|
||||
|
||||
אני מימנתי את שלוש השנים של התואר הראשון בעבודות אבטחה שונות ומשונות. איבטחתי סניפים ומשלוחים של רשות הדואר, מתקנים וכלים של חברת החשמל, אוטובוסים ותחנות של "אגד", ארועים של עיריית ירושלים, אתרי בניה על ומעבר לקו הירוק וכן הייתי סייר לילה שקופץ לאזעקות של חנויות, מפעלים ובתים פרטיים. כדי להרוויח עוד קצת, יצא לי כמה פעמים לעבוד ברציפות מיום שישי ב6:30 ועד לחצות של מוצ"ש. השכר היה בין מינימום לקצת יותר, התנאים היו מחורבנים (לבלות לבד לילה שלם ליד מכשיר מתיחת חוטי חשמל באמצע השומקום בנחל שורק) והיחס לא משהו. אם מחר בבוקר אני אמצא את עצמי בלי עבודה ובלי כסף, אני אפתח את דפי זהב ואתחיל להתקשר לחברות האבטחה באזור מגורי. אומרים שהשכר שם עלה בשנתיים האחרונות. |
|
||||
|
||||
אם כבר זה הפך לדיון על עבודות מסריחות מעברנו המביך, לדעתי אני לוקחת את כולכם בסיבוב. משמרות לילה בחברת אבטחה, משמרות לילה באיתורית ז''ל, קיפול קרטונים במפעל, עונה-לטלפונים-בסנדוויצ'יה, מודל עירום לציירים, ליצנית, מלצרית, פרומושנאית של גלידה, בנק וסיגריות (נשימה ארוכה) ובטוח שכחתי כמה. את התואר הראשון מימנתי מעבודה כמרכזת בצופים. את התואר השני מעבודה באוניברסיטה במשרד הרישום. את התואר השלישי - טוב, עכשיו אני כבר גדולה, אז יש לי עבודה אמיתית. נראה מי יבוא עם רפרטואר יותר דוחה. |
|
||||
|
||||
ילדים עם צרכים מיוחדים. זה לא רפרטואר דוחה בכלל, אבל זה לא קל. |
|
||||
|
||||
ממתי עבודה בחינוך היא עבודה מסריחה מעברך המביך? ____ העלמה עפרונית, מרכזת הדרכה בצופים. קורה. |
|
||||
|
||||
שתי העבודות האחרונות ברשימה לא שייכות ל"עבר המביך" - הן באו כתגובה לאיזי, שציין איך הוא מימן את התואר שלו. העבודה בצופים היתה בהחלט חוויה שלא הייתי מוותרת עליה. ________ נגה, מרכזת בצופים בעברה. |
|
||||
|
||||
העבודה הכי רעה שקלייב עבד אי פעם היתה אצל ג'יין מאנספילד... בדיון 676, לגלול עד לתמונה של פצצת הקולנוע. מייקל פאלין היה גר בשקית חומה בתוך מיכל שופכין, קם השכם בבוקר ועובד 14 שעות בתחנת הקמח ובבית אבא היה משכיב אותו לישון בחבטות חגורה. לעומתו, גראהם צ'פמן היה קם בשלוש לפנות בוקר, מנקה את האגם בו ישן, אוכל מעט חצץ חם, הולך לעבוד כל היום בטחנת הקמח בשכר שני אגורות לחודש, ואם היה התמזל לו מזלו, אבא היה מכה אותו על הראש עם בקבוק שבור. |
|
||||
|
||||
וזה כמובן כלום לעומת יום העבודה בן 29 השעות של אריק איידל, שהחל באכילת גוש רעל, ושבסופו אביו היה הורג אותו ואת אחיו ושר "הללויה" על קיברם... |
|
||||
|
||||
והיום, כשאתה מספר את זה לצעירים, הם לא מאמינים לך... |
|
||||
|
||||
3 שנים כמאבטחת בחברת החשמל. יותר מזה אני לא חושפת עבודות מביכות (בניגוד לנגה אני עדיין לא גדולה ועדיין אין לי עבודה אמיתית). |
|
||||
|
||||
הכי כדאי להיות גדולה, להיות גדולה, להיות גדולה |
|
||||
|
||||
אני אפילו לא אתחיל את הדיון הזה איתך... (יש לך עבודה בשבילי?) |
|
||||
|
||||
עבודה כמאבטח בחברת חשמל היתה מהיותר נוחות, נעימות ומכובדות שברזומה שלי. פרט לעובדה המצערת שהייתי חייב להשאר ער במשך כל המשמרת, היו לי את כל התנאים: חדר מואר, ממוזג/מחומם (בהתאם לעונה), מטבחון, שולחן כתיבה, הסעות מ/אל הבית ושלוש עד חמש משמרות בשבוע לשבת ללמוד, להכין תרגילים וכו'. |
|
||||
|
||||
בחברת חשמל יש שלושה מעמדות של עובדי בטחון. 1. בנים של עובדים - שכר סטודנט, תנאים סוציאלים, סביבת עבודה הולמת. 2. מאבטחים - עובדי חברת שמירה, בוגרי קורס פיקודי וקורס אבטחה, תנאי עבודה טובים, אין קביעות, אין תנאים סוציאלים. 3. שומרים - עובדי חברת שמירה, מסוגלים להוציא רשיון נשק ולעבור בשלום מטווח פעם בשלושה חודשים, תנאים הכי גרועים שיש, אין קביעות אין תנאים סוציאלים. אני בד"כ הייתי שייך ל2. לפי התאור שלך אתה היית שייך ל1. |
|
||||
|
||||
גם אני 1. מתוך שישה בני עובדים שהועסקו במחוז, היינו שלוש בנות. היחידות בארץ. |
|
||||
|
||||
האפליה בין בני עובדים לעובדי אבטחה אחרים היא מדיניות מוצהרת ?? |
|
||||
|
||||
כן. בני העובדים הם עובדי חברת החשמל בעוד שהמאבטחים האחרים הם עובדי קבלן, קרי - עובדי חברת השמירה. הם יכולים לעבוד למעשה בכל מתקן אותו מאבטחת החברה. |
|
||||
|
||||
בני עובדים מקבלים את המשכורת מחברת החשמל ויש בינם ובין חברת החשמל יחסי עובד-מעביד. שאר עובדי האבטחה הם עובדי חברת אבטחה (חברת כוח אדם לצורך העניין) ואין בינם ובין חברת החשמל כלום. חברת החשמל יכולה להודיע לחברת האבטחה, שאין היא מעוניינת באדם מסוים והיא מסרבת לאפשר לו את הכניסה למתקניה. לעובד אין שום יכולת לערער על ההחלטה, ששקולה למעשה לפיטורים, אבל זה לא פיטורים אלא אם כן חברת האבטחה מסרבת לתת לו מקום עבודה אחר באותם תנאים, וגם אז, הפיצויים הם על חשבון חברת האבטחה. בד''כ כל שנתיים מוציאים את אבטחת המתקנים למכרז, כך שתוחלת החיים של העובדים במתקנים תלויה ברצון הטוב של הזוכה במכרז לגייס אותם, תוך ויתור מצידם על הוותק אותו צברו בחברה הקודמת. |
|
||||
|
||||
ידעתי ששכחתי כמה. אז הנה אחד שנזכרתי בו בעקבות הדיון על בנים-של: בעוד ההורים שלי הלא-יוצלחים לא הצליחו לסדר לי עבודה בחיים, היתה לי חברה בתיכון שהוריה עבדו באוניברסיטה הפתוחה. וכך עבדתי בתור משגיחת בחינות באוניברסיטה הפתוחה, תודות לאותה חברה. אז הנה, עוד אחד. |
|
||||
|
||||
לא יפה. גם חברת החשמל וגם האוניברסיטה הפתוחה רחוקים מלהיות מפעלים פרטיים. לא ברור לי למה מה שנחשב פלילי בכל מקום נורמלי, נעשה כאן לעין השמש ועוד חושבים שזה בסדר. |
|
||||
|
||||
מסכימה אלף הסכמות. זה אחד הדברים שתמיד שיגעו אותי, באזרחות כמו גם בצבא (בעיקר בצבא). ואם כבר בפלילים עסקינן, מה עם "יש לי חבר בעירייה שיבטל לך את הדו"ח"? |
|
||||
|
||||
עבודה בפס ייצור של חברה למוצרי קרטון (יצירת קלסרים, מעמדים לכלי כתיבה וכאלה) + עבודה על מכונת השרינק שעוטף את המוצרים הגמורים: 8 שעות של עבודה בעמידה, מול מכונה חמה, שבקיץ זה היה סיוט. אגב, הייתי הפועלת היהודיה היחידה במפעל- כל השאר היו ערבים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |