|
||||
|
||||
לא יודע לגבי טובלרון, אבל: משחת השיניים החביבה עלי היא זו של "אלמקס", ולצערי היא אינה נפוצה כלל וכלל בגולת ארה"ב בה אני יושב (עיתונים עבריים, במבה, שוקולד "השחר העולה", ואפילו מילקי דווקא קל למצוא). אי לכך, אני חוזר מכל ביקור מולדת כשבאמתחתי סטוק צנוע של שפופרות "אלמקס". לרוע המזל, מסתבר שהצפיפות (או איזו תכונה פיסיקלית שזו לא תהיה) של המשחה דנן היא זהה לזו של חומר-נפץ, ולכן שלב שיקוף המטען שלי בנתב"ג תמיד מתארך, וכולל פשפוש דקדקני בשפופרות המלווה בשאלות חשדניות. אולי באמת הגיע הזמן לחפש ביותר יסודיות חומר מקומי. |
|
||||
|
||||
כשטיילתי בדרום אמריקאי פגשתי בחור שוייצי. לא יודעת איך, אבל הגענו לדיון על משחת שיניים אלמקס (או שמא כשרציתי לצחצח שיניים שלפתי את הנ''ל). הבחור, נרגש עד דמעות, נפעם למראה משחת שיניים אלמקס בשפת הקודש (הטכנולוגיה שוויצרית, כידוע), וביקש להחליף את המוצר האקזוטי בקולגייט שלו. אני, מה אכפת לי איזה משחה אני משתמשת, החלפתי איתו. ואז גיליתי שקולגייט לא נוחה למסעות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |