מנשה קדישמן נפטר. האם אתה אוהב את יצירותיו? | 3699 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מנשה קדישמן נפטר. האם אתה אוהב את יצירותיו? | 3699 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בציורי הכבשים המפורסמים, כמו אלה שבקישור למעלה, אני לא מוצא שום כלום. אבל הכתבה ב"הארץ" היתה מאלפת, ולמדתי ממנה על התקופות ביצירתו (רמז: ההבחנה בין פסלים לציורים היא אולי פחות מעניינת מההבחנה בין המוקדם למאוחר). אני יכול לראות ביצירותיו המוקדמות יותר שמץ של קסם, יותר מרוב האמנות המודרנית, לא המון. כולל ציור כבשה אחד שמופיע במהדורה המודפסת אבל לא באינטרנט, שהוא באמת יותר אקספרסיבי מהשטאנץ שלו. |
|
||||
|
||||
ירדן,אתה חובב אומנות? |
|
||||
|
||||
שאלה מעניינת (למי שאני מעניין אותו, אני למשל). למה אתה שואל? ואם אתה לא חותך בשלב זה את הפתיל, כנראה שנחסוך שלב אם כבר תגדיר "חובב אמנות". |
|
||||
|
||||
לא עניין אישי, "חובב אומנות"-לצורך העיניין,אתה חושב שיש תמונה ששווה* מליון דולר? יש לי תאוריה שמבוססת על שנאת אומנים או יותר נכון תעשיית האומנות-מחפש מישהו להתווכח איתו. *שאתה היית מוכן לשלם עליה |
|
||||
|
||||
בקשה למערכת,אפשר להתחיל פתיל על האח הגדול? ואני לא מבקש זאת רק כי זה מצחיק אותי לדמיין את אריק,ארז,שכג,המסביר ואא והחברה- קוראים את זה מול האח ,הפייפ נופלת על מקטורן הטוויד זורקים את ה"האקונומיסט" לאש ומזעיקים את הבטלר להתלונן על איכות האתר שירדה מאז איזה שקר כלשהו,וההמונים שחדרו למקום הטהור. |
|
||||
|
||||
אני הייתי רוצה לשאול שאלה אחרת. נדמה לי שהרבה לא יסכימו איתי, האם יש הבדל בין אמן לאומן? שבעיני, אמן - אדם העוסק בתחומים המוגדרים כ"אמנות", כגון ציור, פיסול, קשקוש בקטשופ ומילוי בובות קרטון בצמר גפן. אומן - בעל מלאכה מומחה, כגון חייט, סייד, נגר, מסגר וכו'. נדמה לי שהמילון לא מסכים איתי, אולי מישהו אחר כן יסכים איתי. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהמילון יסכים איתך. אתה רוצה לענות לשאלה האם זה פשע להתעלל בחיה חסרת אונים? כי לי אישית זה מפריע לדבר עם סדיסטים. |
|
||||
|
||||
מומלץ: דיון 2148, שלא יכול לענות על השאלה האישית לירדן, אבל יכול להוות הכנה מתאימה לנושא הנפיץ. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהמאמר הזה הוא המקביל האיילי לביטוי שניצרקליין וההתנגדות לניתוח סאב טקסט של סרטים בעין הדג. שניהם מייצגים השקפה אנטי-אינטלקטואלית של משכילים למחצה שחושבים שהם מבינים טוב יותר. |
|
||||
|
||||
ודייק: שניצקליין. |
|
||||
|
||||
קודם כל שלא תדעי עוד צער+מריחואנה יכולה מאוד לעזור . תודה אני אעבור על זה יותר מאוחר |
|
||||
|
||||
(בית שני) |
|
||||
|
||||
זה צריך להיות מקושר לתגובה אחרת, אבל בזכות הקישור הרגע גיליתי אחרי ארבעים שנה שזה ''כותבת בכתב מסוגנן ויפה'' ולא ''כותבת מכתב מסוגנן ויפה'' |
|
||||
|
||||
תשמע, זאת כבר פינת התיקון השבועי (בזמר העברי), לא? |
|
||||
|
||||
זה היה אמור להיות ברור, לא? היא הרי כותבת את זה לפרסום בעִתון. אגב, היום אין מצב שהיו עושים את הקליפ הזה. |
|
||||
|
||||
אני, כמו אריק, חשבתי שהיא כותבת למדור ''מכתבים למערכת''. |
|
||||
|
||||
אני באמת מתפלא עליכם. קודם כל, כתוב בשיר במפורש שהקוראים מצפים לשמוע מה היא כותבת - מזה משתמע שמדובר בכותבת קבועה. שנית, זה אחד מהשירים ששמועות תמיד ייחסו להם כתיבה על דמות ספציפית, כמו ''לא תדעי אהבה אמיתית לעולם'', ''מיקה'' או ''אנה'' של משינה. |
|
||||
|
||||
כן, לא הסתדר לי במאה אחוז העניין הזה. אבל כיוון שלא חשבתי שטעיתי במילים חייתי עם הדיסוננס. |
|
||||
|
||||
הפירוש המילולי של מה שאוזני שמעה בטעות כבר התקבע במוחי בשעה שנתקלתי בפרשנות לפיה מדובר בגב' בושס. עכש''ז עד אותו זמן חשבתי על הגב' לוין כעל כותבת אדוקה של מכתבים למערכת (משהו בנוסח האחים חקק או ציפי לידר שהפציעה מאוחר יותר), ואם להודות על שטחיותי המופלאה מעולם לא ייחסתי לשיר מספיק חשיבות כדי לבחון את האינטרפרטציה הזאת מאוחר יותר. הרבה מאד מהשירים שאני שומע מכילים מילים וביטויים שאני לא לגמרי בטוח לגביהם - ברור שזה מאפיין יותר שירים בשפה זרה, אבל יש לא מעט כאלה גם בעברית, אם כי כרגע לא עולות בדעתי דוגמאות. איכשהו אני חי עם זה בשלום (לפני עידן ועידנים ניסיתי, בכוחותי הדלים, להבין מיהו ''נונתן'', כנראה חשמונאי גיבור שמשום מה לא הוזכר בשום מקום מלבד שיר חנוכה אחד). |
|
||||
|
||||
מתוק. ומה הוא עשה שם שמונה ימים? |
|
||||
|
||||
אתה לא רוצה להשאיר כד פלאי כזה בלי שמירה נאותה. |
|
||||
|
||||
כמוני כמוך - המונדגרין, האינטרפרטציה שמדובר בכותבת סדרתית של מכתבים למערכת, ולקיחת כל זה כמובן מאליו כך שלא הייתי צריך לעמת את האינטרפרטציה עם חוסר הסבירות הקל שלה. "נונתן" הוא כמעט אוניברסלי אצל ילדים עבריים, אני חושב. ולא מזמן השווצתי במונדגרין ייחודי (אני חושב) שלי, הנה עוד אחד נדיר: אני(ייייייייייי) מתעורר בקלות. (זה כמובן.) |
|
||||
|
||||
קלפטר מנגן יפה. |
|
||||
|
||||
אבל למה אתה קורא לזה "מונדגרין" כשיש מלה עברית יפה כמו "אבטיח"? אני משער שרבים טעו בזה כמוני, אבל שנים רבות חשבתי ש-"מספרים בעיר שלבבך הוא כחול, ולכן קוראים לך שלגיה". הוא לא כחול - הוא קרחון. |
|
||||
|
||||
לבתי תמר מומחיות בזה1. דוגמיות: "הו פירה, הו פירה, כמה טוב תהיה / בשנה, בשנה הבאה". "הך, הך, הך בתוף / אח בבית חולים!" "לא תורי, לא תורי, לא תורי - הנה זה בא!" (קול דודי). "גשם, גשם, גשם מזהב. כולם אוהבים, כולם אוהבים, כולם אוהבים משחק!" ""נד-נד, נד-נד רד, עלה, עלה ורד ... מה שוקלים כאן במאזניים? גם אני אוהב אוזניים!" 1 עד שהיא לומדת את המילים האמיתיות. זה קורה מהר מדי. |
|
||||
|
||||
נהדר. בייחוד הפירה - הרבה יותר ריאלי והגיוני (ואפילו פואטי לדעתי) מהטקסט המקורי. כשחושבים על זה - גם קול דודי. |
|
||||
|
||||
וטוויסט על הנושא - הבת שלי מהר מאד הבהירה שמבחינתה ''זה מאד נעים לראות גן סגור, זה כל כך נעים לראות גן סגור''. |
|
||||
|
||||
רק לאחרונה פיצחתי את "רק אונייה בלב המים/ ושנים עשרים ושתיים/ ואחת *מצמותייך* הנקראת יעל". אני בכלל בעד לייסד גם "אבטיח" של שיחות יומיומיות. "אמרתי לך שהמיונז בדלת המקרר!" "אבל שמעתי שאמרת שאת כבר תביאי אותו מהר!", וכן הלאה. אחרי היישום המוצלח בתחום זה אפשר להגיע למה שהבינו מצביעים מאוכזבים מתוך הבטחות של פוליטיקאים, עם הסתעפויות להבטחות מוניציפליות. ____ ברקת, בפרסום עצמי חסר בושה לאסופת הסיפורים החדשה בה היא מעורבת: http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=14488 |
|
||||
|
||||
"וקטיושקה אז יצא לשוח/ וריחו חופשי ונהדר". על איזה שיר דיברת בפתיח? כל הכבוד על הספר החדש! בזמן שחלקנו מכבירים מילים תפלות לשווא מעל גבי הרשת, אחרים מותירים חותם אמיתי על התרבות המקומית. שאפו! |
|
||||
|
||||
תודה, יש כבר עוד אחד בדרך (ב"כתר" בשנה הבאה) - צריך להעביר איכשהו את הזמן עד אז :-P התכוונתי לזה: ובוא לא נתחיל עם קטיושקה. אמנם תמיד הייתי שרה את זה מדויק, אבל מדמיינת פצצת קטיושה הנעה במסלול חופשי מעל החוף. |
|
||||
|
||||
אה, אז אם כך את ממש שמעת פראפרזה על הבדיחה הידועה (מ'מרי פופינס' של דיסני) על איש בעל רגל מעץ בשם סמית'. |
|
||||
|
||||
לגמרי :-) (איך קראו לרגל השנייה שלו?) |
|
||||
|
||||
ואם קטיושקה, אז גם ''צבעונים, אחינו צבעונים'' (זה היה לפני עידן התקינות הפוליטית). |
|
||||
|
||||
ולכבוד ל"ג בעומר שחלף לא מכבר: "הוא היה גיבור, הוא קרא לי דרור". מה זה לכל הרוחות משנה איך הוא קרא לך? אתה כותב עליו או עליך? אתה לוין קיפניס או רון מיברג? |
|
||||
|
||||
תגובה 531364 |
|
||||
|
||||
כמובן שכתוב שם "הוא קרא לדרור", אתם לא יודעים לקרוא? הוא קרא לדרור, הילד הגדול הנחמד שעוזר כשמרביצים לכם. (מתוך ספר הומורסקות שהיה בבית הורי ושאת שמו שכחתי) |
|
||||
|
||||
ועוד אחד מאותו שיר: "בר כוכבא נפל בשביל והושם בכלוב..." מה שהיה אמור לעורר בי פחד, בתור ילדה שנפלה הרבה בשבילים, אבל איכשהו לא נגע ללבי. |
|
||||
|
||||
(אני תמיד תהיתי: במה, בדיוק, אשמה החבריה? כלומר, נכון שנאמר "בכל". אבל בכל מה?). |
|
||||
|
||||
ומה הקשר לצבעונים, הבנת? אני מוכרח לציין שאם ווניה יקיים את בקשתה של אמא, יקח אותה למלחמה ויהפוך לקומיסר אדום במקום לבזבז את זמנו על שוטטות ואהבה, היא תממש את חלומו של ביאליק ותהיה לו גם אם וגם אחות (רחמניה, כמובן). |
|
||||
|
||||
בבית הראשון - אמא אומרת לוניה להפסיק לשוטט ברחובות ולהרים בחורות1. בבית השני - אחותו מבקשת ממנו לקחת אותה איתו למלחמה. מה שהשיר לא מזכיר, זה איך יתייחסו אליה שם, בחזית, ואיך יתייחסו אליה אם וכאשר היא תחזור. אבל את זה היא מן הסתם לא ידעה2. 1 אה, סליחה. "צבעונים". השמוצניקים והטוהר המיני שלהם. 2 בימים האחרונים, בעקבות פוסט פייסבוק אני קוראת את הספר המדובר. נפלאות הקינדל. |
|
||||
|
||||
2 ומי שמאוד רוצה, הספר חופשי להורדה באתר המחברת, אבל בפורמט פידיאף. המרתיו למובי ואני מוכנה לשלוח לכל החפץ והמעוניינת. |
|
||||
|
||||
רגע, רגע. קודם כל יש את הסיפור עם זה שאיבדנו כל אשר יקר היה. זה הבית הראשון. איך הוא קשור להמשך - לווניה פתרונים. לגבי ההליכה למלחמה - הגרסה שאת מכירה מדברת על האחות, הגרסאות שאני מכיר מדברות על האם. בזמרשת את יכולה למצוא את שתי האפשרויות. כמו כן, המלחמה אינה מלה"ע השניה - השיר הושר בארץ עוד לפניה. |
|
||||
|
||||
הגרסא שאני מכירה מדברת על שתיהן. אליבא דזמרשת, זה כנראה כמה שירים שהולחמו יחדיו. אולי מלחמת העולם הראשונה, אם כך? |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על ההספנתעירים המסתתרים בביצים. |
|
||||
|
||||
הרחוב קופץ / שם קוראים לי - סים1 שם לוחש לי עץ / את כל סודות החיפושים2 1 הרבה לפני שהיו כרטיסי סים למיניהם. 2 יעיל מאוד במחבואים. |
|
||||
|
||||
האויר הזה, שאפתלוך הזה. 1 אל תשאל אותי מה זה "שאפתלוך". גם אני לא הבנתי. __ לא סתם "רחוב סומסום" ו"זהו זה" בולטות מאוד באבטיח. |
|
||||
|
||||
1 זה שמימין נראה לי כמו מועמד לא רע. בהתחשב בנחיריים. |
|
||||
|
||||
באוויר הזה שאף מלוא חזה זכור שאם תרצה גם אתה תוכל לשנות את סוף המחזה ב... זהו זה ולא אחרת... |
|
||||
|
||||
שאפתלוך בהחלט נשמע שם ראוי לסוס עברי. |
|
||||
|
||||
לתקליט של כוורת לא צורפו מילים אאז''נ. רק כשהאזנתי לדיסק כעבור המון שנים התבהר לי הצירוף המוזר הבא ...כבר הוכתר בכפר בהיר במצב מאוד שפיר... ואת זה, לבושתי, רק לאחרונה, אחרי שיצא החידוש. ...וביליתי שנים בתוך כלא הורים אבל רק לתקופת ניסיון... |
|
||||
|
||||
דוקא לי נדמה שהיו מילים - זה התקליט הראשון שרכשו לי הורי כשהייתי קטן, ומאחר ודוקא בו אני מכיר את המילים כהלכה, אני מניח שהן היו חלק מהתקליט. לדעתי המנהג הנואל של לא לצרף מילים לתקליטים החל בימי הקומפקט-דיסק. |
|
||||
|
||||
תגובה 656319 לא היו מילים |
|
||||
|
||||
טוב, לי לא היה מעולם תקליט של סיפורי פוגי. (היתה לי הופעה חיה מוקלטת על טייפ סלילים, עם הבונוס: קטע מוסיקה ארוך שרק בדיעבד למדתי שהוא מאת פראנק זאפה.) את מילות השיר שלהם אבל למדתי היטב מטקסט כתוב. לכבוד הופעת האיחוד הראשונה שלהם ("כוורת חוזרת"?) יצא שירון. סביר להניח שהוא הופץ חינם בעזרתו האדיבה של "ידיעות אחרונות" לסוף שבוע. שם הופיעו מילים להרבה משירי להקת כוורת, מלווים אאל"ט באיורים של דני קרמן. זה היה המקור שלי בכל מקרה. * הגילוי המרעיש שלי מהתגובה האחרונה: מה? דשא פשנל הפיק גם את כוורת?! |
|
||||
|
||||
כן. הוא גנב אותם מאשר ביטנסקי. |
|
||||
|
||||
מעניין. משפט אחד שם צד את עיני: "בראשית שנות ה-70 התרחבה פעילות "צלילי מחתרת", עברה למועדון "ברברים" וכללה גם ג'ם סשנים עם בי.בי.קינג, שלמה מזרחי, יצחק קלפטר, מישה סגל, חיים רומנו ואחרים." בי.בי. קינג? זה ברצינות? |
|
||||
|
||||
אם יואב קוטנר כתב את זה, כנראה שכן. נתנאלה שהיתה הקליינטית הראשונה של ביטנסקי הופיעה באמצע אותו עשור עם ממפיס סלים. |
|
||||
|
||||
ברצינות גמורה. הייתי בהופעה בחגיגת פורים שעשינו כל החברה בכיתה, מועדון ברברים ברחוב המסגר, היה מעולה. את סנדרסון ראיתי באולם ההתעמלות של התיכון. |
|
||||
|
||||
כבוד! אני באולם ההתעמלות של התיכון ראיתי את אורנה בנאי (טוב, היא היתה שנתיים מעלי ובמגמת תיאטרון - ואמא שלה לימדה אותי ספרות). אז זה נכון - 'אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי וגו'1. 1 טוב, לא ממש לפני, אבל מספיק קרוב בשביל השיר. |
|
||||
|
||||
אני הייתי במועדוני הבלוז של בי. בי. קינג, גם בממפיס וגם בניו יורק אבל לא בזמנים שהוא הופיע שם. |
|
||||
|
||||
בילדותי הייתי בשתי הופעות בכרטיס אחד- הגשש החיוור (אופסייד סטורי אאז''נ) וסיבוב הפרידה של ''צפוף באוזן'' של כוורת. עכשיו הבנתי את הקשר. |
|
||||
|
||||
האוויר הזה שעף אל החזה זה כמו שאם תרצה גם אתה תוכל לשנות את שׂוֹפָם החזה וזהו זה! |
|
||||
|
||||
נזכרתי: האביב הזה, שהפרח הזה |
|
||||
|
||||
לי לא אכפת / לי דווקא די נעים / לשיר באוזניכם / את השירים הכי גרועים. (חשבתי שזו הוכחה מושלמת להומור עצמי וחוסר חשיבות עצמית) |
|
||||
|
||||
או כמו שיורם טהר לב שר באחד במאי: קומית נער העם חילך עמה ואדים מומזר האב אשן כמותה לבלי חיך לקראת אויב היכון לקרב ___________ הציטוט מהזכרון, אז יתכן ששיבשתי קצת. |
|
||||
|
||||
זהו זה ולא אחרת מים סוף עד ים כנרת בקיבוץ בכפר בקרת זהו זה ולא אחרת |
|
||||
|
||||
ידוע. |
|
||||
|
||||
התגובות האלה הן בצחוק, זה לא שהם צריכים שמישהו יגיד להם את המילים המדויקות, אבל תתפלאי, דוקא לי אישית התיקון הזה עזר קצת. נחמד לדעת סוף סוף שזה ''בקרת''. |
|
||||
|
||||
אוי, איזה טמבלית אני. לו הייתי קוראת מראש את כל הפתיל אולי הייתי מבינה, אבל יש לי המון עבודה, אתה יודע, לשטוף רצפה, פאנלים וכל זה. |
|
||||
|
||||
רק בשנים האחרונות נפתרה אצלי התעלומה של ''רגע זה למציאלול''. |
|
||||
|
||||
אה, תכנית הזן לילדים שלימדה אותנו לחיות את הרגע. וגם הדראג הציוני הראשון :-) |
|
||||
|
||||
לדראג הזה היתה סיבה. |
|
||||
|
||||
האם זה מזכה את המכולת של דודלי בתואר דראגסטור? |
|
||||
|
||||
מלחין השורות האלו, בני נגרי, נפטר אתמול. שיא תהילתו הוא על המחזמר "אל תקרא לי שחור". ממש עכשיו משמיעים ברדיו את קליפסו בשחור לבן המלבב. |
|
||||
|
||||
סים או שים? האם יכול להיות שסים הוא שיבוש בדיעבד בעקבות הופעת הכרטיסים? בכל מקרה, אני מניח שלא היה מי שחשב שהמקום הוא מחצבת דגלים. |
|
||||
|
||||
סים. שיערתי שזה כינוי של הדובר, ש-שם (ברחוב סומסום) קוראים לו ''סים''. |
|
||||
|
||||
שמא מדובר בעץ_חיפוש [ויקיפדיה] בינארי? הם היו ממש מעודכנים בחזית הטכנולוגיה, הסומסומים של האייטיז. |
|
||||
|
||||
אגב, "אחרי שעה הכל הפך לנחל עטרות". תמיד הייתי בטוחה שזה הנחל המזוהם והרועש בארץ (יש כזה בכלל?). |
|
||||
|
||||
D'oh!
|
|
||||
|
||||
אז לא היינו רחוקים: יש נחל עטרות, ואני לא יודע אם הוא מזוהם במיוחד, אבל אזור התעשייה עטרות הוא מוקד זיהום אוויר קשה. |
|
||||
|
||||
חזיז ורעם, גם את עם הצמה שקוראים לה יעל? אני מתחיל לחשוב שאולי אני לא היחיד עם דה וקורנית. |
|
||||
|
||||
איכשהו אחרי ''סליחות'' דבק מתקשר לאורנים בטבעיות. |
|
||||
|
||||
זה בהנחה שזה הסדר בו התוודעת לשירים הנ"ל. הם יצאו לרדיו די בסמיכות, והשני הרבה יותר קליל וקליט, כך שבהחלט ייתכן שסדר ההכרות עימם היה הפוך - בעיקר למי שהיה מאד צעיר אז1. 1 מה שיענה גם על הטיעון 'מה בסמיכות - לאה גולדברג כתבה אותו לפני שמונים שנה'. |
|
||||
|
||||
1 אבל הוא הולחן לפני פחות מ40 שנה. באופן כללי, הפופולריות של לאה גולדברג התחילה בעיקר אחרי מותה. |
|
||||
|
||||
כן, זה מה שנכתב בגוף התגובה שלי. הוא הולחן ב-1977, דרך הכורכר של אריק סיני יצא ב-1980. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאצל כל מי ששיחק בילדותו בחורשות ארנים (כשלא היה בסביבה מבוגר שיאיים עליו בטוואי התהלוכה) דבק מתקשר לעצים האלה בטבעיות. יותר טוב מסופרגלו. |
|
||||
|
||||
אם כבר סליחות: תנני ללכת ולכרוע על חוף על שמיכה... ובאותו הקשר, עדיין עם הגבעטרון: היו ערבי געגועים, היו ימים פרוצים... אללי. |
|
||||
|
||||
היום גיליתי שאהוד בנאי לא שר ''לפני שהטפטוף יהפך למבול, אני חייב למצוא שהארון נעול.'' |
|
||||
|
||||
שני אבטיחים גדולים שאכלתי בילדותי לא משירים אלא מקריינים: תמיד כשהזכירו בחדשות את שר העוד-שר, היה לי ברור למדי במה מדובר: זה שר רזרבי. לרוב אין בו צורך, אבל אם אחד מהשרים הקבועים - ביטחון, חוץ, חקלאות - בנבצרות, מייד מזנק שר העוד-שר החרוץ למלא את מקומו. אז זה היה ברור. מה שלא היה ברור הוא, בפינה בטלוויזיה שבה אמרו מה תהיינה תוכניות הערב ברדיו - כן, קינדרלעך, פעם היו אומרים בטלוויזיה מה יהיה בערב ברדיו - שהיו אומרים על תוכניות מסוימות שהן אחרי חצ'ות חצות. אני יודע מה זה "חצות", אבל למה אי אפשר להגיד פשוט "אחרי חצות", למה צריך "אחרי חצ'ות חצות"? |
|
||||
|
||||
אבטיחים משובחים ביותר! לצערי היכולת התקשורתית שלי היתה הרבה פחות מוצלחת משלך כבר אז, והסתפקתי בעצב עמוק על פקידת הבנק - שכנראה עשתה משהו רע ובגלל זה תלו מעליה את השלט "קופה". |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על ידידתי הוותיקה תמר, שהייתי לועג לה על כך שבשלטי חוצות היא הוכתרה לא סתם כקופה אלא כקופת גמל. |
|
||||
|
||||
מה שזכור לי הוא האיסור להשליך סיגריות בדלי לעומת גפרורים שאותם אסור להשליך מהחלון. |
|
||||
|
||||
הו, קלאסיקה... ברוב הלוחיות האלו שראיתי כבר היה מי שטרח להוסיף את סימני הפיסוק הנחוצים כדי להסיר את העמימות (כמעט תמיד בכיוון זה שאסור להשליך סיגריות בדלי, אבל שגפרורים חייבים לזרוק החוצה.) |
|
||||
|
||||
ולמה תלוי על קיר המוסך לוח לחצי ניפוח ולא לוח לניפוח שלם? |
|
||||
|
||||
זה לא אבטיח, אבל כרגע משעשע אותי לשמוע בגל"צ אחרי חדשות ארבע (סליחה, אחרי מה שקורה עכשיו ארבע): "עכשיו בגל"צ: ארבע אחרי הצהריים, ומיד אחר כך חמש בערב". |
|
||||
|
||||
אותי תמיד שעשע לראות בכביש 1 את ההודעה "סגור לתנועת משאיות משער הגיא עד תשע וחצי" (כבר כמה חודשים שאני לא נוסע שם). |
|
||||
|
||||
אתה מזכיר לי את השלטים בכביש 1 שמספרים לך ש"השאר בהילוך נמוך" - שזה מסביר למה אני חולף על פני שאר המכוניות כרוח סערה בירידות של הקסטל. |
|
||||
|
||||
כשנוסעים צפונה בצ'ק פוסט, יש גשר שנכנס מהכביש הראשי לבתי הזיקוק. לפניו שלט גדול: "אסור להסתובב על הגשר". האוכלוסיה נחלקת בין אלו שבהתחלה חושבים שזה מיועד להולכי רגל, לפני שהם מתעשתים, לבין אלו שצריך להסביר להם. |
|
||||
|
||||
משהו כמו No U Turn |
|
||||
|
||||
ראוי לציין שהגשר הזה עובר מעל תעלת הכימיקלים שסביב למשטח של בתי הזיקוק חיפה. |
|
||||
|
||||
כן, להסתובב מהגשר בכיוון אנכי זה בוודאי לא מומלץ. |
|
||||
|
||||
נזכרתי עכשיו באבטיח ממש ענק: "זה הטאבו, הטאבו, הטאבו" (באלפי ציפוריך רן). במשך כמה שנים טובות מילדותי תהיתי מה רצתה המשוררת לומר על המשרד הממשלתי. |
|
||||
|
||||
אני מנסה לחשוב באיזה גיל בילדותך למדת על הטאבו. אולי יש לשיר הזה קשר לשיר הידוע ''ישמחו השמאים'' (ותגל הארץ) שמספר, למיטב הבנתי, על יום חגם של השמאים (ומן הסתם גם מודדי הקרקע) בעקבות העבודה הרבה שנפלה בחלקם לאחר רצף הצפות לאורך החוף. |
|
||||
|
||||
כן, הם יודעים לעשות שמח, החבר'ה האלה. |
|
||||
|
||||
אכן הצפות, כמפורט בשיר - ''ירום הים''. |
|
||||
|
||||
נזכרתי בעוד אחד שלי, בוודאי נפוץ: קולט גלי צה"ל וקולט עלייה מרוסיה 40! כפר שמריהו יהו... |
|
||||
|
||||
אבטיח טרי - הגירסה של הקטנצ'יק שלי (בן שלוש) ל"אני ילד בעיגול אור" של מוּרָה: אני ילד בעיגול אור לא באתי להרבה זמן חיבוק אחד או שניים שחלמת ואני חולה |
|
||||
|
||||
כאלה שירים מורבידים לגיל הרך... מזכיר את השיר של דוד גרוסמן שהלחין פוליקר לאחרונה (בנושא, לא בלחן). |
|
||||
|
||||
עצוב אבל לא בהכרח מורבידי- הכוונה יכולה להיות שהילד חולף כי הוא גדל... |
|
||||
|
||||
את יודעת, לגבי ילד בן שלוש, הזמן עד שהוא יפסיק להיות ילד (15 נניח) הוא כמעט אינסופי. בכלל לא משהו שחולף במהירות. |
|
||||
|
||||
ילד אכן לא חושב שילדותו תחלוף מהר, אבל עוד יותר מזה- הוא לא חושב שהוא עצמו בר חלוף. לכן, למרות ה''אני ילד'', השיר נכתב מזווית ראיה של מבוגר. |
|
||||
|
||||
בהתחשב במבוגר שכתב אותו (חנוך לוין) - אין לי ספק שהוא מורבידי. מורבידי זה השם האמצעי שלו. |
|
||||
|
||||
טוב, אם אתה מכניס את האיש עצמו, אתה צודק. |
|
||||
|
||||
שיר יפה, אם כי לא הסכמתי עם הסיום המטיפני. זה קשור למשורר מהתגובה הקודמת? |
|
||||
|
||||
השיר הוא על חנוך לוין שהיה חבר טוב של שולי רנד |
|
||||
|
||||
אכן מורבידי, אבל להגנתי אומר שהוא פשוט קלט את השיר מהפעמים שהשמעתי את הדיסק לעצמי. ילד גאון. ל"מורה" יש הופעה (כפי הנראה אחרונה לשנים הקרובות) במועדון "האזור" ב-1.7. הרכב פנטסטי בעיניי, עם בונוס של הרבה פנדר רודס. הקלידן הוא עומר קליין, שסיפרתי עליו ועל המפגש שלו עם הפנדר שלי בתגובה 559335. |
|
||||
|
||||
עד לפני שבוע, תהרגו אותי לא יודע מאיפה זה בא לי, ''אלף כפתורים לא יצליחו לאשפז אותי''. |
|
||||
|
||||
כפתורים, משמע שוטרים בתרגומיו של א. כרמי לדימון ראניון. הגיוני. |
|
||||
|
||||
לא זכרתי את המשמעות הזו של ''כפתורים'', אבל אתמול כשניסיתי להסביר לאשתי ולעצמי מה לעזאזל חשבתי, חשבתי שחשבתי, בלי לחשוב על זה יותר מדי, ש''כפתורים'' זה סוג של סלנג, אבל עם ניחוח דיימון ראניוני יותר מדני סנדרסוני. כנראה כן זכרתי את המשמעות הזו של ''כפתורים'', רק לא במודע. |
|
||||
|
||||
שוטרים לא מאשפזים, לא אצל ראניון ולא באבו-כביר. האירוח שאתה יכול לקבל משוטרים הוא מסוג אחר. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה למעצר או לאישפוז? זה מה ששאל אותי החוקר בתחנת המשטרה כשהסיפור שלי הסתבך ומשולש ברמודה עלה פתאום. |
|
||||
|
||||
הם לא מאשפזים (לאשפז). הם מגייסים (לכפתר). |
|
||||
|
||||
בוודאי ששוטרים מאשפזים - לאשפוז יש גם משמעות של מאסר, לפחות בגרסה המקומית של ראניון – "תמונות יפואיות" של תלמי. "וכולם אמרו כל הכבוד לאבו-שווארב מה שהשופט אישפז אותו חמש-עשרה שנה" ("יפו סבאבה", עמ' 75). |
|
||||
|
||||
נירה רוסו היתה אוהבת לכתוב במתכונים ''שולחים את התבשיל (נניח) לאשפוז של לילה במקרר''. |
|
||||
|
||||
מן המלה הלטינית hospes שמשמעה 'אורח', וגם 'זר' ו'מארח', נוצרה המלה hospitium- אכסניה. ומהן באנגלית host למארח ו hospital לבית חולים. נראה שהמלה הארמית אושפיזא -פונדק - הגיעה מאותו מקור. בעלי אושפיזין - בעלי הפונדק - הפכו לאושפיזין, ומאוחר יותר הפכו האושפיזין לאורחים. החידוש 'לאשפז' נוצר בהשראת הקשר הלשוני בין בית חולים לאירוח, ויוצא שדווקא ההשאלה שלו לאירוח או לינה חוזרת למקור. ספרותי יותר יהיה 'להלין' את התבשיל במקרר, בדומה ל'מים שלנו' בבצק המצה השמורה. |
|
||||
|
||||
הסייפא שלך מזכירה לי את הפרוייקט שמפורסם לעיתים ברדיו - 'כאן גרים' - שבמסגרתו מבוגרים בודדים משכירים חדר בדירתם במחיר סמלי לסטודנטים, וזוכים בתמורה לחברה שתפיג קצת את בדידותם, וכך שני הצדדים יוצאים נשכרים (הה). החידוש שלי הוא שהגרסא האשכנזית של הפרוייקט ראויה להיקרא 'פה לנים'. |
|
||||
|
||||
בטא את ה־כ’ בצורה קצת שונה ותבין שגם השם הזה אשכנזי. |
|
||||
|
||||
אותם מימנו מזכירים לי דווקא תלונות על הלנת שכר. |
|
||||
|
||||
במשך שבועות רבים בהפגנות לא הבנתי מה לכל הרוחות דמוקרטיה אומרת. |
|
||||
|
||||
דמוקרטיה אומרת תן לי ארץ אחרת. (מוקדש לעומר) |
|
||||
|
||||
אולי ראוי לחזור למקורות נאום ההספד של פריקלס (בעריכה קלה שלי) הנאום נפתח בהצדקת המנהג של הספד החללים וממשיך בשבח אבות העיר והעלאה על נס של ניצחונות העבר שלהם העקרונות האידיאולוגיים של הדמוקרטיה: א.שוויון בפני החוק ב. חופש הדיבור ג. חופש התנועה ד. היעדר כפייה בחיי הפרט ה. כיבוד המוסדות והחוק ו. הערכת האדם על פי כישוריו ומעשיו בלבד, ללא אבחנה במוצאו ז. עידוד אקטיביזם פוליטי ח. פעילות ציבורית קהילתית ט. מסחר ותעשייה מפותחים י. תמיכה סוציאלית בחלשים הנאום מסתיים בתשבחות לחללי המלחמה והבעת תנחומים למשפחותיהם, כולל הבטחה לסעד כלכלי ליתומי המלחמה. הערת המלבה"ד: אז אולי כבר אין לנו באופן רשמי עבדים וגם לנשים יש זכות בחירה, אבל בשאר הדברים נראה שיש עדיין הרבה מה לתקן. |
|
||||
|
||||
שמא לא הבנת (כי לא שמת לב לנושא הפתיל) שאריק מתייחס לסיסמא "דמוקרטיה או מרד"? (פעח"ב - לא מזמן קישרתי לאסוציאציה שלי בעניין זה). מכל מקום, טוב להיזכר. מה שיפה ברשימה שהבאת הוא שדווקא המאפיין היחיד של הדמוקרטיה שנישא בפי כל התומכים ב"רפורמה", דהייינו קיום בחירות, לא מוזכר בה כלל. |
|
||||
|
||||
רק על עצמי לספר ידעתי. צר עולמי כעולם נמלה. ראיתי את האבטיח של ברקת, שכחתי ולא קישרתי. בכל אופן, השאלה "מה דמוקרטיה אומרת" מטרידה אותי הרבה שנים. בצעירותי אהבתי להביך אנשים בהזכירי שגם הודו ומצריים הן דמוקטיות במובן מסויים. היום השאלה הזו הולכת ומתחדדת כאשר המנעד שבין שוייץ לבין הדמוקרטיה העממית של קוריאה הצפונית הולך ומתפרש. נוצרו דוגמאות ספציפיות שממש מתישבות על הנקודה שבה דמוקרטיה הופכת לדמוקטטורה (פולין, הונגריה,טורקיה). לאדם כמוני, הביטחון המוחלט שמשדרים אנשי המחאה בכך שהרפורמה המשפטית משמעותה דיקטטורה, יורדת לי מאד קשה בגרון. המרחק שבין עריצות הרוב לדמוקרטיה פרוגרסיבית הוא קטן מדי עבור סיסמאות וסאונדבייטס. אני תומך בכל לבי במחאה ומשתתף במידת יכולתי בהפגנות, למרות שברור לי שהשוואות היסטוריות וגלובליות אינן תופבות, בודאי לא במלואן. ולכן: א. בעניין הבחירות, הן נזכרות בעקיפין. פריקלס לא דבר במפורש על הבחירות, מפני שבימיו הן כבר הגיעו לרמת הסיאוב שאנו מכירים היום. הדמוקרטיה של פריקלס היתה יותר קרובה לרפובליקות של ימה"ב מאשר לדמוקרטיה הישירה האוטופית מימי המחוקק האתונאי סולון. בהיאמר זאת, אני העתקתי את הכתוב בויקיפדיה העברית (בעריכה קלה), אבל אאז"ן בנאום עצמו, פריקלס הסביר שהמילה דמוקרטיה מציינת את שלטון הרוב בניגוד לשלטון המיעוט. ב. הממשלה כאן מרבה לעשות שימוש בעקרון שלטון הרוב ולשמחת תומכיה הנבערים מדעת מזהה בינו לבין עריצות הרוב (אותה דמוקטטורה הנ"ל). הנאום הקאנוני בא להדגים שכבר הקדמונים ידעו שדמוקרטיה כוללת יוד כמה דברים מלבד עיקרון הכרעת הרוב. ו"יפה" להראות כמה מעט מן העקרונות האלו מקיימת ממשלתנו. ג. לא חוק אחד, חמור או מושחת ככל שיהיה, יוצר לבדו את תמונת הדמוקטטורה הישראלית הנרקמת לעינינו. זהו המכלול כולו. ולכן לא די בעצירת חוק אחד. ד. בעיניי החטא הקדמון של ממשלת ביבי הוא העובדה שהיא מדירה מן השלטון את המעמד האזרחי המוביל של המדינה. בעיניי זהו צעד חסר אחריות ומסוכן, אבל נמצא בתוך התחום של מה שמוגדר כדמוקרטיה. הגדשת הסאה התחוללה כאשר השלטון החדש הוסיף לכך יריקה בפרצופו של המעמד האזרחי, הפשיט אותו מבגדיו וזרק אותו לרחוב. לא רק שהרחיקו אותם מן השלטון, אלא ראו לנכון גם לפגוע בזכויות האזרחיות המגינות עליהם מפני שרירות השלטון האדיש במקרה הטוב והעויין ממש במקרים אחרים. |
|
||||
|
||||
טוב! (מי זה, דקארט?) |
|
||||
|
||||
וולטר [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
אבטיח לפוצים מתקדמים: בעקבות תגובה 763109 נזכרתי ששורה אחת של אהרן אשמן תמיד הפליאה אותי כתמוהה קולינרית. אז בדקתי, ואכן הוא לא כתב "לחם טוב מן הכרישה". תבדקו גם, תגלו מילה עברית שלא הכרתם (חוץ ממך, הקמ"ק). היא מופיעה באבן שושן, אבל לפי הדוגמאות שם נראה שהיא התקיימה רק למשך עשורים מעטים בתחיית העברית. |
|
||||
|
||||
איך שכחתי, אז כשהפתיל הזה היה חם: בארץ האבטי השקד פורח. "אבטי", כך הנחתי, זה "אבטיח" שנחתך מסיבות של משקל1. כך שלפנינו מקרה נדיר של אבטיח-"אבטיח". 1 הא! |
|
||||
|
||||
אפשר כמובן - בארץ האבטיח שקד פורח. |
|
||||
|
||||
גם חרא חרוז וגם דופק את המשקל, כך שאני בטוח שהממשלה תמהר לאמץ את הרעיון. |
|
||||
|
||||
אותו חרוז כמו קודם - צריך בשירה רק לשמור על המשקל: בארץ האבטי- -(א)ח שקד פורח |
|
||||
|
||||
איך קוראים ל"לא אבטיח"? בשיר "גן של שושנים" בביצועו של אריק איינשטיין יש שורה ששמעתי אותה "כן, זה נכון, זה משאיר כתמים, לא?" והייתי משוכנע כל השנים שזה אבטיח. עכשיו בדקתי סוף סוף מה הנכון, ולהפתעתי זו אכן השורה, רק שמטעמי משקל איינשטיין מצרף בסוף את ה"לא" מהשורה הבאה. בדיעבד, לא הייתי צריך לצפות לאבטיח מאיינשטיין עם ההגיה המושלמת. |
|
||||
|
||||
אפשר לקרוא לתופעה כזו ''אהבתיה''. |
|
||||
|
||||
:-) |
|
||||
|
||||
לענין "שם נונתן", המאמר הזה מביא כמה דוגמאות לשיבושים בשירי ילדים (בעיקר שירי חנוכה) ומסביר מדוע הם טבעיים לילדים. הבונוס החביב הוא הגילוי על מקורו של "צֶ'רלי קָצֶ'רלי". |
|
||||
|
||||
הבונוס החביב כיכב פעם אצלנו באייל כפתרון של חידת טריוויה מאת קיסר הטריוויה האיילי, הלוא הוא הקשה המקשה. |
|
||||
|
||||
דרושים שירי ילדים בעברית מודרנית. |
|
||||
|
||||
תודה! אגב, עיון במילות השיר יגלה שבתקופת המנדט היו רכבות בשבת. |
|
||||
|
||||
הגיוני, לא? הבריטים לא ימנעו מהחיילים שלהם לנוע בשבת רק בגלל החלק הדתי באוכלוסיה היהודית. אגב, שתי התחנות העיקריות ברשת המנדטורית היו לוד וחיפה - שתיהן היו ערים שרוב אוכלוסייתן לפחות היתה ערבית, ואפשר להניח שרוב העובדים היו ערבים גם הם. עד עצם היום הזה יש ברכבת ישראל כל מיני שרידים למרכזיוּת של תחנת לוד (וכמובן גם חיפה). |
|
||||
|
||||
יותר מהגיוני. במיוחד אם נזכור שהרכבת מגיעה לקנטרה וביירות ודמשק. אני משערת שגם הנתב"ג - שנקרא הרבה שנים שדה התעופה לוד, משמר את המרכזיות הזו. |
|
||||
|
||||
כנ"ל. חוץ מזה: "מכתב מסוגנן ויפה" - אומר שיש לה כישרון כתיבה. "בכתב מסוגנן ויפה" - אומר שיש לה כתב יד נאה. דומני שיותר ראוי לשיר על הראשון מאשר על השני. |
|
||||
|
||||
בהחלט, גם אני חשבתי שנאמר ''מכתב'', ומסיבות דומות לשלך. |
|
||||
|
||||
נו, אז זה לא היה מכתב, זו היתה משרה קבועה, קודם ב''קשת'' - כתב עת של משוררים וסופרים, ואח''כ, במשך שנים, בהארץ ובידיעות. חוץ מזה, אם היא היתה סתם אחת מאלה שכותבים מכתבים למערכת, ואפילו יהא זה בכתב מסוגנן ויפה, לא היה צורך לתת לשיר את השם המסתורי-משהו, ''מי מפחד מגברת לוין''. לפחד - מפחדים האמנים למיניהם ממבקר, לא מסתם מישהו. |
|
||||
|
||||
לא, ברור לי שמדובר היה במשרה קבועה. בדמיוני הרומנטי, בעידן שלפני האינטרנט, כתבי ומבקרי התרבות היו שולחים את הטורים שלהם במכתב מסוגנן מבעוד מועד, במקביל לאימייל שנשלח היום דקה לפני הדד-ליין. ועבור כתבים נחשבים במיוחד, אפשר אפילו לדמיין אותה נותנת את המכתב בידיו של שליח חרוץ של העיתון שחופז בדרכו אל בנין המערכת. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שמכתב = מסר כתוב, מילה במשמעות לא סטנדרטית שנבחרה לצורך המשקל השירי. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא על מה ראוי לשיר אלא מה רוצה הכותב לתאר, אילו אפיונים הוא רוצה לתת לדמות. השיר מתאר גברת שהופעתה החיצונית ותדמיתה חשובות לה מאד, והכתב הוא חלק מהאפיון הזה. |
|
||||
|
||||
השמועות ליחששו במשך שנים, כי ה''דמות הספציפית'', כמו שאומר תשע - היא המבקרת הדה בושס ז''ל, לאחר שנים ארוכות הכחיש את זה יונתן גפן, עכש''ז בספר ''חומר טוב'', אבל נדמה לי שהשמועות נמשכות גם כיום, והטלגרפים האנושיים המעבירים אותן מציגים אותן לא כשמועות אלא כעובדה ברורה. |
|
||||
|
||||
כשמישהו היה יכול במשך שלושים שנה להפריך שמועות ובחר לא לעשות זאת, קשה להאמין לו כאשר הוא פתאום מחליט לעשות זאת. אני לא יודע אם באמת השיר נכתב אודות בושס או לא, אבל אני מניח שמגיבים כמו אריק והשוטה היו מודעים לשמועות האלה ולכן הגיוני שהם לא יפרשו את הכתיבה שלה כמכתב למערכת אלא כטור בקורת. |
|
||||
|
||||
תגובה 655368: "אני, כמו אריק, חשבתי שהיא כותבת למדור "מכתבים למערכת" - איך אפשר לדעת אם זה נכתב ברצינות או בסרקזם? אצל שכ"ג לא תמיד אפשר לדעת. |
|
||||
|
||||
(שכ''ג - תכתוב שאצלך הכל תמיד נכתב בסרקזם, בבקשה). |
|
||||
|
||||
ואלה מה זה שיר אשכנזי שזה לא מלה בכלל. |
|
||||
|
||||
אוקי..הייתי צריך לתת יותר קרדיט |
|
||||
|
||||
ודיון 3455 אולי אפילו יותר. |
|
||||
|
||||
במובן של הערת השוליים, לא. צר לי. |
|
||||
|
||||
טוב,האמת שהדיון שקישרה אליו הסובלת מתמצת בגדול את מה שרציתי להגיד |
|
||||
|
||||
הוא ממש לקח ברצינות את הבקשה של הנסיך הקטן, הלא כן? |
|
||||
|
||||
הוא פשוט עלה על שטאנץ שמוכר, וייצר את השטאנץ הזה בכמויות. זה לא שונה מבית חרושת שמייצר פריטי לבוש או אייפונים. וגם לא צריך להיות נעלה יותר מהם. היו לו גדודי אסיסטנטים והררי ציורי כבשים שכל מה שהוא עצמו עשה בהם היה החתימה. |
|
||||
|
||||
נאמר שזה חלק מתנועת הפופ-ארט, כלומר אמנות שהעם יכול לרכוש ולא רק העשירים. כך נהג גם אנדי וורהול, מעבר להיבט המסחרי יש גם עמדה. כמו כן היה לו קשר ממשי לכבשים, החל התקופת היותו רועה בקיבוץ וכן התקשרותו לכבשים בתערוכה בונציה בה סימן בצבע כחול את כבשיו והניח לתנועתן ליצור מצג. אחלה רעיון אומנותי. פסליו בנושא עקדת יצחק החלו כשהוא נוכח ש''גם הדור של בני נהרג'' וביטאו עמדה ברורה לגבי המחיר שהמדינה דורשת מבניה. קל לבוז למסחריות שלו אבל אין צורך להשכיח את העובדה שהיתה לו עמדה ואהבה שביטא ביצירתו. |
|
||||
|
||||
כן, כן, אני יודעת. אבל זה היה כשהוא היה בנח''ל. שנים חלפו עברו, הייתי מצפה מאמן להתקדם הלאה. ופופ-ארט זו לא ''אמנות שהעם יכול לרכוש ולא רק העשירים''. |
|
||||
|
||||
על זה הוא קיבל פרס ישראל? כל ילד בן 5 עם צבעי גואש וכל מסגר עם שתי ידיים שמאליות יכול להגיע לאותן תוצאות. אבל אצלו לא רק הידיים היו שמאליות, אז הוא אמן דגול. |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון לשתף את באי האייל במערכת היחסים שלי עם כבשים. |
|
||||
|
||||
חשבתי שזה קרה רק פעם אחת. |
|
||||
|
||||
אז אתה כבר למדת את כל מה שתמיד רצית לדעת אבל חששת לשאול? |
|
||||
|
||||
אתה צריך להתבייש, ולעבור בדחיפות לטופו וקינואה. |
|
||||
|
||||
הקינ(ו)אה מדברת מתוך גרונך. |
|
||||
|
||||
מה. בסגול. |
|
||||
|
||||
כל התגובות כאן הן בסגול. |
|
||||
|
||||
דווקא לא. מאחר שטענת, לא הסתמכתי על ראיית הצבעים שלי ובדקתי ערכי RGB. בכל הערכים לאורך הגראדיאנט מכהה לבהיר שמהווה את הרקע לתגובות, ל-R ול-G ערכים זהים כמעט לחלוטין, ול-B ערך גבוה יותר. מה שאומר שבמפת הצבעים הם יושבים על הקו הישר1 בין לבן2 לכחול בוהק. מצטער, לא סגול. 1 הוא ישר בקירוב מספיק טוב, למעשה הוא קצת קשתי כי מרחב ה-RGB הוא לא לינארי. בוא נעצור כאן3. 2 או אפור. 3 גם ככה נראה לי שיש לנו מתמודדת ראויה לתחרות התגובה הגיקית של השבוע. |
|
||||
|
||||
מצד שני, דווקא תשובת ה''מה בסגול'' בסקר היא כרגע בסגול. |
|
||||
|
||||
רק אם כבר לחצת עליה. אחרת היא בכחול. |
|
||||
|
||||
ההתכוונתי לגראדיינט שלצידה שעובר מכחול לאדום. |
|
||||
|
||||
א-הה, משפט ערך הביניים, טריקי. אם ככה, שאלת הכה את המומחה - מדוע ערוב של אדום וכחול נראה לך סגול, למרות שהוא לא מכיל את אורכי הגל הקצרים מכחול אשר יוצרים את הצבע הסגול בקשת בענן? |
|
||||
|
||||
זה קל. ראיית הצבע שלך לא נקבעת על פי אורכי הגל המצויים באור אלא על פי היחסים בין התגובות של שלושת סוגי הקולטנים המצויים בעין שלך לאורכים האלה. אם אתה נותן כמות של אדום וכחול שמעוררים אותם יחסים, אתה תתפוש את הצבע כזהה. בהערת אגב, הסגול שאתה רואה משילוב של אדום וכחול על המסך לא נראה לך באמת כמו הסגול הספטקרלי הטהור שיש בקשת. אתה מקבל את הקירוב הגדול ביותר שאפשר לקרב באמצעות RGB לסגול הספקטרלי, אבל לעולם לא תוכל לייצג בצורה מלאה צבע ספקטרלי באמצעות מקורות שאינם כוללים אותו. אילו היית מתבונן בקשת ובמקביל מצלם אותה במצלמה מושלמת ומקרין את התמונה למסך RGB מושלם היית יכול להבחין בהבדל בין המסך למציאות, אבל לצרכי היומיום תחום הצבעים שהמסכים האלה מציגים הוא מספיק. |
|
||||
|
||||
זאת תשובה לא שלמה. ברור שבסוף הכל נקבע על ידי היחסים בין הקולטנים. אבל למה ערוב של אדום וכחול נותן שילוב שדומה לאורך גל יחיד אבל קצר מעבר לכחול? בשביל שחזור צבע קרוב למושלם, שימוש בצבע מודפס במקום במסך ר'ג'ב' ייתן תוצאה הרבה יותר טובה, בגלל הקטע הזה של צבעים חיבוריים וצבעים חיסוריים. המסך שמקרין אליך צבע נותן צבעים חיבוריים, מה שגורם לכל הצבעים שהוא מפיק להיות כלואים בתוך המשולש המדויק שמורכב משלושת הקודקודים של שלושת הצבעים שהמסך מפיק. צבעים חיסוריים כמו צבעי גואש, שמחזירים ספקטרום של תאורה לבנה ובולעים חלק, מסוגלים לפרוש מפת צבע רחבה יותר. |
|
||||
|
||||
זה בגלל שהקולטנים בעין האנושית הם מוזרים. - הקולטן הכחול הרבה פחות רגיש משני האחרים. - הקולטן האדום רגיש לאזור בתחום האדום של הספקטרום, אבל יש לו איזור משני שהוא רגיש אליו - האיזור ה"מעבר לכחול" של הספקטרום. כתוצאה מכך, הגירוי שמתקבל מאור מונוכרומטי "מעבר לכחול" הוא דומה לגירוי של אור עם 2 צבעים: כחול ואדום. יש גם עניין של עוצמת תאורה, אבל מספיק עם זה. |
|
||||
|
||||
נכון, זה הגבנונון הקטן של הקולטן האדום באזור הגלים הקצרים שעושה את זה. |
|
||||
|
||||
השורה שלך "כתוצאה מכך,הגרוי ... " אינה מובנת מאליה. האם בלינק שהבנת יש הסבר מפורט יותר ? |
|
||||
|
||||
כן, כי זה גרף של רגישות הקולטן כפונקציה של אורך גל . L - קולטן אדום M - קולטן ירוק S - קולטן כחול הגרף בלינק של הפונז יותר מוצלח. |
|
||||
|
||||
לאחרונה ניסיתי להגדיר כמה יוצרים ויצירות לפי איך שהם מתארים את החיים. באותו זמן ראיתי סרט על קדישמן שמת לא מכבר, ובהתאם לכך ולעבודותיו הגדרתי את חייו ויצירתו כ''עלובים ומוגבלים''. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהסקר הזה, בקשר לדרגת החיבה האיילית-ציבורית לאמנות של קדישמן ז"ל, מופיע על המסך כבר די הרבה זמן. זה משך זמן רגיל לסקרים אצלכם? |
|
||||
|
||||
וואו,153 אנשים הצביעו?! זה אומר שיש כ300 איש לפחות שקוראים פה?! |
|
||||
|
||||
לא הבנתי אם אתה מתכוון בסרקאזם או לא ואם כן כלפי מי הוא מופנה בדיוק. בכל אופן, הדבר היחיד שיש לי לומר לגבי הסקרים זה רק שמה שבעיני משונה זה לא שהסקר הזה נשאר הרבה זמן אלא זה שיש המון סקרים בנושאים שלא קשורים בשום כותרות מהחדשות, בשום אקטואליה (את האמת? זאת הפעם הראשונה שהסתכלתי קצת בארכיון), כמו למשל דיון 3041, דיון 3500 וכאלה. אבל כנראה שזה הטעם או שזה ההומור של הקוראים שהיו פה אז, או של איזה עורך/ת שהיה מופקד/ת על התחום. |
|
||||
|
||||
איפה נכתב שהסקרים אמורים להיות קשורים לחדשות או לאקטואליה? |
|
||||
|
||||
השאלה היא במקומה וכנראה שבאמת לא כתוב (אני לא בטוח, אגב). אני מניח שזה עניין של תחושה אישית שלי ואולי לא רק שלי, שסקרים יש בהם איזשהו טעם ומשמעות כשהם עוסקים בנושאים שבראש ההתעניינות, ולאו דווקא בנושאים מאוד אישיים או משפחתיים מסוג דיון 2954, למשל. אולי אני טועה. בעצם, לאור מספר ההצבעות בדיון הנ"ל, אולי אני טועה מאוד. |
|
||||
|
||||
ובכן. פעם, לפני הרבה שנים, האייל היה בעיקרו אתר של מאמרים. מאמרים על כל מיני נושאים. סביב המאמרים התפתחו דיונים, ואני לא יודעת אם זו היתה כוונת המקימים, אבל זה מה שקרה. לפני 5 שנים, אמרו המייסדים, "די, חלאס! מי צריך את זה בכלל? האינטרנט התפתח! לכולנו יש בלוגים, אנחנו מפרסמים מאמרים שם, ומי צריך אייל?" "געוואלד!" אמרו גולשי האתר, "אל תסגרו לנו את האייל! האייל נפלא!" "אבל לא ממש בא לנו", אמרו המייסדים, "ולמאמרים שלנו יש בית נאה וראוי, בבלוגינו!" "מי קורא את המאמרים?", אמרו הגולשים, "העיקר הדיון!" "בשביל דיונים יש פורומים בעולם, ודיון אפשר לעורר גם בבלוג!" "אבל בפורום, דיונים הולכים לאיבוד, ואינם משתרשרים עד אין קץ", אמרו הגולשים, "ובבלוג, שמטבע הדברים שייך למישהו, אינך יכול לשנות נושא ולדון בו!" "אבל אין לנו חשק", אמרו המייסדים, "ויש לנו חיים!" "אבל לי יש חשק!" אמר מי מהמגיבים, "ואין לי חיים!" "ולי!" אמר אחר. "ולי!" אמרה אחרת. וככה קם לו האייל החדש, שיש בו מעט מאמרים בהשוואה לעבר, ויותר עדכוני חדשות. וגם יש בו מיני מזיקין ומרעין-בישין שהייתי מעדיפה שלא יגלשו בו, ושגורמים לי געגוע עז אל אותם מגיבי-עבר שלא סבלתי, אבל חופש ביטוי וזה. הדגש על עניין הדיונים בא לידי ביטוי בסלוגן, שאאל"ט ואאז"נ לא היה באייל הישן. סקרים על כלמיני נושאים היו מאז ומעולם, וכמדומני רוב רובם של הסקרים אינם עוסקים בכותרת מהחדשות, ולא באקטואליה. הנה הדיון ההוא. דיון 3201 |
|
||||
|
||||
לא פעם ולא פעמיים רווחה פה נוסטלגיה לאייל הנפלא של פעם, מלווה בקיטורים אודות המגיבים הגרועים של היום. תמיד חשבתי שהמקטרים מגזימים ואפשר לחשוב ובכלל תמיד היו כאלה וכאלה. לצערי, אני מרגיש ככה בעצמי בחודשים האחרונים, בעיקר מאז שאת-יודעת-מי הגיע לכאן. |
|
||||
|
||||
הדבר העיקרי שרציתי לומר לך: כמה נחמד וכתוב בחן הרב-שיח הזה, מייסדים-גולשים, מזכיר לי... מה זה מזכיר לי, בעצם? מרוב דמעות הנוסטלגיה שעליה מדבר גם ידידיה, אני כבר לא מצליח להיזכר במגיבי-עבר שבפירוש לא סבלתי אותם, אם כי ברור שהיו כאלה. את אלה שנמצאים עכשיו וקשה לי אתם אני דווקא זוכר יופי. |
|
||||
|
||||
להדליק לכם נר אם אתם כבר יושבים לבד בחושך? |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על חושך, מעניין מתי יגיע לפתיל הזה אחד מאותם מזיקין ומרעין-בישין. אני אחכה בסבלנות. |
|
||||
|
||||
הם ישנים, והלילה כבר ירד על היקום ועל בת ים. |
|
||||
|
||||
אני פה כל הזמן,אורב לכם בחושך... גם לזה שחושב שהוא אל-אדם כי ההורים שלו הורישו לו דירה בת''א ולא כמו העניים המגעילים בבת ים. |
|
||||
|
||||
אני לא פה מהיום,אלו גלים שמגיעים מידי כשלושה ארבעה חודשים,בעיקר אחרי שהשמאלנים פה יצאו קצת חומוס. אז מתעוררת קבוצת המעודדות של יפי הבלורית והתואר,ומתרפקת על הנוסטלגיה (המזוייפת) של איך היינו יפים וטובים פעם ואין היה כיף..ישבנו וציקצקנו כמה אנחנו רעים ואכזריים והכיבוש. פתטים. |
|
||||
|
||||
אני לא ראיתי שנכתב שום דבר על שמאלנים או הכיבוש בפתיל הזה. נכתב על "מגיבים גרועים" ו"מזיקין ומרעין-בישין", וישר אתה מניח שמדברים עליך... זה מה שאתה חושב על התגובות של עצמך? |
|
||||
|
||||
"יוֹדֵעַ צַדִּיק, נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ; וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים, אַכְזָרִי." |
|
||||
|
||||
כן, זו הפואנטה שלי - אתה "יודע" כל-כך טוב שכשמדברים על מגיבים גרועים מתכוונים אליך. האם זה מה שאתה חושב על התגובות של עצמך? |
|
||||
|
||||
זה במחזוריות כמעט קבועה,ומתי שמדדי הדיסוננס הקוגניטיבי השמאלנים ממש במצוקה זה עולה. |
|
||||
|
||||
1. אני גרה בעיר-הילדים. 2. אני נשואה לברנש שגדל בעיר-שסמוכה-לים-ואת-מי-שאישר-את-תוכניות-הבניה-שלה-צריך-לשלוח-לגור-כל-חייו-בדירה-מהדירות-שהוא-עצמו-אישר12. נראה לי שיש כאן קצת על ראש הגנב. לא אליך היתה הכוונה. ואין כאן כלל עניין של ימין / שמאל, עשירים/ עניים, אחוס"לים / ממלו"כים, תל אביבים / יתר-בני-תמותה ושאר ירקות. 1 זה שם קצת ארוך מדי. 2 ולפני שתקפוץ: יש בנייני רכבת בעולם. זה טוב ויפה, גרתי שנים באחד, כשגרתי ברמת-דיקטטורה, היתה לנו יופי של סירקולציית אויר כי הבניין היה בנוי כך שהחלונות נמצאים אחד מול השני. והשירותים והאמבטיה נפתחו לפיר. יש גם בנייני 3-4 קומות עם או בלי עמודים, כאלה שתל-אביב-של-גדס משופעת בהם. 6 מטרים בין בניין לבניין. את תוכנית הבניינים הללו שכפלו בכל הארץ. ברמת גן, בגבעתיים, בכפר סבא, בחיפה, בקריות, בירושלים, בחולון. בבת-ים הצמידו אותם. היינו - לקחו 2 בנייני גדס שכאלה, ובנו אותם ללא רווח. זה לא רכבת - בניין רכבת מתוכנן להיות רכבת, ומתוכנן שתהיה סירקולצית אויר בדירות. לחמי וחמותי יש כיוון אויר ורבע. הרבע הוא הפיר. המטבח (חלון גדול מאוד) - נפתח לפיר. לאחד מהחדרים יש חלון יחיד - שנפתח לפיר. השירותים והאמבטיה - קל וחומר שנפתחים לפיר. וככה בנויה 2/3 בת ים. אם היו מגלחים שכונות שלמות ובונים מחדש, העיר הזו יכלה להיות פנינה. |
|
||||
|
||||
"עיר-שסמוכה-לים-ואת-מי-שאישר-את-תוכניות-הבניה-שלה-צריך-לשלוח-לגור-כל-חייו-בדירה-מהדירות-שהוא-עצמו-אישר" חיפה? אשדוד? אשקלון? נהריה? תל-אביב? עזה? נתניה? ג'קרטה? |
|
||||
|
||||
בת ים. |
|
||||
|
||||
אפילו צפוני כמוני ניחש שזו הסירנה |
|
||||
|
||||
התגובה לא הייתה אליך,אלא לאלמוני שכתב על בת ים בהקשר של תרבות דיון לא ראויה (וכול השטויות האחרות שכתבתם שם) |
|
||||
|
||||
כן,שענה לי על תגובה לבחור שמתנשא על אנשים אחרים בגלל מקום מגורים. |
|
||||
|
||||
מבלי להעליב, חבל שאתה מסתובב עם כאלה תסביכים. אני אשכנזי משני הצדדים, אבי ניצול שואה ואמי צברית ממשפחה שהגיעה מרוסיה. כשהייתי ילד באמת גרתי בתל אביב, אבל בדרום תל אביב, ברחוב מרופט של זונות וסמים (כנראה עד היום) על שפת הים. בדירת הקופסת-גפרורים שלנו, בדמי מפתח, כפי שהיה נפוץ אז, החלון של חדר המקלחת-שירותים שלנו פנה אל המרפסת של השכנים, שכנראה שינו את המבנה שלה מתישהו לפני שנולדתי. אני והבן של השכנים היינו עומדים בחלון הזה ומדברים ובעיקר משחקים. שנינו ראינו בזה דבר טבעי לגמרי. אחותי הגדולה הבינה שאנחנו עניים והאשימה בזה את הוריי, בייחוד את אבי האומלל שמעולם לא הצליח לענות לה כמו שצריך. אבל אני, הקטן, בתמימותי, לא הבנתי בכלל שאנחנו עניים, לא הבנתי שזה - בדיוק זה, אורח החיים שלנו, מקום המגורים שלנו ותנאי המגורים - זה בדיוק מה שנקרא עוני, אז וגם היום. ההורים שלי לא הורישו לי "דירה בת"א". הבניין ההוא, בצירוף עוד כמה בניינים, היוו סכנת נפשות לדיירים שגרו בהם ונהרסו מזמן ע"י העיריה, וכסף לא היה לנו, הוא הוצא ברובו על המחלה של סבתי ז"ל. מה שההורים שלי הורישו לי זו אינטליגנציה סבירה, התעניינות בתחומים מסויימים ובעולם הסובב באופן כללי, ומעל לכל והחשוב מכל - את ההכרה בחשיבותם של לימודים גבוהים וטובים, משום כך אני כיום מה/מי שהנני. לו ההורים, במקום זה, היו מוציאים את זמנם על "להוריש לי" שנאה ומרירות - לא היה יוצא ממני כלום, אפס מוחלט. |
|
||||
|
||||
לא מה פתאום, אני כתבתי ממש כאן, בתגובה שמעליך, על ילדותי בדרום תל אביב. לגבי זה שכתב "הלילה כבר ירד על היקום ועל בת ים" - זאת שורה בלתי מזיקה שלא היה בה שום דבר פוגעני, מתוך "הבלדה על ארי ודרצ'י" של כוורת, והתגובה ההיא, ככל שאני יכול לשפוט, קשורה בשעת הלילה המאוחרת. זה היה בשתיים בלילה, שעה שבה אנשים בדרך כלל כבר ישנים, זה הכל. חוץ ממך ומנועה (שכתבה על הבנייה בבת ים באופן לגמרי ענייני), וחוץ ממישהו ששאל את נועה על איזו עיר היא מדברת והיא ענתה לו שעל בת ים, אין פה שום תגובה (חוץ מתגובות שלך, שנועדו לפגוע ב"שמאלנים" דמיוניים) שמדברת על "בת ים בהקשר של תרבות דיון לא ראויה וכל השטויות האחרות..." (תגובה 660971). אם אתה רוצה ומוכן - קרא טוב את כל הפתיל ותן לינק לתגובה/תגובות שאליהן אתה מתכוון, כי בינתיים, בלי להעליב, נראה שכל התסביך הזה עם בת ים הוא בראש שלך ולא בדיון. |
|
||||
|
||||
אחחח, הבלדה על ארי ודרצ'י... תחזירו את הזמנים ההם! |
|
||||
|
||||
אם לא אתה כתבת אז אתגובה לא היית עלייך,אתה מוכשר ומשכיל ויפה וכל הכבוד על הכל.(תגיד שירתת גם כלוחם בצבא?) בלי קשר אתה אומר?! פתאום קפץ לו הבת -ים?! האנשים הכי נוראים בעולם הם רוצחים,אנסים ואנשים שגרו בדרום ת"א (בלי קשר). |
|
||||
|
||||
אתה מגיב על תגובות מבלי ממש לקרוא אותן. יש עוד כאלה שעושים את זה אבל לך זה לא יוצא טוב, וכאן בפתיל הזה עשית סלט, יצא ממש על הפנים. |
|
||||
|
||||
בוודאי, אז למה התכנסו כאן? החוצפה היא אוניברסלית. |
|
||||
|
||||
ומה הקשר בין הערך האוניברסלי הזה לנושא הדיון? |
|
||||
|
||||
ביתו של קדישמן לא אהבה שימוש בפסל. |
|
||||
|
||||
לטעמה זה לא פחות מחוצפה ופשע. |
|
||||
|
||||
א. מסתבר שזו שיטת מחאה מקובלת בכל העולם. ב. ואצל קדישמן זה עוד היה ממש הפיך, מורידים את הבד ושלום על ישראל. ג. והיינו אמורים לנחש שהכוונה לאינסידנט הזה רק מתוך הכותרת? אם מישהו רוצה לדבר על משהו, שיביא קישור. |
|
||||
|
||||
ג. זאת הייתה 'אומנות קונספטואלית איילית' טיפוסית. אני מתפלא עליך מר הפונז, קצת דמיון ורצון, למה הכל צריך להיות מקושר? |
|
||||
|
||||
בחייך, פונז, אתה משווה שפיכת קצת מרק על ציור עלוב של צייר שלא מכר יותר משלוש תמונות כל חייו לפגיעה ביצירת מופת של אמן דגול? נכון שלא נגרם נזק פיזי לשלושת העיגולים, אבל כל פגם, גם אם הוא מוגבל בזמן, פוגע בשלמות הנצחית של הפסל, והסדק שנפער בליבות המליונים שכן מבינים באמנות לא יתאחה לעולם. אנרכיסטים ארורים. |
|
||||
|
||||
אח, ליבי ליבי לליבות המיליונים שכן מבינים באמנות1. 1 איפה הם כולם ולמה הם לא מצביעים בבחירות? :-) |
|
||||
|
||||
לייק. הן יצרו אמנות1 שלטעמי האישי עולה על המקור. ____________ 1 יצירה זו של מרסל דושן נמכרה ב 750 אלף דולר. |
|
||||
|
||||
____ טוב נו, דושאן הזה, במעמדו יכול היה גם לשים מחראה כ'יצירה' ולגרוף עליה הון. |
|
||||
|
||||
רק ניטפוק: הציור במקרה הנ״ל לא באמת ניזוק. בזכות הטכניקה1, זה היה לגמרי הפיך והציור הוחזר לתצוגה לאחר ניקוי והחלפת המסגרת. לא שזה מצדיק את המעשה. את החבר׳ה האלה צריך לזרוק לכלאבוש. __________________ |
|
||||
|
||||
כן, אני יודע שבסוף אשפר היה לתקן אותו. עדיין תהליך מורכב בסדרי גודל מלהוריד שני בדים מפסל. |
|
||||
|
||||
יאפ. אני הייתי בוחר לעשות מחאה כזאת בתערוכה של ג'קסון פולוק, אבל הייתי מגיע עם מיכלים ריקים ומשליך מרק עגבניות על ציור רק בכאילו. אני בספק שהיו מזהים מיד שלא קרה שום דבר לציור המקורי. |
|
||||
|
||||
לגמרי. וזה אפילו היה מיצג אמנותי ראוי בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
ולכן לא היה משיג שום אימפקט. |
|
||||
|
||||
זאת התקפה פוסט מודרנית על המודרניזם האקספרסיוניסטי של פולוק. היו מדברים על זה בלי סוף שזה לא יצר שום אימפקט וזה כבר היה יוצר את האימפקט. |
|
||||
|
||||
אוקיי, זה היה אימפקט גדול בקרב שלושת מתענייני התיאוריה של האמנות. פגיעה בון גוך, לעומת זאת, זה אימפקט בקרב טווח רחב של בורגנים. |
|
||||
|
||||
1. נכון. 2. נו, זה היה בצחוק. (משפט שתמיד יש צורך להוסיף בסוף של בדיחה טובה. מה לא?) |
|
||||
|
||||
(מה הקשר בין התגובה הקודמת שלך לבין בדיחה טובה)? נו, זה היה בצחוק. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הייתי צריך לכתוב זאת באייל השואל עם איזו שיבולת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |