|
||||
|
||||
הילדים אוכלים סלט, לחם עם גבינה, חביתה או מלאווח או פתיתים ומעדן חלב אם בא להם. אני לא אוכל ארוחת ערב, רק שותה משהו. זוגתי שתחיה באמצע - סלט, פרוסה עם משהו וכוס קפה. לפעמים, אם בא לנו להתפרע אז מכינים פסטה וכולם אוכלים, אבל לא יותר מפעם בשבוע. |
|
||||
|
||||
תודה שחלקת עמנו. העשרת את עולמי ללא ספק. |
|
||||
|
||||
לי התגובה של איזי דווקא הנעימה. האייל נע לאחרונה בין שני קטבים: או שהוא שוקע למשך כמה שבועות/חודשים לתהומות של אפרפרות וחוסר חיים, או שפתאום נוחת חייזר מוזר עם רעיונות זרים, שלא לומר הרסניים, ומסוגל להוציא מטבח מכליו. באוירה כזאת, תגובה 479242*) דווקא השרתה עלי לרגע תחושת ביתיות חביבה ונורמלית - ובינינו, הרי זה מה שאמור להביא לנו הסקר הזה: סיפורים אישיים קטנים, ביתיות ונורמליות. *) מישהו יודע מתי ואיך נהיה "לחם עם גבינה" נכס צאן ברזל ישראלי, ואיך זה שרק כאן, אצלנו, כשאומרים "גבינה" - זהו קוד ברור וידוע לגבינה לבנה? |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שזה גבינת קוטג' (האלמוני שתקוע כבר חצי שנה במדינה עם 200 סוגי גבינות שאף אחת מהן לא לבנה) |
|
||||
|
||||
כן, התכוונתי למשפחת הגבינות שצבען לבן ולא צהוב ובדרך כלל יש בהן פחות אחוזי שומן, ומצידי כללתי בזה את הקוטג'ים למיניהם. בישראל, כשמתכוונים לגבינה צהובה, טורחים לציין: "גבינה צהובה". כשאומרים "גבינה" - ברור שהיא לבנה. בארצות אחרות זה להיפך - "גבינה" - ברור שהיא שייכת למשפחת ה"קשות", הצהובות (ובמקרים קיצוניים אתה מדבר על גבינה לבנה ואפילו כשאתה מסביר, והקנדים האלה לא מבינים למה אתה מתכוון). |
|
||||
|
||||
אם לא שינו את הכללים בחצי שנה האחרונה, בישראל גבינה לבנה היא http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A... שגבינת קוטג' זה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A... את הראשון אין בחור המזורגג הזה, ואת השני אי אפשר לאכול בלי לחשוב על הפרה חולת הפרקינסון. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה! זה לא אני! יש לי אליבי! אני בארץ, ויכולה להשיג גבינה לבנה וקוטג' מתי שאני רוצה! |
|
||||
|
||||
מה זה תהליך הבחלה? |
|
||||
|
||||
הבחלה היא תהליך של הבשלה מלאכותית מזורזת של פירות שנקטפו, כמו לקטוף את האבוקדו קשים ולשים אותם עטופים בעיתון במשך כמה ימים עד להבשלה- תהליך ההבשלה מהיר יותר כשהפרי נשאר במקום אטום וקטן והגזים שהוא מפריש משפיעים עליו עצמו ומזרזים את התהליך |
|
||||
|
||||
אם אתה תקוע בארה"ב, נסה hood's sour cream. (לא הדבר האמיתי, אבל קרוב). ואזהרה קטנה לחובבי הקוטג' - פעם גם אני הייתי כמוכם. עד שקראתי את - The Life and Times of the Thunderbolt Kid . מאז אני לא מסוגל להכניס את החומר הזה הביתה. אז אם אתם פוגשים איש חשוד שמנסה לפתות אתכם לקרוא אוטוביוגרפיה של ביל ברייסון, רוצו מהר הביתה והתקשרו למרכז התמיכה. (הספר בהחלט מומלץ למי שממילא לא אוהב את הלבן הגבשושי הזה) |
|
||||
|
||||
ככה לבנות מתח ולברוח? מה מספרים שם? תוכל לתת אזהרת ספוילר לאוהבי קוטג... |
|
||||
|
||||
מצטער, גם אזהרת ספוילר לא תרכך את הסיפור המגעיל הזה. |
|
||||
|
||||
זה כמו קריים צ'יז? כי קריימצ'יז זה אפילו לא דומה ובטח שלא תחליף הולם. הדבר הטוב היחיד שיצא לי מגילוי הקריימצ'יז בחו"ל היה שהבנתי כמה עצום מבחר הגבינות1 בישראל וכמה זה לא מובן מאליו. 1והירקות. |
|
||||
|
||||
והיוגורטים ומעדני החלב. קראתי פעם שאנחנו מובילים עולמיים בתחום - בסופרמרקט ישראלי ממוצע תמצאי כאלף מוצרי חלב שונים במקרר, לעומת כשלוש מאות בצרפת למשל (נדמה לי שזה היה המספר). |
|
||||
|
||||
כן, אבל יוגורטים ומעדני חלב אני לא אוכלת, אז לא הרגשתי בחסרונם... |
|
||||
|
||||
לא, זה יותר דומה לגבינה לבנה רזה. ובנוגע למבחר הגבינות, כבר נאמר במחוזותינו שבישראל יש שלוש חברות שמייצרות מאות סוגי גבינה, ובאמריקע זה ההיפך. |
|
||||
|
||||
בארץ יש מאות סוגי גבינות אבל רק שלושה טעמים. מי שמבחין בין עמק , גלבוע, פרמזן, צ'דר, קשקבל... שיגיד לי, נכניס אותו כטועם ראשי. צריך חדות מיוחדת להבחין בין הסוגים השונים של הגבינות. חברות הגבינה ובעיקר תנובה לקחו את ה"טעם העממי",MILD, למחוזות של שיממון ואנמיות שלא היו מביישים יצרני קלקר. |
|
||||
|
||||
מהגבינות שמשווקות בסופרים, ''סקנדינבית'' של תנובה היא לא רעה -- לכל הפחות, בניגוד לעמק, גלבוע וכו', יש לה טעם. גם לבית יצחק יש גבינות טובות, וממש לא אנמיות (גאודה לסוגיה). לגבי צהובות ''לא קלאסיות'', נכון, הטעמים אולי לא מובהקים כמו של המקור (אני מתכוון לצ'דר, קשקבל, רוקפור וכו'), אבל בכל זאת, יש הרבה יותר משלושה טעמים. |
|
||||
|
||||
אם כבר פתחו בנושא, האם מישהו כאן יודע אם הפסיקו לייצר גבינת בשן? כבר חצי שנה או יותר שאינני מוצאת אותה בחנויות. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם הפסיקו לייצר, פעם קניתי אותה וזיהיתי חלבוני חלב בטעם מעושן. היה ממש זוועה. ללא מרקם וללא מבנה. |
|
||||
|
||||
גבינה ''צהובה'' כשרה תמיד תהיה נחותה יותר בטעם מאשר אחותה הזרה, בגלל הרכיב מן החי שקיים בגבינות הזרות (ורק כשטועמים את הזרות קולטים את זה). |
|
||||
|
||||
למה הכוונה ב"רכיב מן החי"? משהו כמו בשר? שומן? חלב הרי יש גם בגבינות הכשרות, לא? |
|
||||
|
||||
משהו שבא, אהמ, ממש מתוך הבשר :-) רנין/פפסין/רנט, שהוא אנזים שנמצא בקיבות של עגלים. לא כשר להשתמש בו, ולכן בארץ נמצא לו תחליף בדמות חומר אחר. לא אותו הטעם. |
|
||||
|
||||
רנין. אנזים שמפיקים מקיבת עגלים. כיום מייצרים אותו גם מחיידקים (נדמה לי שזה גם יותר זול, אבל אני לא בטוח). חומר אחר הוא הגלטין. אולם הוא לא משמש בגבינות. |
|
||||
|
||||
ג'לטין משמש במילקי למשל, אבל הוא ''הוכשר'' (כיוון שהוא מדגים) והרנין לא. |
|
||||
|
||||
וחוץ מזה, ג'לטין עובר ''שריפה'' (עיבוד כימי שמעקר את ה''בשריות'' שלו) ולכן גם ג'לטין מעצמות חזיר יכול להגיע למילקי (לפי פוסקים מסוימים). אני מנחש שאנזימים כפפסין יעברו דנטורציה ויהרסו בתהליך דומה. |
|
||||
|
||||
כלומר, בשרי. |
|
||||
|
||||
מצטרף. גם אני מעדיף את הסקנדינבית של תנובה. טל העמק של תנובה למשל דומה יותר בטעמה לאמנטל, אבל עדיין רחוקה מאוד ממנה. |
|
||||
|
||||
אם כבר הנכם בסוגיית הגבינות הצהובות - מהו התחליף האמריקאי לגבינת קשקבל (אין אבל אין להשיגה כאן) אודה למיעץ. |
|
||||
|
||||
גבינת קשקבל. מבוטאת ''קאסרי'', יש מיוון, בולגריה, טורקיה, ונדמה לי שיש מחלבה בוורמונט שמייצרת אותה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שכמעט לכל צורך ניתן להחליף קשקבל בצ'דר פיקנטית. לא יודע מה קשת טעמי הצ'דר שניתן להשיג בארה''ב. |
|
||||
|
||||
אני. מבחינה. עמק וגלבוע וגוש חלב ופרמזן וצ'דר וקצ'קבל - בכלל לא אותו דבר. ויש לך גם יצרנים אחרים שהם לא תנובה (מחלבות גד. משק צוריאל. מחלבנה). |
|
||||
|
||||
אני תקוע באנגליה. יש כאן הרבה מאד גבינות מכל הממלכה המאוחדת, מכל מדינות הגוש האירופי ומכל האימפריה לשעבר (כולל גבינות מישראל). אבל פשוט אין כאן גבינה לבנה. ולא, cream cheese זה לא גבינה לבנה. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שהבנתי. אם יש באנגליה גבינות מישראל, אז למה אי אפשר להשיג שם גבינה לבנה? (ומה הקשר לגבינת שמנת?) נראה לי שהבעיה העיקרית בקנית אוכל בחו"ל היא שאנחנו טועים בהערכת המוצר על פי המראה והאריזה. מישהי שגדלה בהולנד סיפרה לי שהיא ציפתה לסוג של מיונז בפעם הראשונה שהיא טעמה חומוס, ולקח לה הרבה זמן להתגבר על הטראומה. אני מנחש שעם הזמן תגלה באנגליה יותר ויותר אוכל שמתאים לטעמך. (לא שזו סיבה מספקת להישאר שם, אבל זה כבר סיפור אחר..) |
|
||||
|
||||
אגב הולנד, הדבר הקרוב שם לגבינה לבנה נקרא ''קווארק'', ואוהבים לאכול אותו עם פירות טריים למשל. כשחזרתי לארץ ניסיתי אותו הדבר עם גבינה לבנה, וזה היה נורא מגעיל - רק אז הבנתי שהקווארק, להבדיל מגבינה לבנה, הוא נטול מלח ונייטרלי לגמרי בטעמו. |
|
||||
|
||||
שטויות. איו קווארק ללא flavour. |
|
||||
|
||||
עוד בדיחה פיזיקאית שלא אבין לעולם. |
|
||||
|
||||
לא מסבירים בדיחות אבל, מויקי: There are six different types of quark, usually known as flavors: up, down, charm, strange, top, and bottom. (Their names do not indicate anything about their properties, but were chosen arbitrarily based on the need to name them something that could be easily remembered and used.)
|
|
||||
|
||||
תודה. זה ממש כמו שמות הגמדים של שלגיה! |
|
||||
|
||||
ואיך קוראים ל-flavor כזה בעברית? |
|
||||
|
||||
תלוי מי קורא. חלק אומרים ''פלייבור'' וחלק ''טעם''. |
|
||||
|
||||
ואתה מבין מדוע קוראים לו כך? |
|
||||
|
||||
הסיפור שאני מכיר הוא ש''קווארקס'' היה שם של חנות הגלידה השכונתית של הפיזיקאים שהמצגילו את החלקיקים. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל אני שאלתי על המלה "טעם" (או "flavor"). |
|
||||
|
||||
ואני עניתי על כך: אם קוראים לחלקיקים על-שם גלידה, טבעי לקרוא לסוגים שלהם "טעמים". |
|
||||
|
||||
אה, יש בזה משהו... |
|
||||
|
||||
אהבתי את ה''המצגילו'' |
|
||||
|
||||
אני שמעתי, כמה פעמים אפילו, שהמקור למילה קווארק זה משיר(1) שמופעיה בו השורה "חמישה קווארקים למר מארק" ואאל"ט, זו גם הגירסא הרשמית של ה-PDG. (1) בירור קצר בוויקיפדיה העלה שזה "אשכבה לפיניגאן של ג'יימס ג'ויס. |
|
||||
|
||||
השורה היא "שלושה קווארקים" למיטב ידיעתי. הסיבה היא שבהתחלה חשבו שיש רק 3 סוגי קווארקים (up, down, strange) ורק אחר כך הבינו שצריך עוד כמה בשביל שהעסק יעבוד. |
|
||||
|
||||
אני מקוה שהספרות אינה מפגרת אחר המתרחש והשיר שוּנָה בהתאם. |
|
||||
|
||||
(modern) art shouldn't imitate life
|
|
||||
|
||||
אז צריך לשנות ל- 6 קווארקים. מישהו מתנדב להעיר את ייטס? |
|
||||
|
||||
אבל מה מוזר בסטריינג' הזה? |
|
||||
|
||||
הוא לא למעלה ולא למטה. מאוד מוזר. |
|
||||
|
||||
אם הענין הוא של לא למעלה ולא למטה, אז דווקא אני הייתי קורא לזה נורמלי. |
|
||||
|
||||
בטח המבטא. |
|
||||
|
||||
לא, נראה לי שהבנתי: הוא חובש כובע בוקרים ונועל נעלי בלט. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא פיסיקאי אבל למיטב זכרוני, כל החלקיקים ה"רגילים" (פרוטון, נייטרון והאנטי-חלקיקים שלהם) מורכבים רק מ- u, d. את s היה צריך רק בשביל איזשהן תגובות איזוטריות ומכאן השם. |
|
||||
|
||||
פרוטון ונייטרון מורכבים באמת רק מ-Up ו-Down, והאנטי-חלקיקים שלהם מהאנטי-הקוורקים המתאימים. גם פאונים (או מזונים מסוג פיי) מורכבים רק מהקוורקים האלה. ב-1947 התגלו קאונים (או מזונים מסוג K) שהאינטראקציות היו "מוזרות" ביחס למה שמה היה מוכר עד אז. כדי להתאים את התאוריה לתצפיות, קיבלו החלקיקים האלו תכונה חדשה שנקראה "מוזרות". בשנות ה-60 כשהתגלו (או כשפותחה התאוריה של) הקוורקים, התברר שהתכונה קשורה לקיומו של קוורק שלישי שאינו Up ואינו Down בחלקיקים ולכן הקוורק החדש זכה לשמו. |
|
||||
|
||||
היא של תנובה, ונדמה לי שהיא נמצאת בכל סופר. |
|
||||
|
||||
ראיתי השבוע איזו כותרת שסיפרה שמישהו הגיש תביעה יצוגית נגד תנובה בנימוק שהגבינה נטולת המלח מכילה פי שמונה מלח ממה שהיא אמורה להכיל. אגב, גם מוצר נטול מלח לא אמור להיות נטול טעם. לחלב המקורי יש טעם, לא? |
|
||||
|
||||
אני לא מתמטיקאי, אבל אם ''הגבינה נטולת המלח מכילה פי שמונה מלח ממה שהיא אמורה להכיל'' אני לא מבין את הבסיס לתביעה. |
|
||||
|
||||
יש תקן שקובע מה המשמעות של "נטול מלח" ולמרות הפירוש המילולי, הכוונה אינה שהיא מכילה 0% עגול ומוחלט אלא איזשהו סף תחתון. התקנים מדברים על נטול מלח או דל מלח, כאשר "דל מלח" מכיל יותר מלח מ"נטול מלח". |
|
||||
|
||||
בודאי שיש טעם. במיוחד אם שותים אותו ישר מהפרה, ב 38 מעלות וללא הימגון. אבל כבר לא עושים את זה יותר (זה מסוכן ללא פיסטור). בחלב פרה יש כ 0.7 אחוז מינראלים. המינרלים העיקריים שבחלב הם סידן וזרחן, אך הוא מכיל גם מינרלים נוספים (כלור, מגנזיום, אשלגן, נתרן וגופרית). |
|
||||
|
||||
יש גבינות מישראל: בולגרית, צפתית, משולשת... אין גבינה לבנה. |
|
||||
|
||||
הבעיה האמיתית בחו"ל היא שאתה אפילו לא יודע מה לחפש. הרי קוראים לזה פשוט "גבינה" או "גבינה לבנה" כדי להבדיל מצהובה, אבל אין דבר כזה white cheese. אבל כל הבעיה הזאת של הגבינה מחווירה לעומת החוסר בבמבה (חוץ מהחנויות באזורים היהודיים שמייבאות לבד ומוכרות שקית קטנה במיליון שקל/דולר/אירו/אחר:___). |
|
||||
|
||||
לדעתי יש להטיל חרם צרכנים כללי ומוחלט על חנויות מזון שאינן מוכרות במבה. |
|
||||
|
||||
חו"ל זה מקום גדול, מחסום השפה תקף להרבה נושאים שחורגים מהיומיום, ובמבה זה זול ומגעיל. ---- עגבניות עולות שלוש וחצי דולר לפאונד, ומלפפונים בגודל אצבע - ארבע דולר לאריזה של שש. מזל שערך הדולר יורד. |
|
||||
|
||||
מצחיק, דווקא באמל"ט המלפפונים עצומים בגודלם (וחסרי טעם באותה מידה). וגם יש בהם גרעינים! |
|
||||
|
||||
בוקר טוב. מה זה אמל"ט? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נכון. בדרום אמריקה הקצאנו חצי מלפפון לסלט (וזה היה די והותר). עד שחשבנו על הרעיון הגאוני להכניס פלפל ירוק במקום. |
|
||||
|
||||
אם כבר מעלים את הנושא, אז עיקר הטראומה שלי הייתה באותו היום בו התרגשתי למצוא סלט ירוק ב"תפריט" (אחרי חודש וחצי בלי עלים, מיינד יו!) רק בשביל לגלות שהכוונה הייתה לירקות מבושלים. מה הקטע של ירקות מבושלים? ולמה אין חסה בשום מקום? זה היה מאד מטריד. הדבר הראשון שביקשתי כשחזרתי הביתה היה מלפפון חמוץ ופיתה עם גבינה לבנה וזיתים. |
|
||||
|
||||
מה הקטע של ירקות מבושלים?... ...הדבר הראשון שביקשתי היה מלפפון *חמוץ* |
|
||||
|
||||
מלפפון חמוץ הוא לא מבושל. הוא מוחמץ (והוא טעים) |
|
||||
|
||||
נסי לנסוע לפראג ולהזמין סלט ירקות. איכס! (כמה מלפפונים עצובים שוחים בתוך ים חומץ. היתה בפנים גם שערה של הטבח, אבל זה נראה לי גיוון מקומי ותו לא). |
|
||||
|
||||
אין לך שום רגש אמנותי. השערה של הטבח נועדה לקישוט. |
|
||||
|
||||
ברומניה הם קוראים "סלט" למה שאנחנו קוראים "ירקות חתוכים". אפשר להזמין "סלט" עגבניות, "סלט" מלפפונים, ו"סלט מלפפונים ועגבניות". שזה מביא אותי לסיפור אחר: באירלנד פגשנו אוטובוס שלם של תיירים ישראלים, אחד מהם פנה אל בן זוגי בעברית (הוא ידע שאנחנו ישראלים משום ש"רק ישראלי ילך בסנדלים בגשם", לטענתו). התחלנו לדבר. הוא סיפר שהם התאכסנו כמה לילות באותו מלון. וכדרכם של ישראלים, אכלו את הדברים הכי קרובים לירקות טריים שהם יכלו למצוא. ערב אחד הם שמעו את רב-המלצרים אומר לטבח, "האנשים שאוכלים את הקישוטים באו". |
|
||||
|
||||
משעשע. בדיעבד, נראה לי שעדיף לאכול את המזון המקומי בכל מקום, ולא להתעקש על אלמנטים ''שלנו'' שלא נמצאים שם. רוב התפריטים המסורתיים בארצות השונות הם מזינים וטובים בפני עצמם, ובנוסף מותאמים לאקלים המקומי ולמה שטרי בכל עונה. ההתעקשות (גם שלי) לחפש ולהזמין סלט ירקות מאנשים שהמומחיות שלהם היא סוגים שונים של גולש, נקראת בצורתה הקיצונית ''תסמונת השקשוקה בהודו''. |
|
||||
|
||||
זהו, שבעקרון גם אני תומכת בגישה הזו, רק ש(א)געגועים לחסה וגבינה זה משהו שקשה להתמודד איתו ו(ב)יש מדינות עליהן קשה לומר שהתפריטים המקומיים ''מזינים וטובים'' שלא לדבר על (ג) - לפעמים הקיבה שלנו פשוט לא רגילה למזון המוכר, ואז את מוצאת את עצמך בודקת מקרוב את השירותים המסורתיים במשך שבועיים וחצי מתישים. |
|
||||
|
||||
גם אני בגישה הזו. הצרה מתחילה כשאת צמחונית, ובארץ בה את מטיילת מתעקשים להכניס בשר לכל דבר, והדברים היחידים הלא-בשריים שמגישים במסעדות הם ממליגה (איכס) וטוסט מטוגן. ואת לא יכולה לבשל בעצמך. אחרי כמה ימים כאלה את מתחילה להיות מתוסכלת. מאוד. תגובה 407133 |
|
||||
|
||||
מילא רומניה, גם באיטליה - לפחות בצפונה - insalata mista (סלט מעורב) תזכה אותך בעגבנייה חצויה לשניים מעוטרת במעט שמן זית. לא מזמן היה טור קצר-מועד במוסף הארץ, על חוויותיה של סטודנטית ישראלית באיטליה. אם להאמין לה, האיטלקים פשוט לא חושבים על ירקות כמשהו שאפשר לאכול בלי לבשל. כשהם ראו אותה אוכלת פלפל אדום חי, הם חששו שהיא הולכת למות כל רגע. |
|
||||
|
||||
זה לא רק האיטלקים, גם בחורה הולנדית ששוהה בארץ מתנהגת כאילו שסלט חי הוא סכנת נפשות. היא גם הסבירה באריכות הסבר שלא הבנתי, למה חייבים לבשל את העגבניה ולא לאכול אותה חיה. |
|
||||
|
||||
כמות הליקופינים, להם מייחסים פעילות אנטי-סרטנית (ובמיוחד למניעת סרטן הערמונית), גדולה יותר בעגבניות שבושלו. מצד שני, ויטמין C נהרס בבישול, אבל קל להשיג אותו ממקורות אחרים כמו מחטי ברושים. __________ שכ"ג, מקוה שההסבר לא ארוך מדי. |
|
||||
|
||||
אה, מחטי הברושים האלה, תמיד משחקות אותה קלות להשגה... |
|
||||
|
||||
מה הבעיה? עגבניה חיה תאכל בסלט, ותקבל ויטמין C, ועגבניה מבושלת תאכל בתבשיל ירקות. ברוטב. במרק, ותקבל את הליקופינים. |
|
||||
|
||||
' אפשר גם וגם. חורצים צלב דק בתחתית קליפת העגבניה הטריה, משרים אותה לכחצי דקה במים רותחים - לטובת הליקופינים המשתחררים - ואז חותכים לסלט הרגיל. במידה ורוצים לתבשיל (נגיד שקשוקה) - מסירים בקלות את הקליפה הגורמת למרירות-מה ולתחושת החמצה. |
|
||||
|
||||
ומה קורה לויטמין סי בזמן השהיה במים הרותחים? ומה לגבי נשים שלא מזיז להן מסרטן הערמונית? |
|
||||
|
||||
כאמור, ויטמין C יש בשפע בכל מיני מזונות ובכלל הוא זכה להרבה יותר מדי עיתונות טובה (הה, פאולינג, פאולינג). למי איכפת? |
|
||||
|
||||
לזה קוראים C הרייטינג. |
|
||||
|
||||
אם הליקופינים טובים למניעת סרטן הערמונית, ולי אין ערמונית, לא אכפת לי מהליקופינים. לעומת זה אכפת לי מהויטמין סי שהולך לאיבוד בבישול. |
|
||||
|
||||
בסדר, אז תאכלי עגבניות לא מבושלות. רק תשטפי אותן היטב לפני השימוש. רגע, רגע, בהתחשב ב http://www.sciencedaily.com/releases/2005/05/0505121... לא אתפלא אם יימצא גם קשר לסרטן מסוג יותר רלוונטי עבורך. |
|
||||
|
||||
ליקופן גם מפחית משמעותית את נזקי השמש לעור. |
|
||||
|
||||
אצלי עגבניות עולות בין 69 סנט ל-1.29 דולר במקרה היקר ביותר. מלפפונים (פרסיים הם נקראים כאן, השד יודע למה) עולים 99 סנט לפאונד... אה, וגבינה לבנה? אפשר לעשות לבד. מתחרה בשקט בשל שטראוס או תנובה. |
|
||||
|
||||
איך עושים גבינה לבנה? אפשר מתכון בבקשה (מפורט כפי האפשר, למאותגרים בישולית שתקועים בארץ האפשרויות המאוד מגבילות ארה"ב בלי גבינה לבנה)? |
|
||||
|
||||
ואצלי בין 1.99 ל-3.49 דולר לפאונד, סתם בשביל הסטטיסטיקה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |