 |
דו''ח של האו''ם: כישלון עולמי בהגנה על המגוון הביולוגי | 3216 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
לגרום להכחדת התיקנים הקרציות והפרעושים. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם היתושים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פתרון: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הטווח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידיעה הזו סובלת מכשל תרגומי, או מכשל בהבנת הנקרא. כתוצאה מכך רוב התוכן העובדתי שגוי. אם המערכת החדשה צריכה מתורגמן שהוא גם ביולוג - יש מתנדב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו נושא, אני היחיד שחושב ששם אלטרנטיבי מתאים ל"עקרות בית נואשות" הוא "כך אנחנו הורסים את כדור הארץ"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי בעיות בתרגום הכתבה/כותרת, רק מצאתי שר אחד מאוד נאיבי שמשוכנע ש"תמריצים כלכליים לפעילות שמירה של המגוון הביולוגי" יהיו שווים יותר ליזמים מאשר בנייה של וילות על החוף ומחירתן בהון ענק.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שכנראה לא נעשתה פנייה למערכת, נעשו בידיעה תיקונים קלים שעיקרם החלפת ''בעלי החוליות'' ב''בעלי החוליות שנמצאו תחת מעקב'', כבידיעה ב''הארץ'' וכן החלפת ''כשישים מינים'' ב''כשישים גזעים'', בשונה מן הידיעה ב''הארץ'' ובהתאם לדו''ח האו''ם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
breeds הם אכן לא מינים, אך גם לא גזעים (גזעים בביולוגיה יש רק בבוטניקה, ובאאוגנטיקה). הייתי מתרגם את זה יותר כ"זנים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שמדובר בחיות משק נראה לי ש''גזעים'' מספיק טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מעניין אם מחשש זה לא השתמשו בביטוי הלז ב''הארץ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרגום נכון. חשוב להדגיש כאן שני דברים: 1. "חיות משק": במקרה זה הרשימה הרלוונטית כוללת עופות 1. 2. חלק נכבד מהגזעים ברשימה נעלם עקב "התבוללות". הכפר הגלובלי לא פוסח על ארנבים. 1 המינוח livestock מעורפל, ועשוי לכלול עופות, כלבי רועים ואף דגי מאכל לפי מצב רוחו של הכותב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהסיבה העיקרית אינה התבוללות אלא העובדה שהזנים הנפוצים ניחנו בתכונות שמתאימות לדרישות השוק (למשל עולים במשקל יותר מהר, יחס שומן/בשר מסוים או אחוז שומן מסוים בחלב וכן הלאה) והגידול שלהם כדאי יותר ולכן חקלאים זונחים את הזנים המסורתיים שלהם ומגדלים את הזנים הנפוצים במקומם. אגב, זו תופעה נפוצה בצמחי מאכל אולי יותר אפילו מאשר בחיות משק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנצל את ההזדמנות להעלות משהו שמציק לי זמן מה ומשום מה אני לא מוצא את התשובה בחיפוש (שטחי. כזה אני) אצל הדוד. בתהליך התעתוק (מה שקרוי "שעתוק" במקומות אחדים - יצירת ה-rna מה-dna), איך נקבע איזה מהסלילים עובר את ההעתקה והופך למה שנקרא "template strand"? מאחר והקוד הגנטי אינו אדיש לפעולת המשלים (a <--> c, t <--> g , כלומר השלישיה aaa , למשל, אינה מתאימה לאותה חומצת אמינו של ccc) הבחירה של הסלילים חשובה ביותר, וטעות אחת קטנה בעניין הזה הופכת את התוצר לג'יבריש מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוחחתי עם פרופסור לביולוגיה מולקולרית, ומה שהבנתי ממנו זה שיש אתרים על כל גדיל שמהם השיעתוק מתחיל, ושבהחלט ייתכן שגדילים שונים מהווים את הטמפלט למקטעי RNA שונים. כלומר, אין *טמפלט* מוגדר, אלא לכל אזור ב DNA ייתכן טמפלט אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אם הבנתי נכון את ההסבר, נובע ממנו שצריך להיות איזה סמן על הגדיל שאומר "מכאן ואילך לא לתעתק" ובמקביל על הגדיל השני סמן שאומר "החל לתעתק כאן". מעניין שכל המקורות הפופולריים בהם נתקלתי1 עוברים בשתיקה על העניין הזה. ליתר דיוק, הם מטעים (ראה לדוגמא "Although DNA is arranged as two antiparallel strands in a double helix, only one of the two DNA strands, called the template strand, is used for transcription." כולל איור, מויקיפדיה האנגלית). שיימוס, אל תראה בדושיח הזה פטור מהתשובה המובטחת שלך. _____________ 1- אלא אם כן האשם הוא בזכרוני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בשולית הקוסם, שכחתי לשאול אותו איך עוצרים את זה ולא נעים לי להטריד אותו פעמיים באותו היום. בכל אופן, חפש promoter. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, התשובה שמר כ ענה נכונה. שנית, דילגת על הערך Genetic Code. דגחךלדחכךףלדחסססססססככההיהנראהמשפטכתובבקודגנטיאילוליהיומיליםשמורותלהתחלתקריאהוסיומהדברשהיהמקשהעלהRNAPלבצעאתמלאכתוהחשובהססססססססססףדגכחדגךכחדגךףכ כמו כן יש להזהר במינוחים - template strand מתאר לפעמים את גדיל ה mRNA עצמו ולפעמים את המשלים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, האתר עליו מתישב הRNA פולימרז המשעתק, נמצא על אחד הגדילים ומצביע בכיוון מסוים והפולימרז עצמו יכול להתקדם רק בכיוון אחד (3' ל5' על גדיל התבנית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכן, אין מניעה שגן אחר יקודד לכיוון ההפוך, בגדיל השני באותו האיזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב שהבנתי את שאלתך. בשעתוק סטנדרטי נוצרים שני סלילים כפולים זהים - אחד מכל גדיל של סליל המקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תשובה למה שבאמת שאלת תגיע בהמשך היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק ממה שאני כותב כאן כבר נכתב בתגובות. ישנם רצפים מיוחדים (אבל לא מאוד שמורים אבולוציונית, כלומר יש בהם די הרבה שונות) שמזוהים ע"י פקטורים שמגייסים את הפולימראז. בינהם אפשר למנות את ה http://en.wikipedia.org/wiki/TATA_box גם גיוס הפולימראז נעשה בפרומוטור, שאינו סימטרי. יתרה מזאת, ישנם אזורים במעלה גנים (נקראים מגבירים) שקושרים פולימראזות ושאר פקטורים, ומשחררים אותם לנוע על הגדיל בלי לשעתק אותו, עד למקום בו יקשרו חלבונים נוספים והשיעתוק יתחיל, או לחלופין יצרו לולאות דנ"א שיחברו את החלבונים משני האתרים וכך יתחיל השיעתוק (מהפרומוטור, לא מהמגבר). אם להמשיך לסבך, חלק ממיקום הנוקלאוזומים נקבע ע"י הרצף, וגם לזה יש תפקיד בנקודת תחילת השיעתוק (שכאמור היא שונה עבור כל תבנית). אבל כל זה לא ממש נכון. מחקרים הראו שרוב הגנום עובר שיעתוק ברמה כזו או אחרת, לרבות שיעתוק (לא בהכרח באותה כמות) של הגדיל הנגדי. יתכן ולשיעתוק הזה לפעמים יש חשיבות בבקרת כמות הרנ"א. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע"פ הידוע לי עד הלום - כשמבררים אילו חלקים מהDNA מתבטאים בשיעתוק (ברקמת גוף כלשהי למשל), כלומר מה גן ומה לא, משתמשים (בעיקר) ב RNA PCR, תהליך שהרזולוציה שלו מגיעה לזיהוי מולקולת RNA בודדת. כלל מולקולות RNA המזוהות מצביעות (שוב-ככל הידוע לי) על חלק לא גדול במיוחד מהקוד הכללי כנתון לשיעתוק. המשפט האחרון בתגובה שלך הוא חידוש מבחינתי. (דוקא מסתדר טוב עם הרושם הכללי שלי מהמערכת - שהאבולוציה של אוקריוטים רבי-כרומוזומים מושפעת פחות מאיך ישתנו הגנים ויותר מאיזה גנים יתבטאו פחות ואילו גנים ישנים יתבטאו מחדש - דרך אפיגנטיקה של הRNA) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבד"כ עושים היום זה להפיק רנ"א, להפוך אותו לדנ"א (כי זו מולקולה יציבה בהרבה) ומשם או לעשות היברידיזציה לצ'יפים (microarrays) או לרצף (שזו שיטה גם כמותית כיום). כשעובדים על הפקה של כל הרנ"א, או אפילו כל הmRNA, לא מגיעים למולקולה בודדת, אבל די קרוב. אפשר להתקרב עוד יותר ע"י real-time PCR, אבל אז זה לכמה עשרות גנים לכל היותר (במעבדה סבירה). לגבי הנפיצות של השיעתוק, אתה יכול לעיין כאן: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15539566 כשכל מחקר מוצא יותר מקודמיו (בשמרים כבר הגיעו כמדומני לתשעים ומשהו אחוז מהגנום שמפיק רנ"א בסיטואציה כל שהיא) וממשיך לשימור אבולוציוני ופונקציה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16141072 "Genomic mapping of the transcriptome reveals transcriptional forests, with overlapping transcription on both strands, separated by deserts in which few transcripts are observed." http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19182780 "There is growing recognition that mammalian cells produce many thousands of large intergenic transcripts." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל תודה על התקצירים אהבתי את- " [הרבה מרצפים שנחשבו ל"זבל" ונתגלו כמתורגמים באופן חלש] are located in intergenic regions distal from previously annotated genes and exhibit significant homology to other mammalian proteins." . עכשיו, אני משער (באופן רופף לגמרי) כי קיום ההתבתאות העדינה הזו של גנים נשכחים, ברקמת הכבד לדוגמא, מתאפשר [גם] ע"י הבדלים קלים במנגנון ההשתקה-חשיפה האופיני לרקמה, בין תא לתא בתוך הרקמה. אם כך הוא- היתי מצפה, במצבי עקה, למשל התפתחות עוברית בנוכחות רעלן כלשהו, לסיכוי מסוים לברירה טבעית בזמן התמינות תאי הכבד, בינם לבין עצמם. יותר מזה - היתי מצפה לסיכויון של ברירה טבעית פנימית, במהלך הספרמטוגנזה, עם כל התנאים-המושלמים המופרכים שהחברה הקטנים דורשים. קרא לי למארק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא התעלם מהתגובה האחרונה. אני כותב שטויות בדרך כלל, אבל זה כבר מוגזם. היה מאוחר ולא היו לא קפה ולא תה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא מצאתי אותה מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, אתם אומרים כך: רצף ה TATA קובע את המיקום אליו יסתפח ה RNAP (לא משנים כרגע הפרטים עם כל התוספים והעזרים), את כיוון ההתקדמות של הנ"ל במעלה - או במורד - הסליל, וגם את הגדיל שישמש כ template, נניח לרגע שהוא זה עליו יושב ה TATA ולא ה ATAT: -- TATA --------------------------- גדיל 1 (template)------ . RNAP----> כיוון ההתקדמות -- ATAT---------------------------- גדיל 2 --------- הבעיה שאני נשאר איתה היא שבה בעת גדיל 2 הוא template פוטנציאלי להתקדמות בכיוון ההפוך, וה RNAP צריך איכשהו ל"החליט" איזה קטע צריך לתעתק: את העליון ע"י התקדמות שמאלה או את התחתון (החלק מימין למה שרואים בשרטוט) ע"י התקדמות ימינה. איך נשברת הסימטריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרצף של TATA הוא (בערך, חמש לשלוש) TATAAA, כך שעל הגדיל השני יהיה הרצף TTTATA. אני לא יודע אם זה משמעותי לרצף הספציפי הזה, אבל רצפי פרומוטורים הם לא סימטריים בכלליות ולזה יכול לקבוע את כיווניות החלבון הנקשר. חוץ מזה, אם חלבון א מתיישב בנקודה 1, וחלבון ב בנקודה שתים (עם או בלי סימטריה), הקביעה ששיעתוק יתרחש בכיוון של א' ל ב' מספיק כדי לקבוע שיעתוק של 1->2 (יכול להיות שזה המצב עבור TFIIB/D). חוץ מזה, יש שיעתוק לכיוון ההפוך מפרומוטור, אבל זה לא של משלים הגן אלא של אזור אחר (בגלל היפוך הכיוון), שסביר להניח שיעבור NMD. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה, תודה. אם כך הבעיה היתה ההנחה שלי ש TATA הוא פשוט TATA. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יורשה לנצל את ההזדמנות הזו לחטוף את הדיון ולשאול: האם יש עוד מתכנתים בקהל כשהם קוראים או שומעים על הקוד הגנטי מתקבל אצלהם הרושם שאנחנו מנסים לעשות reverse enginerring לקוד מקומפל? ואם כן, זאת לא צריכה להיות אחריות מינימלית מצד אלוהים, כשהוא נוטש את הפרוייקט להעביר הלאה את קוד המקור? ________ הלא חרדי, ברגע פלספני במיוחד על משמעות היקום, החיים, וכל השאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את קוד המקור יש לנו (פלוס כמה גרסאות קודמות), אבל התיעוד מזעזע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיש לנו זו שפת מכונה. זה לא אומר שאי־אפשר להסתדר עם שפת מכונה. אנשים מסתדרים איתה לא רע: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה שיש לנו זו שפת מכונה." והמחשבה הזאת לא גורמת לך לתהות אם יש קוד מקור או לא? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוד המקור נרשם בטפסים יעודיים בצבע ירוק ונשמר בארון מתכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלית חיוך נוסטלגי על פני ביום העגום הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפת מכונה אלו רצפי חומצות האמינו של החלבונים (דווקא מזה אני לא בטוח שיש הכל). העובדה שהמתכנת בחר לעבוד באסמבלי, להכניס חלק מהקוד בתור ההערות, שבעצמן אינן קריאות, להעתיק חלקים נרחבים מאות אלפי פעמים אבל להשתמש באותו בלוק קוד לעשרות שימושים שונים, זה כבר סיפור אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזה הקומפיילר, לא המתכנת. עוד אחת מהאופטימיזציות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלבונים הם החומרה. התוכנה היא ה DNA. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבנה השלישוני הוא החומרה (ומזה אנחנו יודעים רק קצהו של קרחון). נסתפק בהסכמה שלכל היותר מדובר בפרוייקט ראשוני של סטודנט בינוני במכללה עלומה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם אתה מסתכל רק על ה DNA או על התא כולו, אבל בכל מקרה החלבונים אינם חלק מהתוכנה. מדובר בקוד שלא נכתב בהתאם לסטנדרטים המקובלים היום, אבל לפני שלושה וחצי מליארד שנה הוא היה חזית הקידמה, ובדומה לתוכנה של טל הוא עומד במבחן החשוב באמת: הוא עושה את העבודה. הייתי מאד שמח אם בימי יהיה מי שיצליח לכתוב קוד קריא יותר, קל יותר לתחזוקה ויעיל יותר שמבצע אותן פונקציות. אם לשפוט על פי מה שכנראה הולך ומתגלה שם, הקוד הקיים מתוחכם מאד אם כי סובל מצורת ההתפתחות הלא סטנדרטית שלו (בין השאר: תמיכה מושלמת בהתאמה לאחור של כל פוננקציונליות חדשה. נראה איך ייראה הקוד הכי מתקדם שלך אחרי עדכונים וטלאים במשך שלושה וחצי מיליארד שנה, בהנחה שבכלל ישרוד את באג 10000). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שהוא עושה את העבודה היא הוכחה לכוחו של stress testing. (המונח העברי, "בדיקות עומס", לא עושה את העבודה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה החלטת שהמתכנת בחר לעבוד בשפת אסמבלי? לי נראה בלתי אפשרי בעליל לכתוב תוכנה שבנויה משלוש מיליון הוראות בשפת אסמבלי. אלא אם כן אתה אלוהים. אבל אני לא מאמין באלוהים, ולכן המסקנה שלי היא שאנחנו מתבוננים בקוד מקומפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדיר שהראלים מגיבים כאן, אבל טוב שהצטרפתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"You can learn a lot about an individual just by reading through his code, even in hexadecimal" חזק.
LOL |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב שהשר נאיבי אלא בעל אמונה. התמריצים הכלכליים לא מדברים דווקא על בינוי אלא גם על מגוון אמצעים אחרים לשימור המגוון. אם בכל זאת אתה רוצה גישה יותר "התקפית" פרקליט המדינה לדור מציע להקים גוף שיתמקד בעבירות בניה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמריצים הכלכליים טובים ויפים אבל הם לא מונעים (בניגוד לגישת לדור) את המצב בו לטייקון בנייה מסוים מתחשק לבנות דווקא באזור פתוח רגיש. הבעייה הכי גדולה? שזה רק על דעתו של השר להגנת הסביבה, שהרי חבריו ממשרדי המסחר והתעשייה והשיכון וחלקית גם החקלאות חושבים אחרת, ולראיה מצבים שבהם טייקון הבנייה היא המדינה עצמה, שלא עומדת בהגבלה שהציבה לעצמה (מישהו אמר ניצנים?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החדשות הטובות מהארץ, נחנך מתקן התפלה שיספק 127מיליון קוב מי ים מותפלים בשנה. והרעות מהעולם, אמריקה ליתר דיוק, כתמון הנפט שהוערך בעשרים מיליון ליטר נפט קיבל שידרוג למאה מיליון ליטר נפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאה מיליון ליטר זה נחשב הרבה? הם אומרים שהכתם הוא 5X16 ק"מ. זאת שכבה בעובי מילימטר, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית לנשום פעם דרך שכבת נפט בעובי מילימטר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסיתי, אבל אני לא דג. לדג שרגיל לנשום דרך מים, מילימטר אחד של נפט הוא מחסום לא קטן בכלל. אגב, מה העובי של כתם שמן במרק שלך? הרבה הרבה פחות ממילימטר, ובכל זאת הוא מורגש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא דג ואני לא דג, בוא נפסיק לשאול אחד את השני אם אנחנו יכולים לנשום דרך נפט או מים ונתמקד. אתה מוטרד מכך שהשכבה האחידה של הנפט תמנע מחמצן לפעפע לתוך מי הים וכך הדגים יחנקו? אם כך, אל חשש. אני די בטוח שתנועת הגלים ומתח הפנים ישברו את הקרום העליון. מה שכן, הנפט יכול לצפות כל מיני יצורים ודגים יכולים לבלוע את הטיפות. מה שמעניין הוא שכל באר הנפט הענקית הזאת מוציאה במשך שבועות כמות שהיא בסדר גודל של מיכלית אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קראת את הספרים הנכונים (דומני שהזכרת כאן פעם שאתה קורא מותחנים) אז אתה ודאי יודע שנפט או שמן שנשפך על המים מרגיע פלאים את הגלים באותו שטח. בכל מקרה, הגלים עשויים לשבור רגעית את הכתם בנקודה מסוימת ולחשוף קצת מים למשך זמן קצר עד שהקרע מתאחה, אבל כל עוד שטח נרחב מכוסה בכתם זמן החשיפה של כל נקודה בתוכו יהיה זעום. נסה לקחת צלחת מרק, לשפוך שמן עד שתגיע לציפוי בעובי מילימטר ולטלטל אותה - כל עוד כל שטח הפנים מצופה, לחורים שעשויים להיווצר תהיה השפעה זניחה. אפקט נוסף הוא מניעת חדירת האור. הנפט הוא שחור וחוסם חדירת אור ולכן פוטוסינתזה, ובכך הוא גורם לשמיטת הבסיס של המערכת האקולוגית באזור. נראה לי סביר בהחלט שבאר תוציא בתוך כמה שבועות כמות של מכלית אחת. נפט גלמי נמכר היום בערך בחצי דולר לליטר. מאה מיליון ליטרים במשך כמה שבועות פרושם כחמישים מיליון דולר בכעשרים וחמשת הימים שחלפו. תפוקה של שני מיליון דולר ביום היא מרשימה בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגלים של כמה עשרות סנטימטרים כבר יפוררו את שכבת השמן במרק. בכל אופן, למרות שאני עדיין חושב שהבעיה הגדולה היא הווצרות ''טיפות'' או אפילו גושי זפת ולא ''חנק'' האצות והדגים, אני מסכים איתך שויטמינים זה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב אסון הנפט של אקסון ואלדז [ויקיפדיה] נשפכו "סך הכל" 257,000 חביות נפט שהם 40 מיליון ו863 אלף ליטר, ועדיין הוא נחשב לאחד האסונות החמורים בהיסטוריה. לגבי היחס בין הכמות לשטח, אני באמת לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אולי נחשב בתודעה הציבורית, אבל הוא אפילו לא אחד מ-30 אסונות הנפט הגדולים בהיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. איך יודעים? (אני מתכוון און טופיק). 2. מהם אם כן האסונות הגדולים בעולם ובארה"ב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין איך אוסמוזה הפוכה זולה יותר מאידוי - באיזור בו השמש כל כך מפיצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גודל השטח שאתה צריך כדי לאייד שלוש מאות אלף קוב מי-ים ביום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה משנה? תחשוב על הלוגיסטיקה של פריסת יריעות וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבוי, אולי אם זה משולב בפרויקט אחר - כמו האי המלאכותי המתוכנן מול ת''א (ותיכנונו משתנה תדיר לצד הרע - לפחות כמו הולילנד). כבר העירו לנו הקיסמ'ניקים על החשיבה המודולרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את המשפט האחרון שלך (גם לא את הראשון, אבל ניחא). האנרגיה שצריך כדי לאדות מים היא הרבה יותר גבוהה מזאת שצריך כדי לדחוס אותם. אגב, מעניין אם יש איזה גבול תרמודינמי לכמות האנרגיה שצריך כדי להפריד את המים מהמלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערך 2.5 קילוג'אול לליטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשבים 1 את הפוטנציאל הכימי של מי מלח, ומפחיתים ממנו 1 את הפוטנציאל הכימי של מי-ים. בתנאים שווים, ההבדל הוא רק בפונטנציאל התמיסה 1. 1 בערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטה אחרת - חברת סימנס הצהירה כי הצליחה להתפיל קוב מים בהשקעה של 1.5 קוט"ש - 5.4 קילוג'אול לליטר. הידד, המספרים מסתדרים יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת אולי מי ברז ומי ים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"מי מלח" אתה מתכוון למים בעלי מליחות נמוכה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן. סליחה. כתבתי מי מלח במקום מים טהורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, מעניין. כבר הרבה זמן אני חושב אם אפשר לבנות ספקטרומטר מסות לתמיסות יוניות: מרססים טיפות קטנות של נוזל בין שתי פלטות, שמים עליהם סוג של זרם חילופין, ומנסים למיין החוצה את הטיפות שבמקרה יש בהם ריכוז נמוך יותר של המומס, מתוך הנחה שאולי הן יהיו אדישות יותר לשינויי השדה החשמלי. אמנם זה נראה לי מאוד לא יעיל, אבל זה מעביר לי את הזמן בפקקים (עכשיו שהלייזר קוטל היתושים כבר הומצא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו *כ*שהלייזר ... תסו"ש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*כ*שה*"ליייזר"* | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הסכם עם חז"ל: אני לא מלמד אותם ארמית והם אינם מלמדים אותי עברית (אבל על השמטת הבכל"מ כבר הביאו1 לי ציטוטים מהתנ"ך, ועם מחברו לא הצלחתי להגיע להסדר דומה. המו"מ התפוצץ בגלל שסירבתי להקפיא את הבייקון שלי עש שנגיע להסכם קבע, ועכשיו אנחנו בוחנים את האפשרות לשיחות קירבה בתיווך הקצב). הגישה שלי היא שמה שמותר לרב פנחס בן יאיר אסור לחמורו, ומה שמותר לחמורו אסור לנו (למשל קיום יחסים עם אתונות). ____________ 1- עכש"ז זה היה ידידיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על "כ" מסכנה נזעקת ואת מינן של הטיפות החלקת? סדר עדיפויות משונה. וזה בלי להזכיר את העש על הבייקון - יערב לך. וכבר מזמן רציתי לשאול והתביישתי, אז עכשיו אני מעז: מה זה תסו"ש ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 495389 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל להמנע מתיקון טעויות לשון מלבד השמטת הבכל''מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה ראית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרתי. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתנ''ך בדרך כלל כתוב ''אשר'' ולא ''ש'', אז אולי יש דוגמה - ''אשר נשיא יחטא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונראה לך שמר כ הגיע עמם להסכם דומה? לא כולנו דינוזאורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמומחה הבית לענייני אותיות השימוש, הריני להביא לידיעתך שני ציטוטים מתוך "והילד הזה הוא אני": - "כשנכנס הדבר המפחיד לחדר שלי בלילה שהייתי חולה, ..." - "כל פעם שהטלפון מצלצל ..." בקריאה (ליתר דיוק – בהקראה) ראשונה חשבתי שצריך להיות "כשהייתי חולה" ו"כשהטלפון", אבל אני כבר לא בטוח. את ה"שהייתי חולה" אפשר להצדיק אם מפרשים אותו בתור restrictive clause (אם כי אז אולי היה עדיף "בלילה שבו הייתי חולה"), וה"שהטלפון" לפעמים סתם מצלצל לי בסדר. מה אומר המומחה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אות השימוש שחסרה בדוגמה השניה היא בי"ת: בכל פעם שהטלפון מצלצל. השווה "בפעם הראשונה שהטלפון צלצל" - כאן ברור שצריך בי"ת, ושאין מקום לכ"ף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שירדן אמר. אני רק רוצה להדגיש כי מהיותי מוחה אין להסיק שאני מומחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון באנלוגיה לניצולת של מנוע חום? (אני מנסה להבין על מה, לכל הרוחות, אתם מדברים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נראה לי שמדובר כמעט אך ורק במשהו אנטרופי- רק לדאוג לכך שכל המלח ישאר בצד ימין של הממברנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> האנרגיה שצריך כדי לאדות מים היא הרבה יותר גבוהה מזאת שצריך כדי לדחוס אותם. זה כמובן נכון, אבל יש לזכור שהאנרגיה הזו מוחזרת בשלב העיבוי. אף פעם לא התעמקתי, אבל תמיד דימיתי שזה מה שקורה ב"זיקוק רב שלבי" (זר״ש): האנרגיה שמוחזרת בעיבוי בכל שלב משמשת לחימום המים שבשלב הקודם, כך שהאנרגיה שמוזרקת לתהליך מבחוץ משמשת רק לשלב האחרון. כמו שאמרתי לא התעמקתי, אבל נראה לי שעל ידי שימוש במחליפי חום יעילים וזיקוק רב שלבי בהחלט סביר ששימוש באנרגיית שמש להתפלה זו טכנולוגיה עם פוטנציאל עצום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הוא אשר שיערתי: -"השיפורים שהצגנו מקטינים את ההשקעה במתקני התפלה ואת עלות המים המותפלים באופן משמעותי ונראה שטכנולוגיית התפלה תרמית בזיקוק רב שלבי עשויה להתחרות כיום עם עלויות השקעה ותפעול של מתקנים בשיטת אוסמוזה הפוכה." במערכת כזו המבוססת על שמש, החום הכמוס יכול לפרוץ מכמיסותו יותר ביעילות אם יעוכב איכשהו עד צינת הערב. אולי גם הפרשי הטמפרטורות ים-אוויר יכולים להועיל. אני מזכיר - להשאיר מקום לדולפינים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי בתאור שלהם איפה יכול להשתלב החימום הסולארי שלך. המתקן שלהם שכבר משתמש בטכנולוגיה מצוי בהודו (מדינה שזוכה ללא פחות שמש מאתנו) ובכל זאת משתמש ב-1.2 קוט"ש למ"ק. המים מחוממים על ידי קיטור, לא על ידי השמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, תמיד רצוי להשתדל ולהימנע מהתמרת אנרגיה מאיכות גבוהה (כימית, חשמלית) לאנרגיה מאיכות נמוכה (חום). הכיוון ההפוך הוא בדרך כלל לא יעיל. אנרגיית קרינה קל וזול להתמיר לחום ביעילות של 100% (כמעט) ולעומת זאת איננו יודעים עדיין להתמיר לאנרגיה אחרת (חשמלית, למשל), ביעילות ובזול. לכן, בְּמָקום בו הופכים אנרגיה לחום, משתלם ביותר לנצל אנרגיה סולרית ישירות. העובדה שלא עושים זאת במתקן ניסיוני זה או אחר אולי עצובה, אבל לא הייתי מסיק ממנה על האפשרות או הכדאיות לעשות זאת בשלב שהטכנולוגיה תתבגר. ואם המתקן כבר לא ניסיוני, אולי זה המקום ליזמות ישראלית - עכש״י היינו חלוצים בתחום דודי השמש, אז למה לא בהתפלה סולרית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן צודק, אבל כאן אנחנו חוזרים לשאלה בה פתחתי - שאלת השטח. האם יש לך דרך להפוך את האנרגיה הסולארית לחום-ניתן-לניצול בים? אגב, כמעט בכל מקום בו מפיקים חשמל עושים זאת על ידי הפיכת אנרגיה לחום והחום הזה מנוצל ליצור החשמל, ולמרות זאת האנרגיה הסולארית לא מצליחה להתחרות בעלות של הפקת החום מדלק מאובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמפיקים חשמל מאנרגיה גרעינית או כימית דרך חום, מדובר על חימום לטמפרטורות מאד גבוהות - כמדומני מאות מעלות. חום כזה הוא כבר "באיכות גבוהה". בהתפלה, וביחוד זר״ש, מדובר בטמפרטורות נמוכות בהרבה - למעשה בשיטות של לחצים נמוכים (מתחת אטמוספירה) מדובר על טמפרטורות הרבה יותר נמוכות מ־100 מעלות, ובשביל חימום כזה זה פשע לשרוף דלק יקר כשיש שמש זולה. לגבי השטח - אני לא בטוח שרק ים בא בחשבון. למשל חלק ניכר מהסהרה לא רחוק מהים, הקרקע זולה ובשפע, ומים מצרך יקר ונדיר. יש בעולם שטחי מדבר רבים בהם התפלה סולרית במחיר סביר תחולל מהפכה של ממש. ברור שאי אפשר באפס אנרגיה מאיכות גבוהה - אבל לדעתי לא מן הנמנע שרוב החימום יתבצע באדיבות השמש. (ולטובת הקצת חשמל שבכל זאת צריך אפשר אולי טחנות רוח?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בשיטה המתוארת במאמר מדובר על קיטור. קיטור תעשייתי הוא תמיד בטמפרטורה של מאות מעלות, גם אם משתמשים בו רק כדי להביא את המים לחום של 70 או 85 מעלות. יש הרבה שטחים שבהם התפלה סולארית במחיר סביר תחולל מהפכה, אבל עובדה היא שהטכנולוגיה הזו עדיין לא קיימת. חשבתי שהדיון כאן היה לגבי הפוטנציאל של ישראל כיעד אפשרי להתפלה כזו - אבל בישראל אין שטחים כאלה, במיוחד לא לאורך חופי הים. טורבינות רוח מתאימות רק לאזורים מסוימים שעומדים בפרמטרים של מהירות וכיווניות הרוח. יש להן גם בעיות אחרות (למשל, הן יתנו לך את רוב החשמל דווקא בחורף, כאשר אתה לא יכול להתפיל בעזרת השמש). גם בתנאים אופטימליים הן עדיין לא מסוגלות להתמודד כלכלית מול חשמל קונבנציונלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני מנסה לומר הוא שאם רוצים לחמם מים ש 70 או 80 מעלות לא כדאי לעבור דרך קיטור בטמפרטורה של מאות - אנרגיה סולרית מאד מתאימה. לגבי ישראל - כמדומה בנגב יש שטחים לא מיושבים נרחבים, לא? נשמע פרויקט מאד מתאים לשיתוף פעולה ישראל-ירדן עם מי ים מים סוף (יורד לתפוס מחסה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לירדנים יש יותר שטחים פתוחים שם (והם יותר זקוקים למים). אני לא משוכנע שהם זקוקים לנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מים ש 70 או 80 מעלות" - ואתה צחקת על ה"עש" שלי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגנתי אומר שהתגובה לעיל הוקלדה על מקלדת בלי עברית (חרוטה או מודבקת) ויש לי טיק במקלדות כאלו לבלבל בין ש' וב' (כלומר לשלשל שין בין ושית) ו"זה לא חכמה" - לא הייתי אומר כלום על העש-בייקון לולי היה צץ בהודעת תסו״ש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן האחרון יש די הרבה פרסומים על רעיונות מבטיחים לתאים פוטו-אלקטריים זולים ויעילים. באופן פרדוקסלי, יתכן שדוקא הרעיונות האלה מעכבים פרויקטים גדולים של ניצול אנרגיה סולארית, כי אף אחד לא רוצה להשקיע הון עתק בטכנולוגיה שעשויה1 להתברר כמיושנת תוך זמן קצר. __________ 1- בעיה. עבור המשקיע הטכנולוגיה "עלולה". עבור האנושות היא "עשויה". האלטרנטיבה השלישית, "יכולה" לא נשמעת טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה מענינת. לכאורה, אם יש כדאיות כלכלית בהקמת פרויקט בטכנולוגיה הקיימת היא לא תיעלם רק כי פותחה טכנולוגיה אחרת - מה גם שבין ''פרסומים על רעינות מבטיחים לתאים זולים ויעילים'' לבין ''ייצור המוני של תאים זולים ויעילים'' חולפות חמש שנים במקרה הטוב. מענין גם האם חברה שעוסקת בהקמת מערכות כאלה יכולה לפעול ב-''שיטת שי אגסי'', כלומר לשמור על בעלות על התאים עצמם ולהתחייב להחליף אותם בחדשים אם תפותח טכנולוגיה טובה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו, אבן שושן קשישא טוען שאין הבדל בין עשוי לעלול, זהו רעיון עצמאי של המורה רבקה (כמו גומר ומסיים). תסו''ש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב מלים מצדד בחצי פה במורה רבקה: עשוי ל__ ייתכן או סביר ש__; יכול או מסוגל ל__, יש לו נתונים או פוטנציאל ל__. (כאשר המשפט נתפס כשלילי נוטים להשתמש במילה 'עלול'.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לטעון שהמורה רבקה משפיעה כאן על המילונים ולא להפך. שנים של הוראה שיטתית עשויות (או עלולות) ליצור הבחנה כזו גם אם קודם היא לא התקיימה. אגב, אף אחד לא לימד אותי להבחין בין "גומר" ו-"מסיים" מבחינת משמעותן הרגילה - רק בתחום ספציפי נוספה למלה "גומר" משמעות שאין ל-"מסיים", ובאופן פרדוקסלי, תוספת המשמעות הזו גרמה דווקא לצמצום השמוש בה. אגב, מה לגבי ההבחנה בין "מדוע" ו-"למה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי השיר "בבוקר יום אלף" אין הבדל, מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה? מדוע ולמה הן חיזוק פואטי לחידוד השאלה. האם פיג'מה או פיז'מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי השיר אין, אבל נדמה לי שאם תבדוק בספרים כמו "ודייק" הקלאסי היית מגלה שהם טוענים ש-"מדוע" הוא תאור סיבה ו-"למה" הוא תאור תכלית. ושאלת 64,000 הדולרים: "תגיד לי" ו-"תאמר לי" הם אותו דבר, או היינו הך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תגיד לי" ו"תאמר לי" הם אותו הבדל, כמובן. איפה מקבלים את הצ'ק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו מקום בו מקבלים את ההמחאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו פרשנות משונה לשיר. ברור שיש הבדל: השיר שואל מה הסיבה ומה התכלית של לבישת הפיג'מה, אם כי יש להודות שכל התשובות מתיחסות ל"מדוע" ולא ל"למה". אותי לימדו ש"למה" הוא קיצור של "לשם מה" כלומר תאור תכלית, ו"מדוע" הוא תאור סיבה ("מה ידוע" ומאחר ורק המה-שמו הוא נפרולוג וקרדיולוג1, בני התמותה יודעים רק על סיבות ולא על תכליות). אבן שושן למד אצל אותם מורים. בעניין אחר, גם אבן שושן מסכים ש"עלול" נושא עימו קונוטציה שלילית ואף מביא סימוכין מן המקורות, כך שלא הייתי ממהר להאשים את המורה רבקה. מן הסתם זה קשור לעולָלים שמעוללים תעלולים, ואני לא מעליל עליהם כך סתם. ___________ 1- נו, בוחן כליות ולב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי: "פיג'מה". המילה הגיעה לאנגלית מהודו. לשפות ההודיות היא הגיעה (לפחות לפי מה שאני קורא אצל הדודה) ממילה פרסית. לא נראה לי שהיתה צרפתית בדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק: "השם 'פיג'מה' ("נמנמת" או "נמנמה" בפי מפריחי השמועות) אושר בצורתו הלועזית במילוני האקדמיה, ולמבקשים חלופה עברית מוצע הצירוף 'חליפת שינה'." נראה לי שהסיבה לאיות "פיז'מה" היא פשוט שה-ג' כתעתיק ל-J האנגלית נכנסה לעברית מאוחר יותר מאשר ז' כתעתיק ל-J הצרפתית, ובמשך תקופה מסוימת ז' שימשה בשני התפקידים. בספרים ישנים תוכל למצוא שמות כמו "דז'ורדז"' - תולדה של אותה תקופת ביניים. המצב היה עוד יותר גרוע לפני שה-ז' נכנסה לתעתיק העברי; בספרים ישנים יותר (או בספרים ביידיש) עוד תמצא מסעות בדְזְשונגל, למשל (ביידיש - דזשונגעל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לנו פעם פתיל על טשרטשיל שנסע לטשטשניה, ועל המשורר צ'רניחובסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 92 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא את דבר העורכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 543442 פסקה שניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא כנראה1 פחות עם טכנולוגיה חדשה שמאיימת או-טו-טו להביא תאים סולריים זולים2 ויותר עם אי ודאות לגבי תנודות במחיר אנרגיה "קונוונציונלית". המתסכל הוא שדווקא כאן יש מקום להתערבות ממשלתית מסיבית (ויסלחו לי (או לא) התש״חיטים): אם ממשלת ארצות הברית למשל הייתה מבטיחה מחיר מינימום לאנרגיה, שיישמר ולו על ידי הטלת מיסים על דלק נוזלי ופחם אם יהיה צורך, השקעות באנרגיה אלטרנטיבית היו נהיות יותר אטרקטיביות. לא מעט מיזמים לאנרגיה שלא-על-ידי-שריפת-מאובנים התייבשו (כולל יזמות בתחום האנרגיה הגרעינית) בגלל ירידות חדות במחירי הפחם והנפט. נפט גולמי ב־18 ואפילו 16 דולר לחבית (כמו שהיה לרגעים בסוף שנות ה־90) מוציא את הרוח ממפרשי תחנות הרוח, ואפילו תחנות הפקה תרמו־גרעיניות. 1 כנראה == לדעתי 2 אם זו הייתה הסיבה למה אותם שיקולים לא מביאים לצניחה במניות חברות הדלק, למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(גם) אתה צודק. הטלת מסים על אנרגיה היא צעד בעיתי מבחינה פוליטית, אבל ללא ספק היתה מעודדת את ההשקעות בחלופות. האלטרנטיבה המועדפת היא סבסוד האנרגיה ממקורות מתחדשים, ודומני שבמידה זו או אחרת זה מה שנעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם סבסוד האנרגיה המתחדשת הוא בעייתי - הבעיה הזו לא עולה על פני השטח כל עוד החלק של האנרגיה המתחדשת מכלל ייצור האנרגיה הוא זעום אבל היא תחריף ככל שהוא יגדל. האופציה העדיפה, לדעתי, היא הטלת מס בתוואי עולה לאורך השנים על פליטת פחמן דו-חמצני ושאר גזי חממה, כאשר מוגדר מראש שההכנסות מהמס יוחזרו לצבור בדרך שתיקבע (למשל הנחה במע"ם או אפילו צ'ק שנתי). המס יכול להתחיל בערך נמוך יחסית, נניח חמישים ש"ח לטון פד"ח בשנה הראשונה ועשרה ש"ח יותר בכל שנה לאחריה. כיוון שהמס יחזור לאזרחים לא צפויה להיות לו השפעה מאקרו-כלכלית חריפה. הצרכן יעודד לחסוך, האנרגיה המתחדשת תהיה תחרותית יותר ויובטח לה שיפור מתמיד של התחרותיות שלה - win-win. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר האחרון שניתן להגיד על אנרגיה סולרית היא שהיא לא עולה על פני השטח. אבל גם במובן המטפורי, יש כאלה המוטרדים. הנה דיון מאוד און טופיק מynet: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי עם סבסוד אנרגיה מתחדשת אינה דווקא צריכת השטח שלה (אפשר לחשוב על פתרונות חלקיים לזה) אלא העובדה שבמקום לעודד חסכון ולצ'פר את כל מי שיחסוך מזרימים כסף ליצרנים של מערכות לא יעילות. מצב בו חברת החשמל נדרשת לקנות מבעלי מערכות סולאריות קוט''ש בשני שקלים ואז למכור אותו ללקוחותיה בחצי שקל נראה לי בלתי סביר מעבר להקף ייצור זעום, ומשרת את בעלי המערכות הרבה יותר מאשר את הצבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אנרגיה סולרית לא יעילה מבחינה כלכלית אבל כן יעילה מבחינה אנרגטית ופדח"ית. 2. קראתי פעם שיש תקנה חדשה שכל רבי הקומות צריכים להיבנות בצורה החוסכת חשמל. לא מצאתי את הכתבה אבל מצאתי את זה http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId... 3.עצם העובדה שהחשמל מתייקר מעודד אנשים לחסוך בחשמל. 4. אני החלט בעד מס חשמלצורת כלומר במקום תשלום לינארי יקבעו דרגות כך שעל כל דרגה תשלם שונה ( נניח על ה100 קוט"ש הראשונים חצי שקל על המאה הקוט"ש השניים שקל וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. היא בינתיים גם לא מאד יעילה מבחינה אנרגטית. בכל מקרה, חסכון הוא הרבה יותר יעיל ממנה מכל בחינה שבעולם. השיטה של המשך המחירים הזולים לחשמל מדלק מאובן ובמקביל סבסוד החשמל ממקורות מתחדשים נראית לי כמו שיטת "למה לסגור מזגן אם אפשר להדליק תנור" מבית מדרשו של דירקטור וולט האלמותי. אם פד"ח הוא הבעיה אז צריך להכביד על פולטי הפד"ח, לא להקל באופן מלאכותי על המתחרים שלהם. 2. לא ידוע לי על תקנה כזו. בכל מקרה, אני לא מדבר רק על משהו שיעודד בניה חסכונית ברבי קומות (עד שתהיה לזה השפעה משמעותית יחלפו דורות) אלא על משהו שיעודד כל אזרח, עסק ומפעל להשקיע אקטיבית בחסכון - לבדד בתים, להחליף מכשירי חשמל וכלי רכב לחסכוניים יותר, לחפש תהליכי יצור פחות אינטנסיביים מבחינה אנרגטית, לעבור לדלקים שפולטים פחות פד"ח וכן הלאה. 3. כן, אבל זה יקרה רק אחרי שתהיה מסה משמעותית של יצור ממקורות מתחדשים (כלומר עוד המון זמן) וזו רק השפעה עקיפה. אני רוצה פשוט לייקר אותו כדי שאנשים יתחילו לחסוך מהיום. 4. זה יכול להיות כיוון מועיל, אבל זה רלבנטי בעיקר למגזר הביתי (וזה גם מסובך לישום וגם קשה למימוש מבחינה פוליטית, כפי שהראתה הפארסה של ביטול הטל הבצורת על מים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מסכים איתך (וגם אמרתי את זה פעם) שחיסכון הוא הדבר החשוב ביותר אבל יש גבול לחיסכון גם מעשית, כי יש הרגלים שקשה לשנות. אבל גם ברמה העקרונית יש גבול לכמה אתה יכול לחסוך עד שאתה פוגע בערכים אחרים. אז גם פיזור של מקורות של מקורות אנרגיה זה חשוב 2. צריך לזכור כשמדברים על ישראל שהחשיבות בחיסכון היא יותר ברמה ההצהרתית. אנחנו רחוקים מלהיות המזהמים הגדולים גם כללית וגם לנפש, אז כל פעולה היא ברוכה (למרות שגם אני הייתי מעדיף שהיינו עושים יותר). 3. זה מספיק בשביל שיגישו בג"ץ. וחוץ מזה המערכת הפוליטית רצתה חשמל יותר יקר, הפקידות הפילה את זה. 4. בקשר לקושי הפוליטי לצערי הרב אתה צודק. ועל זה כבר אמר רֶב שלום: הציבור מטומטם לכן הציבור משלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרגלים שקשה לשנות, אז נעלה את המחיר בהדרגה לאורך זמן ונראה מתי הם ישתנו. מובן שיש גבול לחסכון אבל הגבול הזה רחוק מאד, וככל שהמחיר יעלה יסתבר שהוא רחוק יותר. פיזור מקורות אנרגיה - דווקא העלאת מחיר החשמל על פי סוג המקור תתרום לפיזור. במצב שבו לא עושים כלום כל החשמל ייוצר מפחם כי זה הכי זול. מס על פד"ח ייקר את החשמל מפחם יותר מאשר את החשמל מגז טבעי (שפולט קרוב לחצי כמות הפד"ח לכל קוט"ש) והרבה יותר מאשר חשמל ממקורות מתחדשים ולכן יביא לפיזור מקורות. החשיבות היא לא רק ברמה הצהרתית. בטווח הארוך זה יועיל גם למשק (שיפעל ביתר יעילות) וגם לסביבה (אנחנו קטנים אבל יחסית לגודל אנחנו מזהמים לא קטנים בכלל). בג"ץ? שיגישו. הוא יזרוק אותם מכל המדרגות. לא ראיתי גם שמישהו הגיש בג"ץ נגד רפורמת "מיסוי ירוק" של מס קניה על מכוניות או נגד העלאת המס על הליסינג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאוד להביא לכדאיות של אנרגיות מתחדשות ע"י מיסי פד"ח. המס יצטרך להיות כל כך גבוה שהוא כבר יוביל להרבה צרות, העמקת האי שוויון, קושי ליצואנים והרבה רמאויות. הנה טבלה מויקיפדיה של הפד"ח לנפש על פי מדינה http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_ca... כפי שאתה רואה אנחנו מקום 29. רק חבל שאין פליטה עולמית לנפש כך היה אפשר לראות מה מצבנו יחסית לשאר העולם. ===>"בג"ץ? שיגישו. הוא יזרוק אותם מכל המדרגות." מהפה שלך לאלוהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המיסוי יצטרך להיות כל כך גבוה אז כנראה האנרגיות האלה צריכות עדיין להמתין עד שהן תגענה לפחות לקרבה סבירה לעלויות של אנרגיה קונבנציונלית. הרי אם המצב הוא כפי שאתה מתאר אז ממילא אי אפשר להפוך את האנרגיות המתחדשות לחלק משמעותי מן המערכת בלי להתקל בדיוק בבעיות עליהן אתה מצביע. אנחנו מקום 29, אבל המקומות שמעלינו כוללים שפע מדינות-איים זניחות (אין לי מושג למה הם כאלה פלטני פד"ח, אולי בגלל תובלה ימית ואווירית) ומדינות נפט. בין מדינות המערב מצויות מעלינו רק ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בלגיה, הולנד ואירלנד - ומתחתינו יפן, גרמניה, בריטניה, איטליה, ספרד, צרפת, דרום קוריאה, שבדיה, דנמרק, נורבגיה, שוויץ, יוון... בהתחשב בגיל המתקדם של הנתונים (הדרוג הוא לפי 2003) לא היה מפתיע אותי לגלות שבינתיים עברנו את בלגיה, הולנד ואירלנד. בקיצור, אנחנו במקום לא מכובד כלל. אם היתה פליטה עולמית לנפש מצבנו היה גרוע יותר - די לראות שסין פולטת פחות מחצי הפליטה שלנו לנפש, ברזיל פחות מחמישית והודו כשמינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מאמין לתאוריה של שיא הנפט אז התייקרות אנרגיה זה משהו שיקרה גם בלי מיסוי, אז השקעה באנרגיות מתחדשות זה דבר שיש בו הגיון. מתחתינו יש גם מדינות שהן לא דמוקרטיות, לא מדינות רווחה או גם וגם. לנתונים יותר עדכניים ניתן ללכת לhttp://www.iea.org/co2highlights/ שם ניתן להוריד קובץ pdf מפלצתי או את קובץ האקסל http://www.iea.org/co2highlights/co2Highlights.XLS אם תלך לטבלה CO2 emissions / population תראה שעד 2007 אכן עלינו ל9.19 ואנחנו מעל העולם וגם מעל אירופה אבל מתחת לצפון אמריקה ומדינות הoecd. וחוץ מזה בטבלת CO2 emissions / GDP using exchange rates (שהיחס בה לא כל כך מוזר כמו שניתן אולי לחשוב) רואים שאנחנו מתחת לעולם, התחתונים ביותר באפריקה (לא יודע למה שמו אותנו שם) ויש דווקא ירידה. חוץ מזה באופן מוזר אנחנו שווים בדיוק לoecd. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיקרות הנפט תקרה גם בלי מסוי. גז טבעי ופחם זה כבר סיפור אחר. חוץ מזה, במקום לחכות עד שהנפט יתיקר כדי לצרוך פחות אני מעדיף להתחיל בחסכון היום ואז אני אהיה פגיע פחות לזה. כשהנפט זינק לפני שנתיים האמריקאים נפגעו חזק ואצלנו זה בקושי הורגש, גם משום שאצלנו הנפט ממוסה הרבה יותר ולכן ההתיקרות באחוזים היתה הרבה יותר קטנה וגם משום שהנפט הזול גרם לאמריקאים לצרוך הרבה יותר מדי ולכן כשהוא התיקר המכה היתה קשה. אני מעדיף להגדיר מראש תוואי התיקרות ידוע שיתן אופק תכנון לכל הגורמים המעורבים ויאפשר להם לשקול בקור רוח - ועם זה יעודד אותם לחסוך. רוב המדינות שמתחתינו הן לא דמוקרטיות ו/או לא מדינות רווחה משום שהעולם השלישי כולו (להוציא מדינות הנפט) נמצא מתחתינו. ברור שאנחנו פולטים הרבה יותר לנפש מאשר מדינות שאין בהן חשמל וכלי רכב. אם אנחנו גם פולטים יותר ממדינות מפותחות ומתועשות מצבנו לא טוב. אנחנו מתחת ארה"ב, קנדה ואוסטרליה - מדינות בזבזניות עתירות שטח ומשאבי טבע. גם בטבלת ה-GDP אנחנו (0.43) גרועים מאירופה (0.34) וטובים מארה"ב (0.50). לא ברורה לי במיוחד המשמעות של הנתון הזה אבל הוא לא משנה בהרבה את התמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלא רק בישראל יש שופטים מטומטמים: והחדשות הקלילות הן שהוגג נחשף: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3911443,00.h... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה נראה לי שבמקום ''מטומטמים'' אתה צריך לומר ''בעלי אג'נדה פוליטית''. כדאי לזכור שבמדינות רבות בארה''ב השופטים רצים לתפקידם כמועמדים מטעם מפלגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכון לפוליטי במובן הצר של המילה, אני צודק? עדיין לאור העובדה שכל הרפובליקאים מתחבאים מאחורי הירוק הייצוגי כדי לסנוט באובמה קשה לי להבין איך השופט ירויח מכזאת החלטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופט הזה הוא מינוי של רונלד רייגן לבית המשפט, כלומר הוא רפובליקאי מובהק (http://judgepedia.org/index.php/Martin_Feldman). הכשלתו של אובמה היתה ונשארה אחת השאיפות המובהקות ביותר של הרפובליקאים מרגע בחירתו. יש הטוענים גם לענין אישי שלו, בגלל השקעות שלו בחברות שעוסקות בתחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אבל הדעה שלך כל כך קיצונית שאני אצטרך לבקש סימוכין. האם לדעתך גם שופטים דמוקרטים פועלים לטובת המפלגה הדמוקרטית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מתי. אני סבור שזה בהחלט עשוי להיות שיקול אצל חלק מהם. האם, לדעתך, השופטים שהכשירו את הבחירות בפלורידה ב-2000 והעלו את בוש לשלטון היו חסרי פניות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש מפחיד. לא , אבל שם זה היה פוליטי במובהק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה תמיד היה פוליטי. כשרוזבלט איים על ביהמ"ש העליון שלא רצה לאשר את הניו-דיל שהוא יגדיל את מספר השופטים כדי להכניס מינויים שלו שיאשרו את זה, זה לא היה פוליטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל מצד רוזבלט, לא מצד השופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו טענה שנשמעת לי קצת תמימה. בכל מקרה, כדאי לזכור שפוליטיקה היא מושג רחב יותר מהצבעה בסנאט או במחוז או צו נשיאותי. פוליטיקה היא שדה הקרב של השקפות עולם. כשנשיא אמריקאי, רוזבלט או רייגן, ממנה שופט הוא בוחר אדם שהשקפת עולמו קרובה לשלו. בארה"ב נהוג מנהג שלישראלים של 2010 עלול להראות משונה ואנכרוניסטי: לשתי המפלגות הגדולות שם יש השקפות עולם שונות (!) בנושאי הליבה של הדיון הפוליטי, ולעתים קרובות הן ממש מנסות לממש מדיניות שנשענת על ההשקפות שלהן. לכן, אם השופט שותף להשקפה אז סביר שהוא יתן גיבוי גם למדיניות הפוליטית, אם ידרש לכך, ולהפך. כך, למשל, שופט רייגניסט מאמין, מן הסתם, שמעורבות של הממסד בפעילות הכלכלית היא דבר רע מיסודו ושסמכויות הממשל הפדרלי צריכות להיות מצומצמות למינימום (לטובת חיזוק סמכויות המדינות). משום כך, אם הוא דן בבלימת הקידוחים בצו נשיאותי הוא נוטה לאותה עמדה שמקדמים הרפובליקאים, שתומכת בחברות נגד הממשל. אם זה משפיל את אובמה זה מבחינתו בונוס - גם אם זו לא המטרה העיקרית שלו. כך או אחרת, המערכת המשפטית האמריקאית בנויה על תפישות יסוד שמעניקות מקום רב בהרבה לפוליטיקה במשמעותה הרחבה בתהליך השיפוטי מאשר המערכת שלנו (כלומר תפישות היסוד שלה - המימוש בפועל כיום הוא פוליטי לא פחות מאשר בארה"ב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה שאלתי אותך אם אתה מתכוון לפוליטיקה במובן הצר. הטענה שהשופט עשה את זה עקב השקפת עולם והפגיעה באובמה היא סוג של בונוס נשמעת לי הרבה יותר סבירה. בכל מקרה אם זה נובע מהשקפת עולם אז אן שהשקפת העולם טיפשית או שהפירוש שלו אותה רדוד. באופן כללי המצב באמריקה נראה לי הרבה יותר מוצלח מהמצב בארץ. זה לא רק שיש שתי מפלגות עם שתי אידאולוגיות לכל אידאולוגיה יש אקדמאים משלה ותקשורת משלה. פה לימין בקושי יש בלוגים. נ.ב. גם אובמה קיבל תרומות מbp, לא שאני חושב שזה אומר עליו משהו אבל זה מראה כמה ארה"ב אוליגרכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די מוזר שהימין בארץ הוא מיעוט מבוטל. למעט בחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, גם בחירות זה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק שלימין יש רק בלוגים. לימין יש גם תקשורת משלו (עתונים כמו מקור ראשון, כתבי עת כמו תכלת) וגם קצת אקדמאים ואפילו הוצאת ספרים כמו ''מרכז שלם'', שאמנם עוסקת בעיקר בתרגום ספרים ממיטב ההגות השמרנית (בהערת אגב - בהתחשב בעובדה שבארץ ''ימני'' מוגדר בעיקר לפי יחסו לנושא הפלשתיני ולהתנחלויות, מפליאה קצת העובדה שנוצר מתאם בין היחס לנושא הזה לבין שמרנות כלכלית - לכאורה אין הרבה קשר עניני בין הנושאים). הבעיה העיקרית שלו היא שלא סופרים אותם. הרבה ימנים קוראים את ''הארץ'' ומתעצבנים, כמעט אף שמאלי לא קורא את מקור ראשון. כתבי עת מהסוג של ''תכלת'' כמעט לא נקראים על ידי אף אחד - גם זו אחת הסיבות לרדידות של הדיון הצבורי בארץ. בשמאל הציוני אין אף כתב עת מהסוג הזה (לשמאל הרדיקלי יש את ''תאוריה ובקורת''), ואיפשהו במקום לא לגמרי מוגדר במרכז נמצא ''ארץ אחרת'' שחי יחסית בסדר בזכות תורם נדיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך (אולי בניגוד למה שהשתמע מהודעתי) שאין שממה מוחלטת בתקשורת ובאקדמיה הימנית, עדיין אני מקנא באמריקה. לגבי מקור ראשון מדובר בשבועון עם בעיה מאוד גדולה בחלק ה''עיתונאי'' כלומר כמעט אין כתבי שטח, אין ''סקופים'' וכו'. אני משער שחלק נובע מאיסור ''לשון הרע'' אבל חלק נובע ממחסור כספי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקום לקנא בארה''ב בהרבה תחומים, וגם ברצינות של הדיון הצבורי שהיא מצליחה ליצור. גם הפובליציסטים בעתונים הגדולים שם עולים בהרבה על מה שאפשר למצוא כאן. מחסור כספי (ולפעמים גם בעלים קמצנים) הוא בעיה שמלווה את העתון הזה מאז ומתמיד. ככה זה בעתון שהיסוד לקיומו הוא אידאולוגי ולא כלכלי (ואדלסון לא עומד מאחוריו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נגיד ככה, גם כמה כותבי תגובות באתר הזה עולים בהרבה על הפובליציסטים של העיתונות הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק בזה. גם יש לא מעט בלוגרים שטובים מהפובליציסטים (וכמה פובליציסטים שבמקרה הטוב היו ראויים לבלוג שמי שיקרא אותו יהיו הוריהם ואולי בני זוגם). בכל זאת, אפשר לייחל לפובליציסטים בעלי יותר שאר רוח ואולי מטען תרבותי והיסטורי, קצת פחות שחוקים וחוזרים על עצמם... אבל נצטרך להמשיך לייחל, כנראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אם אתה רוצה לצאת בסדר עם כולם, אפשר "טכנולוגיה שאולי תתברר...". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון טוב. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דגדגן: "A new type of solar cell using “quantum dots” may double the theoretical efficiency of current solar cells–allowing a panel to convert around 60 percent of the sun’s energy that it laps up into electricity.")
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שייתכן ותהפוך למיושנת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה לא רעה, אלא שהדקדקנים מהמדקדקים יגידו שיש לומר "שייתכן *ש*תהפוך למיושנת", ושני "ש" רצופים לא אהובים עלי במיוחד. בכל זאת, מן הסתם הייתי משתמש בצורה הזאת אילו עלתה בדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שינשינים, אבל בכל זאת: "שאפשר שתתישן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שאולי תהפוך למיושנת''. נו, שוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאולי תתישן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 543471 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח שלי קצר במילה אחת, אבל שלך יותר מדויק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדוגמא: http://www.sciencedaily.com/releases/2011/03/1103251... (דגדגן: "We can now design nanostructured materials that generate more than one exciton from a single photon of light, putting to good use a large portion of the energy that would otherwise just heat up a solar cell.")
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד דוגמא מהזמן האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביבשה. אתה לא סתם מאייד את המים, אתה צריך מערכת סגורה שבה אתה יכול לקלוט את האדים ולעבות אותם. למען האמת, מה שתצטרך הוא משהו דומה לתחנת כח סולארית שבה מראות מכוונות את האנרגיה אל צינורות או דוודים - אתה לא יכול לבנות דבר כזה בתוך הים. השמש גם מועילה לך רק בקיץ בשעות היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיץ ושעות יום הם המשאב העיקרי של קוו הרוחב שלנו. דמיין צינור עליון שקוף מלמעלה, שחור בתחתיתו ואולי בעל צורה מתעלת קרינה או משהו. ומתחתיו צינור מוצל. + חיבורים מעבים ספירליים מחלקו העליון של הצינור הראשון אל הצינור השני בכל X מטרים. נא להשאיר מרווחי נשימה לדולפינים בין הצנורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאידוי צריך שטח פנים, ושמש. הראשון הוא אחד המשאבים היקרים והנדירים בישראל, השני נמצא חינם רבע מהשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב -את שטח הפנים אני מוצא בים. שמש חזקה יש הרבה יותר מרבע שנה. לאמשנה אני לא באמת בונה על הרעיון הזה, סביר כי באופי הטכנולוגי הקיים באמת זול יותר לקנות חשמל גם למטרה כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז תדמיין שאתה צריך לכסות בצינורות כאלה שטח שדומה לזה שכתם הנפט במפרץ מקסיקו מכסה כרגע. עשרות אלפי ק''מ של צינורות צפים בים (פלוס עיגונים שימנעו מהם להיסחף), מערכת משאבות אדירה כדי למשוך מכל הצנרת הזו את מה שהיא מפיקה, רובוטי תחזוקה שיסתובבו בתוך המערכת כדי לנקות את הצנרת ולמנוע צמיחה של אצות וכיו''ב בתוכה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כזכור יש גם חיידקים הגומעים נפט להנאתם. הבעייה היא שהם זקוקים גם לחומרי מזון נוספים (למשל מקור לזרחן) כדי לבצע את מלאכתם ביעילות. מישהו יודע איפה זה עומד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכן שיווקי, לא מדעי. החברה ישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, יאללה, שיעשו בזריזות כבחור הזה: http://it.themarker.com/tmit/article/10814 . | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |