|
||||
|
||||
דווקא בתחום אלימות במערכות בחירות, אני נוטה לחשוב שבחלוקה הכללית הכף נוטה לחובת המחנה המתקרא שמאל, וכנראה שהנטייה בולטת למדי. אני מבסס את הדעתי על ההנחה שכל פעיל שמאל שהוכה מגיע לעיתונים, בניגוד לפעילי הימין שמוכים- מכיוון שהעיתונות שמאלנית1, ועל העובדה שידוע לי על יותר מקרים בהם הוכו פעלי ימין במהלך מערכות הבחירות האחרונות, ממספר המקרים ההפוכים שפורסמו בתקשורת. 1 אני נוטה לחשוב שבחלוקה הכללית העיתונות נוטה לטובת המחנה המתקרא שמאל, וכנראה שהנטייה בולטת למדי. |
|
||||
|
||||
מעט מאוד מהאירועים מהסוג הזה מגיעים לתקשורת, רק במקרים שהמכה או המוכה הוא אישיות בכירה (לימור ליבנת למשל) או שהאירוע חריג בחומרתו (למשל היריות בהרצליה במערכת הבחירות האחרונה). הגיוני שידוע לך על יותר מקרים שבהם פעילי ימין מוכים, כי בתור פעיל ימין, אתה מכיר יותר פעילי ימין מאשר פעילי שמאל. זה כמו שאני בתור איש מחשבים אומר לך שיש הרבה יותר אנשי היי טק מפוטרים מאשר אנשי תירות ומלונאות (עובדה אני מכיר הרבה יותר כאלו ואחי עובד שמלון והוא לא מפוטר). |
|
||||
|
||||
מה לעשות ואני יודע על מקרים בהם היה איום בנשק ופציעות בינוניות כתוצאה מדקירות שלא הגיעו לתקשורת, לעומת מקרים מקבילים במחנה הנגדי הפחותים בהרבה בחומרתם שהגיעו לתקשורת. בתור פעיל ימין (במיל. - בימים שהיה לי אמון כלשהו בתועלת היחסית של מפלגות הימין) הייתי אמור לדעת גם על מקרים הפוכים. אין לי שום עניין בוויכוח הזה מי יותר אלים- ימין או שמאל1. נדרשתי לעניין סתם כדי להדגים לשמאלנים המשוכנעים בעברו השני של המתרס כיצד הימין משוכנע שההפך הוא הנכון. 1 אני סבור שהקורלציה היא דווקא בתחום הדתי, הפוכה ממה שאתם אולי חושבים. |
|
||||
|
||||
נכון, הרי ידוע שחילוני רצח את ראש הממשלה, וחילוני טבח במתפללים בני דת אחרת במערת המכפלה, והחילוניים בחברון מתעמרים ללא הפסקה בתושבים הערבים בחסות כוחות הצבא והמשטרה. |
|
||||
|
||||
כשמאבק מסויים הוא דתי, או כשמעשים מסויימים נתפסים כסותרים אמונה דתית, הגיוני שמעשי ההרג והרצח שבסיפור יהגיעו מאנשים דתיים. אותם הורגים-רוצחים יכולים להיות אנשים מאוד לא אלימים אלא שהאידיאולוגיה שלהם מחייבת רצח במקרה מסויים. במאבקים חילוניים התנהגות מעין זו היא נחלת רוצחים-הורגים חילונים. כבר ענה לעניין פחות או יותר כותב אחר כאן: תגובה 39746 האלימות לטעמי באה לידי ביטוי במקום בו אין אידיאולוגיה. לדוגמא במקום בו נערים משועממים הרוצחים להנהתם נהג מונית מוגדרים כ"בני טובים", או בחברות הנחשבות (נחשבו) מודל בהם מתבצעים אונסים קבוצתיים, דבר ש*אין* לו מקבילה בציבור הדתי. |
|
||||
|
||||
אין לו מקבילה, או שאין דיווח למשטרה ולכן הדברים לא מתפרסמים? יש מקרי אונס בחברה החרדית (ואפילו אונס של אישה בידי בעלה הוא אונס) היו גם מקרי אונס של רבנים בישיבות, הנחשבות (נחשבו) מודל, ואני בטוח שרק מיעוטם התפרסמו |
|
||||
|
||||
אני מניח שרצח מגיע תמיד למשטרה. קיימים מקרי אונס הטענה היא שהם בפריפריה. התפרסמו בזמנו בתקשורת מקרים של ניצול מיני במקומות שאינם פריפריה, אולם לא היה מדובר באלימות פיזית (אונס לדוגמא) עליה דיברתי. על רצח לא שמעתי. |
|
||||
|
||||
האמת היא שמלבד אירוע היריות בהרצליה אני לא זוכר שום אירוע שהגיע לכותרות שבו היו מעורבים רק פעילים מין השורה (ולא מנהיגי מפלגות או חברי כנסת) בשנים האחרונות. לא מימין ולא משמאל. |
|
||||
|
||||
זה לא קשור, אבל נזכרתי איך בקיץ 1995 הופיע פעיל תנועת כך איתמר בן-גביר בתכנית "פופוליטיקה". בתכנית הראה בן-גביר סמל של מכונית (מרצדס או משהו כזה) והתרברב כיצד שבר אותו במו ידיו ממכונית השרד של ראש הממשלה רבין כשזו הוקפה מכל עבר ע"י מפגיני ימין בירושלים כמה ימים קודם לכן. "הגענו אל הסמל," אמר אז בן-גביר למצלמה בגאווה, "ונגיע גם אל האיש עצמו". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |