|
א. זה נראה כמו תסבוכת טיפוסית שיוצרים עורכי דין (הכוונה גם לשופטים). מה פרוש "המחזיק בשני שליש מעיזבונה"? האם יש לו שליטה בשני שליש מן השירים? האם הוא רשאי למנוע ממשפחת אחותה ליהנות מרווחי השליש שלהם? האם מצפים משני הצדדים לקיים דירקטריון עם הצבעות? אם זה המצב, אז נראה שהפשוט ביותר הוא לפסוק ש"ההחזקה בזכויות" משמעותה הזכות ליהנות מן הרווחים בלבד, ללא זכות ווטו על פירסום. ב. מצד שנ, סביר להניח שהעיתונות כדרכה לא דייקה. עד כמה שזכור לי משפט הירושה כלל לא נסב על השירים אלא על דירת אמה של המשוררת, שם היא גרה עד מותה. ביה"מ הכיר ביובל כידוע בציבור של וולך והעביר לו את חלקה של יונה בדירה. (איזה חלק? לא כתוב בספר של סרנה). יתכן בהחלט שלגבי שיריה של יונה וולך, ריבלין הוא היורש היחיד (כאמור במעין צוואה שיונה כתבה היא הורישה לו את כל רכושה "בארץ על פני השמיים").
|
|