|
הנה עוד משהו על שינה מהקורס ההוא לפסיכולוגיה פיזיולוגית. שמתם לב שאנשים בדיכאון ישנים הרבה? אז זה עובד גם הפוך. בבוקר, רוב האנשים המדוכאים קמים במצב רוח נורא. עם המשך היום, זה קצת משתפר, ובמקביל, חומר מסויים במוח, שאולי אחראי על הדיכאון הזה, הולך ומתפוגג. ככל שהיום עובר, מצב הרוח נעשה יותר ויותר טוב, ואם בוחרים בלילה לבן, אז לקראת הבוקר מצב הרוח של הדיכאוני עשוי אף להיות ממש שפיר. אלא מה? - ברגע שנרדמים, אפילו ל-10 דקות, המוח ישר משפריץ שוב את החומר הדיכאוני, וצריך להתחיל לפרק אותו מ-ה-ת-ח-ל-ה. אצל אנשים לא דכאוניים, גם-כן יש היי לקראת סופו של לילה לבן, אבל המחסור בשינה יוצר עייפות שהופכת אותנו למחרת לנזעמים ונרגנים ובאופן כללי מיואשים. לכן נראה לי שהפתרון הוא שנת לילה ראוייה וטובה, לילה לבן מידי פעם - אבל רק אם אפשר לישון טוב אחריו, ולא לקבוע פגישות חשובות לבוקר.
|
|