|
||||
|
||||
ברומניה הם קוראים "סלט" למה שאנחנו קוראים "ירקות חתוכים". אפשר להזמין "סלט" עגבניות, "סלט" מלפפונים, ו"סלט מלפפונים ועגבניות". שזה מביא אותי לסיפור אחר: באירלנד פגשנו אוטובוס שלם של תיירים ישראלים, אחד מהם פנה אל בן זוגי בעברית (הוא ידע שאנחנו ישראלים משום ש"רק ישראלי ילך בסנדלים בגשם", לטענתו). התחלנו לדבר. הוא סיפר שהם התאכסנו כמה לילות באותו מלון. וכדרכם של ישראלים, אכלו את הדברים הכי קרובים לירקות טריים שהם יכלו למצוא. ערב אחד הם שמעו את רב-המלצרים אומר לטבח, "האנשים שאוכלים את הקישוטים באו". |
|
||||
|
||||
משעשע. בדיעבד, נראה לי שעדיף לאכול את המזון המקומי בכל מקום, ולא להתעקש על אלמנטים ''שלנו'' שלא נמצאים שם. רוב התפריטים המסורתיים בארצות השונות הם מזינים וטובים בפני עצמם, ובנוסף מותאמים לאקלים המקומי ולמה שטרי בכל עונה. ההתעקשות (גם שלי) לחפש ולהזמין סלט ירקות מאנשים שהמומחיות שלהם היא סוגים שונים של גולש, נקראת בצורתה הקיצונית ''תסמונת השקשוקה בהודו''. |
|
||||
|
||||
זהו, שבעקרון גם אני תומכת בגישה הזו, רק ש(א)געגועים לחסה וגבינה זה משהו שקשה להתמודד איתו ו(ב)יש מדינות עליהן קשה לומר שהתפריטים המקומיים ''מזינים וטובים'' שלא לדבר על (ג) - לפעמים הקיבה שלנו פשוט לא רגילה למזון המוכר, ואז את מוצאת את עצמך בודקת מקרוב את השירותים המסורתיים במשך שבועיים וחצי מתישים. |
|
||||
|
||||
גם אני בגישה הזו. הצרה מתחילה כשאת צמחונית, ובארץ בה את מטיילת מתעקשים להכניס בשר לכל דבר, והדברים היחידים הלא-בשריים שמגישים במסעדות הם ממליגה (איכס) וטוסט מטוגן. ואת לא יכולה לבשל בעצמך. אחרי כמה ימים כאלה את מתחילה להיות מתוסכלת. מאוד. תגובה 407133 |
|
||||
|
||||
מילא רומניה, גם באיטליה - לפחות בצפונה - insalata mista (סלט מעורב) תזכה אותך בעגבנייה חצויה לשניים מעוטרת במעט שמן זית. לא מזמן היה טור קצר-מועד במוסף הארץ, על חוויותיה של סטודנטית ישראלית באיטליה. אם להאמין לה, האיטלקים פשוט לא חושבים על ירקות כמשהו שאפשר לאכול בלי לבשל. כשהם ראו אותה אוכלת פלפל אדום חי, הם חששו שהיא הולכת למות כל רגע. |
|
||||
|
||||
זה לא רק האיטלקים, גם בחורה הולנדית ששוהה בארץ מתנהגת כאילו שסלט חי הוא סכנת נפשות. היא גם הסבירה באריכות הסבר שלא הבנתי, למה חייבים לבשל את העגבניה ולא לאכול אותה חיה. |
|
||||
|
||||
כמות הליקופינים, להם מייחסים פעילות אנטי-סרטנית (ובמיוחד למניעת סרטן הערמונית), גדולה יותר בעגבניות שבושלו. מצד שני, ויטמין C נהרס בבישול, אבל קל להשיג אותו ממקורות אחרים כמו מחטי ברושים. __________ שכ"ג, מקוה שההסבר לא ארוך מדי. |
|
||||
|
||||
אה, מחטי הברושים האלה, תמיד משחקות אותה קלות להשגה... |
|
||||
|
||||
מה הבעיה? עגבניה חיה תאכל בסלט, ותקבל ויטמין C, ועגבניה מבושלת תאכל בתבשיל ירקות. ברוטב. במרק, ותקבל את הליקופינים. |
|
||||
|
||||
' אפשר גם וגם. חורצים צלב דק בתחתית קליפת העגבניה הטריה, משרים אותה לכחצי דקה במים רותחים - לטובת הליקופינים המשתחררים - ואז חותכים לסלט הרגיל. במידה ורוצים לתבשיל (נגיד שקשוקה) - מסירים בקלות את הקליפה הגורמת למרירות-מה ולתחושת החמצה. |
|
||||
|
||||
ומה קורה לויטמין סי בזמן השהיה במים הרותחים? ומה לגבי נשים שלא מזיז להן מסרטן הערמונית? |
|
||||
|
||||
כאמור, ויטמין C יש בשפע בכל מיני מזונות ובכלל הוא זכה להרבה יותר מדי עיתונות טובה (הה, פאולינג, פאולינג). למי איכפת? |
|
||||
|
||||
לזה קוראים C הרייטינג. |
|
||||
|
||||
אם הליקופינים טובים למניעת סרטן הערמונית, ולי אין ערמונית, לא אכפת לי מהליקופינים. לעומת זה אכפת לי מהויטמין סי שהולך לאיבוד בבישול. |
|
||||
|
||||
בסדר, אז תאכלי עגבניות לא מבושלות. רק תשטפי אותן היטב לפני השימוש. רגע, רגע, בהתחשב ב http://www.sciencedaily.com/releases/2005/05/0505121... לא אתפלא אם יימצא גם קשר לסרטן מסוג יותר רלוונטי עבורך. |
|
||||
|
||||
ליקופן גם מפחית משמעותית את נזקי השמש לעור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |