|
||||
|
||||
אכן הקפיטליזם הטהור פסול קודם כל מבחינה מוסרית, אך גם מבחינה פרקטית (כשלעצמי אני סוציאליסט-פרקטי/קפיטליסט-סוציאלי/סוציאל-דמוקרט). עדיין זה קצת מצחיק להשוות את העוני, אובדן החיים והחופש שיצרו האקספרימנטים הקומוניסטיים לעומת תקופת "הקפיטליזם הטהור" שהזכרת. מילא שיהיה. בכל מקרה, נראה שבסופו של דבר אנו (העולם הנאור) הפקנו את הלקחים משתי השיטות. לגבי הסינים, למה הכוונה ב"היום"? על איזה אורך תקופה משתרעת ההצלחה? עדיין נראה לי שעדיף הדישדוש המקומי על פני הצמיחה הסינית. |
|
||||
|
||||
העוני, אובדן החיים והחופש הם סממנים מובהקים של דיקטטורה. אין בין אלו לבין האידיולוגיה הקומוניסטית דבר וחצי דבר. האם נוסה אי פעם הקומוניזם במדינה דמוקרטית? |
|
||||
|
||||
אינני מומחה לקומוניזם. האין הוא עומד בסתירה לזכויות-יסוד של האדם והאזרח, הנתפסות כחלק אינהרנטי מדמוקרטיה במובן הרחב - זכויות כגון זכות הקניין וחופש העיסוק? גם אם אין סתירה אינהרנטית בין קומוניזם לבין דמוקרטיה, נראה שלא נמצאה מדינה דמוקרטית שרוב מצביעיה העדיפו את הקומוניזם (מפלגות קומוניסטיות יכולות להתקיים בדמוקרטיה). בקנה-מידה קטן יותר, נוסה הקומוניזם במדינה דמוקרטית - היה זה בקיבוץ הקומוניסטי הראשון בישראל, יד-חנה. לצערי, אינני יודע מה היו תוצאותיו של הניסוי. |
|
||||
|
||||
למעשה התכוונתי לדמוקרטיה במובן הצר יותר. מה גם שניסוי הקומוניזם תוך ויתור על עקרונות מסויימים, זניחים יחסית, כגון חופש העיסוק (שמתקיים במידה מסויימת גם בקומוניזם), יהיה בעיני ניסוי הוגן, שעל בסיסו ניתן יהיה להשוותו לקפיטליזם. |
|
||||
|
||||
הקומוניזם אכן נוסה במדינה דמורטית, צ'ילה, בשנות השבעים (ע''ע איינדה) ואף בהצלחה, עד לסיום הטראגי עם הפיכת השלטון ע''י פינושה וחבר מרעיו, הטבח הנורא באצטדיון של סנטיאגו דה צ'ילה והשאר היסטוריה. כזכור,לארה''ב היו יד ורגל בסיכול המשטר של איינדה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |