בתשובה לברקת, 17/06/05 16:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"לדעתך אסור לי להדפיס מחדש ולמכור ברווח את שיריו של הזמר הנודע א.א מיזוג (שאני יורשתו החוקית)" המממ? איפה כתבתי משהו כזה? כנראה קשקשתי. אם א.א. מיזוג לא אסר על שימוש מסחרי ביצירה שלו, אני לא רואה מה מונע ממך לעשות את זה. "וכן אסור לי למנוע ממך לעמוד בקרן רחוב ולחלק לכל דיכפין, בחינם, את שיריו שאתה הדפסת מחדש." זה כן, והנה נקודה בעייתית: נניח שאני זוכר שיר של א.א. מיזוג ואני מספר אותו בע"פ לחבר שלי. האם הפרתי זכויות יוצרים? לא. עכשיו אני כותב את השיר על דף ומביא לחבר שלי. הפרתי זכויות יוצרים? לא נראה לי. עכשיו אני כותב את השיר על דף ומביא למישהו שאני פוגש ברחוב. הפרתי זכויות יוצרים? ועכשיו אני כותב את השיר על דף ומביא להרבה אנשים ברחוב, הפרתי זכויות יוצרים? ועכשיו פרסמתי אותו באינטרנט. הפרתי זכויות יוצרים? ועכשיו אני משתף קובץ טקסט עם השיר באימיול. הפרתי זכויות יוצרים? (בכל הפעמים הללו אני כמובן נותן קרדיט לא.א. מיזוג). אני לא חושב ש"היצירות שייכות לציבור". בתור התחלה, קשה לי לראות כיצד הן שייכות למישהו. אני לא חושב שגם יוצר היצירות יכול לטעון ל"בעלות" עליהן (קשה לי לדמיין בעלות על רעיונות), ועם זאת אני חושב שצריך להתחשב בדעותיו של היוצר עצמו. ואתקן את מה שאמרתי קודם - זה לא שאני חושב שאסור ליורש לאסור לחלוטין על פרסום היצירה, אלא שאני חושב שאסור לחלוטין ליורש לאסור על פרסום היצירה (אם כי אני פתוח להצעות והסברים למה מותר יהיה לו לאסור על פרסום היצירה למטרות מסחריות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט הראשון: כנראה התבלבלתי מרוב שלילות באמירה שלך "אני לא נלהב להיות בין המוקיעים את זכויות היוצרים". אתה מוקיע? אתה לא מוקיע? אתה מוקיע אבל ללא התלהבות? אתה לא מוקיע כיוון שזה לא מלהיב אותך? מהתגובה האחרונה שלך אני מבינה שיש לך בכלל בעיה עם הלגיטימיות של זכויות יוצרים באשר הן. אם כך, שאלת הירושה החוקית שלהן היא משנית בלבד (אולי היא חשובה בעצם, אבל אני יצאתי מנקודת הנחה שזכויות היוצרים הן עניין מקובל, ואין לי עניין לבדוק הנחה זו כרגע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נלהב להיות בין האנשים שאומרים ''אין זכויות יוצרים, כל היצירה צריכה להיות חופשית, יצירה היא רכוש הציבור'' וכו' וכו'. יש לי בעיה עם הלגיטימיות של זכויות יוצרים באשר הן כפי שיש לי בעיה עם כל הגבלה על החופש של בני אדם. פרט לזה, יש לי גם בעיה עם זה שמנסים להציג שירים בתור רכוש עובר לסוחר, כשאני מסוגל במוח המוגבל שלי לדמיין את זה רק על דברים פיזיים. אמנם, אני לא פוסל על את זה שיכולה להיות קיימת בעלות גם על דברים לא פיזיים, אבל לא ברור לי עד כמה היא דומה לבעלות על דברים פיזיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, לו יונה וולך עצמה הייתה, בשלב כלשהו, חוזרת בתשובה או משנה את תפיסותיה באופן אחר שהיה גורם לה לרצות לאסור על פרסום שיריה - זו הייתה זכותה המלאה. אי אפשר לדרוש מיוצר שיפרסם דברים שהם בניגוד למצפונו או אפילו סתם לרצונו. אבל יובל איננו יונה, ולי נראה שלו היא הייתה מעלה בדעתה את האפשרות שהוא יבקש לצנזר את שיריה - היא לא הייתה מורישה לו אותם. לכן ''זכויות היוצרים'' כאן שייכות לו רק בשמן הפורמלי - בתור ''זכויות יורשים'' - ודי ברור שהוא עושה בזה עוול לצוואתה הרוחנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה למדתי משהו: זה כשל ערימת החול ! (שונא את הכשל הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל המטרה של השאלות היא להבין *מתי* בדיוק הופכים הגרגרים לערימה. השאלה שמתחבאת מאחורי זה היא האם ייתכן מצב שבו איסור פרסום כמו שזה שאנחנו מדברים עליו יוביל למצב כמו תגובה 309635, שבו אוטוטו אף אחד כבר לא יודע מי זו יונה וולך כי אסור להפיץ את שיריה בהפצה רחבה אלא רק לצטט בע"פ מחבר אחד לאחר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |