 |
היות ודובי טיפל יפה בעניין הגיל, אנסה לסכם כמה נקודות אחרות:
1. סבי החלוצים, החלום. אולי לא שמת לב, אבל טרחתי להדגיש את היות התאור שלי *אמיתי* (הווה אומר - לא חלום), וכן דיברתי על שלושה דורות במשפחתי. סבי, הורי, ואני. כולנו דוגמאות חיות ונושמות לאותו "חלום" שלך. מה אנו למדים מכך? לבוא, להצהיר ולדמגג - אין קל מזה. לעומת זאת, להתייחס לנתונים כפי שנכתבו - אולי זו סגולה השמורה רק לאשכנזים מנייקים כדוגמתי?
2. סיימתי 12 שנות לימוד. לא בהצלחה יתרה. הציונים שלי בפירוש לא הספיקו לקבלה למוסד להשכלה גבוהה, ללא קשר למוצאי. והנה, הפלא ופלא, קיבלתי הצעת עבודה כמהנדס תכנה עוד בזמן שירותי הצבאי. הכיצד? אולי כי הקדשתי זמן ללימוד תכנות באופן עצמאי, וזאת עוד כשנתיים לפני שהיה לי מחשב בבית. כשאני אומר "מי שרוצה - עושה" - אני מתכוון קודם כל לעצמי. עוד מעט תספר לי שהצלחתי ללמוד מחשבים כי אני אשכנזי...
3. ה-Upper Classיות האשכנזית המשובחת הזאת - כבודו ודאי חי עשרים שנה אחורה. אני עובד בהי-טק ועובדים איתי אנשים מכל הגוונים והעדות - ולא בחברה אחת עסקינן. האם הם חריגים סטטיטית? האם אני מדמיין? במקום בו אני עובד אנשים מתקבלים לעבודה בגלל כישוריהם. החברה לא יכולה להרשות לעצמה אחרת - זה לא כלכלי. לבוסים ממש לא אכפת מוצאו של התכנת שמביא את הכסף, וטוב שכך.
4. דילמה - בניין או אבטלה? ובכן, אחי הצעיר - אשכנזי רם יחש כמוני - השתחרר מצה"ל. הברירות שעמדו בפניו היו נרחבות ומגוונות, ואכן, את רובן ניסה: תדלוק, שטיפת מכוניות, בודק בטחוני בנמל תעופה, ומן הסתם עוד כמה מקצועות חופשיים. גם חברי האשכנזים לכיתה נהנו מפרוטקציות שונות, ומצאו את עצמם במישרות רמות: החל במלצרות וכלה בהאכלת גמלים (סיפור אמיתי). למעשה, היחיד מחברי לכיתה שהחל לעבוד בהי-טק מיד היה אני, וזאת רק בגלל ש - מה לעשות - אני מוכשר להפליא. עוד מעט תטען לאפליה כנגד הלא מוכשרים...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש