|
||||
|
||||
נכון, הרי ידוע שחילוני רצח את ראש הממשלה, וחילוני טבח במתפללים בני דת אחרת במערת המכפלה, והחילוניים בחברון מתעמרים ללא הפסקה בתושבים הערבים בחסות כוחות הצבא והמשטרה. |
|
||||
|
||||
כשמאבק מסויים הוא דתי, או כשמעשים מסויימים נתפסים כסותרים אמונה דתית, הגיוני שמעשי ההרג והרצח שבסיפור יהגיעו מאנשים דתיים. אותם הורגים-רוצחים יכולים להיות אנשים מאוד לא אלימים אלא שהאידיאולוגיה שלהם מחייבת רצח במקרה מסויים. במאבקים חילוניים התנהגות מעין זו היא נחלת רוצחים-הורגים חילונים. כבר ענה לעניין פחות או יותר כותב אחר כאן: תגובה 39746 האלימות לטעמי באה לידי ביטוי במקום בו אין אידיאולוגיה. לדוגמא במקום בו נערים משועממים הרוצחים להנהתם נהג מונית מוגדרים כ"בני טובים", או בחברות הנחשבות (נחשבו) מודל בהם מתבצעים אונסים קבוצתיים, דבר ש*אין* לו מקבילה בציבור הדתי. |
|
||||
|
||||
אין לו מקבילה, או שאין דיווח למשטרה ולכן הדברים לא מתפרסמים? יש מקרי אונס בחברה החרדית (ואפילו אונס של אישה בידי בעלה הוא אונס) היו גם מקרי אונס של רבנים בישיבות, הנחשבות (נחשבו) מודל, ואני בטוח שרק מיעוטם התפרסמו |
|
||||
|
||||
אני מניח שרצח מגיע תמיד למשטרה. קיימים מקרי אונס הטענה היא שהם בפריפריה. התפרסמו בזמנו בתקשורת מקרים של ניצול מיני במקומות שאינם פריפריה, אולם לא היה מדובר באלימות פיזית (אונס לדוגמא) עליה דיברתי. על רצח לא שמעתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |