בתשובה לאייל סתם, 17/05/12 14:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעבר היו ספקי אינטרנט רבים יותר. הוט נכנסה לפני כמה שנים לשוק הטלפוניה הביתית והדגימה איך תחרות לא בהכרח עוזרת. גם לסלקום יש תשתית אבל היא נמנעה מכניסה לבתים בעבר, למרות נסיונות עידוד של משרד התקשורת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה בתחום של ספקי אינטרנט, המחירים לא גבוהים והתחרות לא קטנה, הבעייה היא בתחום של התשתית. בעניין השיחות הביתיות, אין לי טלפון בבית, ואין לי מושג כמה אמורים להיות מחירי טלפון נייח, אבל האינטרנט אומר 70 שקל לשיחות ללא הגבלה לנייח ונייד, לא נשמע לי שזה מופקע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה "ללא הגבלה". או שיש הגבלה אי-שם באותיות הקטנות, או שמוצאים דרך יצירתית יותר לעקוף את זה. אם אין מגבלה, מישהו יתחיל לספק שירותים דרכך, בדרך זו או אחרת. לדוגמה: גם בגולן וגם בהוט יש "חיבור אינטרנט ללא הגבלה" אבל החל מ3GB לחודש הם כבר לא מתחייבים על מהירות חיבור סבירה (אצל גולן עדיין לא ראיתי פירוט סביר של זה. אצל הוט ראיתי שמראש הן מגבילים את החיבור של מחשב דרכים ל-64kb, וכן שמעבר ל3GB בחודש הם מבטיחים קצב חיבור *מקסימלי* מסוים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנחש שיש מגבלה. אם יש כזאת והיא אכן עשויה להפריע ללקוח פרטי אז היא בעייתית, אם מדובר במגבלה שנועדה לעצור שימוש עסקי (נניח, מקסימום של 6 שעות שיחה ביום) אז זה בסדר. אם אתה עסק, אתה לא אמור להיות בתוכנית של לקוח פרטי. בכל מקרה הפואנטה שלי הייתה, שבשוק הטלפוניה הפרטית אין כנראה בעיית תחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה אחרת להגבלה יצירתית היא חניקה של רוחב הפס בדרכים שונות למשתמשים שונים. ספקי האינטרנט עושים את זה כבר היום מכיוון שרוחב הפס המקסימלי התאורטי שהם מחויבים לספק גדול בהרבה ממה שהם יכולים לספק (אני כמובן לא מאשים אותם על כך ולא הייתי מצפה מהם להחזיק תשתית עודפת ויקרה ללא צורך). הניחוש שלי הוא שבתחום השתיות לבתים יש בעיה. זהו תחום מצטמצם עם מתח רווחים נמוך. מה שכן, אפשר לספק שרותי טלפוניה גם ללא תשתית קווית עצמאית. עוד ספקולציה: http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1709934 למדינת ישראל יותר קל לאלץ ספקי שרות ישראליים להסכים לפי חוקים דומים לציתות מאשר ספקים אמריקאיים כמו גוגל וסקייפ1. 1 סקייפ היא אמנם במקור חברה אירופית אולם מיקרוסופט רכשה אותה. בהמשך [https://www.zdnet.com/blog/microsoft/skype-what-kind-... שונה שמקצת מבנה הרשת] - במקום מחשבים אקראיים באינטרנט שמרכזים את התעבורה, מחשבים פנימיים ברשת של מיקרוסופט קיבלו על עצמם את התפקיד הזה. זה יותר יעיל, יותר אמין וכנראה שיותר נוח לשילוב עם מוצרי התקשורת האחרים של מיקרוסופט. תוצר לוואי של זה הוא שפשוט יותר מבחינה טכנית למיקרוסופט להאזין לשיחות ברשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עברתי מספק שחשדתי שעושה את זה (מהירות הטורנטים והאימיול הייתה איטית בצורה חשודה) לספק אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
012 ל018 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא היית מצפה מספקי האינטרנט להחזיק תשתית עודפת ויקרה כדי שיעמדו בהתחייבויותיהם1? אם הם התחייבו לי לרוחב פס מסויים, זהו רוחב הפס המינימלי שהם אמורים לספק לי לא הממוצע, ודאי שלא המקסימלי. אם נדרשת לכך יתירות של 100%, או גם של 500%, שיתכבדו ויכינו תשתית במהירות מתאימה. _____ 1 האם משמעות המילה התחייבות השתנתה מאז שהייתי בבית ספר2? 2 וזה היה ממש מזמן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן לשלם על זה? אתה מוכן לשלם פי שלוש ויותר על התשתית האמיתית שהם (או מישהו אחר) יהיה חייב להחזיק? לדוגמה: אם פתאום כולנו נרצה לראות אתרים מחו"ל, הכבלים התת-מימיים לאירופה לא יעמוד בכך והוא יהיה צוואר הבקבוק. האם זה אומר שצריך עכשיו לסלול עוד כבל תת-מימי לאירופה? עוד דוגמה לכך הוא ההבדך בין טלפוניה מסורתית שבה יש קווים מובטחים עם איכות מובטחת (ויקרה) לעומת VoIP שבה ה"קווים" זולים בהרבה בגלל שלא צריכים "לסלול" כל אחד מהם על מסלול מובטח. לגמישות יש מחיר מבחינת האמינות אולם יש לה יתרון רציני מבחינת המחיר. ר' גם Erlang_distribution [Wikipedia] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גולש צנוע, אני מוכן להסתפק ברוחב פס נמוך תמורת מחיר הולם. ישנם גולשים אחרים, כבדים ממני המוכנים לשלם יותר כדי לקבל יותר. בכל מקרה לא אני, ולא הם (אני מניח, לא ערכתי סקר) מוכן לשלם עבור רוחב פס מסויים ולא לקבל את התמורה עבורה שילמתי, ודאי שלא לקבל זאת בהבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההרגשה האישית שלי היא שיש תחרות מחירים שמונעת מהחברות להציע מחיר הולם עבור השירות לגולשים צנועים כמוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בעיה הנדסית ידועה - הworst case, לעומת הממוצע, וההבדלים העצומים ביניהם. אם כל הגולשים יגלשו באותו הזמן ויורידו מאתרים הכי טובים שכולם יכולים לספק את הרוחב סרט של כולם - אבל כולם כולם, ברוחב סרט שהבטחת - אז רוחב הסרט הדרוש הוא עצום, ורוחב הסרט המינימלי שתוכל להבטיח הוא אפסי, ובעצם לא יגיד כלום. אבל הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך מאוד. מאוד. אז מה עושים? בוחרים סצנריו גרוע אבל סביר, נגיד שיכול לקרות בהסתברות של 1 אחוז, לדוגמא (אפשר יותר), שרק מאית מהגולשים גולשים ביחד. (נניח מודל סטטיסטי שמאשר זאת) - עכשיו, בסצנריו הזה, אנחנו יכולים לספק רוחב סרט של 3 מגה-בייט לשנייה. אז נבטיח רוחב סרט של 3 מגה בייט לשנייה, והוא מובטח בהסתברות של 99%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתשתית האינטנרט יש שתי חברות (HOT ובזק) והן לא ממש מתחרות. המהירות בארץ נמוכה מחד ויקרה מאידך יחסית למקובל בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן מספקות את החיבורים לבתים. אולם ספקיות החיבור נושאות באחריות לספק את רוחב הפס לצרכן. בפרט, הן שוכרות רוחב פס בחיבור לחו"ל. עד הקו החדש שהונח השנה, היה החיבור הרציני היחיד לחו"ל דרך מד נאוטילוס [ויקיפדיה]. החיבור הזה הוא רוחב הפס בהרבה מקרים (אמנם יש לציין שהחברות השונות השתדלו למשוך פעילויות שונות לתוך הרשת שלהן, אך יש גבול למה שאפשר להשיג בדרך הזו). האם העובדה שהחיבור אל מעבר לים הוא צוואר בקבוק אמורה למנוע מהם למכור עוד חיבורים להמנע מהמקרה הגרוע של 99% מהפעמים? או להתחיל להעלות את המחירים לכולם? באיזו ארץ אתם חיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להעלות את המחירים לכולם? להצהיר מהו רוחב הפס (הזמין) שהיא מספקת. למתעניינים היא יכולה לתת ניתוח סטטיסטי לפי שעות ויעדי גלישה, אבל לציבור הרחב למכור את רוחב הפס שהיא מסוגלת לספק בהתחשב בצווארי הבקבוק, ולא את רוחב הפס התיאורטי שהלקוח היה מקבל אילו היה הגולש היחיד. ___ וכן, אני מוכן לקבל את העובדה שתקלות קורות, אבל צוואר בקבוק (ידוע) הוא לא תקלה, הוא נתון שיש להתחשב בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון מעניין. אתה מוכן לחשוב עכשיו מה אמור להגיד נציג המכירות של אחד הספקים שבגלל שיקולים דומים לא מרשים לו להתחבר לאינטרנט ולקרוא yNet? או לחילופין, להסביר לו שמותר לו לראות yNet אבל לא YouTube? לא בדקתי, אבל לעניות דעתי מכירת יתר אינה רק הנוהג הנפוץ בארץ אלא בכל העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא מרשים? מרשים. רק שידע שרוחב הפס המדובר הוא תיאורטי ושרוחב הפס המעשי הוא אחר. למה זה כל כך מוזר לך לצפות שנציג מכירות יגיד לך מה אתה באמת מקבל בתמורה לכספך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שב 99% מהמקרים תוכל לקבל 5 מגה לשנייה, ויותר. אבל במקרה הגרוע ביותר, תוכל לקבל רק 3 קילו-בייט לשנייה. אז אתה מצפה שימכרו לך 3 קילו-בייט בשנייה? אבל רגע, החברות מגבילות את המהירות המקסימלית שלך לפי 5 מגה-בייט לשנייה. אז מה ה 3-קילו-בייט לשנייה אומר? האם יכול להיות שהחבר שלך שקנה חבילה של 2-קילו בייט (מקרה גרוע ביותר) יגלוש יותר מהר רוב הזמן? כן. כי אולי בממוצע מהירות הגלישה יותר טובה. אז הכמות המינימלית שתקבל במקרה הגרוע ביותר לא אומרת כמעט כלום, חוץ מלמהנדס שתכנן את הרשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני מצפה שיגידו לי שה5 מגה לשנייה הם ב99% מהזמן1, ובמקרה הגרוע ביותר, שלא יעלה על 1% מהזמן, מהירות הגלישה לא תפחת מ 3 מגה לשניה. ולא הבנתי איך בחבילה של 2 מגה (נניח אפילו במקרה האופטימלי של 100% מהזמן) אני אקבל גלישה טובה יותר מ 5 מגה 99% מהזמן, ובאחוז האחר לא פחות מ 3 מגה, אבל זה כנראה אני. ___ 1 האמת שביחס כזה אני מוכן שיצהירו גם על 5 מגה לשניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5MB לאן, בדיוק? לחו"ל? נראה לי שבשביל רוחב פס מובטח לחו"ל היית צריך לשלם (סתם מספר מצוץ מהאצבע) פי 3 או ארבע במקרה הטוב, או להסתפק בחבילה קטנה (פי 3-4, בהתאמה), ולכן אם אתה רוצה עכשיו לראות מהר סרט, מובטח לך שלא תראה אותו מהר. אתה מוגבל עכשיו למהירות הורדה מקסימלית של 1-2Mbps. לכן ברוב המקרים תקבל תוצאה גרועה יותר או שתשלם יותר (איזשהו שילוב של השניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע על מה אתה מדבר, הדרך היחידה שלי כלקוח למדוד מהירות אינטרנט מינימלית בצורה אמינה שעולה בדעתי, היא כשאני משתמש בתוכנות שיתוף, בכל מקרה אחר, כולל באתרי מדידת המהירות, אני פתוח למשחקים של הISP ו\או ספק התשתית (שרתי proxy למיניהם וטריקים אחרים) שיכולים לתת מהירות גבוהה באופן מלאכותי. כשאני ואחרים מורידים מתוכנות שיתוף אנחנו מקבלים את המהירות המקסימלית לעיתים קרובות מאוד. יכול להיות כמובן שהספקים עושים לי טובה ומחזיקים פרקים של סדרות פופלריות על השרתים שלהם, או שתוכנת השיתוף יודעת לעשות אופטימיזציה ולהוריד ממשתמשים אחרים בארץ ואז הבדיקה הזאת מטעה. יש לך רעיון לדרך אחרת לבדיקת מהירות אמינה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלי היא שעם המחיר שמשלמים היום אין שום סיכוי1 להשיג רוחב פס מובטח. לכן צריכים לשלם הרבה יותר ו/או להסתפק ברוחב פס נמוך בהרבה. דרך אגב, זכור לי שבזמנו דובר על כך שביטטורנט תנסה להוריד ממשתמשים קרובים יותר. יצא מזה משהו? אחד הדברים המרגיזים הוא שאצל הספקים הסלולריים כולם נמצאים מאחורי NAT במקום לקבל כתובת IP (ו/או או כתובת IPv6) נורמלית. 1 הנחה לצורך הדיון: מחיר המנוי משקף את עלויות התפעול. ההנחה הזו שגויה בעליל לכל לקוח בנפרד, אולם לכל המשתמשים לאורך פרק זמן ארוך מספיק היא כנראה נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שאני (ומן הסתם לא רק אני), היום, במחיר שאני משלם, מקבל את רוחב הפס המובטח. ולכן, האמירה ''אין סיכוי וגו''' שגויה מבחינתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מקבל את מלוא רוחב הפס חלק מהזמן. מי שמנסה לקבל את מלוא רוחב הפס כל הזמן נחשב "חזיר" בעיני הספקיות והן מנסות לרסן אותו. מכאן כל מיני מגבלות על משתמשי תוכניות שיתוף קבצים ועוד. הורדות של שיתוף קבצים הן תוכן שצריך להיות, מבחינת העדיפות, ברמה נמוכה: לא מדובר על עבודה אינטראקטיבית. אפשר לחכות איתן. אם יש לך כרגע שלושה משתמשים שתופסים 10% מרוחב הפס לחו"ל על הורדות קבצים, וכרגע החיבור חנוק1, לא יזיק לגרום להם לחכות קצת. הם יקבלו כרגע שירות קצת פחות טוב, אך הרבה משתמשים אחרים יקבלו שירות הרבה יותר טוב. 1 אם לא ברור: מדובר על מספרים מומצאים. אין לי מושג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך גוטה, הפוך. לא הבנתי למה עם המחיר שמשלמים היום אין שום סיכוי להשיג רוחב פס מובטח. אין צורך (מצד הלקוח) לשלם הרבה יותר ו/או להסתפק ברוחב פס נמוך בהרבה. כל מה שנדרש (מהספק) זה לא להבטיח את מה שהוא לא מסוגל לספק. תאר לך שתחנת הדלק תמכור לך 30 ליטר דלק ב 200 ש"ח, וכאשר תגלה שמדובר רק ב 25 ליטר דלק ועוד 5 ליטר מים, היא תסביר לך שב 200 ש"ח אין שום סיכוי להשיג 30 ליטר דלק. אתה היית מסכים לזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכונית שלך, גם עם הדלק הכי טוב בעולם, לא תצליח לנסוע 100 קמ"ש בכניסה לתל אביב כשיש שם פקק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מכר לי כביש של 100 קמ"ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 595890 - מוכרים לך כביש של 100 קמ"ש, אבל רק בתוך השכונה (ואין שום ציוץ ממשטרת התנועה? עם הזנחה כזו כבר ליד הבית לא פלא שהאינטרנט מלא בפשיעה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוכרים לך. כביש 6. אתה יכול להתנער מתשלום בגלל שהיה פקק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חלק מתוכנות הטורנט יודעות לתעדף לפי קרבה גאוגרפית. 2. כשחבר שלי הוריד טורנטים פופולאריים דרך ספק אינטרנט ישראלי, שרק אומר שיש לו חזון לגבי הרשת, משום מה מייד נמצא מי שמוכן לתת לו את הקובץ הזה במהירות המקסימלית שרוחב הפס מאפשר, וכל זה מחווה מאוד מסויימת בחיפה. הדבר חזר על עצמו מדי שבוע. כשאותו חבר ניסה להוריד את זה מספק אחר, שהנזק שלו אינו מקומי1, משום מה אף חיפאי לא הסכים לתת לו את הקבצים כל כך מהר. 1 אם כי לאחרונה הם מאוד סבירים, כך אמרו לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספרים מומצאים שקצת יותר קרובים למציאות: נניח שבישראל יש מליון מנויים (מספר עגול ויפה. נדמה לי שיש עדין פחות מנויים ביתיים, אבל עוד הרבה מנויים סלולריים, שרמת השימוש שלהם לא גבוהה במיוחד, וכו'). כמוכן שאנו רוצים להבטיח לכל אחד רוחב פס צנוע של 1Mbps. קיבלנו דרישה לרוחב פס של 1000Gbps . הרבה מעבר לקיבולת הנוכחית של הכבלים התת-מימיים. עוד כמה שנים ייכנס לפעולה מלאה הכבל החדש של בזק עם רוחב פס של בערך 6Tbps. אז נבטיח לכל אדם 6Mbps. כלומר: תשכחו מהחבילות של 50Mbps. רוצים יותר? שלמו הרבה יותר לספקי האינטרנט, או שתשכחו מהרעיון הטיפשי של רוחב פס מובטח לכל אחד. ר' גם אינטרנט בישראל [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כמו שציינת יפה, רוב הלקוחות רוב הזמן, בכלל לא צורכים מורידים מידע בצורה אקטיבית, ורובם גם כשהם צורכים אינטרנט צורכים אינטרנט ''מקומי'' וגם את אלה שצורכים אינטרנט בחו''ל יודעים לסדר ככה שאם הם צורכים את אותו מידע הוא יגיע משרת בארץ ולא מחו''ל. ולכן הצריכה בפועל של האינטרנט גם בפיקים שלה במרבית ימי השנה נמוכה בהרבה מסך כל המהירות שהובטחה, וגם נמוכה מקיבולת הכבלים התת ימיים, ולכן אפשר לספק את המהירות שהובטחה רוב הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו נסה לנסח את זה בתור סיססמת שיווק: האינטרנט שלנו "כמעט תמיד הכי מהיר", "האינטרנט שלנו הכי מהיר בממוצע". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר על השאלה: איך מסבירים את זה לישראלי הממוצע? ושהוא לא ירגיש פראיר? הנה דוגמה קטנה להתלבטות: חברת אקטקום [ויקיפדיה] (ערך חסר) הייתה ספק האינטרנט הראשון בארץ. היא הוקמה ע"י מישהו ששמו עמיר פלבצקי בשנת 1993. נראה לי שיש להם עדיין לא מעט משתמשים לשעבר שזוכרים אותם לטובה. בשנת 2008 החברה נמכרה לבזק בינלאומי. חברת אקטקום היתה פעילה, בין השאר, בקהילת משתמשי לינוקס בארץ. היא מימנה מסיבות התקנה, ארחה אצלה את השרתים של "המקור" , ועוד. עמיר נשאר מנוי לרשימת התפוצה של משתמשי לינוקס בארץ. יום אחד (בשנת 2005) מישהו קיטר שם על מחירי החיבור. התפתח דיון שלם. בשלב מסוים עמיר פלביצקי נכנס לדיון והחל לענות. לדוגמה: הדיון כולו: ההרגשה האישית שלי היא שאקטקום היתה חברה שניסתה להיות הוגנת ולשים את הנתונים על השולחן. חברה כזו פשוט לא יכולה להתקיים בארץ. אבל מצד שני, זו לא היתה הסיבה היחידה לכך שהיא לא החזיקה מעמד (היא פשוט הייתה קטנה מדי) ואני בהחלט לא אובייקטיבי לגביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם חברה לא יכולה להתקיים בלי לעבור על החוק אז שלא תתקיים. מה גם שלו כולם היו שומרים על חוקים אלה הן עדיין היו מתקיימות אם כי ברווחים קטנים יותר ואז גם לחברה שהצגת היה יותר סיכוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה הבסיסית היא שרוחב פס מובטח הוא הרבה יותר יקר. לכן כולם מפסידים ממנו. לכן נוח לכולם לעצום עיניים ולהעמיד פנים שמה שכשקונים רוחב פס מקבלים רוחב פס מובטח ברוב המקרים. אם אתה רוצה רוחב פס מובטח, אתה משלם עליו. אבל אם נשים בצד את השיקול הכלכלי, אני מתפלא שאף אחד לא העלה את הנקודה הבסיסית של נייטרליות הרשת [ויקיפדיה]. הטיעון הכלכלי שתארתי כאן הוא בדיוק הסיבה לכך שנוצרת הבעיה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא נכון. רוב האנשים שקונים 50 מגה מצפים שהם יקבלו 50 מגה. לא ממש הבנתי מה הקשר לנייטרליות רשת אבל זה פחות חשוב (ופחות כללי) מאמת בפרסום ודיני חוזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מקבל 50 Mbps מובטח.... לחיבור הקרוב של ספק האינטרנט. מעבר לשם הוא לא מתחייב (אני לא לגמרי בטוח, אבל מן הסתם זה מופיע באותיות הקטנות). מפתיע אותי שזה לא ברור לך. זוהי התוצאה של השימוש במיתוג מנות [ויקיפדיה]. אתה רוצה לקבל 50Mbps עד לאיטליה? אין בעיה. שלם תשלום חודשי צנוע ללמד נאוטילוס וסגור עניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפתיע אותך שלא ברור לי שההתחיבות שלו מוגבלת על ידי משהו שכתוב (אולי) באותיות הקטנות? ובשביל שתבין את הרעיון של אמת בפרסום: אם בארה"ב תבעה את נוטלה כי "החברה גרמה לה להאמין כי אכילת השוקולד תהווה בחירה דיאטטית ובריאה לבתה" וזכתה. פרסום צריך להיות ברור לכולם, לא רק למומחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הזה כל כך ברור לי, שאם הוא לא ברור ל"משתמש הממוצע" (ויותר מכך: לאייל הקורא הממוצע), יש כאן קצר רציני בתקשורת ואולי אפילו חור בהשכלה. יש הבדל רציני בין: (א) מהירות של עד 17.3Mbps1 ל(ב)מהירות מובטחת של 17.3Mbps מכל מקום באינטרנט. אני לא חושב שהמשתמש הסביר מצפה לקבל את ב'. 1 קצב הורדה. אני לא נכנס לסיפור העצוב של קצב ההעלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 595812 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לתבוע את הספק שלך (או לנסות לתבוע ספק בארה''ב בעזרת ידי שגר שם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שמספר ח"כים באו לעזרתי והגישו הצעת חוק בנוגע לפיצוי לדוגמה בשל אי-אמת בפרסום. בההסבר להצעה הם מסבירים מה הבעתיות בחוק כיום: "על מנת שניתן יהיה לפצות בגין הפרה של הוראה זו, צריכים להתקיים שני תנאים: ראשית – שהצרכן ייקשר בפועל בעסקה במחיר המלא בעקבות אי-כיבוד התנאים שבהסכם; שנית – שהפער בין המחיר המלא לבין התנאים שפורסמו יהיה גבוה מספיק כדי להצדיק פנייה לערכאות. המצב כיום הוא שהסכום המזערי ביותר שמקובל לפנות בגינו לבית המשפט, הוא אלפי שקלים. ענפי המסחר שבהם המחירים מגיעים לרמות אלו הם מעטים, ועל כן, האיסור על הטעייה נותר כאות מתה בנוגע למרבית השוק הקמעונאי." במקרים כמו שלנו נוספת עוד בעיה שמי שמבין לא מוטעה ומי שלא מבין לא יודע שהוטעה גם אחרי הקניה. כך שיש מעט אנשים שיכולים לתבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הפנה אותנו לפרסום שנראה לך מטעה. זכור שהספקים מחברים אותך (כמובטח) לאינטרנט במהירות המובטחת. זו אינה אשמתם שיש מדי פעם פקקים באוטוסטרדות של האינטרנט ביציאה לחו''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמה : "מתקדמים לאינטרנט במהירות של 10 מגה..." המהירות היא של האינטרנט לא של החיבור. ולא היה קשה במיוחד למצוא את הדוגמה הזאת (אם כי מצאתי גם פרסום פחות מטעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרנט הוא במהירות גבוהה בהרבה מ-10Mbps. בתוכנית האמורה מוגבלים למהירות מקסימלית של 10Mbps ואמנם מקבלים אותה, אך לא כל הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך אף אחד לא קרא עדיין לאחראי על האינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שנקודת המחלוקת העיקרית היא מה יודע האדם הממוצע על האינטרנט. אז הנה פוסט נחמד שמביא סקר לא מדעי שבו שואלים אנשים מה זה דפדפן?. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי הוא ש"האדם הממוצע" יודע היטב ש"האינטרנט אטי" מדי פעם. כמובן שמבלבלים את זה עם מהירות המחשב המקומי, מהירות תגובתו של השרת המרוחק ועוד. קצב ההורדה הוא מדד מספרי פשוט (לכאורה. השאלה היא האם לתת את קצב ההורדה הרגעי או הממוצע) וככזה מופיע בהרבה מקומות (למרות שבממשקי משתמש פשוטים יש, לעניות דעתי, נטייה להחליף אותו בזמן עד לסיום). מהירות החיבור לאינטרנט היא אחד הפרמטרים החשובים ו"הפשוטים להבנה" (מספר אחד1. משתנה בין חבילות מקבילות ולכן מאפשר השוואה ביניהן) במפרטים של חבילות החיבור השונות לאינטרנט. ההרגשה שלי היא שרוב האנשים צריכים לדעת שהם לא יכולים לקבל את מלוא קצב החיבור כל הזמן. 1 מספר אחד. קצב ההעלאה משתרך לו אי שם מאחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קו מנחה ודטהסרב קדמו לקטקום למיטב ידיעתי (אני חושב שדטהסרב סיפקה בהתחלה רק לאירגונים, והמחירים שלה היו בשני סדרי גודל מעל מה הפך לנורמה כשהשוק נפתח בסביבות 94). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהשוק של קוו מנחה היה גם כן מכוון לאירגונים, במיוחד טיפלה בענייני כספים. אקטקום הייתה מכוונת לפרטיים, במיוחד פריקים, או לעסקים קטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי כל כך מה אתה אומר, אם מוכרים לי מהירות X אני מצפה להיות מסוגל להשתמש במהירות X אחוז ניכר מהזמן (כמה לדעתך?) אם אני יכול לגלוש במהירות הזאת רק 50% מהזמן מדובר בהטעיה, באותה מידה יכלו למכור לי אינטרנט במהירות ג'יגה לשניה למרות שזה יעבוד רק בין 4 ל-5 בבוקר. בפועל היום, כשאני מעוניין בכך (קרי הורדות מהאינטרנט) אני מקבל את המהירות המקסימלית, אם זה לא היה קורה, הייתי מתנתק מהחברה או משלם על מהירות פחותה. כלומר בפועל החברות מוכרות כנראה את רוחב הפס שיש להם (תוך החישוב של זמינות ברוב המוחלט של הזמן), ולא רוחב פס פיקטיבי. הסיבה שהיה רק קו אחד בעשור האחרון היא בדיוק בגלל שלא הייתה תחרות, ובגלל זה האינטרנט שלנו איטי, העלות של קו כזה היא 100 מליון דולר, לא מעט, אבל גם לא סכום שהיה מפיל את הוט או בזק אם היה בא להם להתחרות ברצינות אחת בשניה כבר לפני 7 שנים ולא היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צוואר הבקבוק לרוב אינו בחיבור הביתי / שכונתי (שם אין תחרות) אלא בחיבור הארצי או בחיבור הבינלאומי (שם בהחלט יש תחרות). קו מד נאוטילוס הוקם בשנת 2001. באותה שנה (התפוצצות הבועה) התברר בעולם שבהרבה מקומות היתה הערכת יתר של רוחב הפס החזוי והם נתקעו עם תשתית יקרה שלא מנוצלת מספיק. יש תשתיות עצמאיות ללא מעט חברות: לסלקום, לאורנג', ועוד. סלקום מתחרים בבזק על אספקת שרותי טלפוניה ארגוניים בכל רחבי הארץ. מי שהקים קו חדש כזה בשנה האחרונה הוא בזק. מכיוון שישראל היא (לעניין חיבור האינטרנט) אי, יהיה מעניין להשוות את מצבה בעניין זה לאוסטרליה וניו-זילנד. בריטניה נמצאת במקום טוב מדי מהבחינה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה צריכה להחזיק רוחב פס כך שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה 99.9% אחוז מהזמן. בדומה לחברת החשמל, מקורות וכו'1 היא לא צריכה להחזיק בשביל זה את רוחב הפס של סך כל ההתחייביות שלה אלא רוחב פס שנועד לעמוד בהם. 1 אנחנו מוכנים לקבל כמה שעות של הפסקת חשמל או מים בשנה, לא יותר מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה בדיוק ראית התחייבות לרוחב פס מצידם של ספקי האינטרנט? אין חיה כזו ולא יכולה להיות. לא משנה כמה תשלם, אף אחד לא יכול להבטיח לך רוחב פס באינטרנט. למה? ראשית כי האינטרנט היא רשת מיתוג מנות (packet switching) ולא מיתוג קווים (circuit switching) כמו רשת הטלפוניה (מתיבת הסעף עד לבית, בכל אופן. היום סביר להניח שגם מתיבת הסעף והלאה הרשת היא packet switching). מה זה אומר? שבמקום שיהיה לך קו ייעודי ששמור לך על כל רוחב הפס שלו, בין אם אתה משתמש בו ובין אם לא, אתה עובר על אותו הקו כמו כולם. זה מפשר לך לקבל רוחב פס גבוה יותר כשאין עומס, אבל מקטין את רוחב הפס שלך כשיש עומס. אין שום דבר שספקי האינטרנט יכולים לעשות בנדון, זה התקן שבו האינטרנט עובדת. שנית, כיוון שחלק נכבד מהייעדים שלך באינטרנט אינם בשליטתו של הספק שלך. האתר אליו אתה גולש איטי? יכול להיות שהספק אשם. יכול להיות שיש תקלה במרחק של שלושה ספקים קדימה, אי-שם בעולם. יכול להיות שהאתר פשוט עמוס עכשיו. גם אם הספקים המקומיים יצליחו להבטיח את רוחב הפס המקומי שלך, אין להם שום שליטה על מה שקורה למידע מחוץ לרשת שלהם. אלו הסיבות שאף ספק לא מתחייב לרוחב פס מינימלי. זה נכון גם עבור לקוחות עסקיים שמשלמים הרבה יותר. זה בלתי אפשרי. חושב שקיבלת התחייבות? בדוק את החוזה עליו חתמת מול הספק ותראה. מכירת יתר נהוגה אצל כל ספקי האינטרנט בכל העולם. מאחר שאתה מוגבל לרוחב פס מקסימלי בכל מקרה ע"י התשתית הפיזית ומאחר שרוב האנשים לא מנצלים 1את מלוא רוחב הפס האפשרי כל הזמן, תמיד יהיה לספקים רוחב פס שאינו בשימוש. רוחב פס שמי שלא משתמש בו עדיין משלם עליו. ומתברר שאנשים מוכנים לשלם פחות גם אם המחיר יהיה רוחב פס נמול יותר מהמקסימום שבעות עמוסות. מכירת יתר נהוגה גם בתחומים אחרים. בחברות התעופה, למשל. או בחברות הטלפוניה - אף אחד לא מבטיח שלך שכשתנסה לחייג, תקבל קו פנוי. יכול להיות שבאותו רגע יהיה עומס מקומי ולא יהיו קווים פנויים. כי חברת הטלפוניה מוכרת יותר קווים משהיא יכולה לספק בפועל מתוך ידיעה שרוב האנשים לא מדברים רוב הזמן. לספקי האינטרנט יש חבילות שסובלות פחות מירידת רוחב פס בשעות העומס. אלו חבילות עם תיעדוף גבוה שידועות בד"כ בשם "גיימר". עוד קצת כסף ותקבל מהירות גבוהה יותר בשעות העומס. אבל רוב הלקוחות לא בוחרים בחבילות האלו, הם מעדיפים לשלם פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף קיבלתי מהם את הסים (היה גם שבוע עיכוב בשל תקלה טכנית מוזרה1). החלטתי להזמין מספר חדש לניסיון (והצלחתי גם לקבל מספר שקל לזכור). קצב החיבור סביר. לא ברור לי מה אמורה להיות המגבלה של 64Kbps של חיבור מחשב דרכם, כי היא לא קיימת. 1 לקח לי זמן רב מדי להבין שהבעיה שלי בהרשמה היא בגלל כתובת דואר שכוללת את הסימן '+'. בסוף החלפתי את הכתובת tzafrir+whatever בכתובת tzafrir-whatever. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית גם את tzafrir';DROP TABLE users; ? הודעה משפטית: הנ"ל נכתב בצחוק.
____________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רפרנס לhttp://xkcd.com/327/ או המצאת בעצמך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. Bobby Tables הוא כבר שם מוכר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לזה: http://gizmodo.com/5498412/sql-injection-license-pla... :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שיש בעיה עם ספקי האינטרנט, הם מיותרים. בגלל זה הרפורמה תבטל אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספקי אינטרנט מסורתיים לא ידחקו על ידי טלפון סלולרי, כי טלפון סלולרי לא מתאים להעברת נפח גדול של קובצי אינטרנט. יתכן שטלפון סלולרי ידחק את ספקי האינטרנט המסורתיים בשימושי אינטרנט קלים (כגון אימייל, או תוכנות מסרים טקסטואלים). לעומת זאת, יתכן שהטלפון הסלולרי ידחק את ספקי הטלפוניה הבין לאומית, כי שם נפח המידע המועבר הוא קטן. הבידול בין שיחות טלפון מקומי ושיחות טלפון בינלאומיות הוא כנראה בידול מלאכותי שמטרתו לגבות כסף רב על שיחות בינלאומיות למרות שעלותן נמוכה. השטח של שיחות בינלאומיות מושך את ספקיות הסלולריות החדשות, כי שם הן יכולות להיות אטרקטיביות בהשוואה לספקי הסלולרי הוותיקים וספקי טלפוניה קווית וותיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרנט בבית שלי הוא בקצב של 1.5 Mb לשניה. בטלפון הסלולרי שלי זה לפחות פי 10. מצד שני יש שם הגבלה של 2 GB לחודש, לא שהגעתי אליה אי פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספקי הסלולרים יכולים לספק קצב אינטרנטי מהיר כל עוד אין עומס אינטרנט על הקווים שלהם. אילו רוב תושבי המדינה היו מעבירים לסלולריים את התנועה האינטרנטית (רוב על פי נפח קבצים) — הגלישה היתה נעשית איטית. ההגבלות של ספקי סלולרי על נפח וניתוקים מהאינטרנט, למשל לאחר שעה של גלישה, וכן הסירבול בעברת קבצים למחשב — כל אילו מקשים על גלישה בנפח גדול דרך הסלולרים. הגולש _הטיפוסי_ של סלולרי\טבלט\נייד צוורך קבצי אינטרנט רק בנפח קטן (אימייל, מסרים, עידכוני פייסבוק, וכדומה ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספקי אינטרנט כדוגמת 012 ו018(isp) פועלים מכח הפרדה מבנית. ברפורמה בתשתית האינטרנט והטלוויזיה (השוק הסיטונאי) ההפרדה תבוטל ויהיו (כמו בסלולר) רק ספקי תשתית וספקי תשתית וירטואליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התכוונתי למיגבלות חוקיות, אלא למיגבלות טכנולוגיות. (מגבלות טכנולוגיות מתורגמות למחירים גבוהים עבור השירות לצרכן.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מגבלה טכנולוגית. בזק בינלאומי הם ספקי אינטרנט, אחרי שתוסר ההפרדה המבנית הם יהפכו לחטיבה בתוך בזק ואז ההוצאות שלה יקטנו פלאים. רוב ההוצאות של בזק בינלאומי הן כפילויות מיותרות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |