 |
624 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
אל תשכח, קרייטון כתב ספר זה בעיקר על-מנת להזהיר מפני הסכנה, הטמונה במשחקים כאלה... אל תשכח, הספר לא בדיוק נגמר טוב. |  |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קצת פשטני לטעון את זה. אפשר לטעון באותה מידה שקרייטון רמז שיש בעיה כאשר שיקולים מסחריים מתערבים בשיקולי מחקר, במיוחד כאשר לא מקפידים על אאמצעי הזהירות. או, כמובן, שקרייטון "קרא את המפה" והבין שמותחנים עם הרבה מונחים מדעיים (וקראתי הרבה ממה שהוא כתב) מוכרים. הקו מלווה את כל ספריו, מ"שוד הרכבות הגדול" דרך "איש המסוף" וכלה ב"קו-זמן" וכן, קראתי את הסבטקסט שלך, אתה בטח קונה ביצים של תרנגולות שגודלו חופשיות, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש פראי - מר קלטי מתנגד לכל שינוי גנטי במזוננו, ןמעדיף לאכול מפרי עמלן של חיות משק שאכלו מזון טבעי ולא מועשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עניין חביתוש אצל קשקשתא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתך הראשונה טענת (באורח בלתי מבוסס) כי מייקל קרייטון מתנגד לניסויים בהנדסה גנטית: "...הסכנה הטמונה במשחקים כאלה" ונתת כותרת לתגובה שלא השתעמה לשתי פנים. אם כך, אני מניח שאינך אוכל ביצים (אם אתה אוכל בכלל ביצים, טענת במקום אחר שאתה צמחוני אם אני זוכר נכון) של תרנגולות מלולים תעשיתיים, שם הן מוזנת במזון מועשר חלבונים ויתכן אף בעצמן מהונדסות כדי לתת תפוקה רבה יותר, אלא ביצים של תרנגולות שגודלו בחופשי. אם אינך אוכל ביצים אזי החלף ביצים ותרנגולות בירק החביב עליך (עגבניות למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כ''כ ברור לי הקשר...אני לא אוכל ביצים בכל מקרה. לא כאלה ולא כאלה. ובכל מקרה - גם ירקות הינם מהונדסים. שדה הינו חווה תעשייתית של מלפפונים בעצם...חומר למחשבה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה: מייקל קרייטון מתנגד להשתוללות עם הגנטיקה וזה כן מבוסס - קרא את ההקדמה לספר דנן. כעת - אינני יודע, נושא ההנדסה הגנטית הוא שנוי במחלוקת, יש פנים לכאן ולכאן, כשיצא לי לאחרונה לקנות ביצים נטיתי באמת להעדיף "ביצי חופש", פשוט מכיוון שאני בעד להניח לתרנגולות להסתובב כרצונן. לאחרונה לא קניתי - גם מתוך חוסר-נוחות, לתמוך בתעשיית העופות והביצים, וגם מכיוון, שמאז עברתי דירה באביב אין לי תנור וכיריים, ואין לי שום עניין לקנות בחום הזה, כך שמה אעשה עם ביצים. אבל לכל זה אין שום קשר לעניין, זה רק בסוגריים. כעת - כפי שציינתי, ישנם מחקרים, על-פיהם אכילת מזון מהונדס גנטית מגבירה את הסיכון לסרטן. על-פי מקורות אחרים (בעלי-עניין? או שמא דוקא המתנגדים הינם?), כל הרעש מסביב לנושא זה מהווה היסטריה מיותרת. אינני כה מיליונר, שאוכל לקנות מזון אורגני - ירקות אני קונה בשוק, על-פי טריותם לעין ונוחותם לאמצעי הכספיים, ומקוה שהם בסדר... אחרי-הכל, יוצרי מרבית הרעש בנושא הינם החבר'ה של "אינדי-מדיה", "מגמה ירוקה" וחבריהם - כן, אלה מן העוגה - אשר, אצלי לפחות, אינם נתפסים עוד כמקור רציני. אני מכירם טוב מדי. שלכם, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כרגע זמן להרחיב אבל הרעיון שמזון מהונדס גנטית גורם לסרטן נשמע לי ממש מגוחך. הרעיון הזה נובע מבורות, מתחרות כלכלית, משמרנות . לא ממחקר מדעי, ככל הידוע לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ציינתי שהם אינם בדיוק מקור אמין... גם לי זה נשמע מופרך, מצד שני אינני יודע, לא חקרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שיש סברה שקטעי RNA מסוגלים לעבור את מערכת העיכול, להיכנס לתאים ולשעתק את עצמם לDNA של התא. אל תשאל אותי איך, אתה הביולוג. בכל אופן, יש לקבוצה הזו אפילו שם (ששכחתי). מישהו יודע יותר ויכול להרחיב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במערכת העיכול, אבל קטעי RNA אינם נכנסים סתם לתאים ובוודאי שאינם עוברים שעתוק הפוך. שעתוק הפוך קיים בוירוסי RNA כגון איידס. אכן, וירוסי RNA ידועים כמסרטנים. אבל מה הקשר ביניהם למזון מהונדס?ייתכן שכשהנדסו את המזון השתמשו בוירוס RNA כדי להכניס את הגן הרצוי. אני באמת לא מכיר את הטכניקות המשמשות ליצירת המזון המהונדס. בכל אופן, אני סמוך ובטוח שגם במקרה הנ"ל המזון לא יסרטן. בהזדמנות אחפש על מזון מהונדס וכיצד זה נעשה ואז אוכל לענות בצורה מדוייקת יותר ובבטחון מלא. אלא אם כן מישהו מוכן להביא לי מאמרים בנושא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שהתכוונתי. החשש הוא שבאותה דרך (רטרו-וירוס) יכנסו וירוסים (אולי מזהמים בתהליך ההנדסה, אולי סתם קטעי RNA תמימים שהוכנסו לפריט המהונדס-גנטית מבלי שהחוקרים ידעו על הפעילות הנוספת שלו, אולי אפילו קטעים מהRNA המשמש לחיתוך והצמדה, לך תדע...) שיהיו עמידים ליכולות הפירוק של מערכת העיכול ויבצעו שיעתוק הפוך לתאים שיתברר כסרטני. מצטער, אין לי מאמרים לגבות את זה, הכל מהזיכרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי למיטב ידיעתי אמורים לבדוק זאת קודם על חיות מעבדה ואז על קבוצת ניסוי של בני אדם לפני שזה יאושר לשיווק. אלא אם כן לגבי מזון לא מקפידים כמו לגבי תרופות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האם ייתכן שרטרו-וירוס שכזה יבוא לידי ביטוי רק אצל אדם, ואפילו לא אצל שימפנזים? בכלל, האם ניסויים על בעלי-חיים הם רק שלב ביניים לפני ניסויים על בנ-אדם או שמסתפקים בבעלי-חיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש וירוסים(ואני לא מתייחס רק לרטרו אלא לכולם) שיכולים לעבור בין מינים שונים, למשל השפעת. לעומת זאת ישנם וירוסים ספציפיים מאוד למין מסויים (אין לי כרגע דוגמאות). אם מדובר על מזון צמחי מהונדס, אז הסיכוי שוירוס צמחי יתקוף בעל חיים נראה לי קלוש ביותר אם לא אפס. לעניין שאלתך השניה יש המון שלבים באישור תרופות, ואני כמובן לא מכיר את כולם, אבל בגדול התרופות נבדקות לקרצינוגניות ו וטוקסיות בחיידקים, בתרביות תאים של אדם, בבעלי חיים ולבסוף על בני אדם. לא מסתפקים אף פעם בניסויים על בעלי חיים בלבד. אם התרופה עברה את שלב בעלי החיים היא נבדקת, בכמה שלבים, על בני אדם. אני מניח שרופא יוכל לענות לך ביתר פרטנות על התהליך. זהו תהליך ארוך מאוד, אשר נמשך בדרך כלל כעשר שנים, עד קבלת אישור של מנהל המזון והתרופות של ארהב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר אחד שכן ידוע על מזון מהונדס גנטית הוא שהוא יכול לגרום לאלרגיות רציניות ביותר. כאשר הנדסו סויה לקבלת חלבונית עשירים במתיונין (ח. אמינית די נדירה בסויה) קיבלו חלבון שהוא אלרגן חזק מאד. וכמובן, עיקר הביקורת כנגד מזון מהונדס הוא שהוא מפר את שיווי המשקל בטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אלרגיות הן פשוט מכיוון שמדובר בגוף זר שאינו מוכר לגוף האדם, ולכן הגוף דוחה אותו (זו גם הסיבה שילדים שמנעו מהם לשחק בחוץ ולהתלכלך יפתחו יותר אלרגיות - הם לא נחשפו לחומרים שונים, והגוף שלהם לא התרגל אליהם). מכאן ועד סרטן המרחק הוא אינסופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הראת שמזון מהונדס אלרגני יותר מלא מהונדס. דווקא בעזרת הנדסה גנטית סביר שניתן יהיה למנוע היווצרות אלרגנים טבעיים, שממררים חיי כה רבים מאיתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נהנה מהספק כיוון שהעותק שלי של "פארק היורה" הושאל לבלי שוב לפני כמה שנים. אבל בכל אופן, אתה יכול לצטט כמה קטעים מההקדמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי גם שלי כבר אינו בידי - אך אני זוכר בבירור, שהוא כותב שם על הסכנה הרבה הטמונה במצב, בו התחום פרוץ וחברות מסחריות משחקות באש. כל הסיפור על הפארק עם הדינוזאורים נכתב בעצם כאזהרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא בקלות יכול לראות איך מזון מהונדס גנטית יכול להיות מסוכן. מישהו באמת סומך על משהו שבני אדם עשו בצורה עיוורת?! ואפילו אם הוא לא מסוכן, ההשלכות הסביבתיות שלו יכולות להיות לא סימפטיות בכלל. להתערב במהלכם הטבעי של הדבר יכול, כמו דוגמת הפרפר המחורבן בסין, ליצור אפקט מתגלגל בלתי ידוע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הרי מרבית המזון שאני אוכלים מזה יובלות (לפחות מימי מנדל) הוא מזון מהונדס, אמנם לא ברמה המולקולרית. התפוז הוא הרכבה עם חושחש, הפרות מוזרעות רק על ידי פרים בעלי תכונות על, פירות שונים כמו אלה הנוצרים משזיף ואפרסק נפוצים כמה עשורים, דגים, שרימפס וצדפות מתרבים בבריכות ובתי גידול מלאכותיים, פטריות כמהין מגודלות במרתפים - הרי כל זה דורש זן שונה מזה המצוי בטבע ומטופל מלאכותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא גרועה, שהרי הפרפר עצמו לא עושה שום דבר ש"מתערב במהלכו הטבעי" של שום דבר. הוא פשוט מתעופף לו. אגב, מכיוון שבני-אדם הם יצירי הטבע, למה לדעתך משהו מהדברים שאנחנו עושים הוא לא טבעי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה כאילו מזון שעבר הנדסה גנטית יכול להיות מסוכן לאוכלים אותו נשמעת לי מופרכת מאוד. הפסיכולוג סטיבן פינקר מציין בסיפרו " כיצד פועל הMind" (בטח לא ממקור ראשון, אבל שם אני קראתי את זה) שאף אורגניזם אחר, ובכללם הצמחים, לא רוצה שנאכל אותו (פרט לאלה המנצלים אותנו להעברה של זרעים ממקום למקום) ושהם מכילים חומרים חזקים על מנת למנוע בעדנו מלעשות כן, כל הטעמים המרים בטבע הם למעשה הביטוי החושי של חומרים שמוטב היה לנו אילו היינו נמנעים מהם, ביניהם גם קרצינוגנים, אבל זה לא מונע בעדנו לאכול ברוקולי או שקדים. את ההחדרה של גנים לצמחים מבצעים, ככל הידוע לי, באמצעות חיידק ה Agrobacterium Tumafaciens המסוגל להחדיר מקטעי DNA אל תוך תאים צמחיים ולכן לא נשמע לי סביר שתכנס לעניין המערכת המשמשת וירוסים על מנת להפוך RNA לDNA. עוד דבר, אנחנו אוכלים DNA ו RNA כל הזמן, מכיוון שהם נמצאים בתאים של הארוגניזמים שאנחנו ניזונים מהם (כן, גם בתאים של צמחים). ההתייחסות אל הפרפר בסין, נשמעת לי לא כמו המלצה להימנע מהנדסה גנטית, אלא יותר כמו המלצה לא לנפנפף כל כך הרבה בידיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, כולכם יודעים למה התכוונתי... הפרפר אינו מתערב במהלכם הטבעי של דברים כמובן. נתתי זאת כדוגמה הנצחית לכיצד דבר קטן וחסר משמעות לכאורה (כמו לדוגמה סיוק גן מסוים ממלפפון) יכול ליצור אפקט מתגלגל הרסני ובלתי נצפה. באשר לנקודה השנייה - בני אדם הם אכן יצירי הטבע. אך כפי שציינתי כבר במקומות אחרים - רוב בני האדם לא רוצים לחיות בעולם שהינו מרוחק לגמרי ממורשתנו הפרימטיבית. בנוסף לכך אנו היחידים בעלי יכולת רצינית לחזות את השפעותינו לטווח ארוך על סביבתנו. בכך אנו נבדלים משאר אחינו האורגניזמים. בתור שכאלה אנו יכולים גם לאפשר לעצמנו לחיות בעולם כזה או אחר, די על פי בחירתנו כגזע. הייתי מעדיף שנשקיע יותר מחשבה, ויותר נתחשב בצרכינו האמיתיים, ולא צרכיהם של אנשי עסקים שגילו לפתע שמזון מהונדס הוא דבר די רווחי. כפי שציינתי פעמים רבות, וכפי שאני בטוח שכולכם בסופו של דבר מסכימים - לא כל דבר צריך להמדד רק על פי יכולת הפקת רווח מקסימלית. ישנם גם שיקולים אחרים אשר צריכים להישקל. אחרת, בשביל מה קיימת מסגרת המדינה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז השאלה היא בעצם מה לעשות עם היכולות שלנו לשנות את המטען הגנטי של אורגניזמים שונים. האם הכלים הטכנולוגיים ישמשו את האינטרסים הצרים של אנשי עסקים בעולם הראשון ש"גילו לפתע שמזון מהונדס הוא דבר די רווחי" או שניתן יהיה להשתמש בכלים האלה לרווחתם של אנשים רבים (דוגמא שנתתי פעם בתגובה למאמר אחר ב"אייל": אורז המייצר כמות גדולה של ויטמין A, בזכות החדרה של גן אל מטענו הגנטי של צמח האורז, ושאם יחולק בחינם בעולם השלישי יוכל להביא לירידה בתמותת התינוקות בעולם השלישי שגורם עיקרי לה הוא חוסר בויטמין A). מכאן שהשאלה היא לא: האם אנחנו צריכים לנצל את היכולת המדעית-הטכנולוגית שלנו אלא _כיצד_ ננצל את היכולת הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת צריך באופן דחוף ביותר להביא לירידה בשיעור תמותת תינוקות במדינות העולם השלישי - אבל על ידי אמצעי מניעה והפלות. האורז שלך יביא למוות מרעב של מיליוני אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את/ה צודק, כמובן, שהיה רצוי שתגדל המודעות בכל העולם לרעיונות של תיכנון המשפחה. השאלה מה עושים לטובת הילדים (בין אם הם נולדו מתוך תיכנון קפדני או שלאו) שכבר נולדו. אני לא יודע אם "עדיף" להציל כמות גדולה של תינוקות על ידי ההפצה של Golden Rice, כפי שהוא נקרא, ובכך לגרום, לפי השקפתך ל"מוות מרעב של מיליוני אנשים" (איך?), קטונתי. אני בסך הכל מנסה להגיד שאנשים נוטים לדחות את הרעיון של מזון שעבר הנדסה גנטית מתוך טיעונים שאינם בהכרח רציונליים. ולא, אני לא טוען שאני יודע מה ההשלכות של ההנדסה הגנטית, אני בסך הכל אומר שהטיעונים "אנחנו לא יודעים למה זה יגרום" וגם "זה ללכת נגד הטבע" הם לא ממש רציונליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו דווקא הטיעונים הכי רציונליים שיש! הנדסה גנטית היא תחום חדש ובלתי מוכר, שההשלכות שלו יכולות להיות מאוד מרחיקות לכת. הסיכונים האדירים הטמוים בו הם מבחינתי מכריעים בעיכוב השימוש ביישומים המעשיים האפשריים מתחום זה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לעשות מזה סרט, אפשר לנוון עם זה תרבות. האם נעצור בהנדסה גנטית? מה הקריטריונים? ואיפה היינו אם היינו דבקים בגישה זו במאות השנים האחרונות? ולמה יותר קל לשאול מאשר לענות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לנוון תרבות? הבה ניקח כדוגמה את אנרגיית הגרעין. רעיון מסוכן והרסני, שרבים התנגדו לו מלכתחילה, למרות שהיו מודעים לפוטנציאל החיובי הרב הטמון בו. ומדוע? כי היה ברור שהירושימה, צ'רנוביל (ורמת חובב) ודומיהן הינן אפשרות בעלות פוטנציאל התממשות גבוה לא פחות. אז ייתכן שיש צורך בכ"ז בפיתוח מדע הגרעין לצרכים עתידיים ובלתי מוכרים. אבל עובדה היא שכיום השימוש בנושא הינו מוגבל, ואף אחד לא רוצה תחנת כוח גרעינית אצלו בחצר. כנ"ל לגבי הנדסה גנטית. אולי נלמד מלקחי העבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בטוח שהתחום קיים כבר כמה עשורים טובים. ובכלל, זנים עורבבו בשיטות שונות ומשונות הרבה לפני גילוי הסליל הכפול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנדסה גנטית החלה עם גילוי אנזימי הרסטריקציה (אנזימים שיודעים לחתוך קטעי DNA ברצפים ספציפיים ), לקראת אמצעסוף שנות השבעים. התחום קיבל דחיפה חזקה עם פיתוח שיטת הPCR בשנת 1986. כך שיחסית זהו תחום די חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני היתי נותת מ-1עד-10 אז אני בוחרת במספר................................................................................................................................................................0 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר מעניין. אני מעוניין הרבה יותר בהשבת חיות שנכחדו באשמת האדם, ובהצלת מינים על סף הכחדה. האם אפשר לייצר מחדש את ציפורי הדודו ע"ס הפוחלצים הקיימים? ומה עם היונה הנודדת שהיתה לפני פחות ממאתיים שנה העוף הנפוץ ביותר בעולם - עם למעלה ממיליארד ציפורים כאלו בארה"ב-קנדה, שניצודו עד האחרון שבהם? וקרוב יותר אלינו: - להחזיר את הפרא הסורי והיען הסורי, שניהם תתי-מינים שחיו בישראל ונכחדו מהעולם כליל? - השבת הדו-חי "עגולשון שחור-גחון" - מין הדו-חי היחיד שהיה אנדמי (בלעדי) לחולה טרם ייבושה ועם הייבוש כלה מהעולם. - להשתמש בהנדסה גנטית כדי להציל את תת המין הייחודי "צבי הערבה" - רק 30 פרטים בערך שרדו בעולם כולו, כולם בחורש השיטים ליד יטבתה (כן אצלנו בישראל)? זה נראה לי כיוון המחקר הנכון ולא להשקיע מיליוני דולרים בשחזור הדינוזאורים שפשוט אין להם מקום על פני האדמה כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא, איזה תועלת תהיה (לאדם, לטבע, למחקר המדעי) משחזור חיות אלו, שנכחדו לאחרונה. קשה להשוות זאת לערך המדעי שיהיה לשחזור דינוזאור או ממותה. אני לא מוצא טעם רב בשחזור דודו, למשל. עדיף להשקיע את המשאבים בשמירה על המינים הנמצאים כיום על-סף הכחדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תועלת. כך לדוגמה השבת היחמורים לגליל המערבי פותחת את החורש הסבוך ומקטינה את סכנת השריפות. רעיית התאואים בחולה (אף הם מין שנכחד בארץ והוחזר אליה) שומרת על מגוון מינים עשיר ומונעת השתלטות סבך חדגוני של קנה. והקינוח האמיתי: במאורוציוס, מולדת הדודו, יש מין עץ נדיר ובלעדי לאי. מאז הכחדת הדודו לפני כ-300 שנים, לא צמח אף פרט חדש של העץ הזה כלל. בשנות ה-80' הראו מחקרים שהזרעים של העץ פוריים, אך לא מסוגלים לנבוט בלי ריכוך מסויים - דבר שבטבע נעשה בקיבת הדודו. בעזרת תרנגולי הודו הצליחו לאחר יותר מ-300 שנים להנביט עצים חדשים. יש קשרים בין מינים קיימים למינים שכבר נכחדו, ובמקרים כאלו הכחדת מין אחד עלולה לגרום להכחדת מין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה, ג'ארלד דארל כתב על זה, ולא מעט. לצערי, הדוגמא המדוייקת זרחה מפרחוני, ולכןאם מישהו ממש מעוניין לדעת מהקורה עם כל מיני עצים כאלו- שיפנה לאחד מהמון הספרים שלו. (שמומלצים בלי קשר...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את סגנונך. ברוכה הבאה. דני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מומלץ בחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הסיפור על הדודו לקחתי מספר שלו כמדומני ''ציפור הלעג'' - ספר מצויין | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה מסויימת היא להשתמש בספר ''ציפור הלעג'' כמקור לדוגמאות, כיוון שהספר בדיוני. אבל, סיפור הדודו ועץ הדודו אכן נכון. הספר בו דארל מספר על מאוריציוס, הוא ''עטלפים זהובים ויונים ורודות''. דמוסתנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופיע גם אצל סטיבן גולד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו תועלת?! זו בדיוק הבעיה! אנחנו מחפשים תועלת בכל דבר, תגמול מיידי לחיינו המודרניים כפי שאנו מכירים אותם. הרי האדם הוא הגורם הישיר להשמדת המינים האלו. באיזו זכות ובאיזו חוצפה השמדנו לחלוטין מינים אחרים שלא סיכנו אותנו חלילה? רגש המחוייבות האוניברסלי הוא זה שצריך להביא אותנו להליכים שבסופם יוחזרו פרטים ממינים נכחדים להלך על פני כדור- הארץ. בניגוד למחשבה שרווחת במוחנו האנושי, הפלנטה הזו היא *לא* מגרש המשחקים הפרטי שלנו!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מינים הושמדו בשרירות לב ובעוצם יד. מובנים לי דבריו של עמית על התפקיד שמילאו אותם מינים במערכת האקולוגית המקומית. לא מובן לי מושג הזכות אליו את(ה?) מתייחסת. אני מבין שנגרם נזק רב לסביבה, אך איני חש רגש מחויבות אוניברסלי למינים שנכחדו. בפרט לא מובן לי מניין גזרת חיוב מוסרי לסנטז חיות חדשות מאותם מינים שנכחדו, ולשחררן לחופשי. למה לא לפחלץ אותן בסלון? למה לא לתרום את הכסף לעניים? שאלתי נובעת מחוסר הבנה כנה. איני מחפש תועלת בכל דבר, ובמוחי לא רווחת המחשבה שהפלנטה היא מגרש משחקים. אולי אני לא אנושי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה אם אינך אנושי אינני יכולה לענות על סמך היכרות כה קצרה, אולם משום שלא הבנת את דבריי אנסה לחדדם במעט: לא גזרתי חיוב מוסרי לסינתוז של חיות שנכחדו, אך אם בענייני תועלת וסדר עדיפויות עסקינן, הרי שהשקעת המשאבים הדרושים צריכה להיות מופנית אל שיקום ההרס אליו גרמנו מבלי משים. בהנף יד מזלזלת מחינו מאות מינים מן הפלנטה ועתה אנחנו מנסים לשחק את אלוהים ולהחיות דינוזאורים. אני מעריכה מאוד את המדע, חובבת ביולוגיה וסביר להניח כי במוקדם או במאוחר אמצע גם את עצמי משחקת את האלוהים. כרגע אני סתם עוד אחת שאיכפת לה מהסביבה ובמקרה שלי גם חושבת שמבחינתי אנחנו יכולים לבזבז את המשאבים שלנו על חקר ריחות וקולות הנפיחה לסוגיהם, כי האמת לאמיתה היא שלנו מגיע להיות הבאים שיימחו מעל הכוכב האומלל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כ45 שנה פירסם הסופר "אבנר כרמלי" ספר בשם "הבלשים הצעירים בתעלומת גביע הקסמים " שבו גיבוריו חבורת הבלשים הצעירים נאבקים בארגון מסתורי שנחוש בדעתו להחזיר את האנושות אחורה באבולוציה. לשם כך מנסה הארגון במהלך הספר לשים את ידו על משקה שכל מי ששותה ממנו הופך לקוף כדי לישם זאת על כלל המין האנושי. כרמלי לא הסביר בספר את האידאולוגיה של הארגון הנ"ל ומדוע שהוא ירצה להחזיר את האנושות אחורה באבולוציה ובאופן כללי זה נראה לקוראיו דאז כעוד אחת מההמצאות המטורפות שסופר זה התפרסם בהם. ובכן ... כיום יש ארגונים כאלה .ארגונים של שומרי סביבה קיצוניים שטוענים שהמין האנושי הורס את כדור הארץ ועושה זאת עוד מאז התקופות הפרהיסטוריות. אנשי קבוצות אלה טוענים שכדור הארץ הוא אורגניזם חי ( הם קוראים לו "גאיה ") שבבוא היום יפטר מהמין האנושי המזיק. מבחינת הקבוצות הנ"ל זהו דבר טוב.ברור שמבחינתם עדיף שבני האדם יותרו על כל הטכנולוגיות שלהם ויחזרו למערות או לעצים או עדיף לים ( האנשים הם אותם אנשים והים הוא אותו הים ). האם הם צודקים? לא לדעתי. היקום נועד לשימוש האינטליגנציה שגם גורמת לו נזק אבל גם מביאה תועלת ובסופו של דבר היא היחידה שיכולה להעריך אותו, דבר שבעלי החיים אינם מסוגלים לו.המין האנושי עם כל הנזק שהוא גורם יכול לתרום הרבה גם ל"גאיה" אבל כן בשביל זה יש ללכת בכיוון שונה מזה שהוא הולך בו עכשיו כיוון של יתר התחשבות בסביבה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשריך וטוב לך, שאתה עוד מסוגל. אני, אחרי שקראתי היום ב''הארץ'' על איטליה, פשוט מקוה שאיזשהו אסטרואיד ענק נמצא בדרכו הזריזה עד-מאד אלינו... ואם אפשר, מומלץ לו שיפול בול פה. לא נצטרך לסבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שחושב שהוא וכל אחיו בני האנוש צריכים להיות מושמדים, גם אם הוא אוהב בעלי חיים וטבע, לדעתי חסר לו איזשהו בורג. נניח שאתה חברה של יצורים חיים שרוצים לגדול ולשגשג. אתה מסתגל לסביבתך, מתפתח מתרבה וגודל, מגיע לנקודת רוויה שבה מקורות המחייה שלך מנוצלים\מבוזבזים\הרוסים ואתה מורעל מהצפיפות והנזק שבסביבתך, ואז אתה מתחיל לגסוס. זה לא תאור של מה שקורה בבני אדם, זה תיאור של חברת מיקרובים שובבה. וזה לא קורה רק להם ולנו, אלא לכל יצור חי על פני כדור הארץ שמצליח לשגשג. אנחנו לא האויבים של הפלנטה הזו, אנחנו פשוט חלק טבעי ממנה. כל כך טבעי שאנחנו מתנהגים בדיוק כפי שמתנהג כל מיקרואורגניזם שמכבד את עצמו על פני הכדור הכחול הזה. בשל כך אין לך צורך לרצות בהשמדתך, השמדה זה דבר הטבוע בך בשל העובדה שאתה רוצה לחיות ולשגשג. ולכן המסקנה המתקבלת היא - אם אתה באמת רוצה למות, נסה לרצות לחיות בצורה הכי פזרנית שתוכל. אל תבזבז את חייך בציפייה לאסטרואידים שיעשו בשבילך את העבודה. ואם אתה לא באמת רוצה למות, פשוט תכלכל את צעדיך בתבונה ותאריך ימים עד שתבין שאתה עדיין תמות בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך יצר ההרג , שאף הוא מצוי בתוכנו באופן טבעי, הוא לגיטימי ויותר מכך- אם אקום ואהרוג את המתעכב שעומד לפני בתור לכספומט הרי לא רק שאסיר מטרד זה מעל פני, אלא שגם אממש חלק מהחיות הטבועה בי בהיותי בעל חיים.... אה, איזה אושר צרוף! כה פשוטים יהיו חיי מעתה משום שמותר לי להכנע לדחפים החייתיים שמקננים בי. או שלא. יכולת החשיבה האנושית והיכולת לשלוט בדחפינו ולדחות סיפוקים הם שהביאונו עד הלום. בלתי ניתן להכחיש את העובדה שאנו "עליונים" על שאר בעלי החיים, אבל לדעתי אנו מנצלים יתרון זה לשלילה ולא לחיוב. במקום להיות הזן שיעצור את השמדתו הטבעית אנו מזינים אותה ומשמידים בתוך כך גם זנים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדחפינו היא שהביאנו עד הלום. שכן אם כל בני האדם היו שולטים בדחפיהם ה"שליליים" במשך כל ההסטוריה הארוכה, אזי ההסטוריה היתה שונה לחלוטין. העובדה היא שיש הרבה בני אדם ש"נכנעים" לדחפיהם , החל מגנבים פשוטים וכלה בפוליטיקאים שמחפשים האדרה עצמית בעזרת מלחמות וכדומה. ובעצם כל אחד מאיתנו עושה דבר כזה או אחר, החל בנהיגה במהירות מעל החוק (בכלל נהיגה ברכב שמזהם את האוויר) וכלה בזריקת פיסת נייר או בדל סיגריה על המדרכה. למעשה, אני חושד שהעליונות של האדם על בעלי החיים האחרים מתבטאת בעיקרה באכזריות הרבה ובחוסר האכפתיות כלפי כל דבר שאינו קשור ישירות לאדם (ולפעמים גם מה שכן). לא נראה לי שבני האדם היו מצליחים להתעלות מעבר לשלב האדםקוף הפרימיטיבי אלמלא תכונות אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה מתי לאחרונה ראית בעלי חיים עסוקים בהריגת בני מינם רק בגלל שהם מציקים להם? זה לא קורה בד"כ. אם את רוצה להאשים מישהו - תאשימי את בני האדם, לא את החיות. הן טיפה יותר ראציונליות מאיתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטבע יש מקרים רבים של רצח מכוון של בעלי חיים על ידי בני מינם כחלק מתחרות על משאבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך. אפילו תחרויות על מעמד חברתי (שלא לשם מין) נגמרות לעיתים ברצח (למשל אצל פילים). אצל שימפנזים יוצאים ה''גברים'' לפטרולים לשם הרג בני שבטים אחרים, מסיבות של טריטוריה וכן לשם השגת מזון החביב עליהם - מוח תינוקות שימפנזה. ועוד ועוד... אך בטבע (הלא אנושי), ככל שאני זוכר, לא הורגים ללא תכלית הגיונית. ובהגיונית אני מתכוון לכזו שמשרתת את ההישרדות האישית (או יותר נכון - המשכיות הגנים) והסיכון בפעולה נשקל כנגד ההימנעות ממנה. בני אדם לעומת זאת, פועלים בניגוד לאינטרסים של עצמם, תוך גרימת נזק מתמיד לסביבתם (זאת על סמך קריאת העיתון ובילוי במקום העבודה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תבחן את התבטאויותי באייל, תגלה שאלו העובדות שאני מציג בד''כ. אבל מה - בני אדם לא הורגים כחלק מ''תחרות על משאבים''. אלא אם כיסא בים הוא משאב, לדעתך, או שקט במסעדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לחזות בדודו אמיתי צריך להיות בערך בן 350 שנה אם איני טועה. אבל לא קראת את "אליס"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל להחזיר לחיים זן שנכחד לא מספיק רק לקבל את הגנום שלו. מלבד הגנום, בהתפתחות העובר מעורבים מספר גבוה ובלתי ידוע של חלבוני אחרים, שבלי פיזור מדויק שלהם בעובר הוא אינו מתפתח כמו שצריך. למשל, בעוברי זבובים, ישנו חלבון שאחראי ליצירת הראש ואחיד שאחראי ליצירת בטן, ומיקום לא נכון של החלבון בהתחלה יכול לגרום לזבוב עם שני ראשים. גם אם מוצאים דנ''א של חיה מסוימת, לא מספיק להכניס אותו לביצה או רחם של חיה דומה- אז תתקבל הכלאה ביניהם, שמבוססת על דנ''א של החיה המקורית וחלבונים התפתחותיים של החיה הפונדקאית (עוד בעייה בהשבת הדינוזאורים). כמובן, שאם קיימת חיה דומה היום (כמו הכנסת דנ''א של ממותה לביצית של פיל) אז ההבדלים יהיו די זניחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר "פארק היורה" )אני לא מתייחס לשני ספרי ההמשך, שאינם מבטאים שום רעיון חדש( משתמש בסיפור הדינוזאורים כדי להעביר מספר רעיונות. במילים אחרות, הדינוזאורים הם רק משל. בשל כך, הביקורת שלך על פארק היורה אינה עניינית. יתרה מזאת, כדי שאוכל לדעת האם יש ממש בטענותיך, אני צריך לדעת הרבה יותר ביולוגיה ממה שאני זוכרמלימודי בבית הספר התיכון. לעומת זאת, כדי להבין את הרעיונות שמעלה קרייטון בפארק היורה וכדי לשפוט אותם כהלכה אין צורך ביותר משכל ישר. לכן, פארק היורה הוא יצירת אמנות טובה. הספר "פארק היורה" אינו חף משגיאות, והוא ראוי לביקורת. אלא, שביקורת עניינית אינה עוסקת במשל, אלא בנמשל. כלומר, ברעיונות שרצה קרייטון להעביר. אפשר לבקר את רעיון הספקנות בכללו - האמנם האדם לא יכול להיות אלהים? אפשר גם לשאול מדוע נכתב הספר, ומה הוא מחדש ביחס לספרים קודמים של קרייטון, ובמיוחד "כדור"? שתי השאלות האלה נענות בספר אחר של קרייטון - Travels - וגם עם התשובות ניתן להמשיך ולהתווכח. לסיכום, פארק היורה אינו עוסק בדינוזאורים, ומייקל קרייטון לא ניסה לנחש בשנת 1990 מה יהיו פני מדע הביולוגיה בשנת 2001. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר שלי אני לא ניסיתי לדון בנושא האם זה טוב או רע להחזיר את הדינוזאורים. לא ניסיתי לדון בשאלות האתיות שהספר מעלה או בעלילת הספר. לא מדוע הוא נכתב, לא משל ולא נמשל. המאמר שלי בא להציג את הרעיון המדעי שבבסיס הספר, כלומר האפשרות להחזיר דינוזאורים לחיים באמצעות שחזור גנטי מתוך חרקים מאובנים בענבר ולהשוות את הרעיון המוצג בסיפור למצב המחקרי בשטח. זאת הסיבה שזהמופיע תחת מדור מדע ולא ספרים. לענין זה שהביולוגיה לא ברורה צר לי. אני ניסיתי לפשט זאת כמה שיותר כדי שיהיה ברור גם למי שאין לא רקע ביולוגי. מסתבר שלא הצלחתי. אם תאמר מה לא ברור אשמח להסביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה. את הטענות כלפי בורותי בענייני ביולוגיה אני מפנה, כמובן, אך ורק אלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סופר המד"ב גרגורי בנפורד היציע בספרו DEEP TIME (אחד מספרי המדע הפופולארי הגדולים ביותר של סוף המאה ה-20 ! רוצו להשיג !) הצעה שלי נראית כפיתרון הסביר ביותר ממה שהוצע עד כה לגבי הנושא הבוער מאוד של העלמות מיני בעלי חיים. בנפורד יוצא מנקודח הפסימית אך ככל הנראה הנכונה שהתהליך כבר בילתי ניתן לעצירה. אז מה כן אפשר לעשות? בנפורד מציע להקפיא בעלי חיים מכל סוג שעומד לפני הכחדה ואת הגנים שלהם ובמקומות מיוחדים לשמר את איזורי הגידול שלהםושם לשמור על מינימום של בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה . הוא טוען שהאמצעים לבצע זאת כבר נמצאים בידינו כיום ואין צורך בכך בטכנולוגיות עתידניות. מבעלי החיים המוקפאים אפשר יהיה להוציא ד.נ.א בשביל מחקרים עתידיים בידי ביולוגים שיוכלו ללמוד ממקור ראשון עלה גיוון שהיה קיים פעם בכדור הארץ. ועל ידי לימוד ד.נ. א זה הם יוכלו ללמוד איך אפשר להתגבר על הבעיות שנובעות כתוצאה מהמספר המצומצם שקיים מכל מין כרגע בעולמם. כלומר איך לגוון מחדש את המין ואולי לאפשר לו לשגשג מחדש. בנפורד קורא לתוכנית זאת "ספריית החיים ". ולדעתי יש להתחיל כבר אתמול בישומה. במיוחד אם נזכור שלפי ההערכות השימפנזים בני דודנו עומדים להיכחד בתוך 10 שנים והגורילות ככל הנראה עוד לפני כן . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...ובמקומות מיוחדים לשמר את איזורי הגידול שלהם ושם לשמור על מינימום של בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה." נדמה לי שזה כבר מתבצע שנים רבות בכל שמורות הטבע בעולם. אם תאמר שיש להגביר את המאמצים בכיוון זה, כנראה שאסכים אתך, אם כי אין לי נתונים על היקף השמורות המצוי לעומת הרצוי. עניין ההקפאה, לעומת זאת, כבר מסתובב בספרות המד"ב וגם בספרות המדעית עשרות שנים. התפלאתי לקרוא במאמרו המצויין של מר חיימוביץ' שאפילו DNA של ממותות לא ניתן לשיחזור. יש מקרים של ממותות קפואות שנמצאו בסיביר, ואפילו שמעתי על כך שכלבים אכלו את בשרן. עוד אגדה מדעית אורבנית? אולי. ואולי הממותות הקפואות נמצאו רק לפני עשרות שנים, וזיהוי רצפי DNA לא ישים לדגימות האלה. בכל אופן - איננו יכולים לשחזר DNA של אורגניזמים חיים. אנו עושים מאמצים קשים ויקרים של מיפוי הגנום האנושי, עם הצלחות מסויימות הן במיפוי זה והן במיפוי גנום חיידקי או ויראלי. אני מניח שמר חיימוביץ' יוכל להאיר את עינינו ולהרחיב בנוגע למאמצים הנעשים בכיוון זה. אין לנו היכולת לקחת בעל חיים שהוקפא, אפילו מצבו טוב, ולמפות את כל הגנום שלו. אינני מכיר גם אפשרות של הקפאה והפשרה שתשמר את האורגניזם במצב טוב. נדמה לי ששירותי הקפאה נמכרים בארה"ב מתוך הנחה שבעתיד ניתן יהיה להפשיר חולים סופניים לאחר שיימצאו תרופות למחלותיהם. כל עניין השימור בהקפאה נראה לי עורבא פרח. לסיכום - גרגורי בנפורד ייאלץ להמתין קמעא עד שהטכנולוגיה תשיג את רעיונותיו, כמו גם קרייטון (שלפחות עושה מרעיונותיו הון תועפות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי, מאוד, להאמין שממותות קפואות נמצאו עם בשר עליהן. עשרת אלפים ויותר שנים הן זמן ארוך מדי לשמור בשר, גם אם מוקפא. יש לזכור שחיידקים מסוגלים לחיות גם בקור של מינוס 20 מעלות צלזיוס ואף נמוך מזאת. יש לזכור גם שבתקופה של עשרת אלפים שנה יש סיכוי שלפחות פעם אחת תהיה הפשרה של הקרח (תלוי כמובן באיזור הקפוא). הממותה הקפואה אותה הזכרתי במאמר אינה שלמה, אלא שלד בלבד. אבל גם אם כן, הדנא הוא חומר רגיש למדי. הוא מתחמצן בקלות. קרינה רדיואקטיבית, קרינת על סגול, רנטגןכולן פוגעות בדנא. על פני אלפי שנים, גם דנא קפוא יהרס במידה כלשהי. ועוד כפי שציינתי במאמר, צריך כמות גדולה מאוד של חומר ביולוגי כדי לרצף את הגנום המלא. אגב, עד היום האדם הוא בעלהחוליות היחיד שכל הגנום שלו(טוב, כמעט) רוצף. מבחינת חסרי חוליות רוצפו זבוב הדרוזופילה ונמטודה בשם C. elegans. מבחינת צמחים נדמה לי שלאחרונה רוצפה הבננה ולפניה רוצף צמח בשם arabidopsis thaliana, שאם אני לא טועה זהו מין של חרדל. וכמובן ככל שיורדים בסולם האבולוצוני יש רצף של יותר מינים כל הרצף של שמרי האפיה כבר פוענח ואני חושב שגם של כמה טפילים חד תאיים, ורוצפו המון חיידקים ווירוסים. אבל כידוע, הגנום הוא לא הכל... לעניין שרותי ההקפאה הקפאה כמו שהיא גורמת להרס של התאים על ידי גבישי הקרח. אבל ישנם כיום מספר חוקרים שעובדים על קריוגניקה שתאפשר הקפאה והפשרה של איברים לצורך השתלה, ובהמשך מן הסתם גם בני אדם שלמים. בינתיים יש תוצאות מעודדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
the study of freezing and reviving people, called "cryonics", a confusingly similar term. – from NASA website.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכדי להשלים את התמונה: קריוגניקה היא החקר של יצירת טמפרטורות נמוכות והשפעתן על חומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גל, שאלה לי אליך. לפני זמן מה קראתי באתר כלשהו שאנתרופולוג מסויים ציין כי ל"איש הקרח", אב קדמון שחי לפני 5000 שנה, היו 15 קעקועים שונים על גופו. שאלתי את עצמי מהיכן הוא יודע? הרי איש קרח זה הוא שלד (את תצלומו ראיתי ב"הארץ" ביום שישי האחרון). יכול להיות שהשתמרו פיסות עור מגופו? יש לך במקרה איזשהו ידע בנושא שיכול לאשש או להפריך את טענתו של האנתרופולוג הנ"ל? שמעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הרי הקפאה בערבות סיביר כהקפאה בחנקן נוזלי (או הליום נוזלי, למהדרין). לפחות לגבי ה-DNA, אין ספק שהוא יישמר בתנאים אלה זמן ארוך. עוברים מוקפאים ומופשרים כעניין של שגרה בימים אלה. לגבי הסיפור על הכלבים שאכלו מבשר הממותות הקפואות, נדמה לי שהגירסה שאני קראתי פעם היתה שהיו אלה אנשים, לא כלבים, שאכלו ואף שיבחו את טעמו של הבשר. מאוחר יותר קראתי שכנראה אין לכך בסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח "עוברים", במשפט "עוברים מוקפאים ומופשרים כעניין של שגרה", קצת מטעה: מדובר בביציות מופרות, אולי אחרי חלוקות ספורות; בכל מקרה, תאים בודדים. השימוש במילה "עובר" (באנגלית יש מילה נפרדת לשלב זה, בעברית לא) עלול לעורר אסוציאיות של שלבי הריון מתקדמים בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. הענין העיקרי הוא שה-dna נשמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה נתקלתי בבעיה הזאת במהלך תרגום קטע שעסק בשני המצבים, לאחר חיפושים רבים העלתי חרס בידיי. אולי נפתח במבצע למציאת מילה עברית ל-Embryo? (עובר זה Fetus) מה עם קדם-עובר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה, אסור לצחוק קצת? (-8 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברת צעירה, נערך כאן דיון ביולוגי-סמנטי רציני, את החוכא ואת האטלולה שלך שימרי לפורומים אחרים. בתודה מראש, האחראים. ---- נ.ב - :-)> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אני בעד עובוסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מוצלח בעיני, ואני אנסה להסביר. המילה הזו נותנת תחושה של תרגום רטרואקטיבי. למה התכוון המשורר? קודם יש embryo, שהוא מתפתח ל-foetus. לכן אם כבר התרגום צריך להיות עוּבָּר ועוּבָּר פלוס, או משהו כזה. אני בכלל בעד לאמץ את השיטה האנגלית ולקרוא לכל דבר בשם אחר (אפשר לקרוא ל-embryo מָנְבַּד, מבחינתי). לעובוסר כמילה יש ניחוח מרענן ושנון משהו, ולכן מצא חן בעיני. טרום עובר זו לא ממש מילה עצמאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם זה רק אצלי, אבל המשך המשפט "לכן אם כבר התרגום צריך להיות..." משובץ בתווים רבועים חסרי משמעות, כנ"ל "אפשר לקרוא ל-embryo...". בכל מקרה, אני רק משתעשע, כרגע, בזריקת צירופים אפשריים לחלל הסייברספייסי, ואיניי מתחייב לכאן או לכאן. הכי אהוב עליי בינתיים הוא "עובר אורח", על משקל אותו הביטוי בניקוד אחר (אינני רוצה להשתמש בניקוד כי לא כולם יכולים לקרוא אותו), שכן גם יש לו קשר לשפה והוא גם מתאר את המצב בצורה חביבה - embryo כמעין שלב ביניים החולף לו כלעומת שבא בין הזיווג לעובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי צריך להיות כתוב "עובר ועובר פלוס", ואחרי embryo כתוב מנבד. הריבועים נבעו כנראה מכך שניקדתי את מה שכתבתי - עורך יקר, לטיפולך אודה. בכל אופן, עובר אורח אינו מילה אלא ביטוי, וחוצמזה - הוא קיים כבר! חשבתי שכל הרעיון היה להגות מילה חדשה לגמרי. דווקא עובוסר מעביר בדיוק את המשמעות של היות השלב "קדם" של משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם הביקורת, אבל זה בדיוק מה שאהבתי, שבניקוד שונה לביטוי קיים משיגים משמעות המתאימה לביטוי הרצוי. ואת "עובוסר" לא אהבתי גם בגלל שהוא לא מתגלגל על הלשון, וגם בגלל שלמילה "בוסר" ישנה קונוטציה שלילית ברורה (למעשה, מדובר במשמעות שהשליכו בני האדם, מתוך נקודת מבט הומניצנטרית, על שלב במחזור הטבעי), ואינני חושב שמשמעות זו רצויה בהקשר של embryo, שכן מדובר בחלק מתהליך, שאותה השלכה אינה יפה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר'ה, זאת עברית. יש סיומות בשביל דברים כאלה. מה רע בעוברון? עובריר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי עובר-מינן? לציון העובדה שמינו עדיין לא נקבע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסלח לי, מאיפה הבאת את זה שהשימפנזים והגורילות עומדים להיכחד תוך 10 שנים? יש לך אסמכתא אמינה? או שגם אתה מאלה שמרוב קריאת מדע בדיוני לא מבדילים כבר בין דמיון למציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר במגזין DISCOVER או SCIENCE מלפני כמה חודשים . אבל מכיוון שהוא אינו בידי אינני יכול לתת את התאריך המדוייק. ולא למרבית הצער זה לא מדע בדיוני, בכלל לא הלוואי שזה היה. איזורי הגידול של הקופים באפריקה הולכים ומצטמצמים משנה לשנה כתוצאה מחדירה אנושית וגידול הצייד הבלתי חוקי כנגדם שמדינות אפריקה ( שרובן למי שלא יודע , נמצאות במצב של אנרכיה הולכת וגוברת ) אינן מסוגלות ולפעמים גם לא רוצות לעצור. התוצאה היא שאוכלוסיית השימפנזות והגורילות נפגעה פגיעה אנושה באיזורי הגידול הטבעיים שלה. החוקרים מדווחים שיש כעת ירידה משמעותית במספר ההולדות אצל השמפנזות והגורילות , וההנחה היא שבתוך עשר שנים (במקרה הטוב ) זה יגיע לרמה כל כך נמוכה שכמוה כיליון של המינים של השימפנזות והגורילות. יש כמובן גם שמפנזות וגורילות בגני חיות ברחבי העולם אבל עדיין מספרם הוא נמוך מידי מכדי לאמר שהם יוכלו להמשיך את קיום מינם.אין ברירה צריך כבר עכשיו להתחיל בהקפאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה הקשה ביותר בשיחזור מינים שניכחדו היא לא השגת DNA שלהם ( שאולי תהיה אפשרית כאשר ימצאו רצף משומר בצורה טובה ) אלא השגת ביצית של אותו זן . מסתבר ש DNA בלבד אינו מספיק כדי לשחזר זן אפילו הוא במצב מושלם ... אם לדוגמא ימצאו DNA של דינוזאור כלשהו ויכניסו אותו לביצית של תנין לא יגדל דינוזאור ( וגם לא תנין ) אלא עיוות כלשו . ביציות מכילות מידע ( באמצעות מפל ריכוזים של חלבונים מסויימים ) לגבי מבנה הגוף של הפרט ובלעדיהן אי אפשר לשחזר את אותו זן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל רוב בעלי החיים הרב תאיים המנגנון הכללי הוא דומה למדי, בייחוד אם מדובר בבעלי חיים מאותה מחלקה/סדרה. אני מאמין שמחקר מעמיק ( מאוד מאוד) על הפקטורים הפעילים בביצית ובזיגוטה (כלומר הביצית המופרית) על פני מגוון רחב של מינים ממחלקות וסדרות שונות יאפשר לנו למצוא מה משותף לכולם, מה מייחד מחלקות/ סדרות ומינים שונים ומתוך זה לנסות להסיק לגבי דינוזאור. ואז מתחילים בניסוי וטעיה, עד שמצליחים. אם יש לנו גנום מלא, נוכל לסנטז את החלבונים המקוריים, שאנו חושבים שהם ההומולוגים המתאימים לחלבונים בזיגוטה. כמובן, זה המון המון המון עבודה וכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה, אם הביציות גם חשובות, ואם דיברתם קודם על הקפאת חומר גנטי, או אפילו ביציות, של שימפנזים/ות וגורילות, לא קשה לנחש מי יצטרך ללדת אותם. אפשר יהיה לקחת המון המון ביציות, ופשוט, כשיבוא היום בו סביבת מחיה מתאימה תווצר (אולי ביל גייטס ישפוך שם מיליארד דולר) פשוט לייצר את אלפי הגורילות והשימפנזים בשביל השמורה. נו, בחורות יקרות, בשביל מיליון דולר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אייל יקר, אתה זקוק לטיפול דחוף!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, את השניה שאומרת לי את זה מעל דפי האייל, בהפרש של יום אחד: (רצוי שתקראי את התגובות המקדימות כדי להבין על מה הוא מדבר) אולי יש דברים בגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, הפסקנו להסתתר בשעה טובה? :-)) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא המפורסמת ביותר לביצוע של מבצע כזה הוא, כמובן, השיבוט של הכיבשה "דולי". אבל ככל שאני הבנתי, המדענים מתקשים יותר להסביר כיצד המבצע הצליח במקרה של דולי, מאשר להסביר מדוע הוא לא הצליח במאות (!) הניסיונות שנכשלו. הכשלונות נבעו כפי הנראה מסימון של הDNA עצמו, המתבצע באופן טבעי כחלק מהעיבוד של החומר הגנטי לאחר שהוא משתכפל. סימון זה משנה את הפעילות שלו, מה שנקרא השפעה "אפי-גנטית", דהיינו 'מעל לרמה של מה שכתוב בDNA'. אם אין התאמה בין הזיגוטה המסוימת לבין הסימון שמגיע יחד עם הDNA שאותו משתילים בזיגוטה ,לא יכול להתפתח גוף שלם מהחומר הגנטי. עדיין לא כל-כך ידוע מה הם הדברים המופלאים המתרחשים בחלוקות הראשונות של הזיגוטה לאחר ההפריה ובוודאי לא בבני אדם וזאת מכיוון שקשה מאוד לראות מה מתרחש שם בפנים. ככל שידוע לי המולקולות אותם הזכרת מוכרות היטב בחרקים, אבל עדיין רחוקות מלהיות מפוענחות בחיות "עיליות" יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, גם המנגנונים של מחזור התא הרגיל, לאו דווקא בזיגוטה, רחוקים מלהיות מובנים עד תומם, לא רק בבעלי חיים עילאיים אלא גם ביצורים פשוטים כמו שמרים. הסימון האפיגנטי הוא אכן מרכיב מרכזי, כפי שעולה ממחקרים בשנים האחרונות, לא רק להתפתחות עוברית אלא גם בתהליכים תאיים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי שהעסק הצליח רק לאחר שהחדירו את תא העטין של הכבשה לתוך ביצית בשלב מחזור מאוד מסוים (שלב G1), שבו הביצית היתה מסוגלת לדכא את החומר התורשתי המתמחה בתא הכבשה (במקרה זה התמחות לתא עטין) ובכך היתה אפשרות ליצור מתא העטין המקובע כבר, התחלקות חדשה להתפתחות כבשה שלמה ובוגרת. גם כאן עדיין היו כשלונות בהצלחת הניסוי אבל בהרבה פחות. כך שאולי זה נכשל במאות פעמים, אבל עכשיו לפחות יודעים לעשות את התהליך כך שיכשל רק בעשרות פעמים. והעובדה היא כל השיבוטים החדשים שצצו לאחר מקרה דולי. כנראה שלפעמים גם הבנה חלקית בתהליך ביולוגי מספיקה להצלחה, פשוט מכיוון שהחיים דואגים לעשות חלק מהעבודה של המדען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה כותב ''הרעיון שהעלה בספר הוא מקורי, פשוט ומעניין'' אפשר להתרשם כאילו קרייטון הוא אבי הרעיון. מהמשך המאמר עולה שאתה יודע היטב שלא כך הוא. הרעיון הזה הוצע ונחקר לפני כעשור (אינני זוכר בידי מי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכתב כמה ספרי מד''ב משל עצמו ( אם כי הוא בוודאי בועט בעצמו היום על שהוא לא כתב את פארק היורה בעצמו כך שכל הכסף עבר לקרייטון ). הוא גם כתב כמה ספרי מדע פופולארי לא רעים בכלל. בכל אופן, אני מנסה לחשוב אם ניתן למצוא בספרות המד''ב דוגמאות קודמות של שיחזור ושימור מינים נכחדים של בעלי חיים. לא מזמן גיליתי בחוברות של כתב עת נדיר מעין כמוהו לקומיקס בשם ''נמרוד '' שיצא בעברית בשנות החמישים , סיפור על הקוסם מנדריק קרניים מיוחדות שאותן ממציא מדען גורמות ל''אבולוציה הפוכה '' ומינים מודרניים נהפכים לאבותיהם הקדומים ולטאה מודרנית הופכת לטי רקס וכמובן גורמת לנזק גדול.הסיפור מזכיר מאוד את ''העולם האבוד '' של קרייטון. זהו ככל הנראה נושא שאכתוב עליו יותר בעתיד בגלל חשיבותו העצומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי את הסרט ''האחים סופר-מריו'' מלפני כמה שנים. יש שם איזה קטע עם מכשיר אבולוציה שהופך קבלן מרושע לשימפנזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכנים כל יתר השימפנזים... אחרי-הכל, אנו בני-האדם מהוים, ללא-ספק, הידרדרות אבולוציונית קיצונית (מסקנתי לאחר קריאת עיתון והאזנה לחדשות) - זן מזורגג... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז פטור את העולם מעונשך. הנח לשאר, שחיים בשלום עם עצמם וסביבתם לחיות בשלווה. חזור לעצים, אם אתה רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידיעה מעניינת בעיתון "מקור ראשון" של היום . מדען בן ימינו מציע טכנולוגיה גנטית חדישה לשחזור די אן איי קדום של בעלי חיים וצמחים בני ימינו כדי להחזירם למוצאם המקורי מלפני מליוני שנים. וזאת על ידי ניצול העובדה שגנים של עופות ושאר בעלי חיים בני ימינו דומים ואפילו במקרים מסוימים זהים ! לגנים של אבותיהם הקדומים וכך לשחזר מינים שנכחדו לפני מליוני שנים. וכך למשל לשחזר די אן אי של דינוזאורוס מהדי אן אי של ציפורים שהדינוזאור הוא אביהם הקדמון. השבוע הציע דיויד שטרן פרופסור לביולוגיה התפתחותית מאוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב להתחקות אחר התפלגות ענפי העץ האבולוציוני של בעלי כנף בני ימינו וזאת כדי להגיע לאותו צומת גנטי בתולדות האבולוציה שבו הפכו הדינוזאורים לציפורים. "עוד במאה שלנו תוך חמישים עד מאה שנה , נוכל לשנות את הדי אן אי של עוף כך שהוא יראה יותר כדינוזאור" אמר שטרן במסיבת עיתונאים השבוע. שטרן קובע שיש גודש של מידע המראה עד כמה הגנים המודרניים קרובים ואפילו זהים למינים קדומים שכבר נכחדו לפני מליוני שנים. "אנחנו מבינים כיום איך אותם גנים זהים הקיימים ביצורים בני זמננו, יוצרים בכל זאת בעלי חיים שונים כל כך זה מזה, כמו עוף ולטאה או בני אדם ושימפנזה שמכילים את אותם הגנים בינהם. הבנה כזאת תעזור לנו בניסיון לשחזר את אבות אבותיהם הקדמוניים של עופות שנראים כמו דינוזאורים. כל מה שצריך לעשות הוא לשנות את דרך ההתבטאות של אותם גנים במהלך ההתפתחות, למשל להאריך או לקצר עצמות . מה שאנו מחפשים הוא הבנה בסיסית של פעילות הגנים במהלך ההתפתחות, בקשת רחבה מאוד של אורגניזמים" הסביר. לפי מאמר שפורסם באחרונה ב"ניו סינטיסט" קבוצת חוקרים באוניברסיטת קליפורניה הצליחה ליצור עוברי עוף עם מקור קצר מהרגיל שהכיל ניצני שיניים, כמו אצל אבותיהם קדמוניים הדינוזאורים. המסקנה : שחזורם של בעלי חיים קדמוניים יהיה אפשרי לביצוע כבר בשנים הקרובות. ללא צורך להשתמש בטכניקות הספציפיות של פלגרינו וקרייטון ב"פרק היורה". ואגב מעניין שזאת שיטה הדומה לשיטה המתוארת בסיפור הקומיקס על מנדריק הקוסם שגם בו מוחזרים בעלי חיים מודרניים לצורה של אבותיהם המקוריים מלפני מליוני שנים. ואפשר להיזכר גם בספר ובסרט "מצבים משתנים " שבו מדען חוזר להיות אדם קדמון הודות לניסוי שהוא מנהל על עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא שוב את הפסקה הלפני אחרונה במאמר שלי. בכל אופן, זו אינה שיטה גנטית פרופר אלא עבודת ביואינפורמטיקה מתישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי האדם מתעסק יותר מדי בשאיפה להיות אלוהים או לפחות הטבע - מובנת השאיפה להבין ולדעת, אבל לדעתי טוב שאין אפשרות כיום ליצור דינוזאורים - מה היו עושים בהם? גדולתו של קרייטון היא ביצירה הספרותית הבדיונית ולא אם היה או לו היה נאמן לעובדות המדעיות; זהו הרי ההבדל בין היוצר מדמיונו לבין זה שכותב עבודה מדעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אם היינו חברה נאורה ומתקדמת אמיתית, כזו שיכולה להפנות מאמצים לכיוונים הללו, היינו יכולים למשל לשאוב מן ההליך ידע לגבי החיים הקדומים יותר על פני כדוה''א או ללמוד יותר על מה הביא לכלייתם של הענקים הללו. הידע הוא בסיסו של הכוח האנושי. מי יודע מה עוד אפשר היה לעשות בם. כפי שנוכחנו, הסירי דאגה זו מליבך- יש למדע עוד דרך ארוכה לעבור וכולי תקווה שבזמן הזה גם נהפך לחברה שיש בה טעם לקיום תהליכים שכאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הפעמים אנשים עושים דברים רק על מנת לעשות אותם, ולא במחשבה על תועלת עתידית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרט ההמשך של שפיבברג ממשיך מסורת ארוכה ומרשימה של צורך נפשי אמריקאי עמוק בדמות ה'אוייב' - אינדיאנים, מיפלצות, חיות, קופי ענק המעוניינים בבלונדיניות אמריקניות, קומוניסטים, חייזרים, עב"מים, משאיות דורסניות, מאפייה, דינוזאורים, מכשפות, שחורים, שחורים בעלי אבר מין ענק, צהובים, רוסים, ערבים, מקסיקנים, יפנים, קובנים עירקים, נאצים ועוד, וזאת למען הצלת העולם מפני עצמו במעין אקט גאולה תנ"כי-מיתולוגי. אכן, ההשגחה חייה ובועטת בארצו ההזוייה של אדושם האמריקני, אשר בו ובשליחו החולמני/לוחמני מאמינים למעלה מ-90 אחוז מבני אומה גאה זו. הוא שאמרתי במקום אחר - אקט המילה מייצר לשיטתי זכרים מופרעים/היסטריים הזקוקים למרדף נצחי אחר עורלות אבודות, הנמצאות בידי אויבים דמיוניים ומדומיינים. מבט אחד מהיר במדינות ריבוניות שונות, אשר בארצן 'ביקר' לו הדוד שמואל ממחיש את הפרוייקציה המדהימה כלפי טענתו של דוד זה באשר לרצונה של 'ממלכת השטן' [בריה"מ א.מ.] לפלוש ולהתבצר בכל נקודה עולמית אפשרית. דומה כי שפילברג היהודי מבין נפש קהלו האווילי והפוריטני להחריד, ומצליח על כן לכוון היטב לתת המודע הקיבוצי של ציבור רדוף ורודף זה. א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך מפריע לך באמריקאים? זה שהם יודעים לעשות סרטים טובים? סרטים לכל המישפחה? אני די בטוח שאתה גם לא אוהב סרטים אמריקאים אחרים, כי הם לא מספיק "אירופאים" לטעמך. אז אפילו אם ספילברג עושה סרט אדיוטי עם דינוזאורים ואנשים נהנים, אז מה הבעייה? אסור לאנשים להנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם או בלי עורלה, הפילמוגרפיה האמריקנית המוכרת מחורבנת. מהנה? לאיודע, אבל מוצלחת היא לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה באמת? אני מתערב שלא ראית אפילו חצי מהסרטים האמריקאים. __________________ למען האמת, סרטים מאוד מאוד סופיסטיקיטד אמריקאיים גם לי לא יצא לראות - אבל סרט מאוד מאוד סופיסטיקיטד זה דווקא לא סרט טוב. סרט הוא מדיום חזותי, ועם כל הכבוד, עוויות פנים אני יכול לראות גם בבית. סרט אסור למדוד באותם כלים שמודדים ספר, ולכן, לדוגמא, "הנוסע השמיני 4" הוא סרט מעולה, בפירוש בעשיריה שלי. וגם "גאטאקה". בתור ספר לא הייתי מחליף אותם בספרייה. וגם, מה כבר יש חוץ מסרטים אמריקאים? סרטים בריטיים, יופי. גם בתור אנגלופיל שתומך בחזרתה של ישראל אל חיק בריטניה הגדולה אני חייב לציין שהסרטים שם כבר ממזמן מיצרים לפי נוסחא קבועה הכוללת את [איך קוראים לו, נו. עיניים כחולות, נעבעך] או כדורגל. הסרטים הבריטיים הם בעצם סרטים אמריקאים עם פחות מחויבות לתסריט העל האמריקאי. חוץ מסרטים אמריקובריטיים יש סרטים צרפתיים. זה באמת נחמד מאוד, אבל הצרפתים עוד יותר שבלוניים מהאמריקאים, וזאת בגלל שנוצר הרושם שהם מאוד רומנטיים והם מתעקשים שלא להפריך אותו. חוץ מסרטים שנוצרו בעולם התרבותי יש גם כל מיני סרטים שנעשו על ידי כל מיני עמים חשוכים. הם באמת מדברים מצחיק, החברה האלה, אבל זה לא מחזיק. דוגמא מעצבנת היא ז'אנר "חתול שחור חתול לבן" שעליו נמנים הרבה מאוד סרטים - אני נזכר כרגע ב"לונא פאפא". כמה, כמה אפשר. ______________ הכותב מבקש להדגיש שהוא בחור מאוד תרבותי, ואפילו הלך לראות אתמול סרט בסינמטק, ולפני חודש ראה אחד מהסרטים של פסטיבל טריפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומשב רוח רענן בקרב הפוליטיקה והאקטואליה באזורנו. רק שאלה אחת - למה, בעצם, לשחזר דינוזאורים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כי הן חיות גדולות וחביבות שילדים אוהבים, עד.... שהכל משתבש! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשהם יאכלו את הילדים? ב"פארק היורה" זה היה קרוב מאד....... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ברצינות, הסיבה היא שאנו רוצים ללמוד עליהם, כפי שאנו רוצים ללמוד על שאר בעלי החיים על פני כדור הארץ. הדינוזאורים מעניינים במיוחד מכיוון שא) מהם התפתחו שתי המחלקות של בעלי דם חם. ב) יש לשער שהיתה להם פיזיולוגיה מאוד מעניינת, ביחוד לגדולים ביניהם. ג) הרבה יותר קל ללמוד מיצור חי בשר ודם מאשר משלד מאובן. גם ניתן ללמוד הרבה יותר, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ביפן, המדענים מתכוונים להחזיר לעולם את החיה השעירה''. אני מכיר עוד כמה שמנסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה מנסים ? מצליחים! אני מכיר שכנה שעונה לתיאור החיה שבכתבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למצות חלקי DNA משני שלדי דינוסאורים , בני 80 מיליון שנה ו 68 מיליון שנה. אמרו אותו השרידים שנתגלו ב 1994 , שיזדקקו ל 4 מיליארד (!) פריטים כדי לנסות להחיות אותו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם יכולים לעזור לנו במציאת מידע על מאובנים ודינוזאורים נכחדים מיכל מיני מינים של דינוזאורים כגון:ולוסירפטור טי-רקס וכו' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמח אם תעזרו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגעתם למקום הלא-נכון. נסו בויקיפדיה או באתרים שנותנים עזרה בשיעורים ועבודות (נדמה לי שזה תמורת תשלום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מבאס אבל אם תמצאו מידע תעזרו לנו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו דינוזאורים זקנים ועצבנים והאמת היא שיש לנו מידע אבל אנחנו פשוט לא אוהבים לעזור. אנחנו את שלנו כבר סבלנו בביצפר ועכשיו הגיע זמנכם, תדפקו את הראש בקיר ושיהיה בכיף. טוב, נו, אם זאת לא בדיחה (?) ורק כדי שלא תתבאסו לגמרי - הנה ויקי על קצה המזלג, לא מספיק לעבודה רצינית אבל יותר טוב מכלום (זה בסדר, אתם בין כך לא נראים לי רציניים): דינוזאורים [ויקיפדיה] ולוצירפטור [ויקיפדיה] טירנוזאור רקס [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה שעזרתם אבל אני צריך מידע כצת יותר מורחב תודה רבה רבה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה, או במקום דומה, יש מידע ארבה יותר מורחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לכל מי שעזר לי ממש תודה אני צריך מידע על ולוסירפטור אמריקאי לא מונגולי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרידי ולוסירפטורים נמצאו רק במונגוליה ובעוד אזורים במזרח הרחוק. אולי אתה מתבלבל קצת ומתכוון לדיינוניכוס, קרוב משפחה של הולוסירפטור? הדיינוניכוס גם הוא ממשפחת הדרומזאוריים ושרידים שלו אכן נמצאו בכמה מקומות בארה"ב. מוזר, מי המורה שנתן/ה לכם את העבודה הזאת? באיזה מקצוע? במט"ל? אדם במאה ה-21 באמת צריך לדעת שהיו דינוזאורים (אלה מהמחקר, לא מהסרטים) וצריך להיות בעל מושג בסיסי, לפחות, על הפליאונטולוגיה (חקר המאובנים) - אבל קצת קשה לי לראות מכאן את התועלת הלימודית שתצמח לילדים בגילכם מעבודה כזאת, מה גם שנראה שהנושא לא הועבר בכיתה ונראה גם שלא ניתנו שום הנחיות באשר להכנת העבודה ולמציאת חומר מתאים. למען האמת, עד לרגע זה עדיין לא ברור לי אם הפניה שלך/ם היא מתיחה או בקשה רצינית לעזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בשום מקצוע ולא הועבר בכתה. יש בבתי ספר בארץ בכתה ז' או ח' משהו שנקרא ''עבודת חקר'' או ''עבודה אישית'', ובחלק מהבתי סםר הילדים בוחרים לעצמם את הנושא. לילד הזה בטח קרה מה שקורה להרבה, הוא בחר נושא שנראה לו קל וכיפי ורק אחר כך גילה שהוא לא יודע מה לכתוב ואין לו מקורות. דרך אגב, יש ברשת כל מיני הוראות והנחיות לכתיבת עבודות כאלה. יש ילדים שעשו שיקול יותר טוב, למשל בבית ספר ברמת גן לפני שנים המון ילדים כתבו עבודה על עלית, כי בית החרושת של עלית עוד היה ברמת גן והרבה הורים עבדו שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חזון העצמות הקפואות של המדע יביא ממותות ודינוזאורים לפני הארץ" בפנים זה הרבה פחות בומבסטי, אבל: "המדענים, בראשות טרוהיקו ואקאיאמה מהמרכז לפיתוח ביולוגי במכון המחקר "רייקן" ביוקוהמה, כתבו: "בעזרת הטכניקות להעברת תאים אפשר יהיה אולי 'להחזיר לחיים' בעלי חיים או לשמור מלאי רב ערך של ד-נ-א מרקמות שהיו קפואות במשך זמן רב ללא חומרים שיכלו להגן עליהם בזמן ההקפאה. יתרה מזו, הטכניקה עשויה לאפשר את שימורם של יונקים המצויים בסכנת הכחדה". לדברי ואקאיאמה, "זה יהיה קשה מאוד, אך העבודה שלנו מוכיחה שזה כבר לא מדע בדיוני"." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |