התעוררות בשוק הטלפונים הסלולריים | 3459 | ||||||||
|
התעוררות בשוק הטלפונים הסלולריים | 3459 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
ברכות לשר שהצליח איפה ששרי תקשורת בעבר נכשלו, בואו נקווה שההצלחה תמשיך עם תשתית האינטרנט והטלוויזיה בכבלים. |
|
||||
|
||||
בעבר היו ספקי אינטרנט רבים יותר. הוט נכנסה לפני כמה שנים לשוק הטלפוניה הביתית והדגימה איך תחרות לא בהכרח עוזרת. גם לסלקום יש תשתית אבל היא נמנעה מכניסה לבתים בעבר, למרות נסיונות עידוד של משרד התקשורת. |
|
||||
|
||||
אין בעיה בתחום של ספקי אינטרנט, המחירים לא גבוהים והתחרות לא קטנה, הבעייה היא בתחום של התשתית. בעניין השיחות הביתיות, אין לי טלפון בבית, ואין לי מושג כמה אמורים להיות מחירי טלפון נייח, אבל האינטרנט אומר 70 שקל לשיחות ללא הגבלה לנייח ונייד, לא נשמע לי שזה מופקע. |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה "ללא הגבלה". או שיש הגבלה אי-שם באותיות הקטנות, או שמוצאים דרך יצירתית יותר לעקוף את זה. אם אין מגבלה, מישהו יתחיל לספק שירותים דרכך, בדרך זו או אחרת. לדוגמה: גם בגולן וגם בהוט יש "חיבור אינטרנט ללא הגבלה" אבל החל מ3GB לחודש הם כבר לא מתחייבים על מהירות חיבור סבירה (אצל גולן עדיין לא ראיתי פירוט סביר של זה. אצל הוט ראיתי שמראש הן מגבילים את החיבור של מחשב דרכים ל-64kb, וכן שמעבר ל3GB בחודש הם מבטיחים קצב חיבור *מקסימלי* מסוים). |
|
||||
|
||||
אתה מנחש שיש מגבלה. אם יש כזאת והיא אכן עשויה להפריע ללקוח פרטי אז היא בעייתית, אם מדובר במגבלה שנועדה לעצור שימוש עסקי (נניח, מקסימום של 6 שעות שיחה ביום) אז זה בסדר. אם אתה עסק, אתה לא אמור להיות בתוכנית של לקוח פרטי. בכל מקרה הפואנטה שלי הייתה, שבשוק הטלפוניה הפרטית אין כנראה בעיית תחרות. |
|
||||
|
||||
דוגמה אחרת להגבלה יצירתית היא חניקה של רוחב הפס בדרכים שונות למשתמשים שונים. ספקי האינטרנט עושים את זה כבר היום מכיוון שרוחב הפס המקסימלי התאורטי שהם מחויבים לספק גדול בהרבה ממה שהם יכולים לספק (אני כמובן לא מאשים אותם על כך ולא הייתי מצפה מהם להחזיק תשתית עודפת ויקרה ללא צורך). הניחוש שלי הוא שבתחום השתיות לבתים יש בעיה. זהו תחום מצטמצם עם מתח רווחים נמוך. מה שכן, אפשר לספק שרותי טלפוניה גם ללא תשתית קווית עצמאית. עוד ספקולציה: http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1709934 למדינת ישראל יותר קל לאלץ ספקי שרות ישראליים להסכים לפי חוקים דומים לציתות מאשר ספקים אמריקאיים כמו גוגל וסקייפ1. 1 סקייפ היא אמנם במקור חברה אירופית אולם מיקרוסופט רכשה אותה. בהמשך [https://www.zdnet.com/blog/microsoft/skype-what-kind-... שונה שמקצת מבנה הרשת] - במקום מחשבים אקראיים באינטרנט שמרכזים את התעבורה, מחשבים פנימיים ברשת של מיקרוסופט קיבלו על עצמם את התפקיד הזה. זה יותר יעיל, יותר אמין וכנראה שיותר נוח לשילוב עם מוצרי התקשורת האחרים של מיקרוסופט. תוצר לוואי של זה הוא שפשוט יותר מבחינה טכנית למיקרוסופט להאזין לשיחות ברשת. |
|
||||
|
||||
אני עברתי מספק שחשדתי שעושה את זה (מהירות הטורנטים והאימיול הייתה איטית בצורה חשודה) לספק אחר. |
|
||||
|
||||
012 ל018 |
|
||||
|
||||
למה לא היית מצפה מספקי האינטרנט להחזיק תשתית עודפת ויקרה כדי שיעמדו בהתחייבויותיהם1? אם הם התחייבו לי לרוחב פס מסויים, זהו רוחב הפס המינימלי שהם אמורים לספק לי לא הממוצע, ודאי שלא המקסימלי. אם נדרשת לכך יתירות של 100%, או גם של 500%, שיתכבדו ויכינו תשתית במהירות מתאימה. _____ 1 האם משמעות המילה התחייבות השתנתה מאז שהייתי בבית ספר2? 2 וזה היה ממש מזמן |
|
||||
|
||||
אתה מוכן לשלם על זה? אתה מוכן לשלם פי שלוש ויותר על התשתית האמיתית שהם (או מישהו אחר) יהיה חייב להחזיק? לדוגמה: אם פתאום כולנו נרצה לראות אתרים מחו"ל, הכבלים התת-מימיים לאירופה לא יעמוד בכך והוא יהיה צוואר הבקבוק. האם זה אומר שצריך עכשיו לסלול עוד כבל תת-מימי לאירופה? עוד דוגמה לכך הוא ההבדך בין טלפוניה מסורתית שבה יש קווים מובטחים עם איכות מובטחת (ויקרה) לעומת VoIP שבה ה"קווים" זולים בהרבה בגלל שלא צריכים "לסלול" כל אחד מהם על מסלול מובטח. לגמישות יש מחיר מבחינת האמינות אולם יש לה יתרון רציני מבחינת המחיר. ר' גם Erlang_distribution [Wikipedia] |
|
||||
|
||||
אני גולש צנוע, אני מוכן להסתפק ברוחב פס נמוך תמורת מחיר הולם. ישנם גולשים אחרים, כבדים ממני המוכנים לשלם יותר כדי לקבל יותר. בכל מקרה לא אני, ולא הם (אני מניח, לא ערכתי סקר) מוכן לשלם עבור רוחב פס מסויים ולא לקבל את התמורה עבורה שילמתי, ודאי שלא לקבל זאת בהבנה. |
|
||||
|
||||
ההרגשה האישית שלי היא שיש תחרות מחירים שמונעת מהחברות להציע מחיר הולם עבור השירות לגולשים צנועים כמוך. |
|
||||
|
||||
זו בעיה הנדסית ידועה - הworst case, לעומת הממוצע, וההבדלים העצומים ביניהם. אם כל הגולשים יגלשו באותו הזמן ויורידו מאתרים הכי טובים שכולם יכולים לספק את הרוחב סרט של כולם - אבל כולם כולם, ברוחב סרט שהבטחת - אז רוחב הסרט הדרוש הוא עצום, ורוחב הסרט המינימלי שתוכל להבטיח הוא אפסי, ובעצם לא יגיד כלום. אבל הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך מאוד. מאוד. אז מה עושים? בוחרים סצנריו גרוע אבל סביר, נגיד שיכול לקרות בהסתברות של 1 אחוז, לדוגמא (אפשר יותר), שרק מאית מהגולשים גולשים ביחד. (נניח מודל סטטיסטי שמאשר זאת) - עכשיו, בסצנריו הזה, אנחנו יכולים לספק רוחב סרט של 3 מגה-בייט לשנייה. אז נבטיח רוחב סרט של 3 מגה בייט לשנייה, והוא מובטח בהסתברות של 99%. |
|
||||
|
||||
בתשתית האינטנרט יש שתי חברות (HOT ובזק) והן לא ממש מתחרות. המהירות בארץ נמוכה מחד ויקרה מאידך יחסית למקובל בעולם. |
|
||||
|
||||
הן מספקות את החיבורים לבתים. אולם ספקיות החיבור נושאות באחריות לספק את רוחב הפס לצרכן. בפרט, הן שוכרות רוחב פס בחיבור לחו"ל. עד הקו החדש שהונח השנה, היה החיבור הרציני היחיד לחו"ל דרך מד נאוטילוס [ויקיפדיה]. החיבור הזה הוא רוחב הפס בהרבה מקרים (אמנם יש לציין שהחברות השונות השתדלו למשוך פעילויות שונות לתוך הרשת שלהן, אך יש גבול למה שאפשר להשיג בדרך הזו). האם העובדה שהחיבור אל מעבר לים הוא צוואר בקבוק אמורה למנוע מהם למכור עוד חיבורים להמנע מהמקרה הגרוע של 99% מהפעמים? או להתחיל להעלות את המחירים לכולם? באיזו ארץ אתם חיים? |
|
||||
|
||||
למה להעלות את המחירים לכולם? להצהיר מהו רוחב הפס (הזמין) שהיא מספקת. למתעניינים היא יכולה לתת ניתוח סטטיסטי לפי שעות ויעדי גלישה, אבל לציבור הרחב למכור את רוחב הפס שהיא מסוגלת לספק בהתחשב בצווארי הבקבוק, ולא את רוחב הפס התיאורטי שהלקוח היה מקבל אילו היה הגולש היחיד. ___ וכן, אני מוכן לקבל את העובדה שתקלות קורות, אבל צוואר בקבוק (ידוע) הוא לא תקלה, הוא נתון שיש להתחשב בו. |
|
||||
|
||||
רעיון מעניין. אתה מוכן לחשוב עכשיו מה אמור להגיד נציג המכירות של אחד הספקים שבגלל שיקולים דומים לא מרשים לו להתחבר לאינטרנט ולקרוא yNet? או לחילופין, להסביר לו שמותר לו לראות yNet אבל לא YouTube? לא בדקתי, אבל לעניות דעתי מכירת יתר אינה רק הנוהג הנפוץ בארץ אלא בכל העולם. |
|
||||
|
||||
למה לא מרשים? מרשים. רק שידע שרוחב הפס המדובר הוא תיאורטי ושרוחב הפס המעשי הוא אחר. למה זה כל כך מוזר לך לצפות שנציג מכירות יגיד לך מה אתה באמת מקבל בתמורה לכספך? |
|
||||
|
||||
נניח שב 99% מהמקרים תוכל לקבל 5 מגה לשנייה, ויותר. אבל במקרה הגרוע ביותר, תוכל לקבל רק 3 קילו-בייט לשנייה. אז אתה מצפה שימכרו לך 3 קילו-בייט בשנייה? אבל רגע, החברות מגבילות את המהירות המקסימלית שלך לפי 5 מגה-בייט לשנייה. אז מה ה 3-קילו-בייט לשנייה אומר? האם יכול להיות שהחבר שלך שקנה חבילה של 2-קילו בייט (מקרה גרוע ביותר) יגלוש יותר מהר רוב הזמן? כן. כי אולי בממוצע מהירות הגלישה יותר טובה. אז הכמות המינימלית שתקבל במקרה הגרוע ביותר לא אומרת כמעט כלום, חוץ מלמהנדס שתכנן את הרשת. |
|
||||
|
||||
לא, אני מצפה שיגידו לי שה5 מגה לשנייה הם ב99% מהזמן1, ובמקרה הגרוע ביותר, שלא יעלה על 1% מהזמן, מהירות הגלישה לא תפחת מ 3 מגה לשניה. ולא הבנתי איך בחבילה של 2 מגה (נניח אפילו במקרה האופטימלי של 100% מהזמן) אני אקבל גלישה טובה יותר מ 5 מגה 99% מהזמן, ובאחוז האחר לא פחות מ 3 מגה, אבל זה כנראה אני. ___ 1 האמת שביחס כזה אני מוכן שיצהירו גם על 5 מגה לשניה. |
|
||||
|
||||
5MB לאן, בדיוק? לחו"ל? נראה לי שבשביל רוחב פס מובטח לחו"ל היית צריך לשלם (סתם מספר מצוץ מהאצבע) פי 3 או ארבע במקרה הטוב, או להסתפק בחבילה קטנה (פי 3-4, בהתאמה), ולכן אם אתה רוצה עכשיו לראות מהר סרט, מובטח לך שלא תראה אותו מהר. אתה מוגבל עכשיו למהירות הורדה מקסימלית של 1-2Mbps. לכן ברוב המקרים תקבל תוצאה גרועה יותר או שתשלם יותר (איזשהו שילוב של השניים). |
|
||||
|
||||
לא יודע על מה אתה מדבר, הדרך היחידה שלי כלקוח למדוד מהירות אינטרנט מינימלית בצורה אמינה שעולה בדעתי, היא כשאני משתמש בתוכנות שיתוף, בכל מקרה אחר, כולל באתרי מדידת המהירות, אני פתוח למשחקים של הISP ו\או ספק התשתית (שרתי proxy למיניהם וטריקים אחרים) שיכולים לתת מהירות גבוהה באופן מלאכותי. כשאני ואחרים מורידים מתוכנות שיתוף אנחנו מקבלים את המהירות המקסימלית לעיתים קרובות מאוד. יכול להיות כמובן שהספקים עושים לי טובה ומחזיקים פרקים של סדרות פופלריות על השרתים שלהם, או שתוכנת השיתוף יודעת לעשות אופטימיזציה ולהוריד ממשתמשים אחרים בארץ ואז הבדיקה הזאת מטעה. יש לך רעיון לדרך אחרת לבדיקת מהירות אמינה? |
|
||||
|
||||
הטענה שלי היא שעם המחיר שמשלמים היום אין שום סיכוי1 להשיג רוחב פס מובטח. לכן צריכים לשלם הרבה יותר ו/או להסתפק ברוחב פס נמוך בהרבה. דרך אגב, זכור לי שבזמנו דובר על כך שביטטורנט תנסה להוריד ממשתמשים קרובים יותר. יצא מזה משהו? אחד הדברים המרגיזים הוא שאצל הספקים הסלולריים כולם נמצאים מאחורי NAT במקום לקבל כתובת IP (ו/או או כתובת IPv6) נורמלית. 1 הנחה לצורך הדיון: מחיר המנוי משקף את עלויות התפעול. ההנחה הזו שגויה בעליל לכל לקוח בנפרד, אולם לכל המשתמשים לאורך פרק זמן ארוך מספיק היא כנראה נכונה. |
|
||||
|
||||
אני טוען שאני (ומן הסתם לא רק אני), היום, במחיר שאני משלם, מקבל את רוחב הפס המובטח. ולכן, האמירה ''אין סיכוי וגו''' שגויה מבחינתי. |
|
||||
|
||||
אתה מקבל את מלוא רוחב הפס חלק מהזמן. מי שמנסה לקבל את מלוא רוחב הפס כל הזמן נחשב "חזיר" בעיני הספקיות והן מנסות לרסן אותו. מכאן כל מיני מגבלות על משתמשי תוכניות שיתוף קבצים ועוד. הורדות של שיתוף קבצים הן תוכן שצריך להיות, מבחינת העדיפות, ברמה נמוכה: לא מדובר על עבודה אינטראקטיבית. אפשר לחכות איתן. אם יש לך כרגע שלושה משתמשים שתופסים 10% מרוחב הפס לחו"ל על הורדות קבצים, וכרגע החיבור חנוק1, לא יזיק לגרום להם לחכות קצת. הם יקבלו כרגע שירות קצת פחות טוב, אך הרבה משתמשים אחרים יקבלו שירות הרבה יותר טוב. 1 אם לא ברור: מדובר על מספרים מומצאים. אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
הפוך גוטה, הפוך. לא הבנתי למה עם המחיר שמשלמים היום אין שום סיכוי להשיג רוחב פס מובטח. אין צורך (מצד הלקוח) לשלם הרבה יותר ו/או להסתפק ברוחב פס נמוך בהרבה. כל מה שנדרש (מהספק) זה לא להבטיח את מה שהוא לא מסוגל לספק. תאר לך שתחנת הדלק תמכור לך 30 ליטר דלק ב 200 ש"ח, וכאשר תגלה שמדובר רק ב 25 ליטר דלק ועוד 5 ליטר מים, היא תסביר לך שב 200 ש"ח אין שום סיכוי להשיג 30 ליטר דלק. אתה היית מסכים לזה? |
|
||||
|
||||
המכונית שלך, גם עם הדלק הכי טוב בעולם, לא תצליח לנסוע 100 קמ"ש בכניסה לתל אביב כשיש שם פקק. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא מכר לי כביש של 100 קמ"ש. |
|
||||
|
||||
תגובה 595890 - מוכרים לך כביש של 100 קמ"ש, אבל רק בתוך השכונה (ואין שום ציוץ ממשטרת התנועה? עם הזנחה כזו כבר ליד הבית לא פלא שהאינטרנט מלא בפשיעה). |
|
||||
|
||||
מוכרים לך. כביש 6. אתה יכול להתנער מתשלום בגלל שהיה פקק? |
|
||||
|
||||
1. חלק מתוכנות הטורנט יודעות לתעדף לפי קרבה גאוגרפית. 2. כשחבר שלי הוריד טורנטים פופולאריים דרך ספק אינטרנט ישראלי, שרק אומר שיש לו חזון לגבי הרשת, משום מה מייד נמצא מי שמוכן לתת לו את הקובץ הזה במהירות המקסימלית שרוחב הפס מאפשר, וכל זה מחווה מאוד מסויימת בחיפה. הדבר חזר על עצמו מדי שבוע. כשאותו חבר ניסה להוריד את זה מספק אחר, שהנזק שלו אינו מקומי1, משום מה אף חיפאי לא הסכים לתת לו את הקבצים כל כך מהר. 1 אם כי לאחרונה הם מאוד סבירים, כך אמרו לי. |
|
||||
|
||||
מספרים מומצאים שקצת יותר קרובים למציאות: נניח שבישראל יש מליון מנויים (מספר עגול ויפה. נדמה לי שיש עדין פחות מנויים ביתיים, אבל עוד הרבה מנויים סלולריים, שרמת השימוש שלהם לא גבוהה במיוחד, וכו'). כמוכן שאנו רוצים להבטיח לכל אחד רוחב פס צנוע של 1Mbps. קיבלנו דרישה לרוחב פס של 1000Gbps . הרבה מעבר לקיבולת הנוכחית של הכבלים התת-מימיים. עוד כמה שנים ייכנס לפעולה מלאה הכבל החדש של בזק עם רוחב פס של בערך 6Tbps. אז נבטיח לכל אדם 6Mbps. כלומר: תשכחו מהחבילות של 50Mbps. רוצים יותר? שלמו הרבה יותר לספקי האינטרנט, או שתשכחו מהרעיון הטיפשי של רוחב פס מובטח לכל אחד. ר' גם אינטרנט בישראל [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
אבל כמו שציינת יפה, רוב הלקוחות רוב הזמן, בכלל לא צורכים מורידים מידע בצורה אקטיבית, ורובם גם כשהם צורכים אינטרנט צורכים אינטרנט ''מקומי'' וגם את אלה שצורכים אינטרנט בחו''ל יודעים לסדר ככה שאם הם צורכים את אותו מידע הוא יגיע משרת בארץ ולא מחו''ל. ולכן הצריכה בפועל של האינטרנט גם בפיקים שלה במרבית ימי השנה נמוכה בהרבה מסך כל המהירות שהובטחה, וגם נמוכה מקיבולת הכבלים התת ימיים, ולכן אפשר לספק את המהירות שהובטחה רוב הזמן. |
|
||||
|
||||
עכשיו נסה לנסח את זה בתור סיססמת שיווק: האינטרנט שלנו "כמעט תמיד הכי מהיר", "האינטרנט שלנו הכי מהיר בממוצע". |
|
||||
|
||||
אני חוזר על השאלה: איך מסבירים את זה לישראלי הממוצע? ושהוא לא ירגיש פראיר? הנה דוגמה קטנה להתלבטות: חברת אקטקום [ויקיפדיה] (ערך חסר) הייתה ספק האינטרנט הראשון בארץ. היא הוקמה ע"י מישהו ששמו עמיר פלבצקי בשנת 1993. נראה לי שיש להם עדיין לא מעט משתמשים לשעבר שזוכרים אותם לטובה. בשנת 2008 החברה נמכרה לבזק בינלאומי. חברת אקטקום היתה פעילה, בין השאר, בקהילת משתמשי לינוקס בארץ. היא מימנה מסיבות התקנה, ארחה אצלה את השרתים של "המקור" , ועוד. עמיר נשאר מנוי לרשימת התפוצה של משתמשי לינוקס בארץ. יום אחד (בשנת 2005) מישהו קיטר שם על מחירי החיבור. התפתח דיון שלם. בשלב מסוים עמיר פלביצקי נכנס לדיון והחל לענות. לדוגמה: הדיון כולו: ההרגשה האישית שלי היא שאקטקום היתה חברה שניסתה להיות הוגנת ולשים את הנתונים על השולחן. חברה כזו פשוט לא יכולה להתקיים בארץ. אבל מצד שני, זו לא היתה הסיבה היחידה לכך שהיא לא החזיקה מעמד (היא פשוט הייתה קטנה מדי) ואני בהחלט לא אובייקטיבי לגביה. |
|
||||
|
||||
אם חברה לא יכולה להתקיים בלי לעבור על החוק אז שלא תתקיים. מה גם שלו כולם היו שומרים על חוקים אלה הן עדיין היו מתקיימות אם כי ברווחים קטנים יותר ואז גם לחברה שהצגת היה יותר סיכוי. |
|
||||
|
||||
הנקודה הבסיסית היא שרוחב פס מובטח הוא הרבה יותר יקר. לכן כולם מפסידים ממנו. לכן נוח לכולם לעצום עיניים ולהעמיד פנים שמה שכשקונים רוחב פס מקבלים רוחב פס מובטח ברוב המקרים. אם אתה רוצה רוחב פס מובטח, אתה משלם עליו. אבל אם נשים בצד את השיקול הכלכלי, אני מתפלא שאף אחד לא העלה את הנקודה הבסיסית של נייטרליות הרשת [ויקיפדיה]. הטיעון הכלכלי שתארתי כאן הוא בדיוק הסיבה לכך שנוצרת הבעיה הזו. |
|
||||
|
||||
ממש לא נכון. רוב האנשים שקונים 50 מגה מצפים שהם יקבלו 50 מגה. לא ממש הבנתי מה הקשר לנייטרליות רשת אבל זה פחות חשוב (ופחות כללי) מאמת בפרסום ודיני חוזים. |
|
||||
|
||||
אתה מקבל 50 Mbps מובטח.... לחיבור הקרוב של ספק האינטרנט. מעבר לשם הוא לא מתחייב (אני לא לגמרי בטוח, אבל מן הסתם זה מופיע באותיות הקטנות). מפתיע אותי שזה לא ברור לך. זוהי התוצאה של השימוש במיתוג מנות [ויקיפדיה]. אתה רוצה לקבל 50Mbps עד לאיטליה? אין בעיה. שלם תשלום חודשי צנוע ללמד נאוטילוס וסגור עניין. |
|
||||
|
||||
מפתיע אותך שלא ברור לי שההתחיבות שלו מוגבלת על ידי משהו שכתוב (אולי) באותיות הקטנות? ובשביל שתבין את הרעיון של אמת בפרסום: אם בארה"ב תבעה את נוטלה כי "החברה גרמה לה להאמין כי אכילת השוקולד תהווה בחירה דיאטטית ובריאה לבתה" וזכתה. פרסום צריך להיות ברור לכולם, לא רק למומחים. |
|
||||
|
||||
הדבר הזה כל כך ברור לי, שאם הוא לא ברור ל"משתמש הממוצע" (ויותר מכך: לאייל הקורא הממוצע), יש כאן קצר רציני בתקשורת ואולי אפילו חור בהשכלה. יש הבדל רציני בין: (א) מהירות של עד 17.3Mbps1 ל(ב)מהירות מובטחת של 17.3Mbps מכל מקום באינטרנט. אני לא חושב שהמשתמש הסביר מצפה לקבל את ב'. 1 קצב הורדה. אני לא נכנס לסיפור העצוב של קצב ההעלאה. |
|
||||
|
||||
תגובה 595812 |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לתבוע את הספק שלך (או לנסות לתבוע ספק בארה''ב בעזרת ידי שגר שם). |
|
||||
|
||||
מסתבר שמספר ח"כים באו לעזרתי והגישו הצעת חוק בנוגע לפיצוי לדוגמה בשל אי-אמת בפרסום. בההסבר להצעה הם מסבירים מה הבעתיות בחוק כיום: "על מנת שניתן יהיה לפצות בגין הפרה של הוראה זו, צריכים להתקיים שני תנאים: ראשית – שהצרכן ייקשר בפועל בעסקה במחיר המלא בעקבות אי-כיבוד התנאים שבהסכם; שנית – שהפער בין המחיר המלא לבין התנאים שפורסמו יהיה גבוה מספיק כדי להצדיק פנייה לערכאות. המצב כיום הוא שהסכום המזערי ביותר שמקובל לפנות בגינו לבית המשפט, הוא אלפי שקלים. ענפי המסחר שבהם המחירים מגיעים לרמות אלו הם מעטים, ועל כן, האיסור על הטעייה נותר כאות מתה בנוגע למרבית השוק הקמעונאי." במקרים כמו שלנו נוספת עוד בעיה שמי שמבין לא מוטעה ומי שלא מבין לא יודע שהוטעה גם אחרי הקניה. כך שיש מעט אנשים שיכולים לתבוע. |
|
||||
|
||||
אנא הפנה אותנו לפרסום שנראה לך מטעה. זכור שהספקים מחברים אותך (כמובטח) לאינטרנט במהירות המובטחת. זו אינה אשמתם שיש מדי פעם פקקים באוטוסטרדות של האינטרנט ביציאה לחו''ל. |
|
||||
|
||||
לדוגמה : "מתקדמים לאינטרנט במהירות של 10 מגה..." המהירות היא של האינטרנט לא של החיבור. ולא היה קשה במיוחד למצוא את הדוגמה הזאת (אם כי מצאתי גם פרסום פחות מטעה). |
|
||||
|
||||
האינטרנט הוא במהירות גבוהה בהרבה מ-10Mbps. בתוכנית האמורה מוגבלים למהירות מקסימלית של 10Mbps ואמנם מקבלים אותה, אך לא כל הזמן. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין איך אף אחד לא קרא עדיין לאחראי על האינטרנט. |
|
||||
|
||||
אני מניח שנקודת המחלוקת העיקרית היא מה יודע האדם הממוצע על האינטרנט. אז הנה פוסט נחמד שמביא סקר לא מדעי שבו שואלים אנשים מה זה דפדפן?. |
|
||||
|
||||
הניחוש שלי הוא ש"האדם הממוצע" יודע היטב ש"האינטרנט אטי" מדי פעם. כמובן שמבלבלים את זה עם מהירות המחשב המקומי, מהירות תגובתו של השרת המרוחק ועוד. קצב ההורדה הוא מדד מספרי פשוט (לכאורה. השאלה היא האם לתת את קצב ההורדה הרגעי או הממוצע) וככזה מופיע בהרבה מקומות (למרות שבממשקי משתמש פשוטים יש, לעניות דעתי, נטייה להחליף אותו בזמן עד לסיום). מהירות החיבור לאינטרנט היא אחד הפרמטרים החשובים ו"הפשוטים להבנה" (מספר אחד1. משתנה בין חבילות מקבילות ולכן מאפשר השוואה ביניהן) במפרטים של חבילות החיבור השונות לאינטרנט. ההרגשה שלי היא שרוב האנשים צריכים לדעת שהם לא יכולים לקבל את מלוא קצב החיבור כל הזמן. 1 מספר אחד. קצב ההעלאה משתרך לו אי שם מאחור. |
|
||||
|
||||
קו מנחה ודטהסרב קדמו לקטקום למיטב ידיעתי (אני חושב שדטהסרב סיפקה בהתחלה רק לאירגונים, והמחירים שלה היו בשני סדרי גודל מעל מה הפך לנורמה כשהשוק נפתח בסביבות 94). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהשוק של קוו מנחה היה גם כן מכוון לאירגונים, במיוחד טיפלה בענייני כספים. אקטקום הייתה מכוונת לפרטיים, במיוחד פריקים, או לעסקים קטנים. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי כל כך מה אתה אומר, אם מוכרים לי מהירות X אני מצפה להיות מסוגל להשתמש במהירות X אחוז ניכר מהזמן (כמה לדעתך?) אם אני יכול לגלוש במהירות הזאת רק 50% מהזמן מדובר בהטעיה, באותה מידה יכלו למכור לי אינטרנט במהירות ג'יגה לשניה למרות שזה יעבוד רק בין 4 ל-5 בבוקר. בפועל היום, כשאני מעוניין בכך (קרי הורדות מהאינטרנט) אני מקבל את המהירות המקסימלית, אם זה לא היה קורה, הייתי מתנתק מהחברה או משלם על מהירות פחותה. כלומר בפועל החברות מוכרות כנראה את רוחב הפס שיש להם (תוך החישוב של זמינות ברוב המוחלט של הזמן), ולא רוחב פס פיקטיבי. הסיבה שהיה רק קו אחד בעשור האחרון היא בדיוק בגלל שלא הייתה תחרות, ובגלל זה האינטרנט שלנו איטי, העלות של קו כזה היא 100 מליון דולר, לא מעט, אבל גם לא סכום שהיה מפיל את הוט או בזק אם היה בא להם להתחרות ברצינות אחת בשניה כבר לפני 7 שנים ולא היום. |
|
||||
|
||||
צוואר הבקבוק לרוב אינו בחיבור הביתי / שכונתי (שם אין תחרות) אלא בחיבור הארצי או בחיבור הבינלאומי (שם בהחלט יש תחרות). קו מד נאוטילוס הוקם בשנת 2001. באותה שנה (התפוצצות הבועה) התברר בעולם שבהרבה מקומות היתה הערכת יתר של רוחב הפס החזוי והם נתקעו עם תשתית יקרה שלא מנוצלת מספיק. יש תשתיות עצמאיות ללא מעט חברות: לסלקום, לאורנג', ועוד. סלקום מתחרים בבזק על אספקת שרותי טלפוניה ארגוניים בכל רחבי הארץ. מי שהקים קו חדש כזה בשנה האחרונה הוא בזק. מכיוון שישראל היא (לעניין חיבור האינטרנט) אי, יהיה מעניין להשוות את מצבה בעניין זה לאוסטרליה וניו-זילנד. בריטניה נמצאת במקום טוב מדי מהבחינה הזו. |
|
||||
|
||||
החברה צריכה להחזיק רוחב פס כך שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה 99.9% אחוז מהזמן. בדומה לחברת החשמל, מקורות וכו'1 היא לא צריכה להחזיק בשביל זה את רוחב הפס של סך כל ההתחייביות שלה אלא רוחב פס שנועד לעמוד בהם. 1 אנחנו מוכנים לקבל כמה שעות של הפסקת חשמל או מים בשנה, לא יותר מזה. |
|
||||
|
||||
איפה בדיוק ראית התחייבות לרוחב פס מצידם של ספקי האינטרנט? אין חיה כזו ולא יכולה להיות. לא משנה כמה תשלם, אף אחד לא יכול להבטיח לך רוחב פס באינטרנט. למה? ראשית כי האינטרנט היא רשת מיתוג מנות (packet switching) ולא מיתוג קווים (circuit switching) כמו רשת הטלפוניה (מתיבת הסעף עד לבית, בכל אופן. היום סביר להניח שגם מתיבת הסעף והלאה הרשת היא packet switching). מה זה אומר? שבמקום שיהיה לך קו ייעודי ששמור לך על כל רוחב הפס שלו, בין אם אתה משתמש בו ובין אם לא, אתה עובר על אותו הקו כמו כולם. זה מפשר לך לקבל רוחב פס גבוה יותר כשאין עומס, אבל מקטין את רוחב הפס שלך כשיש עומס. אין שום דבר שספקי האינטרנט יכולים לעשות בנדון, זה התקן שבו האינטרנט עובדת. שנית, כיוון שחלק נכבד מהייעדים שלך באינטרנט אינם בשליטתו של הספק שלך. האתר אליו אתה גולש איטי? יכול להיות שהספק אשם. יכול להיות שיש תקלה במרחק של שלושה ספקים קדימה, אי-שם בעולם. יכול להיות שהאתר פשוט עמוס עכשיו. גם אם הספקים המקומיים יצליחו להבטיח את רוחב הפס המקומי שלך, אין להם שום שליטה על מה שקורה למידע מחוץ לרשת שלהם. אלו הסיבות שאף ספק לא מתחייב לרוחב פס מינימלי. זה נכון גם עבור לקוחות עסקיים שמשלמים הרבה יותר. זה בלתי אפשרי. חושב שקיבלת התחייבות? בדוק את החוזה עליו חתמת מול הספק ותראה. מכירת יתר נהוגה אצל כל ספקי האינטרנט בכל העולם. מאחר שאתה מוגבל לרוחב פס מקסימלי בכל מקרה ע"י התשתית הפיזית ומאחר שרוב האנשים לא מנצלים 1את מלוא רוחב הפס האפשרי כל הזמן, תמיד יהיה לספקים רוחב פס שאינו בשימוש. רוחב פס שמי שלא משתמש בו עדיין משלם עליו. ומתברר שאנשים מוכנים לשלם פחות גם אם המחיר יהיה רוחב פס נמול יותר מהמקסימום שבעות עמוסות. מכירת יתר נהוגה גם בתחומים אחרים. בחברות התעופה, למשל. או בחברות הטלפוניה - אף אחד לא מבטיח שלך שכשתנסה לחייג, תקבל קו פנוי. יכול להיות שבאותו רגע יהיה עומס מקומי ולא יהיו קווים פנויים. כי חברת הטלפוניה מוכרת יותר קווים משהיא יכולה לספק בפועל מתוך ידיעה שרוב האנשים לא מדברים רוב הזמן. לספקי האינטרנט יש חבילות שסובלות פחות מירידת רוחב פס בשעות העומס. אלו חבילות עם תיעדוף גבוה שידועות בד"כ בשם "גיימר". עוד קצת כסף ותקבל מהירות גבוהה יותר בשעות העומס. אבל רוב הלקוחות לא בוחרים בחבילות האלו, הם מעדיפים לשלם פחות. |
|
||||
|
||||
סוף סוף קיבלתי מהם את הסים (היה גם שבוע עיכוב בשל תקלה טכנית מוזרה1). החלטתי להזמין מספר חדש לניסיון (והצלחתי גם לקבל מספר שקל לזכור). קצב החיבור סביר. לא ברור לי מה אמורה להיות המגבלה של 64Kbps של חיבור מחשב דרכם, כי היא לא קיימת. 1 לקח לי זמן רב מדי להבין שהבעיה שלי בהרשמה היא בגלל כתובת דואר שכוללת את הסימן '+'. בסוף החלפתי את הכתובת tzafrir+whatever בכתובת tzafrir-whatever. |
|
||||
|
||||
ניסית גם את tzafrir';DROP TABLE users; ? הודעה משפטית: הנ"ל נכתב בצחוק.
____________ |
|
||||
|
||||
זה רפרנס לhttp://xkcd.com/327/ או המצאת בעצמך? |
|
||||
|
||||
כמובן. Bobby Tables הוא כבר שם מוכר: |
|
||||
|
||||
אולי לזה: http://gizmodo.com/5498412/sql-injection-license-pla... :) |
|
||||
|
||||
מובן שיש בעיה עם ספקי האינטרנט, הם מיותרים. בגלל זה הרפורמה תבטל אותם. |
|
||||
|
||||
ספקי אינטרנט מסורתיים לא ידחקו על ידי טלפון סלולרי, כי טלפון סלולרי לא מתאים להעברת נפח גדול של קובצי אינטרנט. יתכן שטלפון סלולרי ידחק את ספקי האינטרנט המסורתיים בשימושי אינטרנט קלים (כגון אימייל, או תוכנות מסרים טקסטואלים). לעומת זאת, יתכן שהטלפון הסלולרי ידחק את ספקי הטלפוניה הבין לאומית, כי שם נפח המידע המועבר הוא קטן. הבידול בין שיחות טלפון מקומי ושיחות טלפון בינלאומיות הוא כנראה בידול מלאכותי שמטרתו לגבות כסף רב על שיחות בינלאומיות למרות שעלותן נמוכה. השטח של שיחות בינלאומיות מושך את ספקיות הסלולריות החדשות, כי שם הן יכולות להיות אטרקטיביות בהשוואה לספקי הסלולרי הוותיקים וספקי טלפוניה קווית וותיקים. |
|
||||
|
||||
האינטרנט בבית שלי הוא בקצב של 1.5 Mb לשניה. בטלפון הסלולרי שלי זה לפחות פי 10. מצד שני יש שם הגבלה של 2 GB לחודש, לא שהגעתי אליה אי פעם. |
|
||||
|
||||
ספקי הסלולרים יכולים לספק קצב אינטרנטי מהיר כל עוד אין עומס אינטרנט על הקווים שלהם. אילו רוב תושבי המדינה היו מעבירים לסלולריים את התנועה האינטרנטית (רוב על פי נפח קבצים) — הגלישה היתה נעשית איטית. ההגבלות של ספקי סלולרי על נפח וניתוקים מהאינטרנט, למשל לאחר שעה של גלישה, וכן הסירבול בעברת קבצים למחשב — כל אילו מקשים על גלישה בנפח גדול דרך הסלולרים. הגולש _הטיפוסי_ של סלולרי\טבלט\נייד צוורך קבצי אינטרנט רק בנפח קטן (אימייל, מסרים, עידכוני פייסבוק, וכדומה ). |
|
||||
|
||||
ספקי אינטרנט כדוגמת 012 ו018(isp) פועלים מכח הפרדה מבנית. ברפורמה בתשתית האינטרנט והטלוויזיה (השוק הסיטונאי) ההפרדה תבוטל ויהיו (כמו בסלולר) רק ספקי תשתית וספקי תשתית וירטואליים. |
|
||||
|
||||
אני לא התכוונתי למיגבלות חוקיות, אלא למיגבלות טכנולוגיות. (מגבלות טכנולוגיות מתורגמות למחירים גבוהים עבור השירות לצרכן.) |
|
||||
|
||||
אין מגבלה טכנולוגית. בזק בינלאומי הם ספקי אינטרנט, אחרי שתוסר ההפרדה המבנית הם יהפכו לחטיבה בתוך בזק ואז ההוצאות שלה יקטנו פלאים. רוב ההוצאות של בזק בינלאומי הן כפילויות מיותרות. |
|
||||
|
||||
הסכום הזה נשמע מדאיג. אם החברות לא מסוגלות להחזיר חובות, זה יצטרך להתקזז מאיפה שהוא. והתקדימים לא מרנינים. |
|
||||
|
||||
הרווח הנקי של בזק בשנת 2010 היה 2.44 מיליארד ש"ח. בקצב הזה ייקח לה פחות משלוש שנים להחזיר את החוב. |
|
||||
|
||||
לאף אחד לא איכפת שהשיטה שבה הממשלה יצרה יש מאין את ה"ספקים" החדשים האלו היא מושחתת? |
|
||||
|
||||
נראה שלך אכפת. אנא הסבר לנו למה. |
|
||||
|
||||
למה אכפת לי משחיתות? אני לא יודע זה פשוט מרגיז או שאתה רוצה לדעת למה אני קורא לזה שחיתות? זה נראה לי די ברור שכשהממשלה מפקיעה רכוש1 כדי למכור אותו לחברות פרטיות אז זו שחיתות אפילו אם אף פוליטיקאי או פקיד לא קיבלו כסף ישירות . . 1 אני יודע שזו לא מה שקרה על הנייר אבל תכלס אין הבדל בין הפקעה לבין כפיית מכירה ומחיר2 2 שאלה בלשנית: למה מחיר ומכירה הם לא מאותו שורש? |
|
||||
|
||||
קיוויתי לקבל תשובה לא מתלהמת לשאלה השנייה. בפרט קיוויתי לקבל התייחסות לפרטי המקרה הזה. האם לנסים קיוויתי? |
|
||||
|
||||
המחיר שהספקים הוירטואליים משלמים עבור זמן אוויר נקבע ע''י השר |
|
||||
|
||||
קונשטוק מתכוון כנראה למאמר "המרוץ למיליארד של משה כחלון - מהפכת המחירים כאשליה מתוקה ויקרה" בקפיטליסט היומי. |
|
||||
|
||||
הבעייה הבסיסית היא עצם ההתערבות הממשלתית בהקמת ספקים וירטואליים התנאים המוזרים של הזכיונות זה רק הקצפת המקולקלת על עוגת החרא |
|
||||
|
||||
לא צריך להסחף. הספקים הישנים התבססו בשוק תחת חסות זיכיון ממשלתי שהגן עליהם מתחרות. אם הממשלה לא הייתה מעניקה ''העדפה מתקנת'' לספקים החדשים, היה קשה לספקים חדשים לחדור, והיינו תקועים עם הספקים הותיקים לנצח. אני רואה במהלך אבן דרך לקראת פתיחת השוק לתחרות חופשית. וכן, כחלון מרוויח פוליטית מהירידה המלאכותית במחירים. |
|
||||
|
||||
ספקים וירטואליים? רמי לוי ויו-פון (בבעלותו של אלוביץ')? גולן טלקום והוט (מירס) מקימות תשתית עצמאית. |
|
||||
|
||||
על פי קונשטוק והקפיטליסט היומי שלעולם לא יצא נגד ההון, ההתערבות הממשלתית מתחילה תמיד כשנגמרת ההגנה על בעלי הזכיונות/רשיונות וכד'. האם הקפיטליסט היומי מחה נגד כניסת פרטנר וסלקום? לא. זו הייתה התחרות במיטבה. האם הוא צעק אז מדוע לא פותחים את השוק לכולם? האם הקפיטליסט היומי צעק כשנוחי דנקנר ואילן בן דב משכו דיווידנדים שלא איפשרו לחברות הסלולר לבנות כריות בטחון לימים כמו אלו? |
|
||||
|
||||
המדינה רוצה תחרות על משאב מוגבל, רואה את רווחי העתק שגוזרות חברות בתחום, ובוחרת להתערב. להזכירך, גם סלקום נכנסה במקור עם מוטיבציה להורדת מחירי השיחה (מה שבאמת קרה). המדינה יכולה לחלק את התדרים שברשותה בכל אופן שישרת את מטרתה, ובטח שלא צריכה להתנצל אם היא עושה זאת בדרך שמטיבה עם הציבור. לגבי המפעילים הוירטואליים, למיטב ידיעתי ההסכמים שנחתמו עד היום הם וולנטריים משני הצדדים (כלומר פלאפון העדיפה למשל לחתום עם רמי לוי, כדי שהוא לא יחתום עם סלקום), ולא בהתערבות הממשלה, כפי שהחוק מתיר אם אין הסכמה. אני רואה את עצמי כחסיד גדול של השוק החופשי, מה שקרה כאן עד עכשיו זה לא שוק חופשי. גם היום זה לא לגמרי שוק חופשי, אבל קרוב יותר. |
|
||||
|
||||
אאל"ט כאשר החברות הוותיקות נמנעו מלמכור זמן אוויר לרשתות ההווירטואליות כחלון *איים* שהוא ייקבע מחיר, בפועל הוא לא עשה את זה, ופלאפון פתחה את הסכר וחתמה עם רמי לוי, אחרי כן גם אורנג' וסלקום חתמו (מרצונן) עם לקוחות נוספים. אם ידוע לך ששר התקשורת כפה מחיר על חברות הסלולר אתה מוזמן להציג הוכחה. |
|
||||
|
||||
זה לא רציני, כל עוד הוא לא החליט משהו, אי אפשר להאשים אותו בכלום, השר (ואלו שלפניו) גם איים שיכניס מתחרות חדשות בגלל העדר תחרות, זה גרם להן להתחרות ולהוריד מחירים? שרי תקשורת בעבר איימו שיורידו את דמי הקישוריות, זה גרם לחברות להוריד את הקישוריות לבד? בפועל השר לא התערב, לא קבע מחיר מקסימום, והמחיר נקבע במשא ומתן ארוך מאוד (יותר משנה) של הווירטואלים עם הסלולריות. אני מניח גם שאין לך מושג האם איומי השר הסתכמו באמירה סתמית לתקשורת ("אני אפרק את הרכבת אם..." למשל) או שהם היו יותר מזה... |
|
||||
|
||||
לדעתי מבחן התוצאה מראה בדיוק את ההפך. |
|
||||
|
||||
להיפך. הבעייה הבסיסית היא שהזכיינים (לא בעלים של רכוש! התדרים האלקטרומגנטיים כולם נותרו בבעלות מקסוול!) הקימו קרטל שהעניק שירות בינוני במחירים מוגזמים. התפקיד של הממשלה הוא להתערב במקרים כאלה של כשל שוק. אפשר להפקיע את הרישיון (כפי שעוד ייעשה לערוץ 10) או לבצע הפקעה חלקית של רוחב הפס ולמסור אותו ל"מפעילים וירטואלים". עכשיו נגמרה החגיגה, והם ייאלצו להרוויח פחות. בבניין ציון ננוחם. |
|
||||
|
||||
החגיגה נגמרה, אבל מי ישלם על החגיגה שהיתה? יש סיכוי שקריסה של חברה סלולרית תשאיר מאחור חובות של מליארדי שקלים. מי ישלם? כנראה שמשלם המיסים. |
|
||||
|
||||
מי שעלול לקרוס זה לא בדיוק החברות הסלולריות. מדובר על הבעלים של החברות הסלולריות. ירון ציין בהודעה אחרת שמעריב הוא בבעלותו של אחד מהם. TheMarker הוא העיתון הכלכלי שטוען כל הזמן נגדם. הנה שתי דוגמאות: הסיבוב הראשון של המהפכה הסלולרית: המנצחים והמפסידים - סקירה כללית פרות המזומנים של שוק התקשורת מתקשות לשאת את פירמידות הטייקונים - ביקורת בעיקר על סלקום, פרטנר ובעליהם. הרווחים האדירים של החברות הללו לא שימשו אותן להמשך ההשקעות בחברה אלא למימון בדיעבד ההשתלטות של בעלי ההון על החברה. כאן נמצא המקום שבו אולי משלם המיסים יתערב (אם דנקנר לא יצליח לשלם את חובותיו לחוסכים שקנו אותם בצורה עקיפה דרך גופים מוסדיים). החברות הסלולריות עדיין מפעילות שירותים עם פוטנציאל להיות רווחיים. הן פעילות בתחומים רבים יותר מהחברות החדשות (שממוקדות כיום בשוק הביתי). אל תמהר להספיד אותן. |
|
||||
|
||||
למה שמשלמי המסים ישלמו את החוב, ולא, רחמנא ליצלן, הלווה? ואם חלילה הלווה יפשוט רגל, זו בעיה של המלווה. נכון, המלווה הוא במידה רבה משקיעים מוסדיים שמשחקים בכספי הפנסיה בחוסר אחריות. גם את החגיגה *הזאת* צריך להפסיק. הנוהל הפסול הקרוי "זיכוי במס על הפרשות פנסיוניות", בו המדינה מחייבת אותי למעשה למסור את כספי ל"משקיעים מוסדיים" כדי שייתנו אותו לחברים שלהם ללא בטוחות, חייב להיבטל מן העולם. |
|
||||
|
||||
"למה שמשלמי המסים ישלמו את החוב, ולא, רחמנא ליצלן, הלווה?" ככה עובד הון שלטון. סוציאליזם לעשירים וקפיטליזם לכל השאר. את הרווחים מפריטים בטענות שוק חופשי ואת ההפסדים מלאימים בטענות של האינטרס הלאומי, עידוד משקיעים, עידוד "יוצרי מקומות העבודה", הזרקת תמריצים לכלכלה ושאר שקרים כלשהם. |
|
||||
|
||||
וזו תורה מסיני שאי אפשר לסגת ממנה? אפילו לא במעט? יש לך חשש שאם סלקום תקרוס, היא תגלגל את הפסדיה לציבור. זו סיבה מספקת להתיר לה לעשות כרצונה בטווח התדרים שהוקצה לה, ולהמשיך לעשוק את הציבור? גישה מבוהלת כמו של תגובה 595806 משמרת את הכוח המיוחס של בעלי הזכיונות הנוכחיים. לא צריך מהפכות, ולא הלאמות, ואפילו לא 2000 עובדי ממשלה חדשים שימכרו פלאפוני חוגה. כשיש שימוש לרעה במשאב ציבורי צריך להתערב. במידה. אולי ההתערבות הנוכחית הייתה דרמטית מדי, ומסכנת את בעלי החוב של החברות הנוכחיות. תחושת הבטן שלי איננה כזו. יש כאן בהלה של אנשים שהזיזו להם את הגבינה. שווי השוק שלהם ירד, מתח הרווחים יצטמצם, אבל הם יסתדרו. |
|
||||
|
||||
מישהו שמבין יותר ממני בסלקום, טוען שהסכנה העיקרית לקריסת סלקום איננה התחרות החדשה, אלא משיכת הדיבידנדים הישנה (אם תימשך). |
|
||||
|
||||
מדינת ישראל תרמה להיווצרות הקרטל ע''י הגדלת מחיר הכניסה לשוק הסלולרי (הגבוה ממילא) עכשיו המדינה מנסה לתקן את העיוותים שההתערבות בשוק יצרה ע''י עוד התערבות במקרה של המפעילים הווירטואליים מדובר על סחיטה באיומים של גוף מסחרי אחד לטובת גוף מסחרי אחר במקרה של הזכיינים החדשים מדובר על תמריצים מעוותים (המדינה גובה סכומי עתק תמורת הזיכיון אבל מבטיחה להחזיר את הכסף אם יהיו מספיק לקוחות) |
|
||||
|
||||
התמריצים ה"מעוותים" נועדו לגרום לכך שהחברות יתחרו בצורה אגרסיבית על הלקוחות הביתיים. החברות הוותיקות לא ינסו להתחרות בהן ישירות אלא יחפשו אפיקי פועלה יצירתיים יותר ויגדילו את השוק. או לחילופין, יתנו ערך מוסף לשירות שלהם מלבד המחיר. לדוגמה: הטלפוניה אצלנו בעבודה מחוברת בחיבור קווי (E1) של סלקום, אבל האינטרנט הוא דרך בזק. למה סלקום לא טרחו לתת על אותו סיב אופטי גם חיבור נתונים? |
|
||||
|
||||
הגוף המסחרי האחד אשר חורג מתנאי הזיכיון, צריך להיענש. זיכיון הוא הסכם בינו לבין המדינה. כפי שאתה יודע, הסכמים צריך לאכוף בכל חומר הדין. שאם לא כן, זכות הקניין וכל התרבות המערבית יואבדו. כאן הזיכיון לא בוטל, אלא צומצם. וטוב שנהנה מכך גוף מסחרי אחר. לא היינו רוצים, מן הסתם, שהמדינה תקים חברה ממשלתית לתקשורת סלולרית. |
|
||||
|
||||
קצת הגזמנו. ''התספורת'' של בן דב לא בדיוק הפילה את הציביליזציה המערבית. הסכמים אפשר להפר ואפשר לפתוח מחדש. לפעמים זה אפילו נחוץ. כשמצטברות יותר מדי הפרות, נוצר זעם ציבורי. ולא ברור לי למה אנחנו לא רוצים שהמדינה תקים רשת תקשורת ממשלתית. לי זה דווקא נראה כמו רעיון טוב. גוף כזה לא חייב להיות מונופול (כלומר, לבטל את המתחרים שלו), אבל הוא יכול לספק תשתית ראויה ובסיסית במחיר סביר, בלי לעשוק את הציבור. מי שרוצה שירותים מתקדמים יעבור לרשתות הפרטיות וישלם יותר. אני בעד. |
|
||||
|
||||
אכן הגזם הגזמתי, בכוונה ובאורח דק מן הדק. כאילו דה? אנחנו (כלומר אני וקונשטוק) לא רוצים חברה ממשלתית לתקשורת, כי כבר היינו בסרט הזה. אנחנו יודעים איך חברות כאלה מתנהגות, כמה שנים צריך להמתין שם לקו טלפון, איזה חופש יש בבחירת המכשיר, וגם את רמות המחירים שלהן. באמת לא תודה. היתרון הגדול של חברה מסחרית הוא שלגמרי לגיטימי לתת לחברה כזו לקרוס, אם היא מנוהלת בטיפשות. |
|
||||
|
||||
ואם חברה פרטית כזאת (נגיד, בנק הפועלים) באמת תקרוס בגלל ניהול כושל והממשלה לא תעזור לה מי יסבול יותר? העובדים, הלקוחות או ההנהלה הבכירה ובעלי המניות? |
|
||||
|
||||
עדיף להיות צעיר בריא ועשיר על פני זקן חולה ועני, אם זו היתה שאלתך. |
|
||||
|
||||
לא, זאת לא היתה השאלה שלי. |
|
||||
|
||||
אתה מקבל כאקסיומה שבחברה ממשלתית לתקשורת מחכים כמה שנים לטלפון. להזכירך: לא חיכו בבזק כמה שנים לטלפון אלא כשמשרד הדואר ניהל את העניינים. כשהוקמה בזק התורים נעלמו. כלומר, בחברה הממשלתית התורים נעלמו. אם תבדוק בעולם תראה שחברות ממשלתיות אינן בהכרח פחות יעילות מחברות פרטיות. צריך גם לבדוק מה פירוש "יעילות" של חברה: האם מתח רווחיה או רמת השירות שהיא נותנת: רמת השירות כוללת גם את המחיר וגם הקף השירות. הפרטת החשמל בקליפורניה והרכבות בבריטניה לא תמכו באקסיומה שכל מה שממשלתי הוא רע וכל מה שפרטי הוא טוב ויעיל. האם מהפרטת מפעלי ים המלח המדינה ואזרחיה נהנו יותר מאשר אם היו מייעלים את החברה הממשלתית? אם המדינה היתה מקימה חברה ממשלתית שהייתה מפיקה את שדה תמר- האם היא בהכרח היתה מתנהלת כמו משרד הדואר? האם בנק לאומי הוא פחות יעיל מבנק הפועלים או מבנק דיסקונט? נחמד מאד ש"אנחנו" (אא וקונשטוק) "דתיים". |
|
||||
|
||||
אבל בזק היתה גם חברה ממשלתית וגם מונופול. לכן היא לא דוגמה טובה למצב ההיפותטי שהעלה עומר: חברה ממשלתית שאינה מונופול ומתחרה גם מול חברות פרטיות. אני לא מצליח לחשוב כרגע על דוגמה טובה למצב כזה. יש את רישום הדומיינים בארץ ששם איגוד האינטרנט הישראלי גם הוא רשם, אולם הוא מציע מחיר לא תחרותי במכוון (אני רושם דרכו. בעיקר כתרומה לאיגוד). |
|
||||
|
||||
זו איננה אקסיומה, אלא תופעת טבע. בארגונים ממשלתיים, רקב ובטלה, העדפת מקורבים ומינויים פוליטיים, שורדים יותר זמן מבארגונים מסחריים, שחייבים להילחם כל הזמן על עתידם. אין כאן הכרח, והרי הדוגמה: בנק לאומי של השנים האחרונות הרבה פחות מושחת ובזבזני מבנק הפועלים. שם לפחות היו"ר לא מעניק לעצמו הלוואות על חשבוני. אבל בדרך כלל, ובמיוחד בפרויקטים כלליים מסופקים, הרעיון להקים אפרטוס ממשלתי כבד ובלתי פריק הוא מזעזע. מאז "חלץ" לא מצאו בארץ מקור אנרגיה מסחרי. אילו היתה חברה ממשלתית לחיפושי גז, היא היתה מתנפחת למימדים מפלצתיים במשך 60 שנה. טוב שאת החיפושים עשו שותפויות פרטיות ששרפו כסף פרטי. וטוב שאת מרבית הרווחים אי"ה יקבל הציבור כתמלוגים ומס. אבל אין שום סיבה להקים ארגון ממשלתי לתפעול גז, שאי אפשר יהיה להיפטר ממנו אם במקרה יתגלה שאין כל כך הרבה גז ב"תמר", או שעקב גילויים מקבילים בכל הים התיכון ועמק המיסיסיפי, מחיר הגז באדמה ואין הצדקה להפיק אותו. |
|
||||
|
||||
ממש לא על חשבונך. תופעת טבע: בחברות ממשלתיות רקב ובטלה -בפירמידות יעילות וכד'. הוא שאמרתי: קשה להמיר דת. |
|
||||
|
||||
מה ממש לא על חשבוני? אתה מתייג את דבריי ככפירה דתית, ולא מקשיב אליהם. אתה מבקש תמיד להרחיב כל פעילות ממשלתית אזרחית. אצלי לא תמצא קיבעון דומה. רקב ובטלה פושים בכל מערכת, בוודאי מערכת גדולה. אבל המערכות הממשלתיות הן במימון מלא שלי, ואני לא יכול להיפטר מהן גם כשהן כושלות. |
|
||||
|
||||
אני מטייג את דבריך כדת לא ככפירה. אינני תמיד מבקש להרחיב כל פעילות ממשלתית אזרחית. מדוע אני אומר שאתה דתי? כי למרות כל מה שקורה לנגד עיניך, עדיין המערכת הממשלתית היא במימון שלך ואילו הפירמידות הן חברות פרטיות וכל מה שנעשה שם הוא לעולם לא על חשבונך. הוא שאמרתי; לומר דבר כזה היום הוא רק מי ש"חרדי" בתחום הכלכלי. |
|
||||
|
||||
מעולם לא שמעתי ממך אמירה: "את התקציב הממשלתי האזרחי הזה כדאי לצמצם". אתה אוטומט אורתודוקסי להרחבה ממשלתית, ומעז להאשים אותי בדתיות. קרא לעיל: נכנסתי לדיון הזה לצד ההתערבות ההממשלתית ונגד ההתנהגות החזירית של החברות הסלולריות בעשור האחרון. |
|
||||
|
||||
כמה שמעתי אותי שאתה כבר יכול לומר:" מעולם לא שמעתי ממך...".האם טענתי שצריך להלאים את החברות הסלולריות? הפעילות הזאת צריכה להיות פרטית. טענתי שלצבוע כל דבר ממשלתי כמושחת ולא יעיל בעיקרון ומכאן שכל דבר פרטי הוא יעיל, הוא אמונה ולא עובדה. |
|
||||
|
||||
דיברתי איתך לא מעט, כאן על גבי האייל, וביקשתי ממך כמה פעמים לתאר אירוע שבו תמכת בקיצוץ תקציב ממשלתי אזרחי. לא הצלחתי לקבל דוגמה כזו. מבחינתך, תמיד כדאי להגדיל את כוחה של הממשלה בשדה הכלכלי. ומעבר לכך אתה מייחס לי דעות לא לי, ואקסיומות לא שלי, מבלי לקרוא את דבריי ומבלי להאזין לפרטים דקים שבהם. גרררר. |
|
||||
|
||||
אני בעד השוואת תקציבי ההתנחלויות לתקציבי הישובים בתוך הקו הירוק. |
|
||||
|
||||
אני בעד השוואת אכיפת חוקי הבניה בישובים היהודיים (במיוחד ביו''ש) לזו שבישובים הערביים. |
|
||||
|
||||
אצלנו באילת זה ככה. |
|
||||
|
||||
העבירו את אילת ליו"ש ולא סיפרו לי? |
|
||||
|
||||
אתה פותח כאן נושא שתפסיד. אתה בעד השוואת התקציבים למגזר הערבי? |
|
||||
|
||||
אתה פותח כאן נושא שתפסיד. אתה בעד חובת שירות צבאי לכל? |
|
||||
|
||||
אני בעד לטעמי התשובה (אולי לא האולטימטיבית, אבל בהחלט מועמדת מובילה) לשאלה בדיון 3450 היא אי שילובם של הערבים במדינת ישראל הצעירה כאזרחים שווי חובות וזכויות כבר בראשית שנות ה 50 של המאה הקודמת. היום זה הרבה יותר קשה, אבל עדיין לא בלתי אפשרי. |
|
||||
|
||||
ביצעו החלפת מוחות לדורון הגלילי ולאיציק ש. ולא סיפרו לי? |
|
||||
|
||||
מי בדיוק צריך לספר לך? למה החלפה? אני מסכים בהחלט לדבריו של דורון. היתה התוועדות לאחר תום הקרבות 1949 (אם אינני טועה לפני ההסכם עם עבדללה לגבי העברת המשולש אלינו) מה לעשות עם הערבים. היה אחד שאמר להעלות אותם על האוטובוסים ולהעביר את הגבול. מיכאל אסף המליץ לקלוט אותם כאזרחים שווי זכויות. בסוף התקבלה פשרה מפא"יניקית: להטיל עליהם משטר צבאי. אני חושב שההחלטה הזאת היתה בכיה לדורות, רק חבל שמעטים היהודים שבכו עליה. |
|
||||
|
||||
גם אני מסכים שההחלטה הזו היתה בכיה לדורות. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון שהיו צריכים לבחור את הצעתו של מיכאל אסף ולא שוודרן? או שמא הצעתו של שוודרן להעלות את הערבים על אוטובוסים היתה מתונה מדי לטעמך. |
|
||||
|
||||
אתה תומך בהמשך תקצוב ההתנחלויות? זה מציב אותך בשורה השנייה של הנאשמים בבית במשפט בהאג. הסטת הדיון בפעם האלף לכך שאתה תומך בהקטנת ההוצאות האימפריליסטיות של ישראל לא ממש עוזרת לדיון של שנינו. העמדות התקציביות שלך הן סטאטיות. אנטי-קיינסיאניות. תמיד להרחיב את התקציב. |
|
||||
|
||||
אתה תומך בהמשך הכיבוש הערבי בארץ ישראל? זה מציב אותך בשורה הראשונה של הנאשמים בנירנברג. |
|
||||
|
||||
בבקשה אל תפריע עם גודווינים צעקניים. אני פה בשיחה עם אוטומט מנומס יותר ממך. אם הבקשה שלי קשה מדי לביצוע, אנא דמיין שכתבתי כאן "מוות לעננים!!", ונסה שוב. |
|
||||
|
||||
אני בעד פינוי ההתנחלויות. ההצעה שלי מדברת על הקטנות משמעותיות. היכן כאן ההרחבה? באופן כללי נכון, אני בעד הרחבת אחוז התקציב האזרחי מהתוצר והקטנת תקציב הבטחון. כדי שלא יקראו לי עוכר ישראל: אני בעד צמצום ההשקעות במערכות נשק יקרות, רפורמה בחלק מהפנסיות ושמירה על תקציבי האימונים. כן. בהשקפתי הפוליטית: סיום מלחמת שלום ההתנחלויות. |
|
||||
|
||||
אתה תומך בטרנספר של יהודים בלבד, מה שהופך אותך לאנטישם. |
|
||||
|
||||
אם אתה מוכן לספק אזרחות לתושבי השטחים ולהחיל שם את חוקי מדינת ישראל, אולי הייתי מבין על מה הקשקשת. |
|
||||
|
||||
ודאי, לאחר טרנספר של כל הפולשים הערבים מארץ ישראל המערבית, אני מוכן לספק אזרחות לכל תושבי יו''ש ולהחיל שם את חוקי מדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
ואתה מרשה למחקר ההסטורי לומר את דברו (לגבי ה"פולשים הערבים" שהציונים הראשונים חשבו שהם צאצאי החשמונאים)? דרך אגב, האם לא מן הראוי לטרנספר גם את צאצאי האירופאים מאמריקה ואת הפולשים הויזיגותים מספרד? |
|
||||
|
||||
יש לא מעט דוגמאות היסטוריות שבהן טרונספרו צאצאי פולשים (מוסלמים מספרד, צרפתים מאלג'יריה, גרמנים מפולין ומחבל הסודטים, תורכים מיוון ולהיפך), בעיקר אם נוכחותם שם היוותה תירוץ למלחמות. (ובהערת אגב, את צאצאי החשמונאים הרג כבר הורדוס...) |
|
||||
|
||||
אם כבר: גרמנים מפרוסיה. היוונים באיוניה הם צאצאי פולשים? אם תלך מספיק רחוק אחורה, אז ברור שכן, אבל לפני-כן כדאי שתגרש גם את הנורמנדים מנורמנדי, האנגלים מאנגליה והברטונים מברטאני. |
|
||||
|
||||
אותי לא מעניינים פולשים בארצות מרוחקות, רק הפולשים במולדתי. |
|
||||
|
||||
אבל מתי אתה מוגדר בכלל כפולש? הרי אם ניקח ברצינות את התנ"ך כספר הסטוריה (ואני לא לגמרי משוכנע שזה רעיון טוב) הרי היהודים עצמם הם פולשים, ודי מרושעים. ואם ניקח את ההטוריה ברצינות, כל העניין הופך מאוד לא ברור. כמה מן היושבים בג'וש הם "פולשים"? וכמה מהם הם צאצאי יהודים שהתאסלמו? ומה עלינו? האם אבות אבותי אכן הגיעו מארץ ישראל לפני 2000 שנה או שהם מגויירים? האם הזכות על הארץ היא זכות קולקטיבית? או פרטית? ואם קולקטיבית, מי קובע למי יש זכות מתוקף היותו משוייך לקולקטיב זה או אחר? חוששני שהנסיון לעשות משפט ממיתוסים הסטוריים נידון לכשלון. |
|
||||
|
||||
קודם כל, יש כבר מספיק עדויות אריכיאולוגיות לסיפור המקרא (והיה פה דיון לא קצר על כך). הנטיה לראות את המקרא כמיתוס היא אנכרוניסטית ומתאימה (אולי) למחציתה הראשונה של המאה ה20. 1 שנית, היהודים הגיעו לכאן כמבקשי מקלט - עם עבדים שברח מאדוניו וחיפש נחלה לישב בה. באותה עת לא היתה ישות מדינית עצמאית בארץ, אלא בני עמים שונים, "שלוחות" של האימפריות החתית והמצרית. הערבים הגיעו לכאן כבוני אימפריה. כובשים ומשמידים, מתוך דחף מיני בעיקר (חוק ארבע הנשים). היתה להם מולדת משלהם בחצי האי ערב ובא"י חי באותו זמן עם ילידי (אם כי חלקו היה מנוצר) אשר הם השמידו ו/או אילצו לחיות כד'ימים נחותים. בכל מקרה הם מיעוט בקרב ערביי א"י. רובם צאצאי מהגרי עבודה שהגיעו לכאן בתקופת המנדט, מתוך כוונה ברורה של שלטונות המנדט לסכל את הקמת הבית הלאומי היהודי שהם היו מחוייבים לו מתוקף המנדט ,בצורה דומה מאוד לכוונת ארגוני ה NIF להרוס את מדינת ישראל מבפנים ע"י הצפתה במהגרי עבודה מוסלמים. --- חוששני שהנסיון להשוות בין תקופת ההתנחלות לכיבוש הערבי נידון לכשלון. --- 1 אם אתה בכל זאת לוקח את סיפור יציאת מצרים כמיתוס נטול בסיס, זה גם שומט לחלוטין את הבסיס לטענתך כאילו "היהודים עצמם הם פולשים" לא? 2 מי שבחר להצטרף לפולשים וליהנות מזכויות היתר שלהם ע"י התאסלמות, ממילא איבד את זכותו על הארץ. בכל מקרה מחקרים גנטיים הוכיחו שרק מיעוט שבמיעוט מערביי א"י (למיטב זכרוני, תושבי כפר אחד באזור חברון) הם צאצאי היהודים. |
|
||||
|
||||
לא רק מספיק עדויות ארכיאולוגיות לסיפור המקרא יש לנו, אלא אף זאת: בעליית הגג של בית הכנסת "אלטנוישול" בעירא דפרגא"א נמצאו שרידיו הארכיאולוגיים של הגולם דמהר"ל, ואפילו הליובאוויטשער השישי, האדמו"ר הריי"ץ הגדול יוסף יצחק שניאורסאהן (1950-1880), העיד כי ראה את השרידים הארכיאולוגיים הללו במו עיניו. וזה, וגם אלה, וכל אלו יחדיו, מוכיחים כאלף עדים שאנחנו צודקים! אנחנו כל כך צודקים שהקרקע מתחת רגלינו רועדת כשרידיה הארכיאולוגיים של גבינת קממברט בשלה שכל מריחיה יימלטו ממנה! לחיי המצחינות שבדרך, קפיטן! |
|
||||
|
||||
לא רק מספיק עדויות ארכיאולוגיות לסיפורי החדית' יש לכם, אלא אף זאת: בעליית הגג של מסגד "אל אקצא" נמצאו שרידיו הארכיאולוגיים של צרכיו אל בוראק, ואפילו הגרוס-מופתי של ירושלים מוחמד אמין אל חוסייני (1974-1895), העיד כי ראה את השרידים הארכיאולוגיים הללו במו עיניו. וזה, וגם אלה, וכל אלו יחדיו, מוכיחים כאלף עדים שאתם צודקים! אתם כל כך צודקים שהקרקע מתחת רגליכם רועדת כשרידיה הארכיאולוגיים של גבינת לימבורגר בשלה שכל מריחיה יימלטו ממנה! לחיי המצחינות שבדרך, מיין פיהרר! |
|
||||
|
||||
אני לא מוצא פה כמעט משפט אחד שמחזיק מים. יש לך מקורות למי מן הטענות הללו? מה שאני קראתי אומר אחרת. (ע"ע, למשל, באנציקלופדיה "אריאל" כרך 1, שנקרא אמנם "ארץ ללא עם" אבל התוכן שלו סותר מיני ובי את הכותרת). אני לא אתייחס, ברשותך, לגזענות האוריינטליסטית הבוטה ("...מתוך דחף מיני" וגו'). אבל מה שמתמיה אותי הוא ההתעקשות לבסס תורה משפטית על מיתוסים. אתה יודע מה, אולי לחלקם יש איזשהו בסיס. אבל מה אם אתה טועה באחד הפרטים הללו? האם תתנדב להגר משום שהעובדות ההסטוריות דורשות זאת? האם החיים שלך כאן מבוססים על "אמת הסטורית" ולא על נסיבות חיים? והערה לסיום - אם אתה רוצה לעורר כעס ורגשות מצוקה, אתה עושה עבודה טובה. אבל אם אתה מנסה לנהל דיון רציונאלי, אולי מוטב שתמנע מתורות קונספירציה גסות ומן הצורך הנואש שלך לנסות להעליב כל הזמן. ולא, ארגוני זכויות אדם לא מנסים להשמיד את המדינה על ידי הצפתה במהגרי עבודה מוסלמיים. זו טענה שמעידה על הדובר, ולא דברים טובים. |
|
||||
|
||||
או שאתה תמים, או שאתה חלק מארגוני השנאה המנסים להשמיד את מדינת היהודים שים לב לפרוטוקול ישיבת ועדת הפנים מלפני 5 שנים. איך וילן טען ש"מדובר פה על 288 איש, ומפחידים אותנו שמחר זה זרם של אלפים ועשרות אלפים" (בהערת אגב, די מזכיר את רבין והקטיושות) איך מיכאל בבלי (נציג האו"ם) הסביר ש"האו"ם רואה בכולם פליטים מסיבה פשוטה. הם לא יכולים לחזור לסודאן מבלי לסכן את חייהם, ולו משום שהם היו בישראל" (1!), ומכאן שהבאתם לכאן מובילה בהכרח להתשקעותם: "פתרון קבע זה פתרון שאיננו פתרון ארעי במעשיהו, אלא פתרון לחיים" ושוב מדגיש ש"אנחנו מדברים על כ-340 איש" סיגל רוזן (מאחד מארגוני השנאה) מרגיעה גם היא: "רק מי שנמצא בסכנת חיים באמת באמת גדולה, מעיז ועובר את הגבול ומגיע לישראל. לראייה, במשך שנתיים הגיעו רק 300 לארץ, וזה אומר משהו" (היום מגיעים 300 בלילה). --- 1 כלומר למרבה האבסורד, עצם העובדה שסודנים שוהים במדינת ישראל (שהיא מדינת אוייב של סודן) הופכת את חזרתם למולדתם למסוכנת עבורם - ואותם לפליטים. |
|
||||
|
||||
זה בהחלט ייתכן שטענותיו לא מחזיקות מים, והעניין התמוה על הדחף המיני צורם גם לי בעיניים, אבל בהתחשב בכך ש: 1. הצד השני מתעקש להכחיש כל זיקה יהודית היסטורית לארץ הזו, כולל קיום בית המקדש פעם (וזה כולל מתונים כאבו מאזן) 2. הריסת עתיקות יהודיות והשמדתן, מעזה ועד הר הבית, היא חלק ברור למדי מ-1. 3. הציונות *תמיד* הסתמכה על קשר היסטורי לארץ ישראל דווקא, ולא לאוגנדה; 4. וזה כולל את האמירה של בן גוריון ש'התנ"ך הוא הקושאן שלנו", 5. אמירות ששימשו להצדיק הגירה לארץ-ישראל על אפם וחמתם של מקומיים שישבו פה קודם*, הרי שאם אתה מתעקש שאין לך שום זכות על הארץ חוץ מזה שבמקרה נולדת פה (או לא, כמו חלק ניכר מתושבי ישראל ואזרחיה), אתה מבטל את כח הזכות ומשאיר לעצמך את זכות הכח - במילים אחרות, אתה אומר "אני מודה שאני גנב, אבל אני פה אז אשאר כאן". *גם אם רבים מהם לא הרבה קודם. |
|
||||
|
||||
לגבי הדחף המיני כגורם עיקרי בהתפשטות אימפריאלית, אמרו כבר כובשים “The greatest happiness is to scatter your enemy, to drive him before you, to see his cities reduced to ashes, to see those who love him shrouded in tears, and to gather into your bosom his wives and daughters.” ומומלץ גם הספר הזה
|
|
||||
|
||||
אני מכיר את הציטוט (שאמיתותו מפוקפקת קצת), וגם את התיאוריות של קיגן וטרני-היי. אבל לא ראיתי סיבה מיוחדת שבגללה הכובשים הערבים שונים משאר כובשיםף גם לו הייתי מסכים לתיאוריה הזו (שהיא מאוד אנכרוניסטית כשלעצמה ומתבססת במידה רבה על חוסר יכולתו של בן המאה העשרים המערבי להבין את הרגשות והתחושות של מאות אחרונות, ולפיכך הנטיה למצוא מכנה משותף שהוא-הוא המסביר הכל). |
|
||||
|
||||
יצר המין כמניע ליצר הכיבוש שוכלל והגיע לדרגות ייחודיות אצל הכובש הערבי, זאת ע"י המנהג לשאת 4 נשים (שגורם ל3 גברים להיות מתוסכלים מינית), וההבטחה השמימית ל72 בתולות (וכמובן, אחת הדרכים להגיע לגן עדן היא ע"י עיבורן של נשות כופרים) אנכרוניזם? הקריאה לאנוס ולעבר נשים "כופרות" קיימת ונפוצה גם בעת המודרנית, ע"ע אחמד סעיד ("היהודים לים והנשים לנו") נגלה אל-אימאם ("לאנוס נשים יהודיות"), ושייח' אבו חומאם אל עתרי ("לחטוף ולאנוס נשות כופרים"). |
|
||||
|
||||
הטענה הזו צריכה הוכחה. יש לא מעט תרבויות בהן הייתה פוליגמיה, ולמיטב ידיעתי נדיר עד בלתי אפשרי לגמרי למצוא תרבות שבה כל הנשים נשואות בתא פוליגמי, או אפילו רובן. אתה טוען טענות - תוכיח. הצבא האדום אנס יותר נשים גרמניות מהנואמים האלה וכל חילם, והיפנים גם אנסו נשים סיניות בכמויות עתק. כבר בשירת דבורה מפנטזות השרות על כך שסיסרא וחילו יחזרו עם 'רחם רחמתיים לראש גבר'. הקריאה קיימת, אבל לא נראה לי שהיא מרכז התיאולוגיה המוסלמית-קיצונית, או שאפשר לגזור ממנה השלכה על *המניע* של הכיבוש המוסלמי הגדול. |
|
||||
|
||||
לא *המניע* של הכיבוש המוסלמי, אבל בהחלט *המניע* של הכובשים |
|
||||
|
||||
המניע העיקרי היה הזכות לשמור על הביזה. |
|
||||
|
||||
הפולשים העכשוויים הם המתנחלים. |
|
||||
|
||||
חלק מהפלסטינאים היו פעם יהודים שהתנצרו והתאסלמו. מולדתם או לא? |
|
||||
|
||||
איציק, אולי אתה דוקא הפולש? (האמת, די ברור שאתה רואה גם בעצמך ובכולנו פולשים, אבל מאמין שתוכל לשלם במטבע של 1967 על פשעי 1948...) |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי הצנומה לא היו המרות דת המוניות בארץ ב100 השנים האחרונות וקשה לי להאמין שאדם נאור כמוך יחזיק בדעה שזהות לאומית נקבעת ע"י גנטיקה |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כן יש. |
|
||||
|
||||
אתה אמרת לא יש אין, אני אמרתי כן יש כן. ססמאות. חוסר היכולת של השמאל והימין להגיע לדיון משמעותי נובע לדעתי מהגדרות שונות לאותם מושגים כמו למשל ''מולדת'' ו''עם'' שמופיעים בסיסמה שלך. |
|
||||
|
||||
... וכמובן שאין שום קשר בין העובדה שהטור הנ''ל פורסם ב''מעריב'' לעובדה שבעל השליטה של הנחותון הנ''ל הוא נוחי דנקנר - ללא ספק אחד משלושת המפסידים הגדולים (יחד עם בן דב ואלוביץ' - אבל להם אין עיתון) מן המהלך של כחלון. |
|
||||
|
||||
המחירים הגבוהים בישראל לתיקשורת סלולרית היו רק בגלל יצירת קרטל של שלושת ספקיות הסלולרי הגדולות. זאת בהשוואה למחירים בחו"ל וכן מחירים ברשות הפלשתינית (לפני מספר שנים התפלאתי לגלות שמחירי תיקשורת סלולרית ברשות הפלשתינית הם שליש מהמחירים בישראל). הטענות לגבי "קריסה כביכול" של הרשתות החדשות _בגלל מחירים נמוכים לצרכן_ הן סתם הפחדות. אם תהיה קריסה של חברה סלולרית חדשה (וזה אפשרי) — זה יקרה בגלל ניהול כושל או בגלל קומבינות של שירותי תשתית (בשירותי התשתית מעורבות שלוש ספקיות הסלולרי הגדולות והן עלולות לשבש אותם כדי לפגוע בספקיות הקטנות). להערכתי במקרה של קריסה כזו ימצא פתרון והצרכנים לא יפגעו כמעט, במקרה קיצון המדינה תתערב. |
|
||||
|
||||
מחירים ברשות הפלסטינית נמוכים מבישראל? השוואה חצי אובייקטיבית: עלויות של שיחות VoIP בינ"ל לארצות שונות: http://www.skype.com/intl/en/prices/payg-rates/#list... הספקית השונים מתחברים בחיבור VoIP פנימה ובשיחה פנימית לספק. לכן המחיר הזה מבטא את עלות התקשורת למדינה וכן את העלות של שיחה פנימית (בעסקה סיטונאית עם הספק). עלות התקשורת לספק סלולרי ולספק קווי באותה הארץ אמורה להיות זהה (או דומה מאוד). לא ברור לי בדיוק עד כמה עלות התקשורת לרשות גבוהה מעלות התקשורת לישראל (החיבורים לרשות הם דרך ישראל, כולל לעזה, לענ"ד).https://www.google.com/voice/rates#I http://www.callwithus.com/showrates/I המחירים: סנטים לדקה. אפשר לראות שבאופן כללי שיחות סלולריות עולות יותר (שיחות למנוי קווי יכולות לעלות בערך סנט או שניים לדקה בחלק מהארצות. שיחות סלולריות: כמעט אף פעם לא). למעט וששיחות לרשות עולות יותר מאשר לישראל. |
|
||||
|
||||
לגבי הרשות הפלשתינית. דיברתי על תעריפים של שיחות סלולריות בתוך רשות הפלשתינית שהיו בעבר (משהו בסדר גודל של לפני 10 שנים). התעריפים עבור זמן אוויר בתוך שטח הרשות, למשתמש רגיל (לא עיסקי ולא זללן שיחות) היו בסדר גודל של 15 אגורות לדקה עד 18 אגורות לדקה (קשה לי לזכור מחיר מדוייק). באותה עת זמן אוויר למשתמש רגיל בטלפון סלולרי בישראל היה משהו בסדר גודל של 40 עד 50 אגורות לדקה (קשה לי לזכור סכום מדוייק שקראתי באקראי לפני כ- 10 שנים), שוב הסכומים אינם למשמשים כבדים בסלולרי (יתכן שלמשתמשים כבדים היה תעריף מוזל). כל התעריפים שאני מציין התפרסמו בספר הטלפונים של בזק, בדפים בתחילת הספר, אילו הם הדפים שבהם נירשמו עוד הרבה תעריפים אחרים (תעריפי שיחות טלפון קווי בזמני שיא וזמני שפל, תעריפי שיחות סלולריות לפי זמני אוויר, תעריפי גישור לסלולרי מקוו של בזק, היו עוד תעריפי תיקשורת שלא זכורים לי). לא יודע מה תעריפי זמן אוויר ברשות הפלשתינית היום, לא מן הנימנע שגם שם נוצרו קרטלים ששילשו מחירי זמן אוויר לעומת העבר. לגבי הנתונים שנתת לינקים אליהם. לא מבין את הנתונים, לא מבין גם איזה חלק מהם הם שיחות סלולריות רגילות (להבדיל מהעברת קבצים). יתכן שחלק גדול ממה שרשום בלינקים שנתת הם שירותי תיקשורת אחרים. כאשר הסתכלתי באחד הדפים שנתת בלינקים שמתי לב , במידה שיכולתי להבין, ששיחות סלולריות בתוך הודו עולות (בחישובי זמן אוויר) בין סנט לדקה לבין 1.5 סנט לדקה (סנט אמריקאי). ההערכה שלי היא שהודו לא מסבסדת את השיחות הסלולריות, לכן עלויות זמן אוויר שם מצביעות על עלויות "ייצור" של זמן סלולרי. כלומר: עלות ייצור זמן אוויר בארץ די גדולה אינו עולה על 1.5 סנט אמריקאי לדקה. קשה לי להאמין ששכר עבודה נמוך בהודו מוזיל בהרבה את עלויות ה"ייצור" של זמן אוויר, כי בתחזוקה של רשת סלולרית לא מושקעת הרבה עבודה יחסית לנפח השיחות. לא אתפלא כלל אם עלויות זמן אוויר במדינות אירופאיות גדולים הרבה יותר מאילו של הודו. קרטל מחירים יכולים להתקיים בכל מקום בעולם אם מספר נותני השירות מצומצם (או שהמדינה לא כופה את עצמה על נותני השירות). |
|
||||
|
||||
הנתונים הם מחיר של דקת שיחה משרותים שונים של שיחות VoIP למנויי טלפוניה במקומות שונים. יש כאן את התעריפים של סקייפ, גוגל וכן של ספק עצמאי אחד מיני רבים. סתם כדי להדגים שהמחירים הם "הרמה המקובלת בשוק". |
|
||||
|
||||
שלחתי מוקדם מדי: הנה כמה תעריפים של הספקים הסלולריים (או אחד מהספקים הסלולריים) בשטחים: ג'וואל: (פלטל [ויקיפדיה]) http://www.jawwal.ps/personal/personal_plans_and_pri... וטנייה מובייל [ויקיפדיה]http://www.jawwal.ps/personal/personal_prepaid_plans... בשני המקרים: קישור אחד ל-postpaid וקישור אחד ל-prepaid. ר' תוכניות אחרות בסביבה. נראה שפלטל היא המונופול המקומי. וואטניה הוקמה שם בקושי רב. |
|
||||
|
||||
המדינה לא הפקיעה רכוש, היא שינתה את תנאי הרישיון. חברות הסלולר יכולות להשתמש ברכושם ככל העולה על דעתם אבל אם הן רוצות להחזיק ברשיון הן צריכות להישמע לכללים החדשים. אין כאו גם הפרת חוזה כי כבר בתוך הרשיונות הקיימים(עמ' 14 למטה) יש תנאי כי "השר יכול לבטל את הרישיון, להחליט שלא להאריך לחברה את הרישיון או לקבוע שעל החברה להשיב את הסכום שגבו החברות במקרים שבהם פעילותן (במעשה או במחדל) פוגעת בתחרות בשוק או בצרכנים ." |
|
||||
|
||||
זה כבר עורכדיניות אתה חושב שהתערבות של הממשלה בשוק למען גופים פרטיים היא לא מושחתת בגלל שהיא חוקית |
|
||||
|
||||
כל התערבות ממשלתית למען גוף פרטי היא מושחתת? גם אם כלל הציבור יהנה מההתערבות (בתי חולים)? גם אם הגוף הפרטי נבחר באקראי (זוכי מפעל הפיס) או על ידי קריטריונים אובייקטיבים ידועים מראש שלא נתפרו על מנת לעזור לגוף פרטי ספציפי (האוניברסיטאות)י? |
|
||||
|
||||
הכל שאלות טובות אבל הדרך הנכונה לענות עליהן היא להניח שאני לא אידיוט מושלם ולנסות לחשוב מה יהיו התשובות האפשריות שלי לכל אחת מהן |
|
||||
|
||||
ובכל זאת? אין ספק שעזרה ממשלתית לגוף פרטי יכולה להיות מושחתת. יש ויכוחים מוכרים עם עזרה ממשלתית לגוף פרטי היא דבר ראוי, מועיל או לגיטימי, אבל "מושחת"?! בהנחה שאתה לא אדיוט מושלם, אני מנח שההתנסחות שלך לא היתה מוצלחת וכדאי שתתנסח מחדש על מנת שנבין את העמדה שלך (האם אתה טוען שההתערבות הספיציפית הזאת היא מושחתת, שכל התערבות היא מושחתת, שההתערבות הזאת לא ראויה, שההתערבות הזאת לא מועילה, שההתערבות הזאת לא לגיטימית או עמדה אחרת) |
|
||||
|
||||
אני חושב שההתערבות הספציפית הזאת היא מושחתת וכבר כתבתי שזה מושחת גם אם הפוליטיקאים והפקידים המעורבים לא קיבלו תמורה כספית |
|
||||
|
||||
אתה חושב שההתערבות הספציפית הזאת היא מושחתת משום ש....? (ולא, התשובה שנתת בחמשת הפעמים האחרונות לאותה שאלה ממש: "הבעייה הבסיסית היא עצם ההתערבות הממשלתית" היא לא תשובה טובה, משום שכבר הסכמנו שלא כל התערבות ממשלתית היא מושחתת) |
|
||||
|
||||
ככלכלן, כולנו יודעים שמונופול זה רע כי הוא "סוחט" את השוק תחושתי היא שגם כאשר יש 2-3 מתחרים, זה פרקטית מונופול כי הם יכולם לתאם (במידה מסויימת) את מהלכיהם ככל שמספר המתחרים עולה (וכאמור, הסף בסביבות 3) זה הופך להיות לא פרקטי ואז מתחילה תחרות "אמיתית" |
|
||||
|
||||
למה להתפלפל? קוראים לזה דואופול (ובמקרה של שוק הסלולר, טריפול1). או קרטל. 1 מישהו עוד זוכר איך אורנג' נכנסה לשוק בהבטחה לשפר תנאים ללקוחות? |
|
||||
|
||||
חתיכת טריוויה שלא קשורה לכלום, במתנה מקרטל ויקיפדיה: יש כיום שלוש ערים בשם טריפולי במזרח התיכון, ושלוש ערים בשם הזה בארצות הברית. |
|
||||
|
||||
רוצה לומר, במזה''ת יש טריפולי-טריפולי, וגם בארה''ב. |
|
||||
|
||||
! לא ברור אם צפריר עלה על זה |
|
||||
|
||||
טריפולי נשמע כמו קיצור של שתי מילים שהשניה בהן היא פוליס (= עיר גדולה). אם כך מה פירוש הקיצור "טרי" |
|
||||
|
||||
לפי הדודה, לעיר הרומאים קראו רגיו טריפוליטנה, ע"ש 3 ערים שחוברו להן יחדיו. <ויקפדיה טריפולי (לוב)> __________________ ואגב כך נחמד היה לגלות ששם המשפחה טרבלסי שורשו בטריפולי. לא ידעתי. |
|
||||
|
||||
טריפולי (לוב) [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
ומאיזו עיר באה משפחת אלפסי את יודעת? עד ששמעתי את זה, מאבשלום קור, אפילו לא קראתי את זה נכון (חשבתי שזה מלשון אלפס). |
|
||||
|
||||
אל פאסו [ויקיפדיה]? בטח חאלב [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
בזזזט (אבל אל פאסו נחמד). |
|
||||
|
||||
פס (במרוקו)? לפי פס [ויקיפדיה] גם העיר הזו ראויה לשם טריפולי (ושתיים מהשלוש הן נאפוליס) |
|
||||
|
||||
נכון. למעשה בחיפוש ''אלפסי'' לא חשוב באיזה מנוע חיפוש, ההיט השלישי כבר קושר את שם המשפחה הזה לעיר הזו. ה''אל'' היא פשוט ה''א הידיעה הערבית, והיו''ד בסוף היא יו''ד הייחוס (מונח שהמצאתי זה עתה), כמו בעברית. |
|
||||
|
||||
אלפסי מתיחס לפס בדיוק כמו שהגלילי מתיחס לגליל. |
|
||||
|
||||
ברור שכן. אבל אני לא לגמרי בטוח שזהו התחביר היווני הנכון. |
|
||||
|
||||
מסתבר שלא מעט. רובן, כמו נפולי ושכם/נבלוס, הן ערים עתיקות (שכם היתה כבר עיר עתיקה כשניתן לה השם החדש נאפוליס). היישוב החדש ביותר הוא Neapolis,_Ohio [Wikipedia] שאינו עיר (מה זה בדיוק unincorporated municipality?). אין שם משרד דואר ולכן אני מניח שגם תחנת משטרה אין שם. |
|
||||
|
||||
מכיוון ששאלת: זו עיירה בארה"ב שאין לה תקציב או עובדים, והשירותים המוניציפליים בשטחה מסופקים ישירות על ידי המחוז (או הרמה הגבוהה יותר של הממשל שם, תהא אשר תהא). ממשל מקומי בארה"ב זה עסק מורכב בטירוף1. 1 ראה את מפת הטריטוריה של ארה"ב ב"קרטוגרפיה רדיקלית" ובמיוחד הפאנל הימני. בכלל, זה אתר נפלא. |
|
||||
|
||||
פעם השירות הטלפוני בארצות הברית היה מונופול (בפועל) של חברת בל. לכן חברת בל התעמרה בלקוחות שלה. בסופו של דבר (לפני 40 שנה או משהו כזה) המימשל האמריקאי החליט לפרק את חברת בל לשבע חברות ניפרדות. זה עזר, מחירי קשר הטלפונים נפלו ומאז הם נמוכים מאוד. |
|
||||
|
||||
בהמשך, בעקבות סדרה של מיזוגים, נשלט השוק בארה"ב במידה רבה ע"י שתיים מתוך השבע: AT&T ו-Verizon. בכל מקרה, ישראל היא מדינה קטנה בהרבה מארה"ב ופיצול גאוגרפי כנראה לא יעבוד כאן (ע"ע חברות הכבלים בתחילת דרכן). |
|
||||
|
||||
לא בא לי לא טלפון לקרון עם השאלה "איפה אתה?" ולא טלפון לרחוב או בתור לקופה. למה שבכלל אשא עלי את המכשיר הזה? השיחות שאני מקבל בו ממש לא יעשו אותי ב-20 שנה יותר צעיר. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, כתושב ישראלי יש לך את הזכות המלאה לא לקנות טלפון (נכון לעכשיו). |
|
||||
|
||||
נכון בתאוריה אבל הבלים למעשה. נסה להגיד לקציני הקישור שלך שאין לך טלפון ושהם יכולים להשיג אותך בדואר אלקטרוני, מסרים מידיים ודואר ישראל. הם לא יקבלו את זה ויאימו עליך במשטרה צבאית עד שלא תספק להם איזה מכשיר טלפון של מישהו שאתה מכיר (ואז יתחילו להציק לו מידי פעם). |
|
||||
|
||||
א. אין שום בעיה להגיד שאין לך מספר ושיסתדרו. אם קציני הקישור לוחצים קצת זה כי הכל עובד עם קצת לחץ בארץ, התגובה הנכונה זה לצחוק בפנים או לאחל בהצלחה. זה גם בכלל לא קשור לשאלה האם יש/אין נייד, זה שיש לי נייד לא אומר שאני צריך לתת את המספר לכל אחד. ב. באתרים בהם יש שדה חובה של מספר, אני נוטה לתת מספר שברור שאינו שלי/אמיתי (שלא יטרידו מישהו אחר חס וחלילה, כל מספר מפרסומת מעצבנת ברדיו תופס). עשיתי את זה גם בתשלומים למדינה (ביטוח לאומי וכו'), אף אחד עוד לא בא לחפש אותי על זה. |
|
||||
|
||||
דווקא ניסינו לקרוא אותך לסדר אבל לא הצלחנו ליצור איתך קשר בטלפון. |
|
||||
|
||||
בעשור האחרון, אנשים כבר לא יודעים לנווט, לא מסוגלים לשוחח עם זרים ברחוב, ולא מסכימים לקבוע מקום ושעה מדויקים לפגישה. כדי לפגוש אדם מחוץ לבית, אתה חייב נייד. חוץ מזה, כשתלך לרשום את בתך הילודה במשרד הפנים, ותענה "אין לי" לשאלת הפקידה "מה מספר הנייד שלך?", אתה עלול לקבל את הלוּק של "אני תיכף מחייגת לשירות הסוציאלי ולמועצה לשלום הילד". |
|
||||
|
||||
אני ממליץ למי שיכול להשיג את המיני-סידרה המתרחשת, גם היא, בעולם הטבעת של טרי פראצ'ט. מסופר שם על מאבק קפיטליסטי עתידני-וויקטוריאני בין גוף תקשורת מונופוליסטי ודורסני שמבוסס על טכנולוגיה חדשנית ומהירה (מעין טלגרף מבוסס איתותי אור), לבין הדואר המסורתי והמיושן. |
|
||||
|
||||
המערכת המדוברת היא סמפור (לא המצאה של פראצ'ט. סמפור (איתות) [ויקיפדיה] ). אני באמת צריכה לקרוא את הספר שוב. הוא אחד המוצלחים יותר בסדרה. |
|
||||
|
||||
ואם להיות נטפקן על - אצל פראצ'ט זה עולם הדיסק. עולם הטבעת זה של לארי ניבן. |
|
||||
|
||||
אה, לא ידעתי. אבל אם כבר נטפוק, זה לא אמור להיות עולם הדיסקה או אולי עולם החוליה? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |