כמה שעות אתם ישנים ביממה, בממוצע? | 1955 | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמה שעות אתם ישנים ביממה, בממוצע? | 1955 | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
''כמה שנותנים לי'' |
|
||||
|
||||
''בגלל האייל, שעתיים פחות מהרצוי'' |
|
||||
|
||||
ועל זה נאמר בתגובה 218456: אתם מפריעים לי בעבודתי!!! |
|
||||
|
||||
טוב, השעון הביולוגי שלי תמיד היה משובש ולא יציב. אבל זה בהחלט משתנה- מ־3 שעות ועד ל־9 שעות, תלוי במיקום של השעון שלי במחזוריות שלו. |
|
||||
|
||||
הנה תאוריה אבולוציונית: תינוקות שלא ישנו לא נתנו להורים שלהם לישון ולכן לא הגיעו לגיל 3. (כן, אני יודע. זו *בדיחה*). וברצינות: מה מצב הידע בתחום? (ניחוש: לא משהו). |
|
||||
|
||||
אני צריך לגרד את המאמר מסייטיפיק אמריקן בעברית שראיתי לפני כמה חודשים כדי לבדוק. בדרך כלל מדברים על עיבוד של מידע שהצטבר במשך היום וכולי. פעם קראתי שהשינה התפתחה כדרך לגרום ליונקים לא להסתובב בלילה, מתי שהדינוזאורים יכלו לטרוף אותם. זה נראה לי ממש מופרך. |
|
||||
|
||||
בעיקר כי יש (והיו) יונקים ליליים. |
|
||||
|
||||
זה לא סותר: הם אימצו להם את המנגנון כדי שלא יסתובבו בשעות היום, מתי שהיונקים האחרים יכולים לטרוף אותם. |
|
||||
|
||||
תיאוריית עיבוד המידע נכשלת באופן מביש ממש כשמסתכלים על החתול שלי: אפילו אם הוא מעבד רק ביט אחד של מידע בדקה שלמה, הוא ישן יותר מדי. |
|
||||
|
||||
יש לך במקרה גם דינוזאור בבית? אולי החתול מגיב לזה? |
|
||||
|
||||
זהו שחתולים גם ישנים 16-18 שעות ביום וגם אין להם מחזור נראה לעין של עירות - שינה. |
|
||||
|
||||
שקר וכזב! לנסיכה גרייס חמדתי יש בהחלט מחזור מוגדר של עירות ושינה (בעיקר שינה) שגורם לה לבקש צומי כל בוקר בשעה חמש וחצי. |
|
||||
|
||||
זה: http://tinyurl.com/2z7g8 ? (קובץ pdf) כמו כן, כדאי לראות את: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... ואת http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%9... |
|
||||
|
||||
והגירסא האנגלית: http://www.npi.ucla.edu/sleepresearch/sciam2003/scia... |
|
||||
|
||||
דינוזאורים, כמו לטאות פחות אימתניות, הם בעלי דם קר, ולכן לא ממש מתפקדים בלילות. כל היתרון של חיות בעלות דם חם הוא שהן יכולות לתפקד גם בלילה (טוב, יש עוד כמה יתרונות, אבל לא קשורים). |
|
||||
|
||||
צודק. ריעננתי את זיכרוני בנושא. הרעיון מופיע בספר של קרל סאגאן The Dragons Of Eden ושם הוא משער שאכן התקופה הפעילה של יונקים (בעלי דם חם) היתה ב*לילה*, כאשר הדינוזאורים לא מתפקדים. דווקא ביום הם היו צריכים לשכב בשקט , והשינה (ביום) התפתחה כמענה לצורך הזה. רק אחרי שנפטרו מהדינוזאורים, התפנתה נישה של פעילות יומית, ודפוסי השינה השתנו. לי זה נראה מופרך בכל אופן, הייתי מצפה שפיתרון לבעיה לא יכלול גם ירידה בזמני התגובה בדיוק בשעות בהם הדינוזאורים משחרים לטרף. |
|
||||
|
||||
א. קח בחשבון שהיונקים דאז היו קטנים למדי. ב. תאר לעצמך שהם ישנו במחילות תת-קרקעיות. ג. שער כי הראייה של דינוזאורים התבססה, יותר מכל, על תנועה. ד. זכור כי לא חסרים גם כיום יונקים שישנים בעמידה ויכולים "להתעורר" בהתרעה של רגע ולהתחיל לברוח. אגב, יש ציפור אחת (שכתב עליה מה-שמו מידיעות, בטור האחרון שלו) שיכולה לישון *בזמן שהיא עפה*. לא שאני אומר שהתאוריה של סאגאן היא בהכרח נכונה או משהו. |
|
||||
|
||||
תיקון קטן לקוראי "פארק היורה" ורואי הסרט : שירים את היד מי שחושב שטורף יכול להסתדר עם ראיה שמתבססת על תנועה... האינסטיקט של רוב החיות הוא לקפוא במקום כשזה קורה, היינו, כשהם יודעים שהטורף במקום... ראיה של טורף לא תתבסס על תנועה אלא על ראיה תלת מימדית של סביבתו. |
|
||||
|
||||
ראייה תלת ממדית מפותחת התפתחה בדיוק *בגלל* שבעלי חיים מסויימים פיתחו את האינסטינקט של קפיאה במקום כשהם בסכנה. למה אתה חושב בעלי חיים עושים את זה? בעלי חיים רבים, ובמיוחד ה"עתיקים" שביניהם (נחשים, למשל) לא יצליחו לראות אותך אם תעמוד בלי לזוז. חיות אחרות (דובים, לדוגמא) יוכלו לראות אותך, אבל לא יראו בך איום אם לא תזוז, ולכן לא יתקפו. חיות שנמצאות בסביבה של טורפים מתוחכמים יותר פשוט לא יקפאו במקום. האם ראית פעם אנטילופה קופאת במקום כשהיא שומעת שאגת אריה? לעולם לא, כי אנטילופה עם אינסטינקט שכזה לא תשרוד זמן רב. |
|
||||
|
||||
ולראיות הנסיבתיות הללו יש להוסיף את העובדה הפשוטה שעל פי הגולגלות שאני ראיתי של דינוזאורים (טורפים ולא), העיניים שלהן היו ממוקמות בצידי הראש, מה שלא מאפשר, מן הסתם, ראייה תלת-ממדית. |
|
||||
|
||||
כמה שאלות לבירור כמה נקודות שהעלית בתגובות האחרונות: 1) היונקים הקדמונים לא נכחדו יחד עם הדינוזאורים? 2) יונקים בכלל יכלו לחיות יחד עם דינוזאורים? 3) מה, או איך, ראו הדינוזאורים, אם היו להם שתי עיניים בצדי הראש שצילמו שני סרטים שונים? 4) מה זה *בעלי חיים עתיקים*? איך מבחינים? 5) אם בעלי חיים מסוימים קופאים על עמדם, ואחרים דווקא בורחים, מה המסקנה הביולוגית/אבולוציוניח? |
|
||||
|
||||
1. הם עצמם נכחדו, אבל הצאצאים שלהם כותבים באייל. 2. כן. 3. מה שרואה הזיקית. 4. לפי המאובנים. 5. אני חושב שרוב בע"ח מגיבים גם כך וגם כך (וגם בדרך שלישית), בהתאם לנסיבות: Fight, flight or fright. |
|
||||
|
||||
א. לא כל החיים עלי אדמות נכחדו יחד עם הדינוזאורים. ולראייה: יש חיים על פני כדור הארץ. כל הלטאות והזוחלים שאנחנו מכירים כיום הם קרובי משפחה של אותם דינוזאורים קדמוניים, וכך גם כל הציפורים, שהן צאצאיות של דינוזאורים או לטאות אחרות. מי ששרד את ההכחדה ההמונית של הדינוזאורים הם בעיקר חיות קטנות, כאלו שיכלו להסתדר לאורך זמן עם מעט מזון: לפי התאוריות הנוכחיות, אסטרואיד שהתנגש בכדה"א גרם להתרוממות ענן אבק עצום שריחף באטמוספירה במשך חודשים ושנים, מה שהביא למותם של הצמחים שהיו זקוקים לאור השמש כדי להתקיים. הדינוזאורים הצמחוניים הגדולים התחילו למות כאשר מאגר הצמחים הזמינים נעשה קטן, וזמן קצר אחרי זה - גם הדינוזאורים הטורפים. מי שנשאר הם אוכלי הנבלות הקטנים, שהצליחו להחזיק מעמד לאורך זמן. במצב הזה, ליונקים היה יתרון קריטי: הם לא היו זקוקים לחום חיצוני כדי לנוע (משום שליונקים יש דם חם). מכאן התחילה התקופה המתאפיינת בדומיננטיות של היונקים על כדה"א. ב. כמובן. למה לא? מדובר ביונקים מזעריים - בגודלו של חדף. רק אחרי שהדינוזאורים נכחדו התחילו היונקים להתפתח לגדלים המוכרים לנו כיום. ג. מה שהם ראו הוא שתי תמונות דו ממדיות, שהם יכלו להרכיב לכדי תמונה פנורמית. מכיר את התמונות האלו שנותנות לך על מסך שטוח תמונה של 360 מעלות? עבורנו זה מאוד מבלבל, אבל עבור חיות מסויימות, זו דרך חיים. המשמעות של זה היא שהן לא מסוגלות להעריך מרחק, אבל מצד שני, הן יכולות לראות לכל הכיוונים בבת אחת, שזה הרבה יותר חשוב עבור חיות מסויימות. ד. בעלי חיים עתיקים הם פשוט בעלי חיים שהתקיימו לפני עידן ועידנים, ולא השתנו באופן משמעותי במהלך מאות מיליוני השנים האחרונות. הבסיס להשוואה, מן הסתם, הוא מאובנים שנותרו מאז. ה. המסקנה היא שבע"ח שונים מפתחים מערכות הגנה שונות. בע"ח שקופאים במקומם חיים באופן טבעי בסביבה שבה זוהי הפעולה הכדאית ביותר במצב של סכנה (נגיד, סביבה שהסכנה העיקרית בה היא נחשים). בע"ח שרצים חיים בסביבה שבה הסכנה העיקרית יכולה לזהות חיות גם אם הן לא זזות (יונקים מפותחים רבים). צריך לזכור גם שגם בסביבה אחת יכולות להתפתח מגוון שיטות להגנה. חיות מסויימות תפתחנה מהירות מדהימה, בעוד חיות אחרות תפתחנה אמצעי הסוואה. גם אמצעי הסוואה יכולים להיות שונים. יש חיות שההסוואה שלהן היא להראות כמו הסביבה הכללית, ואילו יש חיות (כמו הזברה, למשל) שההסוואה שלהן מתבססת על צורת הראייה של הטורפים העיקריים שלהן: הפסים של הזברה מקשים מאוד על הטורפים שלה להעריך את מיקומה כשהיא רצה. |
|
||||
|
||||
המון, המון, תודה לכל המשיבים והתשובות. עוד שתי שאלות שצצו: 1) אם היונקים היו די זערוריים בזמן הדינוזארים, והסתדרו לא רע, מסתבר, למה היה להם צורך, מבחינה אבולוציונית, להשתנות בזמן שלאחר היעלמות הדינוזאורים, כשלכאורה הכל הסתדר לטובתם? 2) האם היונקים והדינוזאורים והדגים התפתחו מאותו אב (או אם) קדמון(ית)? או שכל צורת חיים מגיעה ממקום שונה? (היו גם דינוזארים שחיו כדגים במים?) (נדמה לי שקראתי כאן דיון מאוד מרתק בעקבות מאמר של ד"ר, כנראה איש אמוני, שאיני זוכר את שמו, על אבולוציה. אפשר לבקש קישור? תודה!) |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מתכוון לד"ר הושע אבינתן: "החיים עלי אדמות - התפתחות באקראי?" דיון 425. |
|
||||
|
||||
1. למה לא? או, במילים אחרות, הנטייה הטבעית של בעלי חיים היא להתפתח לחיות גדולות יותר כל עוד אין גורם חיצוני שמגביל אותם בכך. הדינוזאורים הם בדיוק דוגמא לכך: שום דבר לא מנע מהם לגדול, אז הם המשיכו לגדול, ונוצרו מינים עצומים בגודלם. אצל יונקים המערכת קצת יותר סבוכה בגלל הצורך בכמויות עצומות של אנרגיה לשמירה על חומו של גוף כל כך גדול, ומגבלות מבניות אחרות1, אבל אנחנו בהחלט יכולים להגיע לגדלים מרשימים, יחסים ליונקים הראשונים. למה יצורים נוטים לגדול? בעיקר בגלל מאבקים בתוך המין: הסיכוי שלי להתגבר על יריבי בקרב על הנקבות או על משאבים אחרים, גדול יותר אם הגוף שלי גדול יותר. לתופעה ככלל קוראים phyletic size increase. ואפשר לראות אותה אפילו אצל בני אדם. אם דיברת באופן כללי על היווצרות מינים חדשים של יונקים, אולי עדיף לענות במושגים של "נישות אקולוגיות" - הכחדת הדינוזאורים פתחה מספר עצום של נישות אקולוגיות שכאלו. סמוך על האבולוציה שכאשר נפתחת נישה שכזו, משהו יתפתח כדי למלא אותה. 2. אם להציג את זה במילותיו של ריצ'ארד דוקינס (בערך), אפילו לפרות ולחיטה יש אב משותף אחד. יש כמות (קטנה) של גנים שקיימת בגנום של כל יצור חי המוכר לנו. המשמעות של זה היא שכל החיים על פני כדור הארץ כיום התחילו מיצור אחד (מעין "אדם ראשון", רק שהוא בקושי היה בקטריה). אני יודע שבתקופת הקמבריון הייתה "התפוצצות של מינים" שלאחריה בא חורבן אדיר שהשמיד אחוז בלתי נתפס של מינים, אבל אני לא בטוח אם כל המינים השונים הללו גם כן היו ממקור משותף, או שפשוט רק קבוצה אחת של מינים, מאותה משפחה, הצליחה לשרוד (מה שיהפוך אותה למעין "נוח בתיבה"). בקיצור - כן, כל החיים כיום התפתחו מאותו אב קדמון. לשאלתך השניה - כן, היו דינוזאורים שחיו במים. היו דינוזאורים פחות או יותר בכל מקום שאפשר להעלות על הדעת. גם היונקים התפתחו באופן דומה, וכיום יש יונקים על האדמה, בים (לוויתנים, דולפינים), באוויר (עטלפים) ותרומתו היחודית של המין שלנו: בחלל החיצון. 1 ולכן היונק הגדול ביותר הוא הלוויתן, שהאופי הימי שלו מאפשר התגברות מסויימת על המגבלות הללו. |
|
||||
|
||||
הבעיה של יונקים גדולים היא לא שמירה על חום הגוף אלא הפטרות מעודפי חום. יצור החום פרופורציוני לנפח בעוד שפיזור החום פרופורציוני לשטח הפנים. דווקא יונקים קטנים מאוד מתקשים לשמור על חום גופם ודורשים כמויות עצומות של אוכל (ביחס לגודלם) כדי לשרוד. |
|
||||
|
||||
הגיוני. זכרתי שזה היה קשור לחום הגוף... |
|
||||
|
||||
שוב תודות על שפע התשובות המחכימות. רק שעניין שמירת חום הגוף אצל יונקים קטנים מבלבל. אם יונקים קטנים צריכים להיטען באנרגיה רבה כל הזמן כדי לווסת את חומם, הרי דווקא יונקים קטנים היו אמורים להיכחד ראשונים בזמן משבר אקולוגי מהסוג שחיסל את הדינוזאורים... ואם התיאוריה של סאגאן לגבי שינה די מאולצת, אז למה, לעזאזל, אנו ישנים? |
|
||||
|
||||
כל עניין ההכחדה של הדינוזאורים מתפרש לא נכון ע"י הציבור. מה שאנשים רואים בטעות לנגד עיניהם הוא מעין "בום" גדול שאחריו תוך כמה ימים כל הדינוזאורים מתים. כשהפלאונתולוגים מדברים על "מיידי" הם מתכוונים לתהליך שלקח (אולי) כמה אלפי שנה. מה ייחד את הדינוזאורים דווקא? לא בהכרח הגודל, כידוע היו גם דינוזאורים קטנים. חוץ מזה, לא רק הדינוזאורים נכחדו, יחד איתם הלכו 50% מסוגי בעה"ח שחיו באותה תקופה. לכן, אולי נכון יותר לשאול למה דווקא יונקים מסויימים (לפחות אחד) הצליחו לשרוד את הארוע. על זה יש רק ספקולציות, כמו גם על נושא השינה. |
|
||||
|
||||
1. כשנפתחת נישה אקולוגית חדשה, יהיה מי שינצל אותה. לגודל יש יתרונות הן כטורף והן כנטרף, ולכן כאשר התאפשר הדבר נמצאו בע"ח שנעשו מאסיביים יותר ויותר. 2. כולנו צאצאים של תא קדמון אחד. לא היו דינוזאורים מימיים, אבל היו מפלצות אחרות (פלייזוזאורים) שחיו במים. אגב, אף אחד מהם לא הגיע לגודלו של הלוויתן הכחול בן זמננו. |
|
||||
|
||||
היו דינוזאורים שחיו במים, אבל לא מתחת להם. כלומר - הם שחו עם הראש מעל המים, אבל רוב חייהם עברו עליהם בתוך המים. כמו תנינים, בערך. |
|
||||
|
||||
בסדר, לא נתווכח על הגדרות. |
|
||||
|
||||
"כולנו צאצאים של תא קדמון אחד" לי יצא להבין שזו תאוריה (אחת מיני). עד כמה היא וודאית / מוסכמת ? |
|
||||
|
||||
ודאית? שום דבר לא ודאי, חוץ מעקרון אי הודאות. מוסכמת: אני חושב שמוסכמת מאד. לא זכור לי שנתקלתי באיזה ערעור רציני. הצופן הגנטי והכימיה האורגנית בכלל דומים מאד אצל כל בעלי החיים (כולל עניין האיזומרים האופטיים). |
|
||||
|
||||
תיקון שני לתגובה, עלה בראשי, שכשם שיכולת האדם לצפות ב-"סביבת הציד שלו" בגינה, בתרו אחר זוחלים למינהם, ולא ישים לב עד אשר יזוז אותו חרק, כן הדינו לא התייחס לאדם(?) או לבהמה הזעירה כאל איום או מקור מזון משביע, ולכן לא היה אמור לדעתי לצוד את היונקים הקטנים. הדבר שקול לאדם שישבע מזחלים(יש גם כאלה-אבורג'ינים ושות'), כאשר פיהו יכול להכיל עוף ע"מ שיספק לו תאית, חלבונים וחומצות אמינו וליזין וכו'. |
|
||||
|
||||
היו דינוזאורים, גם טורפים, גם בגודל של תרנגולת. בכלל, כמעט כל מה שאתה יכול להגיד על המגוון של היונקים במהלך ההיסטוריה, אתה יכול להגיד גם על הדינוזאורים. |
|
||||
|
||||
ב ו ג לא מבטלים אחד את השני? אם הם במחילות, ממילא הדינוזאורים לא יראו אותם, גם כי חשוך שם, וגם כי המחילות קטנות מידי. |
|
||||
|
||||
כן, את התאוריה של עיבוד מידע אני זוכר, רק תהיתי אם איששו או הפריכו או עידנו אותה או משהו. הסיפור עם הדינוזאורים נשמע לי מופרך ממש, גם עם השיפורים שנוספו לו למטה בפתיל. |
|
||||
|
||||
מעניין למה אתה חושב כך , האם בשל סיבות אחרות ממה שאני נתתי? |
|
||||
|
||||
לא, לא ממש אחרות, אבל הוא נשמע לי מופרך ישר כשהזכרת אותו. לא ברור לי למה; אם תתעקש אנסה לברר עם עצמי. |
|
||||
|
||||
זכור לי, מראיון כלשהו ששמעתי ברדיו עם חוקר שינה ישראלי כלשהו, על מקרה של אדם אשר בשל התערבות כירורגית במוחו (תאונה כלשהי, נדמה לי) לא ישן שנים רבות (המספר "15" מצלצל מוכר בהקשר הזה) - וזאת מבלי לסבול כלל מהפרעות תפקודיות כלשהן או תופעות לוואי מדידות. אם אכן זכור לי נכון*, זו כנראה הפרכה של תאוריית "עיבוד המידע" (או לפחות הוכחה לכך שאפשר לבצע את העיבוד הנ"ל גם בדרכים אחרות, מוצלחות יותר). ושאלה: האם כל בעלי החיים בעלי מערכת עצבים מרכזית ישנים? * הפרכות תתקבלנה בברכה, הוכחות תתקבלנה בצהלה וגיל. |
|
||||
|
||||
אין לי הוכחה או הפרכה, אבל זה נשמע לי לא סביר עד מאוד. פעם קראתי על ניסויים בחסך-שינה למספר ימים, ובעלי-חיים מתקדמים יחסית (אולי רק קופים) מתים מזה די מהר. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שפיינמן ערך ניסויים במניעת שינה מעצמו. הוא הגיע לתוצאות די טובות עד שהתחיל להזות, נבהל והפסיק. |
|
||||
|
||||
אני פעם לא ישנתי שלושה ימים רצופים כי זוגי שיחיה נחר נוראות. גרנו אז בדירת חדר ולא היה לאן לברוח... בלילה הרביעי נראה לי הגיוני לחלוטין לחנוק אותו עם כרית. לא הצלחתי למצוא נימוקים נגד, חוץ מזה שאם אני אעבור על החוק יקחו לי את הגרין כארד. אז הערתי אותו לשאול אותו אם זה נכון. סיפור אמיתי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נו, זה כי לא ראית אותו. אני לא יכולה להוריד ממנו את הידיים גם ככה, וכשהוא ישן אז הוא מתלונן פחות... |
|
||||
|
||||
מתי אני יכולה לראות אותו? |
|
||||
|
||||
אין ספק, בנחירות את מבינה! |
|
||||
|
||||
כמדומני שהוא דווקא ניסה להזות ולא ניסה למנוע שינה. אני מתכוון ל''אתה בטח מתלוצץ ...'', והשני. הוא נבהל מהשתייה והפסיק לשתות. |
|
||||
|
||||
שמעתי על מקרה כזה - יותר נכון, קראתי עליו בספר הקורס של פסיכולוגיה פיזיולוגית. אם אני זוכרת נכון, הבחור אכן תועד כאדם היחיד אי פעם שהצליח לא לישון שנת REM במשך כמה שנים, ללא תופעות לוואי, והוא אפילו המשיך להיות עורך דין מצליח (וכותב הספר אומר "אוי, יש כל כך הרבה בדיחות עורכי דין שאני יכול להכניס כאן, אבל נראה לי שאני אוותר"). אבל רוב האנשים שנמנעה מהם שנת REM לאורך זמן, החלו לחלום חלומות מוזרים בהקיץ, שהציגו פעילות מוחית דומה לזו של שנת REM. וגם (אם אני זוכרת נכון) נמצא שבשנת REM נוצרים קשרים חדשיעם בהיפותלמוס, ושההיפותלמוס הוא שאחראי על יצירת קשרים בין זכרונות חדשים לבין אוסף הזכרונות הקיימים. כך שהמסקנה שלהם הייתה שכשאתה ישן, הזכרונות החדשים מאותו היום מתחברים טוב יותר למאגר הזכרונות הישן. וזה התפקיד המנטאלי של השינה. חוץ מזה בטח יש לה תפקיד פיזי - מנוחה לשרירים ופרקים - לא? |
|
||||
|
||||
Rapid Eye Movement - זה פרק הזמן במהלך השינה שבו אנחנו חולמים (ככל הנראה). מאופיין, כפי שמרמז שמו, בתנועות מהירות של העיניים, לכאורה משום שאנחנו "מביטים" על סביבתנו בחלום. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה לשניכם. |
|
||||
|
||||
כן, גם אני קראתי את זה לפני שכתבתי את התגובה (למעשה אחרי, כדי לוודא וגם כדי לתת לינק אם יש שם יותר ממה שהיה לי כוח לכתוב. לצערי יש שם רק גדם). אני פשוט נתתי גם שירות תרגום. (: |
|
||||
|
||||
ברור. בעצמי ניסיתי פשוט להפסיק לישון, וזה אכן התגלה כרעיון לא טוב. אלא שכמו כל סופר גיבור, גם אותו איש, למיטב זכרוני, עבר אירוע קיצוני (שעירב מוט ברזל ואת מרכז השינה כמוח שלו) כדי לקבל את כוחות העל. בחיפוש בגוגל, בכל אופן, לא מצאתי אף אזכור בודד לכך, אז אולי זה סתם היה חלום. |
|
||||
|
||||
אולי כוונתך לפינאס גייג', מקרה ידוע של אדם שהצליח להשחיל לעצמו מוט ברזל עבה דרך הראש (בפעם האחרונה קראתי עליו בספר הפופולרי של יורם יובל). לא זכור לי שהיה שם משהו שקשור לשינה. |
|
||||
|
||||
דרך האוזניים? |
|
||||
|
||||
לא לא, ''הצליח'' היה הומור דק. הוא עבד עם דינמיט שהיו מהדקים אותו עם מין מוט ברזל, ואיכשהו היו דואגים שהוא לא יתפוצץ מעצם ההידוק. אצל גייג' קרתה איזו תקלה, היה פיצוץ, המוט עף, חלף דרך מוחו ונחת בקשת חיננית הרחק משם. הוא נשאר בחיים משום מה, אבל אופיו (באופן לא מפתיע) השתנה למדי. |
|
||||
|
||||
חבל :-( |
|
||||
|
||||
בספר "שיחות על שינה וחלימה" של פרץ לביא מסופר על מנהל בית-יתומים לונדוני שזקוק ל- 15 דקות שינה בלבד ביממה. הוא התפרסם בעקבות תכנית טלוויזיה, וחוקרי שינה רבים ביקשו לבדוק אותו במעבדותיהם, משום ש"בעצם קיומו הוא סתר את כל התיאוריות בדבר הצורך במספר ניכר של שעות שינה, וקרע בכך פתח לאפשרות שהשינה כלל איננה נחוצה וניתן להסתדר בלעדיה." הוא סירב לכולם, בטענה "אינני חולדה או חזיר-ים שאפשר לקחת ממעבדה למעבדה ולבדוק. האמינו או לא, זה אני ואלה שעות השינה שלי." אליו התכוונת? |
|
||||
|
||||
שמעתי על קצין בחיל האויר שלנו הנזקק רק ל20 דקות שינה ביממה ולכן הוא מתנדב תדירות לעשות תורנויות לילה. |
|
||||
|
||||
הנחת היסוד שאדם יודע כמה שעות הוא ישן ביממה שגויה מיסודה, בתקופות בצבא בהן נמנעה מאיתנו שינה סדירה לפרקי זמן (לא משהו מטורף) אנשים היו נרדמים למשך מספר דקות ומתעוררים בלי לשים לב שנרדמו (הדבר קרא גם לי, קצת מבלבל ולא הגיוני, אבל אדם נשבע שהוא ער כל הזמן, רק לא מבין לאן נעלמה חצי שעה), אני מניח שהתופעה נפוצה אצל אנשים שמונעים מעצמם שינה מספקת (בתרוצים כגון עבודה וכד'). ניסויים קליניים הראו (אשתדל למצא אחרכך קישור מתאים בגוגל) שקופים שנמנעה מהם שינה למשך מספר ימים (לא מדובר בשבועות וחודשים) פשוט מתו, אנשים (בד''כ מתנדבים) בניסויים קיצוניים פחות סבלו מנזק קבוע ושינויים מעמיקים באישיות (לכן היום לא עורכים ניסויים כאלו). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאתה מתבלבל, אם שמענו על אותו המקרה, אז מדובר באדם, נכה צה"ל, שלא *חולם* כבר 15 שנים. מעקב במעבדת שינה הוכיח שהוא לא נכנס לשעת חלום. אם כן כנראה שהחלומות הם הדבר המיותר. (אז למה אנחנו חולמים באמת?) |
|
||||
|
||||
אני דווקא זוכרת שראיתי תוכנית בערוץ 8 על אדם שהייתה לו מחלה נדירה והוא לא הצליח להרדם. הגוף שלו הפך כל כך תשוש, עד מותו הבלתי נמנע. זה היה ממש טראגי. כמובן שכהיפוכונדרית מושבעת, שמשוכנעת שכל מחלה נדירה בעולם תוכל ליפול גם עלי (ותמיד אני מוצאת בעצמי את כל הסמפטומים), מיד הלכתי לישון... |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את ימי התואר הראשון שלי בפסיכולוגיה. כל פעם שלמדנו על מחלת נפש מסויימת ועל הסימפטומים שלה, מיד היו כמה סטודנטים שאיבחנו את עצמם כחולים בה. עד סוף השנה הראשונה, כולנו היינו בטוחים שבעוד רגע יבואו האחים ה''רחמנים'' בחלוקים הלבנים ויאשפזו את כולנו... |
|
||||
|
||||
עקרונית, השאיפה שלי היא להיות בקטגוריה של 6-7 שעות בלילה. אבל בגלל סדר היום המטורף שלי יוצא לי הרבה יותר להיות בקטגוריה הנמוכה ביותר (4-5 שעות). כמו האנשים האלו שמחליטים "היום דיאטה!" ונשברים בסביבות הצהריים, ככה אני מחליטה כל בוקר "היום הולכים לישון בחצות גג!" ומוצאת את עצמי מסתכלת על השעון של המחשב ברבע לשתיים לפנות בוקר ממלמלת "ממחר אלך לישון כל יום בחצות". |
|
||||
|
||||
ואת לא משלימה שעות בסופי שבוע/חודש? השאלה היתה לדעתי לגבי הממוצע על-פני תקופה ארוכה מספיק, וכן כולל גם ימים קלאנדריים ולא רק ימי עבודה. (לפחות ככה אני הבנתי כשעניתי 7-8, שצריך לשקלל גם לילות חמישי (או שבת) ושישי). |
|
||||
|
||||
גם סופי השבוע שלי נטולי שינה בדרך כלל חוץ מאולי שעתיים שלוש בצהרי יום שישי... לפעמים המצב עגום אפילו יותר מימי חול. (שישי שבת מוקדשים לפגישות של ה-coven שלי...). ככה שגם אם אני אשקלל, אני נשארת בשתי הקטגוריות הנמוכות. |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
8-10 שעות. כי א ני צריך לנהל את המועדון. |
|
||||
|
||||
אני נוחר, משמע אני ישן. אני ישן, משמע אני קיים. לפיכך: אני נוחר - משמע אני קיים. אממה, יש פירכה קלה: כשאני ישן, אני אומנם נוחר (עדות שמיעה). אבל כשאני נוחר, אני לא מודע לנחירותיי, ולפיכך ה"תודעה", כלומר ה"אני", כלל לא במצב של "קיום". |
|
||||
|
||||
אתה לא מאלה שנחרותיהם מעירות אותם? אני מכירה דווקא לא מעט נוחרים שמאוד מודעים לבעיה מגוף ראשון. |
|
||||
|
||||
לאנינות דעתי הישנונית, לא זאת בלבד שאני לא שומע את עצמי נוחר, אני באמת ל א נ ו ח ר. זאת מזימה שקופה של מכשפות השבט לעורר בפולני שבי רגשות אשם, וגם להוריד לי קצת את האף לאור ביצועיי הקודמים במיטה. |
|
||||
|
||||
אני יודע שקריימר כבר היה הראשון שבאופן פומבי הכריז על היותו שעון מעורר אנושי (אח"כ הוא לחץ על הסנוז). אבל, מאז השירות הצבאי אני מסוגל ללכת לישון במחשבה על שעת ההשכמה ולהתעורר ברוב המקרים באופן ספונטני במרווח טעות של חמש דקות פלוס מינוס. מה אומרים הירחונים המדעיים שלכם? האם תצא לי קוקיה מהמצח או שהבטריה תיגמר ללא הודעה מוקדמת? |
|
||||
|
||||
אתה ישן עם שעון? או עם שעון ליד המיטה? אולי אתה פשוט מתעורר לעתים קרובות ומסתכל בשעון אבל לא זוכר את זה. גם לי קורה לעתים די קרובות שאני שם שעון מעורר ומתעורר 10 דקות לפני השעון, תמיד שיערתי שזה בגלל שאני ישן עם שעון. מעניין להוריד אותו ולראות מה קורה. |
|
||||
|
||||
גם לי היתה היכולת הזו בעבר. בשנים האחרונות לא ניצלתי את האפשרות הזו (סומך על השעון המעורר), אבל לדעתי אוכל לשוב ולהחזיר אותה תוך אימון של שבוע-שבועיים להשגת שליטה בשעת ההשכמה. |
|
||||
|
||||
וגם לי יש יכולת דומה מאוד. אני מסוגל ללכת לישון במחשבה על זה שאני אצטרך לקום, ובסוף אני באמת מתעורר לאחר סיום השינה, במרווח טעות של חמש דקות פלוס מינוס (טוב, עשר דקות. פלוס). |
|
||||
|
||||
לי יש בעיה הפוכה, אני מתעורר בשעה שבה אני רגיל להתעורר גם אם אני בכלל לא צריך לקום. |
|
||||
|
||||
אתה מולד מהאויר או מולד מהאינטליגנציה? |
|
||||
|
||||
גם לי יש יכולת דומה מאוד. אני מסוגל ללכת לישון במחשבה על זה שאני אצטרך לקום, ובסוף אני באמת מתעורר לאחר סיום השינה, במרווח טעות של חמש שעות פלוס מינוס (טוב, עשר שעות. פלוס) |
|
||||
|
||||
או במילים אחרות: גם לי יש יכולת דומה מאוד. אני מסוגל ללכת לישון במחשבה על זה שאני אצטרך לקום, ובסוף אני באמת מתעורר בהכרה שהייתי צריך לקום. מזמן. |
|
||||
|
||||
וגם לי יש יכולת דומה מאוד. אני מסוגל ללכת לישון במחשבה על זה שאני אצטרך לקום, ובסוף אני באמת מתעורר. מתישהו. עד היום זה תמיד עבד. |
|
||||
|
||||
לילה טוב לכולכם. אם נהנתם, קומו מחר בבוקר ספרו לחבריכם כמה נחמד אצלנו. אם לא נהנתם, אל תקומו מחר בבוקר... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
השאלה מופנית אל כל אלו שמצליחים לקום בלי הדבר המעצבן הזה שאני רוצה לשבור כל בוקר. אני מעריך שאם ישנת 4 שעות, לא תצליח לקום למחרת אחרי 4 שעות ללא השאון המעורר.1 אני צריך שעון שידע לבדוק שאני ער ולא יוותר לי בשום מחיר. עד היום הדבר היחיד שהצליח להעיר אותי היה תוכנת מחשב שהשמיעה לי "אני מאמין" כל 5 דקות בווליום כזה שהפחד שמישהו אחר בבית יתעורר הקפיץ אותי מהמיטה. היתה פעם שארבע שעות אחרי שהשעון המעורר צלצל מצאתי אותו מפוזר בחדר. מאיפה אני יודע שהוא צלצל? לפי זה שהוא היה מפוזר! --- 1 שאון מעורר - אחת מהברקותיו הרבות של א.קישון |
|
||||
|
||||
למה שלא תשים שעון מעורר במרחק גדול מספיק ממך שתאלץ לקום אליו כדי לכבות אותו? |
|
||||
|
||||
זה יעבוד רק אם הצורך לכבות אותו מספיק חזק (למשל מישהו עלול להתעורר). אני כבר חיברתי שעון שבת שהדליק לי בבוקר את האור והטלויזיה בקול גדול - לפעמים זה מצליח. לצערי השעון היעיל ביותר זו אישתי, שכמעט כל בוקר אני מבקש את סליחתה על איך שהתנהגתי קודם. הנה כמה רעיונות לשעון מעורר שיכול להעיר אפילו אותי: 1. שעון שהרמקול שלו נמצא אצלי בחדר וכפתור הכיבוי נמצא בסלון. 2. כנ"ל עם שני כפתורים האחד במטבח והשני בסלון - השאון יפסק רק לאחר שתי לחיצות במרווח זמן קטן. 3. שעון עם מד דופק - נותן משמעות חדשה למונח עד מאה ועשרים. 4. שעון שמחובר לטלפון - כדי שהטלפון יפסיק לצלצל צריך להרים את השפוף ולחייג את הקוד שהשעון מקריא לך. |
|
||||
|
||||
הא! וכי לא שמעת על האפשרות לחזור לישון אחרי שהמציק הקטן משתתק סוף סוף? לא, זה לא עוזר. תאמין לי, ניסיתי. פעם אפילו שמתי את השעון על ארון, כך שהייתי חייב לטפס על כיסא כדי להגיע אליו ולהשתיק אותו. גם זה לא עזר. כיום אני שם שני שעונים בהפרש של 2-3 דקות זה מזה. לפעמים זה מצליח אפילו. |
|
||||
|
||||
יש לי גם בעיה כזו, אבל לא בהתעוררות משנת הלילה (ספונטנית אחרי 6-7 שעות), אלא משעת אחר-הצהריים, שפעם הייתי נזקק לה לפעמים ובזמן האחרון כמעט תמיד, אם אני רוצה לתפקד בערב. זמן טוב לשנת אחר-צהריים הוא בין עשר ל-45 דקות; אם אשן שעה או יותר, לא ארדם לפני 2-3 בלילה. הבעיה היא שכשאני מתעורר אחרי 45 דקות או פחות, אני רוצה בכל מאודי להמשיך לישון, ומסוגל למצוא הצדקות רציונליות לכך מכאן ועד להודעה חדשה. שעון מעורר לא יעזור; נראה לי (למרות שלא ניסיתי) שגם ללכת למטבח לכבות אותו, עשרים פעם בהפרשים של חמש דקות, לא ימנעו ממני לחזור לישון כל פעם. מה שעוזר זה רק גב' ניר-בוכבינדר. |
|
||||
|
||||
לי יש מנהג לא בריא - שנת צהריים של בערך עשרים דקות (ועוד שעה של קריאה) באמצע יום העבודה על מדשאה בשמש. אפשר לקרוא למה שיוצא מזה אפקט פרנקנשטיין. נראה כאילו הרכיבו אותי מחלקים לא תואמים: פנים וידיים שזופים, גוף ורגליים חוורים. אני מנסה לאחרונה לתקן בים. ובקשר לשעון ביולוגי ויקיצה ספונטנית: אם שכחתי לכוון שעון מעורר אני מתעורר חמש דקות לפני השעה שבה היה השעון מעיר אותי לו הייתי זוכר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה שאתה צריך, זה את השומר שאתה אמור להחליף (עלית על אפוד-נשק ויצאת החוצה). אם תתיחס אליו כמו שאתה מתיחס לשעון, תמצא מקיים דברי חז"ל: הבא להשכימך השכם והורגו. |
|
||||
|
||||
יש שעון כזה, קוראים לו ילדים, הבעיה היא שאי אפשר לכבות אותו ביום שבת. |
|
||||
|
||||
זו הסיבה שהדתיים הולכים לבית כנסת בשבת, שם אף אחד לא מפריע לישון. |
|
||||
|
||||
אתה צריך שעון מעורר ישן, זה שצריך למתוח לו את הקפיץ. אלה יכולים להעיר מתים, ואתה בטוח תתעורר, ובבהלה, כשתסגור אותו. אבל להזהר, הוא מפריע לשכנים. |
|
||||
|
||||
לשעונים האלה יש פטיש קטן שרוקד בין שני פעמונים. כדי לקבל את אפקט הצלצול המרשים ביותר יש לוודא שהברגים שמחזיקים את הפעמונים רופפים קמעה. למהדרין ניתן להכניס את השעון לסיר נירוסטה, זה אמור להקפיץ את השכנים מהבנין ממול. ראוי לציין שבתקופתו של שעון הקפיץ, השכן סיפר לי שהוא שומע את השאון המעורר שלנו. (רציתי לבקש שיבוא להעיר אותי, אבל חששתי שהוא לא יגיב בחיוב) אגב, כשהאצבע תחובה בין הפטישון לפעמון אפשר להמשיך לישון. בתקופה האחרונה אני מכוון שני מכשירי נוקיה עם רטט. אני מציב אותם האחד על קופסת מתכת והשני על שידת עץ כך שהאפקט המתקבל די דומה לרעש של מנסרה. כל זה לא עזר עד שזו שמעוררת אותי הכריזה על שביתה, ומאז אם אני לא קם, היא מתחבאת מתחת לכרית. נוסף על אלה, בתי החליטה שהיא צריכה שאון מעורר משלה, שמצלצל בדרך כלל בזמן המקביל לפתיחת המפעל בחדרנו. |
|
||||
|
||||
אולי פשוט תפנה למעבדת שינה? נשמע שיש לך בעיה, ואולי הם יוכלו לעזור. |
|
||||
|
||||
אני פשוט צריך לישון יותר. אני אמור לקום ב-6 וכבר יש לי פחות מחמש שעות לישון. (עוד שעה בערך תגיע אליי אחת הילדות ותודיע שהיא צריכה לשירותים) מצד אחד לישון זה בזבוז זמן, הרי יש כ"כ הרבה מה לעשות. מצד שני יש דברים שאי אפשר לעשות מרוב עייפות. לילה טוב. |
|
||||
|
||||
לגבי ''דברים שאי אפשר לעשות'', לפחות לגביי זה משמעותי ביותר. לעיתים, אם אני לא ישן מספיק אני מספיק הרבה פחות מערכן של שעות הערות שהרווחתי. אבל זה תלוי בעוד גורמים כמו אופי המשימות ואיכות השינה. |
|
||||
|
||||
אחת הבעיות היא שכשאתה יושב מול המחשב ואין לך כוח להמשיך עם כתיבת העבודה הסמינריונית, אתה מוצא את עצמך משוטט באייל מקטר על זה שאתה עייף, ואין לך את הכוח הדרוש כדי לקום וללכת למיטה. |
|
||||
|
||||
הכרתי מקרוב שני חברים שסבלו (אולי סבלו זה מוגזם) מבעיות התעוררות דומות. מלבד כיבוי והשמדה של סוללת מכשירי טרטור, אחד מהם היה נוהג להתווכח רציונלית וארוכות וטוען כי הוא לא צריך לקום היום מסיבה כזאת או אחרת ובדרך כלל מצליח לשכנע והכל מתוך שינה. לפעמים מתוך שינה הוא גם פנה לאלימות. בכל מקרה, הפתרון שמצאו שתי תופעות הטבע הללו (שגם גרו בשכנות) היה שכל אחד מהם, יתגנב לחדרו של השני כשהלה אינו שם ויחביא את המפלצת המעוררת במקום לא צפוי. מכיוון שישנתי רבות בחדרו של החבר האלים והרציונלי ,(שילוב של תקופת בית ספר ואלכוהול), עברו עלי כמה בקרים של אימה טהורה (וכאב ראש טהור). אגב, בעקבות חדשיים-שלושה משונים מאוד לפני כמה שנים, הגעתי למסקנות הבאות: 1 אפשר לא לישון בכלל 2 אפשר לישון כל הזמן מכירים את ההרגשה של להתעורר בשעה גבולית ולא להיות בטוח עם ישנת כמה שעות, כמה שעות+12, או כמה שעות +24? |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי ידיד ותיק שכל בוקר היה צועק מחדש "הלו! הלו!", מתוך שינה, כשהשעון צמוד לאוזנו. |
|
||||
|
||||
לי היה חבר, יליד ארגנטינה, ש(כנראה), כמו שלמה יידוב, היה חולם בספרדית. כאשר היו מעירים אותו הוא היה מתישב במיטה, לכאורה ער לחלוטין, ופונה אל הסובבים אותו בספרדית שוטפת. לאחר 2-3 דקות הוא היה מתאפס ועובר לעברית. |
|
||||
|
||||
לאישתי יש בעיה הפוכה, היא לא יכולה לישון בקירבת שעונים מכניים כי ה*תיקתוק* שלהם מפריע לה לישון. |
|
||||
|
||||
אני גם מתקשה לישון כשיש בסביבתי שעונים מכניים שכאלו. פעם קיבלתי במתנה שעון שכזה (עם ציור של מוס). השעון עדיין תלוי על הקיר, אבל הוצאתי ממנו את הבטריות... |
|
||||
|
||||
הפתרון האידאלי, לדעתי, הוא לסדר את הדברים כך שאף פעם לא תצטרך לקום בבוקר. זה הפתרון שלי ואני יכול להגיד לך שמאז שהתחלתי להשתמש בו (בגיל 15) ועד היום הזה אף פעם לא הייתה לי בעיה להסתדר עם שעון מעורר. אנו כמו שני יריבים נאצלים, כמו שקישון כותב, שאחרי מאבק ממושך למדו להעריך זה את זה. אני לשנתי והוא להקצת הבנאוסים. בימים הנדירים שאני אכן צריך להתעורר בשעה נקובה, אני פשוט דואג ללכת לישון לפחות שש וחצי שעות ושתי דקות לפני הזמן שצריך לקום. לדוגמה, אם אתה רוצה לקום בשעה עשר וחצי, אתה הולך לישון בארבע בבוקר. שתי הדקות מוקדשות, חצי כחצי, לשינון המנטרה: לקום בעשר וחצי, לקום בעשר וחצי, לקום בעשר וחצי, לקום בעשר וחצי, וכו' – ובחצי השני, להירדמות. עובד כמו שעון. |
|
||||
|
||||
לסדר את הדברים כך שאף פעם לא תצטרך לקום בבוקר>>> אפשר להבין שאתה לא סטודנט... |
|
||||
|
||||
אצלי יש טריק דומה, רק שאת השינון אני עושה בסוף השינה. |
|
||||
|
||||
מה, משנן לעצמך שאתה צריך לקום בעשר וחצי כשכבר אחת עשרה או שאתה הופך את השלבים בין הירדמות לשינון? |
|
||||
|
||||
קם בעשר עשרים ושמונה ומשנן לעצמי "עכשיו צריך לקום! עכשיו צריך לקום!" |
|
||||
|
||||
בהקשר אחר לגמרי הלובביטשר כתב ששעון הוא ''מטיף מוסר אילם''. הוא לא אומר מאומה אך כשמביטים ורואים את המחוגים זזים, זו הטפת המוסר הטובה ביותר (כי חבל''ז וצריך לנצל כל רגע שנקצב לאדם כדי לעשות 'אתה יודע מה'). |
|
||||
|
||||
רוב תקופת הצבא הייתי צריך לקום כל בוקר ב05:30 ולשעה זו כיוונתי את השעון המעורר. אחרי כמה זמן כבר לא היה בו צורך שכן הייתי מתעורר לבד (כמעט) תמיד בין 05:29:30 לשעה היעודה! חוץ מזה הצבעתי 7-8. זה כולל 20 דקות שינה בעבודה. בהתחלה צחקו עלי אבל אחרי זה התחילו לקנא בי כשראו שאני ממשיך לעבוד בשמחה ומרץ בעוד רוב האנשים בשעות האלו כבר שפוכים. הצלחתי לשכנע שניים לנסות את זה גם, אבל זה לא הצליח. אחד לא הצליח להתעורר והשני כשהתעורר לא הצליח להמשיך לעבוד. ולסיום משהו שנדמה לי שכבר סיפרתי באייל. ידיד המשפחה התקשה בלימוד אנגלית. בצר לו הוא ניסה שיטה חדשנית דאז של לימוד באמצעות קלטות תוך כדי שינה. גם שיטה זו לא הועילה אך תוצאת הלוואי היתה שבתקופה שלאחר מכן, בכל פעם שהוא היה שומע אנגלית הוא היה מתחיל להירדם... |
|
||||
|
||||
בינתיים עשיתי ברור נוסף בנושא לימוד האנגלית והנה תיקון: מדובר היה בלימוד תוך כדי שהיה במצב היפנוטי. היה אז (שנות ה70') מהפנט מפורסם בארץ שעבד עם השיטה הזו. אגב, הוא התפרסם ביחוד לאחר שלתלמידת תיכון שהוא היפנט, נדמה לי בישוב בנגב (דימונה?), היו בעיות לצאת מן המצב ההיפנוטי בשבועות שלאחר מכן. זו גם היתה בעייתו של ידיד המשפחה. אנגלית גרמה לו להיכנס למצב היפנוטי, שזה דבר רע מאוד אם אתה לומר אנגלית מקלטות תוך כדי נהיגה... בכל אופן, המהפנט חזר אל הבחור, שלא הצליח ללמוד אנגלית גם בשיטה זו, וחילץ אותו מן המצב. |
|
||||
|
||||
אבישלום דרורי. |
|
||||
|
||||
אכן. תודה. |
|
||||
|
||||
זו דווקא תופעה ששמעתי על הרבה אנשים שנהנו ממנה. הזקן שלי למשל, לאורך מרבית ילדותי, היה השעון המעורר האמיתי שלי. טיולים שנתיים ושאר מיני השכמות חריגות תמיד היו הולכות לפי אותו תסריט: מכוון שעון מעורר, מתעורר בגלל אבא, שהתעורר לגמרי ביקיצה טבעית, לקול הצווחות של השעון שלא העירו אותי. מאוחר יותר בצבא גיליתי שלא מעט אנשים מפתחים את היכולת הזאת ברמה כזו או אחרת. ואפילו אני לפעמים, אם אני לא עייף מדי, ויש לי סיבה טובה להתעורר בבוקר (מבחן) מתעורר עשר דקות לפני השעון המעורר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי תספר לנו קצת על עצמך? |
|
||||
|
||||
בחרתי 6-7, אבל האמת היא שזה מאוד משתנה. לעיתים קרובות יוצא לי לישון 4-5 שעות, ובלילות לפני שאני צריך להגיש עבודה (כמו הלילה, למשל), עוד פחות מזה. מצד שני, החברה שלי נוטה ללכת לישון בשעת מטופשות להפליא כמו תשע בערב(!), ואז אני כבר הולך לישון איתה, מה שמביא ל-10 שעות שינה, פחות או יותר. בחודשי החופש, אני נוטה לישון הרבה, בין 8 ל-12 שעות ביום, תלוי כמה בא לי. אני זוכר שבתקופה שבין סיום התיכון לבין הגיוס, הייתי הולך לישון כל יום בארבע לפנות בוקר ומתעורר בסביבות ארבע אחה"צ. היה משגע את אמא שלי. ואפילו עוד לא היה אייל אז! |
|
||||
|
||||
כמובן שכשהייתי קטנה ההורים שלי הכריחו אותי ללכת לישון לפני החדשות. הבעייה היא שבעוד שלרוב האנשים זה עובר בשלב מסויים, ואני כיום לומדת באונ' ועדיין הולכת לישון ב-10 וחצי לכל המאוחר בכל יום. אני גם קמה טבעי בדר"כ באזור 7. כך שאני מבינה לחלוטין את החברה שלך. במקרה של החבר שלי זה קצת משונה, כי הולך לישון בערך ב-4. אז מה שקורה הוא שהוא לומד כשאני ישנה, ואז אני מתעוררת ולומדת עד שהוא קם (בערך ב-12). אולי טוב לציונים, אבל משאיר יחסית מעט זמן לזוגיות... בדיוק עכשיו עזבתי את דירתי התל-אביבית וחזרתי הבייתה, והשותפה שלי התלוננה שאם אני הולכת אז היא לא תוכל ללכת לישון בשעות נורמליות. עד שהגעתי היא הייתה נשארת עד השעות הקטנות של הלילה, ואחרי שהיא הייתה רואה אותי ישנה, היא נדבקה ושתינו היינו הולכות לישון יחד ב-11 לכל המאוחר. אכן, דירת רווקות הוללת במיוחד.... |
|
||||
|
||||
לפי הלו"ז שהצגת עדיין יש לך ולחברך כ-10 שעות זוגיות עירנית ביממה. זה בכלל לא-מעט, יחסית ואבסולוטית. שלא לדבר על השעות הרבות בהן אתם מוצאים את עצמכם ביחד, אבל מבלי להפריע את מנוחת האחר/ת... |
|
||||
|
||||
אכן, אם אנחנו מתעלמים מן העובדה שגם בשעות הערות ההדדית שלנו אנחנו לומדים \ עובדים \ רואים אנשים אחרים לפעמים.... מה משמקטין את שעות הזוגיות שלנו באופן מהותי (שלא לדבר על כך שהשעות החד-צדדיות (אחד ישן והשני ער) לא מסייעות פעמים רבות לפיתוח התקשורת הזוגית... |
|
||||
|
||||
פעם פיתחתי תאוריה שהאדם מנווט את החיים שלו כדי ששנתו תהיה ערבה וטובה- אני לפחות מנסה לפעול ככה אני ישן בד"כ 8-10 שעות עם השכמה ספונטנית, שתלויה בעיקר באור- ובגלל זה בטיולים אני קם ראשון ורק להוסיף שהיה לי פעם שעון מעורר טבעי - עד הצבא יכלתי להתעורר מתי שרציתי לבד (גם ארבע בבוקר) ומאז השמירות, והשבועות הרצופים של חוסר בעבודה הרסו וגרמו לי לישון יותר |
|
||||
|
||||
פעם עברו עלי שני לילות רצופים בהם הלכתי לישון קצת אחרי חצות. שמחתי מאד ואמרתי לעצמי: נו, סוף כל סוף אני גדולה והולכת לישון בשעה מאוחרת. אבל כמובן שביום השלישי חליתי. מאז אני לא משחקת עם הגורל והולכת לישון כל ערב בסביבות עשר וחצי. אני מקוה שהספור הזה לא הרדים אתכם. |
|
||||
|
||||
תקחי מישהו שיכול לעזור לך בבנית הסוכות, תוכלי לחסוך עוד שעה או שעתיים של שינה בבוקר. |
|
||||
|
||||
באינתיפאדה הראשונה עברנו לדירה חדשה שעדין עבדו בה פועלים ערבים. היתה לנו בועה של אמון בתוך כל הזוועה.(עכשו חוששני לא היתה מתקיימת בועה כזאת). הם שמו אצלי במרפסת את כלי העבודה הגדולים שלהם כולל מקדחות אימתניות והיו באים כל בוקר לקחת אותם ואח"כ להחזיר. במשך חצי שנה נכנסו ויצאו ולא שברו אפילו מרצפת אחת. אחד הפועלים תיקן לי באופן פרטי כל מיני פגמים בדירה והייתי משלמת לו 20 ש"ח בדרך כלל על העבודה (מחיר הוגן לחלוטין). הוא היה בחור גבוה ורזה וגם נחמד. ואסור היה לגלות שהוא מתקן לי כי אז הקבלן (המעביד שלו - גם הוא ערבי) היה לוקח לו חלק מהתשלום שאני נתתי לו. יום אחד תיקן משהו וכשהמעביד נכנס במפתיע קפץ אל מאחורי גדר נמוכה בתוך הבית (קשה להסביר אבל בעצם התפקענו אח"כ מצחוק). מרוב שחיבב אותי הציע לי עזרה בבניית הסוכה. אמרתי לו: עד כאן. את הסוכה אני בונה בעצמי בתוך חצי שעה. וכך היה. בכל זאת היה קטע קצת עצוב. הוא סיפר לי שמוצא משפחתו מדיר יאסין. לא ידעתי מה להגיד לו ושתקתי. אחר כך שאלתי אותו אם הוא עויין יהודים וענה לי שלא. מענין מה איתו עכשו. בעצם אני מעדיפה לא לחשוב על זה. |
|
||||
|
||||
אכן - שלומית בונה סוכת שלום |
|
||||
|
||||
(בשעה טובה, סקר כיפי. הגיע הזמן שהם יחזרו...) מסתבר שאני ישנה בערך שבע-שמונה שעות ביממה. הבעיה היא, שברוב המקרים לא מדובר על שינה ברצף. שלא לדבר על זה שהממוצע מורכב מקיצונים מאד גדולים. שבדרך כלל מופיעים כחוסר מוחלט של שעות שינה,1 ואז השלמה של דקות נמנום באוטובוסים. לישון אני אוהבת. וכל עוד זה תלוי בי - שעות השינה שלי יקבלו את הכבוד המגיע להן. מצד שני, אם אני צריכה לעבוד אין לי שום בעיה שבעולם להסתדר גם 36 שעות ערות ברצף. נכון אמנם שבערך בשעה השלושים אני אתחיל להתבכיין ולצאת מפוקוס, אבל אני לא ארדם מול המחשב.2 1ברור לי לחלוטין שיש איזשהו כשל בתיאורית הממוצע הנ"ל, אבל אני אשאיר את זה לאיילים חובבי סטטיסטיקה. אם בכלל. 2 מה שכן, כבר יצא לי להרדם באמצע כל מיני דברים אחרים.3 אבל רק כשמדובר היה בתקופה ארוכה באמת של שלוש שעות שינה ביום. 3נניח בזמן שיעור. שאני העברתי. _________ העלמה עפרונית, אוהבת לישון ממש, ובכל מקום אפשרי. כמעט. |
|
||||
|
||||
להיות ער 36 שעות ברצף נשמע לי לא בריא במיוחד, אבל מצד שני, סדר היום שלי לאחרונה הוא ללכת לישון בסביבות 4 לפנות בוקר ולהתעורר בסביבות 12 בצהריים. |
|
||||
|
||||
זה באמת לא בריא במיוחד, אבל לפעמים זה קורה. שילוב בעייתי של העובדה שאני הרבה יותר צלולה בלילות, עם העובדה שמרבית העולם, או לפחות זה שאני שייכת אליו, פועל ביום. ואני לא חושבת שיש משהו בעייתי בללכת לישון בארבע ולקום בחצות היום. שמונה שעות שינה - זה תקין לחלוטין, לא? |
|
||||
|
||||
יש עוד מידע כאן: |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שאני סובל מהתסמונת הזו, אבל תודה על הלינק. פשוט, אני סובל מעודף זמן פנוי. במהלך תקופת הלימודים באוניברסיטה הייתי צריך לקום בימים מסוימים מוקדם יותר (בסביבות תשע), ואז לא הייתה לי בעייה ללכת לישון באחת או בשתיים, ולהתעורר בשעה היעודה. שמתי לב שכאשר אין לי לוח זמנים המכריח אותי לקום בשעה מסוימת, אני נוטה להישאר ער עד שעות מאוחרות מאוד (אתמול עד ארבע וחצי לפנות בוקר, למשל, והיום התעוררתי רק באחת...) מה שכן, אני נוטה לנצל את השעות האלו לקריאה או לעבודה. זו סתם תחושה משונה ללכת לישון כשכבר השמיים די בהירים בחוץ, וכמה ציפורים מעצבנות כבר מתחילות להרעיש. לכל זה יש להוסיף את העובדה שקיבלתי לאחרונה חיבור אינטרנט קבוע ומהיר... |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני דווקא 'סובל' מתסמונת "יום-של-לא-24-שעות" כמו שקראו שם - לדעתי, עם 20 שעות ערות ו-10 של שינה אפשר להמשיך באופן מתקבל על הדעת לאורך זמן. אגב, צריך אז יותר משלוש ארוחות ביום. |
|
||||
|
||||
שמעתי על ניסוי מעניין שעשו על סטודנטים: שמו אותם לשבועיים בחדר נטול קשר לעולם החיצון: בלי שעונים, בלי חלונות או שום אמצעי לדעת מה המחזור של כדור הארץ, ומסתבר שהם הסתנכרנו על שעון של 25 שעות, מבחינת מחזורי ערות/שינה. לא ברור כל כך למה. |
|
||||
|
||||
זאת תופעה שנמצאה גם אצל חוקרי מערות שהיו מתחת לאדמה מעל כמה ימים זה דווקא מאוד הגיוני- ההרגשה הזאת שהיום נגמר מהר מדי בלי שהספקנו להספיק הכל- רק אם היתה לי עוד שעה אחת כדי להספיק... זאת השעה ה25 ביממה |
|
||||
|
||||
אכן, תופעה מוכרת. מישהו יודע אם האסטרונאוטים בתחנת החלל חיים בהתאם למחזור הטבעי הזה, ואם לא למה לא (התרוץ של סנכרון עם מרכז הפיקוח על כדוה"א לא משכנע)? |
|
||||
|
||||
עד כמה שלימדו אותי - דווקא ידוע מאוד למה. השעון הביולוגי הצרקדי (יממתי) מורב משני חלקים - קוצב המכוון ל"פלוס-מינוס" 24 שעות. אלא אם אני טועה, ה"פלוס מינוס" תלוי במין. השני הוא מנגנון שמכייל מחדש את השעון מידי יום ע"י קלט של תאורה (עיקרי ברוב המערכות), טמפ', גורמים חברתיים ועוד. |
|
||||
|
||||
זה לא ממש בריא, אבל יצא לי לעשות את זה מספר לא קטן של פעמים. שיא זמן הערות הרצוף שלי עומד על 46.5 שעות. |
|
||||
|
||||
כחי"רניק, יצא לי, כמו להרבה חי"רניקים אחרים, לישון בהליכה לאורך קילומטרים רבים, אבל רק אחרי ההסבה לשיריון (למעשה זה כבר היה במילואים) זכיתי לחוויה שאני חושב שאני היחיד שחווה אותה: לישון בתוך טנק יורה. |
|
||||
|
||||
אני לא הייתי מצליח לישון כל הלילה בתוך הטנק. איך שהיינו יוצאים לתיחת ציר בבוקר הטנק היה מנענע אותי כמו בעריסה והייתי נרדם מצויין. היה איתי חייל שקיבל איזשהו פתור מיוחד כי הוא נרדם שעה וחצי בתוך טנק מונע. שלחו אותו למעבדה לחקר השינה. אין לי ספק שרבים מהנהגים ישנים בתוך טנק יורה. |
|
||||
|
||||
הכוונה לירי כבדה |
|
||||
|
||||
את חטאי אני מזכיר היום. קבלתי לישון מקסימום 4 שעות במהלך 36 השעות לפני בוחן צוות. כמובן שביום של בוחן הצוות אני לא ישנתי. בעת ירי-יום הנהג לא הצליח לתפוס בלם ואני רעדתי כולי. פגעתי למעלה, למטה ימין שמאל. בלילה הטנק שלנו לא היה מכויל ופגעתי כולם ארוכים. המ"פ (שלמפרע אני יודע שהיה אדיוט) החליט לשפוט אותי על חבלה מכוונת בבוחן צוות (הייתי מצפה ממ"פ להכיר את החיילים שלו קצת). לצורך המשפט העירו אותנו בחצי הלילה והשאירו אותנו לחכות עד הבוקר. במשפט אמרתי למ"פ שהוא הבטיח שיתנו לנו לישון המון, הוא אמר שהוא יבדוק ואני עדיין מחכה להמשך המשפט עד היום. אז אמנם לא נרדמתי במהלך הירי אבל הייתי קרוב לזה. בלילה שאחרי אני זוכר שהתעוררתי פתאום ומצאתי את עצמי יושב סביב מדורה עם עוזי דיין שמספר על המשפחה שלו. אין לי מושג איך הגעתי לשם. אם הייתי נהג אין לי ספק שהייתי יושן בכמה סדרות של ירי כבדה. |
|
||||
|
||||
השיא שלי זה היה להרדם בריו שנוסע בשטח |
|
||||
|
||||
זה שיא זה? |
|
||||
|
||||
אפילו אם אתה היית הנהג. |
|
||||
|
||||
לא לכולם היתה האפשרות להרדם בצניחה, במיקוש בעורף האויב או בהפצצות כורים אטומיים למיניהם פעלתי במסגרת הכלים שעמדו לרשותי :) |
|
||||
|
||||
זה לא נורא, השיא הצבאי שלי היה להרדם במהלך עידכון גירסאת תוכנה. |
|
||||
|
||||
ולישון שנת ישרים כמו הח"מ במועדון1 לקול מוזיקה אלטרנטיבית (רועשת במיוחד) כבר יצא לך? (תופעה מוזרה - כל רעש הכי קטן מעיר אותי מייד. מוזיקה בווליום גבוה מדי ואני ישן כמו Bradypus Variegatus ממוצע) ______ 1 ~ שנת 1999 (סיטי-הול). |
|
||||
|
||||
1997-2000, החורבה, חיפה, לפחות פעמיים בשנה. |
|
||||
|
||||
בחדר ברובאית. הערסים סביבי חוגגים ומתהוללים לקול טראנסים בפול ווליום. ואני ישן כמו תינוק. מצד שני טראנסים זה דבר כ''כ חד-גוני ומחזורי, שאולי זה בכלל מסייע לישון... |
|
||||
|
||||
ומה לגבי... בעמידה באוטובוס לנתניה עם הראש על העמוד? (בצבא, כמובן שבצבא). חברה שלי נרדמה אתמול בחתונה של עצמה. זה שיא היסטרי, לא? |
|
||||
|
||||
אני חושבת שהשיא הצבאי שלי מדבר על נמנום בתוך סופה (הג'יפ, לא המטוס או המחסום) בזמן איזה תרג"ד, כשהסופה עלתה על משהו-שאמור-היה-לדמות-מטען. או לפחות הרעיש ככה.1 1זה מה שסיפרו לי. אני, כאמור, נמנמתי באותו הרגע ולא ממש שמתי לב. |
|
||||
|
||||
במהלך מסע, תוך כדי הליכה - שינה ממש (לא נמנום) התעוררתי מהתנגשות בגב שזה שלפני כמה שניות אחרי. (:(:(:(:(: היה ב-Nat Geo תוכנית על נקרופיליה (במסגרת "ציידי גנים" - לאוהבי הז'אנר בלבד). נקרופיל יכול להתמוטט לשינה עמוקה מכל מצב עירות שהוא, בפרט כאשר הוא מתרגש. |
|
||||
|
||||
נקרופיליה היא עניין אחר לגמרי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כנראה שיש לי עוד לאן לשאוף. לשינה בסמיכות ליותר מירי של מא"ג לא הגעתי. שיא חוסר השינה שלי הוא בסביבות 40 שעות, תוך כדי פעילות צבאית וגם זה היה לא בגלל נסיבות מיוחדות אלא בגלל מחסור בלוחמים במילואים. |
|
||||
|
||||
1. יצא לי לישון מעל מטוס פנטום שהיה בהרצת מנוע. 2. בתהליך ארוך ומייגע של רישום תדר חדש נרדמתי על השולחן - מה שיא בזה? המשכתי לעדכן את דפי הקשר של הגדוד, והתעוררתי רק אחרי שגמרתי את החבילה. ניתן היה לזהות את נקודת ההרדמות לפי הכתב שהתחלף ולפי התוכן שהיה אומנם עקבי, אבל לא הכיל את התדר החדש. |
|
||||
|
||||
הייתי ער מיום שישי ב7/8 בבוקר (שבע שנים, לך תזכור) ועד יום ראשון בשש בערב, לפי החישוב שלי זה יוצא +/- 60 שעות. היה חורף, הייתי סמל תורן, והקצין (שישן כמובן) דרש שאני אחליף שומרים כל שעתיים. השיא השני הוא שישנתי כמו מת אחר כך במשך 24 שעות רצוף בלי שבדקו אם אני חי בכלל... |
|
||||
|
||||
אני התאפצתי במסעות. בק''מ האחרונים. אלה שרצים בהם. עם אלונקות. הייתי מתחת לאלונקה. (היא משמשת תמיכה נהדרת לראש). |
|
||||
|
||||
אני מוצא כאן את המקום לשבח את יוזמתו הברוכה של שר הפנים אברהם פורז לדאוג לכך שאנשים יקיימו את דברי השולחן ערוך שאדם צריך לקום בזמן כדי שיהא הוא מעורר השחר. אם תתקבל יוזמתו הרי שאדם שקם ב 6:00 יהיה בפועל מעורר השחר שכן השמש תזרח בחלק נכבד מהשנה בין 7:00 ל 7:30. אני רק חושש שהיוזמה תיפול בגלל התנגדות של מפלגות כמו שינוי ליוזמות דתיות מעין אלו של כפייה על אנשים לקיים את הסעיף הראשון בשולחן ערוך. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להסביר את זה לש"סניקים שטוענים שזה פשע נגד הדת לגרום לאנשים המסכנים לקום מוקדם בזמן אלול? |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא זמן אלול, אלא כל השנה. אם השמש זורחת ב-7:30, אי אפשר להתפלל שחרית לפני כן, ולא ניתן להגיע לעבודה ב-8:00. |
|
||||
|
||||
יש איסור להתפלל שחרית בעבודה? |
|
||||
|
||||
לא יודעת לגבי העבודה, אבל ברכבת של יום ראשון בבוקר, כמעט בכל נסיעה אני רואה איזה חייל שנעמד ומתחיל להתפלל. _________ העלמה עפרונית, בדרך החוצה. |
|
||||
|
||||
לא תמיד קל למצוא בעבודה מניין לשחרית, מה גם שבמקומות עבודה מסוימים מעדיפים שהעובדים יעבדו. |
|
||||
|
||||
התוצאה הבלתי נמנעת תהיה שהרבה מקומות עבודה יפתחו יותר מאוחר. זה קורה כבר היום. כלומר, הזזת השעון תהיה חסרת משמעות. בתי הספר יפתחו ב 9:00 חנויות ייפתחו ב 22:00 . כשחנויות יגלו שאיש לא קם כה מוקדם הם ידחו את שעות הפתיחה שלהם. אצל הציבור החרדי זה כבר קרה. הרבה חנויות אצלהם נפתחות בין 10-12 ונסגרות לא לפני 21-22. |
|
||||
|
||||
אם אכן אצל הציבור החרדי זה כבר קרה, מה אכפת לו אם יוזז השעון? |
|
||||
|
||||
אז יהיה שעון קיץ 3 שעות בחורף וארבע שעות בקיץ. |
|
||||
|
||||
יש חובת תפילת שחרית בציבור? גם במקום העבודה המסוים בו אני מעביר את ימי מעדיפים שהעובדים יעבדו. בכל זאת לא מונעים מהם לצאת לשרותים או להכין כוס קפה. במה שונה תפילת שחרית? |
|
||||
|
||||
30 דקות מול 5 דקות |
|
||||
|
||||
תפילת שחרית לוקחת 30 דקות? וואו. |
|
||||
|
||||
תבדוק כמה עמודים זה בסידור. אתה תהיה מופתע מהקצב. |
|
||||
|
||||
אני מופתע בכל מקרה. חשבתי שזה יותר קרוב ל 10 דקות או משהו כזה (הפעם האחרונה שהשתתפתי בתפילת שחרית, בגלל איזה קרוב דתי שהלך לעולמו, היתה לפני כמה עשרות שנים, וכנראה שהזמן טשטש את גודל האימה). |
|
||||
|
||||
מקום העבודה גם יספק ספר תורה בשני ובחמישי, בראשי חדשיכם ובמועדיכם? |
|
||||
|
||||
יעקב יקירי, אני מאוד מקווה שאתה לא מחכה עד הנץ החמה לתפילת שחרית היכולה להתקיים עם עלות השחר (שהוא דבר שונה לחלוטין). למיטב ידיעתי, בימות הקיץ הנץ החמה הוא בשעה ארבע וחצי (ביוני) עד חמש וחצי (ספטמבר) ואילו בשיא ימות החורף (טבת, דצמבר) הוא מגיע עד שש וחצי. (אתה יכול לבדוק את מיטב דעתי כאן: http://aa.usno.navy.mil/data/docs/RS_OneDay.html). אם מוסיפים לזה שעת שעון קיץ ומורידים כחצי שעה (בין עלות השחר להנץ החמה) עדיין נותר לך זמן די והותר של כשעתיים בין המועד הראשון הכשר לתפילה להגעה לעבודה בשעה שמונה. |
|
||||
|
||||
אורי תודה, מכיון שאני תומך ביוזמה הזאת אין לך להלין עלי. אבל כמה הערות קטנוניות. 1) אנשים לא מתפללים לפני זמן הנחת תפילין. שזה קצת פחות משעה לפני הנץ. לעניינינו זה לכל המאוחר קצת אחרי 6:30 בבוקר. סיום קצת אחרי 7:00. 2) יהודים האוהבים להקפיד על תפילה בנץ יוכלו לסיים את התפילה עד 8:00 ולהגיע לעבודה עד 9:00. חוק מיוחד יחוקק עבור עובדי מדינה ללא שום ספק. 3) האמת היא שמה שמפריע לדתיים זה שתיים. א) חילול שבת. סיפור עצוב שאינו נדון כאן. ב) הבעייה של מספר שעות השינה הנדרשים לילדים. הילדים צריכים כ 10-12 שעות שינה. כלומר הרבה יותר משעות החשיכה בקיץ. מכיון שבליל שבת אנו צריכים את הילדים בסעודת שבת עד כשעה וחצי אחרי החושך אנו מעדיפים שהילדים ישנו את שעות היום שלהם בבוקר או בצהריים ולא בערב. זה הוא מקרה קלאסי של שוק חופשי בו היד הנעלמה תתן את דעתה. או שכל מחזור החיים יזוז קדימה כמו שקרה אצל החרדים והקניונים 1 או שימצאו פתרונות אחרים. 1 תזוזת השעות בקניונים אינה מקרית. האדם מנצל את שעות הלילה למרות היותו של הדבר חסר תוחלת ועל כן קם מאוחר יותר ביום. זה לא ניתן לתיקון על ידי שינוי מלאכותי. לו זה היה ניתן, הקניונים היו נפתחים ב 7:00 בבוקר. |
|
||||
|
||||
הבנתי. לתומי חשבתי שהנחת תפילין וק''ש יכולים לבוא עם היקיצה, בלי קשר לחמה או מהלכה. |
|
||||
|
||||
מה זה הקפאה קרדיוגנית? |
|
||||
|
||||
הקפאת אדם למשך תקופה ארוכה תוך מניעת הזדקנות; רעיון תיאורטי (בינתיים) שנועד לאפשר, למשל, טיסות חלל ליעדים שזמן המסע אליהם ארוך ממשך חיי אדם, או הקפאת חולה אנוש עד שתמצא תרופה למחלתו. |
|
||||
|
||||
אני אוהב לישון. זו אהבה מוזרה שכזאת כיוון שאני יכול להתענג עליה רק באותן דקות לפני ההירדמות, ובאותן דקות שבהם אני נשאר ער במיטה לאחר ההתעוררות. ובכל זאת אני משתדל לישון גם באמצע היום, ובכל מקרה לישון יותר מ12 שעות ביממה. בשיעור הראשון בכל סמסטר אני אומר לסטודנטים באוניברסיטה שהם יכולים להתקשר אלי בכל שעה - רק לא לפני השעה אחת עשרה בבוקר. שכן אין כמו לקום באחת עשרה בבוקר, לשמוע המילה האחרונה, ולהתחיל את היום ב12. |
|
||||
|
||||
כלומר ממש יושן ולא קורא ספר במיטה? |
|
||||
|
||||
להתפלגות הנורמלית הנאה. |
|
||||
|
||||
שמת לב שיש תינוקות שגולשים באתר? |
|
||||
|
||||
באחת התקופות היותר קשות של אינסומניה הגעתי גם למעל 100 שעות 1 של עירנות רצופה 2. אחרי כמה פעמים כאלו הסרט מועדון קרב נראה הגיוני הרבה יותר. -------------- 1 השיא כיום עומד על 132. 2 יש (רק לי?) נטייה לספור כל שעת עירנות מהרגע שעוברים את ה-24. |
|
||||
|
||||
אז 5 וחצי ימים? נשמע לא אמין...מה עשית כל הזמן? |
|
||||
|
||||
בעיקר ניסיתי לישון, עבדתי על המחשב והתחמקתי מחברת אדם (אחרי כמה ימים בלי שינה דברים כמו רצח גם הם נראים הגיוניים). אני האינסומני היחידי כאן? |
|
||||
|
||||
אומרים שגראס עוזר |
|
||||
|
||||
אני ישנה 7-9 שעות, אבל זה לא תמיד רצוף - לאחרונה קורה שבין ארבע לשש בבוקר אני מתעוררת, רואה קצת "נדודי שירה" בערוץ 33 וחוזרת למיטה אחרי חצי שעה. וכמובן, השינה הטובה ביותר היא שנת צהריים, זמן גנוב ומתוק, שאפשר לא לספור אותו בחישוב שעות השינה הכוללות. |
|
||||
|
||||
אני מעדיף להיט בראש. |
|
||||
|
||||
למי עוד יש את זה ? אני מתעורר בשבע בבוקר במאמצים ניכרים כדי לא לאחר להרצאה בשמונה. אני עייף כל היום בעבודה. אני מפהק בשעות הערב כשאני מנסה לפתור את התרגילים. ועדיין, אני לא מסוגל להירדם לפני שתיים בלילה. החוסר בשעות השינה מצטבר, עד שביום חמישי הוא הופך לעייפות כרונית, ועדיין: לא דקה לפני שתיים. אם אני פשוט הולך לישון כשאני עייף ומתעורר באופן טבעי, אני אשן בממוצע כל יום 6-8 שעות, בין 2-3 ל 8-11. אני יודע שאפשר לסדר מחזור שינה דפוק עם כדורים וכו', אבל אני חושש שהוא ידפק מחדש בגלל המחשב (שזה מה שדפק אותו מלכתחילה). |
|
||||
|
||||
כדורים = מלטונין. |
|
||||
|
||||
הכי עדיף, אם כבר, לווסת שעות עירות ושינה באמצעות השקת ענן THC היישר למחזור הדם. זה גם מתכון לחלומות מאוד צבעוניים, אגב... |
|
||||
|
||||
אל תאמר כשאפנה אשן, שמא לא תיפנה. |
|
||||
|
||||
לדעתי שינה הינו זמן מבוזבז. ישנים ממש כשאין יוצר ברירה. |
|
||||
|
||||
אני כהולך לישון על זה לילה, נדבר בבקר |
|
||||
|
||||
הבעיה כשכותבים תחת שם פרטי בלבד וללא כתובת אימייל, היא שיום אחד את מגלה לתומך שצצה עוד אורית, שכותבת גם היא תחת אותו "ניק" בדיוק! ואם זה לא מספיק נורא, אז היא גם מביעה בדיוק את הדעות ההפוכות לשלך! שינה אצלי היא ברמה של תחביב, שפותח כמעט עד לרמת אומנות. השאלה היא אם עכשיו אני אצטרך להזדהות כ"אורית המקורית" (על משקל "האייל האלמוני המקורי מהדיון ההוא"). |
|
||||
|
||||
היו פה כבר פעם "אינדי", "אינדי הראשונה" ו"אינדי השניה", נדמה לי. תשני, תשני, גם אני עשיתי את זה פעם, ועד כמה שזכור לי, זאת פעילות די נחמדה (אבל איך עושים את זה, לעזאזל? מניחים את הראש כל הכר ואז עוצמים את העיניים, או שעוצמים את העיניים ואז מניחים את הראש על הכר?... איבדתי את הטכניקה. זה בכלל לא כמו לרכב על אופניים). |
|
||||
|
||||
כמו שניתן לראות, ההחלטה נפלה- ''אורית המקורית'' הוא אכן הניק החדש. אמנם גם אני (כמו שוטה הכפר הגלובלי) לא מתה על הדמיון ל''שרית הספרית'', אבל כאן לפחות יש דו- משמעות חביבה. בכל אופן, תודה על כל הבעות התמיכה. בנוגע לסוגיית השינה- אין זה משנה אם קודם עוצמים את העיניים, או שקודם מספיקים להניח את הראש על הכר. מה שחשוב הוא לעשות זאת בשלווה, ברוגע ועם חיוך על הפנים. נסי ותהני. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה דעתך על אוֹרית? זה גם יקל על העולים החדשים בקהל. |
|
||||
|
||||
''אורית המקורית'' - גם מתחרז וגם יפה. |
|
||||
|
||||
לי זה מזכיר מדי את התועבה ההיא שנקראת שרית הספרית, בפיה של האחת והיחידה שאינה מזייפת (אבל מעבירה צמרמורת). אני משער שהנערה תחליט בעצמה, ואנחנו, כהרגלנו, נמשיך לאהוב אותה בכל שם. |
|
||||
|
||||
נורא לא נעים, כנראה לא שמעתי מימי את שרית הספרית. לא ראיתי מעולם את אסתי המכוערת, ואת נינט ראיתי (ושמעתי) רק בגלל שהילדים הסדיסטים מיסמרו אותי אל הספה לכמה דקות (קצר אבל כואב). החורים בהשכלתי הולכים ומתרבים, והיקיות-המכלה-כל, אין לאן לברוח ממנה. כמו יתר לחץ דם, זה רק הולך ורע עם הזמן. אני מניחה שאתה צודק, והנערה תחליט בעצמה ונאהב אותה בכל שם שתבחר. ואני אוהבת אותך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אפשר גם ''האורית'' (והמבין יבין). |
|
||||
|
||||
בעיה :) |
|
||||
|
||||
כאחד שעוזר לאנשים לישון טוב בלילה (מבלי לשיר להם "נומי נומי") ולהיות מלאי אנרגיה ומרץ כל היום (גם ללא שנת הצהריים) אני רוצה להרחיב על משמעות השינה. כבר זמן רב ידוע כי לגוף יש יכולת לרפא את עצמו ולהתגבר על קשיים. שנת לילה חשובה מאד וידועה ככזו שעוזרת לגוף לרפא את עצמו, ומדובר על האיברים הפנימיים, העור והשרירים. גם מערכת החיסון זקוקה לשנת הלילה על מנת להתחדש, וגם הנפש שלנו זקוקה לשינה על מנת להתגבר על מתחים. בסך הכל השינה חשובה מאד לכל הגוף שלנו על מנת לאפשר לנו התחדשות ויכולת התגברות על קשיים שונים כולל סרטן. כל אדם זקוק ל- 3 עד 4 מחזורי שינה של 90 עד 110 דקות. כל מחזור כולל בתוכו 5 שלבים, כך שעל מנת לישון באמת ולקום רעננים אנחנו צריכים לעבור את חמשת השלבים במשך 3 עד 4 פעמים. תארו לעצמכם שאתם הולכים לישון, ולאחר שעה מתעוררים ונרדמים שוב. הרי לא השלמתם את מחזור השינה ואתם מתחילים אותו מחדש. אחרי שעה מתעוררים שוב ושוב לא משלימים את מחזור השינה. כלומר אתם "ישנים" כך כל הלילה ולכן ברור שתקומו בבוקר עייפים. בדיוק אותה תופעה קורית כאשר אנשים נוחרים, ומתעוררים מדי פעם עקב קוצר נשימה, או מסיבה אחרת. מאותה סיבה בדיוק כאשר אנשים הולכים לישון שנת צהריים ולא עוברים לפחות מחזור שלם אחד, זה לא מהווה תחליף לשנת לילה טובה אלא לכל היותר תוספת מעט אנרגיה להמשך היום. המסקנה היא ששינת לילה טובה היא חיונית להתחדשות וליכולת שלכם להיות בריאים ולמנוע קשיים ומחלות. יוסי דגן jdagan@yahoo.com
www.TouchYourLife.com |
|
||||
|
||||
אגב, שמעתי השבוע (או בשבוע שעבר, או לפני שנתיים) ברדיו (תרוץ טוב לאין קישור) על סקר שנערך באירופה בנושא (כנראה *עם* משמעות סטטיסטית). הצרפתים הם החרפנים שבין האירופאים, ואילו השוודים הם העירנים שבהם. עד כאן מידע טריוויה לא מזיק. מה שמעניין הוא כמות שעות השינה לאדם בלילה (בממוצע). השוודים, שאצלם כאמור הממוצע הוא ה*נמוך* ביותר בקרב האירופאים, ישנים בממוצע ללילה 7:50 שעות (לא ½7 שעות, אלא '50 7°). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא יודע ספציפית לגבי השוודים, אבל באירופה היקף משרה נמוך מאשר בארץ (35÷40 שעות שבועיות) וחל איסור לעבוד שעות נוספות. |
|
||||
|
||||
שמתקשר ל דיון 2009 : אתמול בערוץ 8 סיפרו על מחקרים שמראים שלא בריא לישון הרבה, ומתבססים, כמובן, על קורלציה בין כמות שעות השינה למוות. למען ההגינות עלי לציין שהם כן העלו את האפשרות שיש גורם שלישי שמעורב בעניין. הח"מ ישן 19 שעות ביממה כל פעם שחומו עולה מעל 37.2. |
|
||||
|
||||
הנה עוד משהו על שינה מהקורס ההוא לפסיכולוגיה פיזיולוגית. שמתם לב שאנשים בדיכאון ישנים הרבה? אז זה עובד גם הפוך. בבוקר, רוב האנשים המדוכאים קמים במצב רוח נורא. עם המשך היום, זה קצת משתפר, ובמקביל, חומר מסויים במוח, שאולי אחראי על הדיכאון הזה, הולך ומתפוגג. ככל שהיום עובר, מצב הרוח נעשה יותר ויותר טוב, ואם בוחרים בלילה לבן, אז לקראת הבוקר מצב הרוח של הדיכאוני עשוי אף להיות ממש שפיר. אלא מה? - ברגע שנרדמים, אפילו ל-10 דקות, המוח ישר משפריץ שוב את החומר הדיכאוני, וצריך להתחיל לפרק אותו מ-ה-ת-ח-ל-ה. אצל אנשים לא דכאוניים, גם-כן יש היי לקראת סופו של לילה לבן, אבל המחסור בשינה יוצר עייפות שהופכת אותנו למחרת לנזעמים ונרגנים ובאופן כללי מיואשים. לכן נראה לי שהפתרון הוא שנת לילה ראוייה וטובה, לילה לבן מידי פעם - אבל רק אם אפשר לישון טוב אחריו, ולא לקבוע פגישות חשובות לבוקר. |
|
||||
|
||||
בעבר היו כאלו שכתבו ופירסמו חומר על הבעיה הרפואית בשם נרקולפסיה, שהיא מחלה נוירולוגית הקשורה לשינה. מי שיש לו מידע ו/או חולה במחלה ורוצה להתכתב, אשמח מאוד אם יצור קשר עימי באי-מייל. שנה טובה וחג שמח. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קצת סטטיסטיקה על שעות שינה. ישראל במקום נמוך מאוד - שש וחצי שעות שינה בממוצע (אני מניח שאצל בני 18 ומעלה) לעומת כמעט שמונה וחצי שעות בצרפת. הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
מעניין (וחשוב) במיוחד הוא משפט הסיום בקישור שהבאת. ("מה הסיכוי שפצוע עייף ייפול לידיו של רופא ישנוני? 41% מהרופאים האמריקאים ציינו עייפות כגורם העיקרי לטעויות הגדולות שעשו בבתי החולים.") בישראל חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על רופאים, רופא שהיה תורן בלילה ממשיך ברציפות מיום עבודה אחד לבא אחריו, כך שעבור רופאים גם שש וחצי שעות שינה בממוצע נראות כמו משהו לשאוף אליו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |