בתשובה למודאג, 10/04/00 13:26
מה למדת בגן היום? 3770
על מנת לחדד את הנקודה:
(ניר) "קיבל הצעה לעבוד כמתכנת לאחר שלמד מחשבים בכוחות עצמו. התנאים הדרושים לדבר כזה הם גישה למחשב, חברים בחברות הי-טק, וסביבה שמעודדת אדם ללמוד מחשבים בכוחות עצמו מתוך אמונה בעיקרון שמי שמנסה ומשתדל מצליח."
יפה. אם כך:
1. גישה למחשב: במהלך השנתיים הראשונות בהן למדתי לתכנת *לא* היה לי מחשב בבית, כי להורים שלי לא היה כסף. התחלתי, אגב, בגיל 9. בכל אופן, הסביבה ראתה במחשב לא יותר מצעצוע מוזר. למעשה, הורי לא הבינו מה בדיוק ההבדל בין מחשב לבין משחק טלויזיה.
2. חברים בחברות הי-טק: מה אתה אומר. מבין חברי, הייתי הראשון להתעסק בתחום, אז על אלו חברים מדובר, בדיוק? הצעת העבודה שקיבלתי היתה תוצאה של פרוייקט שעשיתי לאותה חברה כפרילאנסר. שנאמר - מי שעובד - מצליח.
3. סביבה שמעודדת אדם ללמוד מחשבים בכוחות עצמו: ממש לא. הורי, אם זכרוני אינו מטעני, היו מעדיפים שאצא יותר מהבית...

בקיצור, ע"פ נסיוני האישי, כל אותו קירקור בעניין תנאי התחלה, קיפוח , אפליה ושאר ירקות, ראוי לו שיעבור מן העולם. אין קל מלהצהיר שכישלונותיך ובעיותיך נובעים מאפליה וקיפוח, ולא, נניח, מהיותך עצלן או לא מוכשר. עצוב ורע, אבל זה מה יש.
מה למדת בגן היום? 3772
ניר,
קודם כל אני רוצה להתנצל על זה שבילבלתי אותך עם דובי.
המקרה שלך יוצא דופן. אני עבדתי ב 3 חברות תוכנה עד כה עבדתי עם כמה עשרות מתכנתים, ריאינתי לא מעט והכרתי במסגרות שונות עוד לא מעט אחרים. מתוכם, בהערכה גסה 5% בלבד היו מה שנקרא ילדי מחשב כלומר אנשים שמגיל צעיר אהבו לעבוד עם מחשבים והתחילו לעבוד כאנשי מחשבים ללא לימודים אקדמאיים. כל השאר היו בוגרי אוניברסיטה שראו במדעי המחשב מקצוע בעל פוטנציאל ופנו אליו עם רקע מועט או לא קיים כלל בתחום. יש הרבה דרכים שבהם אדם יכול לצאת מהמצוקה. היא יכול להתגלות כזמר עילוי, דוגמן בעל יופי נדיר, או כדורגלן מעולה. הוא יכול גם להיות כישרון יוצא דופן בתחום שהופך כעבור 10 או 15 שנה לתחום החם ביותר בשוק העבודה. אבל אי אפשר לבסס תוכנית כלכלית חברתית על כישרונות יוצאי דופן.
במצב שבו השיקול העיקרי לבחירת גן לילד היא שמקבלים שם ארוחת צהריים חמה קצת קשה להוציא ילדי מחשב.
מה למדת בגן היום? 3777
מודאג -
מהכרותי את הענף נראה לי כי אחוז ילדי המחשב גבוה יותר, אך לא זו הנקודה.
הנקודה היא - אדם כשרוני/בעל ידע יתקבל לעבודה, לפחות בתחום ההי-טק, ללא קשר למוצאו. אדם המוכן להשקיע ולהתחיל מתחתית הסולם - יגיע להישגים. אדם המתקיים על דמי אבטלה ומקטר כי הם לא מספיקים... ובכן, אין כל סיבה הגיונית לגלות סימפטיה לאדם כזה, או לעזור לו. זו דעתי.
לכן, תכנית כלכלית צריכה להיות מבוססת על חינוך ועידוד להישגיות, לדעתי. חלק מכך הוא הקשחת הקריטריונים לקבלת עזרה כספית מהמדינה. אם חד-הורית החייבת לכלכל ילדים, מובן שצריך לעזור לה. רווק בן 22 המתבטל כי לא מצא עבודה "מספיק טובה"... שילך לחפש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים