ישראל-ויסקונסין | 190 | ||||||||||
|
ישראל-ויסקונסין | 190 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אני איני בטוח כלל שמוסד הנשיאות מיותר. כאשר אנו שואלים את עצמנו את השאלה מה צריך ומה לא צריך, אי אפשר להעמיד כל דבר במבחן הכדאיות והפונקציונאליות הישירים. אם ננהג כך, ונעמיד כל דבר במבחן כזה נגיע במוקדם או במאוחר לשאלה, לשם מה לבחור איזו דרך בחיים, ואולי אפילו לשם מה לחיות בכלל. הרי בכל דרך נגיע לבסוף לאותו מקום. זאת שאלה עתיקה, וכבר מחבר קוהלת ניסה להראות לנו בכל דרך אפשרית ומכל כוון, ש "הכל הבל", ובכל זאת (בפסוק האחרון בספר) ניסה לכוון אותנו למשהו שהוא "כל האדם", שאינו קשור כלל בשאלת הפונקציונאליות. ובאמת, לדעתי, רוב דרכו של האדם נקבעת ע"י מסורת, תחושות פנימיות וכד', ולא בגלל שאלות של כדאיות, ובסופו של דבר האדם הוא סכום של דברים שאינם קשורים כלל בשאלה: "לשם מה ?" וכך זה גם במדינות ובפוליטיקה. למשל, כשאני מתווכח על שאלת הגולן, אני משתדל להביא נימוקים מההגיון, ומדבר על נימוקי ביטחון מים וכד', משום שעל זה אפשר להתווכח, אך אני מודה ומתוודה שהנימוק העיקרי שבגללו אני רוצה שהגולן יהיה חלק ממדינת ישראל אינו קשור כלל בהיגיון. פשוט כך אני רוצה וזהו. ישנה מדינת בריטניה. ישנו שם מוסד המלוכה, מוסד בעל מסורת ארוכת שנים. גם שם יש וויכוח על הצורך בו. אין לו בעצם שום תפקיד פונקציונאלי, והוא עולה לבריטים המון כסף. אבל האם באמת יש לבטלו ? לו הייתי אזרח אנגלי אין לי ספק שהייתי מתנגד. מה היא בריטניה ללא המוסד הזה, ללא ארמון בקינגהם ? אם אתחיל לעבור ולבטל כל מיני דברים, מה יישאר לבסוף ? זו בדיוק עניין "הכל הבל" לעומת "כי זה כל האדם" , שעליו מדבר מחבר קוהלת. וכך אפשר לדבר גם על הואתיקאן, או הרבנות הראשית בישראל וכדו'. בעצם לא צריך אותם. ובכל זאת צריך אותם. עניין אחר הוא פרסום דבריך בדיוק כשאנו בתוך פרשת ויצמן. לדעתי זו טעות. את הדברים האלה היה צריך להעלות בהזדמנות אחרת, משום שאין קשר בין הדברים. אם יתברר, למשל שברק עשה דברים נוראים בפרשת העמותות, האם יהיה זה הזמן לדון בצורך בקיום תפקיד ראש הממשלה ? לצערי, חל פחות גדול בדמויותיהם של מנהיגינו. היום, אנו רואים שרדיפת בצע ואהבת מנעמי החיים הם חלק לא מבוטל מאורח חייהם של אלה שמובילים אותנו , (אולי זו בבואה של כולנו), וזה חבל ועצוב מאד. אני חושב שאם גם בפרקליטות יחשבו שויצמן עבר עבירות, אך לא ניתן להעמידו לדין בגלל התיישנות, עליו להתפטר. אני חושב שצריך שיהיה נשיא. אבל הייתי רוצה שהוא יהיה נקי מכל רבב. |
|
||||
|
||||
הסיבה בגינה החל הדיון סביב הצורך במלוכה בריטית לא היה הבזבזנות שבעניין או חוסר התועלת שבהם - אלה הבזיונות והשערוריות שניפקו בני משפחת המלוכה מידי יום ביומו כמעט. הבעיה לא הייתה שהם אינם מביאים תועלת, אלא שהם גורמים לנזק תדמיתי. אותו הדבר נכון גם לגבי נשיא ישראל. פע זה היה תפקיד מועיל מבחינה תדמיתית, אחרי זה הנשיא נהיה למל"ם, אבל כיום, מדובר כבר בנזק תדמיתי ממשי למדינת ישראל, בעיני העולם ובעיני עצמנו. לא הייתי מדבר על סגירת מוסד הנשיאות לו לא היה חל פיחות כל-כך מסיבי ביחס של אותם אנשים הממנים את הנשיא אליו. אני מבין למה מסורת ומנהגים הם דבר נחמד שכדאי לשמר למרות אי-אלו עלויות מזעריות, אבל כשמדובר בנזק ממשי... נאמר זאת כך: אני מבין את הסנטימנטים לירושלים, ולמה כעקרון אנחנו מאוד רוצים שהיא תהיה כולה שלנו. אבל מרגע שאשתכנע שהשמירה על ירושלים מאוחדת תחת ריבונות ישראלית תגרום נזק ממשי לישראל בנפש, אהיה מוכן לוותר על חציה כדי להשקיט את הרוחות. קל וחומר ענייני הנשיא. ובנוגע להערתך על החקירה: שים לב שלא אמרתי מילה על החקירה. לא הנפילה הפלילית של עזר ויצמן היא שמטרידה אותי, שכן ברור לי שכשמונה לתפקיד איש לא חשב שמדובר בפושע לכאורה. אבל כן היה ידוע לכולם שמדובר בברברן שוביניסט שתרומתו הצבאית למדינה אינה עולה על הנזק התרבותי שהסב לה. אם מוסד הנשיאות התדרדר עד כדי כך שדוד לוי נשלל ע"י חברי כנסת לא בגלל שהוא מועמד מגוחך, אלא משום שפרס רוצה להיות נשיא - הגיע הזמן להפטר מהמסורת הנחמדה הזאת. בדיוק כמו שאם נגלה שמצות גורמות לסרטן, אנחנו נוותר, ביגון רב (או לא) על המנהג המלבב (או לא) של אכילתן בפסח הקרב עלינו לטובה (או לא). מסורת זה נחמד - אבל יש גבול. |
|
||||
|
||||
אומר רק שאיני אוהב את הקלות שבה אתה מדביק תויות לדמויות הפוליטיות שהזכרת. יש בכך יותר משמץ של התנשאות. |
|
||||
|
||||
כל המשמיץ פוליטיקאי בישראל, כאילו המליץ להעמידו לדין, וכל המרבה הרי זה משובח. או משהו. בקיצור - דמויות פוליטיות משגשגות כסטראוטיפים, ולכן הדבקת תוויות אליהם היא לא פחות מאשר שרות עבורם. לא סתם ישנה הסגידה לסאונד בייט... |
|
||||
|
||||
צריך מוסד נשיאות כדי לספק ''ראש מדינה'' לטקסים השונים שחייבים לקיים עפ''י הפרוטוקול. אם ראש הממשלה יהיה ''ראש מדינה'', לא יישאר לו זמן לנהל את המדינה. הבעיה היא לא במוסד אלא בראשו הנוכחי, ואין צורך לפרט, ובעיקר בדרך בחירתו. בחיים שלי לא ראיתי פוליטיקאים שבוחרים אדם לתפקיד פוליטי בחירה עניינית. צריך להוציא את זה מהידיים שלהם ולהעביר לציבור. כשהנשיא יהיה חייב דו''ח לציבור, הוא יפסיק לחלק חנינות לשקולניק כי הימין לחץ עליו לפני אישור הקדנציה השניה, או לערבי רוצח ששוחרר מהכלא לפני שנתיים מאותה סיבה בדיוק של דיל עם חברי הכנסת הערביים. |
|
||||
|
||||
איך מסתדר הקלינטון הזה בלי מישהו יצוגי? ולמה אי אפשר לעשות תורנות בין השרים (בכל מקרה הם לא עושים שום דבר כיום) לכיבוד טקסים שכאלו? במצב הנוכחי, גם שר הביוב יכבד ארוע יותר מאשר נשיא המדינה: השר לפחות יהיה מודע לריח המסריח שנודף ממנו... אולי באמת אם יחליפו את צורת הבחירה, שוב יהיו לנו נשיאים נורמליים, אבל איך תעשה הליך בחירה שלא יכלול מניעים פוליטיים? עדיף כבר לוותר על כל העסק. |
|
||||
|
||||
שתי בעיות יש היום למוסד הנשיאות. 1. ויצמן. עייזר פשוט לא מתאים להיות נשיא. הוא אומנם הביא "כמה דברים טובים" לנשיאות אבל הנזק שהוא גרם גדול מהתרומה. 2. מוסד הנשיאות הפך לכלי עזר בפתרון בעיות פנים מפלגתיות בקואליציה. שאול עמור לא יכול להיות שר, אין בעיה נעשה אותו נשיא. צריך לפנות מקום לאריק שרון בממשלה, אין בעיה נעשה את דוד לוי נשיא ונפנה את משרד החוץ. הפתרון (לפחות לבעיה השניה) לדרוש תקופת צינון של כמה שנים בין חברות בכנסת או בממשלה לבין נשיאות. בצורה כזו משכן הנשיא יפסיק להיות כלי עזר לסידור הקואליציה ואולי יגיעו אליו אנשים שאינם פולטיקאים מזדקנים אלא גם מדענים, אנשי רוח וכו'. אה כן ולהעיף את ויצמן לכל הרוחות. במדינה רווית פלגים וסיכסוכים פנימיים כמו ישראל צריך איזושהי סמכות שתהוה קונצנזוס ושכולם יכבדו. |
|
||||
|
||||
)קשה לענות או להגיב על מאמר מפוזר כל כך. בחייך, תימנע מכל כך הרבה נושאים במאמר אחד) ועכשיו אחרי שפתחתי עוד חלון עם המאמר: הגישה שלך לכלכלה/אבטלה מרגיזה אותי בצורה מביכה. אני לא מבין איך אפשר להיות כל כך קהים לצרות של אחר. אוקיי, נניח שיש 100 אלף מקבלי קצבאות שמקבלים אותן בלי הצדקה. נניח, ממש לא איכפת לי להניח דבר כזה בלי לבדוק. נשאלת השאלה האם אתה מכיר מישהו מסביבת מגוריך, עבודתך, לימודיך, משפחתך, מכריך שמקבל כאלה קיצבאות חינם? והאם התשובה השלילית הזו אינה הודאה למעשה שאתה בכלל לא מכיר את האנשים האלה, איך הם חיים, באיזו רמה הם חיים, מדברים, מתקיימים, ומדוע הם הגיעו למצב כזה שהם מתבזים בקבלת קיצבאות חינם מהמדינה. זו כמובן שאלה רטורית שהתשובה עליה היא - משום שאלו אנשים שהמדינה מעולם לא קידמה כמו שהיא קידמה את האוכלוסיות שמניתי לעיל ושאתה כן מכיר. מדובר באנשים מרמה חברתית נמוכה, שהמדינה במודע השאירה ברמתם הנמוכה, מכמה סיבות. יש מי שיגיד (אלכס ד' למשל) שזה בכוונה כדי לספק לבעלי ההון כוח אדם זול. אני לא פוסל את זה על הסף, למרות שזה קונספירטיבי מדי. ויש מי שיגיד (אני) שהמדינה לא טיפחה את טעוני הטיפוח, כי המדינה - שלך, של האשכנזים, של העשירים, של בעלי ההון הפיננסי והקרקעי - מעולם לא התעניינה בהם, לא היה איכפת לה איך הם חיים, ודפקה להם את החיים בכך שיישבה אותם בחורים שכלב לא היה מוכן לגור בהם. ומאחר וכך, הם לא פיתחו את חוש הצדק ההירואי שלך, ומתייחסים למדינה כגמולה ואם צריך לדפוק את המדינה כדי לשרוד, אז דופקים, ואם צריך לרמות את פקידת הסעד כדי להביא חלב לילדה בזמן שהאבא בכלא, אז מרמים. אני יודע שהוואספים הישראלים יכולים להתקומם על "אכילת החינם הזו", אבל הם לא מתקוממים על כך שבתי-הסוהר מלאים ב-90 אחוז מרוקאים, והם לא מתקוממים על כך ש-10 אחוז אבטלה במדינה זה לא האחוזים שבהרצליה אלא האחוזים שבדימונה, ירוחם וטיז אל נבי. וזה רק לגבי מקבלי הקיצבאות. אבל אתה אומר דברים חמורים יותר בעיני. המדינה, אתה מציע, כמו בוויסקונסין, תשלול ממקבלי קצבאות את הזכות, וכך תיפתר בעיית האבטלה. אין לי ספק שאתה צודק. אם נחליט שקו העוני עובר בין 2 ל-3 ש"ח הכנסה חודשית, גם בעיית העוני תיפטר בדרך הזו. אבל מה שלא ייפתר בדרך הזו הוא בעיית הפשע, הסמים והזנות שיגיעו לפתח הבית שלך. אתה יודע למה קהיר מאוכלסת במליוני הומלסים? וערי ברזיל? וארגנטינה? בדיוק מהסיבה הזו, ששללו מהם את הקיצבאות שהיו משאירות אותם בחורים שלהם, וכדי לחיות מאפס הכנסה הם נאלצו לעבור לערים, לשדוד, לגנוב, לרצוח בשביל לחם, והם גרים כמו עכברושים, בחושות וחירבות, לאף אחד לא איכפת מהם, הם לא מופיעים בשום סטטיסטיקה כלכלית, כי הם לא קיימים בכלל. זה המודל של וויסקונסין, שאגב, מיושם בהקטנה בהצלחה רבה בישראל כבר שנה או שנתיים. החמירו מאוד את הדרישות לקבלת קיצבאות אבטלה והבטחת הכנסה, ושללו מרבים את ההכנסה שהיתה להם לפני כן. ומה שקרה הוא שהאבטלה לא קטנה אלה גדלה, ומספר העניים גדל גם כן. ומי התעשר? הפישמנים. אם אתה בא-כוחם של הפישמנים, אז אתה צודק בגישה שלך. אין ספק שאם נדפוק את העניים העשירים יתעשרו קצת יותר, ואולי אפילו תהיה צמיחה. וזה מה שהמדינה עושה היום. אבל אח"כ אל תתלונן שפרצו לך הביתה (אלי 3 פעמים), שגנבו לך את האוטו (לי פעם אחת), וששדדו אותך ברחוב (תודה לאל זה עוד לא קרה לי). כל אלה הם תוצאה של עוני. פושעים לא נולדים כאלה, אלא נהיים כאלה כתוצאה של עוני וקיפוח. אם זו כוונתך, מודל וויסקונסין הוא אחלה. לכן, לדעתי, השאלה כלל אינה כלכלית. זה לא שאם ישללו קיצבאות הם ילכו לעבוד, אלא זה אם ישללו קצבאות הם יפסיקו לחיות בכבוד. השאלה היא מוסרית. אני מציע שתחשוב שהם פלסטינאים שוכני מערות, אולי אז המצפון שלך יתעורר לסבל שהם חווים ולחיים שהם חיים בתחתית החברה בלי סיכוי לקידום כלשהו. רציתי לענות על עוד דברים, אבל הם מתגמדים מול הנושא הזה, ולכן אני אוותר לך הפעם. ;-) |
|
||||
|
||||
(ככה אני, כותב מפוזר. תאשים את העורך. אה... טוב, לא חשוב. כאילו אתה לא זוכר שככה בדיוק כתבתי גם באולטינט.) נתחיל בכך שאני כן מכיר מספר אנשים החיים על קצבאות, ולפחות חלקם, לדעתי, שלא בצדק. אבל לא נפרט מפאת צנעת הפרט וחשש לחיי. (: אני מסכים שיש טיפול לקוי באנשים רבים, ושמגיע להם טיפול מוצלח יותר - אבל זה בדיוק כוחה של התוכנית. זו הסיבה שאני כל-כך שמחתי לקרוא עליה, ושהיא כל-כך הרבה יותר מוצלחת מהרעיונות שאני, בור קטן ועלוב שכמותי, העליתי. אוקיי, זה המצב: יש היום הרבה אנשים שנמצאים בישובים מרוחקים עם חינוך שאינו מספיק להם להתקבל לעבודה טובה. במקום לעבוד, הם יושבים בבית ומקבלים קצבאות. הנה המצב על פי התוכנית: אותם אנשים, כדי לקבל את הקצבה שלהם, יצטרכו לעבור השתלמויות ושיעורים, ואף לעבוד בעבודות יזומות או עבודות למען הקהילה. חלק מהעבודות הללו יכולות להיות עבודות תשתית - למשל, בניית רשת מסילות רכבת. כך, למעשה, במקום לקבל קצבה על כלום, הם יקבלו קצבה עבור העבודה שהם ביצעו, שתסייע להם עצמם להשיג עבודה מאוחר יותר, אם על ידי רכישת השכלה, ואם על ידי פיתוח אזור המגורים שלהם. מעשית, מבחינת ההוצאות הנוכחיות הנוכחיות של המדינה, מדובר בכוח עבודה בחינם, מה שיוזיל באופן משמעותי את ההוצאות המצופות מפרוייקטים שכאלו, ומן הסתם יקל על ביצועם. חלק מהאנשים, מן הסתם, יעדיפו להפסיק לקבל קצבאות מהמדינה וללכת לעבודות בסקטור הפרטי, דבר שקודם לכן אולי נמנעו ממנו - ובכך גלום חסכון נוסף למדינה. בסופו של דבר, איש לא נשאר רעב, וכולם מרוויחים. מקווה שהבהרתי ועכשיו הכל בסדר. |
|
||||
|
||||
שום דבר לא בסדר. 1. אתה יכול גם לעבוד בהנחת מסילת ברזל וגם להשתלם? לא. או זה או זה. מי שיעבוד בעבודות יזומות, לא יוכל להשתלם בכלום. כשייגמרו היוזמות, וזה יקרה שבוע אחרי הבחירות, הוא יחזור להיות מובטל. 2. מי אמר בכלל שהתופרות, פועלי קו הייצור, הסבלים, הנהגים והשאר מסוגלים בכלל להשתלמות? מה אתה חושב שתהפוך את פועלי פניציה למהנדסי תוכנה? 3. אתה מציע שבמקום לקבל קיצבה על כלום הם יעבדו עבור הקיצבה בבניית תשתית וכד'. אתה שם לב על מה אתה מדבר?! אתה מאשים אותם שהם לא עובדים בתשתית היום, במקום להאשים את הממשלה המחורבנת שלך בזה שהיא לא נותנת להם עבודה. הם מתים לעבוד בתשתית, הם ישמחו להפסיק לקבל דמי אבטלה ולחזור לעבודה, אבל אין עבודה, ולא הם אשמים במצב הזה אלא הממשלה. אל תיגע להם בקיצבאות עד שלא תפתור להם את בעיית המחסור במקומות עבודה. אם אתה לא מסוגל לפתור להם את המחסור, אז תשלים עם זה שהם יקבלו קיצבאות, וזה לא חסד אלא זכות. 4. מספר הרעבים עצום. גם אדם שאוכל לחם הוא רעב. במקום לאכול ביצים, גבינות, ירקות ובשר, הוא אוכל רק לחם. אני מכיר אנשים כאלה. יותר נכון היכרתי, אני לא מסתובב היום במקומות שהסתובבתי בעבר, אבל הכוויה השאירה צלקת, ומה שהיה בעבר נשאר גם היום. |
|
||||
|
||||
תוך סיכון קל בקריאות גנאי כאלו ואחרות: מה שאתה רוצה, מר מורמי, הוא להשאיר את המצב על כנו. המובטלים/זכאים/עניים יקבלו דמי אבטלה, ואת זמנם יעבירו בנעימים (או לא) בבטלה. מחוכם. אתה גם מנסה לשכנע אותי שמישהו כאן "נדפק" ושהמדינה "שמה אנשים בחורים". יקירי: אני אשכנזי במוצאי. סבי וסבתי עלו לארץ אי אז בתקופת יבוש הביצות (בו השתתפו), והשתכנו לבסוף בקרית אתא. סבי עבד קשה בבית החרושת "אתא" (זוכר?), ולבסוף הגיע לידי ניהול החשמליה של המפעל. הורי היו חברי גרעין השומר הצעיר (קיבוץ הראל), וכשעזבו חזרו לקריית אתא, שם בילו שנה או שתיים במרתף שכור. שני אלה, שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסם, עבדו קשה והגיעו, לבסוף, לידי הקמת חברה משלהם, ללא כל בסיס פיננסי שהוא. עבדך הנאמן, ללא כל חינוך מעבר ל-12 שנות לימוד כושלות משהו, מכהן כיום כמהנדס תכנה בכיר אי שם. האם אנחנו משפחה מיוחדת? האם יש בנו איזה קסם? לא. אנחנו סתם אנשים עובדים. *עובדים*. בחקלאות, בבניין, בחשמל, בפקידות, בניהול, בתכנות, בתידלוק, בהנדסת קול, בניקוי מכוניות, בבידור - כל אלה מקצועות שבני משפחתי עסקו בהם, וזאת ללא כל השכלה אקדמאית שהיא. ובמה טובה יותר ק. אתא המעטירה מ - נניח - שדרות? אין "המדינה שמה בחורים". נגמר. שנות החמישים חלפו עברו ביעף, גם שבט אדר ניסן אייר. מי שרוצה לעבוד - מי ש*באמת* רוצה לעבוד, ימצא עבודה. ואם לא ימצא - מתפקידה של המדינה לעזור לו למצוא - ודאי שלא לתמוך בקיבועו במצבו הנוכחי. ואם לא נמצאה עבודה, נתן להעסיקו בעבודות תשתית, על מנת שלפחות חלק סכום הכסף הניתן לו "יוחזר" למדינה על מנת שתוכל לתמוך ב*עוד* כמוהו! ומה עוד, תכנית ויסקונסין מציעה גם *השתלמויות*! כלומר, יש כאן נסיון להוציא את המובטלים מן המעגל ולהעניק להם מקצוע כלשהוא. מי אמר שהם מסוגלים להשתלמות? אני אומר. כל אחד, אם אינו צמח או מוגבל מוחית, יכול להשתלם במשהו, בדרך כלל ביותר ממשהו אחד. אם היו מציעים לך, לפתע פתאום, 20,000 ש"ח נטו בחודש בעבור ניקוי שירותים, למשל, אני בטוח שהיית מצליח להשתלם בזה במהירות הבזק. הכל כאן הוא שאלה של רצון. ובבקשה, חסוך ממני את תמונות החמלה של הרעבים והנדכאים. אני חייב להגיד לך, בתור אדם שהגיע להיכן שהוא היום בעיקר בזכות עצמו, שזה ממש, אבל ממש, לא מעניין אותי. |
|
||||
|
||||
1. לאמא שלי יש קטע כזה - כל פעם שאני אוכל ארוחה בבית, ומתחיל לאכול, נגיד, את העוף, היא תשאל ישר למה אני לא אוכל את הסלט, ואם אני אתחיל לאכול את הסלט היא תשאל אותי אם העוף לא טעים. שזה בערך מה שאתה עושה עכשיו: כרגע הם לא עושים כלום, אז נותנים להם אופציה לעבור השתלמות או לעבוד - ואתה מתלונן שהם לא עושים את שניהם. זה אפילו לא ראוי לתשובה. 2. צודק. אשכנזי שכמוני, חשבתי שכולם אותו הדבר וכולם יכולים ללמוד מקצוע. צודק, צריך להיות מרוקאי כדי להבין שכל אלא שעובדים בטקסטיל זה לא בגלל שהם לא קיבלו השכלה ראויה, אלא בגלל שהם מטומטמים. תגיד, אגב, מה רצו מאורי אור? הרי הוא צדק, לא? רגע, אז אם לא כולם יכולים ללמוד מקצוע, אז מה הייתה הבעיה שלך עם הסעיף הקודם? אלה שיכולים ללמוד ילמדו, ואלה שלא יניחו מסילות. הגיוני, לא? 3. יש הרבה מאוד אנשים כיום שאינם מוכנים לעבוד עבור משכורת מינימום. עדיף להם כבר לא לעשות כלום, לקבל את הקצבאות שאינן נמוכות בהרבה משכר המינימום, ולפעמים גם לעשות קצת כסף שחור ולדפוק את המדינה פעמיים. אל תספר לי על אנשים שמתים ללכת לעבוד, כי אני פגשתי לא מעט אנשים בחיי שאומרים שטוב להם להיות מובטלים רשמית, ולעבוד בלי לדווח. מעבר לכך - המדינה יכולה לכפות על הקבלנים שזוכים במכרזים לעבודות היזומות להעסיק את מי שהמדינה שולחת אליהם - כולל אנשים מבוגרים יותר, שבד"כ אין להם סיכוי למצוא עבודה בגלל גילם. האנשים הללו, אילו יציאו להם או לעבוד בשביל הכסף או להשאר בבית ולקבל קצבה - יעדיפו לקבל קצבה. אם האפשרות השניה לא תהיה קיימת - הם יעבדו. וקצבאות הן בהחלט חסד. מאוד חסד, אפילו. להיות מובטל זה לא כזה הישג אדיר שמגיע להם פרס על זה. אם להיות בוטה - הם צריכים להגיד תודה ולשתוק. תכף תציע שהם יעשו שביתת מובטלים להעלאת הקצבאות שלהם... 4. נכון, ואדם שאוכל ביצים, גבינות, ירקות ובשר לא אוכל קוויאר ולא יכול לאכול בטנדורי. אז יאללה, בוא נשלם לכל מובטל עשרת-אלפים שקל נקי בחודש, ובכך נפצה אותם על העוול הנורא שנגרם להם בגלל שהם פוטרו מעבודתם, ולא רצו למצוא לעצמם עבודה אחרת. המדינה, כמדינת רווחה, צריכה לדאוג לתנאי חיים מינימליים, ולא יותר. אדם שאינו מייצר דבר, אבל צורך כמו האדם הממוצע, מעלה את האינפלציה, ופוגע בכלל המשק. אדם שאינו עובד יאלץ להסתפק בהרבה פחות ממה שאדם עובד זוכה לו. זה לא חוק הג'ונגל, זה הגיון כלכלי פשוט וצודק. לא פלא שהקומוניזם היה כשלון. |
|
||||
|
||||
דובי, אתה מאשים אנשים מסוימים בכך שהם לא מוכנים לעבוד תמורת שכר מינימום. אתה בן עשרים-ומשהו, האם אתה עובד תמורת שכר מינימום? מצב שבו ילד אומר לאנשים שיכלו להיות הוריו "תגידו תודה ותשתקו" הוא בדיוק מה שלא תקין בסדר הקיים. המצב התקין הוא שההורים אומרים לילד "תגיד תודה ותשתוק". אני מקווה שאני לא בוטה מדי. |
|
||||
|
||||
דמגוגיה זולה, אלכס. זולה מאד. השאלה בן כמה דובי, או בן כמה אותו מובטל פוטנציאלי בו מדובר, אינה כלל ממין העניין. גם השיוך כ-"הורים" הוא, איך לומר בעדינות, אידיוטי. דובי, כמוני ואולי כמוך, עובד למחיתו. אנשים שאינם עובדים כי "המדינה לא מצאה להם עבודה המממשת את הפוטנציאל הגלום בהם", ומקבלים כסף מהמדינה עבור כך, יכולים לשבת ולשתוק. לפחות זה. דובי לא אמר זאת, אך אני אומר. זה המצב *התקין*, ואין זה משנה אם העובד הצעיר הוא בן 15 והמובטל הקשיש בן 60. ושלא תעז לספר לי על קיפוח ועל חוסר חינוך. חפש כמה תגובות למעלה וראה דעתי בעניין. |
|
||||
|
||||
שלום, ניר ודובי, דמגוגיה זולה אכן - הצרכנים שלה לא יכולים לשלם יותר. דובי כותב ש"לא מכבדים מבוגרים רק בגלל שהם מבוגרים". הוא צודק: מכבדים מבוגרים מפני שהם תרמו לחברה הרבה יותר מהצעירים. במקרה של פועל מבוגר, זה נכון כפליים. נכון, אין סיבה אמיתית לכבד מבוגרים - אחרי הכל, אנחנו בשנות העשרים שלנו הרבה יותר חזקים מהומלס זקן. אבל זה לא מצב תקין. דוגמה לאי-הצדק שבאי-שוויון היא הכיבוש הציוני דה-פקטו בשטחים. אם מג"בניק במעבר-גבול יכול לבעוט באדם בגיל הכפול משלו, שבמקרה גם בנה את הבית שבו הוא גר, השיטה נכשלה. המובטלים לא מקבלים את קצבאות-הקיום בתור נדבה, אלא בתוקף inalienable right. בדיוק כמו שזכות הקניין של פישמן מובטחת בידי בג"ץ וחוק יסוד, כך זכותו של כל אדם לקיום בכבוד (כן, שוב המילה הזאת) צריכה להיות מובטחת כזכות מקודשת. דובי, אתה רוצה שהכלכלה כולה תרוויח. אם כן, למה אתה לא תומך בהריסת שיטת הרווחים? ברגע שכל אדם יהיה חופשי לעבוד וליהנות מעמל כפיו, ברגע שהאחים עופר לא יאכלו קאוויאר לארוחת בוקר, הכלכלה תרוויח בריבוע. דמיין לך, כמה נהיה יצרניים אם לכל מובטל תובטח עבודה טובה. יותר מכך: דמיין לך חברה, שבה אין בושה לעבוד בעבודת כפיים "שחורה". הנה, אתה מטיח בי את צמד המילים "דיקטטורה של הפרולטריון". כן, אני כופר בדמוקרטיה קפיטליסטית. כאשר פקידי האוצר יודעים שמובטחת להם עבודה נוחה בהנהלת בנק או קונצרן ברגע שהם יפרשו, הם הופכים למשרתיהם של בעלי הממון. אני רוצה שפקידי האוצר ידעו, שמובטחת להם מלחמת הישרדות בשוק העבודה ברגע שהם יפרשו. אז נראה איך ישתנו דעותיהם. מה שיש לנו עכשיו הוא לא דמוקרטיה, זוהי דיקטטורה של התעשיינים. לעומת זאת, מרקס הציע "דיקטטורה" של מעמד הפועלים כשלב מעבר. אתה תחליט מה טוב יותר. (ומה כל-כך רע בחרדים? למה, בדמוקרטיה אין להם זכות להשפיע על מדיניות ציבורית? רק לפונדמנטליזם ליברלי מותר?) אתה אומר שהזכות לבריאות ותזונה היא נגזרת של הזכות לחיים. האנשים שמקבצים נדבות בטוק-שואז כדי לעשות ניתוח מציל-חיים לא שמעו על הזכות הזאת בטלוויזיה. מה שאתה אומר הוא, שתזונה ובריאות הן זכויותיהן של העשירים. אם נציגם של אותם 200 אלף הבלתי-מועסקים היה יושב במשרד האוצר ומתווה את מדיניות הממשלה, אותו ניאו-ליברליזם שאתה דוגל בו יחשף במלוא עירומו כאידיאולוגיה של המעמד השליט. אתה מדבר על אי-התערבות של הממשלה במשק. האם אתה תומך בממשלה כשהיא מפרקת שביתות? האם אתה תומך בממשלה כשהיא מצעידה את הפועלים כבשר-תותחים ב"תוכנית וויסקונסין"? אם כן, אתה תומך בהתערבות ממשלתית רק כשהיא פועלת לטובת התעשיין. תחשוב על זה. ניר, אתה מספר יפה על סביך החלוצים. אם תחליף את קרית-אתא בשיקאגו, אתה ממש תראה את ג'ון וויין החלוץ טובח באינדיאנים. החלום האמריקאי בהתגלמותו. המציאות קצת שונה. בעוד החלום מבטיח ניידות סוציאלית לכל מי שרוצה - הסטטיסטיקה מראה שניידות סוציאלית יש בעיקר למטה. האם זה בגלל שהשחורים לא רוצים לעבוד, והלבנים כן? אתה סיימת 12 שנות לימוד. האם עמדת בפני הדילמה: עבודה בבניין או אבטלה? אז איך אתה יכול לדבר על "אם מישהו באמת רוצה לעבוד"? העובדה היא, שבתנאים של "שוויון הזדמנויות" לא צריך קשרים כשיש פרוטקציה. אפילו לא צריך פרוטקציה כשאתה יודע להקרין את ה- upper classיות האשכנזית המשובחת הזאת. לסיום. דובי, אתה מפחיד אותי ב"הפרטת" הדיור הציבורי. גם אני לא בטוח שהרעיון כל-כך טוב. תבין: הפרטה היא מילה מעצבנת, כי היא מסתירה את העובדה שנכסים ציבוריים עוברים לידיים של בעלי-הון. חוק הדיור הציבורי, במקורו, נועד לחלק מחדש את העושר במדינה. אם הממשלה משרתת את בעלי הממון - כנראה שצריך להפקיע מידיה את ניהול חייהם של חסרי-הכל, ולתת להם את העצמאות לנהל את חייהם. אני מאמין ש"הפרטת" הדיור תביא להקלה זמנית בלבד. כשלא יהיה מה לאכול, הדיירים ישמחו למכור את הדירות בחצי מחיר, ובסופו של דבר, אנחנו מקבלים "הפרטה" טיפוסית. אבל עדיין, זה עדיף על "הפרטה" כפי שאתה מתכוון אליה. אני נחרד מהרעיון שדיור ציבורי (או בתי-ספר, בתי-חולים או בתי-סוהר לצורך העניין) ינוהל בידי חברות צמאות-דם ורווחים. |
|
||||
|
||||
היות ודובי טיפל יפה בעניין הגיל, אנסה לסכם כמה נקודות אחרות: 1. סבי החלוצים, החלום. אולי לא שמת לב, אבל טרחתי להדגיש את היות התאור שלי *אמיתי* (הווה אומר - לא חלום), וכן דיברתי על שלושה דורות במשפחתי. סבי, הורי, ואני. כולנו דוגמאות חיות ונושמות לאותו "חלום" שלך. מה אנו למדים מכך? לבוא, להצהיר ולדמגג - אין קל מזה. לעומת זאת, להתייחס לנתונים כפי שנכתבו - אולי זו סגולה השמורה רק לאשכנזים מנייקים כדוגמתי? 2. סיימתי 12 שנות לימוד. לא בהצלחה יתרה. הציונים שלי בפירוש לא הספיקו לקבלה למוסד להשכלה גבוהה, ללא קשר למוצאי. והנה, הפלא ופלא, קיבלתי הצעת עבודה כמהנדס תכנה עוד בזמן שירותי הצבאי. הכיצד? אולי כי הקדשתי זמן ללימוד תכנות באופן עצמאי, וזאת עוד כשנתיים לפני שהיה לי מחשב בבית. כשאני אומר "מי שרוצה - עושה" - אני מתכוון קודם כל לעצמי. עוד מעט תספר לי שהצלחתי ללמוד מחשבים כי אני אשכנזי... 3. ה-Upper Classיות האשכנזית המשובחת הזאת - כבודו ודאי חי עשרים שנה אחורה. אני עובד בהי-טק ועובדים איתי אנשים מכל הגוונים והעדות - ולא בחברה אחת עסקינן. האם הם חריגים סטטיטית? האם אני מדמיין? במקום בו אני עובד אנשים מתקבלים לעבודה בגלל כישוריהם. החברה לא יכולה להרשות לעצמה אחרת - זה לא כלכלי. לבוסים ממש לא אכפת מוצאו של התכנת שמביא את הכסף, וטוב שכך. 4. דילמה - בניין או אבטלה? ובכן, אחי הצעיר - אשכנזי רם יחש כמוני - השתחרר מצה"ל. הברירות שעמדו בפניו היו נרחבות ומגוונות, ואכן, את רובן ניסה: תדלוק, שטיפת מכוניות, בודק בטחוני בנמל תעופה, ומן הסתם עוד כמה מקצועות חופשיים. גם חברי האשכנזים לכיתה נהנו מפרוטקציות שונות, ומצאו את עצמם במישרות רמות: החל במלצרות וכלה בהאכלת גמלים (סיפור אמיתי). למעשה, היחיד מחברי לכיתה שהחל לעבוד בהי-טק מיד היה אני, וזאת רק בגלל ש - מה לעשות - אני מוכשר להפליא. עוד מעט תטען לאפליה כנגד הלא מוכשרים... |
|
||||
|
||||
לא יודע לגביך, אבל אני לא מכבד אנשים לא לפי הכוח שלהם ולא לפי הגיל שלהם. אני מכבד אנשים על-פי האינטלקט שלהם, היצירתיות שלהם, ההומור שלהם, הדעות שלהם, המוסר שלהם, ההצלחה שלהם - כל מיני פרמטרים. אני מודה שאני נוקט מידה של איפה ואיפה - לגבי מבוגרים אני מסתכל על מעשיהם בעבר, ולגבי צעירים אני מביט על הפוטנציאל הגלום בהם ומידת השאיפה שלהם להגשים אותו. המג"בניק שבועט בפלסטינאי הוא לא בעיה של חוסר כבוד למבוגרים (למה, בילדים זה בסדר לבעוט?), אלא בעיה של חוסר בכבוד בסיסי לבני אדם, בלי קשר לגיל. אוקיי, הגיע הזמן לקצת סדר בדברים. "זכות בלתי מעורערת" היא מושג ליברלי. הליברליזם הוא שמעניק לאנשים את זכויות האדם שלהם. הזכויות הללו כולן עד אחת מתייחסת לא לגבי "מה מגיע לי" אלא "מה אסור לעשות לי" - אסור לשלול מאנשים את הזכות לכבוד, למשל, על ידי השפלתו, הן ע"י הממשלה או ע"י מעסיקו. מתוקף קביעה זו יכולים להוציא צווי איסור פרסום על פרטי נאנסות, אסור לענות אסירים, אסור לכלוא אדם מעבר לתקופה מסויימת ללא אישור שופט, ועוד כהנה וכהנה. זכויותיו של אדם לא מחייבות את הממשל לעשות משהו למען אותו אדם - זכות התנועה, למשל, לא מחייבת את הממשל לדאוג לכולם לכלי רכב... היוצאים מן הכלל היחידים בנושא זה הם הזכות לחינוך והזכות לבריאות, כאשר בשני המקרים הללו חובה על המדינה לספק שירותים בסיסיים שיאפשרו לאדם להתקיים (בריאות) ולהתקדם (חינוך). בשני המקרים, כמובן, יש מקום לתעשיית בריאות וחינוך פרטיים - שיספקו שירותים מעבר לבסיסיים תמורת תשלום. מי שרוצה ללמוד תנך כל היום, לומד במערכת חינוך חרדית. מי שרוצה ללמוד חלקאות ילמד בבי"ס חקלאי. מי שרוצה השכלה גבוהה - ילמד באוניברסיטה או במכללה. מי שרוצה את הרופאים הכי טובים עם שירות מחלקה ראשונה, ישלם לבית חולים פרטי. אין "זכות לשיוויון"... זו הסיבה שהזכות לכבוד אינה מחייבת אף אחד לתת קצבאות קיום. קצבאות הקיום, לכן, הן כן מתנה של המדינה. הן מתנה הוגנת וצודקת, אבל עדיין מתנה, ולמדינה יש כל זכות להתנות את המתנה הזו בשימוש נבון בזמנו הפנוי של המובטל, כמו עבודות יזומות או השתלמויות. אני לא מבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר "להרוס את שיטת הרווחים". האם אתה מדבר על משכורת אחידה לכולם? אם כן - למה לאדם להשקיע בעבודתו אם אין לו להיכן להתקדם? המדינה מעניינת את התחת שלי (התחת שלך כבר עסוק עם ויסקונסין, לפי הכותרת...), אני עובד בשביל עצמי ובשביל משפחתי וחברי, ובשביל המטרות שאני מעוניין לתרום להן. אני לא עובד בשביל טובת הכלל. אבל המדינה כן צריכה לחשוב על הכלכלה הכללית, ולכן היא צריכה לדאוג שהמובטלים לא יתבטלו. פקידי האוצר מבינים היטב את ה"ג'ונגל" בחוץ, והם יודעים טוב מאוד שאם הם יהיו פקידי אוצר עלובים, הם לא יקבלו שום דבר בשום מקום. זה לא עניין של לשרת את האינטרסים של התעשיינים, זה עניין של לעשות החלטות כלכליות נכונות. אגב, מי אמר שפקידי אוצר צריכים אי פעם "לצאת החוצה"? העבודה שלהם משלמת וכדאית גם ככה. (מה שרע בחרדים, זה שאין מקום לשיחה איתם בד"כ. לא קשור לדמוקרטיה. גם לחרדים וגם לקומוניסטים יש מקום בדמוקרטיה). תוכנית ויסקונסין לא מדברת על "פועלים כבשר תותחים". מדובר בהתערבות של הממשלה במשק, נכון, אבל מדובר על הרע במיעוטו. אתה דורש התערבות בוטה בכלכלה בלי שום יתרון למשק. אני אומר - אם אנחנו כבר מתערבים ונותנים לאנשים דגים, בואו גם נלמד אותם לדוג כדי שיוכלו למכור אותם משוק וכך לכולנו יהיה דגים (כדי להכין מהם קוויאר, כמובן..). אני לא רוצה שום הפרטה של הדיור הציבורי. מדובר פה בעוד התערבות שהיא אנטי-כלכלית אבל מאוד צודקת ונאה. הפרטת הדיור הציבורי (היינו - מכירתו לאנשים פרטיים) היא פגיעה במטרות מפעל הדיור הציבורי, בלי שיצא לאף אחד שום דבר מזה, מלבד אותו כבוד מטופש ומיותר. מעודי לא טענתי שצריך להעביר את הדיור הציבורי לידי הון פרטי. זה יהיה מטופש. הון פרטי לא עוסק בפרוייקטים סוציאליסטיים. |
|
||||
|
||||
דובי, שוב חזרנו לעניין של כבוד. אגב, אני רוצה לשאול אותך משהו על הערה קודמת שלך: אתה אומר שצריך לשלול קצבאות כדי להרחיב את התמיכה במובטלים (פרפראזה). האם באמת אין מספיק תקציב לתמיכה במובטלים? אפשר לקצץ בפטורים ממס הניתנים למעסיקים בתואנה של "הורדת עלות העבודה", במקום לקצץ אצל אלו שלא יכולים להתנגד. אני, למשל, קיבלתי שוק כשראיתי שבנק הפועלים הרוויח מיליארד וחצי ש"ח בשנה האחרונה, ומחצית מהסכום הזה ילך לידיים פרטיות. הרי כמעט כל מה שהוא הרוויח זה מאנשים מסכנים שתקועים באוברדראפט או שיש להם משכנתה על צווארם. למה שאחרים עוד יהנו מזה? יש כסף, ומספיק. יותר מכך: אם אני לא טועה, צפוי למדינה השנה עודף תקציבי. עכשיו, לגבי הכבוד. האם אפשר להכות פלסטיני שהוא עורך-דין, ולא עובד מלוכלך? אני לא בטוח. זכויות הן לא אותיות על נייר, הן נובעות יותר מכל דבר מהכח שיש לאדם, וכח בחברה שלנו נובע רק מהון. הפלסטינים הם חלק מכל האי-שוויון שיצרנו. כאשר נשרפו ארבעים עובדות במפעל בחברון, הודות למאכער פלסטיני, האם זה היה עניינם של "השמאלנים" בישראל? האם, כאשר מגורשי הר חברון הוחזרו למערותיהם, זה היה באמת נצחון? האם חיים במערות משקפים צדק? בנוגע לכבוד למבוגרים. ניר לא מסכים, אבל מהנסיון הקצר שצברתי, רוב האנשים חייבים את המעמד הסוציואקונומי שלהם לנסיבות חייהם או פשוט למקריות (כמו שקרה במקרה הפרטי של ניר, שהוא באמת בלתי-סביר). אתה מדבר על אינטלקט, אבל מה זה אינטלקט מבחינתך? זה אומר שאדם פשוט דומה לך, ובעל תחומי עניין דומים. אם תבדוק איזה אנשים הם "בעלי אינטלקט", תראה שמדובר בעיקר באשכנזים אמידים. --- בנוגע לליברליזם. הבולשביקים של תחילת המאה ראו את עצמם כממשיכיה של המסורת הליברלית הישנה. זכויות של "נעזוב אותך לנפשך", הן כאמור, מועילות בעיקר לבורגנות. אם אתה באמת מאמין בזכויותיהם של בני אדם - אתה צריך להלחם עליהן. כשרופאים במערכת הבריאות עושים שיקולים של רווח-הפסד, זה לא ממלא את הזכות הבסיסית לבריאות. זוהי אשליה-עצמית. כשמערכת החינוך שלנו בעיירות הפיתוח היא כושלת כמעט מכל בחינה שהיא, זה לא ממלא את הזכות הליברלית ל"נקודת התחלה שווה". תתעורר ותריח את הקפה: זכויותיהם של אנשים לא-אמידים מופרות מדי יום. אפילו הזכויות הליברליות המסורתיות יותר, של צדק ומשפט הוגן, מוגנות בעיקר כשמדובר בראשי ממשלה, ח"כים וגבירים מסוגו של אלי הורביץ. הזכות לשוויון אולי לא קיימת בספרי הלימוד שלך. היא קיימת בספרי הלימוד שלי. אלו הם הבדלים בהשקפת עולם. --- אתה שואל, מה משמעותה של הריסת שיטת הרווחים? לא, לא משכורת שווה לכולם. לכל הפחות, זה אומר שמדיניות ציבורית לא תוכפף יותר לאינטרסים של בעלי הון. כשמפעל נסגר - משלמים כסף לבעל המפעל. כשהבנקים נופלים - נותנים כסף לבעלי הבנקים. כשהאבטלה עולה - בועטים במובטלים. זה לא מתקבל על הדעת. פקידי האוצר אולי חושבים שהם מנהלים מדיניות חיובית, אבל התוצאת שלה לא ממש חיוביות. (אותו הדבר בנוגע לבנק ישראל, שהכניס אותנו ביוזמתו הפרטית, ובניגוד למדיניות ממשלה, למיתון החמור בהיסטוריה). הם מנהלים מדיניות, שהיא חיובית עבור בעלי ההון, ומשום מה, האינטרסים של בעלי ההון מתאחדים אצלנו עם "האינטרס הציבורי". העובדה היא, שברגע שפקידי האוצר הבכירים מסיימים קדנציה, הם "יוצאים החוצה". וכשהם יוצאים החוצה, הם עוברים למשרות אצל בעלי הון. זהו חוק טבע. (בנוגע לדמוקרטיה: המדינה נשלטת בידי בעלי-הון. אתה חופשי לחשוב שזו דמוקרטיה. אני רק מאחל לך, שלא תגיע לשלב בחייך שבו תכיר במציאות.) --- אתה אומר שאני דורש "התערבות בוטה שלא מועילה למשק". מאיפה הלהט הרלגיוזי הזה, דובי? באיזה בית-כנסת סיפרו לך שהתערבות הממשלה לא מועילה למשק? ההשוואה היחידה בין כלכלה מתוכננת לכלכלת שוק שאני מכיר, היא זו שהתרחשה ברוסיה. אותו הדבר עם סין, שהכלכלה שלה היא החזקה והיציבה בדרום-מזרח אסיה, וטובה מאוד גם בסטנדרטים עולמיים. לפי מדדים מקובלים, הכלכלה המתוכננת בברה"מ של תחילת שנות השמונים הייתה במצב טוב לאין שיעור (ואפילו צמחה), בהשוואה לכלכלה היום. עובדה שאתה כנראה לא יודע, כשאתה מצהיר שהקומוניזם מת: מאז המעבר לשיטת שוק, הכלכלה הרוסית התכווצה במחצית. יותר מכך: תוחלת החיים של הרוסים ירדה לשפל חסר תקדים - הגבר הרוסי חי בממוצע כ- 55 שנה. תחשוב על זה לפני שאתה מדבר על "טובת הכלכלה" ו"למען כל החברה". אתה מציע ללמד מובטלים לדוג - למה שלא נלמד את בעלי-ההון לשחות? כמו שמודאג אומר, תפוקת העבודה של משקיע/מנהל בכיר היא פרופרציונאלית הפוכה לשכר שהוא מקבל. האם הון פרטי לא עוסק בפרוייקטים סוציאליים? דווקא כן. הנה, האליל של הסוציאל-דמוקרטיה, טוני בלייר, מפריט בתי-חולים, וזין על החולים. (בתי-החולים הממשלתיים שלנו ממילא פועלים כמו מוסדות פרטיים.) אצל ביל קלינטון איש-המרכז יש מחנות ריכוז פרטיים, הנקראים בשם "מתקני תיקון בהפעלת יזמים". אצל אליל שלטון-החוק ג'וליאני, כל מערכת לשכות התעסוקה היא פרטית (ולכן, מובטלים עושים קורסי השתלמות ב"קריאה בכף היד"). משרד האוצר החביב שלנו מתכנן לעשות את כל זה, וגם יותר. אתה תופתע. |
|
||||
|
||||
אתה מפספס נקודת מפתח - אני לא אומר שאין כסף לתת למובטלים - אני אומר שהענקת קצבאות למגזר בלתי-יצרני באוכלוסיה מבלי לדרבן אותו לעבוד, פוגע בכלכלה. הענקת הקלות במס להקמת מפעלים אולי אינה מוצדקת, אבל היא בהחלט מועילה יותר מאשר קצבאות אבטלה ריקות מתוכן. לא כמעט, ואפילו לא חצי. כ-29% מהכנסות הבנק באו מהציבור הרגיל, וחלק גדול מהכנסות אלו מגיע מעמלות, ולאו דווקא מריביות על אוברדרפט (אגב, אף אחד לא מכריח אותך להכנס לאוברדרפט. בכלל - במדינות אחרות לא קיים המושג הזה. אין לך כסף? קח הלוואה). שאר ההכנסות באות מבנקאות פרטית (לקוחות אמידים ועסקים בינוניים) ומעסקי הון. אגב, מליארד וחצי זה לא עד כדי כך הרבה לבנק גדול. תחשוב כמה כסף יש לביל גייטס לבדו... השנה לא צפוי עודף תקציבי. הייתה עלייה מקרית בתזרים המזומנים ממסים. איש לא יודע אם זה ימשך בחודשים הקרובים. בכל מקרה - אין שום סיבה ללכת ולבזבז אותו. עודף תקציבי, להזכירך, יותר טוב מגרעון... לא רק שאפשר, תאורטית, להכות פלסטינאי שהוא עורך-דין, אלא שמקרים כאלה כבר קרו והם ממשיכים לקרות כל הזמן. מג"בניקים בני 19, בדרך כלל, לא עוצרים לבקש מבן-אדם את כרטיס הביקור שלו לפני שהם תוקפים. חיים במערות הם בחירתם של החיים בהן. בדיוק כמו שלחיות באוהלים זו בחירה של הבדואים, ומי שמשכן אותם בבתים פוגע בהם, לדעתם. לא אתחיל לפרט לך כאן את רשימת חברי כדי שתאמין לי שיש לי די והותר חברים לא אשכנזים וגם לא אמידים, ולפעמים גם לא זה ולא זה. לפחות מבחינת הלא אשכנזים, מספיק שאציין את ידידי ושותפי להקמת האתר, טל כהן, שכבר רמז לעובדת היותו (gasp!) בלתי-אשכנזי. ----- זה יפה מאוד שהבולשביקים ראו בעצמם ממשיכי דרכם של הליברלים, אבל הם לא. מה רע בבורגנות? אני חלק מהבורגנות. הבורגנות היא הבסיס עליו מתקיימת הדמוקרטיה. בלי מעמד בינוני רחב, לא יכול להתקיים משטר דמוקרטי אמיתי. די, נמאס לי כבר. המושגים שלנו של זכויות היסוד פשוט מנוגדים. אתה חושב שלכל אדם מגיע הכל, ואני מאמין שלכל אדם מגיעה ההזדמנות להגיש לעצמו מה שהוא רוצה בלי שהוא יאלץ לתמוך בעל כורחו בכל נדכאי העולם. אני מאמין שהשיטה הנוכחית מעודדת אבטלה ואינה מסייעת לאיש, בעוד שרפורמה כמו תוכנית ויסקונסין תהיה צעד לכיוון עידוד תעסוקה וסיוע אמיתי למובטלים ולכלכלה בכלל. המדינה היא כלי, נכון, אבל היא לא בנק. לראות במדינה את המזור לכל צרותיהם של הבלתי-מוכשרים או העצלנים או אלו שזכו לחינוך לקוי מהוריהם, או אלו שסתם לאשפר עליהם מזלם, זו שטות שאינה יכולה לשרוד. ומילה אחרונה - הכלכלה של רוסיה נפלה קורבן לדמוקרטיה דמיקולו שנפלה עליה מבלי שהעם הרוסי יהיה מוכן לכך, וזאת לאחר שרוסיה נשענה זמן רב על מדינות ברית המועצות עבור משאבים רבים וכוח רב. רוסיה מוכנה היום לדמוקרטיה כמו שהיא הייתה מוכנה ב-1917 למהפיכה מרקסיסטית (כלומר - בכלל לא). זה לא קשור לכלכלה, זה קשור לסוציולוגיה. |
|
||||
|
||||
לא הרבה מעל, אגב. המצב התקין הוא שמי שמקבל מתנה מהמדינה, אין לו זכות לבוא בדרישות. הגיל שלי ממש לא רלוונטי לעניין. האם עוד חמישים שנה אני אוכל להגיד לאנשים להגיד תודה ולשתוק כמה שאני רוצה? מה ישתנה אז לעומת עכשיו? בסך הכל אני אהיה עוד יותר סנילי ממה שאני גם ככה... כל הקטע של כבוד למבוגרים רק בגלל שהם מבוגרים אף פעם לא נראה לי. מזכיר לי קצת את חוק החסינות הפרלמנטרית. מי שקבע אותו, איך לומר, היו לו אינטרסים בעניין... אני בהחלט מקווה לזכות לכבוד מאנשים בגלל מעשי ודברי, ולא בגלל שיצא לי להוולד לפניהם. |
|
||||
|
||||
לך אתה ותעבוד בבניית מסילות ברזל! (אני עבדתי פעם בחלוקת דואר.מי עוד מן המתדיינים בפורום זה עבד בעבודה מסוג זה? |
|
||||
|
||||
לפני הצבא עבדתי מספר חודשים בפס יצור במפעל מזון. נחשב? |
|
||||
|
||||
לפני הצבא גם אני הייתי תקופה קצרצרה בדואר, ואח''כ במפעל אריזות בפ''ת. |
|
||||
|
||||
כפי שכבר התוודתי פעם באייל, אני הקלדתי פעם את תוצאות ניסויי הקופקסון בעכברים עבור מחלקת מו"פ של טבע. כל 5 היה עכבר בריא, 3 משותק בחצי גופו התחתון, 2 משותק לחלוטין, 1 מת. אחרי עשרה ימים מן העכבר עכבר הזה אני יכול להעיד שקופקסון עובד יופי (לפחות על עכברי מעבדה חמודים). אח"כ לא החזקתי יותר מארבעה ימים במחסן של טבע. שמונה שעות ביום היינו פותחים חפיסות של כדורים, זורקים את המרשם, מכניסים מרשם חדש בעברית, סוגרים יפה, מדביקים מדבקה ומסדרים בארגז. שמונה שעות של רדיו אמצע הדרך (כמדומני) עם שדרנים מפגרים בבוקר, דידי הררי בצהריים ואז הביתה. דווקא התחלתי להתרגל לסיזיפיות הקיומית של הג'וב הזה, וסביר להניח שהייתי משלים את עשרת ימי עבודתי במקום אלמלא הנוסעות הקבועות בקו הרצליה-טבע גילו כוונה ברורה ומיידית לבצע בי שפטים לאור בקשתי הנשנית לרדת קרוב לבית. קרוב לבית שלי, זתומרת. |
|
||||
|
||||
אני מימנתי את שלוש השנים של התואר הראשון בעבודות אבטחה שונות ומשונות. איבטחתי סניפים ומשלוחים של רשות הדואר, מתקנים וכלים של חברת החשמל, אוטובוסים ותחנות של "אגד", ארועים של עיריית ירושלים, אתרי בניה על ומעבר לקו הירוק וכן הייתי סייר לילה שקופץ לאזעקות של חנויות, מפעלים ובתים פרטיים. כדי להרוויח עוד קצת, יצא לי כמה פעמים לעבוד ברציפות מיום שישי ב6:30 ועד לחצות של מוצ"ש. השכר היה בין מינימום לקצת יותר, התנאים היו מחורבנים (לבלות לבד לילה שלם ליד מכשיר מתיחת חוטי חשמל באמצע השומקום בנחל שורק) והיחס לא משהו. אם מחר בבוקר אני אמצא את עצמי בלי עבודה ובלי כסף, אני אפתח את דפי זהב ואתחיל להתקשר לחברות האבטחה באזור מגורי. אומרים שהשכר שם עלה בשנתיים האחרונות. |
|
||||
|
||||
אם כבר זה הפך לדיון על עבודות מסריחות מעברנו המביך, לדעתי אני לוקחת את כולכם בסיבוב. משמרות לילה בחברת אבטחה, משמרות לילה באיתורית ז''ל, קיפול קרטונים במפעל, עונה-לטלפונים-בסנדוויצ'יה, מודל עירום לציירים, ליצנית, מלצרית, פרומושנאית של גלידה, בנק וסיגריות (נשימה ארוכה) ובטוח שכחתי כמה. את התואר הראשון מימנתי מעבודה כמרכזת בצופים. את התואר השני מעבודה באוניברסיטה במשרד הרישום. את התואר השלישי - טוב, עכשיו אני כבר גדולה, אז יש לי עבודה אמיתית. נראה מי יבוא עם רפרטואר יותר דוחה. |
|
||||
|
||||
ילדים עם צרכים מיוחדים. זה לא רפרטואר דוחה בכלל, אבל זה לא קל. |
|
||||
|
||||
ממתי עבודה בחינוך היא עבודה מסריחה מעברך המביך? ____ העלמה עפרונית, מרכזת הדרכה בצופים. קורה. |
|
||||
|
||||
שתי העבודות האחרונות ברשימה לא שייכות ל"עבר המביך" - הן באו כתגובה לאיזי, שציין איך הוא מימן את התואר שלו. העבודה בצופים היתה בהחלט חוויה שלא הייתי מוותרת עליה. ________ נגה, מרכזת בצופים בעברה. |
|
||||
|
||||
העבודה הכי רעה שקלייב עבד אי פעם היתה אצל ג'יין מאנספילד... בדיון 676, לגלול עד לתמונה של פצצת הקולנוע. מייקל פאלין היה גר בשקית חומה בתוך מיכל שופכין, קם השכם בבוקר ועובד 14 שעות בתחנת הקמח ובבית אבא היה משכיב אותו לישון בחבטות חגורה. לעומתו, גראהם צ'פמן היה קם בשלוש לפנות בוקר, מנקה את האגם בו ישן, אוכל מעט חצץ חם, הולך לעבוד כל היום בטחנת הקמח בשכר שני אגורות לחודש, ואם היה התמזל לו מזלו, אבא היה מכה אותו על הראש עם בקבוק שבור. |
|
||||
|
||||
וזה כמובן כלום לעומת יום העבודה בן 29 השעות של אריק איידל, שהחל באכילת גוש רעל, ושבסופו אביו היה הורג אותו ואת אחיו ושר "הללויה" על קיברם... |
|
||||
|
||||
והיום, כשאתה מספר את זה לצעירים, הם לא מאמינים לך... |
|
||||
|
||||
3 שנים כמאבטחת בחברת החשמל. יותר מזה אני לא חושפת עבודות מביכות (בניגוד לנגה אני עדיין לא גדולה ועדיין אין לי עבודה אמיתית). |
|
||||
|
||||
הכי כדאי להיות גדולה, להיות גדולה, להיות גדולה |
|
||||
|
||||
אני אפילו לא אתחיל את הדיון הזה איתך... (יש לך עבודה בשבילי?) |
|
||||
|
||||
עבודה כמאבטח בחברת חשמל היתה מהיותר נוחות, נעימות ומכובדות שברזומה שלי. פרט לעובדה המצערת שהייתי חייב להשאר ער במשך כל המשמרת, היו לי את כל התנאים: חדר מואר, ממוזג/מחומם (בהתאם לעונה), מטבחון, שולחן כתיבה, הסעות מ/אל הבית ושלוש עד חמש משמרות בשבוע לשבת ללמוד, להכין תרגילים וכו'. |
|
||||
|
||||
בחברת חשמל יש שלושה מעמדות של עובדי בטחון. 1. בנים של עובדים - שכר סטודנט, תנאים סוציאלים, סביבת עבודה הולמת. 2. מאבטחים - עובדי חברת שמירה, בוגרי קורס פיקודי וקורס אבטחה, תנאי עבודה טובים, אין קביעות, אין תנאים סוציאלים. 3. שומרים - עובדי חברת שמירה, מסוגלים להוציא רשיון נשק ולעבור בשלום מטווח פעם בשלושה חודשים, תנאים הכי גרועים שיש, אין קביעות אין תנאים סוציאלים. אני בד"כ הייתי שייך ל2. לפי התאור שלך אתה היית שייך ל1. |
|
||||
|
||||
גם אני 1. מתוך שישה בני עובדים שהועסקו במחוז, היינו שלוש בנות. היחידות בארץ. |
|
||||
|
||||
האפליה בין בני עובדים לעובדי אבטחה אחרים היא מדיניות מוצהרת ?? |
|
||||
|
||||
כן. בני העובדים הם עובדי חברת החשמל בעוד שהמאבטחים האחרים הם עובדי קבלן, קרי - עובדי חברת השמירה. הם יכולים לעבוד למעשה בכל מתקן אותו מאבטחת החברה. |
|
||||
|
||||
בני עובדים מקבלים את המשכורת מחברת החשמל ויש בינם ובין חברת החשמל יחסי עובד-מעביד. שאר עובדי האבטחה הם עובדי חברת אבטחה (חברת כוח אדם לצורך העניין) ואין בינם ובין חברת החשמל כלום. חברת החשמל יכולה להודיע לחברת האבטחה, שאין היא מעוניינת באדם מסוים והיא מסרבת לאפשר לו את הכניסה למתקניה. לעובד אין שום יכולת לערער על ההחלטה, ששקולה למעשה לפיטורים, אבל זה לא פיטורים אלא אם כן חברת האבטחה מסרבת לתת לו מקום עבודה אחר באותם תנאים, וגם אז, הפיצויים הם על חשבון חברת האבטחה. בד''כ כל שנתיים מוציאים את אבטחת המתקנים למכרז, כך שתוחלת החיים של העובדים במתקנים תלויה ברצון הטוב של הזוכה במכרז לגייס אותם, תוך ויתור מצידם על הוותק אותו צברו בחברה הקודמת. |
|
||||
|
||||
ידעתי ששכחתי כמה. אז הנה אחד שנזכרתי בו בעקבות הדיון על בנים-של: בעוד ההורים שלי הלא-יוצלחים לא הצליחו לסדר לי עבודה בחיים, היתה לי חברה בתיכון שהוריה עבדו באוניברסיטה הפתוחה. וכך עבדתי בתור משגיחת בחינות באוניברסיטה הפתוחה, תודות לאותה חברה. אז הנה, עוד אחד. |
|
||||
|
||||
לא יפה. גם חברת החשמל וגם האוניברסיטה הפתוחה רחוקים מלהיות מפעלים פרטיים. לא ברור לי למה מה שנחשב פלילי בכל מקום נורמלי, נעשה כאן לעין השמש ועוד חושבים שזה בסדר. |
|
||||
|
||||
מסכימה אלף הסכמות. זה אחד הדברים שתמיד שיגעו אותי, באזרחות כמו גם בצבא (בעיקר בצבא). ואם כבר בפלילים עסקינן, מה עם "יש לי חבר בעירייה שיבטל לך את הדו"ח"? |
|
||||
|
||||
עבודה בפס ייצור של חברה למוצרי קרטון (יצירת קלסרים, מעמדים לכלי כתיבה וכאלה) + עבודה על מכונת השרינק שעוטף את המוצרים הגמורים: 8 שעות של עבודה בעמידה, מול מכונה חמה, שבקיץ זה היה סיוט. אגב, הייתי הפועלת היהודיה היחידה במפעל- כל השאר היו ערבים. |
|
||||
|
||||
הייתי חצרן בבית אבות ובפנימיה לפני הצבא טכנאי שירות בטלויזיה בכבלים. כשהתחלתי ללמוד עבדתי כלבורנט במעבדה לפיזיקה בבית ספר תיכון לילדים שחושבים שהם חכמים. העבודה הכי גרועה שלי הייתה מוקדן שירות בחברה בשם TVTEL שהחזיקה איזו רשת שאיפשרה שירותים כאילו אינטרנטיים לאנשים שלא יודעים מה זה מחשב, על חלונות 95 ברוחב פס אפסי ובמחיר מופקע בעליל. אחרי זה התחלתי לעבוד בעבודות מקצועיות יותר בחברות הי-טק (כושלות ברובן) ואני ממשיך במסורת עד היום הזה. |
|
||||
|
||||
אני פעם קיבלתי 66 ש"ח לשעה1 כדי לגלוש באייל, ולכתוב בו הודעות (מצוינות). בעצם אני עדיין עובד בזה. איזה כיף לי. 1במקסימום, כ300 אחוז. ברוב הלילות זה יוצא רק 44. |
|
||||
|
||||
מאפיית דוידוביץ', הלילות שבין חמישי לשישי, קליעת חלות. והייתי אז קיבוצניק, ובכיתה י''א, ושאר בני הכיתה שלי מהקיבוץ עבדו איתי. עזבו, סיפור מוזר וספק אם לעניין. |
|
||||
|
||||
לא יודעת אם הם מביכות במיוחד, אבל הרשימה שלי כוללת: -תרגול ילד עם בעיות מוטוריות.(גיל 13) -שיעורים פרטיים לילד בן שמונה.(14) -המון המון בייביסיטר (12 והלאה) -ציור על חולצות והיום? מורה מחליפה בגנים ובבית ספר יסודי. ואם מדברים על עבודות ללא פרנסה, והבית ספר שלי סיפק הרבה כאלה, אז הרשימה כוללת: לולנות, ציור על קירות, עבודה בעיתון, עבודה ברדיו, מזכירות ועוד היד נטויה... ________ העלמה עפרונית, לא בהכרח מכירה את הקשר בין עבודה לבין פרנסה. |
|
||||
|
||||
עבודה ללא פרנסה: להיות בבריכה אחת עם ילדים שנהנים להטביע אותך, או להרים אותך (כן, כן, הם יכולים) ולזרוק ב"ספלאש!" אדיר עוד לפני שהספקת להתאושש מזה שהטביעו אותך. |
|
||||
|
||||
רק אני בורגני פרוטקציונר: (16) מוכר בגלידריה (17) קלדן בבנק דיסקונט (21) כתב מדעי במכון ויצמן (22 ואילך) עוזר מערכת בפיננשל טיימס עבודות בלי שכר: (20 ואילך) עורך ראשי באיזה אתר אינטרנט איזוטרי לגיקים ישראלים. |
|
||||
|
||||
בלי שכר?! מה אנחנו1, עיזים? אנחנו השכר שלך, אנד ד'טס היי אס יו קן גט, מיי בוי. 1"אנחנו": קוראי אתר האינטרנט האיזוטרי לגיקים ישראלים. |
|
||||
|
||||
אתם לא שכר. אתם עונש. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
1.חלק מתוכנית ויסקונסין - זה ההדרכות/"השתלמויות" . 2.ההדרכות המוצעות הן: א) מחשבים - שהיום לא מספיק לדעת מחשבים,אלא מחפשים ניסיון של אנשים שעבוד כמה שנים טובות לפני במקום מסויים . ב) אנגלית - גם כאן מצפים במקומות-עבדה מסויימים לידיעת האנגלית על בוריה . ג) חשבון - בין אם חיבור/חיסור/כפל/חילוק ונעלמים . 3.העצוב בכל-התוכנית שגם אדם שלמד ברמה של הנדסאים (המתמטיקה, האנגלית והמחשבים ברמה הרבה יותר גבוהה מהרמה הבסיסית המועברת בהדרכות/הרצאות/"השתלמויות") אינו מקבל פטור גם אם ממציא תעודות על הלימודים - שכן,מבחינת תוכנית ויסקונסין כולם בורים ועם-הארץ . 4.הגם שחברת AGENS "שברה את הראש" איזה קורסים לא המצאנו שצריך להמציא - וכך הומצאו להם קורסים כדוגמת: א) עברית - גם לאנשים שנולדו בארץ ולא רק לעולים !!! ב) איפור - כל מיני קרמים ובשמים למריחה והתזה . ג) התנהגות בראיון-עבודה . 5.אפרופו,התנהגות בראיון עבודה - אדם יכול לבוא בחליפת חתן ועם בושם שעולה כמה מאות שקלים - וגם אז,אף אחד לא נותן לו תעודת-אחריות שיקבל העבודה - שהרי המעסיק ימשיך לשאול בכל ראיון ואת כל אחד/ת: א) ניסיון - יש/אין ??? ואם אין - יוצא שבקשת תקופת-ניסיון נתספת אצל המעסיק כמו אדם שורר שבא לבקש נדבות (כך לפחות היה מעסיק אחד שאמר לי בתגובה:"אתה רוצה ניסיון,אין שום בעיה - אבל בחינם") !!! ב) גיל - מבחינת המעסיקים גיל 30 ומעלה נחשב כבר "זקן" !!! (פעם אחת שאלתי איזה מעסיק שענה לי כך - מה זה מבחינתך צעיר ??? אדם שהרגע השתחרר מצה"ל או מקסימום למחרת ואח"כ הוא נחשב "זקן" - מיותר-לציין,שהמעסיק לא החזיר תשובה)!! 6.בברכה . |
|
||||
|
||||
מעסיק שמצפה לקבל עובד שהרגע השתחרר מ(שרות חובה ב)צה"ל, וכבר יש לו 10 שנות נסיון מקצועי, הוא מעסיק שרצוי לברוח ממנו כמו מאש. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהוא קצת הגזים, אבל קשה למצוא עבודה בארץ אחרי גיל 45-50. מהגיל הזה, אף שיש לך נסיון עשיר ונותרו לך עוד לא מעט שנים עד לפנסיה, אתה נחשב "זקן". |
|
||||
|
||||
הפרי תלוי בכמות המאמץ וההשקעה. בטרגדיות היווניות, לפעמים החטא הוא העונש. |
|
||||
|
||||
"בטרגדיות היווניות, לפעמים החטא הוא העונש". אפשר לקבל בבקשה דוגמא? |
|
||||
|
||||
אהלן שמעון, אהלן דובי. דווקא לא - אני לא חושב שיש קונספירציה נגד המובטלים על דורותיהם. כוח עבודה זול יש תמיד, ואין צורך לטפח אותו :-( חוץ מזה, אני מסכים אתך לחלוטין. ישנן שתי גישות שונות לאבטלה: אחת, הרואה את האבטלה כאסון, ומבטיחה לתעשיינים להגדיל את אחוז המועסקים. השניה, הרואה את האבטלה כאסון, ומבטיחה למובטלים שכבודם יוחזר. (יש גם השקפה שלישית, זו הניאו-ליברלית, האומרת שהתעשיינים ידעו לטפל בתופעה גם בלי התערבות הממשלה). זו דוגמה קלאסית של הוויה הקובעת את התודעה. דובי רוצה להוריד את האבטלה כדי שהתעשיינים ירוויחו. זכותו, וגם זכות הממשלה. מה שכן, זו עמדה המשקפת אידיאולוגיה המשרתת מיעוט זניח בעם. שלטון המיעוט על הרוב. לא דמוקרטיה. לדידי, ישנן כמה זכויות אדם בסיסיות שהמדינה צריכה להבטיח. מגורים, תזונה, רפואה, וגם - כן, כן - הזכות לעבודה. לא עבודה במקדונלדס, נקיון בתי-שימוש, אלא עבודה המאפשרת לפרט ליישם את מלוא הפוטנציאל הטמון בו. הזכויות הללו לא נשמרות. מובטל עולה היום היה מעדיף לחיות בברית-המועצות של פעם, "אימפריית הרשע", ולא במדינה דמוקרטית-מערבית למופת כמו ישראל. הזכויות הפוליטיות הכל-כך אהובות על ליברלים, והמובטחות לכולנו, הן למעשה זכויות פיקטיביות עבור אדם הנמצא בשפל הסולם הסוציו-אקונומי. עובדה שממשלת ישראל על דורותיה לא מייצגת את האדם הזה. זכויות חברתיות, לעומת זאת, הן ממשיות מאוד. וזה מביא אותי לעניין הבא - המס על הבורסה. נראה שכמעט כולם כבר הבינו את הטפשות שיש בתופעת הספסרות בבורסה. לדעתי, הבנקים יהיו הראשונים להפגע מהמס. לדברי "קברניטי משק" שונים המס אמור לעבור בכל זאת, אבל בעסקת-חבילה יחד עם קיצוץ ברשת הבטחון הסוציאלית. נזרוק כמה עצמות לאספסופים: נחזיר חצי-נקודת-זיכוי-לנשים, נוסיף 90 ש"ח לקצבאות, ואז נוכל להפטר מכל הדרישות הפופוליסטיות לשוויון ולהעביר את הרפורמה שלנו. (אגב, וועדת בן-בסט פועלת בסודיות מוחלטת, ואפילו מתגאה בזה. איך זה בתור שקיפות ומנהל ציבורי תקין?) וזה מראה לך עד כמה חסר-תוחלת המאבק בכוחות טבע אדירים. הדרך היחידה להפטר מתופעה בה אנשים עם כסף מרוויחים עוד כסף, שבזכותו הם מרוויחים עוד כסף - על חשבונם של העובדים שמייצרים את הרווחים - היא לחסל את שיטת הרווחים. כמו שכתבת: רפורמה במס, גם אם היא תכוון לטובת "החלשים", תפעל תמיד לטובת העשירים. "תכנון מס", מקלטי מס, "הקלות מס" של משרד האוצר - כל אלה נקנים בכסף, שאחר-כך מייצר עוד כסף. על כן, נראה שהפתרון הטוב ביותר יהיה להחזיר את החוק הישן נגד ספספרות. זה יפסיק את התנודתיות המסוכנת בבורסה, יחזיר לה מעט הגיון, וגם ישמור על "הציבור הטיפש" מכרישי מניות. בנוסף לכך, בחלום הורוד שלי (או שמא האדום? :-), אני רואה קמפיין הלאמה גדול. ברגע שהפישמנים, הנמרודים, הדנקנרים וכל השאר יאבדו את ההון שלהם, הם כבר לא יוכלו לקנות ראשי-ממשלה וחברי כנסת. סוף-סוף תהיה לנו מדיניות ציבורית לטובת הציבור. |
|
||||
|
||||
שתי גישות, והנה אני איני דוגל שאף אחת מהן! אני לא ממהר לפייס את התעשיינים ולהסביר להם שהכל יהיה בסדר (שאם לא כן, לא הייתי כולל הצעה להעלות את שכר המינימום), ומצד שני, אני גם לא ממהר לנפח את האגו של המובטלים ו"להחזיר להם את הכבוד". כבוד מעניין את התחת שלי, אם תסלח לי או לא. למעשה, אין דבר גרוע יותר מכבוד. "כבוד" הוא המטרה של פרוייקט מכירת הדיור הציבורי לדייריו (או, אם נרצה להפחיד אותך מעט - הפרטתו. הרי בזה מדובר, לא? העברת רכוש ציבורי לידיים פרטיות). למה אנשים צריכים לקנות את הדירה שלהם אם הם בכל מקרה מקבלים אותה עבור פרוטות כולל תחזוקה? כדי שיוכלו להגיד שיש להם בית משלהם. וואללה יופי. כבוד יש, רק שכל חסר קצת. אני לא רוצה להוריד את האבטלה כדי שהתעשיינים ירוויחו, אלא כדי שהכלכלה כולה תרוויח. אף אחד לא מרוויח מאינפלציה משתוללת כמו שהייתה פה עד לא מזמן (מישהו זוכר?), שפינתה את מקומה רק כדי לאפשר למיתון להכנס בדלת. מובטלים הם נזק נטו לציבור - הם עול כלכלי, הם מקור למרמור חברתי והם כר גידול לבורות ופונדמנטליזם. אני מודה ומתוודה שהרצון העז שלי לפתור את בעיית המובטלים בארץ נובע משיקולים אנוכיים לגמרי: אני מאמין שחברה עם אחוז אבטלה נמוך היא חברה טובה יותר. אבל איך התעשיינים נכנסים לפה? מה אני עשיתי שתרם לתעשיינים? הכרחתי את המובטלים לעסוק במשהו או ללמוד. גרמתי להם לסייע ביצירת תשתית בישובים בהם הם עצמם גרים. (אני עאלק. התוכנית של הממשלה...) אגב, אין שום דבר "ניאו" בגישה הליברלית שכוחות השוק ידאגו לתקן את המצב בעצמם. יש מספיק דוגמאות להראות שכמה שפחות התערבות ממשלתית במשק - כך ייטב. אבל אם כבר מתערבים ומזרימים כסף לציבור לא יצרני - לפחות שיסייעו להפוך אותו ליצרני. והטענה שלך כאילו הגישה שלי היא לא דמוקרטית היא מגוחכת להפליא, במיוחד לאור הדעות הקומוניסטיות שאתה עצמך מפגין. למיטב זכרוני, קומוניזם אינו דוגל בדמוקרטיה. *דיקטטורה* של הפרולטריון הוא הביטוי המדוייק, אם אני לא טועה. הזכות לעבוד בעבודה המאפשרת לאדם למצות את מלוא הפוטנציאל שלו היא ללא ספק המצאה משעשעת להפליא. באותה הזדמנות, בו נוסיף גם את הזכות של כל אדם לקבל תואר באיזה מקצוע שהוא רוצה, ונשרוף את האוניברסיטאות המעצבנות האלה שלא מקבלות מישהו עם ציונים כמו שלי ללימודי רפואה או מחשבים. הזכויות למגורים, תזונה ושירותי בריאות הן נגזרות של הזכות לחיים. מאיזו זכות נגזרת הזכות המוזרה שלך? לכל אדם יש זכות לנסות לעבוד במה שהוא רוצה, ולנסות ללמוד מה שהוא רוצה, אבל המדינה לא יכולה להבטיח לכל אדם שהוא יצליח להשיג את מה שהוא מבקש, וטוב שכך. טוב, ובנוגע לאמירה הקומוניסטית בסוף ההודעה, אני יכול רק להרהר בדמיון הרב שבין שיחה עם קומוניסט לשיחה עם חרדי - שניהם מתעלמים מהמציאות וממציאים לעצמם הוכחות לדברים שלא יכולים להתקיים. שניהם אטומים לטיעונים ברורים מאליהם, ועם שניהם חבל על הזמן של השיחה. |
|
||||
|
||||
מטרת פרויקט מכירת הדיור הציבורי לתושביו היא למנוע מצב שבו הם (או בניהם) יגורשו מהבתים ע"י רשות ממשלתית החפצה בנדל"ן או בבתים עצמם לכל מטרה כלשהיא, מה שאפשרי להלכה(וקורה גם למעשה במקומות מסויימים ברחבי הארץ). בעיניי זו מטרה שחורגת בהרבה מתחום הרגשות (ה"כבוד" הידוע לשמצה וכו') ומשרתת את התחום המעשי, בכך שהמדינה מאפשרת לאנשים לקבל בעלות על בתיהם היא מחזקת אותם ונותנת להם בסיס פיזי להתקדמות כלשהיא בסולם החברתי-כלכלי. נושא נוסף - האם חברה עם אחוז אבטלה נמוך יותר היא בהכרח חברה משגשגת יותר? אתה יוצא מנקודת ההנחה שחלק ניכר מן האבטלה נוצר כתוצאה מעצלות או מתנאים מופלגים שנותנת המדינה למחוסרי העבודה, אך אין זה המצב בהכרח בכל חברה ובכל מקום. לדוגמה: במדינות מערב אירופה יש מה שנקרא "אבטלה קבועה" בסביבות 7% שהגורם העיקרי לה הוא העובדה שעם ההתקדמות הטכנולוגית והצורך בהתמחות מקצועית גבוהה יותר נחוצים פחות ופחות אנשים ע"מ לקיים את המשק, אך במקביל עולה רמת החיים הכללית מכיוון שתעשיות עתירות-טכנולוגיה מרימות את התל"ג ותורמות למדינה סכום גבוה בהרבה פר עובד מתעשיות קלאסיות (חקלאות, טקסטיל וכו'). מה התוצאה? המובטלים הנ"ל חיים מקצבה גבוהה במיוחד ומאיכות חיים גבוהה מאוד (באופן יחסי, כמובן). לכן, קביעתך כי אבטלה הינה שווה ערך להורדת ערכה של חברה מסוימת אינה נכונה בהכרח. בנוגע לקומוניזם - אני חושב שהדעות שמוצגות כאן נופלות יותר תחת ההגדה של מרקסיזם-לניניזם, ולא קומוניזם. ההבדל? קומוניזם הוא אופן שלטון מושחת המבוסס על גירסה מעוותת של האידיאולוגיה הנ"ל. האידיאולוגיה עצמה הינה דמוקרטיה טהורה בהרבה מאוד מובנים (במיוחד החברתיים), בעוד היישום שלה היה דיקטטורי ולא-דמוקרטי בעליל. גלעד |
|
||||
|
||||
"מי תודה למי ברכה לעבודה ולמלאכה" לימדו אותנו לשיר בגן. בבית הספר מספרים לנו את סיפורי המושבות הראשונות (הבורגנים שעזבו את חיי הרווחה ברוסיה לטובת חיי עבודה בישראל) ואת גדודי העבודה, שולחים אותנו ל"שירות לאומי" בקיבוץ. בכל סיפורי הילדות (כולל לימודי ההיסטוריה שהיא סוג של סיפורי ילדות למתבגרים) הפועל הוא תמיד אדם ישר דרך וצנוע(צנוע בעל כורחו לפעמים) והרע הוא עשיר (יהודי קמצן או פריץ גוי). בקיצור אחת ממטרות מערכת החינוך (בנוסף ללהפוך אותנו לחיילים צמאי דם) היא להכניס בנו את הרצון לחיות מעמל כפינו בגאווה, כלומר להפוך אותנו לפועלים. במערכת החינוך הישראלית העבודה היא ערך. בעולם האמיתי, לעומת זאת, הפועלים נמצאים בתחתית שרשרת המזון, כמו הפלנקטון. הם מספקים את עיקר התוצרת ממנה ניזונים שכבות על שכבות של מנהלים, בעלי הון ופוליטיקאים. הם אילו שבסוף יום עבודה מחזיקים בזכויות לדבר שלא היה בעולם באותו בוקר. זה יכול להיות קטע קוד במחשב, זה יכול להיות 40 מגבות וזה יכול להיות רעיון לפרסומת לטמפונים. עבודה שווה כסף שבזכותו המפעל שבו הפועל עובד מתקיים. מתוך הכסף שמגיע למפעל בזכות מכירת המגבות או התוכנה, אחוז מזערי מגיע לידי הפועל, אחוז גבוה מגיע לידי הממשלה בצורת מסים, לידי המנהלים בצורת משכורות, ולידי בעלי ההון בצורת רווחים ועליה בשער המניה. למוסדות השלטון ולבעלי ההון כמובן שנוח עם המצב הזה. למנהלים קצת פחות, הם נתפסים כאחראיים למצב המפעל בעיני בעלי המניות ולתנאי העבודה בעיני הפועלים, יש להם אחריות ואחריות גוררת עבודה. אבל יש להם משכורת שמנה שמצדיקה את העניין. לפועלים זה הכי פחות נוח. הם מבצעים את עיקר העבודה, ומקבלים רק פירורים מהרווחים. אז איך מונעים מהפועלים לשבור את הכלים? פשוט ע"י חינוך. זו אחת הסיבות שהמדינה כל כך מפחדת ממערכת החינוך של ש"ס, כי היא מקנה ערכים קצת שונים. זו הסיבה שדובי כל כך מתרגז על המובטלים מבחירה שנמאס להם להיות אוכל לליוויתני הממון (סליחה על הדימוי המטומטם אני קצת לירי היום בגלל הגשם שהיה בבוקר), ומעדיפים להתפרנס ממקורות אחרים כמו הונאת המדינה, שלא רואים בהשתעבדות למערכת כלכלית לא שוויונית וביטול עצמי "ערך". נכון זה לא פייר שהם "עושים חיים" ואתה צריך לקום בבוקר לעבודה ולשלם מסים. אבל מי אמר שהחיים פיירים. נכון, אם תכריח אותם לעבוד כדי לחיות הם יעבדו (לפחות חלקם) אבל מי שיהיה המרוויח הגדול מכל העניין לא יהיו אנחנו. המרוויחים יהיו אותם אילו שמרוויחים תמיד. בעלי ההון והממשלה. אנחנו נמשיך לעבוד תמורת פירורים כל חיינו עד הפנסיה המיוחלת שבה נוכל לנוח, כי כבר לא יישאר בנו כוח לעשות את כל אותם הדברים שהיום אנחנו מבטיחים לעצמנו. |
|
||||
|
||||
אוי אני מתחיל לרחם על הפועלים. אוי רגע גם אני הייתי פועל האם זה אומר שאני צריך לרחם גם על עצמי? ומה אמרת? הם עושים את רוב העבודה? האם עבודה ידנית היא רוב העבודה? ואם המיפעל של המגבות ייצר אלפי מגבות אבל לא ימכור אותם כיוון שאחד הפועלים יתקשה למכור ולא יהיה לא מנהל שמקבל משכורת גבוהה שיחייב אותו למכור? או שימכור בעצמו? איזה "ערכים שס מלמדת? לא ללכת לצבא ערך עליון. ללמוד תורה ערך שני לעשות ילדים עבודה קדושה! על מה אתה מדבר. עוד רגע יוצאות לי הדמעות מרוב רחמים על העובדים המסכנים. רועי |
|
||||
|
||||
לא רוב העבודה היא ידנית אבל כן רוב העבודה מבוצעת ע"י פועלים. אנשים שעובדים ידנית או מפעילים מכונות. הנהלה היא גורם חשוב מאוד בכל גוף. אני לא טענתי אחרת. אבל כאשר מפעל נסגר הסובלים העיקריים הם הפועלים למרות שהאחראיים הם המנהלים. על כל מנהל שעושה עבודה חשובה ומקבל שכר גבוה יש מנהל ששעושה פחות ומקבל יותר. למעשה ככל שמנהל בכיר יותר, משכורתו גבוהה יותר, ותרומתו לאירגון קטנה יותר. מעבר לכך, ההנהלה הבכירה מחויבת בראש ובראשונה לבעלי המניות ולא לחברה. במידה שפירוק חברה יעלה את ערך המניות שלה ההנהלה לא תהסס לפרק גם אם המפעל מרוויח ומצליח. אני לא טוען שאין למפעלים ולחברות צורך בהנהלה שתקבע מדיניות ואסטרטגיה לטווח ארוך, אבל השיטה שבה מנהל שהורס חברה, גורם לפיטורים של עשרות פועלים ומייד מסתדר אצל מנהל אחר, חבר שלו מהגדוד, במשכורת גבוהה יותר לא תקין בעיני. גם מצב שבו מנהל הוא איש מקצוע הניהול ולכן לא צריך להבין בשום דבר מלבד ניהול נראה לי כמו איזו רמאות. תעשית ההי טק אמנם טורפת את הקלפים בכך שבה פועלים מרויחים הרבה (עדיין הרבה פחות ממשקיעים ומנהלים). בעוד 10 שנים, כשיגיעו פועלים זרים גם לתחום הזה, המשכורות ירדו חזרה למשכורות של פועלים, הרוחים של החברות יגדלו ורוחי ההנהלה הבכירה והמשקיעים יגדלו בהתאם כמובן שהעובדים יפגעו אבל אף אחד לא יתיחס ברצינות לאנשים שמתלוננים שהשכר שלהם נשחק והגיע רק לרמת השכר הממוצע במשק. ש"ס מחנכת בראש ובראשונה להלכה וללמוד תורה כערך עליון (יש הרבה בתים חילוניים מתקדמים שבהם השכלה היא ערך עליון ככה ששלילה של הערך הזה היא לא אוטומאטית למרות שהרבה אנשים נאורים שוללים אותו). שירות צבאי אינו ערך על פי ש"ס (ולא צריך להיות ערך בחברה נורמאלית). ההבדל היסודי בין מערכת הערכים שהמעיין התורני מעניק לתלמידיו לזה שהחינוך הממלכתי והממלכתי דתי מעניק הוא שעבודה אינה ערך (אלא במקרה הגרוע ביותר צורך קיומי). הורי התלמידים במערכת החינוך של ש"ס הם הוכחה לכך שעבודה, במציאות של ימינו, לא תמיד מאפשרת להתקיים בכבוד, לא מאפשרת חינוך הולם לילדים ולא מבטיחה בעצם כלום מלבד אולי עיפות שמונעת מהם לקום ולעשות מעשה. הצלחה בחיים היא תוצאה של מאמצים, זה נכון בדרך כלל, אבל אילו מושפעים מהסביבה שבה אדם גדל. דובי קיבל הצעה לעבוד כמתכנת לאחר שלמד מחשבים בכוחות עצמו. התנאים הדרושים לדבר כזה הם גישה למחשב, חברים בחברות הי טק, וסביבה שמעודדת אדם ללמוד מחשבים בכוחות עצמו מתוך אמונה בעיקרון שמי שמנסה ומשתדל מצליח. לצערי רק לחלק מהאוכלוסיה במדינת ישראל יש תנאים כאילו. אלו ההורים שלו ושל רוב חברי הילדות שלו היו מרויחים שכר מינימום, סביר להניח שהכיוון שחייו היו תופסים היה קצת שונה. לדובי כמובן נוח יותר להאמין שהיה מצליח באותה מידה בכלל סביבה. יכול להיות שזה נכון, אבל לגבי רוב האנשים זה לא. הרעיון של עבודות יזומות אינו חדש. בשנות החמישים ממשו אותו, והתוצאה היתה הפיכת העליה ממדינות ערב למעמד פועלים חדש והפיכת האוכלוסיה הותיקה לאריסטוקרטיה. אם נחייב אנשים לעבוד בעבודות לא מקצועיות בתמורה לדמי האבטלה, יווצר מצב שאנשים שיכולים להסתדר מספר חודשים בלי דמי אבטלה (בזכות הורים אמידים יותר) , יחפשו עבודה וימצאו, לעומת זאת אילו שלא יכולים יהיו עובדים לא מקצועיים לשארית ימיהם (נסה ללכת לראיון עבודה בחברת היי טק אחרי יום של קטיף אפרסמונים). בקיצור, העשירים תמיד יתעשרו, העניים תמיד יתענו, ועד שאדם פותח את העיניים ומבין שדפקו אותו הוא כבר זקן ועייף מידי בשביל לעשות משהו בנידון. תחי המהפכה. |
|
||||
|
||||
אהם. ראשית - ניר יניב הוא המתכנת המצטיין. אני אישית איני מבין דבר וחצי דבר בתכנות, ועיסוקי הוא דווקא כתב מדעי. הרעיון בתוכנית ויסקונסין אינו לתקוע אנשים בעבודות יזומות לכל חייהם, אלא גם לשלוח אותם להשתלמויות - וכמו שלשכות התעסוקה עושות כבר היום - להציע להם מקומות עבודה פנויים, אם יש. איש לא ימנע מאדם לחפש לעצמו עבודה, ואני מאמין שאיש לא ימנע מאדם ללכת לראיון עבודה אם יש לו כזה, שכן מטרת התוכנית היא למצוא לאנשים תעסוקה, ולא למנוע מהם אותה. בקיצור, לא הכל רע, אף אחד לא מחפש לדפוק אנשים בתוכנית הזאת, ותפסיקו כבר עם המהפכה הזאת בין שתיים לארבע, אתם לא רואים שאנשים מנסים לישון?! |
|
||||
|
||||
האמת שאני סתם מתנגד התוכנית נראית די נכונה. אם באמת יצליחו לגבש נוסחה שתשלב חיוב הכשרה מקצועית ועבודות יזומות כתנאי לקבלת דמי אבטלה (יצטרכו לשנות את השם הזה) בצורה שתשאיר אופציות פתוחות לאנשים למצוא עבודות מקצועיות, בשילוב עם עידוד לפיזור תעשיית ההי טק בכל הארץ (על פי מודל הגנים התעשייתיים למשל) והשקעה בחינוך ובתשתיות, יש פוטנציאל לפתור את בעית האבטלה, ביחד עם בעיות חברתיות אחרות. כדי לממש תוכנית כזו יש לעבור 3 מכשולים. 1. לשכנע אנשים שבטוחים שכבר 50 שנה דופקים אותם, שהעובדה שלא נותנים להם דמי אבטלה אלא מכריחים אותם לצאת לעבוד וללמוד היא בעצם לטובתם ולטובת המדינה. 2. לדאוג הכסף שנחסך מהעבודה הזו לא יגיע לכיס הפרטי של אף מקורב או ראש ראשות מקומית. 3. לדאוג שאף רשת רווחה של אף מפלגה "חברתית" לא תעסיק באופן פיקטיבי מצביעים פוטנציאליים ובכך תהפוך את כל העסק לבדיחה. כדי להתגבר לפחות על המכשול הראשון, צריך להתחיל בהשקעה בתשתיות ובחנוך ו*לא* בעבודות היזומות. מצד שני השקעה בתשתיות כבר תפתור חלק גדול מבעית האבטלה. ברק יודע את זה אבל סדר העדיפויות שלו שונה. ממשלות ישראל ידועות בחוסר היכולת שלהן לבצע תוכניות עד סופן (אם בגלל בעיות קואליציוניות או בגלל מהפכים פוליטיים). אם נתחיל בעבודות יזומות והעניין יתקע בשלב שבו הממשלה תצטרך להוציא כסף כדי לאפשר לאנשים גם להתמקצע ולהתקדם, אז עדיף שלא יתחילו בכלל. |
|
||||
|
||||
על מנת לחדד את הנקודה: (ניר) "קיבל הצעה לעבוד כמתכנת לאחר שלמד מחשבים בכוחות עצמו. התנאים הדרושים לדבר כזה הם גישה למחשב, חברים בחברות הי-טק, וסביבה שמעודדת אדם ללמוד מחשבים בכוחות עצמו מתוך אמונה בעיקרון שמי שמנסה ומשתדל מצליח." יפה. אם כך: 1. גישה למחשב: במהלך השנתיים הראשונות בהן למדתי לתכנת *לא* היה לי מחשב בבית, כי להורים שלי לא היה כסף. התחלתי, אגב, בגיל 9. בכל אופן, הסביבה ראתה במחשב לא יותר מצעצוע מוזר. למעשה, הורי לא הבינו מה בדיוק ההבדל בין מחשב לבין משחק טלויזיה. 2. חברים בחברות הי-טק: מה אתה אומר. מבין חברי, הייתי הראשון להתעסק בתחום, אז על אלו חברים מדובר, בדיוק? הצעת העבודה שקיבלתי היתה תוצאה של פרוייקט שעשיתי לאותה חברה כפרילאנסר. שנאמר - מי שעובד - מצליח. 3. סביבה שמעודדת אדם ללמוד מחשבים בכוחות עצמו: ממש לא. הורי, אם זכרוני אינו מטעני, היו מעדיפים שאצא יותר מהבית... בקיצור, ע"פ נסיוני האישי, כל אותו קירקור בעניין תנאי התחלה, קיפוח , אפליה ושאר ירקות, ראוי לו שיעבור מן העולם. אין קל מלהצהיר שכישלונותיך ובעיותיך נובעים מאפליה וקיפוח, ולא, נניח, מהיותך עצלן או לא מוכשר. עצוב ורע, אבל זה מה יש. |
|
||||
|
||||
ניר, קודם כל אני רוצה להתנצל על זה שבילבלתי אותך עם דובי. המקרה שלך יוצא דופן. אני עבדתי ב 3 חברות תוכנה עד כה עבדתי עם כמה עשרות מתכנתים, ריאינתי לא מעט והכרתי במסגרות שונות עוד לא מעט אחרים. מתוכם, בהערכה גסה 5% בלבד היו מה שנקרא ילדי מחשב כלומר אנשים שמגיל צעיר אהבו לעבוד עם מחשבים והתחילו לעבוד כאנשי מחשבים ללא לימודים אקדמאיים. כל השאר היו בוגרי אוניברסיטה שראו במדעי המחשב מקצוע בעל פוטנציאל ופנו אליו עם רקע מועט או לא קיים כלל בתחום. יש הרבה דרכים שבהם אדם יכול לצאת מהמצוקה. היא יכול להתגלות כזמר עילוי, דוגמן בעל יופי נדיר, או כדורגלן מעולה. הוא יכול גם להיות כישרון יוצא דופן בתחום שהופך כעבור 10 או 15 שנה לתחום החם ביותר בשוק העבודה. אבל אי אפשר לבסס תוכנית כלכלית חברתית על כישרונות יוצאי דופן. במצב שבו השיקול העיקרי לבחירת גן לילד היא שמקבלים שם ארוחת צהריים חמה קצת קשה להוציא ילדי מחשב. |
|
||||
|
||||
מודאג - מהכרותי את הענף נראה לי כי אחוז ילדי המחשב גבוה יותר, אך לא זו הנקודה. הנקודה היא - אדם כשרוני/בעל ידע יתקבל לעבודה, לפחות בתחום ההי-טק, ללא קשר למוצאו. אדם המוכן להשקיע ולהתחיל מתחתית הסולם - יגיע להישגים. אדם המתקיים על דמי אבטלה ומקטר כי הם לא מספיקים... ובכן, אין כל סיבה הגיונית לגלות סימפטיה לאדם כזה, או לעזור לו. זו דעתי. לכן, תכנית כלכלית צריכה להיות מבוססת על חינוך ועידוד להישגיות, לדעתי. חלק מכך הוא הקשחת הקריטריונים לקבלת עזרה כספית מהמדינה. אם חד-הורית החייבת לכלכל ילדים, מובן שצריך לעזור לה. רווק בן 22 המתבטל כי לא מצא עבודה "מספיק טובה"... שילך לחפש. |
|
||||
|
||||
אם לפועל הנחמד לא היה מנהל בעל הון מעליו שידאג לקנות את המכונות ואת חומרי הגלם, לשווק את המוצר ולדאוג לארגון הפנימי של המפעל. הוא יוכל להשתמש במגבות שלו רק כדי לנגב את אחוריו (מה יש לי עם דימויים אנאליים היום?). המנהלים מרוויחים את משכורתם ביושר. אם לא - לא היו מגיעים למצב שיאפשר להם להרוויח אותה. אגב, אני לא כל-כך מתרגז על אלו שעובדים בשוק השחור. פשוט מציק לי שבנוסף לרמאות הם מקבלים דמי אבטלה. אילו לא היינו כזאת מדינה סוציאלית, היינו משלמים הרבה פחות מיסים, והיה להם פחות מפריע לעבוד בשוק הלגיטימי. זכור! מה שהמובטלים הללו בורחים ממנו הם לא "לוויתני הממון" האיומים שמכריחים אותם לסובב ברגים בבית-חרושת צ'אפליני. הם בורחים משלטונות המס שמכריחים אותם להעביר למדינה חלק מרווחיהם. המצחיק הוא שאם לא היו כל-כך הרבה אנשים כמוהם, היינו צריכים לשלם הרבה פחות מיסים. יוצא שאני מפסיד פעמיים - זה מה שמרגיז אותי. |
|
||||
|
||||
1. גם אם כל האנשים במדינה היו משלמים מס כחוק, המסים לא היו יורדים. 2. אני הפרדתי בין מנהלים שדואגים לתפעול, שיווק, פיתוח מוצרים וכו, מה שנקרא הנהלה זוטרה, לבין מנהלים בכירים ש"קובעים אסטרטגיות לטווח ארוך" לבין בעלי הון. המנהלים הבכירים מגיסים כסף מהמשקיעים ומקימים מפעל (או חברה). הם שוכרים הנהלה זוטרה (בעזרת פרסומים בדבר "השקפת עולם הרואה בהון אנושי את הנכס העיקרי של החברה") ופועלים שמאמינים שהם באים לעבוד על מנת להתקיים בכבוד. המפעל מתחיל לפעול ומראה עליה יפה בערך המניה בזכות כמה כתבות בעיתונות. ההנהלה הבכירה קובעת מדיניות שמייצרת דוחות כספיים אופטימיים על חשבון עידוד יכולת צמיחה עתידית של המפעל בסופו של דבר הצמיחה ההתחלתית דועכת, המשקיעים נפטרים מהמניות ברווח גדול, הפולים וההנהלה הזוטרה מפוטרים. וההנהלה הבכירה עוברת למיזם הבא. ההנהלה הזוטרה מסתדרת בזכות קשרים וכישורים והפועלים נעזבים לנפשותיהם. 3. בהרבה מקרים העסק מקבל גם מענקים ממשלתיים והטבות במסים שאיך שהוא לעולם לא מגיעים לידי הפועלים. 4. ההבדל בין האנשים שעובדים בלי לדווח לבין בעלי ההון הוא שהשניים "מסדרים" שאי תשלום מס יהיה חוקי. אם זה בעזרת פרצות בחוק ואם זה בעזרת הפעלת לחץ על גורמים כלכלים וממשלתיים. |
|
||||
|
||||
ממש. פשוט מדהים איך שיש עסקים בארץ שקיימים כבר עשרות שנים, מה? |
|
||||
|
||||
רובם עסקים בבעלות פרטית או עסקים שהיו בשטח בזמן שועדי עובדים עוד לא היו מילה גסה ונתקעו עם ועד חזק שלא נותן להנהלה לעשות מה שהיא רוצה בעסק (לטוב ולרע). |
|
||||
|
||||
גלעד לא מדויק בכלכלה יש מושג שנקרא אבטלה נורמלית. והוא קובע שבעצם בכל מדינה חייבת להיות אבטלה כל שהיא. (אני לא אפרט כמה בכל מדינה) אבל מתוך 7 אחוז רוב המובטלים שעדיין נכללים בתוך הרשימה הזאת הם זקנים מעל גיל מסוים וילדים שאינם עובדים. אצלינו למשל חלק מאחוז האבטלה הזה הוא האנשים המשרתים בצבא. מה לעשות צבא עדיין לא מוגדר כעבודה. והם נחשבים לחלק ממעגל האבטלה. אך דובי מדבר פה על מובטלים מרצון ולא מכורח. רועי |
|
||||
|
||||
בארץ כשמדברים על שיעור אבטלה מדובר באנשים שמגיעים ללשכת העבודה כלומר: לא כולל חיילים, לא כולל סטודנטים שאינם עובדים, לא כולל תלמידי ישיבה, לא כולל עקרות בית ולא כולל אנשים שמחפשים עבודה, חיים על חשבון החסכונות ומתביישים לדרוש את קצבת האבטלה שמגיעה להם מתוקף תשלום ביטוח לאומי מכיוון ש"ערכי" העבודה שטופטפו למוחותיהם חזקים מתחושת הפראיריות (מודה, גם אני הייתי כזה למשך מספר חודשים אחרי השחרור שלי מצה"ל). מצד שני המספר כולל את כל אילו שעובדים באופן לא מדווח. |
|
||||
|
||||
האם מהעובדה שאתה כבר לא "כזה" אני יכול להעסיק שאתה עצמך מובטל אידאולוגית? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היום יש לי שתי תובנות חדשות: 1. עבודה איננה ערך עליון, אם היה באפשרותי הייתי יוצא לגמלאות מחר בבוקר (לצערי כנראה שאאלץ לחכות לגיל 65). 2. ביטוח לאומי אמור להיות ביטוח (למרות שהוא מתפקד יותר כמו מס הכנסה אבל זה נושא לדיון אחר). כמו שאני לא אמנע מטביעת חברת הביטוח שלי במקרה של תאונת דרכים בגלל בושה (גם אם באמת זו היתה תאונה באשמתי) אין סיבה שלא אטבע את "חברת הביטוח" הלאומית על מצב אבטלה שהגעתי אליו באשמתי או שלא באשמתי. תחי העצלות. |
|
||||
|
||||
לפני הבחירות, התקשרו אלינו הביתה וניסו לשכנע אותנו להצביע מרצ. מכיוון שאני אוהב את השטויות הללו, לקחתי את הטלפון והתחלתי להתווכח. הצבתי למתנדב היקר כמה שאלות שהוא לא יכל לענות עליהן בנוגע לדיור הציבורי, והועברתי אל מישהו בכיר יותר. השיחה לאחר מכן נמשכה למעלה משעה. בשום שלב בשיחה (שלא שכנעה אותי), לא הועלה הטיעון שאתה העלית. אולי זה בגלל שה"בכיר" לא הכיר את החוק, אבל זה נראה לי בלתי סביר. הטענה שלך היא שלמעשה, הכנסת הנוכחית (והקודמת) לא סומכים על הכנסות העתידיות (בחינת "הולך ופוחת הדור"?) ולכן היא מנסה להגביל את צעדיהן האפשריים. אם כבר - זו עוד סיבה להתנגד לחוק. רכישת דירה בדיור הציבורי היא לא תחילת הגאולה ואינה משמשת בסיס לשום התקדמות כלכלית. גם הדיירים עצמם לא חושבים עליה כעל בסיס להתקדמות כלכלית. להפך - הם מניחים נייחות כלכלית מוחלטת כשהם מתכננים להוריש לילדיהם את אותה דירה עלובה ומוזנחת. אם מקודם היה דרבון לעלות ברמה הכלכלית כדי שלא להזדקק לדיור הציבורי - כעת אפילו זה לא יהיה. ומה עם העניים העתידיים, שפתאום לא יהיה להם דיור ציבורי לקבל? שילכו לגור ברחוב? מאוד סוציאלי. אני מסכים איתך בתאוריה לגבי האפשרות של אבטלה קבועה גבוהה שאינה סממן רע, אבל אני לא יכול לחשוב שמדובר במדינה שלנו. המדינה שלנו עוד רחוקה שנות אור מהמצב המתקדם הזה (גם ארה"ב עוד רחוקה מהמצב הזה, עם אבטלה נמוכה למדי. את מדינות אירופה אני פחות מכיר, אבל אנגליה, לפחות, לא מתהדרת במעמד מובטלים הנהנים מאיכות חיים גבוהה. למעשה, האבטלה הגואה באנגליה גורמת לנטישה של אזורים שלמים במדינה בחיפוש אחר עבודה עקב תנאי החיים הגרועים של המובטלים). איך אני יודע? עובדים זרים. כל עוד ישראל מעסיקה עובדים זרים - חוקיים ובלתי חוקיים, זה סימן שיש עוד מקומות עבודה שישראלים אינם ממלאים כראוי. אכיפת החוק לגבי עובדים זרים בלתי חוקיים וצמצום מספר האשרות החוקיות לעובדים זרים תכפה על המעסיקים להעסיק ישראלים - גם בעלות גבוהה יותר. השאלה היא האם הישראלים יסכימו לעבוד בעבודות כאלו עבור שכר מינימום. הרבה חיילים משוחררים הולכים לעבוד בתדלוק ובניין, מכיוון שאלו הן "עבודות מועדפות" ומקבלים עליהן בונוס חביב של כמה אלפי שקלים אחרי חצי שנה של עבודה. אותם חיילים משוחררים, בד"כ, מפסיקים את עבודתם הנ"ל מיד לאחר קבלת הבונוס. רק מראה לך שאנשים מוכנים לעבוד, אבל יש להם דרישות. אם תוריד את הציפיות, תוריד את הדרישות, ונוכל להגיע לעמק השווה שיגרום לאנשים להסכים לעבוד גם בעבודות שאלכס הגדיר "בזויות", בתמורה לדמי האבטלה (שכבר לא יקראו דמי אבטלה, אלא דמי תעסוקה) שלהם. |
|
||||
|
||||
עוד משהו על הדיור הציבורי - היום התחילה ההרשמה לקניית דירות הדיור הציבורי על ידי דייריהן (על פי "הארץ"). החוק הנוכחי נותן את ההנחה הגבוהה ביותר לזקנים ולנכים קשים - בדיוק אותם אנשים שלא יוכלו להעזר בדירות כמנוף להתקדמות כלכלית. הקשיים הגדולים ביותר מוטלים על מי שנמצאים בדירות זמן "קצר" (פחות מ-25 שנה). מה שדי הורס לך את התאוריה... |
|
||||
|
||||
Sorry for writing in English!
The old division between "workers" and "capitalists" is dead. Today there are two types of people: entrepreneurs and followers. Everybody can take an initiaive and succeed, but some people are naturally better at it than others. An initiative can be to open a shoe-shop, to become a Shiputznik, or to found a start-up. Unemployed people are exactly those who are the worst in taking initiatives and in taking care of themselves. These are people who have grown accustomed to somebody else telling them what to do. Now you suggest again that the government will tell them what to do: to do some manual labor, forced upon them. How are they going to learn to be independent and intiating if they are once again told exactly what to do? The experience in other countries has been that actually a better way is to induce the banks to give these people small loans for starting their own businesses. For example, a group of women buys a sewing machine and starts doing clothing-repair works for their neighbors, or rents a place and opens a beauty parlor, etc. This addresses the main problem in unemployment, which is psychological and NOT economic. LG |
|
||||
|
||||
אולי אני מוזר, אבל אישית, אני יכול להעיד שעבדתי בשלל מני עבודות מאז גיל 14, ואף פעם לא הייתה לי בעיה מיוחדת לעבוד בשום עבודה שמכבדת את עצמה - כלומר, חוקית. כמה מחברי ("...הטובים ביותר...") כבר הספיקו לעבוד בבנין, אישית אני גאה לציין שניקיתי אסלה או שתיים, וגם עשיתי ספונג'ה. איפה כאן הבושה? לא פגשתי מעולם אדם שראוי להתחשב בו, אשר זלזל באדם אחר על סוג העבודה שהוא עוסק בה, ואין צורך במשטר קומוניסטי בכדי שיתקיים צדק חברתי. להיפך, למעשה. המצב שקיים כיום, של מאות אלפי מובטלים ומספר דומה, כמדומני, של עובדים זרים, הוא מצב אבסורדי. לעומת זאת, אם המדינה תשתמש בציבור המובטלים ככוח עבודה לעבודות תשתית בתמורה לסעד, כולם ירוויחו, ואני לא מצליח לחשוב על אפילו מפסיד אחד. אותו מובטל, אשר יאלץ להתחיל לעבוד בשירות המדינה כדי לשמור (וכנראה גם להעלות) על רמת החיים שלו, יצליח רק כך לקבל מוטיבציה, להחזיר לעצמו את הכבוד העצמי, ואפילו לקבל המלצות, נסיון, והשתלמויות מקצועיות אשר יעזרו לו למצוא עבודה בכל תחום שהוא ירצה. כך גם התושבים בשולי הארץ, אשר אין בנמצא מקומות עבודה במרחק סביר מביתם, יזכו לקבל עבודה יזומה מן המדינה, אשר אולי תעזור להם להתחיל מחדש במקום אחר, ואולי תאפשר להם להשאר במקומם. אז מה הבעיה? עוד נקודה קטנה שחורה לי בתגובתך - למה, בדיוק, אסור להיות עשיר? למה להורים אסור לדאוג לילדים שלהם כלכלית? אם אני מצליח להתעשר, ודואג לשמור על הכסף לרווחתם של ילדי, למה המדינה מחוייבת לדפוק אותם, למען רווחת הציבור? הדרך היחידה שבה כולם יקבלו התחלה שווה היא לפי השיטה הספארטאנית, שבה הילדים יועברו לרשות המדינה. גם בקומוניזם האדוק ביותר היו פרוטקציות. |
|
||||
|
||||
תפיסת העולם המערבית הנוכחית ממשיכה לדבוק באמונות וותיקות שאבד עליהן הכלח. רואה באבטלה כתופעה שלילית ובעבודה דרך חיובית ומועילה. תפיסה זו היא הדוחפת רבים לחוש אומללים בעת בטלתם מחד, ומאמללת את האחרים בעת השתעבדותם לקריירה ולמקום העבודה על חשבון משפחתם והנאתם מחייהם. בעבר אכן היה הגיון בהפיכת העבודה לערך, שכן העבודה היא שהביאה ברכה להמונים. אך היום בעולם המערבי העשיר, החומרנות המופרזת, שעות העבודה המרובות, וההיקף הענק של הייצור התעשייתי חקלאי, הם המהווים את הסכנה המוחשית ביותר לאושרו של האדם ולמבנה האקולוגי של עולמנו. רעיון ויסקונסין, הבא לדחוף את האנשים למעגל היצרני, והבטחותיו (במערכת הבחירות) של אהוד ברק "ליצור שלוש מאות אלף מקומות עבודה חדשים". הן דוגמאות להתגלמות השטות. אוכלוסיית עולמנו וארצנו נחלקת לשנים: אלו שעובדים וצורכים יותר מדי, ואלו שמובטלים הצורכים מעט מדי. לכן הבעיה אינה כמות מקומות העבודה או כמות הנכסים, אלא דרך חלוקתם. עד לפני דורות מספר, גם צבירת הנכסים על גופנו, "ההשמנה", נחשבה כמערכת נכונה. אופנה זו חלפה למזלנו, והיום אנו מודעים לשטות שבדבר. וכיום עולמנו נחלק בין אלו המשתדלים לא לאכול יותר מדי (דיאטות למיניהן), לבין אלו המורעבים בעל כורחם. אם היינו ממשיכים באופנת ההשמנה, האדם המערבי היה מגיע למשקל ממוצע של מאות קילוגרם ונזקיו הבריאותיים היו איומים, ובחלק אחר של העולם התמותה מרעב הייתה גדולה פי כמה מאשר כיום. כך קורה גם בנושא העבודה והצריכה. אנו "משמינים" ללא הרף, משתעבדים לתאוות הצריכה וסוגדים לדת העבודה, (יש אפילו מפלגה המתהדרת בשם זה). עד לפני דור, גם אופנת הזהב, הפרוות והתכשיט היקר הטילה בעולמנו מומים רבים. וחלק גדול מתקציב המשפחה שועבד לנושא זה. גם מכך נרפאנו ברובנו. וחלק זה בתקציבנו נחסך היום. אך עדיין יש בנו מאבקים על סממני כוח וראווה. לכן עלינו להמשיך בדרך זו ולשכללה, עלינו לחדול מצריכת ראווה, ומייצור רב, ולמחוק את דת -העבודה. העבודה היא רע הכרחי, צריך לקחת אותה בכמויות קטנות, ולהיזהר מפני התמכרות. כדי לחלק נכון את עומס העבודה וההכנסה יש לפעול בכמה דרכים במקביל: להוריד את גיל היציאה לפנסיה. לתת חופשות לידה ארוכות לשני בני הזוג, להטיל מיסוי גבוה על השתכרות מעבודה מעבר לסכום המספיק לצרכים הבסיסיים של האדם. לעודד קבוצות אוכלוסייה המוכנות לוותר על חלקם בשוק התעסוקה היצרני, אמנים, חוקרים, חרדים וכדומה. כך רבים יישארו בביתם, יחנכו את ילדיהם, יקדישו זמן לקריאת ספר, הגות, תפילה או משחק. ואחרים, המובטלים כיום, יזכו להשתלב במקומות העבודה שיתפנו. לא לשמור ולא ליצור מקומות עבודה אצלנו אנו צריכים, להפך, עלינו לייצא מקומות עבודה אל העולם השלישי, להעביר את מפעלי הטכסטיל והחקלאות לאותם אזורים דלים ורעבים. להעדיף את תוצרת סין והודו על פני תוצרת ישראל, ארה"ב והעולם המערבי. אך בראש וראשונה עלינו לשנות את האופנה. עלינו לראות בקרייריסט החרוץ "שמן דובון". בבעל המכונית המהודרת או החליפה היוקרתית, כמי שתולה על צווארו שרשרת זהב כבדה ופרוות שועל. ובעיקר עלינו לחדול לראות בנמלה את הסמל והמטרה, האדם הוא היעד. וברוח חג הפסח נשנן לעצמנו: שבדרכנו לארץ המובטחת עלינו ראשית לאמץ את היציאה מעבדות לחרות. |
|
||||
|
||||
שטות! מה בדיוק הפואנטה בתגובה המיותרת הזו? שאנחנו צריכים לעודד אבטלה בעולם המערבי כדי שנוכל לשעבד פועלים זרים מהעולם השלישי? גאוני. אני לא יודע בדיוק איפה אתה חי, אבל בכדור הארץ רוב האנשים מתנגדים לאבטלה, של עצמם ושל אחרים, ממליון סיבות הגיוניות. ומה הקשר בין דיאטה, מינק ומובטלים? אם אני מרוויח כסף אני חייב לבזבז אותו על מעיל פרווה? ואם אני רוצה להוציא אותו על אוכל, דירה מרווחת ואפילו, אם ממש בא לי, טלוויזיה צבעונית? שטות. מה שאתה מעודד היא בטלנות מכוונת של טפילים על העורק של האדם העובד, שיאלץ לסבסד אותם. אם אדם רוצה להתבטל, שישקיע עשרים שנה, יעבוד ויחסוך לעצמו כסף, ואז יצא לפנסיה מוקדמת. אבל למה שאני אצטרך לסבסד את הדוקטורט שלו בריקי לייק? |
|
||||
|
||||
צחי היקר, ישנם שלושה סוגי אנשים: 1. אילו שעובדים בעבודה יצרנית (לצורך העניין נגדיר עבודה יצרנית כעבודה שנותנת תוצר בעל ערך כספי. זה יכול להיות שירות מסוים, עבודה אדמיניסטרטיבית בארגון, עבודה שיווקית ועוד. הרעיון הוא שמישהו היה מוכן לשלם עבור העבודה משום שהיא תורמת לו באיזו שהיא צורה). 2. אילו שעוסקים בעבודה שאינה יצרנית כלומר מבצעים עבודה אבל התפוקה אינה מכסה את ההשקעה. אילו יכולים להיות חיילים שמבצעים תפקידים מיותרים, אנשי אקדמיה במקצועות לא יצרניים שעוסקים במחקר לא שימושי והפצת ידע לא שימושי ספורטאים מקצועיים ואומנים בתחומים דלי ריטינג. 3. אנשים שאינם עובדים. אתה כועס על אותם אנשים שאינם עובדים וחיים מקצבאות שונות שהמדינה מספקת (מובטלים, אני משער שגם תלמידי ישיבות נכנסים אצלך לקטגוריה של עלוקות על צווארה של החברה.) העניין הוא שאתה מפרנס היום באמצעות תשלומים שונים אנשים מהסוג השני שהזכרתי. מעבר לכך, אתה מחזיק תשתיות שלמות ומיותרות (מכל בחינה מעשית) כדי ליצר אשליה שאותם אנשים באמת מבצעים איזושהי עבודה. אתה משלם עבור תנאי שירות, מענקי שחרור ותנאים סוציאליים של יוצאי צבא (משכנתא ומענק על עבודות מועדפות) לאנשים שבילו 3 שנים בתפקידים שלפעמים הם מיותרים לחלוטין, אתה מחזיק, מאמנים ומתקנים ושולח נבחרות לתחרויות בין לאומיות בתחומי ספורט שלאף אחד (מלבד אילו שעוסקים בהם) אין עניין בהם. אתה מחזיק קתדרלות אוניברסיטאיות, משלם לפרופסורים ומעניק תקציבי מחקר לסטודנטים בתחומים שאינם מעניינים אף אחד (מלבד אותם אנשים שעוסקים בהם כמובן) ואינם מכניסים כסף בשום צורה שהיא (גם כשיוצא ספר ישראלי שעוסק בתולדות מצור על עיר מסוימת במלחמת האזרחים בספרד, הוא בקושי מצליח לממן את הוצאות ההדפסה במקרה הטוב). גופים רבים שאינם תורמים ממומנים מתקציב המדינה וזוכים להטבות ניכרות במסים. ברוב המקרים, היה זול יותר לחברה להשאיר את האנשים הללו בבתיהם ולשלם להם משכורות. אז למה אתה ניטפל לריקי לייק? הבעיה שלך היא לא עם העובדה שאתה מממן את הדוקטורט של המובטל בריקי לייק. הבעיה שלך היא שהבנאדם לא עובד, הוא לא צריך להגיע בבוקר לעבודה ולהחתים כרטיס, אתה פשוט מקנה באדם שהוא חופשי מהתלות הפסיכולוגית שאתה פיתחת בעבודה. תחי, העצלות. |
|
||||
|
||||
בעולם האמיתי, שלא כמו בצה"ל, לא כל דבר מתחלק לשלושה חלקים. העולם האמיתי, בנוסף לכך, הוא לא מושלם, ולא הגענו למצב של חברת שפע שמאפשרת את הבטלה. מי אתה שתחליט איזה סוג של מחקר מדעי/עבודה אומנותית/ענף ספורט ראוי לקיום, ואיזה מהווה בזבוז? יש לי רעיון! בוא נגנוז כל סוג אומנות שלא מבטיחה הכנסה כלכלית, וכולנו נשב בבית ונראה "שמש" בטלוויזיה! מי צריך מוסיקה? מי צריך ספרות? צביקה הדר מכניס למדינה כסף. הצבא הוא עדין פרה קדושה, ואין מה לעשות בקשר לזה. אני מודע לעובדה שלצבא אין צורך ממשי בחרדים (למשל) ככוח אדם, אבל אני לא מוכן לקבל את העובדה שהם משוחררים אוטומטית מהשירות בצה"ל. השירות הצבאי הוא חובה לאומית, ואם יש לצבא עודף בכוח אדם, שישחרר את בעלי הבעיות הבריאותיות, כמו למשל כל בעלי פרופיל 45 שלא מעונינים להתנדב, וראה איזה פלא - אין לצבא עוד עודף בכוח אדם. בכל מקרה, אני לא מוכן לקבל את השחרור האוטומטי מהצבא של החרדים, כמו שאני לא מוכן לקבל את ה"שחרור" האוטומטי של העצלנים מחובת העבודה, כל עוד שהם מסוגלים פיסית לעבוד. העבודה היא לא ערך לכשעצמה, אבל היא הכרח המציאות, וכל אדם שחי בעולם הזה אמור לדעת את זה מגיל שלוש. יום יבוא, והמצב יאפשר למי שאינו מעונין בעבודה להתבטל. אבל לא היום. |
|
||||
|
||||
א. אני לא דרשתי לבטל כלום. רק טענתי שכמו שיש אנשים שיושבים בבית ורואים טלוויזיה במימונך יש אנשים שבאים לעבודה ועושים דברים שהתרומה שלהם לך היא זהה לצפייה בטלוויזיה אבל העלות שלהם עבורך כמשלם מסים היא גבוהה בהרבה ומשום מה לך הם לא מפריעים. אתה יוצר הקבלה בין כמות המאמץ שמושקע בעבודה לערך שלה כאשר ההקבלה צריכה להיות בין התרומה שלה לערך שלה. אדם ששונא את עבודתו והיא אינה תורמת דבר לאיש (במהלך חיי פגשתי כמה עשרות אנשים כאילו במיוחד בצבא) עדיף שלא יעבוד. ב. הסיבה שצה''ל לא מבצע שחרורים גורפים (לפחות לא של גברים) היא שאי שירות בצה''ל נחשב בחברה הישראלית ככתם (אישי ובמקומות רבים גם מקצועי) והמגויסים מתנגדים. בצבא יש המון אבטלה סמויה של סדירים, אנשי קבע וחילי מילואים (לפחות ביחידות הלא לוחמות שאותן אני מכיר). ג. אני שמח שאתה מסכים איתי לכך שעבודה אינה ערך אני לא טענתי שיש לתת פטור מעבודה על בסיס עצלות עובדה, אני עצלן גמור ואני עובד. הטענה שלי היא שלא צריך לקדש את העבודה. אנחנו לא חיים מהזיעה של הפועלים אלא מהתוצרת שלהם. |
|
||||
|
||||
אבל אנחנו לא מדברים כאן על צה''ל, אלא על תעסוקה נורמלית. במקום עבודה נורמלי, אם מעסיקים אותך, זה סימן לאחד משני דברים - או שאתה עושה עבודה חשובה מספיק כדי שישלמו לך, או שיש לך ועד חזק שדאג שלא יפטרו אותך למרות שהיה צריך. ההנחה שלי היא כזו - כל עוד יש מי שמוכן לשלם לך עבור העבודה שאתה מבצע - הרי שהעבודה שלך אינה מיותרת. זה הכל. אף אחד לא משלם מרצונו לפקידה השלישית משמאל במשרדו של אלוף משנה לענייני מחראות באגף הימני של מפקדת חילות הטמטום. |
|
||||
|
||||
"הארץ" מפרסם הבוקר כי במסגרת ניסוי חדש, יחויבו מובטלים לעבוד, ולא – תישלל קצבתם. בניסוי, שיחל במרץ 2003, ישתתפו לפחות 14,000 מובטלים. (מחייב רישום) |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין הבטחת הכנסה לדמי אבטלה? |
|
||||
|
||||
בעקבות וידויו המרגש (מבחינתי לפחות) של איזי, החלטתי גם אני לקחת את עצמי בידיים, ולנצל את שעות הלילה שלי כדי לסגור פערים ב''אייל'' (והפערים שלי גדולים בהרבה, מצד שני סביר להניח שאני אהיה הרבה פחות יסודי), לפחות עד שאני אמצא משהו יותר פרודוקטיבי לעשות, או עד למועדי הב' הבאים עלינו לטובה. |
|
||||
|
||||
מחייב רישום: |
|
||||
|
||||
תוכנית ויסקונסין יוצאת לדרך, בהתחלה באופן מוגבל, למשך שנתיים, כדי לבחון אותה. בהצלחה. |
|
||||
|
||||
מהכתבה: "התוכנית זוכה להתנגדות רבה מצד ארגוני המובטלים". מה, גם למובטלים כבר יש ארגון מקצועי? האם הם שייכים להסתדרות הכללית של הלא עובדים? ואם לא ימולאו דרישותיהם, הם ישבתו? |
|
||||
|
||||
אם לא ימולאו דרישותיהם, יחלו לעבוד. תרתי משמע. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם היה כאן קישור למכון אדוה או לא. בכל מקרה, מכון אדוה מדבר על הכישלון של תוכנית ויסקונסין. המאמר שם הוא מאת חוקרים אמריקאיים. אני לא מביע עמדה, אני רק מביא את זה כשירות לציבור. כאמור, קטע מתוך האתר של מכון אדוה: האם הצליחה הרפורמה במדיניות הסעד? האם ניתן לומר, שהרפורמה משנת 1996 היא הצלחה? התשובה, תוך שימוש בארבעה קריטריונים שונים - שכל אחד מתמקד באחת התוצאות המיוחסות לרפורמה - היא לא ברור וצלול. 1. מספר הנתמכים ירד, אבל הירידה החלה זמן רב לפני שנכנסה פקודת PRWORA לתוקפה (באוגוסט 1996). בין ינואר 1996 ליוני 2000 חלה ירידה סדירה במספר התיקים ממספר של 4.6 למספר של 2.2 מיליון משפחות, עד לרמה של שנת 1970 לערך. אבל הירידה במספר הנתמכים החלה עוד קודם לכן: המספרים צנחו מהשיא ההיסטורי של 5.0 מיליון בינואר 1994 למספר של 4.6 מיליון בינואר 1996. יתר על כן, שיעורן של המשפחות הזכאיות לסעד שנרשמו בפועל וקיבלו קצבאות ירד גם הוא ברציפות, ממספר 84.3 בשנת 1995 למספר 55.8 בשנת 1998. 2 . אשר לתעסוקה, נתמכים לשעבר אכן עבדו לאחר 1996, אבל תכופות בעבודות לא-סדירות, ובדרך כלל לא בשכר הולם. לפי אחד האומדנים, 50 אחוזים מהאנשים שהפסיקו לקבל קצבאות סעד בשנת 1996 ובשנת 1997 עבדו בחודש הראשון אחרי הפסקת הקצבה; נתון זה אינו שונה מחלק מן האומדנים לגבי אנשים שהפסיקו לקבל את הקצבה בעשור שקדם לרפורמה. אם נתבונן על המדינות השונות בארצות הברית, הרי שמספר הנתמכים לשעבר שמצאו עבודה בשלושת החודשים הראשונים אחרי הפסקת הקצבה נע בין שיעור של 47 לשיעור של 67 אחוזים; ובשנה הראשונה, בין שיעור של 62 לשיעור של 75 אחוזים. יתר על כן, תעסוקת הנתמכים לשעבר לא היתה יציבה במיוחד: רק כארבעים אחוזים עבדו לפחות במשך פרק-זמן מסוים בכל אחד מארבעת הרבעונים של השנה שאחרי הפסקת הקצבה. שיעור קטן יותר עבד במהלך כל חודש, ועוד פחות במהלך כל שבוע. לפי האומדן, רק 12 אחוזים עבדו 35 שעות בשבוע או יותר. יתר על כן, לפי האומדנים, שיעור הנתמכים לשעבר שחזרו לקבל את הקיצבה בתוך השנה הראשונה אחרי שהופסק להם הסיוע נע בין שיעור של 20 אחוזים לשיעור של 40 אחוזים. 3 . בנושא השכר וההכנסה הכוללת, ההצלחות מוגבלות למדי. ברמה הכלל-ארצית נאמד השכר החציוני שקיבלו הנתמכים לשעבר בשנת 1997 על סכום של 7.08$ לשעה (במונחים דולריים של 1999); ההכנסה החודשית החציונית של משפחותיהם עמדה על-פי האומדן על 997$ בלבד. הנתונים עבור מי שהפסיקו לקבל את הקצבה בשנת 1999 לא היו טובים יותר. מחקרים ברמה של המדינות השונות בתוך ארה"ב הראו, כי ההכנסה החציונית לרבעון, אפילו אצל מי שעבדו, נעה מסכום של 500$ לסכום של 1000$ לחודש בלבד. מעטים יחסית נהנו מביטוח בריאות במימון המעסיק; לרבים לא היה ביטוח בריאות כלל. מחקר אחד על מי שהפסיקו לקבל את הקצבה בשנת 1997 טוען, שרק 29 אחוזים שיפרו את הכנסתם החודשית האישית הממוצעת (במהלך השנה הראשונה אחרי הפסקת הסעד) ביותר מחמישים דולר. אפילו כאשר הובאה בחשבון הכנסתם של כל בני-הבית במשפחת הנתמך לשעבר, נרשם שיפור כזה אצל פחות מחמישים אחוזים. אחרי קיזוז המסים וההוצאות, המספרים בוודאי נמוכים עוד יותר. אגב, נתונים אלה תואמים דו"חות על תופעות של חוסר ודאות באשר לארוחה הבאה, וצורות אחרות של מצוקה חומרית בקרב משפחות אלה שהפסיקו לקבל סעד. 4 . ולסיום, המדד החשוב ביותר להערכת הצלחתה של פקודת PRWORA הוא התחזית הכלכלית ארוכת-הטווח למשפחות שבעבר היו נתמכות סעד. לפי מדד זה אין ליוזמי הרפורמה בסעד סיבה להתגאות. למשל, מחקר שנערך בויסקונסין ועקב במשך שלוש שנים אחרי הנתמכים-לשעבר, הראה כי על אף שמספר גבוהה (88 אחוזים) מהם עבדו בנקודה כלשהי במהלך תקופה זו, מעטים מהם עבדו שנה אחרי שנה; ולגבי רבים מהם לא היתה זו תעסוקה עקבית. ההכנסה השנתית החציונית (של אלה שעבדו) עלתה, אבל הכנסתם החציונית המצטברת במשך שלוש השנים היתה רק 25,000$ בערך (או 8,400$ בערך בשנה). יתר על כן, יותר משליש מהם קיבל "סיוע זמני למשפחות נזקקות" (TANF) במהלך שלוש השנים, וכמעט שני שלישים קיבלו תלושי מזון. מקץ שלוש שנים, עמדה הכנסתן נטו של בערך 59 אחוזים ממשפחות אלה (לאחר תשלום מסים וקבלת סיוע במזומן) על סכום הנמוך מקו העוני; לגבי 89 אחוזים היתה ההכנסה פחותה משיעור של 150 אחוזים מקו העוני. אפילו בתקופה הצמיחה הכלכלית ששררה בארצות הברית בסוף שנות התשעים, לא היה למקבלי הסעד, שעברו מסעד לעבודה, סיכוי רב להצליח יותר [מאמהות בעלות הכנסה נמוכה שכבר נמצאו בשוק העבודה] [...]. רבים המשיכו לצאת ממעגל הסעד ולשוב אליו, כפי שעשו קודם לכן; ורובם המכריע התקשו מאוד (ולעתים מצאו שהדבר בלתי אפשרי בלי המשך התמיכה) להשתכר די כסף כדי לעלות מעל קו העוני הרשמי. בקצרה, הרפורמה לא הצליחה לשפר את סיכוייהן הכלכליים ארוכי-הטווח של משפחות עניות. |
|
||||
|
||||
לטעמי האישי, אם מצבם לא הורע, הרי שיצאנו נשכרים. כיצד אני עורך את החישוב הזה? מדובר פה על הוצאות שנחסכו, פלוס הכנסות מדינה שגדלו (כי כעת הנתמכים לשעבר לא רק שאינם מקבלים כסף מהמדינה, הם גם משלמים לה מיסים). מה שנותר לשאול הוא - מה עושים עם הכסף הזה? אם הוא ישמש לכיסוי חובות, או להגדלת משכורות הבכירים בשירות הציבורי, אז באמת כל הרפורמה הייתה לשווא. אבל אם הכסף הזה, כמו רווחיה של חברה ציבורית, יושקע חזרה אל תוך התשתית האנושית (כלומר, חינוך, תשתיות, בריאות וכד'), יש כאן בסיס לשיפור בטווח הארוך שהוא משמעותי לאין ערוך לעומת השיפור לטווח הקצר שנותנת מדיניות רווחה. |
|
||||
|
||||
מסכימה. המאמר של אדווה משווה את תפקוד נתמכי-הסעד-לשעבר בשוק העבודה לתפקוד של האמריקאי הממוצע, או האידיאלי, בשוק העבודה (עובד במשרה מלאה ובאופן עקבי). האם לא יהיה נכון יותר להשוות אותם למצבם של נתמכי סעד שאינם חלק מהתכנית, ולא עובדים בכלל? לדעתי זו דוגמא למחקר סוציולוגי מוטה. גם אם התכנית לא הגשימה את יעדיה כפי שהוגדרו בשלבי התכנון, הרי שהמטרה הכללית, של עידוד נתמכי סעד לחדור לשוק העבודה, הושגה, ולו גם אם בצורה חלקית. |
|
||||
|
||||
1.בתוכנית ויסקונסין נשלחים אנשים ל"עבודה-בקהילה" ובמקום שכר-מינימום לשעה ומשכורת לחודש - מקבלים בפועל שכר-עבדים לשעה וגמלה בלבד !!! 2.משרד התמ"ת (שנה פלוס מהפעלת התוכנית) וטרם החליט במסר שברצונו להעביר לציבור העסיקים: א) שמעכשיו הניצול הוא כשר ??? ב) שבעוד משרד התמ"ת 1 (מח' יחסי-עבודה) יתבע מעסיק נצלן, יסנגר עליו משרד התמ"ת 2 (מינהלת מהל"ב) ??? ג) שמדובר ב-2 משרדי תמ"ת הנמצאים ופועלים ב-2 פלנטות שונות ומנותקים זה מזה ??? ד) שיד-ימין אינה יודעת מה יד-שמאל עושה במשרד התמ"ת ??? ה) כל התשובות נכונות !!! 3.כן התבקש משרד התמ"ת לענות: א) מדוע שמעסיק לא ימשיך לנצל עובדים אם משרד התמ"ת מרשה לעצמו לנהוג כך ??? ב) כיצד בדיוק משרד התמ"ת מתיימר להיות "הכותל-המערבי" של עובדים מנוצלים כשהוא בעצמו מעודד שוק-עבדים ??? ג) איזה ברירה יש לאדם להסכים - להיות מנוצל: 1) אצל המעסיק - והקפריזות שלו כמה שירצה לשלם לשעה ולחודש ואפילו אז להצדיע לו ??? 2) כעבד בויסקונסין ??? ד) מדוע שקשיש/ה בבית-חולים/אבות ירצו לשלם למישהו שכר באופן פרטי כשבמקומו ניתן לקבל אחר ובחינם ??? ה) אותה-שאלה לגבי מוסדות כעיריית-חדרה ובתי"ס - מדוע לקלוט אדם חדש למערכת כשבמקומו ניתן לקבל אחר ובחינם ??? 4.לפני כמה שבועות הודה מנהל מח' כח-אדם בעיריית-חדרה בראיון לעיתון-מקומי שהעביר עובדים ממחלקה אחת לאחרת - שכן,שוב למה לקלוט עובדים חדשים ולשלם להם משכורות כשבמקומם ניתן לקבל אחרים ובחינם - וכך לחסוך לקופת-העירייה ??? 5.כאמור,שנה פלוס מהפעלת התוכנית ומשרד התמ"ת טרם סיפק תשובות - הייתכן: א) שאין לו תשובות ??? ב) שלא הכין ש"ב ??? ג) ש"בלע-לשונו" ??? ד) שלא חשב על-זה קודם ??? ה) כל התשובות נכונות !!! 6.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.לא מספיק שהמובטל לא מקבל שכר-מינימום לשעה ומשכורת לחודש על ה"עבודה-בקהילה",אלא מקבל בפועל שכר-עבדים לשעה וגמלה בלבד !!! 2.עוד מצופה ממנו שיעבוד באותו החשק והרצון כאחד המקבל שכר- מינימום לשעה ומשכורת לחודש . 3.הגם שטרם יציאת המובטלים לעבודה - חברת AGENS מזהירה אותם לבל יעזו להגיד/להראות למעסיק איזו שהיא מוגבלות-רפואית כלשהי. 4.מובטל שמעז להגיד/להראות למעסיק איזו שהיא מוגבלות-רפואית מיד הוא מוחזר ל-AGENS בטיעון:"לא מתאים" !!! 5.כמובן שהמעסיק גם מתקשר בטענות ל-AGENS:"הבטחתם לי שאני מקבל מכונות,מה פתאום אתם שולחים לי אנשים חולים/מוגבלים" ? 6.מיותר-לציין,שהמובטל מוזהר בשנית לבל יעז להגיד/להראות למעסיק נוסף את מוגבלותו-הרפואית שכן,הדבר יגרור אחריו רישום סירוב. 7.כמו-כן,חברת AGENS אוסרת איסור מוחלט על ציבור המובטלים ללכת לרופא-משפחה/אחר בימי א'-ה' בבקרים,אלא רק אחה"צ/שישי. 8.מובטל שהעז ללכת לרופא-משפחה/אחר לקבלת אישור-מחלה צפוי בנוסף לעבור את הרופא-התעסוקתי של AGENS כדי שזה יחליט באם האישור-מחלה מקובל עליו,או-שמא אותו חולה אינו אלא מתחזה ובעצם מדובר בסוס-עבודה . 9.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.משרדי האוצר והתמ"ת "זרקו" בחסות-המדינה 80 מיליון ש"ח על תוכנית ויסקונסין המורכבים מ: א)20 מיליון בחדרה . ב)20 מיליון בנצרת . ג)20 מיליון בי"ם . ד)20 מיליון באשקלון . ועוד מתוכננים "להזרק" 240 מיליון ש"ח נוספים . 2.דומה הדבר לאדם המקבל משכורת ואפילו העלאה ובמקום לנצל ההזדמנות ולקנות דברים לבית ואישיים - מחפש את הפח הכי קרוב כדי לזרוק את כל משכורתו לפח !!! 3.כך בדיוק עשתה המדינה עם הכסף על התוכנית,שלא לדבר על התגמולים שמקבלות החברות !!! 4.כשבכסף הזה (לפי הפירוט שבסעיף 1 לעיל) בתוספת ה-240 מיליון ש"ח הנוספים המיועדים "להזרק" - היה ניתן לממן הקמת עוד בתי-עסק קטנים וגדולים (סופרים,מפעלים וכו') וכך באמת לדאוג לציבור המובטלים ביצירת עוד מקומות-עבודה . 5.כמובן שמשרד התמ"ת התבקש להתייחס לנושא,אולם במקום לספק תשובה העדיף "למלא פיו מים" - שכן,מה יגיד ??? "אתה צודק,איך לא חשבנו על זה קודם ??? 6.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.חברת AGENS מתיימרת להציג עצמה בתקשורת כ"טלית כולה תכלת" שאין לה כל רווח מ: א) שלילת קצבאות . ב) עזיבת אנשים את הבטחת-הכנסה. 2.ואולם,בחדרי-חדרים הן AGENS (כמו שאר מקביליה) דרשו משר התמ"ת ישי שלא יעשה שינויים מפליגים בתוכנית ושישאיר להם פתח של 30% רווחים משלילת קצבאות . 3.בישיבת ועדת-העבודה,רווחה ובריאות של הכנסת - נשאלו החברות המפעילות-כמה רווחים גרפו עד עכשיו מ"כניסת" ויציאת מובטלים אל ומהתוכנית,אולם החברות סירבו לענות - שזה אומר ??? 4.הגם שבישיבות-הצוותים השונים ב-AGENS נשאלים היועצים:"מי רשם החודש וכמה סירובים" ??? 5.כך הודתה יועצת-תעסוקתית אחת העובדת ב-AGENS:"אבל בשקט,שלא ישמעו-גם עלינו 'עומדים על הראש' ברישום 20 סירובים לחודש". 6.לשיטת-החברה יועצים שלא יעמדו ברישום 20 סירובים לחודש ימצאו עצמם מחוץ לכותלי החברה . 7.בכך מוכיחה AGENS מעל לכל ספק את חוסר-אמינותה,שכן אם: א) יש רווחים - מדוע מספרים לתקשורת שאין רווחים כשבעצם יש ??? ומדוע מסרבים לגלות כמה רווחים גרפה החברה עד עכשיו ??? ב) אין רווחים - אז מה איכפת לחברה כמה סירובים רושמים היועצים ??? 8.בהסכם של AGENS עם המדינה יש סעיף הקובע ש"באם החברה תצליח להוריד מעל 35% ממקבלי הבטחת-הכנסה מלקבל גמלתם זו - החברה תתחיל להרוויח" . 9.הייתכן שהרווח עליו מדובר אינו מתבטא בכסף כי אם בג'ולות??? 10.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.ערב יציאת תוכנית ויסקונסין לדרך אמר משרד התמ"ת שהכסף שיחסך יוחזר לקהילה בדרך זו/אחרת . 2.אולם,בעוד שרווחי מפעל-הפיס ממכירת הלוטו,חיש-גד,צ'אנס וכו' חוזרים בחלקם לקהילה בשיפוץ בתי-ספר ומימון הקמת מבנים כאלה ואחרים . 3.לא-כך הדבר כשמדובר בחברת AGENS - שבכסף שעושה מ: א) שלילת קצבאות . ב) עזיבת אנשים את הבטחת-הכנסה. במקום לממן הקמת עוד בית-עסק (שהרי היא מתיימרת להציג עצמה בתקשורת כחברה הדואגת למובטלים) יש לחברה סדרי-עדיפויות אחרים וחשובים הרבה יותר: א) משכורות בשמיים . ב) קייטרינג חופשי . ג) מימון חופשה לעובדי החברה באילת . 4.הגם שמשרד האוצר גם "לא-אהב" שהדו"ח על הכסף שנחסך דלף לתקשורת - עובדה ששום נציג ממשרד האוצר לא רץ לתקשורת כדי: א) להודות שזו בעצם הייתה מטרתו האמיתית . ב) להסביר שלמרות טענת משרד התמ"ת (שהכסף שנחסך יוחזר לקהילה בדרך זו/אחרת) - "לא לזה התכוון המשורר" ??? 5.בברכה . |
|
||||
|
||||
האם יש בדל הוכחה לטענותיך? |
|
||||
|
||||
1.גם אם אדם יביא המלצות מרופאים כאלה ואחרים וסיכומי ועדות- רפואיות כאלה ואחרות - עדיין יצטרך לעבור את הרופא-התעסוקתי של AGENS כדי שזה יתן מילתו האחרונה בעיניין . 2.אבקש להזכיר את ניגוד האיטרסים בה נמצא הרופא-התעסוקתי: א) מחוייבותו לזה שמשלם לו (AGENS) !!! ב) שבועת-הרופאים . 3.כך-יוצא,שרופאים (והיו 2 כאלה) שהעזו להביא תמונת-ראי של מצב-החולים ו"לא-רקדו" לצלילי AGENS מצאו עצמם אחרי זמן לא רב מחוץ לכותלי AGENS בטיעון:"סיום חוזה העסקה" !!! 4.לעומתם,רופאים-תעסוקתיים (ויש 2 כאלה) ש"כן ירקדו" לצלילי AGENS (הגורסת שכל המובטלים מכונות ואפילו החולים אינם אלא מתחזים ובעצם מדובר בסוסי-עבודה) יזכו לאמון המערכת- דוגמאות ??? א) רופא-תעסוקתי - שימחוק וכמה שיותר איסורים שרשם הרופא- התעסוקתי הקודם ובכלל - יזכה לאמון המערכת !!! ב) רופא-תעסוקתי (אותו-אחד) - המתעלם מהחמרת מצב-רפואי של מובטלת אחת ומתעקש שהיא סוס-עבודה - גם יזכה לאמון המערכת !!! ג) רופא-תעסוקתי (אותו-אחד) - האומר למובטלת שניה:"המלצות הרופא-המומחה אינן מקובלות עלי - תלכי לרופא-מומחה אחר"- גם יזכה לאמון המערכת !!! ד) רופאה-תעסוקתית - האומרת למובטלת שלישית:"תגידי,השתגעת?? אם ארשום לך פטור יעיפו אותי מפה" - גם תזכה לאמון המערכת !!! 5.למרות טענות AGENS ומשרד התמ"ת ש"לא מתערבים כהוא-זה בעבודת הרופא-התעסוקתי" - בפועל,דיבורים לחוד ומעשים לחוד - ורופא ש"לא-ירקוד" לצלילי AGENS לא יאריך ימים במשרתו במסגרת החברה . 6.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.קורה שאנשים נאלצים להגיש ערר-חיצוני בשם החלטת AGENS לרישום סירוב . 2.בעוד המובטל בטוח בהצלחתו ובהשבת כספו בהסתמך על החלטת הרופא-התעסוקתי בעיניינו . 3.באה AGENS ומשנה סדרי-עולם . 4.שכן,ערב-לפני קיום הועדה-החיצונית הולכת החברה (מאחורי גבו וללא ידיעתו של המובטל) לרופא-התעסוקתי בדרישה (ממש כמו "הצמדת אקדח לרקה") לשינוי הרישום . 5.והרופא-התעסוקתי מחשש למשרתו פועל כדרישת החברה ומשנה הרישום . 6.וכך באה AGENS לועדה-החיצונית ומעמידה את המובטל בפני עובדה ש"הנה הרופא-התעסוקתי שינה לגביך את הרישום" . 7.גם אם: א) הדבר לא נעשה ערב-לפני,אלא כמה ימים לפני וגם אם ב) מודיעים למובטל שהרופא-התעסוקתי שינה לגביו את הרישום וגם אם ג) המובטל דורש תור מחדש לרופא-התעסוקתי לבירור פשר-השינוי נענה מטעם AGENS:"לא ניתן" !!! 8.במניעת התור מחדש של המובטל לרופא-התעסוקתי מונעת מעצמה AGENS אי-נעימויות-שבטעות הרופא-התעסוקתי לא יגיד/יודה/ יפלוט:"הייתי חייב לשנות הרישום,אחרת היו מפטרים אותי" !!! 9.אם זה לא שחיתות - אז מה כן ??? 10.בברכה . |
|
||||
|
||||
למה לעצור כאן? אל תיתן לאף אחד להפריע - תמשיך. |
|
||||
|
||||
וואו, האיש מופיע בהמון אתרים, ובכולם הוא מדבר בלהט על חברת AGENS. כנראה שבאמת נגרם לו נזק בלתי הפיך. "ליאור ליבוביץ' " - סרקו ותיהנו. |
|
||||
|
||||
1.גם כשנשלחים אנשים והולכים לעבודה כזו/אחרת במקום כזה/אחר והמעסיק אומר להם שהם בניסיון יום/יומיים/יותר . 2.קורה שעם כל הרצון הטוב אותו אדם לא הצליח להשתלב בעבודה,אז הוא מוחזר ל-AGENS בטיעון:"לא מתאים" !!! 3.אולם,בהסכם שבע"פ והבלתי-כתוב שבין AGENS למעסיקים - מותר למעסיקים לדווח אחרת לחברה - שאותו אדם: א) לא הראה נכונות ורצון . ב) לא עבד כמכונה . 4.אותם-הדברים גם לגבי סיכומי-ראיונות הנערכים ע"י המעסיקים בין אם ב-AGENS ובין אם בבתי-העסק . 5.שכן,בעוד למובטל נרשמת ונאמרת התשובה:"לא מתאים" (תשובה א') לחברה המעסיק מדווח תשובה ב': 1) תירוצים . 2) סירוב . 6.הייתכן שהמעסיק: א) לא שולט בידו - עת היא כותבת א' כשבעצם התכוון לכתוב ב'? ב) לא מודע למוצא-פיו-עת אומר למובטל א' כשמדווח לחברה ב'?? ג) לא חושב ששם אמינותו ללעג ולקלס - עת רושם ואומר למובטל א' כשמדווח לחברה ב' ??? 7.מובטל שמעז למתוח-ביקורת על אמינות מעסיק שכזה - מיד חברת AGENS סותמת לה את הפה,שכן לשיטתם מי שתמיד ואך ורק לא בסדר זה המובטל - בקשר לאמינות המעסיק ??? מעדיפים ב-AGENS "למלא פיהם מים" - שזה אומר ??? 8.חשוב-להדגיש שבכירי AGENS הודו שהם לא היו מוכנים לסבול מצב שבעוד להם נאמרת תשובה א' ליועצים שלהם תינתן תשובה ב',אולם כשנשאלו באם למובטל זה כשר ??? במקום לספק תשובה העדיפו גם כאן "למלא פיהם מים" - שזה אומר ??? 9.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.מנכ"ל AGENS מתיימר להציג בתקשורת את התוכנית והחברה כ"טלית כולה תכלת" שיש בהן רק יתרונות ונטולי כל שחיתויות . 2.לא במקרה נמנע מנכ"ל AGENS מלהזכיר השחיתויות: א) שהחברה לא מתייחסת למובטלים כמכונות ??? ב) שהחברה לא נוקטת מדיניות: 1) סתימת-פיות - והמובטלים רשאים להתלונן חופשי בתקשורת ללא חשש לגמלתם ??? 2) אמירת תשובות כפולות למובטלים וליועצים בעבור עוד קצת בצע-כסף ??? ג) שהחברה לא אוסרת על ציבור המובטלים ללכת לרופא-משפחה/אחר בבקרים בימים א'-ה',אלא רק אחה"צ/שישי ??? ד) שהחברה לא 'עומדת על הראש' של: 1) הרופא-התעסוקתי - והוא רשאי להחליט כרצונו ללא חשש למשרתו ??? 2) היועצים-התעסוקתיים ברישום 20 סירובים לחודש ??? אלא, שמדובר בסתם פליטת-פה של יועצת-אחת ??? ה) שמעכשיו האישורי-מחלה מקובלים על החברה ללא צורך במעבר הרופא-התעסוקתי ??? ו) שהחברה לא פועלת כ'גב-בלילה' ערב קיום ועדות-חיצוניות בהליכה לרופא-התעסוקתי בדרישה לשינוי הרישום ??? ז) שהחברה לא מעודדת מובטלים לשקר בראיון ומי שלא יפעל כך תישלל גמלתו ??? ח) שמעכשיו המנכ"ל כבר כן מקבל מובטלים ללשכתו ??? 3.מובטל (במקרה הייתי אני) שדרש פגישה עם המנכ"ל לליבון העוולות שנעשו לו (כמובן שהפגיה הייתה מתועדת בכתב לכל מקרה של ספק שהמנכ"ל אומר א' כשבעצם התכוון להגיד ב') . 4.אולם,הפגישה לא יצאה לפועל וזאת בשל תשובת מנהלת-הצוות אליו הייתי שייך - שענתה: א) "אין דבר כזה" (פגישה) !!! ב) "זה לא מקובל" !!! ג) "המנכ"ל לא מקבל מובטלים ללשכתו" !!! 5.בחוסר-נכונותו לקבל גם מובטלים ללשכתו ובזמינותו לתקשורת בלבד - מוכיח מנכ"ל AGENS את זילזולו הרב בציבור המובטלים והתרשלותו הגדולה במילוי תפקידו !!! 6.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.מנכ"ל AGENS טוען בתקשורת שהיועצים-התעסוקתיים ב-AGENS: א) לבביים . ב) אנושיים . ג) אכפתיים . וכל מה שמעניין אותם זה טובת המובטל !!! 2.ואולם,אותה AGENS מהצד-השני מפטרת כמה מהיועצים-התעסוקתיים בטיעון:"הייתם יותר מדי טובים/ות" !!! 3.הייתכן: א) שמנכ"ל AGENS לא מודע למתרחש בחברה ??? ב) שמנכ"ל AGENS מנסה לייפות/לטייח דברים בתקשורת ??? ג) שאותם יועצים שפוטרו זה משום: 1) שלא רשמו 20 סירובים לחודש כדרישת החברה ??? 2) שהתחשבו יותר מדי במובטלים ??? 4.בכך מוכיח מנכ"ל AGENS כמו גם חברת AGENS מעל לכל-ספק את חוסר-אמינותם,שכן אם: א) מצופה מהיועצים (כטענתו בתקשורת) להיות לבביים,אנושיים, אכפתיים - אז מדוע פוטרו ??? ב) לחלופין,למרות טענתו בתקשורת שהיועצים לבביים,אנושיים, אכפתיים - בפועל מצופה מהם לפעול בדיוק ההפך - ומשום שלא פעלו כך פוטרו ??? 5.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.כשם שניתן להעביר ביקורת על אדם כזה/אחר . 2.כך ניתן להעביר ביקורת על חברה כזו/אחרת - וחברת AGENS אינה חריגה מהכלל !!! 3.אולם,בחברת AGENS לא יודעים לספוג ביקורות ומעדיפים שאם כבר להתפרסם שזה יהיה רק במתן מילים טובות . 4.אולי כלפי-חוץ "פתאום" לא איכפת לחברה לספוג-ביקורות,אולם בפועל החברה מנסה להשליט שלטון דיקטטורי בדמות סתימת-פיות במדינה דמוקרטית . 5.מובטלים שהעזו ופנו לתקשורת בקשר לעוולות שנעשו להם מטעם AGENS - מיד החברה מצאה תירוץ מדוע לשלול מהם הגמלה . 6.כמובן שגם בתשובת החברה לערר הפנימי והחיצוני נכתב:"כדאי לו למובטל במקום להוציא אנרגיה בלכתוב לכל העולם,שיוציא אותה בחיפוש-עבודה" - ובמילים אחרות:ניסיון לטאטא הליכלוך מתחת לשטיח . 7.דומה הדבר לנוכל המבקש מקורבנותיו:"תעשו לי טובה ואל תפרסמו מעשיי בכלבוטק/שומר-מסך,אחרת תהרסו את שמי הטוב . 8.כך בדיוק עם חברת AGENS ומדיניות סתימת-הפיות . 9.אז שיחליטו: א) אם הנוכל כמו AGENS מתגאים במעשיהם ועומדים מאחוריהם - אז מה איכפת להם שמפרסמים אותם בתקשורת ??? ב) לחלופין,עצם פרסום מעללי הנוכל ימנע ממנו להמשיך לרמות קורבנות נוספים - כך עם חברת AGENS המנסה ליצור בתקשורת הרושם שהיא "טלית כולה תכלת"-כשבפועל היא בכלל לא כזו !! 10.חשוב-להדגיש שבכירי AGENS הודו שהם לא מוכנים לסבול מצב שאיזה מוסד/חברה ינסו לסתום להם פיות - אולם,כשנשאלו באם כשמדובר במובטל זה כשר ??? במקום לספק תשובה העדיפו "למלא פיהם מים" - שזה אומר ??? 11.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.רחמי נתונים מראש למעסיק העתידי שלך. 2.בברכה. |
|
||||
|
||||
לא יפה. אין חוסמים שור בדישו. |
|
||||
|
||||
1.כידוע,החליט שר התמ"ת מר אלי ישי על ביטול תוכנית ויסקונסין ותגובת חברת AGENS:"אין לשר התמ"ת הסמכות לבטל התוכנית"!!! 2.לעומת-זאת,אם שר התמ"ת מר אלי ישי היה מחליט על הארכת התוכנית בעוד שנה - מה הייתה אז תגובת AGENS ??? "שר התמ"ת ניצל סמכותו להחליט על הארכת התוכנית" !!! 3.אז שחברת AGENS יחליטו - או שלשר התמ"ת ישי: א) יש סמכות - אם יש לו סמכות להארכת התוכנית - אז יש לו אותה הסמכות להחליט על ביטולה !!! ב) אין סמכות - אם אין לו סמכות לביטול התוכנית - אז גם אין לו סמכות להחליט על הארכת התוכנית !!! 4.בחוסר-ההחלטיות ובזיג-זג שבהצהרות AGENS - מוכיחה החברה מעל לכל ספק את חוסר-אמינותה !!! 5.חברה המתיימרת להראות ולהשמע כחברה אמינה לא מזגזגת בגירסאותיה חדשות-לבקרים !!! 6.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.הגב' דורית נובק (המשמשת כראש מינהלת מהל"ב) מתיימרת לתפקד על-תקן "המפקח על הבנקים" בפיקוח על המרכזים . 2.כשבפועל לא פיקוח ולא נעליים !!! 3.לא פעם ולא פעמיים כתבתי לגב' הנכבדה על עוולות שנעשו לי מטעם AGENS והגב' הנכבדה למרות ש"עשתה-טובה" ששמעה גם אותי החליטה מראש מי צודק . 4.דומה הדבר לשופט בבית-משפט ש"עושה-טובה" ששומע גם את הנתבע כשבעצם החליט מראש שלא משנה מה שהנתבע יגיד - הוא אשם !!! 5.עד כמה שידוע לי השופט מקשיב הן לתובע והן לנתבע (אולי לנתבע יש הוכחות לחפותו) ורק אח"כ נותן החלטתו בעיניין . 6.כמובן שהגב' נובק נשאלה: א) האם גם היא הייתה רוצה שהאדם אליו היא פונה בקשר למוסד מסויים שגרם לה עוול - שגם הוא יצדיק על עיוור את אותו מוסד ??? ב) הצדקת המובטל עלול לעלות בכיסא ובמשכורת ??? אולם,הגב' נובק סירבה להגיב - שזה אומר ??? 7.כן נשאלה הגב' נובק גם בנושאים נוספים : א) המסר למעסיקים ??? ב) חג למיוחסים בלבד ??? ג) חוסר-מחשבה בהפניית הכסף . ד) עבדים כמכונות . ה) רפואה מול רפואת AGENS . ו) מדיניות AGENS באמירת תשובות כפולות למובטלים וליועצים ובעוד נושאים נוספים - אולם,גם כאן העדיפה הגב' נובק להתחמק בשיטתיות ממתן תשובות - שזה אומר ??? 8.הגם ששנה פלוס מהפעלת התוכנית לא מצאה זמן הגב' הנכבדה (כראש מינהלת מהל"ב) : א) לצאת לשטח . ב) להצטייד בכמה עטים ודפים . ג) לתעד בכתב העוולות שנעשות לציבור המובטלים . 9.לעומת-זאת,יש והמון זמן: א) לשיחות-נפש עם פקידי ומנהלי המרכזים השונים . ב) לבוא למסיבות כמו זו שנערכה ב"רנה-שני"-חדרה מטעם AGENS. 10.במעשיה אלה ובחוסר מתן תשובות לשאלות שנשאלה - מוכיחה הגב' נובק את התרשלותה הגדולה במילוי תפקידה !!! 11.בברכה . |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
1.מצד-אחד חברת AGENS אומרת למובטלים:"מה אתם 'נעולים' על חדרה ??? תחפשו גם עבודה בנתניה ובכלל" . 2.אולם,המעסיקים עושים גם הם חשבון פשוט ולמה להם לקחת (אם ניקח כדוגמא את נתניה) מישהו מחדרה ולשלם לו חופשי-חודשי (נתניה-חדרה) אם ניתן לקחת תושב-מקומי (תושב נתניה) ולשלם לו חופשי-חודשי -שהרי החופשי-חודשי בתוך העיר - זול יותר מהחופשי-חודשי בין חדרה-נתניה . 3.הגם שאפילו שעיניין ההסעות נפתר ו-AGENS מסדרת הסעות הלוך- ושוב - גם אז אף-אחד לא מקבל תעודת-ביטוח שיקבלו אותו לעבודה בנתניה או רחוק-יותר . 4..לחלופין,חברת AGENS טוענת שעבור אדם אחד/שניים לא כדאי להוציא הסעות - ואז : א) המעסיק - כמובן שלא מוכן לשלם חופשי-חודשי חדרה-נתניה - והמובטל יתקבל לעבודה רק בתאי שיחתום על ויתור החזר- נסיעות - אחרת,אין על מה לדבר !!! ב) AGENS - מתעצלת/חוסכת לשלם הסעות עבור אדם אחד/שניים . יוצא שהמובטל מהכסף שאין לו אמור לשלם האוטובוסים או לחלופין לבוא כל פעם מחדש ליועצים לבקש כרטיסיות ??? 5.שלא לדבר על מעסיקים ש"מקבלים תאבון" - ולא מסתפקים בסתם מובטלים - אלא,שואלים - "יש רכב" ??? כך שאם אין רכב העבודה לא אקטואלית . 6.לא חסר גם מודעות דרושים למיניהם - שרשום בפירוש:"רכב חובה" 7.כמה מעסיקים נשאלו בעבר:"הדלק של הרכב עולה כסף והאוטובוס לא עולה כסף" ??? אולם,לא החזירו תשובה . 8.בברכה . |
|
||||
|
||||
תירוצים לא לעבוד לא חסר, זה ידוע. גללת אותם על הרבה תגובות. |
|
||||
|
||||
1.טרם הפניית המובטלים לראיונות-עבודה - חברת AGENS דואגת להזהירם לבל יעזו להגיד למעסיק את האמת בדבר: א) ניסיון - מצופה מהמובטל להגיד למעסיק שישלו ניסיון והמון אפילו שלא עבוד בעבודה-ספציפית זו מעולם . ב) מצב-רפואי - מצופה מהמובטל להגיד למעסיק שמולו נמצא סוס- עבודה נטול כל מוגבלות-רפואית . 2.כך-יוצא,שמובטל המעז להגיד דברים אחרים: א) ניסיון - שאין לו ניסיון באותה-עבודה ספציפית ואו ב) מצב-רפואי - שהוא אינו סוס-עבודה,אלא מוגבל רפואית צפוי מבחינת AGENS לרישום סירוב . 3.למרות טענות AGENS ש"לא אמרנו לך לשקר בראיון,אבל..." וזה האבל הגדול - מובטל שיעז להגיד דברים אחרים ממה שהחברה מצפה שיגיד צפוי לרישום סירוב . 4.לטענת AGENS ומשרד התמ"ת - עצם איזכור המצב-הרפואי כשנשאלים כמוה כאדם "הנתלה על קרות-המזבח" - האמנם ??? 5.הייתכן שבשם-העבודה אדם אמור לשים-פס על בריאותו ??? 6.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.הן בחברת AGENS והן מבחינת משרד התמ"ת יש 2 סוגי-אוכלוסיות: א) אזרחים סוג א' - עובדי AGENS ומשרד התמ"ת - שמגיע להם חופש בחול-המועד פסח !!! ב) אזרחים סוג ב' - ציבור המובטלים שלא מגיע לו חופש בחול- המועד !!! 2.כך-יצא,שבעוד היועצים-התעסוקתיים (רובם) כמו גם בכירי AGENS יצאו לחופש בחול-המועד - ציבור המובטלים נאלץ לבוא ל-AGENS ולחמם את הכיסא בשדרה . 3.כשיועצת-תעסוקתית אחת נשאלה: א) מדוע היועצים בחופש בחול-המועד ??? ענתה:"משום שחול- המועד זה חג עבורם" !!! ב) ומדוע ציבור המובטלים לא מקבל גם חופש בחול-המועד-ענתה: "חול-המועד זה לא חג" !!! 4.שוב מוכיחה חברת AGENS מעל לכל ספק את חוסר-אמינותה,שכן אם: א. זה חג - אז חג לכולם - לא רק ליועצים ולבכירי AGENS,אלא גם לציבור המובטלים !!! ב. זה לא חג - אם זה לא חג עבור ציבור המובטלים,אז מה פתאום מוציאים את רוב היועצים לחופשת חול-המועד - הגם שבכירי AGENS גם ??? 5.כמובן שמשרד התמ"ת התבקש להתייחס לנושא,אולם לא ידע להשיב - שזה אומר ??? 6.בברכה . |
|
||||
|
||||
1. עלי לציין כי גדולתה של מערכת האייל, וליברליותה האמיתית - מתגלות כאן במלוא הדרן. ברצינות. 2. לא נותר לי אלא לקוות שהם לא ישלמו על כך מחיר יקר או לפחות בלבול מוח מורט עצבים, והמבינים יבינו. 3. בברכה. |
|
||||
|
||||
הבנתי למה אתה רומז, אבל הוא כבר הציף המון אתרים בעשרות אם לא מאות תגובות, שכולן, פחות או יותר, שכפול של התגובות כאן. בינתיים הוא ממשיך חופשי-חופשי וכנראה שעוד לא קרה שום דבר, כך שלא נראה לי שיש סיבה לחשוש. |
|
||||
|
||||
הוא ממשיך חופשי *חודשי*. |
|
||||
|
||||
חופשי יומי, אם כבר. |
|
||||
|
||||
1. אפשרות נוספת: הם פשוט הרוגים מעייפות ולא שמים לב.:) |
|
||||
|
||||
האמת היא שמה שמתגלה כאן זה תסכול איום ונורא מול ביורוקרטיה, איוולת ואולי רוע לשמו. לגלגנות וחוסר באמפטיה מינימלית לנוכח הצעקה הזו משאירים טעם גרוע בהרבה. איכס. |
|
||||
|
||||
מי שמכיר את ההיסטוריה של האתר מהשנתיים-שלוש האחרונות (וגם של הרשת בכלל), מבין שלא הלגלגנות כאן היא הבעיה וגם לא הטעם הגרוע או לא גרוע. עם כל הכבוד וכל האמפטיה, גם אדם שנפגע קשות מהמערכת לא צריך לבוא הנה, לאתר שאיננו הבלוג הפרטי שלו, ולזרוק כאן עשרות פעמים שם של חברה מסחרית. זה בכלל לא מצחיק. |
|
||||
|
||||
1.לאייל אלמוני ולכל אותם מצדיקי תוכנית ויסקונסין ניתן להבין מדבריכם שקיימים 2 סוגי שחיתויות: א) שחיתות מהסוג הראשון : 1) כלבוטק/שומר-מסך - שכל אדם נורמלי מזדהה עם הקורבנות. 2) פגיעה בכיסו הפרטי שלו עצמו ושל כל אותם מצדדי התוכנית - ולכן חובה על כל המדינה להביע גינוי חריף וסלידה משחיתויות . ב) שחיתות מהסוג השני : 1) שאינן מפורסמות בכלבוטק/שומר-מסך - כך שאין מה לדבר על הזדהות עם העוולות שנעשות לקורבנות . 2) שאין מדובר בפגיעה בכיסו הפרטי של האייל האלמוי ושל כל אותם מצדדי התוכנית . 2.אם כך הדבר והשחיתויות מחולקות ל-2 - אז גרוע מאוד !!! 3.אולם,אם לא כך הדבר - וכבוד האייל האלמוני (כמו גם כל אותם מצדדי התוכנית) מגנה וסולד משחיתות הנוגעת לפגיעה בכיסו הפרטי - כך חייב לגנות ולהביע סלידה ושאט-נפש מכל שחיתות - שכן,שחיתות היא שחיתות,היא שחיתות !!! 4.לכל אזרח יש לא רק הזכות - אלא החובה לתעד שחיתויות בין אם בכתב/בהקלטה/מצלמה-נסתרת . 5.לשיטת האייל האלמוני כמו גם כל מצדדי התוכנית גם הקורבנות הפונים לכלבוטק/שומר-מסך - גם הם לא בסדר !!! שהרי יש לא רק להצדיק,אלא אפילו להצדיע לנוכלים ולשחיתויות - מה,לא ??? 6.או שהאייל האלמוני (כמו גם כל מצדדי-התוכנית למיניהם) מתכוונים שהשחיתויות שוות גינוי אבל רק לפעמים ??? 7.בברכה . |
|
||||
|
||||
1.משרד האוצר טוען כלפי המובטלים:"תצאו לעבוד" !!! 2.אולם,אותו משרד-האוצר (במצאעות הביטוח-הלאומי) גם אומר שמותר לו למובטל לעבוד ולהרוויח עד 300 ש"ח וכל שלק יותר יתקזז מהגמלה . 3.כך-יוצא,שאדם העובד בעבודה-זמנית כמו השגחות והרוויח בחודש מסויים 500 ש"ח - התקזזו להם מהגמלה 200 ש"ח !!! 4.גם בתוכנית הגרנדיוזית שאיתה רץ לתקשורת עם מס-הכנסה שלילי דיבר משרד האוצר על מי שמרוויח 2,000 ש"ח ומעלה שיקבל תוספת ומי שמרוויח כמו בדוגמא להלן 500 ש"ח עדיין יצטרך להמשיך לסבול במקביל מקיזוז גמלתו ??? 5.אפשר לחשוב שהרווחתי 5,000 ש"ח שעוד ביקשתי השלמת/הבטחת- הכנסה,אולם עם סכום של 500 ש"ח כבר אפשר לסיים את החודש שממהרים מהצד-השני לקזז ??? 6.כיצד בדיוק משרד האוצר מעודד יציאה לעבודה כשמהצד-השני מקזז מסכומים כה זעומים ??? 7.כמובן שמשרד האוצר התבקש להתייחס לנושא,אולם במקום לספק תשובות העדיף "למלא פיו מים" - שזה אומר ??? 8.בברכה . |
|
||||
|
||||
מחר תוציא הממשלה מרכז בינלאומי להפעלת מרכזי תעסוקה להשבת מקבלי גמלאות הבטחת הכנסה לשוק העבודה. המרכזים יפעלו לתקופת התנסות של שנתיים בארבעה איזורים, בהם מתגוררים 14,000 משקי בית המתקיימים מהבטחת הכנסה. לאחר תקופת הניסיון, ובכפוף להצלחתה (או, במונחים של ההודעה לעיתונות - "לכשתעלה התכנית יפה"), תיושם התוכנית בכל הארץ. המרכזים אמורים להתחיל לפעול ברבעון השני של 2005. |
|
||||
|
||||
כתבת"הקצבאות הנתנות למובטלים" ..יש גיל מסוים שבו אתה מקבל קיבה רק לשלושה חודשים...אז מה חסכת גכאן ? עדיף להלחפ בשחיתות המממשלתית מאשר אנשים שהולכים ומבקשים כסף.זה לא הפיתרון הפיננסי הגדול |
|
||||
|
||||
דובי, עכשיו 2010. עם האינפורמציה שיש לך עכשיו, האם אתה עדיין בדעה שהבעת במאמר? |
|
||||
|
||||
סביר להניח שלא (עברתי תהליך משמעותי שבמהלכו דעותי עברו מימין-כלכלי לסוציאל-דמוקרטיה), אבל מצד שני, גם אין לי שום אינפורמציה על תוכנית וויסקונסין ותוצאותיה. אם להתבסס עם שברי דיווחים ששמעתי, עושה רושם שהתוכנית עושה את כל מה שאמרתי שצריך לקוות שהיא לא תעשה, כולל העובדה שבמקום להזרים כספים לחיזוק התשתיות שבונות הון אנושי, דווקא קיצצו בהשקעה בתשתיות הללו. אז אני לא בטוח עד כמה אני הייתי מסכים עם עצמי של לפני עשור לגבי זה, אבל בין כה וכה גם מה שאני דאז אמרתי לא נעשה. |
|
||||
|
||||
חיפשתי במאמר ולא מצאתי, מה זה תשתיות שבונות הון אנושי? |
|
||||
|
||||
חינוך, בריאות, תשתית תחבורתית (בעיקר תחבורה ציבורית) שתאפשר נגישות גבוהה יותר לפריפריה. |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה. בבריאות ותחבורה אני איתך , אבל אם להיות אופטימיים הממשלה אישרה לא מזמן את תכנית נתיבי ישראל נקווה שהמצב ישתפר. |
|
||||
|
||||
התוכנית המקוצצת, יש לציין, שהדגש בה הוא על סלילת כבישים ולא פסי רכבת, ושלמיטב ידיעתי אינה כוללת את התקצוב הדרוש כדי שהרכבות גם תסענה על גבי הפסים הללו בתדירות מספקת. |
|
||||
|
||||
לא שלא הייתי שמח אם התכנית המקורית (או אפילו יותר גדולה) היתה מאושרת, עדיין זה צעד גדול קדימה. (חוץ מזה זה מראה כמה לאוצר אין ראיה קדימה, אבל לא כתבתי את זה כי אני רוצה להישאר אופטימי). |
|
||||
|
||||
את התופעה שציינת (הורדת מרכיב קריטי במודל שמאמצים) אפשר למצוא בשני דברים שהאוצר התייחס אליהם: הראשון הוא ביטוח הבריאות הממלכתי- קיצוץ המס המקביל. הדוגמא השניה היא מאמר שכתב אחד מכלכלני האוצר באתר המשרד. במאמר הוא מתייחס למודל הדני ומהרהר אולי כדאי לאמץ אותו. לא קשה להבין שמה שהוא מתכוון במודל הדני הוא הגמשה קיצונית של שוק העבודה. הוא כמובן אינו מעלה בדעתו לאמץ את כל מה שקשור לשוק העבודה ולמדינת הרווחה בדנמרק:גובה דמי האבטלה, תקופת תשלום דמי האבטלה, תכניות שיקום למפוטרים, רשת הבטחון וכד'. כנראה גם מה שקרוי תכנית ויסקונסין, עברה איזו תכנית "הבראה" של האוצר. אם לא היתה אידאולוגיה מאחוריה כלכלני האוצר, הם היו פועלים להבריא את שרות התעסוקה ומנסים אולי לצרף לפעילותו כמה אלמנטים של תכנית ויסקונסין. לדעתי ההפרטה של הפעילות הזאת ייקרה אותה והכניסה אלמנטים שהפכו את שיקום האנשים בעבודה לדבר מישני (הרווח של החברות המיישמות הוא הדבר העיקרי). |
|
||||
|
||||
אני מסכים לגמרי. ההפרטה, ובעיקר מערך התמריצים הכלכליים שהובנה לתוכה, מנעו כל סיכוי להצלחת התוכנית. זו הפכה מתוכנית להפיכת מובטלים לאזרחים מועילים, לתוכנית לדמוניזציה של המובטל והפיכתו לפושע נרדף. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |