|
||||
|
||||
לצערי גם שלי כבר אינו בידי - אך אני זוכר בבירור, שהוא כותב שם על הסכנה הרבה הטמונה במצב, בו התחום פרוץ וחברות מסחריות משחקות באש. כל הסיפור על הפארק עם הדינוזאורים נכתב בעצם כאזהרה. |
|
||||
|
||||
אני דווקא בקלות יכול לראות איך מזון מהונדס גנטית יכול להיות מסוכן. מישהו באמת סומך על משהו שבני אדם עשו בצורה עיוורת?! ואפילו אם הוא לא מסוכן, ההשלכות הסביבתיות שלו יכולות להיות לא סימפטיות בכלל. להתערב במהלכם הטבעי של הדבר יכול, כמו דוגמת הפרפר המחורבן בסין, ליצור אפקט מתגלגל בלתי ידוע... |
|
||||
|
||||
אבל הרי מרבית המזון שאני אוכלים מזה יובלות (לפחות מימי מנדל) הוא מזון מהונדס, אמנם לא ברמה המולקולרית. התפוז הוא הרכבה עם חושחש, הפרות מוזרעות רק על ידי פרים בעלי תכונות על, פירות שונים כמו אלה הנוצרים משזיף ואפרסק נפוצים כמה עשורים, דגים, שרימפס וצדפות מתרבים בבריכות ובתי גידול מלאכותיים, פטריות כמהין מגודלות במרתפים - הרי כל זה דורש זן שונה מזה המצוי בטבע ומטופל מלאכותית. |
|
||||
|
||||
דוגמא גרועה, שהרי הפרפר עצמו לא עושה שום דבר ש"מתערב במהלכו הטבעי" של שום דבר. הוא פשוט מתעופף לו. אגב, מכיוון שבני-אדם הם יצירי הטבע, למה לדעתך משהו מהדברים שאנחנו עושים הוא לא טבעי? |
|
||||
|
||||
הטענה כאילו מזון שעבר הנדסה גנטית יכול להיות מסוכן לאוכלים אותו נשמעת לי מופרכת מאוד. הפסיכולוג סטיבן פינקר מציין בסיפרו " כיצד פועל הMind" (בטח לא ממקור ראשון, אבל שם אני קראתי את זה) שאף אורגניזם אחר, ובכללם הצמחים, לא רוצה שנאכל אותו (פרט לאלה המנצלים אותנו להעברה של זרעים ממקום למקום) ושהם מכילים חומרים חזקים על מנת למנוע בעדנו מלעשות כן, כל הטעמים המרים בטבע הם למעשה הביטוי החושי של חומרים שמוטב היה לנו אילו היינו נמנעים מהם, ביניהם גם קרצינוגנים, אבל זה לא מונע בעדנו לאכול ברוקולי או שקדים. את ההחדרה של גנים לצמחים מבצעים, ככל הידוע לי, באמצעות חיידק ה Agrobacterium Tumafaciens המסוגל להחדיר מקטעי DNA אל תוך תאים צמחיים ולכן לא נשמע לי סביר שתכנס לעניין המערכת המשמשת וירוסים על מנת להפוך RNA לDNA. עוד דבר, אנחנו אוכלים DNA ו RNA כל הזמן, מכיוון שהם נמצאים בתאים של הארוגניזמים שאנחנו ניזונים מהם (כן, גם בתאים של צמחים). ההתייחסות אל הפרפר בסין, נשמעת לי לא כמו המלצה להימנע מהנדסה גנטית, אלא יותר כמו המלצה לא לנפנפף כל כך הרבה בידיים. |
|
||||
|
||||
נו באמת, כולכם יודעים למה התכוונתי... הפרפר אינו מתערב במהלכם הטבעי של דברים כמובן. נתתי זאת כדוגמה הנצחית לכיצד דבר קטן וחסר משמעות לכאורה (כמו לדוגמה סיוק גן מסוים ממלפפון) יכול ליצור אפקט מתגלגל הרסני ובלתי נצפה. באשר לנקודה השנייה - בני אדם הם אכן יצירי הטבע. אך כפי שציינתי כבר במקומות אחרים - רוב בני האדם לא רוצים לחיות בעולם שהינו מרוחק לגמרי ממורשתנו הפרימטיבית. בנוסף לכך אנו היחידים בעלי יכולת רצינית לחזות את השפעותינו לטווח ארוך על סביבתנו. בכך אנו נבדלים משאר אחינו האורגניזמים. בתור שכאלה אנו יכולים גם לאפשר לעצמנו לחיות בעולם כזה או אחר, די על פי בחירתנו כגזע. הייתי מעדיף שנשקיע יותר מחשבה, ויותר נתחשב בצרכינו האמיתיים, ולא צרכיהם של אנשי עסקים שגילו לפתע שמזון מהונדס הוא דבר די רווחי. כפי שציינתי פעמים רבות, וכפי שאני בטוח שכולכם בסופו של דבר מסכימים - לא כל דבר צריך להמדד רק על פי יכולת הפקת רווח מקסימלית. ישנם גם שיקולים אחרים אשר צריכים להישקל. אחרת, בשביל מה קיימת מסגרת המדינה? |
|
||||
|
||||
אז השאלה היא בעצם מה לעשות עם היכולות שלנו לשנות את המטען הגנטי של אורגניזמים שונים. האם הכלים הטכנולוגיים ישמשו את האינטרסים הצרים של אנשי עסקים בעולם הראשון ש"גילו לפתע שמזון מהונדס הוא דבר די רווחי" או שניתן יהיה להשתמש בכלים האלה לרווחתם של אנשים רבים (דוגמא שנתתי פעם בתגובה למאמר אחר ב"אייל": אורז המייצר כמות גדולה של ויטמין A, בזכות החדרה של גן אל מטענו הגנטי של צמח האורז, ושאם יחולק בחינם בעולם השלישי יוכל להביא לירידה בתמותת התינוקות בעולם השלישי שגורם עיקרי לה הוא חוסר בויטמין A). מכאן שהשאלה היא לא: האם אנחנו צריכים לנצל את היכולת המדעית-הטכנולוגית שלנו אלא _כיצד_ ננצל את היכולת הזו. |
|
||||
|
||||
באמת צריך באופן דחוף ביותר להביא לירידה בשיעור תמותת תינוקות במדינות העולם השלישי - אבל על ידי אמצעי מניעה והפלות. האורז שלך יביא למוות מרעב של מיליוני אנשים. |
|
||||
|
||||
את/ה צודק, כמובן, שהיה רצוי שתגדל המודעות בכל העולם לרעיונות של תיכנון המשפחה. השאלה מה עושים לטובת הילדים (בין אם הם נולדו מתוך תיכנון קפדני או שלאו) שכבר נולדו. אני לא יודע אם "עדיף" להציל כמות גדולה של תינוקות על ידי ההפצה של Golden Rice, כפי שהוא נקרא, ובכך לגרום, לפי השקפתך ל"מוות מרעב של מיליוני אנשים" (איך?), קטונתי. אני בסך הכל מנסה להגיד שאנשים נוטים לדחות את הרעיון של מזון שעבר הנדסה גנטית מתוך טיעונים שאינם בהכרח רציונליים. ולא, אני לא טוען שאני יודע מה ההשלכות של ההנדסה הגנטית, אני בסך הכל אומר שהטיעונים "אנחנו לא יודעים למה זה יגרום" וגם "זה ללכת נגד הטבע" הם לא ממש רציונליים. |
|
||||
|
||||
אלו דווקא הטיעונים הכי רציונליים שיש! הנדסה גנטית היא תחום חדש ובלתי מוכר, שההשלכות שלו יכולות להיות מאוד מרחיקות לכת. הסיכונים האדירים הטמוים בו הם מבחינתי מכריעים בעיכוב השימוש ביישומים המעשיים האפשריים מתחום זה |
|
||||
|
||||
אפשר לעשות מזה סרט, אפשר לנוון עם זה תרבות. האם נעצור בהנדסה גנטית? מה הקריטריונים? ואיפה היינו אם היינו דבקים בגישה זו במאות השנים האחרונות? ולמה יותר קל לשאול מאשר לענות? |
|
||||
|
||||
למה לנוון תרבות? הבה ניקח כדוגמה את אנרגיית הגרעין. רעיון מסוכן והרסני, שרבים התנגדו לו מלכתחילה, למרות שהיו מודעים לפוטנציאל החיובי הרב הטמון בו. ומדוע? כי היה ברור שהירושימה, צ'רנוביל (ורמת חובב) ודומיהן הינן אפשרות בעלות פוטנציאל התממשות גבוה לא פחות. אז ייתכן שיש צורך בכ"ז בפיתוח מדע הגרעין לצרכים עתידיים ובלתי מוכרים. אבל עובדה היא שכיום השימוש בנושא הינו מוגבל, ואף אחד לא רוצה תחנת כוח גרעינית אצלו בחצר. כנ"ל לגבי הנדסה גנטית. אולי נלמד מלקחי העבר? |
|
||||
|
||||
הייתי בטוח שהתחום קיים כבר כמה עשורים טובים. ובכלל, זנים עורבבו בשיטות שונות ומשונות הרבה לפני גילוי הסליל הכפול. |
|
||||
|
||||
הנדסה גנטית החלה עם גילוי אנזימי הרסטריקציה (אנזימים שיודעים לחתוך קטעי DNA ברצפים ספציפיים ), לקראת אמצעסוף שנות השבעים. התחום קיבל דחיפה חזקה עם פיתוח שיטת הPCR בשנת 1986. כך שיחסית זהו תחום די חדש. |
|
||||
|
||||
יחסית למה? |
|
||||
|
||||
כמובן. |
|
||||
|
||||
אני היתי נותת מ-1עד-10 אז אני בוחרת במספר................................................................................................................................................................0 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |