בעל זכויות היוצרים לשיריה של יונה וולך אוסר כל שימוש בהם 2369
חדשות • המערכת • יום ו', 17/6/2005, 13:11
דיסק חדש של ההרכב "40 מעלות", שכבר הופק ויוצר, ייאלץ כנראה להגנז בשל בעיית זכויות יוצרים.

הדיסק כולל ביצועים לשירי משוררים, ובהם שירים של ביאליק, אלתרמן ואחרים. בין השאר נכלל בו שיר של המשוררת יונה וולך, אולם מתברר כי בעל זכויות היוצרים על יצירתה של וולך, יובל ריבלין, אוסר על שימוש בו.

ריבלין היה הידוע בציבור של וולך, אולם מאז חזר בתשובה, הוא אוסר על כל שימוש ביצירתה.

ארי גורלי, מההרכב "40 מעלות", אמר ל-Ynet כי "נוצר כאן מצב אבסורדי... אני לא משוכנע שלאדם עצמו יש זכות על היצירה שלו מרגע שהיא נולדה, כל שכן לאנשים אחרים שבמקרה חלקו את חייו".
קישורים
Ynet
ידוע בציבור - " שנינו ביחד וכל אחד לחוד" - מאמרה של טלי וישנה באייל הקורא
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309506
ערן בילינסקי יום ו', 17/6/2005, 13:51
"הארץ" מפרסם כי לפני שלוש שנים הושמד עותק של הפסל "נמרוד" של יצחק דנציגר:

"לפחות אחד מאותם שני עותקים הושמד לפני שלוש שנים בהוראת בית המשפט המחוזי בירושלים. הפרשה החלה ארבעה חודשים לפני כן, כשסוניה דנציגר, אלמנתו של הפסל, ראתה בקטלוג של בית המכירות סותביס יציקה של היצירה, שלטענתה היתה מזויפת. היציקה נעשתה ללא אישור משפחת האמן, שמחזיקה בזכויות היוצרים של הפסל. דנציגר תבעה מבית המכירות להוציא את היצירה, שמחירה הוערך ב-‏40-60 אלף דולר, ובית המכירות נענה לבקשתה. במקביל פנתה דנציגר לבית המשפט המחוזי בירושלים והוציאה צו מניעה זמני נגד ארנולד דרוק, שמסר את היצירה למכירה. בפסק הדין נקבע כי יש להשמיד את היציקה, הפוגעת בזכויות היוצרים של התובעת."

הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309508
דובי קננגיסר • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 17/6/2005, 14:03
אני לא חושב שיש דמיון. ריבלין מבקש, במוצהר, להעלים כל זכר ליצירתה של וולך, בגלל שהוא רואה בה תועבה. משפחת דנציגר לא רוצה להעלים את יצירתו של יצחק דנציגר, היא רוצה להנציח אותה, אבל רק דרך היצירה המקורית, ולא דרך העתקים. זוהי דרישה לגיטימית.
אילו המשפחה הייתה מבקשת להשמיד את הפסל המקורי, הייתי רואה כאן עילה להתערבות בשם ערכים עליונים מסויימים. לא כך הוא במקרה ''נמרוד'', אם הבנתי אותו נכונה.
מי זה יובל ריבלין? 309509
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 17/6/2005, 14:11
מי זה יובל ריבלין? 309510
ערן בילינסקי • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 17/6/2005, 14:14
בן זוגה של וולך בשנותיה האחרונות, שנחשב לידוע בציבור שלה.
מי זה יובל ריבלין? 309511
האייל האלמוני • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 17/6/2005, 14:17
זה היה כתוב בכתבה אבל הוא היה משהו מפורסם?
מי זה יובל ריבלין? 309512
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 17/6/2005, 14:24
לא. הוא היה הידוע בציבור. וגם היורש, לרוע המזל.
מי זה יובל ריבלין? 309810
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 18/6/2005, 21:31
הוא לא ראש השב"כ עכשיו?
יובל דיסקין 309821
העלמה עפרונית • בתשובה ליעקב שבת, 18/6/2005, 21:44
הוא לא יושב ראש הכנסת? 310240
יצחק • בתשובה להעלמה עפרונית יום ב', 20/6/2005, 8:25
ראובן ריבלין 310241
האייל האלמוני • בתשובה ליצחק יום ב', 20/6/2005, 8:27
מה ? 310319
אריאל • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 20/6/2005, 15:25
יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין היה הידוע בציבור של וולך?!

למה לא מספרים לי שום דבר?!
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309518
ברקת • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 17/6/2005, 15:19
אילו ערכים עליונים?
אני מבינה שהחלטתו של ריבלין צובטת בלב, אבל אם יש לו זכות חוקית על יצירתה של וולך, מי אמור להתערב בהחלטה זו ולמה?
בוא נניח שוולך היתה מורישה לו את אוסף התחפושות שלה, או את דירת הנופש שלה באיביזה. אם היה מחליט להשמיד אותם, זו היתה החלטה בלעדית שלו.
באופן דומה, ההחלטה של נעמי שמר ז"ל לא לאפשר פרסום של טקסטים שלה באינטרנט היתה תמוהה ומצערת, אבל לגיטימית.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309520
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת יום ו', 17/6/2005, 15:25
נו, אבל אין דמיון בין אוסף תחפושות או דירת נופש לשיר. אם ריבלין היה מחליט לשרוף את כל הדפים שעליהם כתבה וולך את שיריה (בהנחה שהיא הורישה לו אותם), אין בעיה, זכותו. אבל אם מישהו זוכר בעל פה שיר של וולך ובא לו לשיר אותו או לכתוב אותו על נייר, האם יכול ריבלין לאסור על זה? להחליט שהוא שורף את הנייר שעליו נכתב השיר מחדש? לשרוף את האדם שזוכר את השיר?

הנה מקרה שבו אולי מקרה הדירה דומה יותר למקרה הנוכחי. וולך מורישה לריבלין דירת נופש באיביזה. בא יותם הקסם ומכשף לעצמו גם כן דירה באיביזה, דומה שתי טיפות מים לדירה של יונה וולך. בא ריבלין ואומר "היי, הדירה הזו נראית בדיוק כמו הדירה שלי! אסור לך לגור שם, וכדאי שתסתלק לפני שאני שורף אותה".
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309521
ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 17/6/2005, 15:36
אבל זכויות יוצרים הרי לא תקפות לגבי מישהו שמזמזם שיר ברחוב, גם לא לגבי מי שזוכר את השיר. זכויות יוצרים נוגעות לפרסום ברבים ו/או לשימוש מסחרי בשיר.

אז או שאתה יוצא כאן נגד כל נושא זכויות היוצרים באופן כללי, שזה ויכוח אחר לגמרי, או שאתה מקבל שזכויות כאלה יכולות להישמר, ורק חולק על התנהלותו של ריבלין בעניין. אני לא מוצאת טיעון שימנע ממנו להתנהל כך.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309525
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת יום ו', 17/6/2005, 15:45
כשזה נוגע לשימוש מסחרי אני לא נלהב להיות בין המוקיעים את זכויות היוצרים, אבל כשזה נוגע לפרסום באופן כללי אני מוטרד מאנשים שמנסים למנוע את הפרסום. למרות שאני נוטה לקבל את זכויות היוצרים של יוצר על יצירתו, אני לא בטוח האם הן צריכות להיות משהו שיכול לעבור בירושה (או בעסקאות סחר).

אז אין לי משהו נגד זכויות היוצרים באופן כללי, אלא רק לגבי ההיקף הנרחב יותר מדי שלהן, שמאפשר לאדם שלא הוא יצר את היצירה לאסור לחלוטין על פרסומה.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309529
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 17/6/2005, 16:05
נכון מאוד. אני איתך. ומעניין - מישהו יודע אוליי אם היה פעם מצב דומה לגבי יוצר כלשהו? שיורשיו אסרו על פרסום יצירותיו?
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309635
גרושו • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 18/6/2005, 1:19
על הדעת עולה למרות השוני הסיפור על קפקא שביקש מידידו מקס ברוד לשרוף את כל כתביו ומכתביו אחרי מותו, בקשה שלא מולאה.

אבל מה שרציתי לדעת זה אם לפתוח את חסכונותי ולקנות כל ספר של יונה וולך שמסתובב עדיין בשוק, משום שלא ידפיסו אותם במהדורות חדשות.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309638
האייל האלמוני • בתשובה לגרושו שבת, 18/6/2005, 1:51
אני לא יודעת, אבל נראה לי שגם להוצאת הספרים יש מה לומר בעניין.
וחבל שהזכרת את הדוגמא הזאת עם קפקא.:) שם אני דווקא מסכימה עם אי-קיום הצוואה.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309688
ברקת • בתשובה לגרושו שבת, 18/6/2005, 12:14
אז זהו, שבמקרה ההפוך, הפעולה של ברוד נתפסת כלגיטימית, בטיעון ש"אחרת איך היינו מתוודעים ליצירתו המופלאה של קפקא". בעייתי במקצת (למרות שאחרת, איך היינו מתוודעים וגו').

מעבר לזה, מעניין איך אפשר להוכיח את כוונתו האמיתית של היוצר שלא דרך הצוואה. אם, למשל, נמצא הקלטה נשכחת של שיחת טלפון בין יונה וולך לבין ריבלין, בה אומרת וולך "אני משאירה לך את הזכויות, כי אני בוטחת בכל פעולה שתעשה, לא משנה לאן החיים יגלגלו אותך". האם גם אז החזרה בתשובה שלו תיתפס כגורם שמקשה על מילוי רצונה של וולך?
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309809
טלי וישנה • בתשובה לגרושו שבת, 18/6/2005, 21:29
זה מזכיר לי, שמדי פעם מתפרסם איזה שיר של משורר מת, שנמצא בעליית גג (למשל עוד שיר של לאה גולדברג), ולא פעם יש לי רושם שהמשורר בחר שלא לפרסם את השיר, והפרסום עושה לו עוול.

ועוד זה מזכיר לי אחד:
ספר האשליות של פול אוסטר עוסק כולו בסוגיה של אמן המחליט ליצור ולהשמיד את יצירתו.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309811
יעקב • בתשובה לטלי וישנה שבת, 18/6/2005, 21:33
קצטניק גנב ספר שלו מהספריה הלאומית ושרף אותה.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309814
טלי וישנה • בתשובה ליעקב שבת, 18/6/2005, 21:36
הוא גם סירב לקבל כל תגמולים על ספריו.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309845
גרושו • בתשובה לטלי וישנה שבת, 18/6/2005, 22:42
במקרה של דוד פוגל גם מחיקה לא עזרה:

תגובה 196834
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309959
טל כהן • בתשובה לטלי וישנה יום א', 19/6/2005, 7:27
ויש כמובן את קפקא.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309532
ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 17/6/2005, 16:13
אני מבינה את העמדה שלך, אבל לא את ההיגיון שעומד מאחוריה.
לדעתך אסור לי להדפיס מחדש ולמכור ברווח את שיריו של הזמר הנודע א.א מיזוג (שאני יורשתו החוקית). וכן אסור לי למנוע ממך לעמוד בקרן רחוב ולחלק לכל דיכפין, בחינם, את שיריו שאתה הדפסת מחדש.
הבנתי נכון?
נדמה לי ששאלה מרכזית כאן היא: למי שייכים השירים בעיניך? לא מתוקף החוק. נדמה לי שגם אתה וגם דובי סבורים איכשהו ש"היצירות שייכות לציבור".

ונאמר שאחרי מות היוצר, אסור ליורש החוקי לאסור על פרסום יצירה לחלוטין. האם יש מינון שהוא חייב להתיר? מי יקבע את המינון הזה? האם מוסד ממשלתי יקבע אותו? האם קרן פרטית? ואם כן, במה זה שונה מיורש חוקי?
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309537
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת יום ו', 17/6/2005, 16:58
"לדעתך אסור לי להדפיס מחדש ולמכור ברווח את שיריו של הזמר הנודע א.א מיזוג (שאני יורשתו החוקית)"

המממ? איפה כתבתי משהו כזה? כנראה קשקשתי. אם א.א. מיזוג לא אסר על שימוש מסחרי ביצירה שלו, אני לא רואה מה מונע ממך לעשות את זה.

"וכן אסור לי למנוע ממך לעמוד בקרן רחוב ולחלק לכל דיכפין, בחינם, את שיריו שאתה הדפסת מחדש."

זה כן, והנה נקודה בעייתית: נניח שאני זוכר שיר של א.א. מיזוג ואני מספר אותו בע"פ לחבר שלי. האם הפרתי זכויות יוצרים? לא. עכשיו אני כותב את השיר על דף ומביא לחבר שלי. הפרתי זכויות יוצרים? לא נראה לי. עכשיו אני כותב את השיר על דף ומביא למישהו שאני פוגש ברחוב. הפרתי זכויות יוצרים? ועכשיו אני כותב את השיר על דף ומביא להרבה אנשים ברחוב, הפרתי זכויות יוצרים? ועכשיו פרסמתי אותו באינטרנט. הפרתי זכויות יוצרים? ועכשיו אני משתף קובץ טקסט עם השיר באימיול. הפרתי זכויות יוצרים? (בכל הפעמים הללו אני כמובן נותן קרדיט לא.א. מיזוג).

אני לא חושב ש"היצירות שייכות לציבור". בתור התחלה, קשה לי לראות כיצד הן שייכות למישהו. אני לא חושב שגם יוצר היצירות יכול לטעון ל"בעלות" עליהן (קשה לי לדמיין בעלות על רעיונות), ועם זאת אני חושב שצריך להתחשב בדעותיו של היוצר עצמו.

ואתקן את מה שאמרתי קודם - זה לא שאני חושב שאסור ליורש לאסור לחלוטין על פרסום היצירה, אלא שאני חושב שאסור לחלוטין ליורש לאסור על פרסום היצירה (אם כי אני פתוח להצעות והסברים למה מותר יהיה לו לאסור על פרסום היצירה למטרות מסחריות).
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309538
ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 17/6/2005, 17:03
לגבי המשפט הראשון: כנראה התבלבלתי מרוב שלילות באמירה שלך "אני לא נלהב להיות בין המוקיעים את זכויות היוצרים". אתה מוקיע? אתה לא מוקיע? אתה מוקיע אבל ללא התלהבות? אתה לא מוקיע כיוון שזה לא מלהיב אותך?

מהתגובה האחרונה שלך אני מבינה שיש לך בכלל בעיה עם הלגיטימיות של זכויות יוצרים באשר הן. אם כך, שאלת הירושה החוקית שלהן היא משנית בלבד (אולי היא חשובה בעצם, אבל אני יצאתי מנקודת הנחה שזכויות היוצרים הן עניין מקובל, ואין לי עניין לבדוק הנחה זו כרגע).
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309539
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת יום ו', 17/6/2005, 17:08
אני לא נלהב להיות בין האנשים שאומרים ''אין זכויות יוצרים, כל היצירה צריכה להיות חופשית, יצירה היא רכוש הציבור'' וכו' וכו'.

יש לי בעיה עם הלגיטימיות של זכויות יוצרים באשר הן כפי שיש לי בעיה עם כל הגבלה על החופש של בני אדם. פרט לזה, יש לי גם בעיה עם זה שמנסים להציג שירים בתור רכוש עובר לסוחר, כשאני מסוגל במוח המוגבל שלי לדמיין את זה רק על דברים פיזיים. אמנם, אני לא פוסל על את זה שיכולה להיות קיימת בעלות גם על דברים לא פיזיים, אבל לא ברור לי עד כמה היא דומה לבעלות על דברים פיזיים.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309610
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ו', 17/6/2005, 23:36
לדעתי, לו יונה וולך עצמה הייתה, בשלב כלשהו, חוזרת בתשובה או משנה את תפיסותיה באופן אחר שהיה גורם לה לרצות לאסור על פרסום שיריה - זו הייתה זכותה המלאה. אי אפשר לדרוש מיוצר שיפרסם דברים שהם בניגוד למצפונו או אפילו סתם לרצונו.
אבל יובל איננו יונה, ולי נראה שלו היא הייתה מעלה בדעתה את האפשרות שהוא יבקש לצנזר את שיריה - היא לא הייתה מורישה לו אותם. לכן ''זכויות היוצרים'' כאן שייכות לו רק בשמן הפורמלי - בתור ''זכויות יורשים'' - ודי ברור שהוא עושה בזה עוול לצוואתה הרוחנית.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309644
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' שבת, 18/6/2005, 2:36
הנה למדתי משהו: זה כשל ערימת החול !

(שונא את הכשל הזה).
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309658
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין שבת, 18/6/2005, 9:14
אכן, אבל המטרה של השאלות היא להבין *מתי* בדיוק הופכים הגרגרים לערימה. השאלה שמתחבאת מאחורי זה היא האם ייתכן מצב שבו איסור פרסום כמו שזה שאנחנו מדברים עליו יוביל למצב כמו תגובה 309635, שבו אוטוטו אף אחד כבר לא יודע מי זו יונה וולך כי אסור להפיץ את שיריה בהפצה רחבה אלא רק לצטט בע"פ מחבר אחד לאחר.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309949
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום א', 19/6/2005, 4:42
היצירה לא שייכת לציבור עד שלא יעברו 70 שנה ממות היוצר. אבסורדי? נכון. חוקי זכויות היוצרים של היום מוגזמים בתחולתם וכלל לא מתחשבים בציבור.

הוא יכול לאסור רק במסגרת חוקי זכויות היוצרים, דהינו מניעת הפצת עותקים. אין הוא יכול לאסור הקראה פומבית של השירים, שימוש בהם לצורכי מחקר, וכו'.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309857
ידידיה • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' שבת, 18/6/2005, 22:57
ולו לא דרש ריבלין לאסור את הפרסום לגמרי, אלא רק ביקש סכום כסף גבוה מאוד עבור השימוש?
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309885
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לידידיה יום א', 19/6/2005, 0:19
כמו שנכתב במקום אחר כאן, אפשר לטפל בזה על ידי כך שקובעים אחוז קבוע מהרווחים שאותו יש לתת לבעל הזכויות, כך שאין לו יכולת לקבוע מחיר שרירותי בעצמו.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309523
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ו', 17/6/2005, 15:39
הבעיה היא, שלגבי השירים ברור שוולך הורישה לו אותם בהנחה שהוא נשאר כפי שהיה - כלומר, מצדד בפרסומם. לרוע המזל, היא לא כתבה את זה בצוואתה, כנראה. אבל אין ספק שיש כאן שימוש לרעה במה שירש.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309591
דובי קננגיסר • בתשובה לברקת יום ו', 17/6/2005, 21:45
זכויות יוצרים (או "זכויות אינטלקטואליות", בתרגום ישיר יותר מאנגלית) חייבות להיות שונות מזכויות על תוצרת פיזית. אני יודע שבמדינות אחרות הן אכן שונות‏1. אני זוכר שסיפרו לי פעם שקיים מכניזם שמאפשר למי שרוצה לעשות שימוש בחומר שיש עליו זכויות יוצרים, במגבלות מסויימות, גם בלי רשותו של בעל זכויות היוצרים, אם הוכח שדרישותיו של בעל הזכויות היוצרים אינן סבירות. לצערי אני לא זוכר פרטים, ויתכן שאני טועה לחלוטין בנושא זה.
הערך העליון שאני רואה פה הוא מילוי רצונו של היוצר. כשם שזכותו של הורה לקבוע איזה טיפול רפואי יקבל ילד שנמצא תחת חסותו יכולה להשלל על-ידי בית המשפט אם יוכח כי ההורה אינו פועל למען טובת הילד, כך יש גם להתייחס לזכויותיו של בעל זכויות בדרך של ירושה על יצירתו הרוחנית של אדם אחר, אם יוכח כי אותו אדם פועל בניגוד לרצונו של היוצר המקורי. זה מקום שבו, לדעתי, צריך להגביל את זכויות היוצרים, ובעיקר כאשר אמור הדבר בזכויות שהושגו בדרך של ירושה. קל וחומר כאשר היורש אינו בעל מעמד חוקי מפורש, אלא רק "ידוע בציבור" - וראי הדיון הרלוונטי במאמרה של טלי.

‏1 בארה"ב: http://en.wikipedia.org/wiki/Copyright_misuse
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309611
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 17/6/2005, 23:37
מה פתאום "זכויות אינטלקטואליות"?
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309614
דובי קננגיסר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 18/6/2005, 0:01
זכויות יוצרים (copyrights) הם רק חלק מהמכלול המכונה intellectual rights, כלומר כל זכויות על דבר שאינו גשמי. פטנט, למשל, נופל תחת intellectual rights אבל לא תחת זכויות יוצרים.
המפף 309619
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 18/6/2005, 0:25
תיקון קל 309937
הלל כהן • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 19/6/2005, 2:20
אתה מתכוון לומר Intellectual Property.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309643
איש עם אג'נדה • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 18/6/2005, 2:25
יש הרבה יותר הגבלות על זכויות יוצרים‏1 מאשר מה שיכול לצפות מי שמסתכל בהתייחסות נאיבית שמקבילה זכויות יוצרים לזכויות רכוש פיסי.

אני לא בטוח ספציפית לאיזו מגבלה התכוונת:

קודם כל, החוק בארה"ב (ואני חושב שגם בארץ) קובע מחיר קבוע לקאוורים. מי שרוצה לעשות קאוור צריך לשלם אותו לבעל הזכויות יוצרים, וזהו. בעל זכויות היוצרים לא יכול לסרב לאפשר את הקאוור ולא יכול להתנות את הזכות הזו בתשלום גבוה יותר מזה שנקבע בחוק. משתמשים בזה כל הזמן, ומעניין אותי לדעת אם החוק הזה רלבנטי לדיסק שרצו להוציא עם השירים של יונה וולך.

יש כמובן "שימוש הוגן". אתה יכול לצטט, לעשות פרודיה, לצלם, להשתמש למטרות חינוכיות... אבל בפועל הקו דק, ההגדרה עמומה, ועורכי הדין של בעלי הזכויות ממתינים כציפורי טרף חדות עין וצמאות לדם.

יש עוד הרבה. זה נובע מההתפתחות של חוק זכויות יוצרים מחוק מסחרי (כמו פטנטים – "כדי לעודד המצאות לטובת הציבור, הרי לך מונופול לזמן קצוב, תהנה") יותר לכיוון של חוקי רכוש, כשעכשיו המעמד לא ברור ומשתנה בהתאם לפוליטיקה.

אני ממליץ בחום על Free Culture של Lawrence Lessig שדן בדיוק בנושאים האלה מהכיוון של אינטראקציה בין הפן החברתי, התרבותי, המסחרי, החוקי והטכנולוגי. אחד הספרים המעניינים ביותר שקראתי בזמן האחרון, מרתק ומעורר מחשבה (ופרובוקציה). אני אשמח להשאיל לאנשים שאני מכיר.

‏1 כוונתי לcopyright. יש גם פטנטים וסימנים רשומים שעוד יותר שונים מזכויות על רכוש פיסי מזכויות יוצרים, ואינם שייכים לעניינו כלל.
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309950
האייל האלמוני • בתשובה לאיש עם אג'נדה יום א', 19/6/2005, 4:47
מהו המחיר ל־cover של גרסת פוטושופ עדכנית?
מקרה עם קווי דמיון מסוימים 309988
ישראל • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 19/6/2005, 10:48
חינם: http://www.gimp.org
גאוני 309517
האייל האלמוני יום ו', 17/6/2005, 15:03
לתת לחרדי (ועוד חוזר בתשובה) את הזכויות על יצירתה של וולך.
גאוני 309815
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 18/6/2005, 21:36
אל תשכח שמדובר על חוק חילוני בעליל שנתן לו את זכויות היוצרים. מדובר כמדומני בסוג של גרוטסקה.
עכשיו צריך רק לחכות שיעברו 70 שנה 309519
נועה ו יום ו', 17/6/2005, 15:24
מזמן מותה, כדי שאפשר יהיה לעשות בזה שימוש.
עכשיו צריך רק לחכות שיעברו 70 שנה 309522
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו יום ו', 17/6/2005, 15:37
נדמה לי ש-‏50 שנה מספיקות, לא?
עכשיו צריך רק לחכות שיעברו 70 שנה 309524
ערן בילינסקי • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 17/6/2005, 15:40
שבעים שנה מתום שנת מותה. אלא אם כן ישונה החוק. כך זה היה עם ביאליק: דיון 2215.
עכשיו צריך רק לחכות שיעברו 70 שנה 309759
נועה ו • בתשובה לערן בילינסקי שבת, 18/6/2005, 18:26
שזה אומר שאפשר להתחיל להכין את הפרוייקטים שיראו אור ב-‏2055.
יונה יונה 309573
האייל האלמוני יום ו', 17/6/2005, 20:14
אפילו במותך את מעוררת שערוריות. נפלאה שלי
מאמר מעניין שקשור לנושא 309731
אפסאלון שבת, 18/6/2005, 16:37
זכויות יוצרים הם לא זכות בסיסית שיש ליוצר. מטרטן *היחידה* היא לעודד את עצפ היצירה. במתכונתם הנוכחית (כפי שמדגים המקרה לעיל) קיום הזכויות *פוגע* ביצירה אחרת.
בפרט, הארכה רטרואקטיבית של זכויות יוצרים לא מועילה כהוא זה לעדוד יצירה (ראו למשל תיק אלדרד נגד אשקרופט http://en.wikipedia.org/wiki/Eldred_v._Ashcroft )
צריך להבחין בין שני סוגי זכויות 310486
כן כן יום ג', 21/6/2005, 2:34
צריך להבין שקניין רוחני בכלל, וזכויות יוצרים בפרט, לא מבוססים רק על הצדקה אחת. בדיון כאן, נראה שאנשים שונים אוחזים בהצדקות שונות, כל אחד בהצדקה אחת בלבד. אלא מה, שאספקטים שונים של זכויות היוצרים מבוססים על הצדקות שונות. וצריך להיות מודעים לכך שאין הצדקה אחת שמבססת ומסוגלת להסדיר את כל הרעיון של זכויות היוצרים.

רוב המגיבים כאן דיברו בעיקר על ההצדקה הכלכלית לקניין הרוחני. הרעיון הוא כזה: אנחנו, הציבור, רוצים את היצירה. מטרתו הראשונה של הקניין הרוחני היא לעודד את היצירה. אנחנו רוצים את היצירה בגלל שהיא מעשירה את עולמנו. יצירות אמנותיות מעשירות את עולמנו התרבותי (זכויות יוצרים), יצירות תעשייתיות מקדמות את עולם המדע והטכנולוגיה (פטנטים), יצירות מסחריות מסייעות לנו להבחין בין מוצרים (סימני מסחר, ציונים ג"ג,), פיתוח זני צמחים חדשים מקדם את העושר הביולוגי (זני צמחים). בגלל שאנחנו רוצים, כציבור, להעשיר ולקדם את עולמנו באמצעות היצירות האלו, אנחנו מעניקים ליוצרים תמריץ כלכלי ליצור. התמריץ הוא מונופול על היצירה שלו.
אלא מה, שהמטרה של הקניין הרוחני היא לגרום לכך שאנחנו, הציבור, נהנה מהיצירות החדשות הללו. אם המונופול יהיה לעולמי עד, הציבור הרחב לא יוכל לעולם ליהנות בחופשיות מהאופציות הרבות הגלומות ביצירות החדשות, ולהמשיך לפתח אותן ולהתפתח מהן. לכן הזכות המוענקת ליוצר איננה בלתי מוגבלת. היא מוגבלת גם בזמן וגם בהיקף המונופול הניתן ליוצר בזמן הזה. כלומר, לפנינו איזון. אנו מעודדים את היוצר ליצור באמצעות הקניית מונופול, אך אנו מבטיחים שהיצירה תעבור לאחר זמן מה אל נחלת הכלל, וששימושים מסויימים ביצירה יהיו מותרים כבר מרגע שהיצירה נוצרה.

אך יש לפחות עוד הצדקה אחת הרלבנטית לקניין הרוחני, והיא ההצדקה האישיותית. היצירה איננה רק מטבע עובר לסוחר. היא גם משהו שמשקף את נפש האמן. היא שלו בגלל שהוא הוליד אותה. הוא אביה. היא ביטוי לאישיות שלו. סָרֶס את היצירה - ופגעתָ ביוצר עצמו.
ההצדקה הזו אמנם איננה דומיננטית בקרב המלומדים, אך היא ההצדקה שעומדת בבסיס שתיים מתוך הזכויות המוענקות ליוצר יצירת אמנות - הזכות לשלמות היצירה (מניעת סירוס) והזכות לציון שמו של האמן ליד היצירה.

כלומר, אם נדבר רגע על זכויות יוצרים בלבד, אין מדובר רק בזכות אחת, אלא בקבוצה של זכויות. נהוג לחלק את הזכויות האלו לזכויות כלכליות ולזכויות אישיות (או "זכויות מוסריות", בתרגום מ-"moral rights"). זכויות כלכליות הן זכויות כגון הזכות להעתיק, למכור, להשכיר, לתרגם, לבצע בפומבי את היצירה וכו'. ההצדקה לזכויות האלו היא בעיקר ההצדקה הכלכלית. זכויות אישיות הן שתי הזכויות שהזכרתי כבר - זכות היוצר ששמו יוזכר ליד היצירה, והזכות לכך שיצירתו לא תסורס.

ההבדל הזה בין שני סוגי הזכויות חשוב, בגלל שמההצדקות השונות נגזרים כללים שונים. למשל - אורך חיי הזכויות האישיות לא חייב להיות זהה לאורך חיי הזכויות הכלכליות. בישראל הזכויות הכלכליות פוקעות 70 שנה לאחר מות היוצר, אבל החוק לא אומר מתי פוקעות הזכויות האישיות, ואין על כך גם פסיקה של ביהמ"ש. בארה"ב (כמה מפתיע) אין בכלל זכויות אישיות. הזכויות האלו פשוט לא מופיעות בחוק שלהם.

מבחינה הגיונית, אפשר באמת לטעון שהזכויות האישיות צריכות לפוג עם מותו של היוצר, בעוד הזכויות הכלכליות צריכות להמשיך לחול. יוצר רוצה, כמו כל אדם, להבטיח את כלכלת ילדיו, גם לאחר מותו. כפי שבעל מפעל מוריש את נכסיו לילדיו, כך גם יוצר רוצה להוריש את נכסיו הרוחניים לילדיו. הסיבה של שניהם זהה: כדי להבטיח במידת מה את כלכלת הילדים. לכן יש היגיון בכך שזכויות כלכליות ניתנות להורשה.
לעומת זאת, זכויות אישיות אינן זכויות כלכליות. אין להן ערך כלכלי אלא ערך אישי הקשור לאישיות היוצר בלבד, ולא לאישיות של ילדיו. לכן הן לא מוצדקות ע"י ההצדקה הכלכלית אלא ע"י ההצדקה האישית שהזכרתי. ולכן יש פחות היגיון בכך שניתן יהיה להוריש אותן.
ואפילו אם יש היגיון בכך שניתן יהיה להוריש זכויות אישיות, עדיין הסיבות לכך הן שונות מהסיבות לכך שניתן להוריש זכויות כלכליות. הסיבה המצדיקה הורשת זכויות כלכליות שונה מהסיבה המצדיקה הורשת זכויות אישיות. לכן גם יש היגיון בכך שההסדר החל על כל אחד מסוגי הזכויות האלו יהיה שונה.
צריך להבחין בין שני סוגי זכויות 310524
יהונתן אורן • בתשובה לכן כן יום ג', 21/6/2005, 8:31
מעניין.

ההגיון שלי עובד הפוך. הזכויות האישיות לא צריכות לפוג לעולם (אסור לי להציג את יצירתו של אפלטון כיצירה שלי), גם אם לא בהכרח יש מי שיתבע אותי על הפרתן. הזכויות הכלכליות הן תוצאה של משא-ומתן חברתי, ואנחנו יכולים לקבוע מתי הן יסתיימו (לדעתי, לא רחוק היום שבכלל לא תהיה להן משמעות. נראה).
צריך להבחין בין שני סוגי זכויות 310541
אפופידס • בתשובה ליהונתן אורן יום ג', 21/6/2005, 9:22
בעניין אפלטון:
אולי, ולא רק במקרה זה, כדאי להבדיל בין מה שאינו ראוי/לא מנומס וכו' לבין מה שאנו באמת רוצים לתפור לו חוק מיוחד.
האם באמת אתה רוצה חוק שאוסר לשקר, כבדוגמא שהבאת? האם אנו רוצים חוקים על כל צעד ושעל שיתנו לשלטון סמכויות ענישה בכל דבר ש"לא יפה לעשות"?
צריך להבחין בין שני סוגי זכויות 310544
יהונתן אורן • בתשובה לאפופידס יום ג', 21/6/2005, 9:35
לא. התכוונתי לכך שאני רואה ב''זכויות האישיות'' זכויות מוסריות לחלוטין. אולי הן זקוקות לחוק ויכול להיות שלא. לעומת זאת, זכויות יוצרים כלכליות הן רק תוצר של חוק, ואני חושב שהטיעון הרלוונטי עבורן הוא רק הטיעון התועלתני.
צריך להבחין בין שני סוגי זכויות 310576
האייל האלמוני • בתשובה לכן כן יום ג', 21/6/2005, 11:04
מה פירוש "בארה"ב אין בכלל זכויות אישיות"? האם יכולים לפרסם ספר בלי שמו של הספר? להציג יצירה בלי שם האמן? להחליף את השמות? לסרס יצירות?
צריך להבחין בין שני סוגי זכויות 310638
רודי וגנר • בתשובה לכן כן יום ג', 21/6/2005, 15:14
האבחנה הזו מעניינת מאודבהקשר של דיון ישן שלי עם אורי רדלר על עולם חסר זכויות יוצרים. בדיון הנ''ל, אורי ניסה להשליך מכך שלא איכפת לי שיצירה שלי תופץ בשלמותה ובציון שמי, לכך שלא יהיה איכפת לי עם היצירה תופץ תחת שמו של מישהו אחר. הייתי צריך כנראה לומר לו אז שאני מוכן לבטל את הזכויות הכלכליות ולשמור את הזכויות האישיות בלבד.
לשחרר את יונה וולך 313748
ברקת יום א', 3/7/2005, 14:24
"...אז הנה רעיון, פרוייקט שחרור יונה וולך מכבליו של יובל ריבלין וגירסתו המעוותת לדת ושימור הזכרון.

"מוצע בזאת ליוצרים לשחרר את יונה. לקחת את שיריה, לצייר אותם, להלחין אותם, לצלם אותם בקליפים, ופשוט לפרסם אותה בפוסטים. אם הגל יהיה גדול ומשמעותי, ואנונימי ברובו, יקשה על בעל הזכויות ריבלין לעצור אותו ואולי הוא יבין שהאיסור שלו רק הופך את אהובתו המתה רלוונטית פי מיליון. האינטרנט הזה הוא כלי בידינו, אוהבי שירה וחופש, לשנות את גזירת הגורל הרעה הזו".
לשחרר את יונה וולך 313753
יעקב • בתשובה לברקת יום א', 3/7/2005, 14:38
הלאה החוק! קדימה הצדק! יחי גוש קטיף!

רק בלי אלימות בבקשה.
שחרר את יונה וולך 313795
ערן בילינסקי • בתשובה לברקת יום א', 3/7/2005, 17:28
יובל ריבלין, בן זוגה לשעבר של המשוררת יונה וולך המחזיק בשני שליש מעיזבונה, החליט לחזור בו ולאפשר את השימוש ביצירותיה. מנכ"ל אקו"ם יוריק בן-דוד: "אין ספק שהחשיפה התקשורתית סייעה".
שחרר את יונה וולך 313867
האייל האלמוני • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 3/7/2005, 20:43
על כגון דא נאמר, ברוך השם.
שחרר את יונה וולך 313877
שוקי שמאל • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 3/7/2005, 21:19
א. זה נראה כמו תסבוכת טיפוסית שיוצרים עורכי דין (הכוונה גם לשופטים). מה פרוש "המחזיק בשני שליש מעיזבונה"? האם יש לו שליטה בשני שליש מן השירים? האם הוא רשאי למנוע ממשפחת אחותה ליהנות מרווחי השליש שלהם? האם מצפים משני הצדדים לקיים דירקטריון עם הצבעות? אם זה המצב, אז נראה שהפשוט ביותר הוא לפסוק ש"ההחזקה בזכויות" משמעותה הזכות ליהנות מן הרווחים בלבד, ללא זכות ווטו על פירסום.
ב. מצד שנ, סביר להניח שהעיתונות כדרכה לא דייקה. עד כמה שזכור לי משפט הירושה כלל לא נסב על השירים אלא על דירת אמה של המשוררת, שם היא גרה עד מותה. ביה"מ הכיר ביובל כידוע בציבור של וולך והעביר לו את חלקה של יונה בדירה. (איזה חלק? לא כתוב בספר של סרנה). יתכן בהחלט שלגבי שיריה של יונה וולך, ריבלין הוא היורש היחיד (כאמור במעין צוואה שיונה כתבה היא הורישה לו את כל רכושה "בארץ על פני השמיים").
כל הכבוד ל"40 מעלות". עכשיו מותר... 314021
דוד יום ב', 4/7/2005, 11:18
ריבלין הודיע על ביטול האיסור בשל הלחץ שנוצר עליו בשל הדיסק של "40 מעלות". כל הכבוד! (אגב,הם מעולים!)
יומולדת שמח 664113
שוטה הכפר הגלובלי יום ב', 28/9/2015, 20:16
יובל דרור על יציאתו לחופשי של "happy birthday to you".
גודווין 670785
צפריר כהן  (אתר) יום ו', 1/1/2016, 20:47
באחת התגובות לדיון תהו אם נצטרך לחכות 70 שנים ממותה של וולך כדי שזכויות תהיוצרים יפוגו. בסופו של דבר האיסור בוטל ולכן נמנע הצורך.

לעומת זאת, ספר שנאסר להפצה בדרך זו (אם כי רק רק בחלק מן המדינות) הוא מיין קמפף [ויקיפדיה]. בשנה שעברה מלאו שבעים שנים למות המחבר, ולכן החל מהיום פגו זכויות היוצרים עליו ואין עוד מניעה להדפיסו.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות