|
לגבי הרשות הפלשתינית. דיברתי על תעריפים של שיחות סלולריות בתוך רשות הפלשתינית שהיו בעבר (משהו בסדר גודל של לפני 10 שנים).
התעריפים עבור זמן אוויר בתוך שטח הרשות, למשתמש רגיל (לא עיסקי ולא זללן שיחות) היו בסדר גודל של 15 אגורות לדקה עד 18 אגורות לדקה (קשה לי לזכור מחיר מדוייק). באותה עת זמן אוויר למשתמש רגיל בטלפון סלולרי בישראל היה משהו בסדר גודל של 40 עד 50 אגורות לדקה (קשה לי לזכור סכום מדוייק שקראתי באקראי לפני כ- 10 שנים), שוב הסכומים אינם למשמשים כבדים בסלולרי (יתכן שלמשתמשים כבדים היה תעריף מוזל). כל התעריפים שאני מציין התפרסמו בספר הטלפונים של בזק, בדפים בתחילת הספר, אילו הם הדפים שבהם נירשמו עוד הרבה תעריפים אחרים (תעריפי שיחות טלפון קווי בזמני שיא וזמני שפל, תעריפי שיחות סלולריות לפי זמני אוויר, תעריפי גישור לסלולרי מקוו של בזק, היו עוד תעריפי תיקשורת שלא זכורים לי).
לא יודע מה תעריפי זמן אוויר ברשות הפלשתינית היום, לא מן הנימנע שגם שם נוצרו קרטלים ששילשו מחירי זמן אוויר לעומת העבר.
לגבי הנתונים שנתת לינקים אליהם. לא מבין את הנתונים, לא מבין גם איזה חלק מהם הם שיחות סלולריות רגילות (להבדיל מהעברת קבצים). יתכן שחלק גדול ממה שרשום בלינקים שנתת הם שירותי תיקשורת אחרים. כאשר הסתכלתי באחד הדפים שנתת בלינקים שמתי לב , במידה שיכולתי להבין, ששיחות סלולריות בתוך הודו עולות (בחישובי זמן אוויר) בין סנט לדקה לבין 1.5 סנט לדקה (סנט אמריקאי). ההערכה שלי היא שהודו לא מסבסדת את השיחות הסלולריות, לכן עלויות זמן אוויר שם מצביעות על עלויות "ייצור" של זמן סלולרי. כלומר: עלות ייצור זמן אוויר בארץ די גדולה אינו עולה על 1.5 סנט אמריקאי לדקה. קשה לי להאמין ששכר עבודה נמוך בהודו מוזיל בהרבה את עלויות ה"ייצור" של זמן אוויר, כי בתחזוקה של רשת סלולרית לא מושקעת הרבה עבודה יחסית לנפח השיחות.
לא אתפלא כלל אם עלויות זמן אוויר במדינות אירופאיות גדולים הרבה יותר מאילו של הודו. קרטל מחירים יכולים להתקיים בכל מקום בעולם אם מספר נותני השירות מצומצם (או שהמדינה לא כופה את עצמה על נותני השירות).
|
|