בתשובה לליאור גולגר, 03/08/01 20:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה באמת? אני מתערב שלא ראית אפילו חצי מהסרטים האמריקאים. __________________ למען האמת, סרטים מאוד מאוד סופיסטיקיטד אמריקאיים גם לי לא יצא לראות - אבל סרט מאוד מאוד סופיסטיקיטד זה דווקא לא סרט טוב. סרט הוא מדיום חזותי, ועם כל הכבוד, עוויות פנים אני יכול לראות גם בבית. סרט אסור למדוד באותם כלים שמודדים ספר, ולכן, לדוגמא, "הנוסע השמיני 4" הוא סרט מעולה, בפירוש בעשיריה שלי. וגם "גאטאקה". בתור ספר לא הייתי מחליף אותם בספרייה. וגם, מה כבר יש חוץ מסרטים אמריקאים? סרטים בריטיים, יופי. גם בתור אנגלופיל שתומך בחזרתה של ישראל אל חיק בריטניה הגדולה אני חייב לציין שהסרטים שם כבר ממזמן מיצרים לפי נוסחא קבועה הכוללת את [איך קוראים לו, נו. עיניים כחולות, נעבעך] או כדורגל. הסרטים הבריטיים הם בעצם סרטים אמריקאים עם פחות מחויבות לתסריט העל האמריקאי. חוץ מסרטים אמריקובריטיים יש סרטים צרפתיים. זה באמת נחמד מאוד, אבל הצרפתים עוד יותר שבלוניים מהאמריקאים, וזאת בגלל שנוצר הרושם שהם מאוד רומנטיים והם מתעקשים שלא להפריך אותו. חוץ מסרטים שנוצרו בעולם התרבותי יש גם כל מיני סרטים שנעשו על ידי כל מיני עמים חשוכים. הם באמת מדברים מצחיק, החברה האלה, אבל זה לא מחזיק. דוגמא מעצבנת היא ז'אנר "חתול שחור חתול לבן" שעליו נמנים הרבה מאוד סרטים - אני נזכר כרגע ב"לונא פאפא". כמה, כמה אפשר. ______________ הכותב מבקש להדגיש שהוא בחור מאוד תרבותי, ואפילו הלך לראות אתמול סרט בסינמטק, ולפני חודש ראה אחד מהסרטים של פסטיבל טריפו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |