בתשובה לתשע נשמות, 28/06/10 20:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מתכון לפוליטי במובן הצר של המילה, אני צודק? עדיין לאור העובדה שכל הרפובליקאים מתחבאים מאחורי הירוק הייצוגי כדי לסנוט באובמה קשה לי להבין איך השופט ירויח מכזאת החלטה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השופט הזה הוא מינוי של רונלד רייגן לבית המשפט, כלומר הוא רפובליקאי מובהק (http://judgepedia.org/index.php/Martin_Feldman). הכשלתו של אובמה היתה ונשארה אחת השאיפות המובהקות ביותר של הרפובליקאים מרגע בחירתו. יש הטוענים גם לענין אישי שלו, בגלל השקעות שלו בחברות שעוסקות בתחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אבל הדעה שלך כל כך קיצונית שאני אצטרך לבקש סימוכין. האם לדעתך גם שופטים דמוקרטים פועלים לטובת המפלגה הדמוקרטית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מתי. אני סבור שזה בהחלט עשוי להיות שיקול אצל חלק מהם. האם, לדעתך, השופטים שהכשירו את הבחירות בפלורידה ב-2000 והעלו את בוש לשלטון היו חסרי פניות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש מפחיד. לא , אבל שם זה היה פוליטי במובהק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה תמיד היה פוליטי. כשרוזבלט איים על ביהמ"ש העליון שלא רצה לאשר את הניו-דיל שהוא יגדיל את מספר השופטים כדי להכניס מינויים שלו שיאשרו את זה, זה לא היה פוליטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל מצד רוזבלט, לא מצד השופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו טענה שנשמעת לי קצת תמימה. בכל מקרה, כדאי לזכור שפוליטיקה היא מושג רחב יותר מהצבעה בסנאט או במחוז או צו נשיאותי. פוליטיקה היא שדה הקרב של השקפות עולם. כשנשיא אמריקאי, רוזבלט או רייגן, ממנה שופט הוא בוחר אדם שהשקפת עולמו קרובה לשלו. בארה"ב נהוג מנהג שלישראלים של 2010 עלול להראות משונה ואנכרוניסטי: לשתי המפלגות הגדולות שם יש השקפות עולם שונות (!) בנושאי הליבה של הדיון הפוליטי, ולעתים קרובות הן ממש מנסות לממש מדיניות שנשענת על ההשקפות שלהן. לכן, אם השופט שותף להשקפה אז סביר שהוא יתן גיבוי גם למדיניות הפוליטית, אם ידרש לכך, ולהפך. כך, למשל, שופט רייגניסט מאמין, מן הסתם, שמעורבות של הממסד בפעילות הכלכלית היא דבר רע מיסודו ושסמכויות הממשל הפדרלי צריכות להיות מצומצמות למינימום (לטובת חיזוק סמכויות המדינות). משום כך, אם הוא דן בבלימת הקידוחים בצו נשיאותי הוא נוטה לאותה עמדה שמקדמים הרפובליקאים, שתומכת בחברות נגד הממשל. אם זה משפיל את אובמה זה מבחינתו בונוס - גם אם זו לא המטרה העיקרית שלו. כך או אחרת, המערכת המשפטית האמריקאית בנויה על תפישות יסוד שמעניקות מקום רב בהרבה לפוליטיקה במשמעותה הרחבה בתהליך השיפוטי מאשר המערכת שלנו (כלומר תפישות היסוד שלה - המימוש בפועל כיום הוא פוליטי לא פחות מאשר בארה"ב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה שאלתי אותך אם אתה מתכוון לפוליטיקה במובן הצר. הטענה שהשופט עשה את זה עקב השקפת עולם והפגיעה באובמה היא סוג של בונוס נשמעת לי הרבה יותר סבירה. בכל מקרה אם זה נובע מהשקפת עולם אז אן שהשקפת העולם טיפשית או שהפירוש שלו אותה רדוד. באופן כללי המצב באמריקה נראה לי הרבה יותר מוצלח מהמצב בארץ. זה לא רק שיש שתי מפלגות עם שתי אידאולוגיות לכל אידאולוגיה יש אקדמאים משלה ותקשורת משלה. פה לימין בקושי יש בלוגים. נ.ב. גם אובמה קיבל תרומות מbp, לא שאני חושב שזה אומר עליו משהו אבל זה מראה כמה ארה"ב אוליגרכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די מוזר שהימין בארץ הוא מיעוט מבוטל. למעט בחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, גם בחירות זה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק שלימין יש רק בלוגים. לימין יש גם תקשורת משלו (עתונים כמו מקור ראשון, כתבי עת כמו תכלת) וגם קצת אקדמאים ואפילו הוצאת ספרים כמו ''מרכז שלם'', שאמנם עוסקת בעיקר בתרגום ספרים ממיטב ההגות השמרנית (בהערת אגב - בהתחשב בעובדה שבארץ ''ימני'' מוגדר בעיקר לפי יחסו לנושא הפלשתיני ולהתנחלויות, מפליאה קצת העובדה שנוצר מתאם בין היחס לנושא הזה לבין שמרנות כלכלית - לכאורה אין הרבה קשר עניני בין הנושאים). הבעיה העיקרית שלו היא שלא סופרים אותם. הרבה ימנים קוראים את ''הארץ'' ומתעצבנים, כמעט אף שמאלי לא קורא את מקור ראשון. כתבי עת מהסוג של ''תכלת'' כמעט לא נקראים על ידי אף אחד - גם זו אחת הסיבות לרדידות של הדיון הצבורי בארץ. בשמאל הציוני אין אף כתב עת מהסוג הזה (לשמאל הרדיקלי יש את ''תאוריה ובקורת''), ואיפשהו במקום לא לגמרי מוגדר במרכז נמצא ''ארץ אחרת'' שחי יחסית בסדר בזכות תורם נדיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך (אולי בניגוד למה שהשתמע מהודעתי) שאין שממה מוחלטת בתקשורת ובאקדמיה הימנית, עדיין אני מקנא באמריקה. לגבי מקור ראשון מדובר בשבועון עם בעיה מאוד גדולה בחלק ה''עיתונאי'' כלומר כמעט אין כתבי שטח, אין ''סקופים'' וכו'. אני משער שחלק נובע מאיסור ''לשון הרע'' אבל חלק נובע ממחסור כספי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקום לקנא בארה''ב בהרבה תחומים, וגם ברצינות של הדיון הצבורי שהיא מצליחה ליצור. גם הפובליציסטים בעתונים הגדולים שם עולים בהרבה על מה שאפשר למצוא כאן. מחסור כספי (ולפעמים גם בעלים קמצנים) הוא בעיה שמלווה את העתון הזה מאז ומתמיד. ככה זה בעתון שהיסוד לקיומו הוא אידאולוגי ולא כלכלי (ואדלסון לא עומד מאחוריו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נגיד ככה, גם כמה כותבי תגובות באתר הזה עולים בהרבה על הפובליציסטים של העיתונות הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק בזה. גם יש לא מעט בלוגרים שטובים מהפובליציסטים (וכמה פובליציסטים שבמקרה הטוב היו ראויים לבלוג שמי שיקרא אותו יהיו הוריהם ואולי בני זוגם). בכל זאת, אפשר לייחל לפובליציסטים בעלי יותר שאר רוח ואולי מטען תרבותי והיסטורי, קצת פחות שחוקים וחוזרים על עצמם... אבל נצטרך להמשיך לייחל, כנראה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |