|
||||
|
||||
עד לפני שבוע, תהרגו אותי לא יודע מאיפה זה בא לי, ''אלף כפתורים לא יצליחו לאשפז אותי''. |
|
||||
|
||||
כפתורים, משמע שוטרים בתרגומיו של א. כרמי לדימון ראניון. הגיוני. |
|
||||
|
||||
לא זכרתי את המשמעות הזו של ''כפתורים'', אבל אתמול כשניסיתי להסביר לאשתי ולעצמי מה לעזאזל חשבתי, חשבתי שחשבתי, בלי לחשוב על זה יותר מדי, ש''כפתורים'' זה סוג של סלנג, אבל עם ניחוח דיימון ראניוני יותר מדני סנדרסוני. כנראה כן זכרתי את המשמעות הזו של ''כפתורים'', רק לא במודע. |
|
||||
|
||||
שוטרים לא מאשפזים, לא אצל ראניון ולא באבו-כביר. האירוח שאתה יכול לקבל משוטרים הוא מסוג אחר. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה למעצר או לאישפוז? זה מה ששאל אותי החוקר בתחנת המשטרה כשהסיפור שלי הסתבך ומשולש ברמודה עלה פתאום. |
|
||||
|
||||
הם לא מאשפזים (לאשפז). הם מגייסים (לכפתר). |
|
||||
|
||||
בוודאי ששוטרים מאשפזים - לאשפוז יש גם משמעות של מאסר, לפחות בגרסה המקומית של ראניון – "תמונות יפואיות" של תלמי. "וכולם אמרו כל הכבוד לאבו-שווארב מה שהשופט אישפז אותו חמש-עשרה שנה" ("יפו סבאבה", עמ' 75). |
|
||||
|
||||
נירה רוסו היתה אוהבת לכתוב במתכונים ''שולחים את התבשיל (נניח) לאשפוז של לילה במקרר''. |
|
||||
|
||||
מן המלה הלטינית hospes שמשמעה 'אורח', וגם 'זר' ו'מארח', נוצרה המלה hospitium- אכסניה. ומהן באנגלית host למארח ו hospital לבית חולים. נראה שהמלה הארמית אושפיזא -פונדק - הגיעה מאותו מקור. בעלי אושפיזין - בעלי הפונדק - הפכו לאושפיזין, ומאוחר יותר הפכו האושפיזין לאורחים. החידוש 'לאשפז' נוצר בהשראת הקשר הלשוני בין בית חולים לאירוח, ויוצא שדווקא ההשאלה שלו לאירוח או לינה חוזרת למקור. ספרותי יותר יהיה 'להלין' את התבשיל במקרר, בדומה ל'מים שלנו' בבצק המצה השמורה. |
|
||||
|
||||
הסייפא שלך מזכירה לי את הפרוייקט שמפורסם לעיתים ברדיו - 'כאן גרים' - שבמסגרתו מבוגרים בודדים משכירים חדר בדירתם במחיר סמלי לסטודנטים, וזוכים בתמורה לחברה שתפיג קצת את בדידותם, וכך שני הצדדים יוצאים נשכרים (הה). החידוש שלי הוא שהגרסא האשכנזית של הפרוייקט ראויה להיקרא 'פה לנים'. |
|
||||
|
||||
בטא את ה־כ’ בצורה קצת שונה ותבין שגם השם הזה אשכנזי. |
|
||||
|
||||
אותם מימנו מזכירים לי דווקא תלונות על הלנת שכר. |
|
||||
|
||||
במשך שבועות רבים בהפגנות לא הבנתי מה לכל הרוחות דמוקרטיה אומרת. |
|
||||
|
||||
דמוקרטיה אומרת תן לי ארץ אחרת. (מוקדש לעומר) |
|
||||
|
||||
אולי ראוי לחזור למקורות נאום ההספד של פריקלס (בעריכה קלה שלי) הנאום נפתח בהצדקת המנהג של הספד החללים וממשיך בשבח אבות העיר והעלאה על נס של ניצחונות העבר שלהם העקרונות האידיאולוגיים של הדמוקרטיה: א.שוויון בפני החוק ב. חופש הדיבור ג. חופש התנועה ד. היעדר כפייה בחיי הפרט ה. כיבוד המוסדות והחוק ו. הערכת האדם על פי כישוריו ומעשיו בלבד, ללא אבחנה במוצאו ז. עידוד אקטיביזם פוליטי ח. פעילות ציבורית קהילתית ט. מסחר ותעשייה מפותחים י. תמיכה סוציאלית בחלשים הנאום מסתיים בתשבחות לחללי המלחמה והבעת תנחומים למשפחותיהם, כולל הבטחה לסעד כלכלי ליתומי המלחמה. הערת המלבה"ד: אז אולי כבר אין לנו באופן רשמי עבדים וגם לנשים יש זכות בחירה, אבל בשאר הדברים נראה שיש עדיין הרבה מה לתקן. |
|
||||
|
||||
שמא לא הבנת (כי לא שמת לב לנושא הפתיל) שאריק מתייחס לסיסמא "דמוקרטיה או מרד"? (פעח"ב - לא מזמן קישרתי לאסוציאציה שלי בעניין זה). מכל מקום, טוב להיזכר. מה שיפה ברשימה שהבאת הוא שדווקא המאפיין היחיד של הדמוקרטיה שנישא בפי כל התומכים ב"רפורמה", דהייינו קיום בחירות, לא מוזכר בה כלל. |
|
||||
|
||||
רק על עצמי לספר ידעתי. צר עולמי כעולם נמלה. ראיתי את האבטיח של ברקת, שכחתי ולא קישרתי. בכל אופן, השאלה "מה דמוקרטיה אומרת" מטרידה אותי הרבה שנים. בצעירותי אהבתי להביך אנשים בהזכירי שגם הודו ומצריים הן דמוקטיות במובן מסויים. היום השאלה הזו הולכת ומתחדדת כאשר המנעד שבין שוייץ לבין הדמוקרטיה העממית של קוריאה הצפונית הולך ומתפרש. נוצרו דוגמאות ספציפיות שממש מתישבות על הנקודה שבה דמוקרטיה הופכת לדמוקטטורה (פולין, הונגריה,טורקיה). לאדם כמוני, הביטחון המוחלט שמשדרים אנשי המחאה בכך שהרפורמה המשפטית משמעותה דיקטטורה, יורדת לי מאד קשה בגרון. המרחק שבין עריצות הרוב לדמוקרטיה פרוגרסיבית הוא קטן מדי עבור סיסמאות וסאונדבייטס. אני תומך בכל לבי במחאה ומשתתף במידת יכולתי בהפגנות, למרות שברור לי שהשוואות היסטוריות וגלובליות אינן תופבות, בודאי לא במלואן. ולכן: א. בעניין הבחירות, הן נזכרות בעקיפין. פריקלס לא דבר במפורש על הבחירות, מפני שבימיו הן כבר הגיעו לרמת הסיאוב שאנו מכירים היום. הדמוקרטיה של פריקלס היתה יותר קרובה לרפובליקות של ימה"ב מאשר לדמוקרטיה הישירה האוטופית מימי המחוקק האתונאי סולון. בהיאמר זאת, אני העתקתי את הכתוב בויקיפדיה העברית (בעריכה קלה), אבל אאז"ן בנאום עצמו, פריקלס הסביר שהמילה דמוקרטיה מציינת את שלטון הרוב בניגוד לשלטון המיעוט. ב. הממשלה כאן מרבה לעשות שימוש בעקרון שלטון הרוב ולשמחת תומכיה הנבערים מדעת מזהה בינו לבין עריצות הרוב (אותה דמוקטטורה הנ"ל). הנאום הקאנוני בא להדגים שכבר הקדמונים ידעו שדמוקרטיה כוללת יוד כמה דברים מלבד עיקרון הכרעת הרוב. ו"יפה" להראות כמה מעט מן העקרונות האלו מקיימת ממשלתנו. ג. לא חוק אחד, חמור או מושחת ככל שיהיה, יוצר לבדו את תמונת הדמוקטטורה הישראלית הנרקמת לעינינו. זהו המכלול כולו. ולכן לא די בעצירת חוק אחד. ד. בעיניי החטא הקדמון של ממשלת ביבי הוא העובדה שהיא מדירה מן השלטון את המעמד האזרחי המוביל של המדינה. בעיניי זהו צעד חסר אחריות ומסוכן, אבל נמצא בתוך התחום של מה שמוגדר כדמוקרטיה. הגדשת הסאה התחוללה כאשר השלטון החדש הוסיף לכך יריקה בפרצופו של המעמד האזרחי, הפשיט אותו מבגדיו וזרק אותו לרחוב. לא רק שהרחיקו אותם מן השלטון, אלא ראו לנכון גם לפגוע בזכויות האזרחיות המגינות עליהם מפני שרירות השלטון האדיש במקרה הטוב והעויין ממש במקרים אחרים. |
|
||||
|
||||
טוב! (מי זה, דקארט?) |
|
||||
|
||||
וולטר [ויקיפדיה]. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |