בתשובה לאלון עמית, 01/06/04 8:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני צריך לגרד את המאמר מסייטיפיק אמריקן בעברית שראיתי לפני כמה חודשים כדי לבדוק. בדרך כלל מדברים על עיבוד של מידע שהצטבר במשך היום וכולי. פעם קראתי שהשינה התפתחה כדרך לגרום ליונקים לא להסתובב בלילה, מתי שהדינוזאורים יכלו לטרוף אותם. זה נראה לי ממש מופרך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר כי יש (והיו) יונקים ליליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא סותר: הם אימצו להם את המנגנון כדי שלא יסתובבו בשעות היום, מתי שהיונקים האחרים יכולים לטרוף אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאוריית עיבוד המידע נכשלת באופן מביש ממש כשמסתכלים על החתול שלי: אפילו אם הוא מעבד רק ביט אחד של מידע בדקה שלמה, הוא ישן יותר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך במקרה גם דינוזאור בבית? אולי החתול מגיב לזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שחתולים גם ישנים 16-18 שעות ביום וגם אין להם מחזור נראה לעין של עירות - שינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקר וכזב! לנסיכה גרייס חמדתי יש בהחלט מחזור מוגדר של עירות ושינה (בעיקר שינה) שגורם לה לבקש צומי כל בוקר בשעה חמש וחצי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה: http://tinyurl.com/2z7g8 ? (קובץ pdf) כמו כן, כדאי לראות את: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... ואת http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%9... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והגירסא האנגלית: http://www.npi.ucla.edu/sleepresearch/sciam2003/scia... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דינוזאורים, כמו לטאות פחות אימתניות, הם בעלי דם קר, ולכן לא ממש מתפקדים בלילות. כל היתרון של חיות בעלות דם חם הוא שהן יכולות לתפקד גם בלילה (טוב, יש עוד כמה יתרונות, אבל לא קשורים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. ריעננתי את זיכרוני בנושא. הרעיון מופיע בספר של קרל סאגאן The Dragons Of Eden ושם הוא משער שאכן התקופה הפעילה של יונקים (בעלי דם חם) היתה ב*לילה*, כאשר הדינוזאורים לא מתפקדים. דווקא ביום הם היו צריכים לשכב בשקט , והשינה (ביום) התפתחה כמענה לצורך הזה. רק אחרי שנפטרו מהדינוזאורים, התפנתה נישה של פעילות יומית, ודפוסי השינה השתנו. לי זה נראה מופרך בכל אופן, הייתי מצפה שפיתרון לבעיה לא יכלול גם ירידה בזמני התגובה בדיוק בשעות בהם הדינוזאורים משחרים לטרף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. קח בחשבון שהיונקים דאז היו קטנים למדי. ב. תאר לעצמך שהם ישנו במחילות תת-קרקעיות. ג. שער כי הראייה של דינוזאורים התבססה, יותר מכל, על תנועה. ד. זכור כי לא חסרים גם כיום יונקים שישנים בעמידה ויכולים "להתעורר" בהתרעה של רגע ולהתחיל לברוח. אגב, יש ציפור אחת (שכתב עליה מה-שמו מידיעות, בטור האחרון שלו) שיכולה לישון *בזמן שהיא עפה*. לא שאני אומר שהתאוריה של סאגאן היא בהכרח נכונה או משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קטן לקוראי "פארק היורה" ורואי הסרט : שירים את היד מי שחושב שטורף יכול להסתדר עם ראיה שמתבססת על תנועה... האינסטיקט של רוב החיות הוא לקפוא במקום כשזה קורה, היינו, כשהם יודעים שהטורף במקום... ראיה של טורף לא תתבסס על תנועה אלא על ראיה תלת מימדית של סביבתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראייה תלת ממדית מפותחת התפתחה בדיוק *בגלל* שבעלי חיים מסויימים פיתחו את האינסטינקט של קפיאה במקום כשהם בסכנה. למה אתה חושב בעלי חיים עושים את זה? בעלי חיים רבים, ובמיוחד ה"עתיקים" שביניהם (נחשים, למשל) לא יצליחו לראות אותך אם תעמוד בלי לזוז. חיות אחרות (דובים, לדוגמא) יוכלו לראות אותך, אבל לא יראו בך איום אם לא תזוז, ולכן לא יתקפו. חיות שנמצאות בסביבה של טורפים מתוחכמים יותר פשוט לא יקפאו במקום. האם ראית פעם אנטילופה קופאת במקום כשהיא שומעת שאגת אריה? לעולם לא, כי אנטילופה עם אינסטינקט שכזה לא תשרוד זמן רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולראיות הנסיבתיות הללו יש להוסיף את העובדה הפשוטה שעל פי הגולגלות שאני ראיתי של דינוזאורים (טורפים ולא), העיניים שלהן היו ממוקמות בצידי הראש, מה שלא מאפשר, מן הסתם, ראייה תלת-ממדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שאלות לבירור כמה נקודות שהעלית בתגובות האחרונות: 1) היונקים הקדמונים לא נכחדו יחד עם הדינוזאורים? 2) יונקים בכלל יכלו לחיות יחד עם דינוזאורים? 3) מה, או איך, ראו הדינוזאורים, אם היו להם שתי עיניים בצדי הראש שצילמו שני סרטים שונים? 4) מה זה *בעלי חיים עתיקים*? איך מבחינים? 5) אם בעלי חיים מסוימים קופאים על עמדם, ואחרים דווקא בורחים, מה המסקנה הביולוגית/אבולוציוניח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הם עצמם נכחדו, אבל הצאצאים שלהם כותבים באייל. 2. כן. 3. מה שרואה הזיקית. 4. לפי המאובנים. 5. אני חושב שרוב בע"ח מגיבים גם כך וגם כך (וגם בדרך שלישית), בהתאם לנסיבות: Fight, flight or fright. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא כל החיים עלי אדמות נכחדו יחד עם הדינוזאורים. ולראייה: יש חיים על פני כדור הארץ. כל הלטאות והזוחלים שאנחנו מכירים כיום הם קרובי משפחה של אותם דינוזאורים קדמוניים, וכך גם כל הציפורים, שהן צאצאיות של דינוזאורים או לטאות אחרות. מי ששרד את ההכחדה ההמונית של הדינוזאורים הם בעיקר חיות קטנות, כאלו שיכלו להסתדר לאורך זמן עם מעט מזון: לפי התאוריות הנוכחיות, אסטרואיד שהתנגש בכדה"א גרם להתרוממות ענן אבק עצום שריחף באטמוספירה במשך חודשים ושנים, מה שהביא למותם של הצמחים שהיו זקוקים לאור השמש כדי להתקיים. הדינוזאורים הצמחוניים הגדולים התחילו למות כאשר מאגר הצמחים הזמינים נעשה קטן, וזמן קצר אחרי זה - גם הדינוזאורים הטורפים. מי שנשאר הם אוכלי הנבלות הקטנים, שהצליחו להחזיק מעמד לאורך זמן. במצב הזה, ליונקים היה יתרון קריטי: הם לא היו זקוקים לחום חיצוני כדי לנוע (משום שליונקים יש דם חם). מכאן התחילה התקופה המתאפיינת בדומיננטיות של היונקים על כדה"א. ב. כמובן. למה לא? מדובר ביונקים מזעריים - בגודלו של חדף. רק אחרי שהדינוזאורים נכחדו התחילו היונקים להתפתח לגדלים המוכרים לנו כיום. ג. מה שהם ראו הוא שתי תמונות דו ממדיות, שהם יכלו להרכיב לכדי תמונה פנורמית. מכיר את התמונות האלו שנותנות לך על מסך שטוח תמונה של 360 מעלות? עבורנו זה מאוד מבלבל, אבל עבור חיות מסויימות, זו דרך חיים. המשמעות של זה היא שהן לא מסוגלות להעריך מרחק, אבל מצד שני, הן יכולות לראות לכל הכיוונים בבת אחת, שזה הרבה יותר חשוב עבור חיות מסויימות. ד. בעלי חיים עתיקים הם פשוט בעלי חיים שהתקיימו לפני עידן ועידנים, ולא השתנו באופן משמעותי במהלך מאות מיליוני השנים האחרונות. הבסיס להשוואה, מן הסתם, הוא מאובנים שנותרו מאז. ה. המסקנה היא שבע"ח שונים מפתחים מערכות הגנה שונות. בע"ח שקופאים במקומם חיים באופן טבעי בסביבה שבה זוהי הפעולה הכדאית ביותר במצב של סכנה (נגיד, סביבה שהסכנה העיקרית בה היא נחשים). בע"ח שרצים חיים בסביבה שבה הסכנה העיקרית יכולה לזהות חיות גם אם הן לא זזות (יונקים מפותחים רבים). צריך לזכור גם שגם בסביבה אחת יכולות להתפתח מגוון שיטות להגנה. חיות מסויימות תפתחנה מהירות מדהימה, בעוד חיות אחרות תפתחנה אמצעי הסוואה. גם אמצעי הסוואה יכולים להיות שונים. יש חיות שההסוואה שלהן היא להראות כמו הסביבה הכללית, ואילו יש חיות (כמו הזברה, למשל) שההסוואה שלהן מתבססת על צורת הראייה של הטורפים העיקריים שלהן: הפסים של הזברה מקשים מאוד על הטורפים שלה להעריך את מיקומה כשהיא רצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המון, המון, תודה לכל המשיבים והתשובות. עוד שתי שאלות שצצו: 1) אם היונקים היו די זערוריים בזמן הדינוזארים, והסתדרו לא רע, מסתבר, למה היה להם צורך, מבחינה אבולוציונית, להשתנות בזמן שלאחר היעלמות הדינוזאורים, כשלכאורה הכל הסתדר לטובתם? 2) האם היונקים והדינוזאורים והדגים התפתחו מאותו אב (או אם) קדמון(ית)? או שכל צורת חיים מגיעה ממקום שונה? (היו גם דינוזארים שחיו כדגים במים?) (נדמה לי שקראתי כאן דיון מאוד מרתק בעקבות מאמר של ד"ר, כנראה איש אמוני, שאיני זוכר את שמו, על אבולוציה. אפשר לבקש קישור? תודה!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מתכוון לד"ר הושע אבינתן: "החיים עלי אדמות - התפתחות באקראי?" דיון 425. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למה לא? או, במילים אחרות, הנטייה הטבעית של בעלי חיים היא להתפתח לחיות גדולות יותר כל עוד אין גורם חיצוני שמגביל אותם בכך. הדינוזאורים הם בדיוק דוגמא לכך: שום דבר לא מנע מהם לגדול, אז הם המשיכו לגדול, ונוצרו מינים עצומים בגודלם. אצל יונקים המערכת קצת יותר סבוכה בגלל הצורך בכמויות עצומות של אנרגיה לשמירה על חומו של גוף כל כך גדול, ומגבלות מבניות אחרות1, אבל אנחנו בהחלט יכולים להגיע לגדלים מרשימים, יחסים ליונקים הראשונים. למה יצורים נוטים לגדול? בעיקר בגלל מאבקים בתוך המין: הסיכוי שלי להתגבר על יריבי בקרב על הנקבות או על משאבים אחרים, גדול יותר אם הגוף שלי גדול יותר. לתופעה ככלל קוראים phyletic size increase. ואפשר לראות אותה אפילו אצל בני אדם. אם דיברת באופן כללי על היווצרות מינים חדשים של יונקים, אולי עדיף לענות במושגים של "נישות אקולוגיות" - הכחדת הדינוזאורים פתחה מספר עצום של נישות אקולוגיות שכאלו. סמוך על האבולוציה שכאשר נפתחת נישה שכזו, משהו יתפתח כדי למלא אותה. 2. אם להציג את זה במילותיו של ריצ'ארד דוקינס (בערך), אפילו לפרות ולחיטה יש אב משותף אחד. יש כמות (קטנה) של גנים שקיימת בגנום של כל יצור חי המוכר לנו. המשמעות של זה היא שכל החיים על פני כדור הארץ כיום התחילו מיצור אחד (מעין "אדם ראשון", רק שהוא בקושי היה בקטריה). אני יודע שבתקופת הקמבריון הייתה "התפוצצות של מינים" שלאחריה בא חורבן אדיר שהשמיד אחוז בלתי נתפס של מינים, אבל אני לא בטוח אם כל המינים השונים הללו גם כן היו ממקור משותף, או שפשוט רק קבוצה אחת של מינים, מאותה משפחה, הצליחה לשרוד (מה שיהפוך אותה למעין "נוח בתיבה"). בקיצור - כן, כל החיים כיום התפתחו מאותו אב קדמון. לשאלתך השניה - כן, היו דינוזאורים שחיו במים. היו דינוזאורים פחות או יותר בכל מקום שאפשר להעלות על הדעת. גם היונקים התפתחו באופן דומה, וכיום יש יונקים על האדמה, בים (לוויתנים, דולפינים), באוויר (עטלפים) ותרומתו היחודית של המין שלנו: בחלל החיצון. 1 ולכן היונק הגדול ביותר הוא הלוויתן, שהאופי הימי שלו מאפשר התגברות מסויימת על המגבלות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של יונקים גדולים היא לא שמירה על חום הגוף אלא הפטרות מעודפי חום. יצור החום פרופורציוני לנפח בעוד שפיזור החום פרופורציוני לשטח הפנים. דווקא יונקים קטנים מאוד מתקשים לשמור על חום גופם ודורשים כמויות עצומות של אוכל (ביחס לגודלם) כדי לשרוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוני. זכרתי שזה היה קשור לחום הגוף... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב תודות על שפע התשובות המחכימות. רק שעניין שמירת חום הגוף אצל יונקים קטנים מבלבל. אם יונקים קטנים צריכים להיטען באנרגיה רבה כל הזמן כדי לווסת את חומם, הרי דווקא יונקים קטנים היו אמורים להיכחד ראשונים בזמן משבר אקולוגי מהסוג שחיסל את הדינוזאורים... ואם התיאוריה של סאגאן לגבי שינה די מאולצת, אז למה, לעזאזל, אנו ישנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עניין ההכחדה של הדינוזאורים מתפרש לא נכון ע"י הציבור. מה שאנשים רואים בטעות לנגד עיניהם הוא מעין "בום" גדול שאחריו תוך כמה ימים כל הדינוזאורים מתים. כשהפלאונתולוגים מדברים על "מיידי" הם מתכוונים לתהליך שלקח (אולי) כמה אלפי שנה. מה ייחד את הדינוזאורים דווקא? לא בהכרח הגודל, כידוע היו גם דינוזאורים קטנים. חוץ מזה, לא רק הדינוזאורים נכחדו, יחד איתם הלכו 50% מסוגי בעה"ח שחיו באותה תקופה. לכן, אולי נכון יותר לשאול למה דווקא יונקים מסויימים (לפחות אחד) הצליחו לשרוד את הארוע. על זה יש רק ספקולציות, כמו גם על נושא השינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כשנפתחת נישה אקולוגית חדשה, יהיה מי שינצל אותה. לגודל יש יתרונות הן כטורף והן כנטרף, ולכן כאשר התאפשר הדבר נמצאו בע"ח שנעשו מאסיביים יותר ויותר. 2. כולנו צאצאים של תא קדמון אחד. לא היו דינוזאורים מימיים, אבל היו מפלצות אחרות (פלייזוזאורים) שחיו במים. אגב, אף אחד מהם לא הגיע לגודלו של הלוויתן הכחול בן זמננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו דינוזאורים שחיו במים, אבל לא מתחת להם. כלומר - הם שחו עם הראש מעל המים, אבל רוב חייהם עברו עליהם בתוך המים. כמו תנינים, בערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, לא נתווכח על הגדרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כולנו צאצאים של תא קדמון אחד" לי יצא להבין שזו תאוריה (אחת מיני). עד כמה היא וודאית / מוסכמת ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאית? שום דבר לא ודאי, חוץ מעקרון אי הודאות. מוסכמת: אני חושב שמוסכמת מאד. לא זכור לי שנתקלתי באיזה ערעור רציני. הצופן הגנטי והכימיה האורגנית בכלל דומים מאד אצל כל בעלי החיים (כולל עניין האיזומרים האופטיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון שני לתגובה, עלה בראשי, שכשם שיכולת האדם לצפות ב-"סביבת הציד שלו" בגינה, בתרו אחר זוחלים למינהם, ולא ישים לב עד אשר יזוז אותו חרק, כן הדינו לא התייחס לאדם(?) או לבהמה הזעירה כאל איום או מקור מזון משביע, ולכן לא היה אמור לדעתי לצוד את היונקים הקטנים. הדבר שקול לאדם שישבע מזחלים(יש גם כאלה-אבורג'ינים ושות'), כאשר פיהו יכול להכיל עוף ע"מ שיספק לו תאית, חלבונים וחומצות אמינו וליזין וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו דינוזאורים, גם טורפים, גם בגודל של תרנגולת. בכלל, כמעט כל מה שאתה יכול להגיד על המגוון של היונקים במהלך ההיסטוריה, אתה יכול להגיד גם על הדינוזאורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב ו ג לא מבטלים אחד את השני? אם הם במחילות, ממילא הדינוזאורים לא יראו אותם, גם כי חשוך שם, וגם כי המחילות קטנות מידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את התאוריה של עיבוד מידע אני זוכר, רק תהיתי אם איששו או הפריכו או עידנו אותה או משהו. הסיפור עם הדינוזאורים נשמע לי מופרך ממש, גם עם השיפורים שנוספו לו למטה בפתיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין למה אתה חושב כך , האם בשל סיבות אחרות ממה שאני נתתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא ממש אחרות, אבל הוא נשמע לי מופרך ישר כשהזכרת אותו. לא ברור לי למה; אם תתעקש אנסה לברר עם עצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי, מראיון כלשהו ששמעתי ברדיו עם חוקר שינה ישראלי כלשהו, על מקרה של אדם אשר בשל התערבות כירורגית במוחו (תאונה כלשהי, נדמה לי) לא ישן שנים רבות (המספר "15" מצלצל מוכר בהקשר הזה) - וזאת מבלי לסבול כלל מהפרעות תפקודיות כלשהן או תופעות לוואי מדידות. אם אכן זכור לי נכון*, זו כנראה הפרכה של תאוריית "עיבוד המידע" (או לפחות הוכחה לכך שאפשר לבצע את העיבוד הנ"ל גם בדרכים אחרות, מוצלחות יותר). ושאלה: האם כל בעלי החיים בעלי מערכת עצבים מרכזית ישנים? * הפרכות תתקבלנה בברכה, הוכחות תתקבלנה בצהלה וגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הוכחה או הפרכה, אבל זה נשמע לי לא סביר עד מאוד. פעם קראתי על ניסויים בחסך-שינה למספר ימים, ובעלי-חיים מתקדמים יחסית (אולי רק קופים) מתים מזה די מהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שפיינמן ערך ניסויים במניעת שינה מעצמו. הוא הגיע לתוצאות די טובות עד שהתחיל להזות, נבהל והפסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פעם לא ישנתי שלושה ימים רצופים כי זוגי שיחיה נחר נוראות. גרנו אז בדירת חדר ולא היה לאן לברוח... בלילה הרביעי נראה לי הגיוני לחלוטין לחנוק אותו עם כרית. לא הצלחתי למצוא נימוקים נגד, חוץ מזה שאם אני אעבור על החוק יקחו לי את הגרין כארד. אז הערתי אותו לשאול אותו אם זה נכון. סיפור אמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה כי לא ראית אותו. אני לא יכולה להוריד ממנו את הידיים גם ככה, וכשהוא ישן אז הוא מתלונן פחות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי אני יכולה לראות אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק, בנחירות את מבינה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שהוא דווקא ניסה להזות ולא ניסה למנוע שינה. אני מתכוון ל''אתה בטח מתלוצץ ...'', והשני. הוא נבהל מהשתייה והפסיק לשתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי על מקרה כזה - יותר נכון, קראתי עליו בספר הקורס של פסיכולוגיה פיזיולוגית. אם אני זוכרת נכון, הבחור אכן תועד כאדם היחיד אי פעם שהצליח לא לישון שנת REM במשך כמה שנים, ללא תופעות לוואי, והוא אפילו המשיך להיות עורך דין מצליח (וכותב הספר אומר "אוי, יש כל כך הרבה בדיחות עורכי דין שאני יכול להכניס כאן, אבל נראה לי שאני אוותר"). אבל רוב האנשים שנמנעה מהם שנת REM לאורך זמן, החלו לחלום חלומות מוזרים בהקיץ, שהציגו פעילות מוחית דומה לזו של שנת REM. וגם (אם אני זוכרת נכון) נמצא שבשנת REM נוצרים קשרים חדשיעם בהיפותלמוס, ושההיפותלמוס הוא שאחראי על יצירת קשרים בין זכרונות חדשים לבין אוסף הזכרונות הקיימים. כך שהמסקנה שלהם הייתה שכשאתה ישן, הזכרונות החדשים מאותו היום מתחברים טוב יותר למאגר הזכרונות הישן. וזה התפקיד המנטאלי של השינה. חוץ מזה בטח יש לה תפקיד פיזי - מנוחה לשרירים ופרקים - לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Rapid Eye Movement - זה פרק הזמן במהלך השינה שבו אנחנו חולמים (ככל הנראה). מאופיין, כפי שמרמז שמו, בתנועות מהירות של העיניים, לכאורה משום שאנחנו "מביטים" על סביבתנו בחלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לשניכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני קראתי את זה לפני שכתבתי את התגובה (למעשה אחרי, כדי לוודא וגם כדי לתת לינק אם יש שם יותר ממה שהיה לי כוח לכתוב. לצערי יש שם רק גדם). אני פשוט נתתי גם שירות תרגום. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. בעצמי ניסיתי פשוט להפסיק לישון, וזה אכן התגלה כרעיון לא טוב. אלא שכמו כל סופר גיבור, גם אותו איש, למיטב זכרוני, עבר אירוע קיצוני (שעירב מוט ברזל ואת מרכז השינה כמוח שלו) כדי לקבל את כוחות העל. בחיפוש בגוגל, בכל אופן, לא מצאתי אף אזכור בודד לכך, אז אולי זה סתם היה חלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כוונתך לפינאס גייג', מקרה ידוע של אדם שהצליח להשחיל לעצמו מוט ברזל עבה דרך הראש (בפעם האחרונה קראתי עליו בספר הפופולרי של יורם יובל). לא זכור לי שהיה שם משהו שקשור לשינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך האוזניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, ''הצליח'' היה הומור דק. הוא עבד עם דינמיט שהיו מהדקים אותו עם מין מוט ברזל, ואיכשהו היו דואגים שהוא לא יתפוצץ מעצם ההידוק. אצל גייג' קרתה איזו תקלה, היה פיצוץ, המוט עף, חלף דרך מוחו ונחת בקשת חיננית הרחק משם. הוא נשאר בחיים משום מה, אבל אופיו (באופן לא מפתיע) השתנה למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר "שיחות על שינה וחלימה" של פרץ לביא מסופר על מנהל בית-יתומים לונדוני שזקוק ל- 15 דקות שינה בלבד ביממה. הוא התפרסם בעקבות תכנית טלוויזיה, וחוקרי שינה רבים ביקשו לבדוק אותו במעבדותיהם, משום ש"בעצם קיומו הוא סתר את כל התיאוריות בדבר הצורך במספר ניכר של שעות שינה, וקרע בכך פתח לאפשרות שהשינה כלל איננה נחוצה וניתן להסתדר בלעדיה." הוא סירב לכולם, בטענה "אינני חולדה או חזיר-ים שאפשר לקחת ממעבדה למעבדה ולבדוק. האמינו או לא, זה אני ואלה שעות השינה שלי." אליו התכוונת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי על קצין בחיל האויר שלנו הנזקק רק ל20 דקות שינה ביממה ולכן הוא מתנדב תדירות לעשות תורנויות לילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחת היסוד שאדם יודע כמה שעות הוא ישן ביממה שגויה מיסודה, בתקופות בצבא בהן נמנעה מאיתנו שינה סדירה לפרקי זמן (לא משהו מטורף) אנשים היו נרדמים למשך מספר דקות ומתעוררים בלי לשים לב שנרדמו (הדבר קרא גם לי, קצת מבלבל ולא הגיוני, אבל אדם נשבע שהוא ער כל הזמן, רק לא מבין לאן נעלמה חצי שעה), אני מניח שהתופעה נפוצה אצל אנשים שמונעים מעצמם שינה מספקת (בתרוצים כגון עבודה וכד'). ניסויים קליניים הראו (אשתדל למצא אחרכך קישור מתאים בגוגל) שקופים שנמנעה מהם שינה למשך מספר ימים (לא מדובר בשבועות וחודשים) פשוט מתו, אנשים (בד''כ מתנדבים) בניסויים קיצוניים פחות סבלו מנזק קבוע ושינויים מעמיקים באישיות (לכן היום לא עורכים ניסויים כאלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה מתבלבל, אם שמענו על אותו המקרה, אז מדובר באדם, נכה צה"ל, שלא *חולם* כבר 15 שנים. מעקב במעבדת שינה הוכיח שהוא לא נכנס לשעת חלום. אם כן כנראה שהחלומות הם הדבר המיותר. (אז למה אנחנו חולמים באמת?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא זוכרת שראיתי תוכנית בערוץ 8 על אדם שהייתה לו מחלה נדירה והוא לא הצליח להרדם. הגוף שלו הפך כל כך תשוש, עד מותו הבלתי נמנע. זה היה ממש טראגי. כמובן שכהיפוכונדרית מושבעת, שמשוכנעת שכל מחלה נדירה בעולם תוכל ליפול גם עלי (ותמיד אני מוצאת בעצמי את כל הסמפטומים), מיד הלכתי לישון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי את ימי התואר הראשון שלי בפסיכולוגיה. כל פעם שלמדנו על מחלת נפש מסויימת ועל הסימפטומים שלה, מיד היו כמה סטודנטים שאיבחנו את עצמם כחולים בה. עד סוף השנה הראשונה, כולנו היינו בטוחים שבעוד רגע יבואו האחים ה''רחמנים'' בחלוקים הלבנים ויאשפזו את כולנו... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |