בתשובה לתשע נשמות, 19/05/15 19:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק לאחרונה פיצחתי את "רק אונייה בלב המים/ ושנים עשרים ושתיים/ ואחת *מצמותייך* הנקראת יעל". אני בכלל בעד לייסד גם "אבטיח" של שיחות יומיומיות. "אמרתי לך שהמיונז בדלת המקרר!" "אבל שמעתי שאמרת שאת כבר תביאי אותו מהר!", וכן הלאה. אחרי היישום המוצלח בתחום זה אפשר להגיע למה שהבינו מצביעים מאוכזבים מתוך הבטחות של פוליטיקאים, עם הסתעפויות להבטחות מוניציפליות. ____ ברקת, בפרסום עצמי חסר בושה לאסופת הסיפורים החדשה בה היא מעורבת: http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=14488 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"וקטיושקה אז יצא לשוח/ וריחו חופשי ונהדר". על איזה שיר דיברת בפתיח? כל הכבוד על הספר החדש! בזמן שחלקנו מכבירים מילים תפלות לשווא מעל גבי הרשת, אחרים מותירים חותם אמיתי על התרבות המקומית. שאפו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, יש כבר עוד אחד בדרך (ב"כתר" בשנה הבאה) - צריך להעביר איכשהו את הזמן עד אז :-P התכוונתי לזה: ובוא לא נתחיל עם קטיושקה. אמנם תמיד הייתי שרה את זה מדויק, אבל מדמיינת פצצת קטיושה הנעה במסלול חופשי מעל החוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז אם כך את ממש שמעת פראפרזה על הבדיחה הידועה (מ'מרי פופינס' של דיסני) על איש בעל רגל מעץ בשם סמית'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי :-) (איך קראו לרגל השנייה שלו?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם קטיושקה, אז גם ''צבעונים, אחינו צבעונים'' (זה היה לפני עידן התקינות הפוליטית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכבוד ל"ג בעומר שחלף לא מכבר: "הוא היה גיבור, הוא קרא לי דרור". מה זה לכל הרוחות משנה איך הוא קרא לך? אתה כותב עליו או עליך? אתה לוין קיפניס או רון מיברג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 531364 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שכתוב שם "הוא קרא לדרור", אתם לא יודעים לקרוא? הוא קרא לדרור, הילד הגדול הנחמד שעוזר כשמרביצים לכם. (מתוך ספר הומורסקות שהיה בבית הורי ושאת שמו שכחתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד אחד מאותו שיר: "בר כוכבא נפל בשביל והושם בכלוב..." מה שהיה אמור לעורר בי פחד, בתור ילדה שנפלה הרבה בשבילים, אבל איכשהו לא נגע ללבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני תמיד תהיתי: במה, בדיוק, אשמה החבריה? כלומר, נכון שנאמר "בכל". אבל בכל מה?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה הקשר לצבעונים, הבנת? אני מוכרח לציין שאם ווניה יקיים את בקשתה של אמא, יקח אותה למלחמה ויהפוך לקומיסר אדום במקום לבזבז את זמנו על שוטטות ואהבה, היא תממש את חלומו של ביאליק ותהיה לו גם אם וגם אחות (רחמניה, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבית הראשון - אמא אומרת לוניה להפסיק לשוטט ברחובות ולהרים בחורות1. בבית השני - אחותו מבקשת ממנו לקחת אותה איתו למלחמה. מה שהשיר לא מזכיר, זה איך יתייחסו אליה שם, בחזית, ואיך יתייחסו אליה אם וכאשר היא תחזור. אבל את זה היא מן הסתם לא ידעה2. 1 אה, סליחה. "צבעונים". השמוצניקים והטוהר המיני שלהם. 2 בימים האחרונים, בעקבות פוסט פייסבוק אני קוראת את הספר המדובר. נפלאות הקינדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 ומי שמאוד רוצה, הספר חופשי להורדה באתר המחברת, אבל בפורמט פידיאף. המרתיו למובי ואני מוכנה לשלוח לכל החפץ והמעוניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, רגע. קודם כל יש את הסיפור עם זה שאיבדנו כל אשר יקר היה. זה הבית הראשון. איך הוא קשור להמשך - לווניה פתרונים. לגבי ההליכה למלחמה - הגרסה שאת מכירה מדברת על האחות, הגרסאות שאני מכיר מדברות על האם. בזמרשת את יכולה למצוא את שתי האפשרויות. כמו כן, המלחמה אינה מלה"ע השניה - השיר הושר בארץ עוד לפניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרסא שאני מכירה מדברת על שתיהן. אליבא דזמרשת, זה כנראה כמה שירים שהולחמו יחדיו. אולי מלחמת העולם הראשונה, אם כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על ההספנתעירים המסתתרים בביצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרחוב קופץ / שם קוראים לי - סים1 שם לוחש לי עץ / את כל סודות החיפושים2 1 הרבה לפני שהיו כרטיסי סים למיניהם. 2 יעיל מאוד במחבואים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האויר הזה, שאפתלוך הזה. 1 אל תשאל אותי מה זה "שאפתלוך". גם אני לא הבנתי. __ לא סתם "רחוב סומסום" ו"זהו זה" בולטות מאוד באבטיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 זה שמימין נראה לי כמו מועמד לא רע. בהתחשב בנחיריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באוויר הזה שאף מלוא חזה זכור שאם תרצה גם אתה תוכל לשנות את סוף המחזה ב... זהו זה ולא אחרת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפתלוך בהחלט נשמע שם ראוי לסוס עברי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתקליט של כוורת לא צורפו מילים אאז''נ. רק כשהאזנתי לדיסק כעבור המון שנים התבהר לי הצירוף המוזר הבא ...כבר הוכתר בכפר בהיר במצב מאוד שפיר... ואת זה, לבושתי, רק לאחרונה, אחרי שיצא החידוש. ...וביליתי שנים בתוך כלא הורים אבל רק לתקופת ניסיון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא לי נדמה שהיו מילים - זה התקליט הראשון שרכשו לי הורי כשהייתי קטן, ומאחר ודוקא בו אני מכיר את המילים כהלכה, אני מניח שהן היו חלק מהתקליט. לדעתי המנהג הנואל של לא לצרף מילים לתקליטים החל בימי הקומפקט-דיסק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 656319 לא היו מילים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לי לא היה מעולם תקליט של סיפורי פוגי. (היתה לי הופעה חיה מוקלטת על טייפ סלילים, עם הבונוס: קטע מוסיקה ארוך שרק בדיעבד למדתי שהוא מאת פראנק זאפה.) את מילות השיר שלהם אבל למדתי היטב מטקסט כתוב. לכבוד הופעת האיחוד הראשונה שלהם ("כוורת חוזרת"?) יצא שירון. סביר להניח שהוא הופץ חינם בעזרתו האדיבה של "ידיעות אחרונות" לסוף שבוע. שם הופיעו מילים להרבה משירי להקת כוורת, מלווים אאל"ט באיורים של דני קרמן. זה היה המקור שלי בכל מקרה. * הגילוי המרעיש שלי מהתגובה האחרונה: מה? דשא פשנל הפיק גם את כוורת?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הוא גנב אותם מאשר ביטנסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. משפט אחד שם צד את עיני: "בראשית שנות ה-70 התרחבה פעילות "צלילי מחתרת", עברה למועדון "ברברים" וכללה גם ג'ם סשנים עם בי.בי.קינג, שלמה מזרחי, יצחק קלפטר, מישה סגל, חיים רומנו ואחרים." בי.בי. קינג? זה ברצינות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יואב קוטנר כתב את זה, כנראה שכן. נתנאלה שהיתה הקליינטית הראשונה של ביטנסקי הופיעה באמצע אותו עשור עם ממפיס סלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצינות גמורה. הייתי בהופעה בחגיגת פורים שעשינו כל החברה בכיתה, מועדון ברברים ברחוב המסגר, היה מעולה. את סנדרסון ראיתי באולם ההתעמלות של התיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבוד! אני באולם ההתעמלות של התיכון ראיתי את אורנה בנאי (טוב, היא היתה שנתיים מעלי ובמגמת תיאטרון - ואמא שלה לימדה אותי ספרות). אז זה נכון - 'אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי וגו'1. 1 טוב, לא ממש לפני, אבל מספיק קרוב בשביל השיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי במועדוני הבלוז של בי. בי. קינג, גם בממפיס וגם בניו יורק אבל לא בזמנים שהוא הופיע שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי הייתי בשתי הופעות בכרטיס אחד- הגשש החיוור (אופסייד סטורי אאז''נ) וסיבוב הפרידה של ''צפוף באוזן'' של כוורת. עכשיו הבנתי את הקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוויר הזה שעף אל החזה זה כמו שאם תרצה גם אתה תוכל לשנות את שׂוֹפָם החזה וזהו זה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי: האביב הזה, שהפרח הזה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי לא אכפת / לי דווקא די נעים / לשיר באוזניכם / את השירים הכי גרועים. (חשבתי שזו הוכחה מושלמת להומור עצמי וחוסר חשיבות עצמית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או כמו שיורם טהר לב שר באחד במאי: קומית נער העם חילך עמה ואדים מומזר האב אשן כמותה לבלי חיך לקראת אויב היכון לקרב ___________ הציטוט מהזכרון, אז יתכן ששיבשתי קצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו זה ולא אחרת מים סוף עד ים כנרת בקיבוץ בכפר בקרת זהו זה ולא אחרת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובות האלה הן בצחוק, זה לא שהם צריכים שמישהו יגיד להם את המילים המדויקות, אבל תתפלאי, דוקא לי אישית התיקון הזה עזר קצת. נחמד לדעת סוף סוף שזה ''בקרת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, איזה טמבלית אני. לו הייתי קוראת מראש את כל הפתיל אולי הייתי מבינה, אבל יש לי המון עבודה, אתה יודע, לשטוף רצפה, פאנלים וכל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בשנים האחרונות נפתרה אצלי התעלומה של ''רגע זה למציאלול''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תכנית הזן לילדים שלימדה אותנו לחיות את הרגע. וגם הדראג הציוני הראשון :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדראג הזה היתה סיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה מזכה את המכולת של דודלי בתואר דראגסטור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלחין השורות האלו, בני נגרי, נפטר אתמול. שיא תהילתו הוא על המחזמר "אל תקרא לי שחור". ממש עכשיו משמיעים ברדיו את קליפסו בשחור לבן המלבב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סים או שים? האם יכול להיות שסים הוא שיבוש בדיעבד בעקבות הופעת הכרטיסים? בכל מקרה, אני מניח שלא היה מי שחשב שהמקום הוא מחצבת דגלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סים. שיערתי שזה כינוי של הדובר, ש-שם (ברחוב סומסום) קוראים לו ''סים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמא מדובר בעץ_חיפוש [ויקיפדיה] בינארי? הם היו ממש מעודכנים בחזית הטכנולוגיה, הסומסומים של האייטיז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, "אחרי שעה הכל הפך לנחל עטרות". תמיד הייתי בטוחה שזה הנחל המזוהם והרועש בארץ (יש כזה בכלל?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
D'oh!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא היינו רחוקים: יש נחל עטרות, ואני לא יודע אם הוא מזוהם במיוחד, אבל אזור התעשייה עטרות הוא מוקד זיהום אוויר קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזיז ורעם, גם את עם הצמה שקוראים לה יעל? אני מתחיל לחשוב שאולי אני לא היחיד עם דה וקורנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשהו אחרי ''סליחות'' דבק מתקשר לאורנים בטבעיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהנחה שזה הסדר בו התוודעת לשירים הנ"ל. הם יצאו לרדיו די בסמיכות, והשני הרבה יותר קליל וקליט, כך שבהחלט ייתכן שסדר ההכרות עימם היה הפוך - בעיקר למי שהיה מאד צעיר אז1. 1 מה שיענה גם על הטיעון 'מה בסמיכות - לאה גולדברג כתבה אותו לפני שמונים שנה'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אבל הוא הולחן לפני פחות מ40 שנה. באופן כללי, הפופולריות של לאה גולדברג התחילה בעיקר אחרי מותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה מה שנכתב בגוף התגובה שלי. הוא הולחן ב-1977, דרך הכורכר של אריק סיני יצא ב-1980. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאצל כל מי ששיחק בילדותו בחורשות ארנים (כשלא היה בסביבה מבוגר שיאיים עליו בטוואי התהלוכה) דבק מתקשר לעצים האלה בטבעיות. יותר טוב מסופרגלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר סליחות: תנני ללכת ולכרוע על חוף על שמיכה... ובאותו הקשר, עדיין עם הגבעטרון: היו ערבי געגועים, היו ימים פרוצים... אללי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |