|
||||
|
||||
חזיז ורעם, גם את עם הצמה שקוראים לה יעל? אני מתחיל לחשוב שאולי אני לא היחיד עם דה וקורנית. |
|
||||
|
||||
איכשהו אחרי ''סליחות'' דבק מתקשר לאורנים בטבעיות. |
|
||||
|
||||
זה בהנחה שזה הסדר בו התוודעת לשירים הנ"ל. הם יצאו לרדיו די בסמיכות, והשני הרבה יותר קליל וקליט, כך שבהחלט ייתכן שסדר ההכרות עימם היה הפוך - בעיקר למי שהיה מאד צעיר אז1. 1 מה שיענה גם על הטיעון 'מה בסמיכות - לאה גולדברג כתבה אותו לפני שמונים שנה'. |
|
||||
|
||||
1 אבל הוא הולחן לפני פחות מ40 שנה. באופן כללי, הפופולריות של לאה גולדברג התחילה בעיקר אחרי מותה. |
|
||||
|
||||
כן, זה מה שנכתב בגוף התגובה שלי. הוא הולחן ב-1977, דרך הכורכר של אריק סיני יצא ב-1980. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאצל כל מי ששיחק בילדותו בחורשות ארנים (כשלא היה בסביבה מבוגר שיאיים עליו בטוואי התהלוכה) דבק מתקשר לעצים האלה בטבעיות. יותר טוב מסופרגלו. |
|
||||
|
||||
אם כבר סליחות: תנני ללכת ולכרוע על חוף על שמיכה... ובאותו הקשר, עדיין עם הגבעטרון: היו ערבי געגועים, היו ימים פרוצים... אללי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |