|
לפני כמה שנים, במוסף הספרות של "הארץ", סופר על התחקות מענינת בעקבות שיר מחוק של דוד פוגל. חוקר שירת פוגל אשר שמו נשתכח ממני, נטל את מחברת שירי המשורר הכתובה בכתב ידו, אל המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל. שם, בעזרת חומר כימי חדשני, נחשף שיר שפוגל טרח למחוק בעמל רב, בקשקשו עליו בעטו עד הסתרה מלאה.
לחוקרי שירת פוגל הייתה שמחה וצהלה, אך הפעולה הנ"ל עוררה כמובן גם שאלה בדבר מוסריות החשיפה של מה שביקש המשורר להעלים.
עודני מתבונן בצילום השיר הנחשף הנ"ל מתוך מחברתו של פוגל, נמשכה עיני דווקא אל העמוד השני של אותה מחברת, (הצלם צילם את המחברת פתוחה לרווחה, כך ששני שירים צמודים צולמו). השיר השני היה "בלילות הסתיו" המוכר לרבים בביצוע להקת ששת. והרי כעשר שנים אם לא למעלה מזה שאני שר את השיר (במקלחת ובמכונית בעיקר), ואף מקפיד לשרוק את קטעי המעבר של חלילו של שם טוב לוי, למען לא יחסר תו או תג מיצירת מופת זו, וחיבה מיוחדת שמורה אצלי מאז היותי חייל מדוכא, לשורה שמילותיה הן: "והד נקישה לחייל באופק".
מה נכלמתי לגלות כי פוגל כתב: "הד נקישה *לחה יעל* באופק".
|
|