מלחמה נגד האיסלאם (חלק א') 732
בניגוד למה שאומרים מנהיגי המערב בנאומי התקינות הפוליטית שלהם, המערב מצוי כעת במלחמה עם האיסלאם כולו, ולא רק עם קבוצה קיקיונית בהנהגתו של אוסמה בן־לאדן. זוהי מלחמה שנכפתה עליו, ואם יסרב להילחם אותה, ינחל תבוסה הרת שואה. מהם קווי המיתאר העיקריים של האיסלאם בן ימינו, אשר הובילו אותו למאבקו במערב, ומאלו מקורות הם נובעים?

תמונה 1: כתבה של רשת טלוויזיה אמריקנית מלפני מספר חודשים, ששודרה בתוכנית "רואים עולם" בערוץ הראשון. הצוות מבקר בבית ספר תיכון יוקרתי בפקיסטן. התלמידים, כבני 17-16, לבושים באפודות צמר וענובים עניבות כחולות. שערם גזוז בקפידה. הם נראים כנערי פנימייה אנגלית מלפני חצי מאה, זכר למורשת הבריטית העמוקה הטבועה בארצם. אלה הם תלמידי העילית הפקיסטנית, אשר בניגוד למרבית בני ארצם יגדלו להיות רופאים, מהנדסים ועורכי דין. הם באים, מן הסתם, ממשפחות הנהנות מרווחה כלכלית יחסית, והוריהם משכילים. באנגלית מהוקצעת הם אומרים לכתב שאוסמה בן־לאדן הוא גיבורם ומנהיגם. אם יהרגו האמריקנים את אוסמה, יבואו עשרה אחרים במקומו. אחד הנערים מכריז, כשחבריו מהנהנים לצדו בראשיהם: "כולנו מוג'אהידין" - כולנו לוחמים למען האיסלאם.

תמונה 2: נשיא ארצות־הברית ג'ורג' וו. בוש נואם בפני שני בתי הקונגרס, כשבוע וחצי אחרי התקפת הטרור על וושינגטון וניו־יורק. בדברו על טרור המתאבדים הוא מקפיד לציין כי מרבית חכמי הדת המוסלמים מתנגדים לדרך מאבק זו ולפגיעה בחפים מפשע בכלל.

תמונה 3: מתוך הסרט "הפלישה ממאדים". נשיא ארה"ב, בגילומו של ג'ק ניקולסון, מנסה לדבר אל לבו של שגריר המאדים. הוא מדקלם בפניו את הממבו־ג'מבו של הפוליטיקלי־קורקט האמריקני הטיפוסי: אנחנו בני תרבויות שונות; הבה נלמד זה מתרבותו של זה במקום להרוג זה את זה. החייזר מחייך בלבביות ותוקע את כף ידו בכפו של הנשיא. מתוך היד יוצא מוט מלובן המטפס אל גבו של הנשיא ונתקע בלבו.

שלוש תמונות מתוך אין ספור תמונות בהן הוצפנו מאז ה-‏11 בספטמבר. האחת מבטאת בצורה הטובה ביותר את מהותה הנוכחית של דת האיסלאם; השנייה מבטאת את עיוורונו של העולם הנוצרי למהות זו; השלישית מייצגת את המציאות באופן הקרוב ביותר מבין השלוש.

אין לטעות: אנו מצויים כעת בעיצומה של מלחמה עליה הכריז העולם המוסלמי כנגד העולם הנוצרי, המערב ובעיקר - ארצות הברית. כמובן, אין זו "מלחמה" במובנה הישן, כאשר מדינה א' מכריזה מלחמה באופן פומבי על מדינה ב' (היו ימים שהכרזת המלחמה הייתה חייבת להיות מלווה בשיגור שליח הנושא איגרת רשמית). זוהי מלחמה במובן בסיסי ופשוט בהרבה: מרבית המוסלמים בעולם רואים בארה"ב ובבעלי בריתה את אויביהם, ויותר ויותר מביניהם מוכנים היום לקום ולעשות מעשה, דהיינו לנקוט באלימות, על־מנת לממש את תפיסתם זו. הפרופיל המדהים של מתאבדי בן־לאדן באמריקה - אקדמאים צעירים שכל עתידם היה לפניהם בין אם בארצותיהם ובין אם בארץ מערבית כלשהי - והדברים שהביעו הנערים הפקיסטנים בכתבה שנזכרה לעיל - ממחישים זאת. בפועל, מטבע הדברים, רק חלק קטן מן המוסלמים ייקחו חלק בלחימה פעילה ובמעשי התאבדות. אבל מספיק שאחוז אחד או שניים מן המוסלמים בעולם יעשו זאת, בכדי שארה"ב תהיה מסובכת במלחמה ארוכת שנים ורבת נפגעים.

האיסלאם מצוי כעת במשבר, הדוחף אותו למעשי יאוש. מרבית המוסלמים בעולם השתחררו משלטונן הזר של האימפריות המערביות לפני יותר מחמישים שנה. ובכל זאת, מצבן של המדינות המוסלמיות הולך ונעשה רע משנה לשנה. כל מי שמבקר בבריטניה, גרמניה, צרפת, או כל מדינה מערבית אחרת, לא יכול שלא להבחין במספרים העצומים של המהגרים המוסלמים המציפים את המערב. זוהי תנועה שהולכת וגדלה משנה לשנה, ומדינות האיסלאם אף מעודדות אותה. כל אדם שנגרע ממצבתן משמעותו פחות פה אחד להאכיל. בשיעורי הילודה הפנטסטיים המייחדים את המדינות הללו ההגירה הזו מאפשרת להן "להחזיק את הראש מעל למים". אך בניגוד לכל הגירה אחרת שהגיעה אל חופי המערב ובעיקר אל אמריקה, המהגרים המוסלמים מפתחים שנאה עצומה לארצות הקולטות אותן. המהגר המוסלמי חש רגשי נחיתות עצומים אל מול השפע הנגלה לנגד עיניו, וכשהוא משווה זאת למדמנת העוני המוכרת לו מארץ מוצאו הוא מסיק שהשפע הזה נרכש באמצעות גזל ודיכוי של העמים החלשים. במקום לפתח הזדהות עם ארצו החדשה, כפי שעשו היהודים, הסינים והאיטלקים בסוף המאה ה-‏19 באמריקה, הוא מפתח כלפיה ניכור ומשטמה.

אך האיסלאם סובל ממשבר גם ברמה התיאולוגית. ההלכה האיסלאמית לא מכירה במצב שבו המוסלמים נשלטים על־ידי בני דת אחרת, ולמעשה אין היא סובלת מצב בו המוסלמים אינם שליטים במקומותיהם. והנה מוצאים את עצמם המוסלמים בתחילת המאה ה-‏21 כשמצד אחד אף מדינה מוסלמית אינה תחת כיבוש זר, אך מצד שני העולם המוסלמי בכללותו מצוי בנחיתות עצומה אל מול העולם הנוצרי. כיום נסמכות המדינות העניות, ובהן מדינות מוסלמיות רבות, על חסדיהן של המדינות הנוצריות העשירות ושל המנגנונים שהן הקימו בכדי למסד את עושרן (האיחוד האירופי, הבנק העולמי). מציאות זו נראית בעיני האיסלאם ככיבוש ושעבוד מסוג אחר, אולי גרוע יותר מזה הישיר.

כאשר הכובש מצוי על הגבעה מולך - שלח אליו צרור יריות או מרגמה. כאשר הכובש אינו מצוי בקרבתך - לך עד אליו ופוצץ את עצמך בלב העיר הגדולה שלו.

ואל נשכח - הכובש הוא גם כופר. הוא זה שמוגדר על־ידי ההלכה האיסלאמית כנחות, כמי שצריך להיות בשליטתך, ולא להיפך. על כן זוהי מצווה להרגו ולהביסו, ובמלחמת קודש כל האמצעים מותרים. רק בכדי להמחיש זאת אזכיר כי ימים ספורים לפני מתקפת הטרור בארה"ב רצחו אנשי בן־לאדן את מנהיג האופוזיציה האפגאנית למשטר הטליבאן. האיש נרצח על־ידי שני מחבלים מתאבדים, אשר התחזו לעיתונאים מערביים. כלומר, על־מנת לרצוח בן אדם אחד ראוי להקריב במודע את חייהם של שני "שהידים", שכן עצם ביצוע המעשה במצוותם של המנהיגים הרוחניים או הצבאיים (במקרה זה בן־לאדן) הופכת את המוות ל"כדאי".

ככל שהדבר יישמע היום מוזר, ייתכן שההתרסקות הקולוסאלית של המטוסים האמריקניים על מגדלי התאומים ועל הפנטגון הייתה לא יותר מאשר בלון ניסוי של בן לאדן. על ארצות הברית לצאת מנקודת הנחה שבידי הטרוריסט הזה מצויה היום פצצת אטום מסוג כלשהו (אין טעם לדבר על נשק בלתי קונבנציונלי מסוג אחר, שכן ספק אם נשק כימי או ביולוגי מסוגל לגרום ליותר נזק ממה שכבר נגרם בניו־יורק באמצעות המטוסים האזרחיים התמימים), וכי הוא מתכוון לפוצץ אותה בלב עיר אמריקנית מרכזית. פעולת הטרור של ה-‏11 בספטמבר באה לבחון את תגובתה של ארה"ב ואת תגובתן של מדינות אחרות בעולם לעליית המדרגה המדהימה הזאת בשימוש בטרור הבינלאומי. מבחינת עוצמת ההרס, שום פצצה קונבנציונלית לא יכלה לגרום לנזק ולאבדות רבים יותר מאלה שנגרמו בניו־יורק ובוושינגטון. השלב הבא הוא השלב הגרעיני, ומה שנחשב עד לפני כמה שבועות כתסריט הוליוודי מופרע במיוחד עלול ככל הנראה להיות מציאותי הרבה יותר מכפי שנרצה לחשוב.

ואם נחזור אל התמונה השלישית שנזכרה למעלה. האויב הניצב היום לפני ארה"ב ולפני המערב הנוצרי כולו אינו שונה בהרבה מאותם חייזרים מצחיקים מן הסרט "הפלישה ממאדים". יחד עם הנאצים ועם עוד כמה תופעות היסטוריות קיצוניות שותפים המוסלמים למועדון המפוקפק של חברות אנושיות אשר איבדו את אנושיותן, את אותו בסיס אלמנטרי המשותף לכל בני האדם באשר הם שעליו ניתן לקיים מגע ומשא ומתן אנושי. הטייס המוסלמי, הלבוש כיאפי אמריקני טיפוסי, זה מן הדירה הסמוכה, שקם ממושבו והולך אל תא הטייס בכדי לרסק את המטוס אל המגדל אינו שונה מהחייזר שעוטה את דמותה של פרוצת צמרת אשר מפתה את יועצו של הנשיא להכניסה אל תוככי הבית הלבן. שניהם עוטים חזות אנושית, לא יותר מכך.





כל מי שהיה עד להתקפת הטרור של ה-‏11 בספטמבר, יכול היה לחוש כבר מן הדקות הראשונות של האירוע שמדובר בהתרחשות היסטורית מסדר גודל נדיר. ההסכמה הכללית, ש"העולם אחרי ה-‏11 בספטמבר לא יהיה כמו זה שלפניו", התגבשה במהירות ודומה שהקיפה הן את הקורבנות המזועזעים שבאמריקה והן את הרוקדים ברחובות המזרח התיכון. השאלה היא, כמובן, איזה עולם נולד מן האירוע הזה, או יותר נכון: בפתחה של איזו תקופה היסטורית אנו עומדים?

כמו תמיד, גם עכשיו נכונה הקלישאה היהודית העתיקה הגורסת שהנבואה ניתנה לשוטים. איש מאתנו לא יוכל לומר כבר היום לקראת מה צועדת האנושות בעקבות אירוע שהתרחש רק לפני שבועות ספורים. ברם, מה שאנו כן יכולים לעשות הוא להתבונן אל העבר תוך ניסיון לדלות מתוכו "קווי אופי" היסטוריים ונקודות ציון אשר יסייעו לנו להעריך טוב יותר את העומד בפנינו. זוהי למעשה תכליתו של לימוד ההיסטוריה.

הנושא העומד בפנינו מחייב מספר הגדרות יסוד, שגם אם אינן מוסכמות על הכל הן הכרחיות לצורך הדיון. ראשית, מהו "המערב"? המערב אליו אני אתייחס כולל את מדינות אירופה מקו פינלנד־איטליה ומערבה, את אמריקה הצפונית, את אוסטרליה וניו־זילנד, ואת יפן. התקופה המדוברת היא המחצית השנייה של המאה העשרים, החל בתום מלחמת העולם השנייה. כמו כן, חשוב לציין שבדיון היסטורי מעין זה נעשה שימוש הכרחי בהכללות שקל לכאורה להפריכן, אך אין בכך בכדי לסתור את מהות הטיעונים המובעים בו. למשל, אני אתעלם מן העובדה שעד שנות השבעים היו ספרד ופורטוגל נתונות תחת שלטון לא־דמוקרטי ואתייחס אליהן כאל חלק מן המערב, משום שלעובדה זו אין השפעה על המגמות ההיסטוריות העקרוניות. בסופו של דבר, ספרד ופורטוגל מעולם לא קראו תיגר על מדינות המערב, ותקופת שלטון הדיקטטורה הייתה נעוצה בהיסטוריה הפרטנית שלהן, אך לא במגמות ההתפתחות ההיסטורית הכלליות של המערב.

מאז 1945, עת הסתיימה מלחמת העולם השניה, מצוי המערב בתקופה היסטורית שמתאפיינת בשני סימני היכר מרכזיים: שגשוג כלכלי ויציבות ביטחונית. השאלה עליה נדע לענות בשנים הבאות היא האם התקפת הטרור על אמריקה פגעה במאפיינים אלה ופתחה למעשה תקופה היסטורית חדשה.

האם השגשוג הכלכלי של מחצית המאה האחרונה הוא חוליה שגרתית בתנודות הגאות והשפל של הכלכלה העולמית המוכרות לנו מן ההיסטוריה, או שיש בו ייחוד כלשהו? לדעתי, האפשרות השניה היא הנכונה. ייחודו של השגשוג הכלכלי המתמשך שפקד את המערב אחרי מלחמת העולם השנייה הוא בשיעור האוכלוסייה אשר נהנה ממנו. בעבר הרחוק יותר, גם בתקופות של עושר ורווחה לאומיים, מרבית האוכלוסייה הייתה שקועה בעוני ובחיי דוחק, אם בחקלאות ואם בתעשייה. בתקופות הזוהר של בריטניה האימפריאליסטית, לדוגמה, במאה התשע־עשרה, נמנו מרבית הבריטים על מעמד הפועלים הנמוך. מרביתם היו חסרי השכלה, והם עבדו מגיל צעיר בעבודה פיזית קשה במכרות פחם, במפעלי התעשייה ובשדות הכפר. העובדה שארצם הייתה אז בשיא תפארתה, ונהנתה משקט ביטחוני חסר תקדים תוך שמשאבי העולם כולו זורמים אליה מן הקולוניות השונות שלה, לא שינתה בהרבה, או בכלל, את חייו של פועל התעשייה הפשוט משפילד או מברמינגהם. השגשוג הכלכלי של המאה העשרים, לעומת זאת, הטביע את חותמו על מרבית אוכלוסיית המערב. שיעורי העוני במדינות המערב היום הם שוליים במידה ניכרת לעומת כל תקופה היסטורית אחרת, מה גם שהעוני עצמו אינו דומה לזה של לפני מאה או מאתיים שנה. במדינות אירופה, בעיקר, ישנן רשתות תמיכה סוציאליות ענפות לעניים, שכמותן לא היו בשום עידן קודם. על־כן, כאשר אנו מדברים על השגשוג הכלכלי של המערב כיום, איננו מדברים רק על משפחות המלוכה ושכבות האצולה המצומצמות, אלא על מרבית האזרחים החיים במדינות המערב, ומכאן שעל החברה המערבית כולה.

גם אם לאורך עשרות השנים האחרונות ידעו מדינות המערב משברים כלכליים אחת לכמה שנים, הרי שלא היו אלה יותר מתנודות זעירות על שרטוטו של גרף השגשוג הגדול שכיוונו ברור לכל הדיוט. כאן תקופת מיתון קצרה, שם עלייה קלה באינפלציה, פה הפגנת מובטלים אלימה. בסופו של דבר אף אחד מאלה לא הסיט את הכלכלה המערבית מנתיב הצמיחה החד משמעי שלה. גם משבר ההיי־טק העובר בימינו על חלק ניכר מתעשיות הטכנולוגיה וספיחיהן לא צפוי להחזיר את אותם פרטים שייפגעו ממנו לדפוסי החיים שאפיינו את אבותיהם לפני מאות שנים. איש מהם לא יהפוך לעני, וגם הכלכלה העולמית כולה תחווה לכל היותר "תיקון" מכאיב שיהווה תגובת נגד הולמת לניפוחן של בועות פיננסיות מסוימות.





מאז מלחמת העולם השנייה לא היתה מעורבת אף מדינה מערבית, למעט ארצות הברית, בעימות צבאי רחב היקף אשר השפיע באופן משמעותי על ההיסטוריה שלה. ארה"ב היתה מסובכת לאורך שנים רבות במלחמת גרילה בויטנאם, אך למרות מרכזיותה של מלחמה זו בהיסטוריה האמריקנית, הרי שעדיין התנהלה מלחמה זו במרחק אלפי קילומטרים מכל אדמה אמריקנית כלשהי, ובתחומי ארה"ב עצמה המשיכו חיי היומיום להתנהל כסדרם (למעט אותם אמריקאים שנפגעו במלחמה ובני משפחותיהם). למרות היקף הנפגעים העצום במלחמת ויטנאם - בערך 55,000 הרוגים בצד האמריקני - הרי שלעומת מה שידע העולם רק חצי יובל לפני כן, לא היה בכך שום דבר מיוחד. אפילו במלחמת העולם הראשונה, שארה"ב השתתפה בה למשך זמן של כשנה בלבד, נהרג מספר כפול של חיילים אמריקניים, ומלחמה זו כמעט ולא הותירה כל חותם על ההיסטוריה של ארה"ב. במבט מגובה רב על המערב כולו, אפוא, לא משנה מלחמת ויטנאם את התמונה הכללית מבחינה מדינית וביטחונית, היינו, שהחל מסוף מלחמת העולם השנייה נהנה המערב מיציבות ביטחונית ממושכת ובת־קיימה.

ייתכן ולא מעט קוראים מרימים כעת את גבותיהם ושואלים: ומה בדבר האיום הסובייטי? מה בדבר המלחמה הקרה? ובכן, זהו יתרונו של המבט ההיסטורי, אשר ביכולתו לבחון דברים לאחר מעשה. יותר מעשור אחרי סיומה של המלחמה הקרה והתמוטטות ברית המועצות אנו יודעים כיום שמרביתו של האיום הסובייטי על המערב היה למעשה איום דמה, וכי ברה"מ עצמה הייתה במידה רבה נמר של נייר. רק חסימה הדוקה של תקשורת ומידע מנעה מהמערב ניתוח ממשי של מצבה. אך גם אם נתייחס לתקופת ההתרחשויות עצמה, חשוב שנציין שתי נקודות: ראשית, למעט אירועים נקודתיים של "הליכה על הסף", כמו משבר הטילים בקובה (1962), בשום שלב לאורך המלחמה הקרה לא התרחש עימות צבאי של ממש בין שני הצדדים (זו הסיבה שמלחמה זו נקראה "מלחמה קרה"). שנית, אזרחי המערב לא חיו לאורך ארבעים שנות המלחמה הקרה בפחד מתמיד מפני פלישה סובייטית ומלחמת עולם. בשנות החמישים היתה אמנם היסטריה מסוימת בארה"ב ביחס לאפשרות של מתקפה סובייטית - אנשים בנו מקלטים גרעיניים בחצרות בתיהם וילדים תורגלו מה לעשות במקרה של מתקפה גרעינית (להתכופף מתחת לשולחן או להתכסות בשמיכה...) - אך בסופו של דבר היסטריה זו שככה, והיא נרשמת לכל היותר כקוריוז בתולדות תקופה זו. אזרחי המערב למדו להתייחס למלחמה הקרה כאל משהו שקוראים בכותרות העיתונים מפעם לפעם, לפני שעוברים לדברים המעניינים יותר - מוספי הספורט או אל תוכניות הבידור בטלוויזיה, למשל. במלים אחרות, המלחמה הקרה לא הפריעה אפילו לרגע לחברה המערבית להתרכז בשגשוגה הכלכלי ובהמשך המגמה של צבירת נכסים חומריים ותרבותיים ברמת הפרט וברמת המדינה. האיש הממוצע ברחוב פשוט לא הושפע ממנה.

עם זאת, למרות שהיריב הסובייטי לא הציב אתגר מעשי אל מול המחנה המערבי, הרי שהוא כן הציב חלופה רעיונית שעלולה הייתה לאיים על יסודות קיומו - הקומוניזם. דווקא במערכה הרעיונית נחל המערב ניצחון חד משמעי, משהתברר שהקומוניזם אינו מהווה דרך חיים לאומית בת ביצוע לאורך זמן. מבחינה היסטורית התקיים הקומוניזם תקופה קצרה יחסית בת פחות ממאה וחמישים שנה (מאז פרסום המניפסט הקומוניסטי ב-‏1848). חשוב לציין נקודה זו כאשר ניגשים לדון במאפייניו של היריב הנוכחי של המערב - האיסלאם. אפשר לומר על האיסלאם הרבה דברים, אך לא ניתן לומר עליו שהוא אפיזודה היסטורית חולפת. האיסלאם קיים כבר כאלף וארבע מאות שנה, והיסודות עליהם הוא ניצב אינם דומים לכלונסאות הדקים של הקומוניזם, אשר קרסו כגפרורים אחרי עשרות שנים בלבד.

ההשקפה המרקסיסטית, אשר למרבה הצער שרידיה עדיין נפוצים בשיח המערבי, מיהרה לפרש את אירועי ה-‏11 בספטמבר בפורמט המקובל: ארה"ב היא המייצגת המובהקת ביותר של העולם הקפיטליסטי השבע, אשר עושרו בא לו מניצולם ומדיכויים של עמים - כלומר מעמדות - אחרים, עניים בהרבה. ההתקפה על סמלי העוצמה האמריקנית אינה אלא ביטוי ראשוני להתקוממותם של עמי הדרום המדוכאים כלפי עמי הצפון המדכאים. עד מתי, שואלים המרקסיסטים בגרוש, תוכל ארה"ב להמשיך ולנצל את האפריקנים והאסייתים, שלא לדבר על תמיכתה בישראל הפושעת נגד הפלסטינים המסכנים, ולצפות שלא תבוא תגובת נגד אלימה? אנשים אלה, כמובן, מתעלמים מכמה עובדות. ראשית, במאה וחמישים השנים בהן קיימת האידאולוגיה הקומוניסטית לא התנהלה ולו מלחמה אחת בין שני עמים או מדינות שהייתה על בסיס כלכלי- חברתי בלבד. כל המלחמות, החל ממלחמות העולם שלידתן באירופה וכלה בסכסוכים מקומיים דוגמת זה הערבי־יהודי, התנהלו על בסיס לאומי, דתי או אתני. החזון הסוציאליסטי שגרס כי פועלי כל הארצות יפנו את גבם לממשלותיהם הלאומניות ויסרבו להילחם זה בזה קרס כבר ב-‏1914, כאשר פועלי כל הארצות דווקא יצאו למלחמת החפירות העקובה מדם בהתלהבות ובששון. ולא זאת בלבד, אלא שחצי יובל לאחר מכן הם לא ניסו אפילו למנוע מממשלותיהם לצאת למלחמת עולם נוספת, שגם היא, כמובן, לא נסבה על שום אינטרס מעמדי.

שנית, אם אכן מצוי היום העולם הלא־מערבי על סף רתיחה אל מול הדיכוי המערבי המופעל כלפיו, מדוע זה דווקא החלק האיסלאמי שבו טורח לתרגם זאת לפעולות אלימות? הרי אפילו בקרב אוכלוסיית העולם הלא־מערבי (מה שנהוג לקרוא "העולם השלישי") מצויים המוסלמים, למרות מספרם העצום, במיעוט. די בצירוף ההודים והסינים - שני מיליארד נפש - בכדי להמחיש זאת. יתרה מזאת, מיליוני מוסלמים, בעיקר בארצות המפרץ, אינם יכולים להיחשב כעניים ומדוכאים על־פי כל קנה מידה. גם שאר המוסלמים, ובהם המצרים, האיראנים והפלסטינים, עדיין מצויים במדרג המעמדי בעמדה גבוהה יותר מזו של מרבית אוכלוסיית אפריקה שמדרום לסהרה.

שלישית, וזו כבר התייחסות נוקדנית במקצת, מתעלמים נציגי המרקסיזם עלי אדמות מהדמויות הממשיות של מתאבדי האיסלאם אשר ביצעו את פיגועי ההתאבדות בארה"ב. סביר להניח שמר בן־לאדן יכל לגייס עשרה מתאבדים בשקל בכל מחנה פליטים או שכונת עוני ממוצעים בארץ ערבית כלשהי. אך מתוך מחשבה ברורה ומפוכחת הוא בחר לגייס למשימה השטנית דווקא גברים משכילים אשר באו מרקע לא ממש עני ומרוד. אלה אינם נערים נבערים אשר שכנועם להתאבד דומה בעיקרו לשכנועם לגשת אל חנות המכולת לקנות ארטיק. מדובר בגברים, אקדמאים, בעלי רקע לא־דתי במופגן. אנשים שכל עתידם היה לפניהם כמהנדסים או כבעלי מקצועות חופשיים אחרים. ולא זאת בלבד, אלא שלצורך ביצוע משימותיהם הם נדרשו לחיות שנים ארוכות במדינות מערביות (גרמניה, ארה"ב) ולאמץ לעצמם דפוסי חיים מערביים כמעט לחלוטין. אין אלה אנשים שבודדו כל חייהם מן המציאות ועברו שטיפת מוח המתארת את ארה"ב כגיהינום עלי אדמות. המתאבדים הללו חיו בארה"ב והכירו אותה יותר טוב ממרבית האמריקנים עצמם. בן־לאדן סבר, ובצדק, שדווקא היכרות בלתי אמצעית עם המערב, ולמעשה חיים מערביים לכל דבר ועניין, דווקא הם יחזקו בצורה הטובה ביותר את הנחישות של נבחריו להקריב את חייהם במשימה אליה הם יועדו. זאת, כאמור, משום שבניגוד למרבית המהגרים אשר נחתו בחופי אירופה ואמריקה לאורך ההיסטוריה, המהגר המוסלמי לא נוטה להתפעל מן החופש והעושר המציפים את רחובות המערב. נהפוך הוא - אלה מעוררים בו בעיקר בוז ושנאה, אם משום שהם נתפסים בעינו כמושחתים מעיקרם ואם משום שהוא סבור כי הם הושגו על חשבון בני עמו ודתו.

אין בדברי אלה משום התעלמות מן הפערים הכלכליים העצומים המאפיינים את העולם של ימינו, או מן התוצאות האפשריות שלהם. אני סבור, עם זאת, שהטרור האיסלאמי אינו נובע מפערים כלכליים אלה וכי התייצבותו של האיסלאם כאויב העיקרי של המערב גם היא אינה תלויה במצבם הכלכלי של המוסלמים כפרטים או כקהילות. האיסלאם, למי ששכח, הוא דת. כל מהותה של הדת - כל דת - היא ההפך הגמור מהראייה המרקסיסטית הטוענת שההוויה קובעת את התודעה. הדת טוענת שהאמונה, כלומר התודעה, קובעת את המציאות, כלומר ההוויה. בכך אין האיסלאם שונה מן היהדות ומן הנצרות. האמונה במוחמד וההתנהגות הנגזרת ממנה אינה תלויה במצבו הכלכלי של המאמין. אם נשים לב נראה כי אף פעם לאורך ההיסטוריה לא טענו מנהיגים מוסלמים כלפי אויביהם טענות על בסיס כלכלי. לא חאג' אמין אל חוסייני, לא נאסר, לא חומייני ואף לא בן־לאדן, איש מהם לא שילהב את חסידיו בקריאת סיסמאות מעמדיות או חברתיות מעל המרפסת. הטיעונים והסיסמאות היו תמיד בעלי אופי לאומי או דתי. במאבקים פנימיים, לעומת זאת, כמו במהפכה האיסלאמית באירן (1979), נעשה שימוש נרחב בטיעונים כלכליים־חברתיים כאמצעי להפלת משטר קיים שתואר כמושחת ונצלני. לשון אחרת, היריב הפנימי, שגם הוא מוסלמי, מתואר במושגים כלכליים (אם כי לא מרקסיסטיים). המאבק באויב החיצוני הלא־מוסלמי, לעומת זאת, ייכון תמיד על בסיס לאומי או דתי (או שניהם). ומי יכול להמחיש טיעון זה בצורה טובה יותר מאשר אוסמה בן־לאדן בכבודו ובעצמו: מיליונר שנולד עם כפית זהב בפיו, בן למדינת שפע מוסלמית (סעודיה), שטורח ומגייס למשימות הטרור שלו דווקא אנשים מן האליטה של החברה הערבית. כאילו בכדי להעביר מסר חד וברור לקורבנותיו: אל תטעו לחשוב שהמפגעים בכם הם אנשים מיואשים, עניים מרודים, שטוב מותם מחייהם העלובים. אלה הם אנשים מלאי תקווה - תקווה שבאמצעות קורבנם הם יקדמו את מטרות האיסלאם הקדושות. למי שמקווה לראות את בן־לאדן משתתף בהפגנות הקרובות נגד הגלובליזציה נכונה אכזבה. האיש מקפיד להרחיק את עצמו מכל זיהוי ולו העקיף ביותר עם כל דבר החורג מפרשנותו הקיצונית לאיסלאם.
קישורים
חלק ב' של המאמר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מאמר יוצא מהכלל 38892
נהניתי מאוד . והתרשמתי מהטענות שלך.
לא את כל מה שאתה טוען אני מקבל. כך למשל אפשר להבין מהמאמר שלך שיש איזו תוכנית אב מוסלמית להילחם במערב , ולא היא. יש קבוצה קטנה שסוחפת בעיקבותיה את השאר. אבל מניסיון המהפכה הקומוניסטית אנו יכולים לדעת מה יכולה לעשות קבוצה קטנה של כמה עשרות אנשים נחושים עם אידיאולוגיה מלהיבה.
מה יכול המערב לעשות ? כפי שכבר אמרתי בעבר להתחיל לפתח אידיאולוגיה ( יותר נכון דרך חשיבה ) חדשה שתהווה משקל נגד לאידאולוגיה המוסלמית הסוחפת .הנהנתנות והצרכנות שהיו פחות או יותר האידיאולוגיה של המערב ( וגם של ישראל ) בשנים האחרונות חלף זמנם וכפי שנראה כרגע , לשנים רבות מאוד.
יש לזכור שלא רק האיום המוסלמי מאיים עכשיו על המערב והעולם כולו אלא גם ( ומשום מה כולם נוטים לשכוח את זה בימים טרופים אלה , אבל כבר בחודשים הקרובים זה יהיה קשה מאוד ) איום אקלימי , התחממות כדור הארץ שפועלת כעת בקצב מואץ. לאיום הזה תהיה השפעה גדולה מאוד גם על מדינות האיסלאם . בתור דוגמה , כבר עכשיו עומדים להיגמר לאפגניסטאן עתודות המים וכך גם לגבי מדינות אחרות כמו סין שגם עתודות המים שלה עומדות להסתיים בשנים הקרובות .
בכל זאת כרגע נראה שהמאבק התרבותי ( ועדיין לא ברור לנו איזה השלכות יהיו להתחממות עליו ) קרוב מאוד. צעד אחד שהמערב צריך לעשות במאבק הזה זה להשיג את שיתוף הפעולה של המדינות המחזיקות בדתות האחרות החשובות כיום בעולם הודו ההינדוהיסטית המדינות הבודהיסטיות , והבודהיסטיות בכוח כמו סין. לכולם יש אינטרס להיאבק בפנטיות המוסלמית .
נראה לי שאחרי ההדגמה של הרס פסלי בודהה באפגאניסטאן זאת לא תהיה משימה בלתי אפשרית .
בוש ושארל מארטר 2001 מול 732 38893
מהי בדיוק אותה תבוסה הרת שואה שאותה הולכת הצוילזציה המערבית לנחול
ניתוח מעמיק ונבון 38908
נהנתי לקרוא ניתוח מעמיק, המחפש את האמת, ולא עושה מניפולציה לעובדות כדי לאשש טענות ודעות קודמות.
אשמח לקורא את ''פרק ב'' בו אולי תמליץ לגבי התגובות הנאותות של העולם המערבי נוכח התופעות שכה היטב תארת כאן.
טפל או היה מטופל 38924
כל מי שלמד או לומד פרזיטולוגיה אמור להכיר את משפט המפתח של התורה הנ"ל: טפל, או היה מטופל!!

לכן כל הצעה יפה, תרבותית, יקרה וארוכה, של התמודדות למען איזה שהוא צדק אבסולוטי שיקח מאותם מוסלמים פנטיים את הרגשת התסכול והקנאה ואת רצון הנקם במערב החופשי והמשגשג, לא יגיע רחוק בעולמנו.כיון שהתהליך יהיה יותר מדי יומרני, ארוך ויקר.

לצערינו ישנה רק תשובה אחת מהירה וקשה ל"נחמדים". משהו מגורען על כל ערי הבירה המאוכלסות ועל כל מתקני ההשמדה ההמונית שבדרך.

רק הנ"ל מסוגלים לצערי להחזיר במדינות הפנטיות את הגלגל אחורה לחמישים או יותר שנים ואז יהיה גם זמן לטפל באחוות האדם ולבנות שם חברה מתחשבת יותר בזכותם של אחרים.
הפלישה ממאדים 38919
הסרט ''הפלישה ממאדים'' הוא הפארודיה המושלמת על הסכמי אוסלו. במיוחד הקטע בו החייזרים רצים ברחובות ויורים לכל עבר תוך קריאת ''פנינו לשלום''.
הפלישה ממאדים 39006
I agree. Though, the question remains:
Which of the two sides was played by the aliens?
פלישת חוטפי הגופות 39016
בהרבה מסרטי האימה והמדע הבדיוני (האמריקאים) מוצגים האויבים ודרכי פעולתם כפחדים והחרדות הנוכחיים של ארה"ב (דוגמה בולטת היא "פלישת חוטפי הגופות" http://us.imdb.com/Title?0049366 , בה מוצג הרעיון הקומניסטי כרעיון שמשתלט על מוחותיהם של אמריקאים תמימים, והופך אותם ליצורים חסרי חיים שכל מטרתם היא להמשיך ולהפיץ את הרעיון..., דוגמאות נוספות אפשר למצוא למשל http://www2.iol.co.il/hayadan/safkan/334611.asp ). באופן דומה, לדעתי, הסרט "הפלישה מהמאדים" מייצג את הפחד האמריקאי מהטרור המוסלמי, וכמו "פלישת חוטפי הגופות" גם כאן הסרט מעיד יותר על דעותיהם של האמריקאים על אופיו של האויב מאשר על אופיו של האויב באמת, המוסלמים (להבדיל מהחיזרים, וכמו הקומניסטים) הם בני אדם. לדעתי, הגישה שהניע את האמריקאים בשנות החמישים, היא מה שהחזיק את הקומניזם הרוסי תקופה כל כך ארוכה, אם הייתה להם גישה יותר רציונלית, ברה"מ הייתה מתפרקת מזמן.
באופן דומה, כל זמן שנבסס את דעותינו על סרטים שאנחנו יצרנו מעצם פחדינו, לא נוכל "לנצח את הטרור".
ולכן הסרט "הפלישה ממאדים" הוא הפארודיה המושלמת על *מתנגדי* הסכמי אוסלו.
פלישת חוטפי הגופות 41688
אך אבוי מה לעשות וצרורות החייזרים קרעו את בד המסך והרגו את הצופים ומבקרי הקולנוע שישבו בשמאל האולם, מה שהפך את הפארודיה למעט מופרזת אם אתה שואל אותי.
לא הבנתי 41761
לא הבנתי 41776
הסרט היה פארודיה מצויינת על הימין, עד שהגשים עצמו והפך לטרגדיה רבת משתתפים תוך אישוש כל טענותניהם המושמצות של נשואי הפארודיה.

וכבר אמר חכם אחד שזה שאני פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחרי.
תודה 41785
יש נבואות שמגשימות את עצמן?
בבקשה 41792
יש. על כן נשאלת השאלה מדוע חזון השלום ואחוות העמים לא הגשים את עצמו, אלא דווקא נבואות הזעם.
בבקשה 41793
יש כאלו (ואני לא נמנה עליהם) שמאשימים את בנימין נתניהו. יש אחרים שמאשימים את יאסר ערפאת. יש כאלו המאשימים את הפרפר הזה בביג'ינג. ועכשיו, לך תוכיח שאין לך אחות.
לכל שאלה תשובה 41797
להסביר ולתרץ זה בסדר גמור, העניין הוא שאתה לא יכול להציג את הצד השני כפארודיה בעוד שהתסריט שלו התברר כמציאות, גם אם יש לך הסברים מצויינים למה טעית.
מאת יצחק לבנון? 41801
זוכר מה שאלת?
"על כן נשאלת השאלה מדוע חזון השלום ואחוות העמים לא הגשים את עצמו, אלא דווקא נבואות הזעם."

על זה התשובה. לא על שום דבר אחר. יבוא איש השמאל ויאמר:"נו, לא חוכמה, אני אמרתי לך ללכת על הגדה. היית נשאר יבש אם לא היית נכנס למים."
(בפראפרזה על הנושא כמובן)
מאת יצחק לבנון? 41810
כפי שכתבתי תירוצים ישנם תמיד. השתמשתי בשאלה על מנת להציג את טיעון הנבואה שהגשימה את עצמה כטיעון חסר.
אבן שהשליך... 41805
אולי בגלל שבעלי נבואות הזעם עזרו להן להתגשם?
u say im a dreamer? - so runaway 41813
אם החכמים אינם יכולים להרים את האבן מוטב שלא ילעגו לטיפש שמתאר בצבעים ציוריים מה יקרה כשהאבן תיפול.
יתרה מזאת, מוטב יהיה לו יטריחו עצמם וינוסו ממסלול נפילתה של האבן, במידה וישנם טיפשים בשטח. במידה ואינם עושים זאת, יש לעיין האם מדובר בחכמים או שמא בטיפשים אבל אופטימיים.
טיפש ואופטימי מול חכם ומזוכיסט? 41816
אבל למה לזרוק אבן על עצמך?
41851
אוקי אם ישנה הסכמה שבעברו האחד של המתרס ישנם טפשים אופטימיים, ניתן לפתוח נושא חדש והוא האם בצד השני החכמים מזוכיסטים.

ראשית יתכן שבשני עברי המתרס ישנם טיפשים חלקם שאננים חלקם מזוכיסטים, או לחילופין, החכמים חושבים שעדיף לזוז רגע הצידה, לגלגל את האבן גם במחיר חור בכביש כדי שלא תתגלגל כשיעברו מתחתיה. אולי בכלל יתכן שלחכמים יש אליבי ובזמן שגילגלו את האבן הם בכלל היו במקום אחר...
41942
כמובן שאין הסכמה, אני פשוט לא מקבל את ההנחה שאפשר לחזות את העתיד (ללא קשר לחוכמה).

הגיוני שבשני הצדדים יש חכמים, טפשים, סדיסטים ,מזוכיסטים ואוהבי אדם. השאלה היא את מי בוחר כל צד למנהיגיו.
קומוניזם 38922
הקומוניזם, כאידיאולוגיה או דרך חיים, לא נוסה למעשה מעולם בקנה מידה של מדינה. לא באמת. לכן הטענה כאילו "נצחה" האידיאולוגיה המערבית (הקפיטליסטית?), את זו הקומוניסטית, נראית לי תמוהה משהו.
קומוניזם 38926
העניין הוא שניסו לנסות את הקומוניזם, אבל פשוט לא הצליחו להגיע לזה. גם בברה''מ וגם בסין נתקלו בקשיים בלתי עבירים בעצם ההגעה למדינה קומוניסטית. נראה כי הניסוי הזה הוא כמו הניסוי לבדוק אם אפשר לשחק טניס במהירות גבוהה ממהירות האור - אולי אפשר, אבל קצת בלתי אפשרי לבדוק את זה.
קומוניזם 38927
במאות ה18 וה19 היו שתי אידאולוגיות כלכליות שעניינו את האינטלקטואלים באותה תקופה: קפיטליזם (ליברליזם) וקומוניזם. והנה, שתי מאות מאוחר יותר, התאוריה הקפיטליסטית נוסתה בהצלחה במדינות רבות, עברה אבולוציה ארוכה, הוכנסו מספר רב של שינויים, ונוצרו תתי-תיאוריות כדי להסביר תחומים מסוימים טוב יותר. זוהי גם הדוגמה הכלכלית היחידה שנלמדת ונחקרת ברצינות.

קומוניזם לעומת זאת מעולם לא ממש נוסה, לא הצליח לתפוס מעמד של תאוריה כלכלית שיש טעם לנסות, וכללית הפך למילת גנאי. אם זה לא ניצחון של הקפיטליזם, אני לא יודעת מה זה ניצחון.

אם בעקבות כך ניתן לומר שהאידאולוגיה הקפיטליסטית עדיפה? זה נתון לוויכוח. אבל ניתן לציין שלא תמיד הטוב מנצח, לעיתים קרובות זה עניין כאוטי של השפעות ונסיבות.
יתכן שאם הבולשוויקים היו יותר מרקסיסטיים ומבינים שלא ניתן לממש קומוניזם ברוסיה, הקומוניזם היה מנצח לאורך זמן.
באג בלתי נמנע 38962
לא נוסה?
מה עם כל מדינות ברה"מ, הגוש המזרחי (כולל רומניה ויוגוסלביה, שנדמה לי ששמרו על עצמאות יחסית), קובה, סין, צפון קוריאה, צפון וייטנאם...
מדובר בעשרות נסיונות ליישם את הקומוניזם, שנחשב ע"י נוהיו לתורה מדעית (מה שגרם לאנשים ברוסיה לתהות לפעמים מדוע לא ניסו זאת קודם על חיות?) וככזה הוא נותח ולוטש במוסדות המחקר באותן מדינות.

בכל הנסיונות התוצאה הייתה אחת: עוני, טבח ודיכוי רוחני.
נראה לי, שאף מבלי להיכנס לתורה, ניתן לקבוע בוודאות סבירה שמשהו יסודי דפוק שם, למרות הכוונות הנעלות.
באג בלתי נמנע 38965
הקפיטליזים הטהור לא הצליח הרבה יותר .השפל של 29 תוקן ע"י הניו דיל של רוזוולט .והתאוריה הכלכלית עברה את המהפכה הקינסיאנית שהכניסה גורם השומר על השוק והוא המדינה.
הבום הכלכלי של המערב החל מסוף מלחמת העולם השניה לווה ביחד עם מעורבות הולכת וגוברת של המדינה המערבית בכוחות השוק (הרבה הרבה יותר מן המאה התשע עשרה) וביצירת מבנה של מדינת סעד (בעיקר באירופה) שמתנה במידה רבה את הפערים החברתיים.ויצרה את השפע המוכר לנו כיום.וזאת תוך אימוץ רעיונות סוציאליסטים מתונים.
הקומוניזים נוסה בעיקר על חברות שלא עברו את המהפכה התעשיתית.
ועוד הערה המודל הסיני לגמרי לא ברור .היום לפחות זו אולי הכלכלה היחידה שצומחת בשיעורים ניכרים.
באג בלתי נמנע 38968
אני מסכימה איתך במאה אחוז. רק ניטפיקינג קטן:
הקומוניזם נכשל גם במזרח גרמניה, שהיתה מתועשת.

יש תאוריות למה?
באג בלתי נמנע 38969
נדמה לי שהקפיטליזים היה נכשל גם במערב גרמניה, מה שהציל אותו היה הסיוע האמריקאי המסיבי ,תוכנית מרשל, זה גם היה המקרה של יפן.
מלחמת העולם השניה הרסה כמעט לחלוטין את התשתיות במדינות הללו.
באג בלתי נמנע 38987
אכן הקפיטליזם הטהור פסול קודם כל מבחינה מוסרית, אך גם מבחינה פרקטית (כשלעצמי אני סוציאליסט-פרקטי/קפיטליסט-סוציאלי/סוציאל-דמוקרט).
עדיין זה קצת מצחיק להשוות את העוני, אובדן החיים והחופש שיצרו האקספרימנטים הקומוניסטיים לעומת תקופת "הקפיטליזם הטהור" שהזכרת. מילא שיהיה.
בכל מקרה, נראה שבסופו של דבר אנו (העולם הנאור) הפקנו את הלקחים משתי השיטות.

לגבי הסינים, למה הכוונה ב"היום"? על איזה אורך תקופה משתרעת ההצלחה? עדיין נראה לי שעדיף הדישדוש המקומי על פני הצמיחה הסינית.
באג בלתי נמנע 38990
העוני, אובדן החיים והחופש הם סממנים מובהקים של דיקטטורה. אין בין אלו לבין האידיולוגיה הקומוניסטית דבר וחצי דבר.

האם נוסה אי פעם הקומוניזם במדינה דמוקרטית?
באג בלתי נמנע 38992
אינני מומחה לקומוניזם. האין הוא עומד בסתירה לזכויות-יסוד של האדם והאזרח, הנתפסות כחלק אינהרנטי מדמוקרטיה במובן הרחב - זכויות כגון זכות הקניין וחופש העיסוק?

גם אם אין סתירה אינהרנטית בין קומוניזם לבין דמוקרטיה, נראה שלא נמצאה מדינה דמוקרטית שרוב מצביעיה העדיפו את הקומוניזם (מפלגות קומוניסטיות יכולות להתקיים בדמוקרטיה). בקנה-מידה קטן יותר, נוסה הקומוניזם במדינה דמוקרטית - היה זה בקיבוץ הקומוניסטי הראשון בישראל, יד-חנה. לצערי, אינני יודע מה היו תוצאותיו של הניסוי.
באג בלתי נמנע 39001
למעשה התכוונתי לדמוקרטיה במובן הצר יותר. מה גם שניסוי הקומוניזם תוך ויתור על עקרונות מסויימים, זניחים יחסית, כגון חופש העיסוק (שמתקיים במידה מסויימת גם בקומוניזם), יהיה בעיני ניסוי הוגן, שעל בסיסו ניתן יהיה להשוותו לקפיטליזם.
באג בלתי נמנע 39289
הקומוניזם אכן נוסה במדינה דמורטית, צ'ילה, בשנות השבעים (ע''ע איינדה) ואף בהצלחה, עד לסיום הטראגי עם הפיכת השלטון ע''י פינושה וחבר מרעיו, הטבח הנורא באצטדיון של סנטיאגו דה צ'ילה והשאר היסטוריה. כזכור,לארה''ב היו יד ורגל בסיכול המשטר של איינדה.
באג בלתי נמנע 38966
לא ברור כלל.

שם לב, שבכל המדינות הנ"ל המשטר היה דיקטטורי וטוטליטרי.

כולנו יודעים שדיקטטורה, ולא משנה מה השיטה הכלכלית שהיא מיישמת, פוגעת בעם. למשל עירק במצב רע למדי למרות הקפיטליזם. למשל, כיום רוסיה אינה קומוניסטית והכלכלה שלה במצב כל כך גרוע שאנשים רבים מתגעגעים לקומוניסטים.

ואולי דמוקרטיה קומוניסטית היתה עובדת? מי יודע?

הקומוניזם אכן נותח ולוטש במוסדות המחקר של אותן מדינות, הבעיה היא שמחקר במדינה טוטליטרית הוא חסר ערך. ראה ערך ליסנקו.

ואם הקומוניזם אכן נכשל, האם זה אומר שהקפיטליזם ניצח? הרי מעטות המדינות בהן הכלכלה היא קפיטליסטית טהורה (הדוגמאות היחידות שלי הן רוסיה ומדינות דרום-מזרח אסיה).
אולי מה שניצח הוא הסוציאליזם-הדמוקרטי?
אתה מסכים לומר שהסוציאליזם ניצח? שמשהו באופן יסודי דפוק בקפיטליזם? (עובדה הוא נכשל ברוסיה!)
באג בלתי נמנע 39046
הקפיטליזם בצורתו הטהורה, הדורסנית, אכל נכשל, ויש בו משהו מאוד דפוק בבסיס (תעשי חיפוש על המילים ''איין ראנד'' - יש שם דיון על הנושא). הסוציאל דמוקרטיה, מדינת הרווחה - זה המודל המנצח (למרות שגם כאן יש תנודות). ואנא - סוציאל-דמוקרטיה, לא ''סוציאליזם דמוקרטי''. יש הבדל.
באג בלתי נמנע 39094
מה ההבדל בין סוציאליזם דמוקרטי לסוציאל-דמוקרטיה?
באג בלתי נמנע 39122
שסוציאליזם דמוקרטי הוא סוציאליזם (הלאמת מפעלים ושאר מרעין בישין) בעוד שסוציאל-דמוקרטיה היא פשוט מדיניות רווחה.
באג בלתי נמנע 39124
מעניין לשם לב שמדינות שאינן ידועות כסוציאליסטיות, ילאימו מפעלים בשעת הצורך.
הדוגמא של סוויסאייר מתבקשת, וגם הלאמת הבנקים כדי למנוע אסון כלכלי היא אפשרות.

כלומר, נראה לי שהלאמת מפעלים היא יותר טכניקה בה כל ממשלה יכולה להשתמש בשעת הצורך, בעוד שהאידאל הסוציאליסטי מדבר דווקא על מודל הקואופרטיב כאידאל (מפעל בבעלות העובדים).
באג בלתי נמנע 39140
לאחר מלחמת העולם השניה, עלתה הלייבור לשלטון בבריטניה והפעילה רפורמה סוציאליסטית, שכללה הלאמת מפעלים ועוד צעדים אחרים. הרפורמה הייתה כשלון קולוסאלי, והמצב הוחזר לקדמותו עד מהרה.
באג בלתי נמנע 40886
אני חייב לציין כי בשנים האחרונות של ברית המועצות הועברו רפורמות כלכליות רבות. אחת מהם התבססה על הפרדה בין "מפעלים" מתוקצבים ללא קשר להצלחתם כלכלית ( כמו מכוני מחקר של התעשיה הצבאית, בתי חולים וחו' ) לבין אלה שעליהם להוכיח רווחיות. הרעיון היה לייעל ככל האפשר את התעשיה האזרחית, ובכך להמנע מתוצאות לווי של זכויות שעובדים הלא ניתנים לדיפרנציאציה.

תהליך זה קיבל שם "האצה" ( ускорение ברוסית ).
בקשר ל-‏692 39944
דווקא ניסו את זה על חיות. הניסוי תועד בספר הבא:
באג בלתי נמנע ? 40263
הקומוניזם דבר ראשון נוסה ע"י שלטון מרכזי דיקטטורי (בריה"מ),שקומוניזם לא היה הדבר שבסופו של דבר ניסה לעשות
אלא יותר החזקת השלטון סטייל 1984.
הקומוניזם כפי שאני מכיר מכתבי מרקס אמור להבטיח לכל אדם את החברה שתאפשר לו להגיע "למימוש עצמי", מיצוי מלוא הפוטנציאל הטמון בו.
לנין,סטלין מאו קסטרו ושאר יורשיהם פשוט "איבדו את הדרך" כפי שנהוג לומר.
נ.ב.
הטעות המרכזית של שני התורות שהן שמות דגש על ערך אחד בלבד, הקומוניזם על שיוויון והקפיטליזם על חופש.
אדם וחברה זקוקים לשניהם כדי לשגשג.
באג בלתי נמנע ? 40337
טענתי אינה תאורטית, אלא נסיונית. הקומוניזם תמיד נכשל. ובגדול.
בין סוציאליזם לברבריות 38989
נכון שבין לאדן לא סוציאליסט.
נכון שהעימות הוא לאומי ודתי.
אבל למה דווקא אפגניסטן ולא סעודיה?
מי ששבע יכול אולי לשנוא, אבל מי שרעב הורג.
יופי, יש מאתיים איש עשירים בפקיסטאן, הם לא רואים את שאר המדינה נאבקת בעוני?
גם כותב המאמר משרבב פה ושם התבטאויות בנוגע לעוני ולניצול הכלכלי של מדינות המערב הנתפס כמשפיל בעינים איסלאמיות.

> המהגר המוסלמי לא נוטה להתפעל מן החופש והעושר המציפים את רחובות המערב. נהפוך הוא - אלה מעוררים בו בעיקר בוז ושנאה, אם משום שהם נתפסים בעינו כמושחתים מעיקרם ואם משום שהוא סבור כי הם הושגו על חשבון בני עמו ודתו.
>
עוני ובורות תמיד מובילים לאמונה קיצונית בבורא עולם, וכי על מה נסמוך אם לא עליו?
איסלם לא פאנאטי לא חייב להיות אלים, אך העוני מזין פנאטיות, לאומיות ושנאת זרים בכל העולם, לא רק באולם האיסלאמי.
לא כל המוסלמים המהגרים הם כאלו 39381
יש גם כאלו שמנסים להיות חלק מהמדינה, אך עדיין חריגים.

ויש כאלו שמנסים לכבוש מדינה שלא שלהם, הפלסטיניפ המנסים לכבוש את מדינת ישראל.

צריך לפתוח במלחמה כוללת נגד הערבים (לא המוסלמים כולם, כי למשל הטורקים הם טובים), ולהשמידם קליל. הם ה''באג'' של העולם.
אוסף נוקדנויות 39385
הטורקים אינם ערבים, כמו גם האירנים.

אגב, אם כבר אז "להשמידם כליל".

ואם הערבים הם ה"באג" של העולם, אז היהודים הם ה"פיצ'ר"?
יפה אמרת 39397
לא כל המוסלמים המהגרים הם כאלו 39414
קשה יותר למצוא דעות שמאלניות עילגות... האם זה צרוף מקרים?
לא יודע 39422
אבל העובדות מלמדות שבמדינת ישראל, ככל שאתה משכיל יותר, עשיר יותר, חילוני יותר (ואשכנזי יותר), כך גם סיכוי הסטטיסטי שאתה שמאלני (בעמדותיך המדיניות), הוא גדול יותר. (וכמובן שגם להיפך: משכיל פחות, עשיר פחות, חילוני פחות (ואשכנזי פחות) שווה סטטיסטית - ימני).
גם לא יודע 39427
אבל מציע לחפש באינדימדיה
זוהי כמובן לא עובדה ... 39428
אבל ההיסטוריה מלמדת, שדווקא אותו מיעוט קטן (ע"ע גנדי, ז'בוטינסקי ועוד) של אינטלקטואלים ימנים (חילונים, אשכנזים וכו'), רואה (וחוזה!) את מהלך הארועים, בראיה מפוכחת הרבה יותר.

אין זה אומר שרוב הציבור המוגדר כימני מבין באמת את השיקולים וההקבלות ההיסטוריות העומדות בבסיס הרעיונות הנהגים ע"י אותו מיעוט ימני אינטלקטואלי קטן. למרבה המזל, שכן לדעתי, זהו צירוף מקרים בלבד – דווקא הדרך מונחת תחושות-הבטן של אותו רוב ימני (לא משכיל במיוחד) תואמת (לפחות חלקית) את זו המוצעת ע"י הקומץ המפוכח הנ"ל.
לפני שמקדשים את המת... 39458
"ההיסטוריה מלמדת, שדווקא אותו מיעוט קטן (ע"ע גנדי, ז'בוטינסקי ועוד) של אינטלקטואלים ימנים (חילונים, אשכנזים וכו'), רואה (וחוזה!) את מהלך הארועים, בראיה מפוכחת הרבה יותר."

מה חזה גנדי בראיה מפוכחת כל כך?
לפני שמקדשים את המת... 39494
משנתו המדינית של גנדי אולי לא מתאימה להגדרת ''ריאל-פוליטיק'' כפי שנקבעה והוגדרה (בעיקר) ע''י חוגים שמאלנים (פייסנים) בעולם המערבי, אבל היא הרפתקנית לא יותר מזו שהנחתה את דרכם של יוזמי ניסוי-אוסלו.
מה בין התשובה לשאלה? 39640
טענת שזאבי "רואה (וחוזה!) את מהלך הארועים, בראיה מפוכחת הרבה יותר" ( http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=732&rep=39... ), וש"משנתו המדינית של גנדי ... היא הרפתקנית ..." ( http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=732&rep=39... ) משנה פוליטית הרפתקנית (או לא) לא קשורה לחזון או ראיה מפוכחת! ולכן אני נאלץ לשאול שוב, מה חזה גנדי בראיה מפוכחת כל כך? ( http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=732&rep=39... )
מה בין התשובה לשאלה? 39659
אולי הייתי צריך לבחור את מילותי ביתר קפידה. לא התכוונתי לחיזיון במובן הנבואי (אגב, ברור כי גנדי, ואף רבים אחרים, התריעו על סכנות אוסלו). כוונתי הייתה לרמוז לכך, שלאחר שנכשל ניסוי-אוסלו כדאי לפנות לדרכים אחרות. אחת מאלו האפשריות, היא חזונו המדיני של גנדי, בדמות הטרנספר.
מה בין התשובה לשאלה? 39662
א. גנדי (ואף רבים אחרים) גרמו לאוסלו (בהפילם את ממשלת שמיר ובאי איחודם בבחירות ב92).
ב. "סכנות אוסלו", נגרמו (בין השאר) בגלל גנדי (וחבריו לדעה).
ג. נכשל "ניסוי אוסלו", על סמך מה?
ד. אני עדיין לא רואה כאן ראייה מפוקחת.
מה בין התשובה לשאלה? 39665
קשה לי לראות קשר סיבתי בין גנדי לאוסלו. להזכירך, בשנת 1993 היו *שני* מסלולים מקבילים - אוסלו (שכולם זוכרים) אבל גם וושינגטון. כבר הדגמתי בתגובה אחרת את הניגודיות בין המהלך שהוביל משרד החוץ לבין זה של ראש הממשלה. יתרה מזאת - גנדי היה מקורב לרבין (כמוהו גם שרון) ואם איני טועה הוא היה היועץ שלו בממשלתו הראשונה לענייני מודיעין וטרור.
מה בין התשובה לשאלה? 39669
הקשר, אותו הסברתי לך בעבר, הוא בבחירתה של ממשלת העבודה (הבחירות לכנסת ה-‏13). אילו שמיר היה נבחר, הסיכוי לאוסלו היה נמוך בהרבה (לדעתי, אני מקווה שתסכים איתי), ושמיר לא נבחר, בגלל הפיצול בימין, בין השאר בזכותו של השר זאבי ז"ל, כמו כן הסיבה לפירוקה של ממשלת שמיר היתה עזיבתו של השר זאבי את הממשלה על רקע ועידת מדריד.
מה בין התשובה לשאלה? 39676
נדמה לי שבאותו מקום שאתה הסברת לי אני גם הסברתי ששמיר בעצמו נטה "ימינה יותר מהימין". כאן אנו ניגרר לשאלה "אז מה, שמיר רצה להפסיד לרבין?" ואני אגיד "כן" ונפצח בזרם של תגובות. לענייננו - אף אחד לא ידע ב-‏91/92 על כך שפרס מתכוון "להציל את ערפאת מבדידותו הפוליטית פוסט-מלחמת-המפרץ". אין כאן קשר סיבתי. לכן, אינך יכול להראות שגנדי מלכתחילה התכוון לגרום להסכם אוסלו - זו תהיה חוכמת-בדיעבד המאפיינת את ברברה טוכמן. אגב, עזיבתו אז (והיום) לדעתי רק תורמת לממשלה (וזהו תהליך שמאפיין את כל הממשלות שבראשן עמדו אנשי ה"השתלבות" לשיטתי - שמיר, רבין, נתניהו, ברק וגם שרון) - חשוב להגיע למשא ומתן כאשר אתה חלש מבית - כך קשה יותר לדרוש ממך וויתורים במשא ומתן ("כוחו של החלש"). אותו תהליך מתרחש כעת ערב התוכנית המדינית האמריקאית וזה מה שעומד על הפרק כעת, וחנה קים מתייחסת לזה במאמר שמיץ הביא במקום אחר.
מה בין התשובה לשאלה? 39694
בהנחה שגנדי "רואה (וחוזה!) את מהלך הארועים, בראיה מפוכחת הרבה יותר" ( http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=732&rep=39... הדיון כאן הוא נסיון שלי לסתור את ההגדרה הזו), אז אני יכול להראות "שגנדי מלכתחילה התכוון לגרום להסכם אוסלו".
אגב, כל ממשלה ששרי הגרעין הרעיוני שלה פרשו ממנה התפרקה תוך פחות משנה (אולי זה עוזר במשא ומתן מול ערפאת, אבל לא מול הרב יוסף?). ולכן, אילו גנדי לא נרצח, אני מניח, שהממשלה היתה מתפרקת.
מה בין התשובה לשאלה? 39726
ממש לא הבנתי כיצד אתה עושה את המהלך הלוגי הזה בעזרת התגובה שקישרת אליה. אנא פרט.
מה בין התשובה לשאלה? 39738
קשה לי להאמין שאתה באמת לא מבין, אבל הנה הסבר יותר מפורט.
אם נצא מנוקודת ההנחה (אותה אני רוצה לסתור) שרחבעם זאבי "רואה (וחוזה!) את מהלך הארועים, בראיה מפוכחת הרבה יותר" , ואם נצא מנקודת ההנחה שאוסלו מנוגדת למטרותיו של זאבי (אני מניח שתחלוק על ההנחה הזו, אבל אין ספק ש MRP לא שותף לדעתך ראה http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=732&rep=39... ), ונסתכל על תיאור האירועים שהוליכו לאוסלו (נפילת ממשלת שמיר ובחירת ממשלת רבין) ועל חלקו של זאבי בהם (עזיבת והפלת ממשלת שמיר, ואי הסכמה להתלכד בגוש אם שאר מפלגות הימין, מה שגרם לבחירתו של רבין, בבחירות לא ישירות), נוכל להבין שאחת משתי ההנחות שלנו מוטעות (הרי זאבי היה יכול למנוע את אוסלו), אתה טענת פעם שהשנייה מוטעת ואני טוען שהראשונה מוטעת, בכל מקרה אחת מהנחותיו של MRP מוטעות.
מה בין התשובה לשאלה? 39761
לאלאלאלאלא!

העברת השלטון לרבין אין פרושה אוסלו! אוסלו היה יוזמה של פרס מאחורי גבו של רבין בזמן שרבין ריכז את מאמציו בשיחות וושינגטון.

באופן כללי,פוליטיקאי (וכל אדם) לא יכול לחזות מהלך ספציפי (כמו שיחות אוסלו) כיוון שכאן נכנס חופש הבחירה של האדם. מה שפוליטיקאי יכול לעשות (וזוהי הגישה המפוקחת) זה ליצור *תנאים* למצב מסויים - לקבוע שיעורי ריבית ולהשפיע על מצב התעסוקה והיצוא כדוגמא.
מה בין התשובה לשאלה? 39767
אמנם, "באופן כללי,פוליטיקאי (וכל אדם) לא יכול לחזות מהלך ספציפי" אבל אדם ש"רואה (וחוזה!) את מהלך הארועים, בראיה מפוכחת הרבה יותר" כן יכול (שים לב, "לחזות" ו"חוזה" יש שורש משותף).
דרך אגב, אילו לא היה עובר השלטון לרבין לא היה אוסלו, מכאן שהעברת השלטון לרבין פרושה אוסלו, ע"י כך שנוצרו תנאים (בין השאר בעזרתו של זאבי) למצב מסויים, הרי פרס לא היה יכול ליזום שום דבר מאחורי גבו של רבין באופוזיציה (טוב, היה יכול, והיה יוזם, אבל ההשפעה המדינית של היוזמה היתה פחותה).
מה בין התשובה לשאלה? 40075
ודאי שזו חוכמה בדיעבד. אבל זה בדיוק העניין. הוא טעה. הוא חזה באופן שגוי את שעומד לקרות, והוא עשה *טעות* (קריטית, מבחינת השגת מטרותיו) בכך שאפשר לשמאל לעלות לשלטון.
א-הא! 40127
קודם כל, בוא לא נאמר ''שמאל'' אלא ''רבין''. דבר שני, מי אמר שזה לא מה שהוא רצה להשיג מלכתחילה - להעביר את השלטון לרבין. נדמה לי שכבר הדגמתי לא אחת מדוע הפוליטיקה של רבין הייתה הפוכה בתכלית מהפוליטיקה של פרס (ונדמה לי שגם שלחתי לך מאמר על זה, ואם לא אז תקבל) לכן הקביעה ''איפשר לשמאל לעלות לשלטון'' ריקה מתוכן מבחינתי.

אולי בשבת אני אכתוב סופסופ את מה שהבטחתי לרמת המטא, ואז זה יהיה יותר ברור.
"העובדות מלמדות"? 39500
אני אוהב עובדות.
אני מניח שתוכל לגבות בנתונים כלשהם את ההצהרה שלך.

וצריך לומר פעם מהן עמדות שמאלניות ומהן עמדות ימניות.
ננסה:
ימין קיצוני - טרנספר של הערבים מיש"ע.
שמאל קיצוני - טרנספר של היהודים מהגדה המערבית של נהר הירדן, ברצועת רוחב של מחצית ממדינת ישראל דהיום.
"העובדות מלמדות"? 39507
מצד הימין הקיצוני, מה עם ערביי ישראל?
מצד השמאל אני חושב שנוסף על חזרה לגבולות 67' חסרה בהגדרה הכרה ברשות כמדינה, חלוקת ירושלים והקמת הבירה הפלסטינית בחלקה המזרחי, מציאת פתרון הוגן לבעית זכות השיבה.
"העובדות מלמדות"? 39508
סבלנות. אלה הגדרות ראשוניות בלבד. אני מחכה עדיין להוכחה שאני צריך להיות שמאלני סטטיסטי.

אגב - האם לא הגיע הזמן שתתבגר ותאמץ לך שם וכתובת דוא"ל גלויים?
"העובדות מלמדות"? 39511
וגם שיתגלח.
"העובדות מלמדות"? 39556
ושיעבור לדום לפני שהוא מעיז לענות לאדון הדוקטור.

האתר הזה כבר כל כך מלא בחשיבות העצמית של כותביו, שנראה שכל רגע הוא עומד להתפוצץ.
שמאל קיצוני (סהרורי גם?) 40264
שמאל קיצוני מתבטא בעיקר בכך שהוא א-ציוני במקרה הטוב,
ורוצה במדינת כלל אזרחיה,פרט לכל אותם וויתורים
כואבים והכרחיים.
דרך-אגב ברוב המיקרים לשמאל הסהרורי (הכינוי החביב עליי) נוספים פנים מרכסיסטיים, אנרכיסטים או מאבק בגלובליזציה.
שמאל קיצוני (סהרורי גם?) 40471
האין מושג המדינה אנטיתזה מוחלטת לרעיון הסוציאליסטי המקורי? איה "כל פועלי העולם, התאחדו?"
העובדות טריוויאליות וידועות 39539
לכל מי שקרא פעם בחייו ניתוח של תוצאות מערכת בחירות (לפחות מ20 השנה האחרונות), או לכל מי שקרא פעם סקר כלשהו שעסק בנושא, באחד העיתונים. לשם דוגמה, אתה יכול לזרוק סתם שם של ישוב (יהודי) כלשהו בארץ, ואני מבטיח לך שככל שהישוב יהיה עשיר ומבוסס יותר (ומכאן גם באופן כללי משכיל יותר, או שאולי גם העובדה הזאת מפתיעה אותך, ואתה דורש הוכחה לגביה?), כך תיטה ההצבעה בו לכיוון השמאל.
הבחירות האישיות שאליהן עברה המערכת הפוליטית החל מ96, מקלות בהרבה על ההמחשה של הנתונים אותם ציינתי, ו(גם) לכן לא ממש ברור לי מדוע טרחת להתחיל ולהגדיר כאן מהו ימין קיצוני ומהו שמאל קיצוני (ואגב, להערכתי רוב אזרחי מדינת ישראל יתמכו בהחזרתם ובפינויים של למעלה מ90 אחוז מן השטחים הכבושים, מה שהופך את הגדרתך למעט תמוהה (לטעמי). גם את הערכתי זאת אני יכול לגבות בעזרת סקרים, אם כי אין היא עובדה מוחלטת, כמו העובדות האחרות אותן ציינתי). כש*אני* דיברתי על שמאל התכוונתי למצביעי פרס וברק בשתי (או בשלושת) מערכות הבחירות האחרונות (וימין - מצביעי נתניהו (ושרון אם תרצה)). אם אתה מגדיר את המחנות הפוליטיים בארץ בצורה אחרת, אז יתכן שאנחנו מדברים על דברים שונים.
סתם לדוגמה מובאים כאן קטעים מתוך ניתוח תוצאות הבחירות לכנסת ה14 של ח"כ פרופ' שבח וייס.
העובדות טריוויאליות וידועות 39545
סקרים הרי מראש מבוססים על ההנחה שאדם בעל אפיונים A ו-B הוא גם בד"כ C D ו-E.

לכן לומר שהמשכילים הם שמאלנים ואשכנזים ולהביא כהוכחה סקרים זה לופ.

(בלי קשר אם האמירה נכונה או לא).
מענין 39567
האם דעתך היא כי לא ניתן לעשות סקר, אשר יעמוד בכל הכללים הנדרשים, ויבחן את דפוסי ההצבעה (או את עמדותיהם המדיניות) של בעלי התואר האקדמאי בישראל, או של יוצאי אשכנז בישראל, או של אוהדי הכח ר"ג? כמה מביך (מבחינתך, כמובן).
לעצם העניין, כפי שכבר כתבתי, ה"סקר" הטוב ביותר בכדי לבחון בעזרתו דפוסי הצבעה, הוא הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה.
העובדות טריוויאליות וידועות 39551
בסדר. אני מקבל את זה שיש דפוסי הצבעה שניתן לנתחם על פי רמת השכלה, הכנסה וכדומה.

סקרים הם הרבה יותר בעייתיים. השאלה היא כיצד מנוסחת השאלה. לדוגמא, האם אתה חושב שמצביעי מרצ יענו בחיוב על השאלה "האם אתה בעד טרנספר?"

אם לא - האם אתה חושב שיש לשנות את מצע המפלגה?
העובדות טריוויאליות וידועות 39563
לסיכום, במדינת ישראל, ככל שאתה משכיל יותר, עשיר יותר, חילוני יותר (ואשכנזי יותר), כך גם סיכוי הסטטיסטי שאתה שמאלני (בעמדותיך המדיניות), הוא גדול יותר. נקודה. הסקרים אותם ציינתי לא עסקו באופן ישיר בדעותיהם המדיניות הספציפיות של הנשאלים, אלא עסקו בדפוסי הצבעה. השאלה שנשאלה בהם הייתה: "לאיזו מפלגה הצבעת בבחירות האחרונות?", לכן בתוספת העובדה, שכל הסקרים שראיתי בנושא (והם רבים) הצביעו תמיד על אותה מגמה (שוב: ידועה, מוכרת וטריוויאלית), אין כאן בעייתיות בניסוח השאלה. (כפי שקורה לפעמים בסקרים אחרים).
ההשוואה שאתה מנסה לעשות בין החלטה דמוקרטית של מדינת ישראל, שתקבע כי על אזרחיה אשר מתגוררים בשטחים הכבושים, לחזור אל תוך גבולותיה הריבוניים (בתוספת פיצויים כנדרש וכו'), לבין החלטה של אותה מדינה כי על הפלס' (שכידוע אינם אזרחיה) המתגוררים באותם שטחים, לחצות את הירדן, ולעבור להתגורר בעברו השני, היא כמובן דמגוגית.
עוד על דמגוגיה 39594
ודאי שמדובר על החלטה דמוקרטית. גם זאבי וכהנא רצו שהמדינה תחליט בצורה דמוקרטית להעביר את הערבים מכאן.

אתה מצביע על הבדלים מסויימים בין תוכנית הטרנספר של מולדת לבין זו של מרצ. לשתיהן אני מתנגד. עם זאת, ההבדל לא נראה לי מהותי.

אם נאמר, נחליט (''באופן דמוקרטי'') לספח את שטחי יש''ע ולהעביר לשם (''באופן דמוקרטי'') את הערבים החיים בתוך הקו הירוק, הסימטריה תגדל. רק ההיגיון לא.

הבדל מהותי אחד בין תוכנית מרץ לבין תוכנית מולדת הוא שמרצ אינה מסתירה את דעתה שאת הטרנספר יש לבצע בכפיה על האוכלוסיה המועברת. מולדת היו הרבה יותר מנומסים.
מהי דמוקרטיה? 39621
1) לפי דעתך, אני מבין, יהיה זה דמוקרטי אם רוב האזרחים יצביעו "כן" לשאלה: האם יש להוציא להורג את כל האנשים ששמם הפרטי מתחיל באות י'.

דמוקרטיה איננה שלטון הרוב *בלבד*, שהרי זו עריצות הרוב!
במילים אחרות, לא כל החלטה של הרוב היא החלטה דמוקרטית, אחרת לא היה צורך בחוקה.

2) מתוקף האחריות של דמוקרטיה לאזרחיה, יש לה הזכות לקבוע עובדות לגבי אזרחיה, שהצביעו בבחירות לאותה דמוקרטיה.
לכל מתנחל ניתנת הזכות לשנות את ההחלטה בבחירות דמוקרטיות. בכך, הוא אדון לגורלו. אם תתן לפלסטינאי את הזכות להצביע בבחירות נגד הטרנספר שלו, אז תהיה זו החלטה דמוקרטית.
מהי דמוקרטיה? 39637
לכן הצבעתי על אלטרנטיבה. אם תחליט לרכז במקום מסויים את כל הערבים אזרחי ישראל, זה יהיה די מקביל להצעות של מרצ. הם אפילו יכולים להתנגד לכך ''באופן דמוקרטי''.

הנקודה היא שמרצ מציעה לפנות בכח מביתם אנשים בשל קונסטלציה פוליטית מסויימת, והם מציגים זאת כמשהו שמבוצע בשם המוסר.
מהי דמוקרטיה? 39638
פינוי התנחלויות אינו מוצג ע''י מרצ כאקט מוסרי כשלעצמו (אם אתה חושב אחרת, נא הבא סימוכין לכך) אלא כתיקון של עוול מוסרי שכבר נעשה בעבר כאשר נבנו התנחלויות אלה במסגרת הכיבוש הישראלי בשטחים.
מהי דמוקרטיה? 39657
''מרצ מציעה לפנות בכח מביתם אנשים בשל קונסטלציה פוליטית מסויימת'' - זה בוודאי אינו נכון, מרצ מציעה לפנות מביתם גם מצביעי מרצ, אם הללו החליטו לגור בהתנחלות.
מהי דמוקרטיה? 39672
נו, אז זה לא בגלל קונסטלציה פוליטית?
מהי דמוקרטיה? 39677
אני לא מבין אותך... מרצ מציעה למדינה להעביר את אזרחיה ממקום מסוים בו הם מסכנים את עצמם ואת המדינה (להשקפתה של מרצ) למקום אחר, בו הם אינם מסכנים.
אין לזה שום קשר לעמדתם הפוליטית של אותם אזרחים.
זה לא נורא קשה 39623
ה"טרנספר" שבו דוגלת מר"צ מדבר על העברת אזרחים (שיכולים להשתתף בקבלת אותה החלטה) אל תוך שטח מדינתם הריבונית, ולא על גירוש אנשים (שאינם יכולים לקחת חלק באותה החלטה) אל שטחה של מדינה אחרת.
מדינת ישראל יכולה לקבל החלטות דמוקרטיות בנוגע לעתיד אזרחיה. היא יכולה למשל להחליט שהיא רוצה לפנות את הגליל מכל יושביו (היא לא יכולה לקבל החלטה דמוקרטית שתקבע שיש להעביר מהגליל רק בני גזע/לאום מסויים) ולהעביר אותם, לכל מקום אחר בתחומי המדינה. במקרה כזה תמצא סימטריה מסויימת (אם כי הגליל הוא בתחומי ישראל הריבונית. יש"ע לא) לאידאולגיה שבה דוגלת מר"צ.
השוואתך הראשונית היא כאמור דמגוגית.
עוד על דמגוגיה 39641
ההבדל הוא פשוט, בראשון (מולדת) מדובר בהחלטה בכפייה על עם זר, ואילו בשני, בכפייה על העם המחליט.
עוד על דמגוגיה 39673
איזה עם מחליט?
הבנתי, רק יהודים מצביעים למרצ, לדעתך?

אם יציע מישהו לפנות לנגב את כל תושבי אום אל פחם (יהודים וערבים) - זה יהיה בסדר?
עוד על דמגוגיה 39679
כן, זה יהיה דמוקרטי (זה לא אומר שזה יהיה בסדר = יוביל לתוצאות חיוביות :-) )

את המילים של סמילי "עם זר" ו "עם מחליט" צריך כמובן להחליף ב "שאינם אזרחים" וב "אזרחים מחליטים".
עוד על דמגוגיה 39693
צודק, ניסוח שגוי שלי.
כוונתי הייתה אזרחי מדינה.
מישהו הציע לפנות את תושבי אום אל פחם, קראו לו רחבעם זאבי.
עוד על דמגוגיה 39727
רחבעם זאבי לא הציע לפנות ערבים אזרחי מדינת ישראל אלא, במקרה הקיצוני ביותר, את ערביי השטחים במסגרת הסכם אזורי. הייתה אתמול (ש) בצהרים תוכנית מפורטת בנושא ברשת ב' בין 11:00 ל-‏12:00, בה רואינו מכריו וחבריו לתנועה.
עוד על דמגוגיה 39739
צודק, טעות שלי, בכל מקרה כהנה בטוח תמך בגירוש ערביי ארץ ישראל, זאבי תמך בביטול זכויותיהם האזרחיות של ערביי ישראל שלא ישרתו בצה"ל שרות מלא (או שרות לאומי כפול), לפחות זה מצע מולדת (ראה פרק 14 http://www.moledet.org.il/matza/matza3.htm )
עוד על דמגוגיה 39762
בדיוק, זאבי זה בעצם ההפך מכהנא (עד כמה שזה אולי נשמע מוזר לאנשים). התייחסתי לזה בתגובה קודמת לך. הלינק לאחרים: דיון 412
עוד על דמגוגיה 39851
פרק 14 סעיף ח'
תישלל האזרחות הישראלית וזכויות הביטוח הלאומי מכל ישראלי, שנתן את ידו וסייע לטרור או *להקמת מדינה פלשתינית* ...

האם זה כולל הבעת דיעה בעד הקמת מדינה פלסטינית בדיונים באתרי אינטרנט?
הציע, במקרים מסויימים... 39789
בעיתון ''מולדת'', לו הייתי מנוי במשך שנים אחדות (כשהייתי צעיר וחמום מוח...) צויין שוב ושוב שיהיה גירוש בכפיה לערביי ישראל במקרה ותפרוץ מלחמה והם גם יתקוממו (משהו כמו מאורעות אוקטובר, במינון גבוהה יותר). יתרה מזאת, הרעיון היה להריץ את אזרחי ישראל הערביים למול טנקי האויב.
הציע, במקרים מסויימים... 39792
א. מי כתב את זה?
ב. לא צריך להיות בהכרח חמום מוח כדי להיות מנוי על עיתון מולדת. באותה מידה זה יכול להיות בבחינת "דע את יריבך".
ג. לא כל תומך מולדת הוא חמום מוח. X->Y != Y-> X
ד. התקוממות פירושה מרד ומלחמת אזרחים. אחרי דבר כזה הקלפים נטרפים.
ה. גם במולדת סביר להניח שהיו כאלו שחשבו בדרך אחת וכאלו שחשבו אחרת. אני דיברתי על גנדי. האם גנדי אי פעם אמר דבר כזה?
הציע, במקרים מסויימים... 39858
א. אני, god eat god. רציתי לרענן מעט ולהתאים לסיטואציה.

ב.רעיון מעניין, אני מנסה אותו רבות (בעבר עם הירחון "נקודה", היום עם אחרים, כמו "נתיב" ו "תכלת")

ג. לא אמרתי את זה. אבל יש מתאם.

ד. האם היית קורא למהומות אוקטובר מלחמת אזרחים? אני לא זוכר אם המילים היו בדיוק "התקוממות", אבל הכוונה היתה למשהו כמו מהומות אוקטובר.

ה. כאחד מכותבים הראשיים אני מניח שהוא אמר זאת. אבל זו היתה העמדה הכללית במפלגה, וזה מה שחשוב.
הציע, במקרים מסויימים... 39860
א. התכוונתי לשאלה ''מי כתב את זה בעיתון''. זה עדיין יכול להיות אתה (כשהיית צעיר וחמום מוח...)

ב. יופי

ג. בניגוד למקובל, אני מאמין שאין למחנה המתקרא ''ימין'' מונופול על האלימות.

ד. כמעט ולא. בניגוד לרושם שהשתרר רוב ערביי ישראל לא השתתפו במהומות ואופי המהומות לא גלש לקרבות יריות ארוכים בסגנון בית-ג'אלה למשל.

ה. אל תניח שומדבר עד שהבסיס לא יציב. מראי מקום וציטוטים בבקשה.
הציע, במקרים מסויימים... 39864
א+ד+ה. הרעיון הופיע שוב ושוב בעיתון מולדת. כמי שקיבל את העיתון במשך שנים אני זוכר היטב אנשים שונים שכתבו זאת בתקופות שונות. מיותר לציין שמעולם לא נתקלתי בדעה שונה שם. היתה הסכמה כללית בנוגע לרעיון הזה, ואם גנדי סלד מהרעיון הזה, אני מניח שזה היה נגלה בעיתון. לא?

ג. אשרי המאמין...
הציע, במקרים מסויימים... 39865
ה. כמו שאמרתי - מראי מקום שמצטטים את גנדי בבקשה.

ג. לא חסרים סיפורים על תולי מודעות של הליכוד או מפלגות אחרות שהוכו על ידי תולי מודעות של ישראל אחת למשל. אני נוטה להסכים שבחלוקה הכללית הכף נוטה לחובת המחנה המתקרא ימין, וכנראה שנטיה בולטת למדי. עם זאת, אני סולד מהכללות מסוג זה שמכתימות חפים מפשע במה שלא עשו - כמו בעצם חלק נכבד מערביי ישראל באירועי אוקטובר, אם חושבים על זה בעצם.
הציע, במקרים מסויימים... 39875
אני באמת מתנצל, אין לי פה גזרי עיתונים ישנים מימי שחרותי שאני יכול לסרוק ולשלוח לך ב e-mail. אבל זו האמת! הייתי מולדת'ניק שנים רבות ואני מכיר את כל הדעות לפרטי פרטים. אם חשוב לך להכיר את עמדת מפלגתך, אתה מוזמן לסור לשם, וודאי יש להם ארכיון (ומי יודע, אולי הנושא מוזכר בגיליון האחרון? תלוש אותו ממוכר העיתונים שלך! (-: )

ג. אני מסכים לחלוטין.
הציע, במקרים מסויימים... 39878
דיסקליימר - אני אינני חבר בשום מפלגה או ארגון פוליטי, כך שזו בטח לא עמדת "מפלגתי". אבל, במקרה זה חשוב לי לדייק כיוו שהשאלה העומדת על הפרק אינה "מה הפוליטיקה של מפלגת מולדת" (מונח חסר משמעות כיוון שמפלגה מורכבת מפרטים) אלא "מה הפוליטיקה של גנדי?" שיש לי תזה לגביה, ראה למשל: דיון 412
הציע, במקרים מסויימים... 39884
לא התכוונתי שאתה חבר מפלגת מולדת, אלא שאתה ממצביעיה. גם זה לא חשוב, עזוב.

עמדת מפלגת מולדת היא דבר קיים בהחלט (מה שלא נכון לגבי גנדי... מה יש? קצת הומור שחור..).

להיפך, הדבר החשוב באמת הוא עמדת המפלגה (המורכבת מפרטים, זה נכון) ולא עמדת גנדי (ולא משום ששינה את הסטטוס שלו) - שהרי אתה מצביע למפלגה, לא לאיש (כל עוד הוא לא מתמודד על רשות הממשלה).
הציע, במקרים מסויימים... 39885
זה בסדר, גם מעולם לא הצבעתי עבור מפלגת "מולדת", אבל בוא נעזוב את זה.

העניין הוא, אבל, שעמדת המפלגה אולי קיימת, אבל היא חסרת ערך. מדוע? עמדת מפלגה מנוסחת במצע, אך מצע לא נושא אופי אופרטיבי - הוא מקסימום הצהרת כוונות שגם לה ניתן להתכחש מאוחר יותר (דוגמאות? רבין 1992, שרון 2001 וכו'). כיוון שהמפלגה עצמה אינה ישות חושבת אלא נציגיה בכנסת, הרי שלמרות שאתה מצביע למפלגה למעשה אין לך מושג מה עושים עם הקול שלך. דוגמא? באותו לינק שסיפקתי או בתגובה אחרת באותו פתיל:
על זה אמר פעם מישהו ש"הבחירות הדמוקרטיות הן חשאיות - אתה לא יודע איזה פתק אתה בעצם שם בקלפי".
אלימינציה 39891
אנשלוביץ, אתה רושם? הוא לא הצביע ל"מולדת". כמה מפלגות עוד נשארו לך ברשימה?
אלימינציה 39933
אני לא יודע ממתי ערן מצביע, הוא שייך לדעתי למחנה ההשתלבותי, ובכל זאת בשתי מערכות הבחירות האחרונות הוא הצביע לברק על פני שרון וביבי, למרות ששלושתם שייכים למחנה ההשתלבותי. אם צדקתי, אז ב96 הוא אמור היה להצביע ביבי, ואם לא עשה כן, אז הוא אמור לשאול את עצמו שאלות.

אגב ערן, עקב יציאתך לחופשה בזמנו, נקטע הדיון המעניין.
דיון 657

אשמח להמשיכו ולקבל הבהרות, גם ממיץ או כל מי שחפצה נפשו:

1. אני מבין שהבדלנות דורשת מצב מלחמה עם ארצות ערב, כדי שיהיה אפשר להיבנות על הרתעה גרעינית. האם מצב מלחמה *קר*, כמו שיש עם סוריה, לא משרת את המטרה? למה צריך גם סיכסוך *חם* עם הפלסטינים?

2. מדוע בעצם, מצב מלחמה שומר על מחירי נפט גבוהים? והאם דרושה מלחמה קרה או חמה?

3. מדוע ארה"ב, שאין לה מקורות נפט בבית, מעוניינת במחירי נפט גבוהים?
אלימינציה 39935
אני רק אעיר לגבי 3, לפי מיטב המסורת, שאין לשאול "מדוע ארה"ב מעוניינת" אלא "מדוע בוש מעוניין" וכד'.

בעצם, אני גם אעיר לגבי 1, שבכל מקרה בדלנות לא דורשת אפילו מצב מלחמה "קר", אלא מסתפקת ב"שלום קר", אולי עם קצת טרור פה ושם.
אלימינציה 39945
באשר ל-‏3:
אני מניח שאתה טועה. ארה"ב היא מפיקת נפט גדולה. אין בידי לינק לכך כרגע.
אלימינציה 39947
אלימינציה 39992
נסה את זה: http://www.worldoil.com/INFOCENTER/STATISTICS_DETAIL...

בקצרה: ארה"ב היא מפיקת הנפט הגדולה בעולם. היא מפיקה יותר נפט מערב הסעודית. כך היה בשנת 1999, כך היה בשנת 2000. עבור 2001 אין, כמובן, סיכום מלא. בחודשיים האחרונים היא נמצאת במקום השני המכובד, מייד לאחר בריה"מ לשעבר, שבה, אני מניח, יש פיצול של ההפקה בין מדינות שונות.

מסקנה: בוש ירויח מעליה במחירי הנפט והנשק.
אלימינציה 40056
כבר מזמן רציתי לחקור את הנושא לעומק, בינתיים כמה מחשבות מענייניות :

1. ארה"ב מיבאת נפט (גולמי או מזוקק?) למרות שהיא אחת המפיקות הגדולות. אולי זה אומר משהו על צריכת דלק באמריקה?

2. למרות הפקת נפט גבוהה נראה שזה לא מספיק לצרכנים האמריקאים. האם נכון לומר שהאנטרס של אזרחי ארה"ב הוא מחירי נפט נמוכים עקב כך?

3. לא ממש הספקתי להתעמק בהפניה שלך, ושאלה מעניינת היא מה המספרים האלה מייצגים. האם למשל נפט שמופק על ידי חברה אמריקאית באקוודור, נזקף לזכותה של ארה"ב או לזכותה של אקוודור?

4. השאלה שנראית פשוטה (וחשובה לתקופה זו) היא דווקא לגבי האנטרסים של בוש, כאדם שהוא ומשפחתו נמצאים עמוק בתוך עסקי הנפט, והמסקנה שלך, על פניה, מקובלת עלי.
אלימינציה 40114
ג'ורג' בוש רע לאמריקאים.
ג'ורג' בוש פירושו מחירי נפט גבוהים ומתח רווחים גבוה לספקי הנפט. אינני כלכלן, אך נראה לי שאם מחירי הנפט העולמי יעלו בשל מחסור, הנפט המקומי בארה"ב יתייקר גם הוא ומתח הרווחים יעלה. מה גם שזכור לי שאחת מפעולותיו הראשונות של בוש היתה לאפשר חיפושי נפט באלסקה, במקום שלפני כן הוכרז כשמורת טבע. יתכן שבוש לוחץ ליצירת שוק עתידי לתפוקת נפט גדולה יותר.

מישהו יודע כמה נפט נשאר *באמת* בקליפת כדור הארץ? הרי לדינוזאורים היה בכל זאת מסםר סופי.
אלימינציה 40116
מעולם לא היו דינוזאורים. אלוהים הוא זה ששם את הנפט בקליפת כדור הארץ והוא, ברוך השם, שם מספיק.
אין לו לדיין אלא מה שרואות עיניו 40118
''בעיני ראיתי''... מן הדין שתביא בזאת את ''העדים זוממים''.
אלימינציה 40147
הדינוזאורים זה לא לפני התקופה של אלוהים?
אלימינציה 40265
נפט זה בכלל מדינוזאורים? אני זוכר משהו עם כל מיני ג'וקים פרהיסטוריים, לא עם ברונותוזאורוסים שהופכים לעיסה שמנונית. יש פה איזה נפטולוג? ג'וקוגרף?
אלימינציה 40316
אופס! נראה שכל חומר אורגאני שבסיסו פחמן (ואין חומר אורגאני אחר, למעשה) יכול, ברבות הימים, להפוך לנפט. בכל אופן - הכמות אמורה להיות סופית. כמה? אין לי מושג.

מקורות שמצאתי, ועברתי עליהם ברפרוף:
ניסוח קצת ילדותי, אך ממצה: http://whyfiles.org/100oil/2.html
מעמיק, ארוך, וכנראה רציני וטוב: http://www.people.cornell.edu/pages/tg21/usgs.html
לא רע, אך עוסק הרבה בדברים אחרים: http://www.icr.org/pubs/imp/imp-155.htm
לו 39988
1. לא אמרתי זאת. אמרתי שיתכנו שני סוגי שלום (ובנימין נתניהו כותב על זה פרק שלם ב"מקום תחת השמש") ואני יכול להוסיף גם שני סוגי "אי-שלום" (וזה משליך גם על התשובה ל-‏2). הבדלנות מתקיימת היטב במצב של מרוץ חימוש גרעיני - ראה יחסי ארה"ב-רוסיה בזמן המלחמה הקרה. לסוריה אין תוכנית גרעינית לכן גם מצב ה"אין שלום" מולה אינו בהכרח ב"מגמה בדלנית". יש לי גם איזו נקודת-מטא שאני רוצה להעביר כאן אבל אין לי זמן כרגע, ואני שומר את הזכות להגיב שוב בעתיד.

2. למה? לא יודע. למה בעת משבר הבורסות צונחות? כנראה מאותה סיבה. הניחוש שלי הוא שמלחמה פירושה בעיות באספקה, ואז מחירו של מוצר שהביקוש אליו גבוה מההיצע עולה, באופן טבעי. בני-אדם מבצעים את המהלך המחשבתי הזה אפריורית ולכן המוכרים מעלים את המחירים והקונים מוכנים לשלם יותר.

3. כמו שמיץ אמר, ארה"ב לא "מעוניינת" אלא אולי בוש מעוניין (לפי דעתי לא), והסברתי פעם ששוuרצקופף כנראה היה מעוניין ואפילו צ'ייני, שחזר להיות סגן נשיא ממשרת דירקטור בחברת הנפט האמריקאית "הליברטון" כנראה. אבל חוצמזה, מה עם משפחות יואינג, קרינגטון וקולבי?

אגב, עיון בדף הכותב שלי יגלה שהבחירות הראשונות בהן יכולתי להצביע הן 92 או 96. בפועל - 96.
נפט, בוש, צ'ייני ואפגניסטאן 39991
אני מנצל את ההזדמנות כדי לקשר למאמר הבא:
הוא מדבר על אינטרסי הנפט האמריקאיים באפגניסטאן, כחלק מניסיון שבירת ברית רוסית-סינית המקוטבת לעמדת השליטה האמריקאית.

מאמר מרתק.
לו 40059
2. אני לא כלכלן אבל נדמה לי דוגמת הבורסות הצונחות בעת משבר לא מתאימה כאן. ירידות בבורסה עקב משבר הפך למן רפלקס מותנה, ומי שסוחר במניות כמובן יודע זאת ולכן ממהר למכור את מניותיו, ובכך בעצם מוסיף עוד שלג לכדור המתגלגל.
מה עם מבחן התוצאה?: אני לא זוכר שהייתה עליה במחירי הדלק מאז 911. ומה קרה במלחמת המפרץ?

3.
א. מסכים עם הטרמינולוגיה שלך.
ב. אתה מוזמן להרחיב ו/או להפנות
ג. הדיון שלנו החל עבור התקופה בה קלינגטון היה נשיא, האם גם קלינגטון קשור בעסקי הנפט?

4. מה פשר הכותרת?
לו 40129
2. כתבתי על מחירי הנפט במאמר מלפני כשנה וחצי:
דיון 289
בכל מקרה, כמו שאמרתי זה זו רק השערה. אגב, בתגובות למאמר ישנה גם הקביעה שיצרני הנפט לא בהכרח מרוויחים מעליה במחירים (בגלל הקטנת הצריכה הנלוית) - יש עניין של מחזורי יצור.

3. לא יודע בקשר לקלינטון. הפנייה - המאמר לעיל. נדמה לי שיש שם בתגובות התייחסויות והרחבות.

4. לו יודע. כנראה שהתחלתי לכתוב משהו ואז מחקתי חלק. גם לשוורצקופף נכנסה בטעות האות u.
הציע, במקרים מסויימים... 39914
הכוונה כמובן היא עמדת המפלגה בפועל, כפי שנציגיה (הרבים והשונים, לא רק המנהיג) כולם חוזרים עליה במילים ובמעשים (למזלנו, במקרה דנן, רק במילים). עמדה בפועל, לא מצע, היא הדבר החשוב ביותר.
הציע, במקרים מסויימים... 45256
עמדת המפלגה, התכוונתי, בפועל, לא במצע. באותן עמדות שחזרו ובוטאו שוב ושוב כמנטרה.
ושוב: אם גנדי סלד מהרעיון בודאי שהוא היה מביע את דעתו. הוא לא היה ביישן. כאמור, גישה שונה *מעולם* לא בוטאה בביטאון המפלגה (לפחות באותם שנים שאני קראתי אותו).
הציע, במקרים מסויימים... 45265
גנדי לא צריך לסלוד/לאהוב את הרעיון. גנדי משתמש ברעיון (האידאולוגיה) כדי לצבור כוח פוליטי בצורת מנדטים בכנסת. עם זאת, כאשר הוא מגיע לכנסת אף אחד לא ממש בודק מה הוא עושה כלומר האם הפוליטיקה שלו מתאימה (בצורה סבירה) לאידאולוגיה המוצהרת שלו. טענתי - יכולה להיות הפוכה לגמרי.
הציע, במקרים מסויימים... 45282
"הרעיון" - כוונתי לרעיון הספציפי של הברחת ערביי-ישראל אל מול טנקי האויב במידה והראשונים יביאו הזדהות עימם. קשה לומר שגנדי לא שמע על הרעיון שחזר שוב ושוב בביטאון המפלגה בו הוא היה מהכותבים הראשיים. יתכן שגם הוא כתב את הרעיון הזה, אני לא זוכר נושא כל-כך ספציפי. בכל מקרה, מהכרת אופיו, אם הרעיון לא היה מוצא-חן בעיניו הוא לא היה מתבייש לומר ולכתוב זאת; אך דבר זה לא קרה... דומה שאף אחד מהכותבים אפילו לא חשב/חושב שיש פסול בכך.

דווקא גנדי הוכיח שהוא עומד מאחורי האידאולוגיה האיומה שלו. קשה לי להאמין שהוא היה בוגד בתכלית חייו.
הציע, במקרים מסויימים... 45291
כיצד הוכיח גנדי שהוא עומד מאחורי האידאולוגיה שהוא מציג? בפעם היחידה שפנה אליו ערבי וביקש לקבל את הכסף שהציע גנדי תמורת ירידתו מהארץ אזי גנדי שיכנע אותו להישאר (שנת 89 אם איני טועה).

שים לב שלכתוב משהו ולהתכוון אליו הם שני דברים שונים (אחד בפה ואחד בלב...). גנדי יכול להציג אידאולוגיה ימנית-קיצונית כדי לזכות בקולות הימין אבל בכנסת, היכן שהבוחרים לא ממש עוקבים, לבצע דברים הפוכים לגמרי.
הציע, במקרים מסויימים... 46677
אם גנדי רוצה רק לצבור כוח פוליטי בצורת מנדטים, מדוע הוא לא נטה יותר לכיוון אנטי-דתי (8 מנדטים של צומת בזמנו) או פחות ימני (כנ"ל, פלוס האגף הימני של הליכוד)? מולדת רוב חייה הייתה מפלגה של שני מנדטים עלובים. אם כל מטרת האידיאולוגיה שלו היא לצבור עוד כוח, הרי שהוא היה אסטרטג די עלוב.
הציע, במקרים מסויימים... 46691
בוא לא ננתק את הארועים מההקשר. באותו זמן (88) הייתה נישה מתפתחת - ימין קיצוני, שאוכלסה על ידי כהנא וחלקים מסויימים ב"תחייה". לו תמך גנדי באותם רעיונות הרי שיכל להצטרף לאחת מהמפלגות הללו. עם זאת, הוא דווקא בחר להקים מפלגה מתחרה, וכשהועמד פעם אחת בפני האידאולוגיה שלו (אותה דוגמא שהבאתי) הוא בחר לסגת ממנה בתואנות אלו ואחרות. כלומר, הוא התחרה על אותם קולות שכהנא (בטרם נפסל) והתחייה התחרו עליהם, והיה לו חשוב מספיק לא להתחבר אליהם אלא להקים מפלגה נפרדת. אין כאן עניין של אסטרטגייה ל"השתלטות אלקטורלית על הכנסת" אלא ניצול נישה אלקטורלית, שגם באה על חשבון אלו שהפוליטיקה שלהם הפוכה לשלך.
הציע, במקרים מסויימים... 47986
אני חוזר:

שני. מנדטים. שלושה, במקרה הטוב. "כך" קיבלה מנדט אחד בכנסת ה-‏11. מולדת נולדה רק בכנסת ה-‏12, והתמודדה מול התחייה (3 מנדטים) וצומת (2 מנדטים), שבכנסת ה-‏11 רצו כרשימה אחת עם 5 מנדטים.
בכנסת ה-‏13, התחייה נעלמה. מי הרוויח? מולדת העפילה לשלושה מנדטים‏1, בעוד צומת זינקה לשמונה מושבים, בזכות פנייה חדה של רפול לכיוון האנטי-דתי.
בכנסת ה-‏14 צומת נגוזה (התאחדה עם הליכוד, אבל לא הוסיפה להם אפילו מנדט אחד לעומת הכנסת הקודמת). ומולדת? מולדת נשארה עם שני המנדטים המסכנים שלה. גנדי היה צריך להתאחד עם בני בגין ו"תקומה" באיחוד הלאומי כדי להשיג ארבעה מנדטים מלאים - וזאת במחיר של ויתור על הטרנספר כסעיף מרכזי במצע‏2.
כאמור - אם הייתה לו אסטרטגיה לשפר את מצבו האלקטורלי, אפילו במעט, הרי שלמרות תנאים מופלאים (כל שלוש המפלגות שהתחרו סביב המשבצת שלו - כך, התחייה וצומת - נעלמו), הוא לא הצליח לשפר את מצבו בקלפי בפרומיל אחד, עד שהסכים לוותר על עיקרי המצע האידיאולוגי שלו. אם היה אסטרטג טוב, הוא היה עושה זאת כבר בכנסת ה-‏14, והיה מכפיל את כוחו בלי לתת לבני בגין לעמוד מעליו. אין לנו אלא להסיק שהויתור על הטרנספר היה בעייתי עבורו, וסתם שיפור עמדות אלקטורלי לא היה תמריץ מספיק טוב.

"כך", כאמור, נעלמה לפני שגנדי התמודד - ואין שום סיבה שלא לחשוב שגנדי נמנע מהזדהות עם כך דווקא משום שחשש שיש אפשרות שהרשימה תיפסל. כך הוא הצליח לזכות בקולות של הקיצוניים, מבלי לאפשר למערכת המשפטית לפסול את הרשימה שלו.
התחייה וצומת, שתיהן, היו לא מספיק ימניות בשבילו, כפי שהבהיר היטב במשנתו האידיאולוגית. גם אם מבחינה טקטית הוא פסל באותו מקרה יחיד את האפשרות לפעול באותו הזמן, הרי שמבחינה אסטרטגית, הוא כיוון לאפשרות של ביצוע מלא של טרנספר אמיתי.

אז מה היה לנו? פוליטיקאי שאפתן, שרצה להוביל מפלגה משלו, ולא סתם להגרר אחרי מנהיג אחר - זה כן. עסקן קטן שכל מה שאכפת לו הוא להשיג עוד כמה קולות, בלי שתהיה לו שום אידיאולוגיה? לא.
לא נתת לי שום סיבה לחשוב שהתיאוריה שלך סבירה אפילו באותה מידה כמו התיאוריה שלי.

1 2.4 אחוזים מהקולות. אותו אחוז בכנסת ה-‏14 הניב רק שני מנדטים.
2 האות ט', סימנה של מולדת, מקורה במילה "טרנספר" - דבר שהודגש במסע הבחירות הראשון של מולדת, ב-‏88.
הציע, במקרים מסויימים... 41691
דווקא בתחום אלימות במערכות בחירות, אני נוטה לחשוב שבחלוקה הכללית הכף נוטה לחובת המחנה המתקרא שמאל, וכנראה שהנטייה בולטת למדי.
אני מבסס את הדעתי על ההנחה שכל פעיל שמאל שהוכה מגיע לעיתונים, בניגוד לפעילי הימין שמוכים- מכיוון שהעיתונות שמאלנית‏1, ועל העובדה שידוע לי על יותר מקרים בהם הוכו פעלי ימין במהלך מערכות הבחירות האחרונות, ממספר המקרים ההפוכים שפורסמו בתקשורת.

1 אני נוטה לחשוב שבחלוקה הכללית העיתונות נוטה לטובת המחנה המתקרא שמאל, וכנראה שהנטייה בולטת למדי.
הציע, במקרים מסויימים... 41697
מעט מאוד מהאירועים מהסוג הזה מגיעים לתקשורת, רק במקרים שהמכה או המוכה הוא אישיות בכירה (לימור ליבנת למשל) או שהאירוע חריג בחומרתו (למשל היריות בהרצליה במערכת הבחירות האחרונה).
הגיוני שידוע לך על יותר מקרים שבהם פעילי ימין מוכים, כי בתור פעיל ימין, אתה מכיר יותר פעילי ימין מאשר פעילי שמאל. זה כמו שאני בתור איש מחשבים אומר לך שיש הרבה יותר אנשי היי טק מפוטרים מאשר אנשי תירות ומלונאות (עובדה אני מכיר הרבה יותר כאלו ואחי עובד שמלון והוא לא מפוטר).
הציע, במקרים מסויימים... 41700
מה לעשות ואני יודע על מקרים בהם היה איום בנשק ופציעות בינוניות כתוצאה מדקירות שלא הגיעו לתקשורת, לעומת מקרים מקבילים במחנה הנגדי הפחותים בהרבה בחומרתם שהגיעו לתקשורת.
בתור פעיל ימין (במיל. - בימים שהיה לי אמון כלשהו בתועלת היחסית של מפלגות הימין) הייתי אמור לדעת גם על מקרים הפוכים.
אין לי שום עניין בוויכוח הזה מי יותר אלים- ימין או שמאל‏1. נדרשתי לעניין סתם כדי להדגים לשמאלנים המשוכנעים בעברו השני של המתרס כיצד הימין משוכנע שההפך הוא הנכון.

1 אני סבור שהקורלציה היא דווקא בתחום הדתי, הפוכה ממה שאתם אולי חושבים.
הציע, במקרים מסויימים... 41704
נכון, הרי ידוע שחילוני רצח את ראש הממשלה, וחילוני טבח במתפללים בני דת אחרת במערת המכפלה, והחילוניים בחברון מתעמרים ללא הפסקה בתושבים הערבים בחסות כוחות הצבא והמשטרה.
הציע, במקרים מסויימים... 41769
כשמאבק מסויים הוא דתי, או כשמעשים מסויימים נתפסים כסותרים אמונה דתית, הגיוני שמעשי ההרג והרצח שבסיפור יהגיעו מאנשים דתיים. אותם הורגים-רוצחים יכולים להיות אנשים מאוד לא אלימים אלא שהאידיאולוגיה שלהם מחייבת רצח במקרה מסויים. במאבקים חילוניים התנהגות מעין זו היא נחלת רוצחים-הורגים חילונים.
כבר ענה לעניין פחות או יותר כותב אחר כאן: תגובה 39746

האלימות לטעמי באה לידי ביטוי במקום בו אין אידיאולוגיה. לדוגמא במקום בו נערים משועממים הרוצחים להנהתם נהג מונית מוגדרים כ"בני טובים", או בחברות הנחשבות (נחשבו) מודל בהם מתבצעים אונסים קבוצתיים, דבר ש*אין* לו מקבילה בציבור הדתי.
הציע, במקרים מסויימים... 41828
אין לו מקבילה, או שאין דיווח למשטרה ולכן הדברים לא מתפרסמים?

יש מקרי אונס בחברה החרדית (ואפילו אונס של אישה בידי בעלה הוא אונס)

היו גם מקרי אונס של רבנים בישיבות, הנחשבות (נחשבו) מודל, ואני בטוח שרק מיעוטם התפרסמו
הציע, במקרים מסויימים... 41839
אני מניח שרצח מגיע תמיד למשטרה. קיימים מקרי אונס הטענה היא שהם בפריפריה. התפרסמו בזמנו בתקשורת מקרים של ניצול מיני במקומות שאינם פריפריה, אולם לא היה מדובר באלימות פיזית (אונס לדוגמא) עליה דיברתי. על רצח לא שמעתי.
הציע, במקרים מסויימים... 41709
האמת היא שמלבד אירוע היריות בהרצליה אני לא זוכר שום אירוע שהגיע לכותרות שבו היו מעורבים רק פעילים מין השורה (ולא מנהיגי מפלגות או חברי כנסת) בשנים האחרונות. לא מימין ולא משמאל.
בן-גביר הגבר 41721
זה לא קשור, אבל נזכרתי איך בקיץ 1995 הופיע פעיל תנועת כך איתמר בן-גביר בתכנית "פופוליטיקה". בתכנית הראה בן-גביר סמל של מכונית (מרצדס או משהו כזה) והתרברב כיצד שבר אותו במו ידיו ממכונית השרד של ראש הממשלה רבין כשזו הוקפה מכל עבר ע"י מפגיני ימין בירושלים כמה ימים קודם לכן. "הגענו אל הסמל," אמר אז בן-גביר למצלמה בגאווה, "ונגיע גם אל האיש עצמו".
לא כל המוסלמים המהגרים הם כאלו 39547
כיום כבר הרבה יותר קשה למצוא דעות שמאלניות מאשר לפני שנתיים.

אבל מה הקשר?
לא כל המוסלמים המהגרים הם כאלו 39554
כל מי שאי פעם ניסה, מנסה כעת ו/או ינסה בעתיד לכבוש מדינה כלשהי, עשה/עושה/יעשה זאת כאשר המדינה היא לא שלו, ואם יצליח בנסיונותיו, תהפוך המדינה להיות שלו. הדבר היחיד שקובע בפועל את שייכותה של מדינה לעם כלשהו הוא אקט הכיבוש.
אמת 41398
מאוד הגיוני, מציאותי ומפוכח.
66163
I must command you on your writing, so insightful great job.

I was wondering if you have an English translation of these articles, I think the English version would go along way contributing to understanding of the real issue, and possibly head off horrible end to western civilization.

Thank you,

Simon Haviv

צודק במאה אחוז 66493
אתה צודק במאה אחוז.הכתבה שלך נמצאת במחשבתי כבר שנים רבות.וזה מתאים גם לתחזיותיו של נוסתרדמוס.
האסלם הפונדמנטליסטי הוא כוח הרשע התורן של המאה הנוכחית.
לצערי העולם המערבי עדיין לא מבין ובמקום להתלכד הוא פוגע בקורבן.יגיע הזמן שנגיד להם ''אמרנו לכם''כמו בהפצצת הכור בעירק.
אתה יודע מעט על האסלאם 309150
בראש ובראשונה האסלאם מכיר בשתי הדתות יהדות ונצרות ואף מאמין בנביאים שלהם כך שזה אחד האלמנטים החשובים בדת האסלאם מאז ראשיתה ואת זה לא קיים בשתי הדתות האחרות,עוד מקרה חשוב בהסטוריה האנושית הוא גרוש המוסלמים מספרד ע''י הספרדים דאז והריסת כל המורשת המוסלמית ואף שריפת הספרות הענפה בתחומים שונים ואף בצוע טהור אתני לכל המוסלמים כולל אלה שקבלו את דת האסלאם בספרד ומה שגם היהודים סבלו מזה ולא מצאו מקלט אלא זרועותיו של העולם המוסלמי על אף התרומה הרבה לאסלאם באירופה בעבר וגם בהווה ,אירופה ואף אמריקה לא השתחררו מתרבות הכובש אלא ממשיכים אותו בצורות שונות ואף תמכו במשטרים חשוכים ברחבי העולם המוסלמי ואינם מוכנים לחיות עם המוסלמים על בסיס קבלת האחר דוגמא הסטודנטיות המוסלמיות בצרפת שהורחקו עקב הלבוש שלהן ,הנקודה החשובה שהאסלאם לא יזם כיבוש ארצות ושליטה על המשאבים שלהם כמו שגברת אמריקה עושה.
המפגש בין המערב לאסלאם היה תמיד אלים מצד המערב כמו מסעות הצלב שאדון בוש הכריז על תחילתו מחדש בעת הפצצת אפגניסאן ובהמשך ע''י הקולניונזם החדש.
המקור להתנגשות שהמערב הדימוקרטי במרכאות מסרב לקבל את התרבות המוסלמית ובמיוחד שאינו מצליח למנוע מלחמה שקרית נגד עיראק ואף להודות בזה שמטרתו תאבת בצע חברות נפט השנדת עמים וקדוש האמפרילזם הכלכלי לכן יש התנגדות ברחבי העולם המוסלמי
באר אילן? 309152
''מסעות הצלב שאדון בוש הכריז על תחילתו מחדש'' - אבוי, כמה הון פוליטי עושים משימוש לא מוצלח במטבע לשון מקובל בשפה האנגלית. ''מסע הצלב'' של האדון בוש לא ניסה לכבוש מקומות קדושים או להשליט את הנצרות על העולם המוסלמי, בעוד האידיאולוגיה הבן-לאדנית שואפת לעשות בדיוק את זה.
בארור 309177
באר אילן? 309186
אני אהבתי שהוא ממש כתב ''במרכאות'', במקום לשים את המילה הרלוונטית במרכאות.
גרזנים ונוצות 748250
'..אדום שיש לו כח בלשון להשפיל ולבזות את כל חי מצד סדור לשונו בחלקלקות שפתיו ובלשון מדברת גדולות, באופן שבחכמתם יעשו כל רע לישראל. אבל אין הורגים ומכים בידים בזרוע רמה כמו ישמעאל.'‏1

אברהם סבע [ויקיפדיה],אשכול הכופר.
-----
1 למות בתאי גזים או למות מגרזנים,זאת השאלה.
גרזנים ונוצות 748264
1 מול מי ובאיזה הקשר‏2 רלוונטית השאלה הזו?
2 חלל, זמן, סטטיסטיקה, גיאוגרפיה, ...גרפיה, תבחר.
גרזנים ונוצות 748274
קראתי בשבת ספר על גלות ספרד. הרב סבע מתאר שם את הדילמה בין מכות מהנוצרי למכות המוסלמי.

כמובן שהוא לא תיאר לעצמו שעוד 500 שנה הוא יעדיף את המוסלמים על הנוצרים ואז שוב יעדיף את הנוצרים על המוסלמים וחוזר חלילה עד בוא המשיח או פצצת האטום,המוקדם מבין השניים.

גרזנים ונוצות זה סיפור שלא נגמר.
גרזנים ונוצות 748277
דתו של אוייבך נראית לי לא מאד רלוונטית לשערוך הסיכון שלך.
זה כמו להשוות בין הסיכון מסרטן ללסיכון מהתרסקות בטיסה, ולתלות את ההעדפה שלך בשמו הפרטי של הטייס.
גרזנים ונוצות 748279
מי זה אוייבך?
גרזנים ונוצות 748280
לא יודע, אתה התחלת עם גזים מול גרזינים והמשכת עם נוצרים מול מוסלמים, למה אתה שואל אותי?
גרזנים ונוצות 748282
האמת שאתה צודק. צריך לכתוב יותר ברור.
גרזנים ונוצות 748278
במקור המילים הם 'זה ציפור שלא עפה' ונכתבו על ידי של מיקי זר ומיכה שטרית שהיו באותה תקופה בני-זוג :

אבל זה מתחרז טוב עם הגרזנים ונוצות יונות ישראל הלבנות הטהורות והצחורות וכו'.
גרזנים ונוצות 763339
1 - (מ.א)
'אני לא מפחד למות
אני רק מת מפחד
אמר לי ד"ר התחכ-מות
כשישבנו יחד'

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים