 |
אני חוזר:
שני. מנדטים. שלושה, במקרה הטוב. "כך" קיבלה מנדט אחד בכנסת ה-11. מולדת נולדה רק בכנסת ה-12, והתמודדה מול התחייה (3 מנדטים) וצומת (2 מנדטים), שבכנסת ה-11 רצו כרשימה אחת עם 5 מנדטים.
בכנסת ה-13, התחייה נעלמה. מי הרוויח? מולדת העפילה לשלושה מנדטים1, בעוד צומת זינקה לשמונה מושבים, בזכות פנייה חדה של רפול לכיוון האנטי-דתי.
בכנסת ה-14 צומת נגוזה (התאחדה עם הליכוד, אבל לא הוסיפה להם אפילו מנדט אחד לעומת הכנסת הקודמת). ומולדת? מולדת נשארה עם שני המנדטים המסכנים שלה. גנדי היה צריך להתאחד עם בני בגין ו"תקומה" באיחוד הלאומי כדי להשיג ארבעה מנדטים מלאים - וזאת במחיר של ויתור על הטרנספר כסעיף מרכזי במצע2.
כאמור - אם הייתה לו אסטרטגיה לשפר את מצבו האלקטורלי, אפילו במעט, הרי שלמרות תנאים מופלאים (כל שלוש המפלגות שהתחרו סביב המשבצת שלו - כך, התחייה וצומת - נעלמו), הוא לא הצליח לשפר את מצבו בקלפי בפרומיל אחד, עד שהסכים לוותר על עיקרי המצע האידיאולוגי שלו. אם היה אסטרטג טוב, הוא היה עושה זאת כבר בכנסת ה-14, והיה מכפיל את כוחו בלי לתת לבני בגין לעמוד מעליו. אין לנו אלא להסיק שהויתור על הטרנספר היה בעייתי עבורו, וסתם שיפור עמדות אלקטורלי לא היה תמריץ מספיק טוב.
"כך", כאמור, נעלמה לפני שגנדי התמודד - ואין שום סיבה שלא לחשוב שגנדי נמנע מהזדהות עם כך דווקא משום שחשש שיש אפשרות שהרשימה תיפסל. כך הוא הצליח לזכות בקולות של הקיצוניים, מבלי לאפשר למערכת המשפטית לפסול את הרשימה שלו.
התחייה וצומת, שתיהן, היו לא מספיק ימניות בשבילו, כפי שהבהיר היטב במשנתו האידיאולוגית. גם אם מבחינה טקטית הוא פסל באותו מקרה יחיד את האפשרות לפעול באותו הזמן, הרי שמבחינה אסטרטגית, הוא כיוון לאפשרות של ביצוע מלא של טרנספר אמיתי.
אז מה היה לנו? פוליטיקאי שאפתן, שרצה להוביל מפלגה משלו, ולא סתם להגרר אחרי מנהיג אחר - זה כן. עסקן קטן שכל מה שאכפת לו הוא להשיג עוד כמה קולות, בלי שתהיה לו שום אידיאולוגיה? לא.
לא נתת לי שום סיבה לחשוב שהתיאוריה שלך סבירה אפילו באותה מידה כמו התיאוריה שלי.
1 2.4 אחוזים מהקולות. אותו אחוז בכנסת ה-14 הניב רק שני מנדטים.
2 האות ט', סימנה של מולדת, מקורה במילה "טרנספר" - דבר שהודגש במסע הבחירות הראשון של מולדת, ב-88.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש