יום הזיכרון תשס"ו: במערכות ישראל איבדתי - | 2609 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יום הזיכרון תשס"ו: במערכות ישראל איבדתי - | 2609 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
חשבתי שהאחוזים הרבה יותר נמוכים. לצערי אני לא לבד. |
|
||||
|
||||
ואם היו מוסיפים גם פצועים במערכות ישראל, המספר היה אפילו גדל. (לצערי אבי ודודי נפגעו שניהם במערכות ישראל). |
|
||||
|
||||
בינתיים האחוזים כבר השתנו. |
|
||||
|
||||
איבדתי: מדריך נוער של הכתה שלי (מארב בלבנון). חבר ילדות מהקיבוץ (תאונת דרכים בסופ"ש בזמן השרות הצבאי). שני חברים למחלקה (מטען צד בלבנון). חבר לקורס קצינים (מארב בלבנון). חייל תחת פיקודי (התאבדות). אבל (וזה אבל גדול) למרות שבזמן נפילתם, כל אחד ואחד מהם היה לפחות מכר אישי, אם לא ידיד קרוב, אני לא חושב שלו היו נשארים בחיים, הייתי היום בקשר עם מישהו מהם, כלומר לו היו נהרגים היום, הם לא היו נכנסים אפילו לקטגוריה של מכר אישי. |
|
||||
|
||||
את מי שהיה הכי קרוב לך מן הסתם. לא חושבת שזה משנה אם החברות היתה מחזיקה מעמד או לא. |
|
||||
|
||||
עכשיו ברורה ההגנה העיקשת שנותן easy לאצולה הקרקעית המנוונת. הוא קיבל חינוך קיבוצי! |
|
||||
|
||||
אתה דווקא יכול להתלות באילנות גבוהים. גם אלתרמן שנחשב למשורר ארצישראלי אוטנטי, היה נטוע בתרבות ובמסורת האירופאית. כל השימוש במונחים כמו פונדקית וכד'. גם אתה מביא לכאן כל מיני דברים שקראת פעם על דרום ארצות הברית- אולי הושפעת פעם מחלף עם הרוח אם קראת אותו - ומשליך אותם באופן הכי לא רלוונטי ומתאים על המציאות כאן. |
|
||||
|
||||
זה באמת יפתיע אותי אם יותר מכמה בודדים יענו שאינם מכירים בכלל מישהו שנהרג בצבא או בפיגוע. איכשהו נראה לי שכולם מכירים לפחות מישהו אחד. זה לא נעים, אבל זה צפוי במדינה קטנה עם הרבה מלחמות (יחסית), שבו כולם (או לפחות האחים של כולם) מתגייסים לצבא. |
|
||||
|
||||
אבל בינתיים, לפחות, הם הרוב (מה שנראה לי משמח). |
|
||||
|
||||
נדמה לי(מיום הזיכרון הקודם) שיש בערך 20000 חללים בכלל מלחמות ישראל, נניח שבמדינת ישראל חיו מאז הקמתה 9000000 אנשים1, יוצא שעל מנת שכל אחד יכיר מישהו שנפל במלחמה ע"פ הגדרות הסקר, צריכים להיות לו בממוצע 450 בני משפחה וחברים קרובים. עכשיו, מישהו יודע כמה אנשים מוזמנים(להבדיל ממגיעים) לחתונה ממוצעת? (זה נראה לי מדד טוב לבני משפחה רחוקים וחברים קרובים). 1 סתם מספר, אין לי מושג איך מחשבים כזה דבר. |
|
||||
|
||||
אתה מניח שלכל אזרחי ישראל יש סיכוי שווה להכיר חלל, או לפחות - שלקוראי האייל יש את הסיכוי הממוצע להכיר חלל. זה בכלל לא מדוייק - שני מאפיינים בולטים של קוראי האייל (לא ערבים - ראה דיון 2347 ולא חרדים קיצוניים - משתמשים באינטרנט) כבר מגדילים את הסיכוי שלהם להכיר חיילים. |
|
||||
|
||||
חרדים וערבים נהרגו בפיגועים (שנכללים בסקר). כנ''ל לגבי עולים חדשים, עובדים זרים, ומבקרים מחו''ל (שהם אולי קרובים או ידידים של ישראלים). |
|
||||
|
||||
מאידך גיסא, הגיל הממוצע של קוראי האייל הוא צעיר יחסית, כך שרובם לא עברו מלחמות ולא היו להם אחים/חברים שעברו כאלה. |
|
||||
|
||||
"כמה מגיעים לחתונה" זה לא מדד כל כך טוב. אל תשכח שיש שני צדדים. צריך לחלק את התשובה בשתיים. נראה לי גם ש-9 מיליון הם אומדן נמוך מדי, אבל גם לי אין דרך טובה לבדוק את זה. ובכל זאת, כל החישוב לא בסדר כי צריך לבדוק את התפלגות הנופלים לפי שנים; אם היו הרבה הרוגים, למשל, במלחמת השחרור, סביר שזה יתבטא בסקר באופן חלש יותר1 מאשר מספר דומה של הרוגים במלחמה היפותטית משנות ה-90, למשל. 1 ואני כותב זאת למרות העובדה שסימנתי שאיבדתי קרוב משפחה רחוק - אח של סבתי - שנפל במלחמת השחרור, ואני עוד לא בן 19. |
|
||||
|
||||
אם נזניח את דפוסי הילודה המשתנים, הארכת תוחלת החיים עליות לארץ, השואה, ועוד כמה גורמים משמעותיים יותר ופחות, נקבל לענ"ד שכמות קרובי המשפחה בעת המוות לעומת כמות קרובי המשפחה 50 שנה לאחר המוות היא פונקציה של האם מתת לפני שהבאת 2.7 צאצאים או לאחר מכן. אם לא נזניח את כל הגורמים הללו סביר שלאח של סבתך יש היום יותר קרובי משפחה בארץ מאי פעם. הערה: רק באייל (כנראה) אפשר לכתוב כאלה הודעות בלי שתעלה זעקת האטימות השמיימה. |
|
||||
|
||||
לדעתי, אתה צודק לגבי משפחה, אך לא לגבי חברים: המשפחה גדלה עם הזמן (בדרך כלל), אבל כמות החברים יורדת. כיוון שיש מראש יותר משפחה מחברים (בתנאי שכ'משפחה' נכלול גם את הדודה של הסבתא של אפרים, אבל כ'חברים' לא נכלול את אשתו של יעקב, האח של תקווה מהכיתה המקבילה ביסודי), הכמות עולה עם הזמן ולא יורדת. במקרה הפרטי של אח סבתי, אני משער שהכלל הזה פועל: אינני יודע כמה חברים היו לו אז. אם נניח שבערך 100 (כאלה שהיו מסמנים אותו בסקר) ועוד 8 בני משפחה (השאר נספו בשואה), אז היום מספר האנשים שהיו מגדירים אותו משפחה גדול יותר: כל השבט שצמח מאותה משפחה בת 9 נפשות במשך 58 שנים; קשה לשער את גודלו המדויק אבל הוא < 109 כנראה. |
|
||||
|
||||
לפני החתונה צריך לחלק בשניים, אחרי החתונה כולם משפחה אחת. |
|
||||
|
||||
זה לא כל קשה. כתבת " יוצא שעל מנת שכל אחד יכיר מישהו שנפל במלחמה ע"פ הגדרות הסקר, צריכים להיות לו בממוצע 450 בני משפחה וחברים קרובים." קודם כל, לפי הסקר, זה לא חייב להיות חבר קרוב. דבר שני, סביר בהחלט שכל אחד מכיר 450 אנשים. גם אם לא הכרות קרובה, אז הכרות ברמה שמספיקה בשביל חלק מהתשובות בסקר הזה, ומספיקה בשביל הידיעה "אני מכיר מישהו שנהרג". תחשוב: חברים קרובים, משפחה, חברים של המשפחה, חברים ומכרים מהעבודה, מהלימודים, מהעבודה לשעבר, מהלימודים לשעבר, מהשירות צבאי, מאזור המגורים או קהילה בעבר ובהווה, ומכל מסגרת חברתית אליו משתייך או השתייך בעבר האגם (תנועות נוער, מקומות בילוי, חוגים ושיעורים, וארגונים שונים). לא קשה להגיע ל450. |
|
||||
|
||||
שימי לב שאין בסקר תשובה ''אני מכיר מישהו שנהרג''. |
|
||||
|
||||
כן, אבל יש ''מכר אישי אחר'', ומסתבר שזה כולל גם מכרים שאינם ידידים קרובים, כי לאלו יש תשובה נפרדת. |
|
||||
|
||||
אכן התעלמתי מהתשובה הזאת, ובואי נניח שמכר אישי צריך להיות מישהו שאתה מדבר איתו ביום יום ולא מישהו שאת יודעת שנהרג כתוצאה מדיאלוג כזה: א:זוכר את יעקב האח של תקווה שלמדה בכיתה המקבילה? ב:תקווה מהיסודי או מהתיכון? א:מהתיכון ב: ברור, הוא עורך דין לא? א: שחקן כדורגל. לא משנה, אשתו נרצחה בפיגוע. ב: נורא ואיום, אתה תמיד בטוח שזה לא יגיע אלייך, והנה זה קורה. |
|
||||
|
||||
שימי לב לנאמר בתגובה 381359: אנשים מהעבר הרחוק לא בהכרח יופיעו בסקר, ואת חלקם הגדול אפשר "להזניח". |
|
||||
|
||||
הכרתי מי שנהרג בפיגוע, ושלושה שנהרגו בתאונות דרכים. אף אחד לא היה, תודה לאל, מכר קרוב.אף לא אחד שנהרג בצבא ייתכן שאני לא שומר על קשר. ייתכן שחוג החברים שלי מצוצמם, ושאני חי בחברה של ג'ובניקים. ייתכן שאני צעיר מדי. |
|
||||
|
||||
כשעניתי לסקר נזכרתי רק בבן הדוד שבתור חייל תפס טרמפ עם טנדר צבאי והנהג לא עצר באדום בצומת גולני וכל הנוסעים נהרגו ואז נזכרתי כי אח של אימי שלא הכרתי התאבד בשירות הצבאי ואז נזכרתי שבן שכבה מתחתיי נרצח בפיגוע, גם כן בתור חייל וכל זה מזכיר לי משהו שמורה שלי בתיכון טענה- שנולדים יותר בנים אבל בגלל שגברים נוטים למות יותר צעירים יש בממוצע יותר נשים מגברים |
|
||||
|
||||
גברים נוטים למות בגיל צעיר יותר גם באופן טבעי, זה לא ממש קשור למות בנסיבות אלימות וזה נכון גם במדינות שקטות ושלוות. |
|
||||
|
||||
עד כמה "מכר אישי"? מספיק שנודע לי על כך בהודעה שקיבלתי ב-sms על הבוקר מידידה משותפת לפני ששמעתי בכלל על הפיגוע בחדשות. אבל בכל זאת, לא כזה שהייתי מדבר אתו כל יום (או אפילו פעם בשבוע). |
|
||||
|
||||
אנא ממך, אמור 'מסרון' (כך גם לא תזדקק ללחיצה כפולה ומיותרת על אלט+שיפט, ולהפיכה מיותרת לגמרי של כיוון המילים). |
|
||||
|
||||
התנצלותי לאקדמיה, אבל אני מעדיף לכתוב פשוט סמס. יותר קל להפוך את זה גם לפועל (סימסתי, לסמס, נסמס, הסתמסנו וכו') - ובניגוד למסרון (התמסרָנו?), השורש לא יהיה מרובע, אלא ממש שורש משולש, כמו בימים הטובים. |
|
||||
|
||||
סמס עדיף בהרבה על SMS, אבל לדעתי טוב הרבה פחות ממסרון. הוא לפחות לא גורם לשינוי של הכתב והטבעיות באופן חריג, אבל עדיין, מסרון היא מילה בעלת צליל עברי וטבעי יותר. לגבי ההפיכה לפעלים, אתה צודק. ועדיין, אני משוכנע שאם המילה תכנס לתפוצה רחבה יימצאו לה הטיות סבירות. אינני חסיד של האקדמיה ויש מילים שלה שלא מצאו חן בעיני, אבל מסרון היא די מוצלחת. |
|
||||
|
||||
טוב, נאלץ שלא להסכים. אני חושב שהמילה מסרון היא עוד אחד מהנסיונות הנואלים של האקדמיה לקבע את העברית במקומה, ובמקום לאפשר לשורשים חדשים לחלוטין להכנס לתוכה, מתעקשים ליצור שוב ושוב שורשים מרובעים ומחומשים הבנויים על בסיס שורשים קיימים. בהיסטוריה של העברית, שורשים שונו כל הזמן כדי ליצור שורשים חדשים עם משמעויות קרובות (חשוב על פרם, פרס, פרש, פרד ופרר, למשל), בלי לרבע את השורש. אם האקדמיה הייתה מחדישה(?) את השורש "מסמ" עבור משלוח סמסים (מיסמתי, למסם, התמסמנו - כלומר, לקחת את השורש מסר ולתקן אותו קצת כדי לקבל משהו שגם דומה לסמס וגם יכול לקבל משמעות עצמאית לחלוטין), היינו קופץ על זה בשתי ידיים. מכיוון שהם בחרו שלא ללכת בדרך היצירתית, אלא התקבעו על השיטה הסטנדרטית של שורשים מרובעים, אין לי שום כוונה להעזר בשירותיהם הקלוקלים. |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה רוצה למסמס את החידוש של האקדמיה? |
|
||||
|
||||
אני רוצה לחדשש את ההתאקדמיות של השפה העברית. |
|
||||
|
||||
(וחוץ מזה, על פי האקדמיה זה לא ''חידוש'' זה ''תחדיש''.) |
|
||||
|
||||
זה חדש לי. |
|
||||
|
||||
הייתי מראה לך באתר שלהם, אבל הם דורשים רישום ולא מתחדשש לי. |
|
||||
|
||||
התחדיש ''תחדיש'' הוצע במקור ע''י הלל הר-שושנים ז''ל. לא ידעתי שהאקדמיה אימצה אותו. |
|
||||
|
||||
אולי הוא היה אז תחדיש חדשושי מדי. |
|
||||
|
||||
אינני חושב שצריך להסכים שאנחנו לא מסכימים כל כך מהר. נראה לי שההצעה שלך באמת טובה, אבל הבעייה היחידה שלה היא שהיא לא עומדת על הפרק. איש לא משתמש ולא ישתמש בה. כרגע הבחירה שלנו היא בין מילה לועזית ובלתי ניתנת לעיכול (SMS), מילה שכיום היא בעלת צליל זר אבל אם ניתן לה כמה שנים היא תתאקלם ותרגיש נוח (סמס), או מילה שכבר עכשיו נשמעת סבירה (מסרון). אני מעדיף את האחרונה (למרות הריבועיות שבשורש). |
|
||||
|
||||
גם אני לא טענתי שהיא על הפרק, או שאני ממליץ להשתמש בתחדיש שלי - רק אמרתי שחבל שהאקדמיה לא הפעילה קצת דמיון בבחירת המילה. הבחירה היא בין עברות גס אך חביב של מילה לועזית שגורה (סמס) לבין מילה עברית "תקנית" שאין אינו משתמש בה, ורבים כלל אינם מכירים. יתרונה של המילה "סמס" היא בשקיפות שלה: ברור לכל אדם מה הכוונה, גם אם לא הכיר את התחדיש. מסרון יכול להיות הרבה דברים, ולאו דווקא "שירות מסרים קצרים" (שמ"ק? שימקתי, השתמקנו, לשמק. סמס גס רוח יכול להתכנות שמו"ק). |
|
||||
|
||||
טוב, אז נאלץ להסכים כאן שאנחנו לא מסכימים. אני חושב שמסרון יותר חביב מסמס, וזה כבר עניין של טעם. גם אני חשבתי שרבים כלל אינם מכירים, אבל אני מקפיד להשתמש דווקא במסרון, ומתברר שאנשים כן מבינים אותי. |
|
||||
|
||||
בשבוע שעבר, בפינת הטריוויה במוסף סופשבוע של "מעריב" הופיע הסבר מצוין על משמעות ראשי התיבות SMS: באנגלית "Short Message Service" ובעברית "שירות הודעות ננסיות". מאז אני מנסה להפיץ את המילה "ננסית" כתרגום ל-SMS. זה לא כל כך מצליח, בעיקר כי בסביבה החברתית הקרובה שלי לא משתמשים מספיק בננסיות. |
|
||||
|
||||
ננסיות? "שירות הודעות קצרות" הוא תרגום הגיוני יותר. וננסיות היא מילה בעייתית כי - מה אתה יודע - כבר יש משמעות למילה הזאת. |
|
||||
|
||||
בקיצור, "שה"ק". ובהטיה: שיהקתי, שהקת, שיהקנו... |
|
||||
|
||||
כבר הצעתי למעלה את ''שמק'' (שירות מסרים קצרים), אבל לא משנה. |
|
||||
|
||||
אתה פשוט תשב פה לבד בחושך? |
|
||||
|
||||
שיהקת אותה! |
|
||||
|
||||
היק! |
|
||||
|
||||
רק עכשיו הבנתי שלא הבנת אותי: ב*מעריב* תרגמו את "Short Messages Service" ל"שירות הודעות ננסיות". בחיי. (אמנם חלפו יותר משנתיים, אבל בארכיון האייל שנתיים זה לא זמן שנצבר בו הרבה אבק.) |
|
||||
|
||||
כל הצעה לחידוש שפה עומדת על הפרק. עליך להתחיל להשתמש בה, ולהסביר לכל מי שמדבר איתך. אם תעניין מספיק אנשים, תוכל אולי ליצור תגובת שרשרת, ולהכניס את המלה החדשה אל הגרסה הבאה של אבן-שושן. אני אימצתי את השורש סמ''ס לפני זמן מה. מומלץ בחום. |
|
||||
|
||||
אני מציעה ''תמסיר'', עם ההטיות ''מסררתי'', ''מסררת'', ''התמסררנו'' וכיו''ב. |
|
||||
|
||||
תמסיר זה כבר handout. |
|
||||
|
||||
אבל זה מתאים יותר לסמס... |
|
||||
|
||||
אני מנסה את זה כבר איזו שנה עם "נֶרְגְ" בשביל NRG, וזה כמעט לא פועל. הסיכוי שלי להעביר לבד מילה הוא נמוך מאוד ביחס לסיכוי של האקדמיה להכניס מילה (גם הוא לא כל כך גבוה, אבל כנראה גבוה יותר ממה שנהוג לחשוב. רוביק רוזנטל בדק את הנושא וגילה, למיטב זכרוני, שבערך חצי מהמילים האקדמיות מאז שנות ה-90 נכנסו; הכתבה של רוביק, לצערי, לא מופיע בנרג משום מה אז תיאלץ להאמין לי בלי לינק). |
|
||||
|
||||
הבעייה שזאת מילה שלא נמצאת בשימוש נפוץ, כלומר כמה פעמים יוצא לאדם להגיד "קראתי בNRG"? אני משער שהשכיחות קרובה לשכיחות של "אל תשאל איזה דבר טעם קראתי במעריב". המגיב האוטומטי, לא מה שחשבת. |
|
||||
|
||||
סליחה על השאלה הדבילית אבל למה מסרון זה שורש ריבועי? זה לא כמו חשבון עפרון ופילון? |
|
||||
|
||||
עפרון ופילון אינם הופכים לפעלים, כפי שהמילה שתתאר סמס צפויה לעשות. אם תהפוך מסרון לפועל, זה יהיה על בסיס השורש ''מסרן'' - מסרנתי, התמסרנו, למסרן וכד'. |
|
||||
|
||||
כי בהטיה שלו נאלץ לסחוב אות נוספת, הרי לא נאמר מסרתי במובן ממסרתי (מסרנתי ? אין לי מושג איך להטות אותו), שכן למילה זו כבר יש תפקיד. |
|
||||
|
||||
אבל זה קל: אפשר להפעיל את בניין פִעל: מִסַּרתי (ובכתיב מלא: מיסרתי). קצת מפריע כאן הדמיון הצלילי ל"ניסרתי" כך שאפילו אני לא מתפעל מההצעה. |
|
||||
|
||||
למה צריך פועל מיוחד? הרי מכתב לא ממכתבים אלא שולחים ומקבלים. |
|
||||
|
||||
אולי לא ממכתבים, אבל בהחלט מתכתבים. |
|
||||
|
||||
יא איבני? |
|
||||
|
||||
מישהו שהיה חבר טוב - הלכה לו המשפחה בפיגוע, אבל את המשפחה עצמה לא הכרתי בכלל. |
|
||||
|
||||
קשה לי להבין את הרתיעה מלציין את האחד במאי במועדו, רק משום שמדובר בערב יום הזיכרון. אם באמת מעוניינים למנוע התנגשויות, תמיד אפשר לבצע את הפעילויות לפני שעות הערב, מה גם שאני לא כל-כך בטוח שיש למנוע התנגשות: רוב ככל הרוגי מערכות ישראל הם קורבנות של אינטרסים כלכליים ואימפריאליסטיים, שהיוו עילה מרכזית למלחמות ולסכסוך. |
|
||||
|
||||
אימפריאליסטיים כן. כלכליים? מה הכוונה? |
|
||||
|
||||
למשל האינטרסים הכלכליים של אנגליה וצרפת בתעלת סואץ, מה שהוביל ל''מבצע קדש.'' |
|
||||
|
||||
טוב, נכנעתי. |
|
||||
|
||||
העובדה כי לבריטניה ולצרפת היו אינטרסים כלכליים ב''מבצע קדש'', לא שוללת את העובדה כי לישראל היו אינטרסים ביטחוניים ליציאה למלחמה. אתה הרי בוודאי לא טוען שמקבלי ההחלטות בישראל יצאו למלחמה בגלל אינטרסים של בריטניה וצרפת. |
|
||||
|
||||
מי העלה את הרתיעה הזאת ואיפה? |
|
||||
|
||||
מי נרתע מציון האחד במאי בשל כך? חשבתי שנרתעים מציון האחד במאי בעיקר עקב המונופולין שתפסה עליו האימפרייה הסובייטית וגרורותיה הרעיוניות. (האימפריליזם הלבן אשם בסכסוך כאן בכך שהוא מאפשר את הימצאותו של לאום יהודי במרחב הערבי, אבל זה קצת כמו להאשים את אדם הראשון בכך) |
|
||||
|
||||
אתמול הנוע''ל עשו צעדה קטנה מחוץ לחלון המשרד שלי (מגדל המאה, אבן-גבירול צומת ארלוזורוב בתל-אביב) לעבר בניין ההסתדרות. זה היה כל כך פתטי שכמעט ריחמתי עליהם. אני בספק אם מישהו מהצועדים, אגב, היה פועל (או אפילו סתם שכיר) יום אחד בחייו. |
|
||||
|
||||
יצאת בזול אצלי הם צעקו וואה מה קרה? מכבי אכלה אותה. צ'סק"א אדום, מכבי צהוב. קומה התנערה והיתר |
|
||||
|
||||
כן, הם עשו עוד צעדה היום, אבל הפעם זה לא הנוע''ל. דווקא שעשעו אותי החגיגות לרגל הפסדה של מכבי... |
|
||||
|
||||
חבר ימני-חילוני המתגורר בקנדה, שלח לי היום את הקישורhttp://news.walla.co.il/?w=//898730/41 עם הכותרת הנ"ל. סתם, שתדעו עם מה אני צריך להתמודד. |
|
||||
|
||||
I'm touched.
|
|
||||
|
||||
אתה רציני? |
|
||||
|
||||
הזהות היהודית אינה חלק מהזהות הקומוניסטית. |
|
||||
|
||||
כיצד הגעת למסקנה שהמצולמים קומוניסטים? |
|
||||
|
||||
''(להלן מנוסח בזכר בלבד, לשם קיצור) בן-זוג'' |
|
||||
|
||||
גם לי זה הפריע, אבל הקיצור מיועד, כמובן, להמשך הרשימה כולה, ולא רק הסעיף. |
|
||||
|
||||
מראה על משהו כמו, 60 אחוזים מכירים, לעומת 40 אחוזים שאינם מכירים. |
|
||||
|
||||
היום, במרחק של מטרים ספורים מקניון רמת אביב, ניגש אליי איש במדים, עם זקן קצר, ואמר משהו כמו: שלום, אני חייל נשוי. את יכולה לתרום לנו משהו? -מה? שאלתי בתדהמה. האיש חזר על אותו משפט בדיוק. דבר כזה עוד לא פגשתי. למוסיקאי-רחוב אני נותנת שקל, להתרמות מדלת-לדלת - עשרה שקלים. ולקבצנים אני לא נותנת כסף בד"כ, בפרינציפ. אבל חייל-קבצן? טוב, אז האיש לא נראה לי בגיל שרות חובה, אנשי קבע משתכרים משכורות סבירות-עד-נאות בדרך-כלל, ואם הוא שם על עצמו מדי מילואים- אז הוא לא חייל, והוא מנצל את המדים לרעה. בעצם, בכל מקרה זה ניצול של המדים לרעה... אבל כל המחשבות האלה באו אחר כך. באותו רגע יצא לי מהפה רק: אבל בשביל זה יש תנאי שרות, לא? -הם לא נותנים כלום, אמר האיש בראש מורכן. שורה תחתונה (כמעט)- הקשחתי את לבי, אמרתי לא והלכתי משם. ועכשיו אני לא יודעת על מי לכעוס- על עצמי, על החייל הקבצן, על המדינה? דבר אחד ברור- משהו פה השתבש לגמרי. |
|
||||
|
||||
מאין לך שהוא היה חייל? לא כל מי שלובש מדים הוא חייל. |
|
||||
|
||||
מאין לי שאסתי אינה בטוחה שהוא אכן חייל? הבטתי בכותרת. |
|
||||
|
||||
מדי א'? מדי ב'? ואשתו, לא עובדת? |
|
||||
|
||||
אם רוצים לקצר, לא עדיף פשוט לרשום "בן/בת זוג"? |
|
||||
|
||||
תגובה 382094. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |