 |
בכמה משלחי יד שונים עבדת במהלך חייך? | 2151 |  |
||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
יש, תמיד רציתי להיות ראשונה.. ולעניינו: בייביסטיר לילדים, בייביסטיר לכלבים, חלוקת פלירים, הקלדת עבודות, תמלול ראיונות, הדרכת טיולים, קייטרינג, מלצרות, מכירות, דיילת אירועים, תמיכה טכנית, אבטחה (מוסדות וטיולים), הפעלת מתקנים מתנפחים, פקידה במשרדים של נכסי האוניברסיטה, ובטח עוד כמה ששכחתי.. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. תעבירו אחד מ- 6-10 ל-11 או יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותב הזמנות בקליגרפיה, מחלק עיתונים, ממיין עגבניות, לבלר במשרד סקרים, צייר, גרפיקאי, עוזר (ובעיקר מפריע) מחקר, מתרגם, מומחה לסקס אינטרנטי, עיתונאי, עורך מגזין, מנהל חברת תקשורת, מתכנת זוטר, איש QA, מלקלז (מעברת) ממשקי תוכנה, אלהים, מנהל בחברת תוכנה, שטן, סופר, עורך ספרים, משלחת מלאכים רעים, בעלה של דיפלומטית, והפנינה שבכתר: הסרת הלחמות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממיין עגבניות - עדיף מלמיין זיתים. מנהל בחברת תוכנה, שטן - אם התכוונת למיקרוסופט אז "אין משמעות לעיסוק באותו מקצוע במקומות עבודה שונים". בעלה של דיפלומטית - זה משלח יד? ושים לב שלא שאלתי על פריט אחר שרשמת אם הוא משלח יד... (-; |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיינתי גם זיתים (במפעל שבו עבד סבי) אבל זה לא נחשב... לגבי מנהל בחברת תוכנה ושטן – לא במקביל. לא במיקרוסופט. דווקא אצל הקונקורנציה. בעלה של דיפלומטית זה בהחלט משלח יד. מי אתה חושב דוחקים באכזריות את רגליהם של העמ"י בנימוק הנלוז שלא לעבוד הם יכולים גם בעצמם? לגבי הפריט השלישי: דווקא עשיתי ממנו הרבה כסף, בלי משלח יד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קופאית/מצמידת סרטים בלונה פארק, בייביסיטר, עובדת בחנות ספרים (כמה וכמה פעמים, במקומות שונים, אבל זה הכל נחשב משלח יד אחד), טלמרקטינג (יומיים שלמים, שזה הזמן שלקח לי להבין שזה לא בשבילי + למצוא משהו אחר), מוכרת בחנות הפנינג (4 ימים שלמים, שזה הזמן שלקח לי להבין שזה לא בשבילי + למצוא משהו אחר), מזכירה, כתבנית, מפיקה (שם יפה לסנג'רית שרצה ממקום למקום במערכות עיתונים ומציקה לגרפיקאים), מחפשת ניצולי שואה במיקרופילמים מלפני 50 שנה ביד ושם, בייביסיטר לגברת קשישה שלא אוהבת להשאר לבד, גרפיקאית, מאיירת. כתבתי ביקורת ספרות וקיבלתי על זה כסף, אבל זה היה חד פעמי. נחשב? למדתי תלמוד וקיבלתי על זה כסף, אבל זה לא ממש נחשב עבודה, אני מניחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מומחה לסקס אינטרנטי. פרט, הסבר ונמק. מה בדיוק המומחיות הזאת? ומי משלם על זה כסף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה איתו פעם ראיון ב"הארץ" (אם אני זוכרת נכון) על הספר הזה, אבל גוגל לא מוצא לי אותו כרגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשעשע זה שזה תחת ''בריאות ומשפחה'' וכן, זו חלק מהתשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בייבי-סיטינג, מלצרות, חלוקת עלונים בתיבות דואר וכולי, היו גם: בעלת דוכן בבזאר חפצי אמנות, מוכרת כרטיסי מנוי להגרלות פיס, רקדנית בטן, מורה לעברית, מעצבת חלונות ראווה, עובדת לשכת התיירות בנתב"ג, וכותבת טקסטים לזמר מזרחי בשם אפי (מעולם לא שמעתי מה עלה בגורלו לאחר מכן, אבל הוא שלח 50 שקל בדואר תמורת הטקסטים, כפי שהבטיח, אז אפשר לקרוא לזה עבודה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקדמת מכירות (של ירקות קפואים), מתרגמת (מאנגלית לעברית ולהיפך), כירורגית, מעריכת תיקים רפואיים לחברת ביטוח, עוזרת מחקר, סופרת צללים, קלדנית, מורה פרטית למתמטיקה, פיזיקה, ספרות, לשון, סיעוד, תנ''ך, רפואה ואנגלית, מדריכה בקורס פסיכומטרי, מחברת שאלות לחוברות פסיכומטרי (במכון אחר), ביוטכנולוגית, מקודדת שאלונים, מדריכה בקורס מזכירות (של משרד העבודה) ומתמללת. פסיכיאטרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלי, מסיבה לא מובנת אני לא מצליחה להשיב לך מייל. אבל לשאלתך - בטח שמכירה, אין בעיה ליצור קשר עם מי שרלוונטי. (יש מצב לכתובת דואל אחרת כדי שנוכל לבדוק שם מה צריך בדיוק בלי להטריד את כולם?) ________ העלמה עפרונית, וסליחה על ההפרעה למהלך הדיון התקין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעמי, מסיבה לא ברורה את לא עונה לנייד. קיבלתי את רשימת הקניות אבל לא ברור לי אם הכוונה לחלב 5% או חלב 3%. __________________ האייל האלמוני, וסליחה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה משיגים דבר כזה?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קונים שתי שקיות 3% ושופכים שליש שקית. עוזי (?) הראה פעם איך 8% מהגברים ו 12% מהנשים הופכים להיות 20% מהאוכלוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חבל לשפוך חלב? אתה רוצה למנוע מאנשים לבכות? קונים שתי שקיות 1% ושקית אחת 3%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קונים שקית של 9% ושקית של 3%, מערבבים בכמויות שוות ומוזגים חצי לכלי נפרד - קיבלנו חלב 6%. שותים שלוק אחד וזה מגיע בקירוב ל-5%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מה שיוגש במפגש האלמונים הבא (בורקס הפסיקו אפילו להבטיח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיאט קולה. במפגש האלמונים הבא יוגש בקבוק דיאט קולה שנשאר מהמפגש הקודם. מי שלא טעים לו, ישתה מים מהבריטה. האיילים לא יודעים להעריך כשמשקיעים בשבילם, ולכן אני עם הגמ''ח גמרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי הצגות, מי שהיה במפגשים יודע שאף פעם לא התחלת, כי את הבורקסים קנינו בעצמינו. וכל מי שמבין מהתגובה, שבמפגש האלמונים מצפים לו מים מהבריטה, אז הוא הבין לא נכון, ורצוי שיתכונן לשתות מי ברז לא מטוהרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
9%? חלב, לא שמנת. ___ אגב, כידוע לרובכם ישנם מספר סוגים של גבינת קוטג': %½ שומן, 3%, 5% ו-9%. מה ההבדל בתהליך הייצור של כל אותם סוגים? אין הבדל. את כולם מכינים מחלב כחוש. לאחר מכן מוסיפים שמנת לפי הטעם על מנת לקבל את אחוזי השומן הרצויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*קוטג'* 3%. תלמד לקרוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קיבוצניק נחשב לאחד או שכל ענף שעבדתי בו נחשב למקצוע? אם כן אז פלאח, כוורן ונגר זה מה שהספקתי שם. קצין בקבע נחשב לעבודה? מאבטח, מפקח שמירה וקב"ט זה שלושה מקצועות שונים או שכולם נכנסים תחת כותרת של אבטחה? לפחות מאז היו לי שלוש עבודות: איש תמיכה טכנית, מבקר איכות ומהנדס תוכנה. בקיצור, נראה לי 6-10. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר באצולת הקרקעות אינו מקצוע, זה מעמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בייביסיטר, והדרכת ילד עם בעיות מוטוריות, שיעורים פרטיים, מורה מחליפה וגננת מחליפה (זה לא אותו הדבר, נכון?) ריכזתי שבטי צופים, (והדרכתי, וכאלה. אבל זה *בטוח* לא נחשב) שמרטפתי כלבים1, הייתי עיתונאית, מכרתי ציורים על חולצות, הדרכתי סוג של חוג אמנות ועבדתי במתנ"ס. אבל על חצי מהדברים האלו לא קיבלתי כסף, ככה שאני לא יודעת אם זה חוקי לציין אותם... 1פעם הייתי בטוחה שאיבדתי את הכלב, עד שהסתבר שהנבלה (שדווקא היה חי מאד) פשוט לא חשב שזה הגיוני לבוא ולהגיד שלום לבחורה שמאכילה אותו. זה היה *מאד* מדאיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקר האמיתי צריך לבדוק כמה זמן החזיק הבנאדם בכל עבודה. לפי התגובות של כמה מהמגיבים, יש כמה אפשרויות: או שהם החזיקו בכל עבודה מעט זמן (סביר להניח), או שהם כבר באים בימים (סביר שלא), או שהם החזיקו בכמה עבודות במקביל (ואז כל עבודה צרכה מעט זמן). בכל מקרה, אני מתאר לעצמי שכל בן 30+ שהיה סטודנט בעברו יכול להציג רצף ארוך של עבודות, מין ניים-דרופינג של משלחי יד זמניים. בכל מקרה, יש כאן פתח לסקרים נוספים, כמו למשל "כמה משלחי יד במקביל עשית", או "מה הזמן הכי מועט שהקדשת בשבוע/חודש למשלח יד ועדיין שילמו לך משהו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוראת מתמטיקה (פרטי ובתוך מסגרות שונות), הנחיית סדנאות כתיבה, כתיבת שאלות לתכנת הכנה לפסיכומטרי, פיתוח אלגוריתמים, כתיבת ביקורות קולנוע, תרגום (ספרותי וטכני) , עוזר מחקר, הפקת ארועים, וכתיבת סיפורים ארוטיים (ותרגומם לאנגלית) - בקיצור, תשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיוק במשרד ביטוח, סקרים מדלת לדלת, מכירות, תרגומים, כח עזר פסיכיאטרי, תיווך דירות, ספרן, והיהלום שבכתר: דוור. פקיד, ניהול חנות במשך חודש, גרפיקאי, קלידן ומעמד (או שילוב של שלושתם). גם אני כתבתי פעם מלים לזמר מזרחי (שהיה גם הבוס של מקום בו עבדתי כגרפיקאי) אבל לא קיבלתי על זה כסף (גם על שאר העבודה לא כ"כ). סופר, משורר, פילוסוף, בעל, יו"ר עמותה, אך על כל אלה לא שילמו לי. יותר, אני שילמתי אם כבר. שליט היקום, כנ"ל. לסקר עניתי 10, אבל זה בטח יותר1. 1 עבודה של לילה באריזת לורדים לא נחשבת, אני מבין, וכנ"ל שלושה ימים קטיף בשכר בקיבוץ, וחודש של התנדבות בקיבוץ אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משורר? האם פרסמת אי-אלו משירייך במקומות שונים? אשמח לקרוא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ונזכרתי גם: מלתחן בספריות של האוניברסיטה. ובעבודות ללא תשלום: מחליף ניקים ורעיונאי טלפתי באייל הקורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחח, חייט, חייל, מלח, עשיר, עני, קבצן, ח''כ מטעם הליכוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, הוא מנסה לרמוז לכך שהוא היה חפרפרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שגם הוא לא קונה מוצרים של תנובה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פועל בניין , מזכירה , עובד בבחירות, דוור ועכשיו עושה שנשת שירות (אומנם בהתנדבות אבל אני מקבל כסף. גרושים אבל מקבל. ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר באמת לרשום ''מזכיר''. זה פשוט לא נשמע נכון אה וגם חילקתי פלייארים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וגם יורי אנדרופוב, ועוד כל מני מזכירים של המפלגה הקומוניסטית: http://www.google.com/search?hl=en&lr=&q=%22... ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם טריגוא לי עד קופי אנאן, וגם ברל כצנלסון (?) עד עמיר פרץ, וגם בכל קיבוץ תמצא כמה וכמה אנשים שכיהנו כמזכירים. בדיוק בגלל זה ילד קוף די צודק: "מזכיר" מטעה אם העבודה שלך היתה תיוק מסמכים והכנת קפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברל כצנלסון אלא דוד בן גוריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חצי - זו היתה עבודת תיכוניסט בחלוקת פלאיירים והנבלות לא שילמו לי שקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשיתי רשימה. כשהגעתי ל-15 הפסקתי לספור והצבעתי (המצביע השני) 11 או יותר. מעיון בתגובות שפורסמו מאז התברר לי כי דילגתי על כמה מהעיסוקים שהיו לי. עדיין, ישנם מספר עיסוקים שטרם הוזכרו בדיון זה: חבר ועדת קלפי, פועל במה, תאורן, soundman, מנהל הצגה. גם לא נתקלתי ב"מנקה חדרי מדרגות", ואפילו לא ב"מהנדס" (למרות שאני מניח שיש כמה כאלה כאן). להפתעתי אני לא היחיד שברזומה שלו עבודה כפועל בנין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אפרט את כל העבודות בהן עסקתי, רק את הנדירות באייל. שליח על אופנוע, סולל כבישים (אח המכבש), מחזיק המקל שאליו צופה המודד, נער-פעמון... אה, כן, והייתי גם חרט במשך כשבוע עד שהתפוטרתי 1 1 הייתהזו הפעם הראשונה והיחידה עד כה, ויש לקוות שגם האחרונה, בה פיטרו אותי. מעשה פיטורי כך היה, בחומו של חודש יוני אחד רחוק, עמדתי ליד המחרטה במפעל הקטן, כולי אחוז שרעפים, מניח לסכין להלך על פני המתכת המסתובבת ולכרסם ממנה שבב. וכך בשעה שמחשבותי נדדו לעבר נסיעתי הצפויה בסוף הקיץ לאירופה הקרירה, לא נטרדתי כלל מן השאון המוזר שבקע מן המחרטה אלא רק לאחר שהיה זה מאוחר, והסכין שסיימה את מהלכה ונותרה רעבה, החלה לכרסם את גוף המחרטה עצמו וכרסמה גם לא מעט מהפוטר, הלא הוא תפס המחרטה. כמובן שעצרתי את המכונה. הייתי די נרעש מן הנזק שגרמתי לגברת. למרות היותה ענתיקה, היה לה מקום של כבוד במפעל שכן מגזע אנגלי אצילי הייתה, אשר שורשיו במהפכה התעשייתית. נפעם ומזועזע עד עמקי נשמתי נגשתי למנהל העבודה וקראתי לו לחוות דעה על הנזק שגרמתי. אללי, האיש הנחמד הזה סירב כנראה להאמין למראה עיניו, שכן הלך לקרוא לבוס שהיה גם בעל המפעל ולו כדי להשתכנע שאינו חולם. בינתים התקבצו ובאו כל החרטים ונעמדו סביב המחרטה הקשישה, ממתינים לראות מה יעלה בגורלי. סוף סוף יצא הבוס ממשרדו והתבונן נטול מילים, שעה ארוכה לסירוגין, בפוטר הנגוס כדבעי ובי. מבוכה הינה רגש שאינני מחבב, על כן מהרתי לשאול את הבוס שמא הוא חפץ כי אארוז את חפצי ואלך. הבוס לא מצא מילים בפיו לנחם אותי על פיטורי, ורק הצליח להנהן בראשו לאות כי מחשבה זו ישרה בעיניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סנילי כבר ציינתי? בשומר ובשליח כבר נתקלתי בדיון, אבל חבלן1, לא בצבא, או במשטרה - באזרחות, עוד לא ראיתי, אז הנה - עכשיו. פעם (אולי זה נכון גם להיום) היה חשש ממעטפות נפץ ושאר מרעין בישין. אי לכך כל דברי הדואר שנשלחו למדינת ישראל שוקפו במכונת שיקוף דומה לאלו שבשדות התעופה, מתוך כוונה לזהות דברי דואר ממולכדים. המשקפים היו כולם חבלנים בעברם הצבאי. מישהו יודע איך נראה שיקוף רנטגן של "טובלרון"? ___ 1 עם סיום קורס חבלה, צה"ל העניק לי תעודה נאה, המעידה כי הנ"ל הינו חבלן מוסמך. אני, שאפילו בית הספר לא טרח להעניק לי יותר מדי תעודות, הייתי המום מכך שהצבא מנפיק תעודות. מלא גאווה הגעתי הביתה, ובישרתי לאמי ש"הצבא נתן לי תעודה שאני חבלן". אמא שלי, לעומת זאת, לא ממש התרגשה, והפטירה בזלזול "אני לא צריכה תעודה, אני יודעת את זה כבר 18 שנה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי טובלרון, אבל: משחת השיניים החביבה עלי היא זו של "אלמקס", ולצערי היא אינה נפוצה כלל וכלל בגולת ארה"ב בה אני יושב (עיתונים עבריים, במבה, שוקולד "השחר העולה", ואפילו מילקי דווקא קל למצוא). אי לכך, אני חוזר מכל ביקור מולדת כשבאמתחתי סטוק צנוע של שפופרות "אלמקס". לרוע המזל, מסתבר שהצפיפות (או איזו תכונה פיסיקלית שזו לא תהיה) של המשחה דנן היא זהה לזו של חומר-נפץ, ולכן שלב שיקוף המטען שלי בנתב"ג תמיד מתארך, וכולל פשפוש דקדקני בשפופרות המלווה בשאלות חשדניות. אולי באמת הגיע הזמן לחפש ביותר יסודיות חומר מקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשטיילתי בדרום אמריקאי פגשתי בחור שוייצי. לא יודעת איך, אבל הגענו לדיון על משחת שיניים אלמקס (או שמא כשרציתי לצחצח שיניים שלפתי את הנ''ל). הבחור, נרגש עד דמעות, נפעם למראה משחת שיניים אלמקס בשפת הקודש (הטכנולוגיה שוויצרית, כידוע), וביקש להחליף את המוצר האקזוטי בקולגייט שלו. אני, מה אכפת לי איזה משחה אני משתמשת, החלפתי איתו. ואז גיליתי שקולגייט לא נוחה למסעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Flute teacher, musician in a Bar Mitzvah band, English tutor, building cleaner (here's your first 'menaka hadrey madregot', Doron), teaching assistant, law instructor, defense attorney, workshop facilitator in high-schools, Shiatsu and Tui Na masseuse, food driver (for senior citizens).
More to come. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Dear 'menaka hadrey madregot' colleague מה זה "food driver"? אני מכיר "נהג בוס", אבל לא "נהג חומוס".
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח אלה שמביאים ארוחות לבתי אזרחים קשישים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Yeah; you get about twenty packaged meals, and you have this route, and while giving them the food, you check up on them and make sure they're ok. Often you're the only person they see throughout the day.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
We had an apartment in the city,
Me and Loretta liked living there. Well, it'd been years since the kids had grown, A life of their own left us alone. ... You know old trees just grow stronger, And old rivers grow wilder ev'ry day. But old people, they just grow lonesome Waiting for someone to say, "Hello in there, hello." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהרות לא נשחקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתווכח עם שירים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Oh, wait, I didn't earn money for some of these (the food driving and the shiatsu). Hey, what are the rules here? Do voluntary occupations count?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עיסוקים ללא תמורה (חומרית) בצידם נחשבים, השרשרת אצלי מתארכת. רק על קצה המזלג: כדורגלן, רקדן, ג'יגולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'יגולו ללא תמורה חומרית? אז מה כל הרעיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*זה* בדיוק הרעיון. מכיר את הסיפור על הצפרדע המלקקת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת גרסא מודרנית של הנסיגה והצפרדע - היפוך תפקידים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה אוסיף משורר, סופר, שחקן, גזבר ועד הבית, עוזר הוראה, פעיל פוליטי, חבר צוות ''מופע הקולנוע של רוקי'', ועיתונאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
While some of these I did without pay, I *did* do secretarial work for the Electric company, for two summers.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלוקה נחשב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב- בעת שעבדתי באוניברסיטה הפתוחה בחדר השכפול- התפקיד שלשמו נשכרתי זמנית, דרך חברת כח אדם וגם כעוזר לא רישמי במחלקת הוידאו, זכיתי בהארה. היה זה לאחר שהתפתרתי בזעם (מאורע לא נדיר) כשגיליתי כמה משמימה העבודה בחדר השכפול, הסתובבתי בחניה מעשן וממלמל ותוהה מה יהיה איתי, כשזה הכה בי. כל מה שהיתי צריך לעשות זה לחזור למחלקת הוידאו ולהתנהג בטיבעיות, כאילו אני עובד *שם*. זה עבד מצוין, לפחות עד שפוטרתי מסיבה אחרת כעבור מספר חודשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה ניסית לתת לבוס שלך את ה"מיקי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר פעמים. ותמיד יצאתי מצופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מורה למוסיקה בבתי ספר מועדוני גימלאים מטנסים עורך מוסיקאלי איש קבע במודיעין לא יכול לפרט אבל זה לא היה משהוא שקשור בפיענוך תצלומי לווין. שרות לקוחות אה כן וניגנתי פיאנו בר שהיתי בן 15 לאיזה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נהג בוס" אתה משמיט מתוך צניעות או מתוך בושה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח אשכח חלק. (עבודות של יום אחד שאחריהן נמלטתי גם נחשבות, נכון?) וגם אין סיכוי שזה ייצא לפי סדר כרונולוגי. בייביסיטר, מורה פרטית, קייטרית, שליחה, מזכירה, מורה לחינוך מיני, מורה לגרפיקה ממוחשבת, צלמת אירוע (אחד בינתיים), מעצבת תכשיטים, מובטלת, מוכרת בדוכן במדרחוב, מציירת קעקועי חינה, מעצבת גרפית, מעצבת אתרי אינטרנט, מעצבת ממשק משתמש, מפיקת דפוס, ציירת סטוריבורדים, תסריטאית, קליגרפית, סוקרת, שומרת, משתתפת בקבוצות מיקוד, מלצרית, נציגת שירות טלפוני, עיתונאית, חובשת, אחות פרטית, תורנית מוקד במד"א, אורזת מנות קרב, מקטלגת שקופיות בספריה, מעצבת בגדים, חיילת, אורזת אריזות מתנה, ציירת על משי, כותבת עבודות לסטודנטים. אוף, חסרים לי כמה עיסוקים אקזוטיים, אז אצרף פה גם רשימה של מה שהייתי צריכה רוצה או יכולה לעשות, אם דברים היו מסתדרים קצת אחרת: מאלפת דולפינים, מהמרת מקצועית, זמרת בארים אדומה, שודדת דרכים, בלרינה, צלמת של הנשיונל ג'אוגרפיק, דוגמנית עירום, ספרית, אינסטלטורית, שחיינית צורנית, סושי שפית, פעילה חברתית, פסיכיאטרית, סוכנת מוסד, מאושפזת במוסד (עדיין לא מאוחר מדי!),עוטפת קרמבואים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקפיטליסטים היו אומרים שהעובדה שציינת "מובטלת" כמקצוע בטח אומרת משהו. זה היה מכוון או מקרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרה היתה ''משלח יד'', לא ''מקצוע''. מבחינתי, כל דבר ששילמו לי כסף כדי לעשותו, הוא משלח יד. לעומת זאת, לא ספרתי דברים שעשיתי בהתנדבות או בחינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כותבת עבודות לסטודנטים"? <מנענע בראשו בצער> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צעירה ונזקקתי לכסף! ובתנאי שהנושא עניין אותי. הצער על העבודות, הסטודנטים, או פני הנוער לאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכף גם תגידי שלא ידעת שהיא בת 18. ב' ו-ג'. וגם האתיקה קצת מציקה לי. (מה שמזכיר לי שאתמול בשיעור איזו אהבלה הוכיחה אי הבנה משווע של עצם המושג "אתיקה", אבל לא נכנס לזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי השאלה היחידה שקיימת כאן היא שאלת הנזק, האם מישהו ניזוק מהעניין? ובכן, הסטודנט עצמו ניזוק מכך שלא רכש כל ידע, וזו אחריות שלו ובעיה שלו, בעיני. היות שכתבתי עבודות (לא רבות, אגב, אני משוללת הסבלנות הנחוצה לשם כך) בתחומים איזוטריים שממילא נלמדים בגדר "העשרה", והם לימודי ידע ולא לימודי מקצוע, זה לא מדאיג אותי, אין הדבר שקול לעזרה לסטודנט לרפואה לעבור את הבחינות בפנימית, נניח. היחידים שכלפיהם זה אכן לא הוגן הם עמיתים ללימודים, שצריכים להתאמץ בעוד רוכש העבודות מתהולל, זה יכול היה להיות נכון לו שירתתי ילדי עשירים מפונקים שקנו את כל התואר שלהם, אבל למעשה כתבתי עבודות לסטודנטים קשי יום שנתקעו ספציפית עם עבודה בנושא שהוא תחום התעניינות שלי (שירה, למשל) אנשים שכדי לשלם לי עבדו במקומי, למשל. אשמח אם תסביר לי בעניין האתיקה שנפגעה, כי למען האמת, מודה באשמה - אני לא מצליחה להבין לאיזו אתיקה אני מחויבת בעניין הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתיקה האקדמית נפגעה. והפגיעה היא לא ישירות על-ידך, אלא על ידי מזמין העבודה. את רק שותפה לדבר עבירה. ''קבלת דבר במרמה'', אני חושב, קוראים לזה בשפה המשפטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובד זוטר בבית אריזה, נהג טרקטור לעת צרה, מנהל מטעים מטעם המשפחה, מורה פרטי למתמטיקה, טכנאי מכ''מ בכיר בצבא, בונה אתרים בוורד לא רע, ולאחרונה מודד קרינה אך עקב שכר לא עקבי ורע למרות שלא פוטרתי שוב אני מחפש עבודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסריטאות, פרופס, מלצרות, ניהול משמרות, קופאית, ברמנית, לבורנטית (ריח של דם זה דבר דוחה), מתרגמת, מעצבת תוכנות, ניהול פרוייקטים. פייי, איך הזמן עובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנקה חדרי מדרגות, מתקין כבלים, ביצועיסט בעיתון מקומי, שליח, מורה לגיטרה, מגיש תה קפה באולפן, טכנאי מחשבים, מתכנת בחברת תוכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפתנות וסבלות (בת"א לא ב NY )וכיום סטודנט (האם זה נחשב) ורפתן במשרה חלקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חותך ירקות במזנון, עובד נוי בקיבוץ, עובד חדר אוכל, פועל פס יצור בנירלט, מדריך במרכזון בקיבוץ, חונך של ילד בעל פיגור שכלי קל, חונך של נער בעל בעיות רגשיות קשות, חולב ברפת, מדריך במוסד למבוגרים הסובלים מפיגור שכלי בדרגות שונות, מדריך בקייטנה, עבדתי גם באריכאולוגיה, מכרתי בפיצוציה, הייתי סדרן בקולנוע, הייתי מאבטח, מדריך בהוסטל למבוגרים הסובלים ממחלות נפשיות. זהו בעצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדריכת טיולים, מלצרית בחתונות, מוכרת מוצרי סריגה, מוכרת ספרים, אסיסטנטית של רופא שיניים (עד ששברתי משהו והעיפו אותי), צוללנית לעבודות תחזוקה, דוגמנית עירום, כותבת שאלות לפסיכומטרי, מדריכת פסיכומטרי, מנהלת תוכן של אתר אינטרנט, כוננית (מלשון כוננות) לילה למקרה שתהיה רעידת אדמה, גיאולוגית בחברת בדיקות הנדסיות, מתרגמת ברושורים לנעלי כבאים (אל תשאלו), נערת עלונים ביריד בטיחות וגיהות, מתרגלת באוניברסיטה, מזכירה ליומיים, מדביקה כתובות על מעטפות. כל הפעולות הנ"ל היו בתמורה לכסף. האם זו הגדרה טובה למשלחי יד שעבדתי בהם? כי יש גם דברים שעשיתי בחינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה למשל עשית בחינם? מה זה ברשורים לנעלי כבאים (סקרן מדי)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחורה אומרת לך שהיא הייתה דוגמנית עירום ומה שמסקרן אותך אותך זה נעלי הכבאים? <מנענע בראשו בעצב> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד יותר עצוב: עברתי על הרשימה ברפרוף בפעם הראשונה, ולא שמתי לב בכלל שהיא כתבה את זה. הדבר היחיד שעלה לי בראש הוא בשביל מה צריכים ברושורים לנעלי כבאים, ולמה צריך בכלל לתרגם אותם... עכשיו כשאמרת את זה, קראתי את ההודעה שלה שוב, ורק בפעם השלישית קלטתי את ה"דוגמנית עירום" שם באמצע. חיפשתי אותו ליד הנעליים משום מה. גברת איוולת, קצת התחשבות בגברים השטחיים הנמנים על קוראי האתר בבקשה - לשים דברים שקשורים בעירום בתחילת רשימות, או להדגיש. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבדתי קצת בתחום התיירות בחינם, יצרתי אתר אינטרנט בהתנדבות, דברים כאלה. לגבי הברושורים - שכן שלי, שבעמקי הלב אני בטוחה שהוא סוחר נשק, החליט לייבא מגרמניה נעליים מיוחדות לכבאים. לשם כך הוא היה צריך לתרגם את העלון המצורף, שבו הוללו הנעליים על מידותיהן הטובות, מגרמנית לעברית. אני באותו זמן הייתי מובטלת ורחמיו נכמרו עלי, על כן הוא הציע לי לתרגם לו את הברושורים תמורת כמה מאות שקלים. לא היססתי לרגע למרות שגרמנית אינה שגורה בפי, ועמלתי קשות על עבודת התרגום. האמת, שסבא שלי תרגם לי. אבל אני הייתי אחראית על הגרפיקה מול בית הדפוס, ואני גם קיבלתי בסוף את הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושה רושם שאם מישהו יקרא קודם כל את התגובות ורק לאחר מכן את תוצאות הסקר, הוא יהיה קצת מופתע. יש הסבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. מצביעים כולם (בשביל להוריד את ההודעה המעצבנת ''טרם הצבעת'') מגיבים רק אלו (שחושבים) שיש להם משהו מעניין להגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד! וזה בדיוק מה שקפץ לי לעין. מה שאני שואל זה לגבי החפיפה הדי גדולה בין אלו שהגיבו (ותגובתם כללה גם קו"ח...) ובין אלו שהצביעו '11 או יותר'. כדי להסביר טוב יותר מה אני בעצם שואל, אני אמציא תשובה לדוגמא: כל אלו שעסקו לכל היותר ב-2-3 משלחי יד, כנראה ממש עסוקים בלהחזיק את העבודה הנוכחית עד כדי כך שאין להם זמן להגיב באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני למשל חשבתי שאני שעסקתי ב-6 עבודות (וככה גם מילאתי את הסקר) ותוך כדי כתיבת הרשימה גיליתי שעברתי את ה-11. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לזכור שהמגיבים הם מיעוט קטן וקולני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קומץ של עשבים שוטים, זה מה שהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה התגובה הזאת לכם? *לכם* ולא לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ, אני פשוט טעיתי. אותו דבר שקרה לי בסקר הישן על הספרים. קודם כל נתתי הערכה, אחר כך התיישבתי לספור וגיליתי שפספסתי בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור קיבוצניק לשעבר (או חבר באצולת הקרקעות כפי שidan אוהב לכנות אותי), עבדתי ברוב ענפי המשק, ככה זה כשחייבים לעבוד מכיתה ז', אבל כסף לא קיבלתי על אף אחת מהעבודות. אז אם נחשיב כל אחת מהענפים אני אגיע ל-20 בערך, אבל אם נחשיב ענפים שעובדים בהם בשביל כסף, הרשימה מצטמקת לעבודה הנוכחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור קיבוצניק לשעבר, לא היתה לי התלבטות: את פינת החי, נקיון בית הספר, והעבודה במפעל, החל מכיתה ז' ועד סוף התיכון, לא החשבתי; את העבודה במפעל בין סוף התיכון לצבא, ואת העבודה האחרת בו אחרי הצבא, כן. בשני המקרים לא מקבלים כסף ישירות; אבל הסוג השני הוא עבודה ממש, והסוג הראשון הוא מין צעצוע, חינוך לעבודה או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ציינתי את העבודות שעשיתי מאז כיתה י', פשוט כי החל ממועד זה קיבלתי תקציב חודשי מהקיבוץ, שניתן לראותו כמשכורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לחינוך לעבודה היו גם שעות חו"ל. 250 שעות של עבודה אקסטרה בשביל המסע לפולין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, נכון, פולין! נא להעביר אחד מ 4-5 ל 4-5 (קולע חלות במאפיית דווידוביץ', כנראה משלח היד הכי מרתק שלי, במבט כולל). ואם להיות יותר לארג', אז גם קוטף אשכוליות ואורז נקניקיות צמחיות, מה שמעלה אותי ל 6-10, אבל זה היה די one-night stand. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אשכוליות ואורז נקניקיות צמחיות"? לא עדיף "אשכוליות, נקניקיות צמחיות ואורז"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהוא ארז נקניקיות צמחיות, ולא קטף אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, הימים בהם אהובי ואני היינו יוצאים לשוח במטע הנקניקיות לעת ערב... הוא היה קוטף לי נקניקיה בשלה, והיינו מתנשקים ליד עץ החרדל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מוותרים על העבודות עד סיום התיכון אני נשאר עם: משגיח על ילדים בשיעור משחקי מחשב, מודד גדילת תפוחים, עוזר אקונום, קלדן ועובד חדר אוכל, בנוסף למהנדס תוכנה. ועכשיו אפשר לבחור 6 וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור משחקי מחשב? המשגיח נמצא שם כדי שאף אחד מהילדים לא יחליט להיות מושפע מה"דום", ויתחיל לצלוף בחבריו לשיעור? מה עושים בשיעור משחקי מחשב? זה כמו שיעור ספורט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור משחקי מחשב היה עוד נסיון כדי לשמור את הילדים בבית ספר עד 4. בהתחשב בזה שכל מה ששיחקתיעם כל מיני ילדים בכל מיני משחקי מחשב ישנים, זה היה די כיף. דווקא דום לא היה מהמשחקים הפופולריים שם, ואני יכול להבין למה לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תציץ ברשימה שלי, תראה שם משלח יד אחד מאוד דומה, רק ששלי לא היה בתוך ביה"ס, אלה באזור בפריפריה, איך לומר זאת בעדינות... לא מהאיכותיים ביותר ? בקיצור אני יכול לספר לך לא מעט מור"קים על ערסים בני 14 ומה בחור אחד בן עשרים פלוס צריך לעשות בחדר מלא בחמישים ילדים שמשחקים FPSים אחד נגד השני. בקיצור: בערך מה שהאו"ם עושה, כשהוא מתפרס בין כוחות עויינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בורח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כדי לייצג יותר טוב את הרוב הדומם: מוכר בגלידריה, קלדן, כתב, עוזר מערכת (שזה בעצם מזכירה), עוזר מחקר. עוד כמה חודשים אני אעבור קטגוריה, כשגם "מתרגל" יצטרף לרשימה. כמובן, הרשימה לא כוללת "צ'יף מוס", משום שזה לא היה בתשלום. לא כללתי גם "בייביסיטר", כי זה היה פעם אחת, נרדמתי אחרי חצי שעה, ואמא שלי בסוף טיפלה בתינוקת (של השכנים חסרי האחריות שלנו שהשאירו אותה, אלוהים אדירים, איתי). טוב, בעצם הייתי צריך להוסיף גם "מתורגמן", אבל זה נכלל בהגדרת העבודה של עוזר המערכת, במקור1. מוס. 1 לפני שהגדרת העבודה הצטמצמה ל"זה שיושב כל היום במשרד וקורא את האייל, ולפעמים הולך לקנות קפה ולבדוק את תא הדואר של המשרד, ובסוף היום גם קצת גוזר עיתונים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* עיסוק חלקי. + עיסוק מכניס. - עיסוק "מוציא". + עוזר חשמלאי - 1990 - תורתו אומנותו - תשנ"ג + חייל - 7.1993 עד 10.1996 - * סטודנט - מ-1996 והלאה + מובטל - 1997 (חצי שנה), 2003 (שנה) + * מורה פרטי - בהזדמנויות שונות. + מתכנת - מ-1997 והלאה למעט תקופות אבטלה - * חיפוש בת זוג - 1996 עד 1998 - בעל - מ-1998 - אבא - מ-1998 לפי רישום כלשהו בביטוח לאומי עבדתי חודשיים בשנת 1965, אני מקווה לקבל פנסיה בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרית איכות במפעל קפיצים קופאית בקולנוע מתכנתת/מנהלת צוות פיתוח ושאר מקצועות דומים מתמטיקאית סוג ב', כלכלנית סוג ג', בעלת חברה שמשקיעים בה יותר בבורקס (או לפחות ב Pork Buns, ארוחת בוקר של אלופים) מאשר בשיווק כתבת (פרילאנס) בעיתון כזה או אחר דמות בדויה באייל הקורא, בהתנדבות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מבקרים את איכות הקפיצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי בגודל ובתקן בו צריך לעמוד. יש דינמומטרים, מדי מאמץ נקודתיים וכמו שאפשר לצפות, מתקני העמסה בהם מונחים על (או נתלים מ, או דוחפים את, או מושכים את, או מסובבים את) הקפיץ משקלים שונים על פי הספסיפיקציות. התגובה (הסטטית והדינמית) נמדדת בעזרת חיישנים רבים והחיישנים עצמם מכויילים בעזרת משקלות וקפיצים תקניים אחרי כל ניסוי. מאחר ומדובר על תחום בו כשל יכול להיות לעתים קרובות הרה אסון, המדיניות במרבית המפעלים העוסקים בקפיצים גדולים היא של בקרת איכות יחידנית ולא סטטיסטית - אני מניחה שבמקרה של קפיצים קטנים אפשר להשתמש בשיטות זולות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני כבר דמיינתי לעצמי אותך מקפצת על מקל פוגו. נו שוין. (ולמי שלא מכיר: http://en.wikipedia.org/wiki/Pogo_stick ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובד אחד שבא ממפעל מזרונים למד לא לספר על זה אחרי כמה שבועות של בדיחות על חשבון מנגנוני בקרת האיכות שלהם. אגב, מקל פוגו מציג בעיית מדידה מעניינת משום שהוא אינו נוחת באופן מאונך לחלוטין או כמעט לחלוטין - אם רוצים להעריך את משך החיים של הקפיץ ואת תגובת המקל, צריך לשער השערות לגבי כישורי הקופצ/ת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אין לי משהו באמת חכם להגיד, אבל בינתיים תרגמתי את הערך לעברית: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%9C_%D7%... . תרמו גם אתם ערכים לוויקיפדיה!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מתרגמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסובך. אתה פשוט יוצר ערך חדש בשם הזה ואז מתרגם ומוסיף משלך אם יש לך. כדי להכיר יותר לעומק את הכתיבה בוויקיפדיה, אתה יכול להתחיל כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%9... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן את בדויה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מובן אפשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא פיקציה של היתום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או יותר מכך - התשובות. גלריית העבודות השונות באייל היא מרשימה ללא ספק. תחשבו שאםן היו עורכים את הסקר הזה לפני 100 שנה, הרוב הגדול היו עונים "מקצוע אחד וזהו". בשלב מסוים חשבתי שהעניין הזה של ניידות תעסוקתית הוא בעייה שלי בלבד, אבל מהתגובות כאן למדתי שלא כך הוא, ויותר מזה - שמגוון העבודות שלי לא נמצא אפילו קרוב למקומות הראשונים יחסית לאחרים כאן. מה זה אומר עלינו כחברה, שאנשים עושים כל-כך הרבה עבודות (ובתחומים שונים ומגוונים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה אומר שיש לנו הרבה מאוד אפשרויות בחירה ושאנחנו מאוד בררנים. למה זה בעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי ולו לרגע שזו בעיה. להיפך, אני אחד ממחליפי משלח-היד התכופים באתר, במיוחד בהתחשב בעובדה שאני בוגר ולא-חייל רק מספר חד-ספרתי של שנים. במלים אחרות: לא, אני לא רוצה לנהל כאן עוד דיון שוקחופשי. בוא נדבר על משהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין, רוב האיילים ענה שהוא עבד לא יותר מ2-3 עבודות בחיים (לא שאני מאמין להם כל כך אבל...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בחרתי 1. לא עלה בדעתי לכלול כל מיני עיסוקים זמניים כמו שעורים פרטיים, בייבי סיטינג או עבודה חקלאית (ניכוש עשבים שוטים(1). למדתי לשנוא את הצמח שנקרא "ענבי שועל" שנאת מוות) שנמשכה 5 ימים בקיץ אחד כמשלח יד ראוי לאיזכור. __________ (1) אני מתנצל, שכ"ג, זאת לא היתה יבלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתנצל גם בפני ''שועל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כובע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רושמת את התשובה של הרמן מלוויל לסקר: אמנם חי לפני 100 שנה, אבל ל-6 עיסוקים הוא הגיע כשסופרים רק את העיסוקים ה"רציניים". סביר להניח שהוא עבר את ה-11. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאנשים עובדים במה שהם יכולים, לפחות עד שיש להם מקצוע ואז הם מנסים להצמד אליו + עוד כל מיני עיסוקים מהצד כדי להתפרנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובד מטבח ב-kfc, מלצר, ברמן, מנהל LAN Shop, טכנאי מחשבים, מתכנת. לגבי הטכנאי מחשבים, אני לא בטוח אם זה נחשב. פוטרתי/התפטרתי אחרי שבוע/חודש (הייתי במילואים), ולא לקחתי את הכסף, לא מהמעסיק ולא מהביטוח הלאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3D Modeler, שומר על חניון בסופר (ומשנע עגלות), טכנאי מחשבים, תמיכה טכנית ב-NV (לארבעה חודשים בלבד - עד ההתפטרות1 והמנוסה המבוהלת מהחברה ה-BORGית הנ"ל), טכנאי תקשורת באלביט, מפתח אתרי אינטרנט, מתכנת וחי על חשבון הברון. _________ 1 ניגשתי אל הבוס באמצע משמרת: "אני חושש שיש פה אי התאמה. זה לא אתם, זה אני...", חתמתי, לקחתי סנדוויץ', נסתי, שילמתי 2000 שקלים על הפרת חוזה והסתובבתי שבוע עם חיוך דבילי מרוח על הפנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... ימי התמיכה הטכנית העליזים... ככל שאני שומע עליהם יותר, אני שמח שלא הייתי חלק מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל עכשיו כשאני חושב על זה, אם מישהו כאן ישלם לי שקל אחד תמורת שירות אי עריכת-הדין שלי באתר, אני אוכל להוסיף "לא עורך-דין" לרשימה. רגע, החוקים לא מציינים שאני חייב ממש לקבל את הכסף, נכון ? מישהו מוכן *להתחייב* לשלם לי שקל למען מטרה נעלה זו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשלם לך דולר שלם, אבל אני מבקשת את שירותיך גם בתור לא חרדי וגם בתור לא עורך דין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 265675 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן להבטיח שאני אתחייב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז הנה הרשימה המעודכנת: עובד מטבח ב-kfc, מלצר, ברמן, מנהל LAN Shop, טכנאי מחשבים, מתכנת, לא חרדי, לא עורך-דין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חצרן בבית אבות ובפנימיה, מתקין מערכות שמע בקניונים (האגף הדרומי של הקניון ברעננה, זה אני עשיתי), מתקין פקסים (פוטרתי אחרי שבוע), מוכר מינויים לידיעות אחרונות מדלת לדלת (אחרי חודש כשגיליתי שהצלחתי להרויח רק 300 שקלים עזבתי), טכנאי שירות בערוצי זהב (למדתי איך אפשר להגיע מכפר סבא לרמת השרון בשמונה בבוקר תוך פחות מרבע שעה), לבורנט במעבדה לפיזיקה בבית ספר תיכון, סבל (יום אחד, עבדתי במשרד עורכי דין), מוקדן שירות ב TV-Tel (ארבע חודשים), בודק תוכנה (החברה נסגרה) ומתכנת (את זה אני עושה כבר כמה שנים). בשביל להגיע ל 11 אני אוסיף גם את השיעורים פרטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תלמד אותי מה שלמדת כטכנאי שרות בערוצי זהב, תוכל להוסיף ''מורה'' לרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אחת הייתה מרחוב וייצמן ברעננה במהירות מופרזת (אז הוא היה פתוח) דרך ירושליים (עד הסוף) וכמה מעברים באין כניסה בהרצליה הצעירה. אני די בטוח שהדרך הזו הרבה פחות יעילה כיום (מה שעשר שנים עושים לתנועה). הדרך השניה מערבת נסיעה בשטח חקלאי מאיפשהו בהוד השרון עד גבול הרצליה רמת השרון אבל שם כמעט ולא נסעתי מחשש התקעות והתברברות אז קצת יותר קשה לי לשחזר אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, מה היה מצב הפקיקות בפריפריה לפני עשר שנים בכלל ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול הפקקים היו יותר חד כיווניים, מהשרון לת''א בבוקר ובכיוון ההפוך אחר הצהריים. לא היו את הפקקים בכניסה להרצליה מכביש החוף (ועל כניסה להרצליה מאיילון יכולנו רק לחלום). רחוב הבריגדה היהודית (עוקף הרצליה של היום) היה רצוף מהמורות ואת דרך המשתלות היו מזכירים תדיר בדיווחי התנועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה ההבדל היום ? הפקקים בתור הפריפריה עצמה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום יש גם פקקים בכניסה לאיזורי התעשיה בהרצליה ורעננה בבוקר, יש נתיבי איילון בהרצליה ויש גישה יחסית נוחה מרעננה לכביש החוף דרך הרצליה. נידמה לי שרמת השרון כבר קצת פחות פקוקה בבקרים אבל כבר מזמן לא נהגתי שם ואני לא בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרם הזדמן לי לנסוע דרך רמת השרון בדרכי לכביש 5 בלי להתחרט על כך. מצד שני, גם הנסיעה דרך כביש החוף היא לא תענוג גדול, אם כי כמובן יש שיפור מאז נפתחה הירידה ישירות לאיילון מדרך שבעת הכוכבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מגיע לצומת גלילות בכביש החוף ורוצה לפנות לכביש 5 אתה יכול במקום לעמוד בתור לפניה שמאלה, להמשיך בנתיבים הימניים הפנויים, לפנות ימינה לכיוון מלון מנדרין, לעשות פרסה ולחזור לצומת. קצת מגעיל אבל כשאתה ממהר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם נהגים שחוסכים את הכניסה ימינה לכיוון מלון מנדרין, פשוט פונים שמאלה מהנתיב(ים)1 המיועדים לנסיעה ישר. מה שכן, כבר חזיתי בניידת משטרה מסמנת לנהג להמשיך בנסיעה לכוון אליו מוביל הנתיב, ולא לכוון אליו הוא חפץ להגיע, אבל זה לא קורה כל יום2. _____ 1 כבר ראיתי מי שפונה שמאלה לא מהשמאלי שבין הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר. 2 פעם, לפני הרבה שנים, צומת ג'למה היה בנוי כך שמי שבא מכוון יגור ורצה לעלות לכוון טבעון, נאלץ לחכות לאורך מחזורי רמזור רבים, בעוד הנתיבים לכוון יוקנעם היו פנויים. באותה תקופה זאת היתה הדרך שלי לעבודה, וכמובן שלא התאים לי לעמוד כמו אידיוט 4-5 מחזורי רמזור, ולפעמים יותר. הייתי נוסע במסלול לכוון יוקנעם, מנצל את הימצאותו של נהג בלתי עירני בתור השמאלי ונכנס לפניו. שני דברים שלא עשיתי מעולם, זה לא נדחפתי בכוח, כך שמישהו יצטרך לבלום כדי שאוכל להכנס, ולא עצרתי בנתיב הנוסע לכוון יוקנעם כי הפניה שמאלה לא היתה פנויה. מה שכן עשיתי (יותר מפעם אחת) זה להמשיך לכוון יוקנעם ולהגיע לעבודה תוך איגופה של טבעון מדרום (צומת התשבי - צומת השומרים). תוספת של 4-5 ק"מ לדרך. בחישוב כולל זה השתלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שגם להכנס לפני נהג לא עירני זה לא ממש מנומס ותמיד יהיו כה נהגים אחרים שיקללו אותך. חוץ מזה אתה עלול למצוא את עצמך מגיע לראש התור ממש ואז אתה כבר צריך ממש להדחף, לפעמים גם לא נותנים לך להדחף ואתה מעכב את התנועה בנתיב שלך. ויש את הסכנה ששוטר מזדמן יכריח אותך להמשיך ישר. אני מעדיף לגנוב את התור במקום שאף אחד לא רואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה לא קראת את מה שכתבתי: לא מנומס ויקללו אותי? נכון, אבל לא נורא. מגיע לראש התור ממש ואז אתה כבר צריך ממש להדחף? אז זהו שלא. כנ"ל גם לגבי מעכב את התנועה בנתיב שלך. במקרים (הנדירים) האלו (גם בלי שהזדמן שוטר שיכריח אותי להמשיך ישר) המשכתי ישר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התייחסתי לנהגים הנבלות שחותכים את התור בצומת גלילות. לפעמים הם עושים פקק בשניים מהנתיבים שאמורים להמשיך ישר. ברור לי שאתה נהג אדיב ומנומס שלא מפריע לזרימת התנועה אפילו במחיר הארכת הדרך ב 4-5 ק"מ משתלמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני? נהג אדיב ומנומס? אתה שוב לא קורא את מה שאני כותב. (ועוד משמיץ אותי). אבל כן, אני לא מפריע לזרימת התנועה.1 ___ 1 פעם, מישהו בחיל הים הפיץ סטיקרים על מכוניות החיל "אני נוהג במהירות המותרת". אני אימצתי את הסיסמא, והמשכתי אותה: "והרבה יותר מכך." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהיית זה פשוט גנב תורים נאלח. אחרי שהשתלבת במסלול הנכון באופן אלגנטי ובלי להפריע לאף אחד, הרמזור התחלף לאדום והנה אתה עומד לפני בתור ומגדיל את סיכויי להתקע בצומת למשך מחזור רמזורי נוסף. אם היה לי אקדח הייתי יורה בך בלי להניד עפעף, אם היה לי סכין הייתי משסף את גרונך ורוקד על הדם, אם היתה לי אלה הייתי שובר את פנסי מכוניתך, ואילו היה לי פטיש הייתי מפטש בבוקר, הייתי מפטש בערב על כל הארץ הזאת. (הה, הצדקנות הקדושה. כמה עלובים החיים בלעדיה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הכביש שמחבר את הגבעה הצרפתית לדרך בגין, יש רמזור אחד בדיון לפני המחלף. יש בו מסלול אחד שמוליך ישירות לעלייה לבגין, ועוד שני מסלולים שממשיכים ישר בואכה שכונת רמות ודרך גולדה מאיר. בד"כ, שני המסלולים שממשיכים ישר ריקים, ויש תור במסלול שמוביל לפניה. אני נוהג להעמיד את הרכב במסלול האמצעי, ומיד כשמתחלף הרמזור לזנק מהר ולהכנס לראש התור. מעשית, אני לא מפריע לאף אחד. האם אני גנב תורים נאלח, או גנב תורים נסבל? (בכל מצב אחר אני משתדל שלא להדחף לתורים, אלא מתייצב אחר כבוד בסופו, ומקלל את כל גנבי התורות הנאלחים הללו שנדחפים לפני. לפעמים אני נזכר מאוחר מדי, ואז אין ברירה אלא להדחף, אבל זה בתום לב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה באמת לא מפריע לאף אחד ורק מגדיל את הניצולת של הצומת אתה גנב תורים נסבל ואפילו ראוי לשבח על שיפור האפקטיביות הצמתית ממנה נובעת הקטנת הצפיפות התעבורתית והסיכוי לתאונות דרכים שעומד ביחס ישר אליה. נשארת רק הבעיה הקטנה של מראית עין, שכן הנהג מאחור לומד ממך את הטכניקה אבל לא את האתיקה, והוא כבר פחות יקפיד לא להתקע לפני ברמזור הבא, שכן ''כולם עושים את זה''. בכל זאת יש גבול אפילו לצדקנות, ואני מוציא אותך פטור מכל רבב, במיוחד לאור העובדה שאני לא מגיע לירושליים כמעט אף פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף לעניין מראית העין, למרות שכבר חטאתי פה ושם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה גנב תורים, ויש רק סוג אחד של גנבי תורים. כשאני עומד בראש התור ברמזור, בנתיב הנכון, גם אני ממהר לזנק ולהיכנס מהר לצומת - לא כדי לעקוף אף אחד, אלא פשוט כדי לפנות את הצומת מה שיותר מהר. ומה אם אתה עומד משמאלי ומנסה לעשות את אותו הדבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבטיח לך שאני מזנק מהר יותר. אם בכל זאת אנחנו מזנקים באותה המהירות, אז זה שאחריך יזנק לאט יותר, ובפער שיפתח אני אוכל להכנס בלי להפריע לאיש. וחוץ מזה, אתה לא אמור לזנק לצומת ברגע שיש לך ירוק, סתם שתדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהתחרות היחידה לנאלחות גנב התורים היא מצד חומסי השוליים. הסיפוק שניתן לשאוב מחסימת דרכם של אלה, על ידי הסטת חזית הרכב לעבר השוליים כך שהמניאק יתקע וניידת המשטרה שמאחוריו תספיק להגיע, שקול כמעט למניעת שוד פיצוציה. בתקופה האחרונה אני שם לב להתמעטות תופעת נהגי השוליים, כנראה עקב מיסוד התופעה על ידי המדינה (הקטנת השוליים עד כדי העלמתם לטובת בניית עוד נתיב נסיעה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עניין השוליים הזה תמיד שעשע אותי. קח לדוגמא את אמי היקרה, עליה השלום. נשמה טהורה שעצם המחשבה על עבירת תנועה שולחת רעד של חלחלה במורד עמוד השדרה שלה. בימים שאחרי השחרור, כשהייתי מצטרף אליה בדרך לעבודה בבוקר היינו מבלים ביחד את הפקקים של הכפר הירוק וגלילות ב9:00 בבוקר. בכל פעם שהיינו נתקעים 30 מטר מהפנייה ימינה לתוך רמת השרון1, היכן שהיו מועדות פניה, הייתה נגלית לעיני תופעה של התחבטות מוסרית ומאבק פנימי מן הקשים שאי פעם התייסר בהן בן-אדם, מאז נתן היושב במרומים נשמה באפו. עשרות נסיונות לאורך שנתיים להסביר לה "אמא, זה 30 מטר ! כולם עומדים ! ופתחו פה עוד נתיב בשוליים ! תסתכלי ! אף אחד לא יעצור אותך על זה !" מעולם לא השיגו ולו בדל אחד של התקדמות אל עבר צמצום התהליך הנפשי ומנת הייסורים שהייתה נאלצת לעבור בכל בוקר שכזה. תמיד, ללא יוצא מן הכלל, זה היה מסתיים כעבור רבע שעה לערך עם נסיעה איטית וחשדנית, איתות מלא ימינה, וחסימת השוליים לטור של עוקפים בשול שאתרע מזלם להתקע מאחורינו. ואני בכלל לא רוצה לדבר על אותו בוקר גורלי שבו עמדה ניידת משטרה בשוליים בפנייה ימינה, בזמן ששיירה של עוקפים בשול עוברים אותה במהירות של 30 קמ"ש לערך. אמי היקרה הייתה אחוזת פחד ומשוכנעת לחלוטין שברגע שתסטה הצידה ותצטרף לעוקפים, יעצרו השוטרים דווקא אותה. שלושים מטר למען השם... כולם עומדים... כולם עוקפים... אמא !!! ולחשוב שהדבר היחיד שמטריד את הבן שלה בעניין רכיבה בשוליים היום זה החצץ. ואח"כ עוד מכחישים שהדור הצעיר היום בעל מוסר לקוי. 1 כלומר פקק עצום ישר ושמאלה, אבל ימינה הכל פנוי מהצומת עצמה, רק שהנהגים שרוצים להמשיך ישר מונעים מאלה שרוצים לסוע ימינה להגיע אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. מבחינה חוקית, כל עוד בין שני נתיבי נסיעה מפריד קו הפרדה מקווקו, מותר לעבור ביניהם. התנאי היחיד הוא שהנתיב אליו אתה פונה הוא פנוי, כלומר, זכות הקדימה היא של הנוסע בו. זכות הקדימה, למי שאינו יודע (או אולי שכח) *אינה* הזכות להקדים, אלא שזכותך קודמת, כלומר, נסיעתך אינה אמורה להיות מופרעת בגלל שאני החלטתי לעבור לנתיב שלך. אם אתה ממהר לזנק ולהיכנס מהר לצומת, ואני איני יכול לעבור לנתיב שלך מבלי להפריע לך - אסור לי לעבור, נקודה. או שאעבור אחריך (בתנאי שאינני מפריע לנהג שאחריך, בנתיב שלך, ולנהג שאחרי, בנתיב שלי) או שאמשיך במסלול שלי - למקום אליו הוא מוביל. אין כאן גנבת תורים" ולא כל גנבה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח דבר מה קטן - אם על הכביש מצויירים חיצים המגדירים כיון נסיעה, עליך לצאת מצומת לפי חיצים אלה. כלומר, דובי עומד בנתיב בו מצוייר חץ המצביע ישר, ולכן חובה עליו לנסוע ישר. מה שהוא עושה הוא עבירת תנועה גסה, מהסוג שמשטרת התנועה לט טורחת לאכוף, וחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל החיצים בצומת ההיא הם ישר קדימה. הירידה לכביש המהיר היא רק כמאה מטר *לאחר* הצומת, ואני מבצע מעבר מסלול לגיטימי ונורמלי. אילו היו מעוניינים לאסור את החלפת המסלול לאחר הצומת, היו עושים שם קו הפרדה רצוף ולא מקווקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההוא, ההוא, כל החיצים בצומת ההוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, בעצם, צומת לא יכול להיות נקבה? כמו סכין - ז/נ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצומת, כמו בצוות או במצ(י)ת, הת''ו מקורה בשורש, ולא בצורת הנקבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז? גם ל"נעל" אין צורה של נקבה, ובכל זאת היא בנקבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כשהייתי בצבא היתה לנו פקידה כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נו, ואני התאפקתי כל כך יפה להמנע מהבדיחות המתבקשות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שבמקורות המלה מופיעה רק בזכר. ואנחנו כחגבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמב"ם דווקא מתייחס פעם אחת ל"צומת" בנקבה, אבל זו סתם טעות. "צומת" הוא זכר, בדומה לאחרים במשקלו: "שורש", "עומר", צופן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אבל מה עם "בוהן"? אבן-שושן גורס זכר ונקבה; הדוגמה שלו (שמות כ"ט כ') היא בנקבה (אפילו נקבתיים!). ומה עם "שוקת"? (בדקתי ליתר ביטחון; אבן-שושן לא מרשה זכר.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם "גורן"! גם "גורן"! אני נסוג מהזכרת הצומת בשל משקלו, וטוען שהוא זכר מפני שככה זה בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע שהעברית לא תשתנה כשאין שום סיבה שלא תשתנה? אי אפשר לטעון שבהרשאת השימוש בצומת בנקבה, אנחנו פוגעים באיזשהו אופן בנהירות של העברית, או בעקביות שלה (בניגוד לשינויים אחרים שהוצעו בעבר). אז למה לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הרבה אנשים מתייחסים ל"צומת" כאל נקבה. מלחמות הירואיות כנגד הבלתי נמנע זה מאוד נחמד, אבל כשאין לך אפילו שמץ של הצדקה1, זה נראה די אדיוטי. 1 לצורך העניין, אני מוכן לקבל את הטענה ששינוי כלשהו הוא בלתי נסבל כי ב-פ' הפעל יש חטף-קצקץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "אין לי שמץ של הצדקה"? איזו הצדקה יש לאיסור על "עשר שקל" או "חמישה מכונות כביסה", נושאים למלחמה הירואית לא פחות? ההצדקה היא שבשפה העברית "צומת" הוא זכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקל הוא זכר, והוא מקובל כזכר. מרבית האנשים לא חושבים שהמילה שקל היא בנקבה. הבעיה היא רק שכשאנשים מדברים, הם נוטים לקיצורי-דרך, ולכן הם משתמשים לעיתים קרובות בצורת המספר ה"סתמית" גם כאשר אין מדובר על ספירה סתמית. כדי לשמור על עקביות בשפה, הגיוני לדרוש (במידה סבירה של נחרצות) שימוש נכון במין המספר. אבל אנשים באופן קבוע *כן* חושבים שצומת זה בנקבה. למה? כי זה נראה קצת כמו מילה בנקבה, כנראה. אבל הסיבה לא משנה. מה שמשנה זה ששום כלל בעברית לא יפגע אם ישונה מינה של המילה "צומת". כפי שהוכח, אין למשקל כל השפעה כאן. גם עצם הרעיון של מילה דו-מינית אינו חדש למילון העברי. אז למה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני זה רעיון רע ללכת בעקבות קול ההמון, שרחוק מלהיות קול שדי בהרבה עניינים. אפשר להחליט שסופרים תמיד עפ"י צורת הנקבה, כי זה מה שהקהל הרחב עושה, וכך העקביות תישמר וכולם יהיו מרוצים. מה עם "עט נהדרת", "מכנסיים יפות", "משקפיים שבורות" ו"גרביים לבנות"? גם לכל אלה אתה מציע ניתוח שינוי מין כי ככה מדברים ברחוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקהל הרחב לא תמיד סופר לפי צורת נקבה. אני גם לא מציע ללכת לפי "קול ההמון", אבל יש לי הרגשה ששגיאות מסויימות נפוצות גם בקרב הציבור המשכיל, וכאן כבר אפשר לשאול אם מדובר על שגיאה נפוצה, או פשוט שינוי שחל בשפה. עם עט אין לי בעיה גם למין כפול, מכנס ומשקף הם בזכר (ואיש אינו חולק על כך), ולכן הכפלתם תיצור חוסר עקביות בשפה. לגבי גרביים אני לא בטוח - האם הטעות נפוצה גם בצורת היחיד? כשניסיתי בראש "גרב לבנה", זה לא נשמע לי צורם במיוחד, אבל יתכן שזה רק אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנשמע צורם הוא, בהרבה מקרים, מה שהאוזן לא מורגלת לשמוע. אני משער שעם תרגול מספיק "עשר שקל" יישמע יופי, ובכל זאת אני מעדיף לתת לשפה להתפתח *הרבה* יותר לאט מאשר לפי הלכי הרוח המשתנים. אין לי מושג כמה זמן כבר נוהגים לומר "צומת פקוקה", אבל ההרגשה שלי היא שזה לא הרבה. "עט אדומה" אומרים לפחות מאז שהייתי ילד, ואולי זאת רק בעיה שלי שעדיין זה צורם לי באוזן כצרימת ציר חלוד. ככה זה כשאמא שלך מורה ללשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא עט אדומה, אבל עט נובע כחולה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאמא שלך מבינה שרק בתור בדיחה כתבת (תגובה 271480) "משקר את עצמי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן. גם אני מקוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברי האפל, כשהייתי מדריכת טיולים לזוועטוטי גוש דן, היינו לעיתים חוזרים בארבעה אוטובוסים מטיול בצפון. האוטובוס הראשון שהגיע לפנייה שמאלה בגלילות נעמד בתור בנימוס, ונתן לשאר האוטובוסים להידחף לפניו כשהם הגיעו למקום. הכל תוך תיאום במכשירי הקשר של האוטובוסים (עוד לא היו אז טלפונים סלולרים). אני תמיד שמחתי על כך. אחרי הכל, בסוף יום הטיול של ג' שלישית, עם פירורי במבה בשערי וצלצולי צרחות הילדים באזני, רק רציתי להגיע הביתה בשלום. וכמה שיותר מהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרכת טיולי ילדים זה החלק האפל בעינייך בעברך ?? אני כנראה מזדקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להעליב? נאלח, אני? גנב תורים, אני? אני פשוט הרמתי את מה שאחרים זרקו. אני אשם שנהגים חושבים שהמתנה ברמזור אינה חלק ממטלת הנהיגה, המחייבת דריכות ועירנות? מי שגורם לך להתקע בצומת למשך מחזור רמזורי נוסף הוא אותו נהג אשר יצר את הפער בו השתלבתי במסלול הנכון באופן אלגנטי ובלי להפריע לאף אחד. אתה היית ממתין אותו מחזור רמזור בין אם אני השתלבתי בפער זה, ובין אם פער זה היה נותר בלתי מנוצל. מי שרוצה לקרוא עיתון, בבקשה, אבל לא תוך כדי נהיגה. שיכנס לבית הקפה הקרוב (או ישכור לו נהג) ויקרא כאוות נפשו. אגב, גם אם היתה לך אלה לא הייתי שובר את פנסי מכוניתי, ולו מן הטעם הפשוט שאתה היית נותר מאחור, אלתך בידך, ממתין לחילוף האור ברמזור, בעוד אני שועט לכוון טבעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהשכ''ג התייחס למצב שבו אתה השתלבת באלגנטיות, אבל בכל זאת נאלצת להמתין עוד מחזור רמזור אחד. במצב כזה, דחקת אותו מכונית אחת אחורה בתור, ואולי אף תהווה את הגורם שמכריח אותו להמתין עוד מחזור אחד. אז, אגב, הוא גם יכול, בריצה קלה, להגיע אל הרכב שלך ולהרביץ בך מעט תרבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כך, והתגובה למטה מבהירה זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האידיוט שנתקע לפניך בנתיב השמאלי במהירות המדהימה של 40 קמ"ש, כי עוד שלושה ק"מ הוא אמור לפנות שמאלה (ובכלל, לא יעלה על הדעת שיהודי לא יוכל לנסוע איפה שמתחשק לו בארץ ישראל) מעכב אותך יותר מאותו נהג שדחק אותך מקום אחד לאחור בתור. אגב, אתה יכול, בריצה קלה, להגיע אל הרכב שלו ולהרביץ בו מעט תרבות עוד בטרם הוא עצר ברמזור, ולמרות זאת, הלום שלך נשאר סגור בתא המטען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקום אחד כן, אבל לעיתים קרובות, מדובר בהרבה יותר מזה. יש פעמים שאני מגיע בכביש שבין בגין לגבעה הצרפתית (בכיוון ההפוך ממה שתיארתי למעלה), ותור ארוך משתרך בפניה שמאלה. בדרך כלל אני נעמד בסוף התור, ואז רואה מכוניות נדחפות לפני, בכמות כה גדולה עד כי לא אופתע אם הם *מכפילים* את מספר המכוניות שעוברות את הצומת לפני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. בשום אופן. לא יעלה על הדעת. אכן יש מעט מן האשמה גם במנומנמי התור שלא מיהרו לתפוס את הרווח שנוצר, אבל הם היו עושים זאת בזמנם החופשי בהתחלף הרמזור לאדום, וכך היו עומדות לפני רק תשע מאות שלושים ושבע מכוניות ולא תשע מאות שלושים ושמונה (כן, עדיין משלמים לי לפי מילה), כשהרמזור התחלף לאדום בטרם השלמת את התמרון האלגנטי שלך וחלפת על פני הצומת. או אז הייתי פותח את תא המטען שלי, שולף את הלום למוד הקרבות, פוסע בניחותא אל מכוניתך המחרחרת, בוחן אותה בחון היטב מכל צדדיה, יורק על כפות ידי ומשפשף אותן זו בזו, ופוצח במלאכת הקודש. לא זעם ולא כעס היית מוצא בארשת פני, אלא רק תכליתיות ממוקדת, מהסוג שאפשר לראות בסרטים על רוצחים שכירים או ח''כים שמנסים לחשב כמה פעמים כבר לחצו על כפתור ההצבעה. ראשית הייתי מכה קלות על מכסה המנוע שלך, רק כדי להסב את תשומת ליבך לעומד להתרחש, ובעוד אתה מחניק את קריאת הבהלה כבר הפנס הימני מתפוצץ לו באלפי רסיסים ומטר הזגוגיות נדמה לגשם של יהלומים שניתז מסופר נובה עצבנית. הפנס השמאלי אינו שורד אלא שניה או שתיים אחרי רעו, והשמשה הקידמית מצטרפת למופע הזיקוקין מיד אחריו. בעוד אתה מנסה, לשוא, להרחיק את גולות הקווארץ מגופך ופניך, מבשר לך הרעם מאחור שגם השמשה האחורית אינה חסינת לומים, והאורות האחוריים מהוים אנטי קליימקס נאה לקרשנדו כשהם נמרחים אל האספלט השמנוני ומושכים איתם צרור כבלים שחור כטבורו של תינוק. כעת הייתי מנגב את הלום בבדל מכנסי, נותן עוד מבט אחד בגרוטאה, ובסיפוק של מי שעשה מלאכתו על הצד הטוב ביותר הייתי חוזר למכונית שלי ומעביר את הרדיו לקול המוזיקה, בגלל שאני בן אדם תרבותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לפני זה הוא עיקב אותך רק בפחות מאחוז (1/937) הרי שעכשיו הוא מעקב אותך בכ50%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין גבול למה שאני מוכן להשקיע למען הצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מתחשב בכל שאר הנהגים בפקק. מה גם שתמיד יש אפשרות שהנהג החותך מסיע אישה כורעת ללדת, ילד גוסס, או סתם ערבי לפני פיצוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשחוטבים עצים עפים שבבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חוק שימור הקושי" קיים גם במצבים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התאור המאלף. כולי תקווה כי בעזרתו אוכל לשפר ביצועי בפעם הבאה שבה אזדקק לתרגולת. ועדיין, חסרונו של פרט קטן פוגם בשלמות: כשאתה רוקק על כפותיך ומחככן זו בזו, האם הלום חבוק תחת בית שחייך כעיתונו של אותו לבלר הסתדרותי, או שמא הנך מצמידו בין ירכיך כנקבה זו? 1 לתשובתך אודה. ________ 1 הן לא יעלה על הדעת כי אדם ברמתך ידחקו למרווח שבין החריץ לטאי-באס כאחד הסאבאז'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעת ההיא הלום נשען בעדנה אל גלגלו הקדמי של ד., מה שמעניק לגלילי כמה שניות של תמיהה מיוסרת אם באתי להחליף לו גלגל בשל נקר נסתר, או שהוא נפל לידיו של הנוקם האלמוני, אימת הגליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלגול קודם הייתי מתעצבן כרוני על הכביש. לא כמוך - אני הייתי מהנדחפים שכל הזמן ממהרים וחוטפים קריזות על כל מי שמפריע להם לנהוג קצת יותר מהר. בפעמים הספורות שהתיישבתי מאחורי הגה בשנה וחצי האחרונות, הייתי נזכר בכל זה בכמעין זיכרון עמום, שספק אם הוא בכלל שלי. כאילו אני זוכר את התחושה של העצבים, אבל לא ברור על מה ולמה. הכל נראה פתאום איטי ומשעמם עד כדי שבכלל לא אכפת לי מכלום. מי אוכף אותי, מי מאיט את התנועה, כמה מהר אני נוסע. לא מעניין. סתם. נוהג. מאז ששמתי לב לשינוי הזה בעצמי, אני מאמין שכדאי להשקיע בספורט מוטורי כחלק מההתמודדות עם הקטל בכבישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתכוון ב"לא כמוך"? אני עוקף מימין ומשמאל, חותך בפראות, נדחף ברמזורים ודורס זקנות על מעברי חציה כשזה מתאפשר לי. זה לא אומר שאני טולרנטי לתופעות כאלה אצל אחרים. ואני מסכים: מסלול מרוצים שעליו יוכלו המעוניינים לשרוף דלק ואדרנלין בכמויות מסחריות נשמע לי כמו רעיון טוב. נדמה לי שמדברים על משהו כזה אי שם בדרום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום אחד נסעתי עם אבי, שהוא נהג מונית, בכביש שרות במפרץ חיפה. פתאום, מבין המכוניות, מבלי שראינו קודם קפץ אדם, אולי בן 40. אבי הצליח לבלום בלימת חרום ובנס לא פגע בבחור שנבהל כהוגן. אבי פתח את חלון המונית הממוזגת, הסתכל על הבחור שהיה חיוור וחיכה למטח קללות עצבני, ואמר לו בניחותא: "תגיד לי, מר בחור, לאן אתה ממהר? לאן אתה רץ? אתה כבר לא רוצה לעשות מילואים? לשלם מס הכנסה? תירגע, אנחנו צריכים אותך כאן חי בריא ושלם." אז אבי סיפר לי שהוא כבר מזמן מזמן לא מתעצבן ממה שהוא רואה על הכביש. הוא אומר שאם הוא היה מתעצבן ממה שהוא רואה הוא היה חוטף התקף לב פעמיים ביום. אז הוא מרוויח כמה לירות פחות אבל בינתיים הוא מקבל תמורה הרבה יותר גבוהה לאותן לירות שהוא לא הרוויח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך האי-התעצבנות גורמת לו להרוויח כמה לירות פחות? (פעם נסעתי טרמפ עם מישהו, והיתה לו סיטואציה דומה עם הולך רגל שהתפרץ לכביש. הוא פתח את החלון, ואמר בחיוך להולך הרגל "תאמין לי, אם זה לא היית אתה, הייתי דורס אותך.") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נוסע יותר לאט ולכן מספיק לאסוף פחות נוסעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי את נהג המונית אצל מרי פופינס, שנוהג לאט בכדי לא לאחר לשעת התה שלו (אם הוא יסע מהר, עלולה להיות תאונה, והוא יצטרך להמתין לבוא שוטר וכולי וכולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני עברתי למצב נפשי כזה. הסיבה העיקרית היא שאני מברך על כל תירוץ לאחר לעבודה. ועוד יותר על תירוץ להתמהמה בדרכי חזרה. ועומס תנועה זה תמיד תירוץ טוב. למעשה רגעי החסד החסד היחידים שלי הם השעות שאני מבלה בנהיגה לבד במכונית. לשמוע את המוזיקה שאני אוהב, לערוג אל כל אותן בחורות שהייתי יכול להתחתן עימן והעדפתי את אישתי על פניהן*, על כל מסלולי הקריירה שדחיתי** והעדפתי את העבודה בביטוח הלאומי על פניהן. לא פלא שאני יושב במכונית עם חיוך זחוח ונותן לכולם לעקוף. הנהג הלא עירני ברמזור, שאתם מזכירים כאן כל פעם, זה אני ואתם יותר ממוזמנים להכנס. * אמא לחצה היא לא רצתה שבן שלה יתחתן עם פרחה מהרחוב היא רצתה בחורה מבית טוב, עם כסף, עם ייחוס ושתהיה אשכנזיה (אהבה, משיכה מינית, כבוד הדדי, כל אילו לא קיימים בעולם המושגים שלה). ** אמא לחצה, היא לא הייתה מוכנה שהבן שלה יהיה נגר, מוזקאי, חרש נשק או אח סיעודי. היא רצתה שאני אלבש בגדים יפים ואעבוד בישיבה במקום ממוזג עם קביעות. משמעות קיומית, חדוות יצירה, הנאה מהעבודה, כל אילו לא קיימים בעולם המושגים שלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גרם לך להתגלגל? מאין הופיע השעמום? התאורים נראים כלקוחים מתוך שגרה מאוסה ומשעממת. אשמח לדעת עוד אודותיך, אם זה אפשרי והבקשה אינה חצופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רוקד על הדם" - הכוונה, אני מניחה, לריקוד "מה יפית", אותו קרטוע ייחודי המקובל בקרב ספק-יהודים מתבוללים שכמותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, "מה יפית" רוקדים רק לפני גויים - זה לפחות הרושם שאני קיבלתי ממבקר המחול של האייל. וזה הזמן לוודא האם אני קורא נכון את שם הריקוד: יש קמץ בתו, או שווא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" (שיר השירים, פרק ז' פסוק ז'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. קראתי לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקעתי פעם בטעות בנתיב של הרמזור-שמאלה, רגע לפני שגיליתי שבעצם אני צריכה ישר. אז התחלתי לקרטע בחביבות את הרכב ימינה. הטעות הייתה ששכחתי לסגור את החלון כשנכנסתי לתוך באר שבע, מה שאפשר לנהג המשאית העצבני לצעוק לעברי "מה את עושה?! את נהגת חדשה או מה!?" ולי לענות בתמימות "כן", מה שדי סתם לו את הפה. סתם, התחשק לי לשתף1. 1כן, אני מבינה שזה לא אותו הדבר כמו הסיפורים שלכם, אבל זה קצת כן דומה, וחוץ מזה, מותר לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שגם לי קרה (הרבה) יותר מפעם אחת שמצאתי את עצמי בנתיב הלא נכון (יש כבישים שאני לא ממש מכיר). אלא שאני, בניגוד לך, מפנה את הרכב לנתיב הנכון רק אם הוא פנוי, ואינני מפריע לאיש. אם לא, אני פשוט ממשיך בדרכי השגויה, עד אשר אני מוצא מקום לתקן את הטעות. אבל אני לא בחורה נאה בשנות העשרים שלה, לכן אני הוא הזוכה לטיפול הלום של השכ''ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, היי, אל תיקח את זה אישית. שלח לי את החשבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שהפירכה הגדולה ביותר בתאוריה שלך היא נושא החשבון, או התיקונים. כמו שאמר לי פעם עמית לעבודה: "פעם היה לי ארגז כלים באוטו, היום יש לי את (מספר) הטלפון של שלמה1" ___ 1 שלמה, למי שלא הבין, הוא האחראי על המכוניות אצלנו בחברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהגי מוניות השירות של "מוניות נתניה", שלהם מוניות רבות מאוד על הכביש, הולכים מקום בתור אחד קדימה: הם מודיעים זה את זה מראש על הגעתם לזנבו של התור לרמזור שמדרך חיפה לכביש החוף. אם כבר יש מונית סמוך לראש התור, הם מעריכים ביניהם בקשר את הזמן המדויק עד לירוק, ואז נוסע נהג המונית המגיעה במסלול הפונה ימינה, דווקא, עד למיקומה של המונית בראש התור, בדיוק ברגע ההתחלפות לירוק; בינתיים, נהג המונית שבראש התור מזייף פיזור דעת לזמן מספיק עבור המונית החדשה להידחף לתור לפניו. התנהגות נלוזה כזו, והתנהגויות הדומות לה, הן *בדיוק* הסיבה שאני נוסע כמעט אך ורק במוניות שירות במקום באוטובוסים או (חלילה) בפרייבט. אני עובד לפי שעות, וההגעה של 10 דקות מוקדם יותר כל יום שווה לי הרבה כסף בחודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למוניות שירות לא מלאות יש אינטרס להיות לא יותר מ- 20 שניות לפני האוטובוס הרלוונטי (כדי לא להפסיד נוסעים). מכאן הנוהג הנלוז להתעכב בכוונה בתחנות ובסופו של דבר להיות אטרקטיביות בדיוק כמו אוטובוס (עד כדי 20 שניות). כמובן שברגע שהמונית מלאה הנהג יטוס כמו משוגע לתחנת ההורדה הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בקו בו אני נוסע, בשעות בהן אני נוסע, יש אולי 5-6 מוניות על כל אוטובוס. לכן דה-פקטו זה קו של מוניות השרון עם קצת אגד פה ושם, והאוטובוס לא רלוונטי. יתרון הגודל מאפשר להם למקסם את איסוף נוסעים שלהם לפי מידע אמיתי מהשטח ("לכיוון נתניה אני רואה שניים בסירה, שלושה באכדיה, מי חצי ריק?") ולא לפי ניחושים שמבוססים על לוחות זמנים של אגד. (עד כמה שאני יודע אגד לא מנסים לבצע שום מיקסום איסוף נוסעים נקודתי בכלל, לא לפי מידע מהשטח ולא לפי שום מידע אחר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קורא לזה P-turn. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאזור התעשיה של הרצליה ניתן להכנס מכפר שמריהו. גם אם אתה בא מדרום כדאי לעיתים להגיע עד לצומת כפר שמריהו ולהסתובב שם בחזרה דרומה כדי להכנס ל''מדינת היהודים'' (שקצהו השני בים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה אתר של חנונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה דוגמנית עירום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה גם רקדנית בטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, הזכרת לי ש''שיחקתי'' בסרט של אבי נשר. הייתי סטטיסט בשכר סביר, התחככתי עם כוכבניות, והכי חשוב שיש לי הוכחה מצולמת לילדי שהיה לי פעם שיער מלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו שתיים, והיתה אחת שרצתה להיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכונאי טנקים, מעצב גרפי (אתרים, כרטיסי ביקור, נייר מכתבים וכל מה שבינהם), מתכנת, מוביל צוות מודיעין, מלחין מוסיקה לתיאטרון, מתרגל תוכנת תלת-מימד, טכנאי פוטוליטוגרפיה ופוליאימיד, מנקה הנגרים של שמנים, אסיסטנט בחוות מחשבים של מוסד לימוד אקדמי, מפיק תערוכות, משגיח במבחני כניסה לאותו מוסד אקדמי, נגן מוסיקה לריקודים., מאכיל חתולים ומשקה עציצים. ובמה שאני מתמחה בשלוש השנים האחרונות אפילו לא יצא לי לעבוד.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו תוכנת תלת-מימד? משהו מסוג 3DStudio או Maya? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו מסוג זה, אבל פארמטרי, לא פוליגוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו תוכנה? (רק שאני ידע אם לא פספסתי משהו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוצק-עובד. וכאילו זה אמור להיות קריפטי.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מנקה הנגרים של שמנים? לרזים לא מגיע שינקו להם את ההנגר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמנים גם היו מוכנים לשלם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו.. שלא. העבודה הקצה בחיי 4 שעות. לפני הצבא (1991). באתי לעבוד באיזה מחסן של חברת דלק גדולה. אמרו לי תתחיל לנקות "וכמה כסף אני אקבל?" נדבר על זה יותר מאוחר. 4 שעות יותר מאוחר: "נו ניקיתי, אפשר לדבר על שכר?" "כן, תקבל 20", קצת מופתע.. "20 לשעה?" (זה היה די הרבה אז). "לא. ליום." אחורה פנה, וברח הירנוט, ברח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או: הירנוט נטו היר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהכוונה היתה להירנוט נוט היר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הא הידיעה + נגרים. כידוע לכל, שמנים צריכים נגרים שיבנו להם רהיטים לפי מידה. ומישהו צריך לנקות את הנגר מעמלו בסוף היום, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אצלנו כשדיברו על לקרוא לנגר כדי שייקח מידה, דובר על ארון מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודים לא קוברים בארון (אלא אם אתה חייל או קיבוצניק כופר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה נורא מתעקש, אתה יכול להזמין את החייט כדי שהוא ייקח מידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודים קוברים כל הזמן בארונות, פשוט לא בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כתוב "כי מעפר באת ולעפר תשוב", לא "כי מעפר ארץ ישראל באת ולעפר ארץ ישראל תשוב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. אני יודעת שכשזוגי חזר מהלווית סבו בפלורידה, הוא אמר שקברו בארון, וכשהוא שאל את הרב הוא אמר שרק בישראל קוברים בלי, אבל המהדרין שמים חופן מאדמת ארץ הקודש בארון. אולי בגלל שקבורה שאינה בישראל לא נחשבת משהו סופי, מטעמים של תחיית המתים? אין לי מושג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בארץ לא תהיה תחית המתים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שתהיה, אבל הם לא יצטרכו לעבור את המחילות התת קרקעיות עד לכאן. הם יוכלו פשוט לקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעומתם, המסכנים שקבורים בגולה, לא רק שיצטרכו לעבור את המחילות התת קרקעיות עד לכאן, אז אם הם ינסו פשוט לקום הם יחטפו מכה בראש מהמכסה של הארון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקומם הייתי מתחיל להתאמן עפ"י המומלץ ב Kill Bill, Chapter II . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי פשוט לבקש להיקבר עם סט של כלי עבודה? כדי להשלים את התחושה הפרעונית, אפשר לשתות בקבוק פורמלין ממש עשר דקות לפני רגע המוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר יעיל להקבר עם עזתי מחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי יהודים דתים נקברים בתכריכים בכול מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי קבור בבית שערים , לא יהודה הנשיא?, ושם מדובר על ארונות מאבן, המכה שיקבל בראש בעת תחיית המתים תשלח אותו ישר חזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאני לא מתכוון לענות לסקר הזה, איזה כתובת תופיע לי בראש הדף בסקר הבא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פקיד עיקולים בבנק, בקר גבולות, רב"ט PC (רב"ט כאן במשקל בעלי-מלאכה, כלומר עושה Reboot כשצריך), חוקר שוק ואיש קשר לקהילה בחברת סטארט-אפ כושלת אך מצליחה, מתכנת. זה חמש, נכון? לא כולל פעולות התנדבותיות או שאינן כרוכות בתמורה כספית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, וגם עוזר לטכנאי שיחזור נתונים ואדמיניסטרטור רשת ולינוקס, באיזה קיץ אחד מלא חטאים ב-1996. אני חושב שכבר עברתי את ה 1-2 שהתחייבתי להם בסקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר סיפורים מהעבודה כפקיד עיקולים בבנק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במרכז הכרמל היה פעם (עדיין יש?) קפה מסעדה בשם "הבנק". שם יש "פקיד עיכולים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין יותר מדי מה לספר, האמת. בא בבוקר, קפה נס עם הרבה חלב, לוקח ערימה ע-נ-ק-י-ת של טפסים ורודים מהוצל"פ, קוצץ את השוליים הנתלשים עם גיליוטינה, פותח אותם, עובר עליהם אחד-אחד ומקליד את מספר ת"ז של הנידון לעיקול למסוף. אם אין למסכן חשבון בבנק, עובר לדף הבא. אם יש חשבון, מעביר לרש"צית. כשנגמרת הערימה מתחילים שוב: קפה נס חדש, ערימה חדשה, וכולי. נעשיתי ממש-ממש טוב בזה, הקלדתי ת"זים במהירות הבזק. עד עכשיו אני יכול להקליד מספרים על ה-Keypad הנומרי יותר מהר ממה שאתה יכול לתאר לעצמך. עבודה משעממת רצח הצלחתי להפוך למעניינת באמצעות אתגר היעילות והמהירות. בסופו של דבר קיבלתי העלאה. ככה, במחי אצבע, הורסים חיים של אנשים, אם תהית איך זה הולך. לא היה אכפת לי יותר מדי, אלא כשזיהיתי שמות מוכרים. הקיק הגדול היה שהרש"צית היתה בזמנה הפנוי זמרת לשירים אתניים כורדיים, בעלת קול מדהים, ממש, וכשהיתה נחה עליה הרוח היא היתה מזמזמת תו"כ עבודה. היתי מקשיב בשבע אוזניים, משתדל ללוות אותה לפי הקצב שלה עם התקתוקים שלי. סתם, עבודה זמנית, להעביר את הזמן בין הבגרויות האקסטרניות. סיפורים יותר משעשעים יש לי דווקא בתור איש קשר ומחקר שוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש-צוותית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשת צוות (או רשעת צוות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילנה אליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע יותר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה לא ממש סוד... כשהיא הוציאה את הדיסק, כתבו בעיתונים על סיפורה המופלא של פקידת הבנק שהתבררה כמחזיקת אוצר מוזיקלי יקר מפז. (להודות על האמת, זכרתי את הסיפור אבל השם ברח לי. גוגל: "זמרת כורדיים" הספיק.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי קלדן, עשיתי את הטעות של להיות יעיל. מכיוון שהקלדתי מכתבים, ומכיוון שקצב ההקלדה שלי היה הרבה יותר גבוה מקצב הנפקת המכתבים, היה נוצר מצב שהייתי יושב בלי לעשות כלום משך פרקי זמן ארוכים למדי. מה שלא הפריע לי: הייתי הולך להסתובב, הייתי יושב עם הווקמן, הייתי מדבר עם שאר המובטלים הסמויים... אבל כמובן שלא יכלו להרשות מצב שלאדם לא תהיה עבודה מולו, ולכן הכריחו אותי לסדר את התיקים של הבנק באיזה חדרון מדכא. חצי שעה של העיסוק הזה, ולפתע קצב ההקלדה שלי ירד פלאים, וביום טוב אפילו לא הייתי מספיק להקליד את כל מה שנתנו לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוה, לי לא היתה בעיה כזו כלל. גם לו הייתי משפר את מהירות ההקלדה שלי פי חמש, עדיין לא הייתי עומד בקצב המדהים שבתי המשפט שלנו מספקים מדי יום ביומו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה סיטואציה כזאת בסרט "ביג" , לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, כן. אבל אצלי אף אחד מהעובדים האחרים לא גער בי על כך שאני גורם להם להראות רע. הם פשוט המשיכו לבהות בניירות שלפניהם כמה שעות לפני שהתחילו להקליד אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן טעות. כשהייתי קלדנית (ועוד סופר זמנית, דרך כוח אדם. כזאת שמזמינים ליום אחד כדי לגמור עבודה) הזותי מחברת כוח האדם היתה אומרת - זאת עבודה ליומיים-שלושה, משלמים ככה וככה. לקחתי. הייתי עובדת מהר, ומסרבת להאמין שהערמה הקטנה הזאת היא כל מה שיש לעשות, בטח יביאו עוד. ואז הייתי מסיימת את כל העבודה, והיו שולחים אותי הביתה. עבודה של יומיים שלושה, אלק. סיימתי בשלוש שעות, ושלמו לי עוד שעה כי התקנון אוסר להעסיק עובד פחות מ-4 שעות. לא צריך - תשלמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאף אחד לא בלע את הפיתיון: "סיפורים יותר משעשעים יש לי דווקא בתור איש קשר ומחקר שוק." אז.. נו.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מממ... איזה סיפורים הירנוט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בייביסיטר, קלדנית, מזכירה, טכנאית מחשבים, מנהלת רשת, תוכניתנית, מלצרית (!!), מאבטחת (!!!), פקידת שירות, מדריכת חוגים לילדים, מאיירת, גרפיקאית. בעצם זה יותר מ10. הממפף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, את באמת לא היית כאן המון זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין עקרונית לא ממש כאן, אבל מדי פעם אני עונה לסקרים שמוצאים חן בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלמרקטינג, קייטרינג (לפני הצבא) אחרי הצבא התנסות קצרה של חודש בתחנת דלק (חוויה מזעזעת, עד היום אני לא מבין מה היה לי ככ רע שם, אבל היה נורא) ביום סטודנט, ומחלק עיתונים כבר מעל שנה בלילות (כבוד! או שלא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ סימנתי 2-3 ובעצם יש עוד כמה ששכחתי: נגן באולפן (פעם או פעמיים ניגנתי עם הרכב בתמורה לשעות אולפן חינם) ומורה פרטי לתיפוף (מתופף באייל... מצטער על הורדת רמת האינטיליגנציה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השכנים היו משלמים לך כדי שלא תתאמן, גם נחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא עבדתי הרבה אני מבינה עבודה בחופש בין כיתה ט' לכיתה יוד זה לא נחשב נכון? וגם פעם בקיבוץ עבדתי אצל הבתדודה שלי. אבל אני רוצה כשהיה גדולה לעבוד בהיסטוריה מישהו יודע איך אפשר לעבוד בזה? ואם לא בהיסטוריה אז אולי באסטרונומיה משהו כזה, אפשר? זה נורה מושח ומעניין אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את לא בבצפר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחסנאי במפעל הבולים של קק"ל, ממיין מכתבים ברשות הדואר, דוור, קלדן, שומר (בנק, מפעל ארטיקים, התנחלויות), מוביל כספים, מנהל חשבונות, מוקדן, מנחה בפרויקט חינוכי, עוזר הוראה, מרצה, מתווך דירות, סוחר שטיחים, איש סיסטם, טכנאי מחשבים, מנהל מוצר (חברה פרא רפואית), מתכנת ואמרגן מסיבות (סה"כ 18 משלחי יד שונים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלצרית,מוקדנית,מוכרת בחנויות למינייהן,מוכרת מדלת לדלת,מגייסת תרומות לעזר מציון,פקידה בסוכנות ביטוח,מאבטחת,מנהלת חנות בגדים,חלוקת עיתונים,עובדת בתחנת דלק,סורקת מסמכים,חלטורות בנקיון,עבודה בקייטרינג,עבודה במאפיה, ליווי טיולים,טלמרקטינג,קופאית בסופר, זה לא יגמר אם לא תספר | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |