הגרלה כפולה לנשיא וסגן נשיא, ככה שאם הנשיא ימות או יחלךה באופן פתאומי המחליף יהיה מוכן בזמן שהמחליף שלו לומד את התפקיד). אני מניח שזה גם יוריד מחשיבות התפקיד בצורה דראסטית ויהפוך אותו לטיקסי בעיקרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יהיה היתרון הגדול מול השיטה הנוכחית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יהיה קצת יותר מעניין. אפשר יהיה אפילו לקיים הימורים (וקצת יותר ברצינות, אני חושב שזה מבטל חלק מהבעיות שהעלה אייל הקוטב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה- בטרם נסיון ההפיכה המשטרית האם חשבת ששיטת הסניוריטי גרועה וייצרה נשיאים גרועים לביהמ"ש העליון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי (ולמיטב זכרוני, זה מה שחשבתי מאז שהבנתי את הבעיה), בעיית בחירות השופטים במצב של חוסר אמון בין המחנות כמו שיש בישראל (ובארה''ב) היא לא בעיה פתירה (הרי, הבעיה היא לא באמת בחירת השופטים אלא חוסר האמון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירידת האמון ניכרת בסקרים בכל מערכות השלטון. האמון בכנסת ובממשלה נמוך בהרבה מהאמון בבית המשפט. המספרים של הכנסת הפכו למביכים בשנה האחרונה. בכל סקרי אמון הציבור לאורך השנים הסדר הוא פחות או יותר אותו הדבר- גופי הבטחון- צה"ל, שב"כ, מוסד, במקום הראשון בפער. נשיא המדינה במקום השני בית המשפט העליון מתחתיו הממשלה במקום הלפני אחרון הכנסת במקום האחרון. הגוף היחיד ששינה את מיקומו היחסי הוא המשטרה שהאמון בה עלה מאוד אחרי ה 7 באוקטובר והיא עקפה את בית המשפט ומתמודדת עם הנשיא על המקום השני. אז למה דווקא את שיטת הבחירות לבית המשפט צריך לשנות ולא את הבחירות לכנסת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה מדבר על אי אמון במוסדות ואני מדבר על אי אמון בין המחנות. זה לא אותו סוג של אי אמון. אי אמון בין המחנות הוא מה שגורם ל"שמאל" להאמין שהשופטים שלוין רוצה למנות יעשו את מה שלוין רוצה ולא לא מה מה שחוקתי ומה שגורם ל"ימין" להאמין שהשופטים שמינה מרידור עושים את מה שנוח למרידור ולא את מה שחוקתי. ב. אני לא מדבר על שיטת הבחירות לבית המשפט אלא על שיטת המינוי של נשיא בית המשפט העליון. ג. הכנסת ובית המשפט אמורים למלא שני תפקידים שונים. הכנסת אמורה לייצג את רצון הציבור, בגלל זה בעיית הבחירות לפרלמנט היא בעיה קלה יחסית (וגם היא לא פתירה באמת. אבל הכל יחסי. בחירות נותנות לך ייצוג די טוב של רצון הציבור בזמן הבחירות). בית המשפט אמור לייצג את ה(1)חוקה וה(2)צדק. לגבי (1) - אם החוקה היתה נכתבת בשפה מדוייקת שאינה ניתנת לפרשנויות שונות אז כל מה שהיה צריך זה למצוא משפטנים שיודעים להבין את השפה הזאת, זה לא המצב ולעולם לא יהיה המצב. לגבי (2), מה שלא צודק בעיני צודק בעיני אחרים וההפך. במצב בו יש אמון בין המחנות השונים, אז לא מדובר בבעיה כל כך קשה, בוחרים מישהו ש(1)מכיר את החוקה ו(2)עם חוש צדק בסיסי ו(3)מספיק צניעות להבין את התפקיד שלו ומתי עדיף לא להתערב, ומקבלים את ההחלטות שלו - לא בגלל שהן נכונות - אלא בגלל שמישהו צריך לקבל את ההחלטות והוא מי שהסכמנו עליו. היום אתה הפסדת, מחר אני אפסיד, והכל במסדרת חוקי המשחק. כמו קוון במשחק כדורגל לפני הואר, כל התפקיד שלו הוא לסיים ויכוחים. כשאין אמון בין הצדדים הפוליטיים, כששופטים שמינה בוש האב מאפשרים לבן שלו להפסיק לספור את קולות המצביעים על מנת למנות את הבן השני שלו לנשיאיות, אז מדובר במשחק אחר לגמרי. ד. גם את שיטת הבחירות לכנסת צריך לשנות (מסיבות אחרות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |