 |
|
 |
||
|
||||
 |
(בשעה טובה, סקר כיפי. הגיע הזמן שהם יחזרו...) מסתבר שאני ישנה בערך שבע-שמונה שעות ביממה. הבעיה היא, שברוב המקרים לא מדובר על שינה ברצף. שלא לדבר על זה שהממוצע מורכב מקיצונים מאד גדולים. שבדרך כלל מופיעים כחוסר מוחלט של שעות שינה,1 ואז השלמה של דקות נמנום באוטובוסים. לישון אני אוהבת. וכל עוד זה תלוי בי - שעות השינה שלי יקבלו את הכבוד המגיע להן. מצד שני, אם אני צריכה לעבוד אין לי שום בעיה שבעולם להסתדר גם 36 שעות ערות ברצף. נכון אמנם שבערך בשעה השלושים אני אתחיל להתבכיין ולצאת מפוקוס, אבל אני לא ארדם מול המחשב.2 1ברור לי לחלוטין שיש איזשהו כשל בתיאורית הממוצע הנ"ל, אבל אני אשאיר את זה לאיילים חובבי סטטיסטיקה. אם בכלל. 2 מה שכן, כבר יצא לי להרדם באמצע כל מיני דברים אחרים.3 אבל רק כשמדובר היה בתקופה ארוכה באמת של שלוש שעות שינה ביום. 3נניח בזמן שיעור. שאני העברתי. _________ העלמה עפרונית, אוהבת לישון ממש, ובכל מקום אפשרי. כמעט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להיות ער 36 שעות ברצף נשמע לי לא בריא במיוחד, אבל מצד שני, סדר היום שלי לאחרונה הוא ללכת לישון בסביבות 4 לפנות בוקר ולהתעורר בסביבות 12 בצהריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת לא בריא במיוחד, אבל לפעמים זה קורה. שילוב בעייתי של העובדה שאני הרבה יותר צלולה בלילות, עם העובדה שמרבית העולם, או לפחות זה שאני שייכת אליו, פועל ביום. ואני לא חושבת שיש משהו בעייתי בללכת לישון בארבע ולקום בחצות היום. שמונה שעות שינה - זה תקין לחלוטין, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד מידע כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שאני סובל מהתסמונת הזו, אבל תודה על הלינק. פשוט, אני סובל מעודף זמן פנוי. במהלך תקופת הלימודים באוניברסיטה הייתי צריך לקום בימים מסוימים מוקדם יותר (בסביבות תשע), ואז לא הייתה לי בעייה ללכת לישון באחת או בשתיים, ולהתעורר בשעה היעודה. שמתי לב שכאשר אין לי לוח זמנים המכריח אותי לקום בשעה מסוימת, אני נוטה להישאר ער עד שעות מאוחרות מאוד (אתמול עד ארבע וחצי לפנות בוקר, למשל, והיום התעוררתי רק באחת...) מה שכן, אני נוטה לנצל את השעות האלו לקריאה או לעבודה. זו סתם תחושה משונה ללכת לישון כשכבר השמיים די בהירים בחוץ, וכמה ציפורים מעצבנות כבר מתחילות להרעיש. לכל זה יש להוסיף את העובדה שקיבלתי לאחרונה חיבור אינטרנט קבוע ומהיר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאני דווקא 'סובל' מתסמונת "יום-של-לא-24-שעות" כמו שקראו שם - לדעתי, עם 20 שעות ערות ו-10 של שינה אפשר להמשיך באופן מתקבל על הדעת לאורך זמן. אגב, צריך אז יותר משלוש ארוחות ביום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי על ניסוי מעניין שעשו על סטודנטים: שמו אותם לשבועיים בחדר נטול קשר לעולם החיצון: בלי שעונים, בלי חלונות או שום אמצעי לדעת מה המחזור של כדור הארץ, ומסתבר שהם הסתנכרנו על שעון של 25 שעות, מבחינת מחזורי ערות/שינה. לא ברור כל כך למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת תופעה שנמצאה גם אצל חוקרי מערות שהיו מתחת לאדמה מעל כמה ימים זה דווקא מאוד הגיוני- ההרגשה הזאת שהיום נגמר מהר מדי בלי שהספקנו להספיק הכל- רק אם היתה לי עוד שעה אחת כדי להספיק... זאת השעה ה25 ביממה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, תופעה מוכרת. מישהו יודע אם האסטרונאוטים בתחנת החלל חיים בהתאם למחזור הטבעי הזה, ואם לא למה לא (התרוץ של סנכרון עם מרכז הפיקוח על כדוה"א לא משכנע)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שלימדו אותי - דווקא ידוע מאוד למה. השעון הביולוגי הצרקדי (יממתי) מורב משני חלקים - קוצב המכוון ל"פלוס-מינוס" 24 שעות. אלא אם אני טועה, ה"פלוס מינוס" תלוי במין. השני הוא מנגנון שמכייל מחדש את השעון מידי יום ע"י קלט של תאורה (עיקרי ברוב המערכות), טמפ', גורמים חברתיים ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש בריא, אבל יצא לי לעשות את זה מספר לא קטן של פעמים. שיא זמן הערות הרצוף שלי עומד על 46.5 שעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כחי"רניק, יצא לי, כמו להרבה חי"רניקים אחרים, לישון בהליכה לאורך קילומטרים רבים, אבל רק אחרי ההסבה לשיריון (למעשה זה כבר היה במילואים) זכיתי לחוויה שאני חושב שאני היחיד שחווה אותה: לישון בתוך טנק יורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי מצליח לישון כל הלילה בתוך הטנק. איך שהיינו יוצאים לתיחת ציר בבוקר הטנק היה מנענע אותי כמו בעריסה והייתי נרדם מצויין. היה איתי חייל שקיבל איזשהו פתור מיוחד כי הוא נרדם שעה וחצי בתוך טנק מונע. שלחו אותו למעבדה לחקר השינה. אין לי ספק שרבים מהנהגים ישנים בתוך טנק יורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה לירי כבדה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את חטאי אני מזכיר היום. קבלתי לישון מקסימום 4 שעות במהלך 36 השעות לפני בוחן צוות. כמובן שביום של בוחן הצוות אני לא ישנתי. בעת ירי-יום הנהג לא הצליח לתפוס בלם ואני רעדתי כולי. פגעתי למעלה, למטה ימין שמאל. בלילה הטנק שלנו לא היה מכויל ופגעתי כולם ארוכים. המ"פ (שלמפרע אני יודע שהיה אדיוט) החליט לשפוט אותי על חבלה מכוונת בבוחן צוות (הייתי מצפה ממ"פ להכיר את החיילים שלו קצת). לצורך המשפט העירו אותנו בחצי הלילה והשאירו אותנו לחכות עד הבוקר. במשפט אמרתי למ"פ שהוא הבטיח שיתנו לנו לישון המון, הוא אמר שהוא יבדוק ואני עדיין מחכה להמשך המשפט עד היום. אז אמנם לא נרדמתי במהלך הירי אבל הייתי קרוב לזה. בלילה שאחרי אני זוכר שהתעוררתי פתאום ומצאתי את עצמי יושב סביב מדורה עם עוזי דיין שמספר על המשפחה שלו. אין לי מושג איך הגעתי לשם. אם הייתי נהג אין לי ספק שהייתי יושן בכמה סדרות של ירי כבדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיא שלי זה היה להרדם בריו שנוסע בשטח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיא זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אם אתה היית הנהג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לכולם היתה האפשרות להרדם בצניחה, במיקוש בעורף האויב או בהפצצות כורים אטומיים למיניהם פעלתי במסגרת הכלים שעמדו לרשותי :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נורא, השיא הצבאי שלי היה להרדם במהלך עידכון גירסאת תוכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולישון שנת ישרים כמו הח"מ במועדון1 לקול מוזיקה אלטרנטיבית (רועשת במיוחד) כבר יצא לך? (תופעה מוזרה - כל רעש הכי קטן מעיר אותי מייד. מוזיקה בווליום גבוה מדי ואני ישן כמו Bradypus Variegatus ממוצע) ______ 1 ~ שנת 1999 (סיטי-הול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1997-2000, החורבה, חיפה, לפחות פעמיים בשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחדר ברובאית. הערסים סביבי חוגגים ומתהוללים לקול טראנסים בפול ווליום. ואני ישן כמו תינוק. מצד שני טראנסים זה דבר כ''כ חד-גוני ומחזורי, שאולי זה בכלל מסייע לישון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה לגבי... בעמידה באוטובוס לנתניה עם הראש על העמוד? (בצבא, כמובן שבצבא). חברה שלי נרדמה אתמול בחתונה של עצמה. זה שיא היסטרי, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהשיא הצבאי שלי מדבר על נמנום בתוך סופה (הג'יפ, לא המטוס או המחסום) בזמן איזה תרג"ד, כשהסופה עלתה על משהו-שאמור-היה-לדמות-מטען. או לפחות הרעיש ככה.1 1זה מה שסיפרו לי. אני, כאמור, נמנמתי באותו הרגע ולא ממש שמתי לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במהלך מסע, תוך כדי הליכה - שינה ממש (לא נמנום) התעוררתי מהתנגשות בגב שזה שלפני כמה שניות אחרי. (:(:(:(:(: היה ב-Nat Geo תוכנית על נקרופיליה (במסגרת "ציידי גנים" - לאוהבי הז'אנר בלבד). נקרופיל יכול להתמוטט לשינה עמוקה מכל מצב עירות שהוא, בפרט כאשר הוא מתרגש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקרופיליה היא עניין אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שיש לי עוד לאן לשאוף. לשינה בסמיכות ליותר מירי של מא"ג לא הגעתי. שיא חוסר השינה שלי הוא בסביבות 40 שעות, תוך כדי פעילות צבאית וגם זה היה לא בגלל נסיבות מיוחדות אלא בגלל מחסור בלוחמים במילואים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יצא לי לישון מעל מטוס פנטום שהיה בהרצת מנוע. 2. בתהליך ארוך ומייגע של רישום תדר חדש נרדמתי על השולחן - מה שיא בזה? המשכתי לעדכן את דפי הקשר של הגדוד, והתעוררתי רק אחרי שגמרתי את החבילה. ניתן היה לזהות את נקודת ההרדמות לפי הכתב שהתחלף ולפי התוכן שהיה אומנם עקבי, אבל לא הכיל את התדר החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי ער מיום שישי ב7/8 בבוקר (שבע שנים, לך תזכור) ועד יום ראשון בשש בערב, לפי החישוב שלי זה יוצא +/- 60 שעות. היה חורף, הייתי סמל תורן, והקצין (שישן כמובן) דרש שאני אחליף שומרים כל שעתיים. השיא השני הוא שישנתי כמו מת אחר כך במשך 24 שעות רצוף בלי שבדקו אם אני חי בכלל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התאפצתי במסעות. בק''מ האחרונים. אלה שרצים בהם. עם אלונקות. הייתי מתחת לאלונקה. (היא משמשת תמיכה נהדרת לראש). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |