בתשובה ל+kozmo, 23/08/23 1:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומה הקשר בין הערך האוניברסלי הזה לנושא הדיון? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ביתו של קדישמן לא אהבה שימוש בפסל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמה זה לא פחות מחוצפה ופשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מסתבר שזו שיטת מחאה מקובלת בכל העולם. ב. ואצל קדישמן זה עוד היה ממש הפיך, מורידים את הבד ושלום על ישראל. ג. והיינו אמורים לנחש שהכוונה לאינסידנט הזה רק מתוך הכותרת? אם מישהו רוצה לדבר על משהו, שיביא קישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. זאת הייתה 'אומנות קונספטואלית איילית' טיפוסית. אני מתפלא עליך מר הפונז, קצת דמיון ורצון, למה הכל צריך להיות מקושר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך, פונז, אתה משווה שפיכת קצת מרק על ציור עלוב של צייר שלא מכר יותר משלוש תמונות כל חייו לפגיעה ביצירת מופת של אמן דגול? נכון שלא נגרם נזק פיזי לשלושת העיגולים, אבל כל פגם, גם אם הוא מוגבל בזמן, פוגע בשלמות הנצחית של הפסל, והסדק שנפער בליבות המליונים שכן מבינים באמנות לא יתאחה לעולם. אנרכיסטים ארורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, ליבי ליבי לליבות המיליונים שכן מבינים באמנות1. 1 איפה הם כולם ולמה הם לא מצביעים בבחירות? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לייק. הן יצרו אמנות1 שלטעמי האישי עולה על המקור. ____________ 1 יצירה זו של מרסל דושן נמכרה ב 750 אלף דולר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ טוב נו, דושאן הזה, במעמדו יכול היה גם לשים מחראה כ'יצירה' ולגרוף עליה הון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק ניטפוק: הציור במקרה הנ״ל לא באמת ניזוק. בזכות הטכניקה1, זה היה לגמרי הפיך והציור הוחזר לתצוגה לאחר ניקוי והחלפת המסגרת. לא שזה מצדיק את המעשה. את החבר׳ה האלה צריך לזרוק לכלאבוש. __________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני יודע שבסוף אשפר היה לתקן אותו. עדיין תהליך מורכב בסדרי גודל מלהוריד שני בדים מפסל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. אני הייתי בוחר לעשות מחאה כזאת בתערוכה של ג'קסון פולוק, אבל הייתי מגיע עם מיכלים ריקים ומשליך מרק עגבניות על ציור רק בכאילו. אני בספק שהיו מזהים מיד שלא קרה שום דבר לציור המקורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי. וזה אפילו היה מיצג אמנותי ראוי בפני עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן לא היה משיג שום אימפקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת התקפה פוסט מודרנית על המודרניזם האקספרסיוניסטי של פולוק. היו מדברים על זה בלי סוף שזה לא יצר שום אימפקט וזה כבר היה יוצר את האימפקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, זה היה אימפקט גדול בקרב שלושת מתענייני התיאוריה של האמנות. פגיעה בון גוך, לעומת זאת, זה אימפקט בקרב טווח רחב של בורגנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון. 2. נו, זה היה בצחוק. (משפט שתמיד יש צורך להוסיף בסוף של בדיחה טובה. מה לא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מה הקשר בין התגובה הקודמת שלך לבין בדיחה טובה)? נו, זה היה בצחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריך לכתוב זאת באייל השואל עם איזו שיבולת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |