|
||||
|
||||
א. לא כל החיים עלי אדמות נכחדו יחד עם הדינוזאורים. ולראייה: יש חיים על פני כדור הארץ. כל הלטאות והזוחלים שאנחנו מכירים כיום הם קרובי משפחה של אותם דינוזאורים קדמוניים, וכך גם כל הציפורים, שהן צאצאיות של דינוזאורים או לטאות אחרות. מי ששרד את ההכחדה ההמונית של הדינוזאורים הם בעיקר חיות קטנות, כאלו שיכלו להסתדר לאורך זמן עם מעט מזון: לפי התאוריות הנוכחיות, אסטרואיד שהתנגש בכדה"א גרם להתרוממות ענן אבק עצום שריחף באטמוספירה במשך חודשים ושנים, מה שהביא למותם של הצמחים שהיו זקוקים לאור השמש כדי להתקיים. הדינוזאורים הצמחוניים הגדולים התחילו למות כאשר מאגר הצמחים הזמינים נעשה קטן, וזמן קצר אחרי זה - גם הדינוזאורים הטורפים. מי שנשאר הם אוכלי הנבלות הקטנים, שהצליחו להחזיק מעמד לאורך זמן. במצב הזה, ליונקים היה יתרון קריטי: הם לא היו זקוקים לחום חיצוני כדי לנוע (משום שליונקים יש דם חם). מכאן התחילה התקופה המתאפיינת בדומיננטיות של היונקים על כדה"א. ב. כמובן. למה לא? מדובר ביונקים מזעריים - בגודלו של חדף. רק אחרי שהדינוזאורים נכחדו התחילו היונקים להתפתח לגדלים המוכרים לנו כיום. ג. מה שהם ראו הוא שתי תמונות דו ממדיות, שהם יכלו להרכיב לכדי תמונה פנורמית. מכיר את התמונות האלו שנותנות לך על מסך שטוח תמונה של 360 מעלות? עבורנו זה מאוד מבלבל, אבל עבור חיות מסויימות, זו דרך חיים. המשמעות של זה היא שהן לא מסוגלות להעריך מרחק, אבל מצד שני, הן יכולות לראות לכל הכיוונים בבת אחת, שזה הרבה יותר חשוב עבור חיות מסויימות. ד. בעלי חיים עתיקים הם פשוט בעלי חיים שהתקיימו לפני עידן ועידנים, ולא השתנו באופן משמעותי במהלך מאות מיליוני השנים האחרונות. הבסיס להשוואה, מן הסתם, הוא מאובנים שנותרו מאז. ה. המסקנה היא שבע"ח שונים מפתחים מערכות הגנה שונות. בע"ח שקופאים במקומם חיים באופן טבעי בסביבה שבה זוהי הפעולה הכדאית ביותר במצב של סכנה (נגיד, סביבה שהסכנה העיקרית בה היא נחשים). בע"ח שרצים חיים בסביבה שבה הסכנה העיקרית יכולה לזהות חיות גם אם הן לא זזות (יונקים מפותחים רבים). צריך לזכור גם שגם בסביבה אחת יכולות להתפתח מגוון שיטות להגנה. חיות מסויימות תפתחנה מהירות מדהימה, בעוד חיות אחרות תפתחנה אמצעי הסוואה. גם אמצעי הסוואה יכולים להיות שונים. יש חיות שההסוואה שלהן היא להראות כמו הסביבה הכללית, ואילו יש חיות (כמו הזברה, למשל) שההסוואה שלהן מתבססת על צורת הראייה של הטורפים העיקריים שלהן: הפסים של הזברה מקשים מאוד על הטורפים שלה להעריך את מיקומה כשהיא רצה. |
|
||||
|
||||
המון, המון, תודה לכל המשיבים והתשובות. עוד שתי שאלות שצצו: 1) אם היונקים היו די זערוריים בזמן הדינוזארים, והסתדרו לא רע, מסתבר, למה היה להם צורך, מבחינה אבולוציונית, להשתנות בזמן שלאחר היעלמות הדינוזאורים, כשלכאורה הכל הסתדר לטובתם? 2) האם היונקים והדינוזאורים והדגים התפתחו מאותו אב (או אם) קדמון(ית)? או שכל צורת חיים מגיעה ממקום שונה? (היו גם דינוזארים שחיו כדגים במים?) (נדמה לי שקראתי כאן דיון מאוד מרתק בעקבות מאמר של ד"ר, כנראה איש אמוני, שאיני זוכר את שמו, על אבולוציה. אפשר לבקש קישור? תודה!) |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מתכוון לד"ר הושע אבינתן: "החיים עלי אדמות - התפתחות באקראי?" דיון 425. |
|
||||
|
||||
1. למה לא? או, במילים אחרות, הנטייה הטבעית של בעלי חיים היא להתפתח לחיות גדולות יותר כל עוד אין גורם חיצוני שמגביל אותם בכך. הדינוזאורים הם בדיוק דוגמא לכך: שום דבר לא מנע מהם לגדול, אז הם המשיכו לגדול, ונוצרו מינים עצומים בגודלם. אצל יונקים המערכת קצת יותר סבוכה בגלל הצורך בכמויות עצומות של אנרגיה לשמירה על חומו של גוף כל כך גדול, ומגבלות מבניות אחרות1, אבל אנחנו בהחלט יכולים להגיע לגדלים מרשימים, יחסים ליונקים הראשונים. למה יצורים נוטים לגדול? בעיקר בגלל מאבקים בתוך המין: הסיכוי שלי להתגבר על יריבי בקרב על הנקבות או על משאבים אחרים, גדול יותר אם הגוף שלי גדול יותר. לתופעה ככלל קוראים phyletic size increase. ואפשר לראות אותה אפילו אצל בני אדם. אם דיברת באופן כללי על היווצרות מינים חדשים של יונקים, אולי עדיף לענות במושגים של "נישות אקולוגיות" - הכחדת הדינוזאורים פתחה מספר עצום של נישות אקולוגיות שכאלו. סמוך על האבולוציה שכאשר נפתחת נישה שכזו, משהו יתפתח כדי למלא אותה. 2. אם להציג את זה במילותיו של ריצ'ארד דוקינס (בערך), אפילו לפרות ולחיטה יש אב משותף אחד. יש כמות (קטנה) של גנים שקיימת בגנום של כל יצור חי המוכר לנו. המשמעות של זה היא שכל החיים על פני כדור הארץ כיום התחילו מיצור אחד (מעין "אדם ראשון", רק שהוא בקושי היה בקטריה). אני יודע שבתקופת הקמבריון הייתה "התפוצצות של מינים" שלאחריה בא חורבן אדיר שהשמיד אחוז בלתי נתפס של מינים, אבל אני לא בטוח אם כל המינים השונים הללו גם כן היו ממקור משותף, או שפשוט רק קבוצה אחת של מינים, מאותה משפחה, הצליחה לשרוד (מה שיהפוך אותה למעין "נוח בתיבה"). בקיצור - כן, כל החיים כיום התפתחו מאותו אב קדמון. לשאלתך השניה - כן, היו דינוזאורים שחיו במים. היו דינוזאורים פחות או יותר בכל מקום שאפשר להעלות על הדעת. גם היונקים התפתחו באופן דומה, וכיום יש יונקים על האדמה, בים (לוויתנים, דולפינים), באוויר (עטלפים) ותרומתו היחודית של המין שלנו: בחלל החיצון. 1 ולכן היונק הגדול ביותר הוא הלוויתן, שהאופי הימי שלו מאפשר התגברות מסויימת על המגבלות הללו. |
|
||||
|
||||
הבעיה של יונקים גדולים היא לא שמירה על חום הגוף אלא הפטרות מעודפי חום. יצור החום פרופורציוני לנפח בעוד שפיזור החום פרופורציוני לשטח הפנים. דווקא יונקים קטנים מאוד מתקשים לשמור על חום גופם ודורשים כמויות עצומות של אוכל (ביחס לגודלם) כדי לשרוד. |
|
||||
|
||||
הגיוני. זכרתי שזה היה קשור לחום הגוף... |
|
||||
|
||||
שוב תודות על שפע התשובות המחכימות. רק שעניין שמירת חום הגוף אצל יונקים קטנים מבלבל. אם יונקים קטנים צריכים להיטען באנרגיה רבה כל הזמן כדי לווסת את חומם, הרי דווקא יונקים קטנים היו אמורים להיכחד ראשונים בזמן משבר אקולוגי מהסוג שחיסל את הדינוזאורים... ואם התיאוריה של סאגאן לגבי שינה די מאולצת, אז למה, לעזאזל, אנו ישנים? |
|
||||
|
||||
כל עניין ההכחדה של הדינוזאורים מתפרש לא נכון ע"י הציבור. מה שאנשים רואים בטעות לנגד עיניהם הוא מעין "בום" גדול שאחריו תוך כמה ימים כל הדינוזאורים מתים. כשהפלאונתולוגים מדברים על "מיידי" הם מתכוונים לתהליך שלקח (אולי) כמה אלפי שנה. מה ייחד את הדינוזאורים דווקא? לא בהכרח הגודל, כידוע היו גם דינוזאורים קטנים. חוץ מזה, לא רק הדינוזאורים נכחדו, יחד איתם הלכו 50% מסוגי בעה"ח שחיו באותה תקופה. לכן, אולי נכון יותר לשאול למה דווקא יונקים מסויימים (לפחות אחד) הצליחו לשרוד את הארוע. על זה יש רק ספקולציות, כמו גם על נושא השינה. |
|
||||
|
||||
1. כשנפתחת נישה אקולוגית חדשה, יהיה מי שינצל אותה. לגודל יש יתרונות הן כטורף והן כנטרף, ולכן כאשר התאפשר הדבר נמצאו בע"ח שנעשו מאסיביים יותר ויותר. 2. כולנו צאצאים של תא קדמון אחד. לא היו דינוזאורים מימיים, אבל היו מפלצות אחרות (פלייזוזאורים) שחיו במים. אגב, אף אחד מהם לא הגיע לגודלו של הלוויתן הכחול בן זמננו. |
|
||||
|
||||
היו דינוזאורים שחיו במים, אבל לא מתחת להם. כלומר - הם שחו עם הראש מעל המים, אבל רוב חייהם עברו עליהם בתוך המים. כמו תנינים, בערך. |
|
||||
|
||||
בסדר, לא נתווכח על הגדרות. |
|
||||
|
||||
"כולנו צאצאים של תא קדמון אחד" לי יצא להבין שזו תאוריה (אחת מיני). עד כמה היא וודאית / מוסכמת ? |
|
||||
|
||||
ודאית? שום דבר לא ודאי, חוץ מעקרון אי הודאות. מוסכמת: אני חושב שמוסכמת מאד. לא זכור לי שנתקלתי באיזה ערעור רציני. הצופן הגנטי והכימיה האורגנית בכלל דומים מאד אצל כל בעלי החיים (כולל עניין האיזומרים האופטיים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |