|
תשמעו סיפור. אחרי שקראתי את הביקורת הנ"ל של בן שלו, שלחתי לו אימייל תודה על האיזכור המחמיא של המאמר שלי. התחלנו קצת להתכתב, ומהון להון עלה הרעיון שאנדב את הפנדר רודס שאצלי בבית לעומר קליין, שמבקר בימים אלה בארץ ובדיוק עמד להופיע ביישוב הקטן שאני גר בו. בן קישר אותי לעומר, עומר נדלק על הרעיון, ואחרי שנמצאה הדרך לשנע את המפלצת מהבית שלי לאולם ההופעה, זה אכן קרה, ולפני שעה קלה חזרתי מההופעה שבה הוא ניגן שני קטעים על הרודס. למרות שלפני ההופעה הייתי צריך לנקות את קורי העכביש מהחזית של הרודס שפנתה לקהל (באמת), עומר אמר שהפסנתר מצלצל מצויין ומרגיש יופי תחת הידיים. בלי קשר לרודס, ההופעה היתה מדהימה, ולדעתי הטריו של עומר קליין נמצא ברמה אחת עם טובי הרכבי הג'אז שבעולם. מי שיכול לתפוס אותו מחר (יום ו') או מחרתיים באחת מההופעות שנותרו לו בביקור הזה בארץ, שירוץ.
צירפתי למאמר את התמונה ההכי פחות גרועה שהצלחתי לצלם את עומר קליין על הרודס.
כל זה היה היום. אתמול הייתי בהופעה אחרת - "העיקר זה המוזיקה" של יוני רכטר. מדובר בשידור חוזר של מופע שעלה בפסטיבל הפסנתר האחרון ושבו יוני רכטר אירח את יהודית רביץ, שלומי שבן, רונה קינן ונתנאלה; המופע היה אמור להיות חד-פעמי, אבל בשל דרישת הקהל הפך לדו-פעמי. הנה הביקורת של בן שלו על המופע הראשון. לדעתי היה נהדר. יוני רכטר ניגן כמעט כל ההופעה על פסנתר כנף אקוסטי, והצליל של הפנדר רודס נשמע רק פעם אחת, מתוך סינתסייזר קורצווייל, במסגרת הסולואים ב"שיר נבואה קוסמי עליז" שהיו תלת-שיח בין יוני רכטר, הסקסופוניסט אלי דג'יברי, והגיטריסט אהרוני בין ארי (אחד מחברי "צליל שכן" ז"ל, הלהקה שהזכרתי בתגובה 554248).
|
|