רשות השידור תיסגר ותוקם מחדש | 3670 | ||||||||
|
רשות השידור תיסגר ותוקם מחדש | 3670 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הניחוש שלי: עכשיו תהיה להם בעיה, גם לפני הסגירה הסופםית, גביית האגרה תרד כמעט לאפס. |
|
||||
|
||||
מזל טוב |
|
||||
|
||||
אני מקווה שבין אלו שיישמרו יהיו רבים מעובדי קול ישראל. רוב עם ישראל שמח על סגירת הרשות, ומסיבות טובות, אבל זה בעיקר בגלל הטלוויזיה; אני מניח שאין רבים שעוינים את הרדיו. הוא לא בזבזני במיוחד, עובדיו לא משתכרים סכומים שערוריתיים, ולא נוטים ליחסי עבודה כוחניים. אני חושב שלרבים בארץ יש פינה חמה בלב למגישים והעורכים שהם מכירים כבר שנים מהרדיו. אני לי הרבה מה לטעון בזכות קיומו של רדיו ממלכתי, אבל כמאזין תדיר לרשת גימ"ל ו-88FM החבר'ה האלה מרגישים לי קצת כמו חברים שלי. |
|
||||
|
||||
גם בחינוכית לילדים יש תוכניות נפלאות בתקופה האחרונה (אם כי אני מניחה שרוב המנחים הסטארים שם הם עובדים חיצוניים). |
|
||||
|
||||
הטלוויזיה החינוכית לא שייכת לרשות השידור. |
|
||||
|
||||
היא נכללת בחוק: http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340... |
|
||||
|
||||
לעניות דעתי גם אנשי החדשות והאקטואליה של הערוץ הראשון הם מהשורה הראשונה של עמיתיהם בארץ. אורן נהרי כדוגמה, איש שרוחב אופקיו וידיעותיו ראויים בהחלט להופיע על גבי גלי האתר שלנו. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהאנשים המוכשרים ימצאו עבודה באמצעי תקשורת אחרים. אני לא דואג להם. |
|
||||
|
||||
מצד שני, כתב/ת שבמהלך חמישים שנות שידור הקול שלהם הצטרד עד כדי הכאבה לאוזן המאזין, רצוי שיופרשו בכבוד בהזדמנות הזאת שהרוב הולך הביתה. כולל אפילו כתב/ת צבאי/ת נערצ/ת ואהוב/ה. |
|
||||
|
||||
למה לא נשליך גם זמרים שהצטרדו, בוב דילן למשל? או שאצלם איכות הקול פחות חשובה מקול מלטף ונעים אצל עיתונאי? אני גם מציע בהמשך שכתב (או כתבת, לשם האיזון) שמראהו איננו מספיק נאה לעין (בטח אחרי שהזדקן מולנו על המסך), ייזרק לכלבים. |
|
||||
|
||||
שוק העבודה יגיד את דברו. בטוחני שהכתבת הנ''ל מספיק אהודה בציבורים שונים כדי למצוא עבודה בקלות. |
|
||||
|
||||
בהחלט, אולי אפילו עבודה רשמית כלשהי בטיפול בפניות של חיילים והוריהם, שזה מה שהיא עושה כרגע באופן בלתי רשמי. |
|
||||
|
||||
אולי צה"ל יגייס אותה כנקח"ל? |
|
||||
|
||||
המסירות שלה לחיילים היא ללא דופי. לעומת זאת, "כתבת" זה תיאור יומרני לשידוריה בזמן המבצע. היא פשוט הקריאה (ונתקעה שוב ושוב, כאילו הכתב בהודעה לא ברור) את הדברים ש"גורמים בצבא" אמרו לה. שידור אופייני התחיל כך: "בצבא אומרים ש..." ואז הקראה מקוטעת. זו דוברות כושלת ולא עיתונאות. |
|
||||
|
||||
אני מצר מאוד על ההחלטה, וסיבותי כנראה שונות משלך. אני עוין את הרדיו יותר מאשר את הטלוויזיה, ודווקא מפני שהוא מוצלח יותר. ה"עצמאות" שלו היא המרגיזה, מפני שפירושה הוא מתן מונופול למעטים לנצל את המיקרופון לקידום האג'נדה שלהם. קח למשל את קרן נויבך. עיתונאית חרוצה, חכמה, דעתנית, מעמיקה ובעלת מבטא בלתי נסבל, אשר זכתה ברצועת שידור יקרה מפז ומנצלת אותה בלי בושה ובלי ליאות לקידום תפיסותיה הכלכליות. סלח לי, אני לא רואה שום סיבה שאממן את זה. לו לכל הפחות היתה לי איזו דרך להשפיע על התכנים; ככל שמנתקים מזיקה פוליטית היכולת של להשפיע פוחתת. בטלוויזיה הנזק הוא רק כמה מאות שקלים (למעשה, עד החוק הזה היה אפס כי אין לי טלוויזיה). לגבי הרדיו, הנזק עשוי להיות משמעותי בהרבה. ההחלטה האחרונה תחזק את איכות הרדיו ועצמאותו ואולי תשפר גם את הטלוויזיה, ולכן עדיף בעיני המצב הקיים. התשלום שאשלם מעתה הוא בונוס. (לגבי גימ"ל ו-88: חוץ מהעניין העקרוני של העדפת בעלות פרטית, הם באמת נחמדים) |
|
||||
|
||||
מתוך מכתבו של רם לנדס בפתיחת דו"ח הועדה שעמד בראשה: "במקום רשות שידור המשתמשת בכספי האזרח לממן בעיקר את המשכורות והקיום העצמי שלה, הוועדה מציעה מבנה של משדר ציבורי שבו עלות השכר מהווה רק כ-25% מהתקציב הכולל (לעומת יותר מ-50% כיום); ארגון שישדר אלפי שעות בשנה יותר מאשר משדרת כיום רשות השידור, וכל זאת תוך חיסכון של כ-300 מיליון שקל בשנה בהוצאה הציבורית הכוללת לשידורים." אני דווקא בין אלו שמאוד נהנה מהשידורים של רשות השידור (בייחוד ברדיו), השאלה היא רק כמה זה עולה לי. וכנראה שאין חולק על כך שהשירות הזה יקר הרבה יותר מדי. אבל אלו זוטות, כי מדברי לנדס עולה רעיון חדשני ומבריק - "איך לא חשבו על זה קודם?": יכול להיות (למרות שקשה להאמין) שהוא טוען שחברות ורשויות ממשלתיות אינן כלים למלחמה באבטלה ולא קמו רק כדי לשרת את העובדים בהן, אלא דווקא ולפני הכל כדי לתת שירות (יעיל וזול) לאזרחים שאינם עובדים בהן. האם ייתכן שיעודה של רשות השידור איננו דווקא לספק עבודה ושכר לכמה מאות עובדים אלא בראש ובראשונה לספק שירותי מידע ותרבות לציבור? כי אם זה אפשרי, אז אולי גם ... - הנמלים מיועדים לתעבורת סחורות מישראל ואליה ביעילות מירבית ?! - חברת החשמל מיועדת לייצור חשמל עבור הציבור ?! - הרכבת מיועדת להסעת האזרחים ממקום למקום?! - התעשיה הצבאית והאוירית מיועדת לייצר כלי מלחמה?! זו לא פחות ממהפכה תודעתית! |
|
||||
|
||||
יש כאלה שחושבים אחרת, למשל תגובה 144396. |
|
||||
|
||||
תגובה מצוינת! אחר כך צריך להיכנס לאיזונים ושקלולים וכאלה, אבל העקרון שלה מאד לרוחי. |
|
||||
|
||||
כמי שרואה את עצמו נפגע מהבירוקרטיה הישראלית (כפי שכבר סיפרתי בדיון 3581) אני נוטה יותר לעמדה של המסביר. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהתגובה ההיא מנוגדת - ''אחרת'' - לדברי. שם נטען שצריך למצוא פתרונות תעסוקה וחיים בכבוד גם לאלו שמסוגלים (מסיבות כאלו ואחרות) לייצר פחות מאחרים. זה לא סותר את התגובה שלי, שרק אומרת שלחברות ולרשויות הממשלתיות יש תפקיד אחר שאותו הן (כנראה) מצופות לבצע ביעילות. אפשר למשל להקים חברות ממשלתיות לעבודות דחק, שביצועיהן ימדדו במספר האנשים שהן מעסיקות בתקציב נתון, ולא בתפוקה שלהן. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלטענתו של יהונתן אורן אין שום נגיעה לדיון בערוץ 1. יהונתן אורן טוען שם, גם לדעתי בצדק, כנגד גישה הרואה ביעילות כלכלית את חזות הכל. האנשים עליהם מדבר יהונתן מביאים תועלת לציבור. יתכן שהיה ניתן לעשות את מלאכתם ע"י פחות אנשים ובכלל באופן יעיל יותר. יתכן שהיה אפשר להסתדר גם בלי עבודתם של אנשים אלו. אבל הם עושים את עבודתם ומפרנסים את עצמם. עובדי ערוץ 1 כלל אינם עומדים בקריטריונים הללו. מצד אחד, איני רואה שום סיבה לחשוב שעובדי ערוץ 1 פחות מוכשרים מן העובדים בערוצים האחרים. מן הצד השני תפוקתם של עובדי ערוץ 1 היא כזאת שכמעט איש אינו צופה בה. אאז"ן יהונתן דבר שם על עובדי תחזוקה או מנהלה במוסד אקדמי כלשהו. אם רצפת חדרי הלימוד באותו המוסד היתה מכוסה באשפה עד לגובה הכסאות ואם אישורי ציוני הבחינות היו מלאים בשגיאות או בלתי קריאים, אולי היה מקום להשוואה מסוג זה. |
|
||||
|
||||
לי נראה שכשיש עודף בכוח אדם אז באופן טבעי נוצרת בירוקרטיה מיותרת שכל מטרתה להצדיק את עודף כוח האדם על חשבון איכות השירות. עד כמה שאני זוכר, במדד התחרותיות ישראל ממוקמת במקום לא משהו, בין השאר, בגלל הזמן שלוקח לפתוח עסק ולהשיג אישורים ורשיונות שונים. נתתי קישור למאמר שכתבתי על האימפוטנטיות והסרבול של מערכת המשפט בארץ. לדעתי זה קשור גם לעודפי כוח האדם בשירות המדינה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאפשר לומר דבר אחד שלא ימצאו רבים שיחלקו עליו: מקרה ערוץ 1 הוא עוד אחד מאותם מקרים בהם העובדים הרגילים ישלמו את מחיר המחדלים של מנהליהם. |
|
||||
|
||||
חלקית. גם הוועדים שבחרו לא היטיבו את סיכוייהם לשרוד. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון הוועדים של רשות השידור הם חלק מן הניהול שם. מנהלי ערוץ 1 הנוכחיים היו קודם לכן ראשי ועדי עובדים. זה מין נמל אשדוד. לו היה לי דרך כלשהי להגיע לאוזנו של גלעד ארדן, הייתי מבקש ממנו לפני כל דבר אחר שיעשה ברשות (אם יעשה) לפטר את כל ההנהלה הבכירה שם. לטעמי זה מעשה נבלה לפטר משהו כמו 75% מן העובדים בעוד אותו מספר קטן של בכירים האחראים למצב הערוץ (במעשה או במחדל) ממשיכים למשוך את משכורות הבכירים שלהם. |
|
||||
|
||||
איש אינו צופה בערוץ 1 ? יומרני מאד. אני מכיר לפחות ארבעה אנשים שצופים בערוץ 1. |
|
||||
|
||||
חמישה. גלוי נאות, אני אוהב את ערוץ הכנסת. |
|
||||
|
||||
שישה, בזמן המבצע האחרון צפיתי לא מעט בשידורי האקטואליה שלהם. |
|
||||
|
||||
שבעה. חמי צופה כל השנה. |
|
||||
|
||||
ומנין לכם שהשלושה האלה לא נכללו כבר במניין הארבעה של איציק ש? |
|
||||
|
||||
צפיתי במונדיאל, ותרמתי במשרד. |
|
||||
|
||||
שידורי המונדיאל ומכבי ת"א בכדורסל, רק הפכו את ערוץ 1 לזן מיוחד של ערוץ ציבורי שמקומו יכירנו ברומא של משחקי הקרקס והגלדיאטורים ולא בדמוקרטיה של המאה ה-21. העובדה שהערוץ הציבורי ניצל את המס על אותו אולי מיעוט שאינו מעוניין בשידורים אלו כדי לממן שידורים שאותו רוב שכן מעוניין בהם, מוכן לשלם עבורם, היא רק עוד סיבה אחת מדוע צריך לסגור את הערוץ הראשון. |
|
||||
|
||||
ברור. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מדוע צריך לסגור את הערוץ הראשון. מה יבוא במקום? |
|
||||
|
||||
מה בא במקום העיתון הממשלתי? |
|
||||
|
||||
הערוץ הראשון התנהל בצורה בזבזנית (למשל, תקנים שאסור להפירם, שקובעים ש-X עובדים צריכים להשתתף בהפקה, גם אם אפשר להסתדר עם חצי או שליש מזה), והוא הוחזק בגרון ע"י ועדי עובדים חזקים שלא נתנו לשנות את המצב, ולייעלו. סגירת הערוץ ופתיחת גוף חדש לגמרי הוא הפיתרון לבעייה הזאת. |
|
||||
|
||||
צריך ערוץ ציבורי ממומן בכספי משלם המסים כדי שיעשה את מה שהערוצים המסחריים מתים לעשות ממילא? אין טעם כעת להתעמק בכך, אבל אפשר לנבור ולחפש איזה חלק מתקציבו השקיע ערוץ 1 במשחקי הכדורסל של מכבי ת"א והאולימפיאדה. ערוץ 1 הביא אד-אבסורדום את הרעיון של שידור ציבורי. לאחר ההודעה על הכוונה לקבור את הערוץ הציבורי, היחידים שיצאו באופן אקטיבי כנגד הסגירה היו עובדי הערוץ. צא וראה גם את אופן המחאה שלהם. לא זו בלבד שהם מרטו את עצביהם של חובבי המונדיאל והפכו עצמם לנלעגים, הם גם העלו את מצבם הכלכלי ובעיות הפרנסה העתידיות שלהם ולא את תוכניותיהם ומשדריהם היפים, משל היה הערוץ הציבורי לשכת אבטלה לקשי-יום ולא ערוץ broadcast לציבור. |
|
||||
|
||||
וואלה, שייעלו את הערוץ. ייעלו את קול ישראל. ייעלו את 88. שיעשו לו תכנית הבראה. לסגור, לפטר ולשכור מחדש? החלק האחראי ביותר על התנהלות הערוץ הראשון היו הפוליטיקאים ושלוחיהם בהנהלת הערוץ. צריך לבצע תכנית הבראה מוסכמת: לראות את רשימת העובדים, מהם הגילים שלהם, כמה יוצאים לפנסיה ותוך כמה זמן. הגרסה הישראלית למושג אחריות: השר האחראי-לא אחראי. ההנהלה-לא אחראית. אני מניח שינסו למנוע הסכם קיבוצי ולוודא שחציט מהעובדים יהיו עובדי קבלן. על מה הויכוח עכשיו בדואר? על הפיכת כמה מאות עובדים לעובדי קבלן. |
|
||||
|
||||
מה שמטריד אותי ומחשיד בכוונות פוליטיות, הוא סגירת ושינוי השידורים ברדיו. אין כאן טענה למשכורות ולבזבוזי ענק. עלה התאנה לשינוי הוא אגרת רשות השידור. מדוע לא יכלו להניח לשידור הציבורי ברדיו שהוא מצוין לטעמי (אבל לא לטעמם של בעלי השררה) לנפשו? |
|
||||
|
||||
במקום שכר אמורה להיות שם קנייה של הפקות. כלומר העסקה לא ישירה על ידי אותו גוף. כמוכן, אגרת הטלוויזיה (מימון ישיר על ידי הציבור) תוחלף בתקציב קבוע מהממשלה (מימון קצת פחות ישיר על ידי הציבור. נוח יותר להשפעה על ידי פוליטיקאים). |
|
||||
|
||||
בלי קשר לכל הסגירה וכו', הקטע עם האגרה ממש מגוחך כבר שנים. הרי זה לא שאנחנו קונים את השירות מרצונינו. האגרה היא סוג של מס שפוליטיקאים קובעים. אז למה שלא יוסיפו אותו לארנונה או למס רישוי הרכב, או לתשלומים לכביש 6? זה סתם קוץ בישבן של כולם. |
|
||||
|
||||
האגרה היא, פחות או יותר, המס היחיד שאני לא משלם. גם את זה אתה רוצה לקחת ממני? |
|
||||
|
||||
כשידוע על מה מבזבזים את הכסף, וכתוצאה מכך נוצרת התמרמרות ציבורית, יש סיכוי שהביזבוז יקטן - זה יתרונה של האגרה. כשהכסף מגיע מהבלוב הכולל, הציבור חש שהממשלה נותנת בחינם ולכן הכל בסדר. אם היו מוצאים דרך להצמיד מסים לקטגוריות של שירותים ציבוריים, או לפרוייקטים שונים, היה נוצר לחץ ציבורי לבזבז פחות, או שתהיה לפחות תמורה לאגרה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בהחלט. אלמלא אותו מס שולי בדמות אגרת רשות השידור, יש לי הרגשה שלא היינו מגיעים לחוק של גלעד ארדן והסאגה המושחתת של ביזבוז כספי הציבור בערוץ 1 היתה ממשיכה בלי הפרעה (כמו למשל בסוכנות היהודית). יחד עם זאת קשה לי להעלות על דעת תסריט בו תצליח לשכנע את הציבור ואת המחוקקים להמשיך את מוסד האגרה. תוכל להתנחם בכך שמחדשי רישיון הרכב שלהם ימשיכו לשלם את האגרה. |
|
||||
|
||||
הבעייתיות הגדולה של האגרה חלה גם בצורת הגביה שלה. אם קנית מסך טלוויזיה, אפילו כמתנה למישהו, יחילו עליך את המס. ואז תצטרך להוכיח שלא קנית את זה בשבילך, או שזה בשביל המחשב. והגביה זוועתית. לא שולחים לך חשבון, רק הוצאה לפועל. אגב, במס רישוי הרכב אתה משלם על אגרת רדיו. |
|
||||
|
||||
טוב, ברור לך שזה לא קורה במציאות, נכון? אני קניתי 2 מסכים (אחד טלוויזיה, אחד מחשב) ב-3 השנים האחרונות, טרם קיבלתי את מכתב התשלום לאגרה, ואני מכיר רבים אחרים שקנו טלווזיות ולא קיבלו מכתבי תשלום. למיטב ידיעתי, רוב האנשים מקבלים דרישת תשלום בעקבות נישואים. מי שכן חייב בתשלום, מן הסתם כן מקבל חשבון לפני ההוצאה לפועל, ככה רוב האנשים משלמים. |
|
||||
|
||||
נו, אז מי טען כאן שאין הבדל בחוק בין נשואים לידועים בציבור? הנה יש. ויותר ברצינות (גם עם קצת אופ טופיק) - מישהו יכול להסביר את ההגיון שבקישור בין רישום נישואים חוקי לאגרת הטלוויזיה? מה ענים שמיטשה להר גריזים? אלה אפילו לא אותם משרדי ממשלה, אז מה פתאום הם מעבירים מידע אישי באופן חופשי, ועוד בשביל אגרת טלוויזיה, שאני לא ראיתי בשום ספר חוקים או כתובה שהיא נולדת ברגע ששני אנשים מתאחדים בברית הנישואים. זה נשמע כמו קטע סאטירי יותר מאשר חוק במדינה מתוקנת. אפשר לחשוב על עוד כאלה: כשנולד לך הילד הראשון, אתה מקבל מכתב תשלום מס על רכישת רכב חדש. כשאתה קונה רכב חדש, אתה מקבל מכתב תשלום מס שבח על דירה בתל אביב. כשאתה נוסע לחו"ל, אתה מקבל מכתב תשלום לצהרונית של ויצ"ו. כשאתה קונה טלויזיה, אתה מקבל דרישת תשלום מזונות. כשאתה משלם ארנונה גונבים לך את הטלויזיה1. 1 טוב, זה באמת קרה לי. |
|
||||
|
||||
טוב, אני נכנע. מה זה תוסש? ומה זה תסוש? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 495389 |
|
||||
|
||||
נדמה לי שההגיון (הארכאי) אומר התחתנת משמע יצאת מבית הוריך לבית משלך, ואם יש לך בית משלך משמע יש בו טלויזיה.1 |
|
||||
|
||||
כמו שאנחנו יודעים, בצוק העיתים ומחירי הדירות, אפילו התנאי הראשון לא תמיד מתקיים, שלא לדבר על השני. (והשארת אותנו במתח עם הערת הרגל הנעלמה) |
|
||||
|
||||
(הערה1 על כך שאני חיה בדירה משלי בלי בעל ובלי טלוויזיה) 1מיותרת, ולכן נמחקה. |
|
||||
|
||||
(נו, לפחות לגבי הקטע של לריב על השלט את מכוסה מכל הכיוונים :) |
|
||||
|
||||
זה הולך יחד1. כשיהיה לך (אם יהיה) בעל, תהיה גם טלויזיה. אחרת איך הוא יוכל להזמין את החברים שלו לראות כדורגל? ___________ 1מה שמאשש את שיטתה של רשות השידור. |
|
||||
|
||||
אני נשואה +1. עם דירה. בלי טלויזיה. |
|
||||
|
||||
טוב, זה מסביר את זה - עם ילדים, למי יש זמן לראות טלויזיה? :) |
|
||||
|
||||
אצל כמה מחברי הטובים ביותר (עם ילדים) הטלויזיה דלוקה כל הזמן. _________________ והתכנים, אגב, בעכס. ואם הם לא בעכס, הם בתלת. יום אחד מישהו יעשה מחקר איך התלת דרדר את הדמיון הויזואלי של דור שלם, או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
טוב, לא דיברנו על החברים הטובים, אלא על ההורים הטובים. (אנחנו כבר מתלוצצים כאן מזה כמה תגובות, כן? ועם זאת - אכן תגובת הרגל שלך. אצלנו כשהקטנה רואה טלויזיה, אלה רק קלטות וידאו עם סרטים נבחרים1). 1 כן, הוידאו שלנו עדיין פעיל. ראיתי כבר כמה גבות מורמות כשהזכרתי את זה. |
|
||||
|
||||
1 נו, גם אצלנו היא רואה. ביוטיוב, על המחשב. פרפר נחמד והקוסם מארץ עוץ, בעיקר. אבל הואיל ולצערי בגן שלה יש טלויזיה, אנחנו מגבילים את זה ל"כשאבא ואמא שוטפים את הרצפה". |
|
||||
|
||||
יפה לך שבעלך עוזר לך לשטוף את הרצפה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה משיקולים פרקטים בלבד.ביחד זה יותר מעניין וכיף |
|
||||
|
||||
1. הוא לא בעלי. אנחנו לא כנענים. 2. הוא לא "עוזר לי". |
|
||||
|
||||
אפילו עוד יותר יפה לך שהגרוש שלך מגיע במיוחד כדי לעזור לך. |
|
||||
|
||||
הוא לא הגרוש שלה וגם לא ''בעלה'' במובן הרבני של המילה. הם בני זוג המנהלים ביחד חיי שוויון, עד כמה שידוע לי - באותו בית, כך שהוא גם לא ''מגיע במיוחד כדי לעזור לה'', היא מנקה והוא מנקה את הבית, שהוא שלו באותה מידה שהוא שלה (ושל הילדה הקטנה שלהם). |
|
||||
|
||||
(יש לי הרגשה שחזי צץ כאן כפרובוקטור במודע או מרים להנחתה במודע) |
|
||||
|
||||
...כמציב מלכודות לצבועי הפוליטיקלי קורקט, אשר מצד אחד נזעקים למשמע ''בעל'' ומצד שני אין להם בעיה להשתמש בכינוי הגזעני ''מתנחלים'' |
|
||||
|
||||
וואלה. כינוי כל כך גזעני, שקיבוצי השמו"ץ ראו עצמם ככאלה. כינוי כל כך גזעני, שמשתמשים בו ב"בשבע" ובבטאון של אמנה. _______________ ואגב, "גזעני" מתייחס לגזע, ולגזע בלבד. אי אפשר להחיל אותו על כל דבר. |
|
||||
|
||||
זו צביעות ממדרגה ראשונה, שהרי אלו שמשתמשים בו (כולל אותך) עושים זאת ככינוי גנאי ----- ואגב, את צודקת, שנאת יהודים מתייחדת בשם לעצמה - אנטישמיות |
|
||||
|
||||
איך אני אוהבת אנשים שבונים פרופילים שלמים על סמך מילה אחת. ___________________ איפה ומתי, במטותא, השתמשתי במילה "מתנחל" ככינוי גנאי? |
|
||||
|
||||
__________________ בעברית, כמו בכל שפה חיה, מילים משנות את משמעותן עם הזמן. משמעות המילה "בעל" היתה, בעבר, מי שהקנין או הרכוש שיך לו, אבל היום יש לה משמעויות נוספות, כמו למשל מי שנשוי לאשה. משמעות המילה "גזענות" היתה בעבר אפליה על רגע גזעי, אבל היום משמעותה היא אפליה על כל רקע לא רלוונטי. משמעות המילה מתנחלים היתה בעבר מי שמתיישב בנחלה, אבל היום היא מתייחסת לישראלי שחי בשטחים12. 1 וכמובו איננה גזענית בשום צורה שהיא. 2 ואני מקווה שברור שהשטחים הם השטחים שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. |
|
||||
|
||||
____________________ נכון. היא מתייחסת לישראלי שחי בשטחים. ו-? הרי גם המתנחלים קוראים לעצמם "מתנחלים". לא רק היום. המשמעות הזו היא ישנה, והיא נובעת - בדיוק - מאדנות ובעלות. ולכן גם "בעילה", במשמעות של קיום יחסי מין. ההתנערות מהמושג הזה לא חדשה כל כך, והיא גם לא מוגבלת רק לפמיניסטיות שורפות חזיות. גם בן-גוריון חשב ככה. וגם הושע. |
|
||||
|
||||
________________ היא מתייחסת לישראלי שחי בשטחים. ו-מכאן שהיא שינתה את משמעותה, והעובדה שבעבר השתמשו בה במשמעות אחרת לא עוזרת לטיעון שלך. כן, כולנו יודעים מאיפה המשמעות נובעת, וזה עדיין לא משנה שזאת אחת המשמעויות שלה היום. |
|
||||
|
||||
לא חייבים להיכנע לצורת ההתבטאות המקובלת, אפשר לשנות אותה באופן מאורגן לצורה אחרת אם צריך- ע''ע ''כושי'' שפס מהעולם כי ככה אנשים החליטו, למרות שאין במלה ''כושי'' שום משמעות שלילית מובנית. במקרה של ''בעלי'' המשמעות השלילית מובנית במלה, ולהגיד ''אישי'' במקום ''בעלי'' מתקן את הבעיה. יהיה טוב אם כל מי שלא ניאנדרטל חשוך יאמץ את התיקון הזה. |
|
||||
|
||||
"אישי" יכול לסמל בעלות כמעט באותה מידה. דרך אגב, אני מניח שאתה גם הולך להחרים את husband מהשפה האנגלית. |
|
||||
|
||||
husband אכן מגיע מאותו המקום. וגם באנגלית יש מילים חלופיות. spouse, למשל. "אישי" לא מסמן בעלות באותה המידה. "אישי" מקביל ל"אשתי". |
|
||||
|
||||
כיום אכן רווחת המשמעות של spouse כפרטנטר/ית נישואין, מילה נייטרלית מבחינת המיגדר. spouse (נקבה) או spous (זכר, ארכאי) מציינים אישה/גבר נשואים; בד"כ המלה באה בתוספת מילת קניין של או ל-. |
|
||||
|
||||
המלה husband בעייתית פחות, אין בה את המשמעות של יחסי מין במובן של חדירה, ואין בה קשר לאלוהות כלשהי. וחוץ מזה, שדוברי האנגלית ידאגו לעצמם. |
|
||||
|
||||
ולמילה ''אישי'' אין שום קשר למונח ''יחסי אישות''. |
|
||||
|
||||
אשה - איש, אשתי - אישי, מה כל כך קשה? המונח יחסי אישות אכן מתאר יחסי מין, אבל הוא שיוויוני. לעומת זאת, הפועל לבעול הוא בלתי נסבל כי הוא מקפל בתוכו את המשמעות שאקט החדירה הופך את האשה לקניינו של הגבר. |
|
||||
|
||||
בקיצור: עוד כושי צמח לנו כאן. |
|
||||
|
||||
כושי בריבוע. כי (כמו שכבר אמרתי) המלה כושי היא נייטרלית כשלעצמה ורק אספה משמעויות שליליות במהלך ההיסטוריה. ואילו המלה בעל מכילה את המשמעות השלילית בתוך עצמה. אגב, ג'ון לנון אמר (ושר) "אשה היא הכושון (nigger) של העולם". |
|
||||
|
||||
לפי התגובות שלך אתה בוחר להוסיף למה משמעויות בכוח ולהוסיף את התואר ''ניאדרטלי'' (אני מניח שלא במשמעות של ''גרמני'') למי שלא חושב כמוך. |
|
||||
|
||||
למה הוספתי משמעות בכוח? |
|
||||
|
||||
החלטת שהמילה ''בעל'' מעליבה (לפי תגובתה של נועה, לדוגמה. אבל זה לא חדש) ומכאן היית צריך להצדיק את זה בהרבה צידוקים. המילה ''בעל'' הופרדה מהמילה ''בעלים'' (זה תמיד בלשון זכר כי בלשון נקבה הכוונה היא לבעלות ואין צורך לנקוט בלשון גולום). אין לי מושג אם זה מהעברית המודרנית או קדם לכך (ההפרדה בין שני המושגים נדרשת במינוח משפטי, והעברית שמשה כשפה משפטית גם לפני הזמנים המודרניים. מצד שני, כל עוד אני לא מכיר עדות לכך, אני מניח שזה חידוש מודרני). זו הדרך של הפוליטיקלי קורקט שהרסה את המונח התקין לחלוטין ''כושי'' וכינויים מאתגרים רבים. סתם בשביל הכיף הצלחתי ליצור בסיס לפסילת אחד התארים שבהם השתמשת. צריכים להשתמש גם בתארים ויהיו תארים שיעליבו אנשים. במיוחד נעלבים מקצועיים. |
|
||||
|
||||
למה החלטת שאני גבר? אני אשה, וכאשה אני מודיעה בזאת שהמלה בעל מעליבה. כך שזו לא רק נועה. נראה לי ששנינו הצגנו את עמדותינו, והמשך הדושיח יתחיל לגבול בטרחנות. אז אני מציעה שנפנה בזאת איש לענייניו ואשה לענייניה. ביי-יוש. |
|
||||
|
||||
מסתבר שלמילה "הומונקולוס" יש שני פירושים. מה שאני זכרתי הוא "איש קטן" (או משהו דומה בלטינית). ר' לדוגמה כאן. זוהי מילה בלשון זכר אם אני מבין נכון. אבל מסתבר שלאותן המילים (איש קטן. שוב, בלשון זכר, למיטב הבנתי) יש גם פרוש אחר (ומן הסתם נפוץ יותר) - מיפוי האברים על קליפת המוח. |
|
||||
|
||||
מיפויים של אותם איברים אכן מצייר מעין תמונה (מעוותת) של איש קטן http://www.intropsych.com/ch02_human_nervous_system/... ... במקור דומני שהשימוש של המילה יועד לאותו "איש קטן" שהתחבא בתאי הזרע לפי תיאוריה מסוימת בביולוגיה - היו אפילו מי שטענו שהצליחו לראות את הגמדון הזה במיקרוסקופ (אם היה להם מיקרוספקופ אלקטרוני אולי היו מצליחים לראות עוד כמה דורות קדימה...). |
|
||||
|
||||
הדימוי הויזואלי שעלה במוחי כשראיתי את הציור הזה - שעסק בעיקר בניסוי אפשרי למיפוי האזורים הנ''ל - היה מטריד למדי. |
|
||||
|
||||
כמובן שיש הבדל בין זה המוטורי לזה הנסורי. אפשר לראות מודלים כאן. |
|
||||
|
||||
אני סקפטי במקצת. עם כל הכבוד לשרירי העיניים, קשה לי להבין איך העיניים הן כמעט באותו גודל בשני המודלים (שלא לדבר על כך שציפורניים לא היו צריכות להופיע כלל, אבל זה בטח רק מסיבות אמנותיות). |
|
||||
|
||||
בעיניים נדרש דיוק במיקוד. ואתה רואה גם את ההבדלים באיבר המין ובכפות הרגליים. |
|
||||
|
||||
אה, הבנתי עכשיו למה התכוונת: האיזורים הסנסוריים אינם איזורי הראיה. |
|
||||
|
||||
"האיזורים הסנסוריים אינם איזורי הראיה" - כלומר הם מבטאים רק את החלק התחושתי של גלגל העין עצמו? לא חשבתי על זה, אבל אתה כנראה צודק (אם כי זה משאיר תמיהה מסוימת בקשר לפרופורציה בין העין לבין אפרכסת האוזן). תודה. |
|
||||
|
||||
מי שחושב שאשה היא קניינו של הגבר, ושהיא נקנית בבעילה, הוא אכן ניאנדרטל1 (הנחת נכון) בעיניי. 1אם כי ייתכן שהניאדרטלים נהלו את ענייניהם אחרת, והבעייה התחילה מאוחר יותר. אבל הכוונה פה היא חופשית, ומתייחסת לדימוי (האולי מומצא) של הגבר עם האלה שגורר אשה בשערה למערה. |
|
||||
|
||||
הנה דוגמה להוספת משמעות בכוח (תרתי משמע). |
|
||||
|
||||
אבל אין היום מי שייעלב... כמובן, אם פתאום היו מופיעים ניאנדרטלים ומתלוננים שמוציאים להם שם רע עם הסטראוטיפים האלה, מייד הייתי משנה את המונח. |
|
||||
|
||||
לפי המחקרים העדכניים שיש להם כמה צאצאים. השאלה היא אם מישהו מהצאצאים יחליט להיעלב בשמם. |
|
||||
|
||||
בשם הרוח הטובה שאמורה לשרור בארץ בימים אלה1, הנה דיל: אני אוותר על המונח ניאנדרטל כדי שלא להעליב צאצא אפשרי של הנ"ל, ואתה תוותר על המלה בעל. סגרנו? 1ראש השנה, יום כיפור, סוכות, ואוטוטו חנוכה. |
|
||||
|
||||
מי צריך מחקרים, כשאחד מהם הסתובב כאן פעם תגובה 351141 ? _________________ וברוח יום הכיפורים אני מתאפק לא להזכיר את אלה שעדיין מסתובבים כאן. |
|
||||
|
||||
לפי אחת התיאוריות, הניאנדרטלים נכחדו בגלל פמיניזם (הם לא נהגו לפי חלוקת התפקידים המסורתית של אבותינו, וגם הנשים השתתפו בציד, עובדה שחשפה אותן לסכנות)... |
|
||||
|
||||
שכחתי את הקישור |
|
||||
|
||||
לפי ויקי הפירוש של ''ניאנדרטל'' הוא ''עמק אדם חדש''. להוסיף לרשימת המילים עם הפירוש הלא מילולי. |
|
||||
|
||||
הפועל לבעול מקפל בתוכו את המשמעות שבעל מקיים יחסי מין עם אשתו, ותו לא. |
|
||||
|
||||
יוצא מדבריך, שהמשמעות אף יותר גרועה מזו שנועה ו, הומונוקולוס והפונז מייחסים לה. אם לבעול ''בסך הכל'' מקפל את המשמעות של קיום יחסים, משמע ש''בעלי'' שקול ל''מזייני'', או ''שגלי''. |
|
||||
|
||||
אני לוקח בחשבון שמטבע הלשון הזה נוצר בזמן מסוים, על ידי גורמים מסוימים. בזמן שבו הנורמה היתה שקיום יחסי מין מתבצע בתוך הנישואין, והשימוש שאנחנו מכירים במושג הזה, בא לנו מידי הנביאים שניסו להנחיל לעם ולעולם שקיום יחסי מין זה רק לבעל ואשתו. ממתי הם הופכים לבעל ואישה? ברגע שהם מממשים את הנישואין. כמו שאומר הפסוק: כי יקח איש אשה, ובעלה. ואיך שהפסוק נראה לי - האיש לקח אישה, אך עדיין אינו בעלה, עד שהמעשה נעשה. ואם ננסה לשים בצד את כל ההתייפיפויות ואת הסיפורים על שותפות בחיים, נראה שהסיבה המרכזית לחיבור בין איש ואישה, היא המעשה הזה. אם נוציא את האלמנט המיני מכל מערכות היחסים, הרי שרוב הגברים היו מעדיפים לחיות עם שותף גבר ש"בראש שלהם", ואני מניח שגם הנשים היו מעדיפות שותפות עם בנות מינן. זה לא סוד שגברים ונשים חיים וחושבים ופועלים באופן שונה. הרבה יצירות נכתבו ונעשו על זה. מה שמכניס גבר ואישה לקלחת הזו שבה שנים אוחזים בטלית וכל אחד מושך לכיוון שלו, זו המשיכה ההדדית. ואז חיים ביחד, ומולידים ילדים והסרט ממשיך. אבל אם באמת נפשט את כל הסיפור, אם נחפש את הגרעין בלי לעטוף אותו ולרפד אותו, נראה לי שהגרעין הוא יחסי מין. |
|
||||
|
||||
אני מרחמת על אשתך לעתיד. |
|
||||
|
||||
הנביאים שניסו להנחיל לעם ולעולם שקיום יחסי מין זה רק לבעל ואשתו המציאו את המונח "בעלי", ולכן הביאו למצב שבו - על פי הפרשנות שלך - כל מי שמתייחסת אל הברנש שחולק עימה בית וחיים (וקרוב לודאי של ילדים) מתייחסת אליו בתור "משגלי", "מזייני", "חודרי", "מזריעי"? זה אחד הביטויים היותר בוטים ולא-צנועים שיכולים להיות. לגבי השותפות לחיים, אתה מתעלם לגמרי מכך שהיסטורית, גברים ונשים הן יחידות כלכליות נפרדות ומשלימות זו את זו. 2 גברים אולי יסיימו לחרוש את השדה יותר מהר ולזרוע אותו יותר מהר ולקצור אותו יותר מהר, אבל לא יהיה מי שיטפל בבעלי החיים, יאכיל אותם ויחלוב אותם. לא יהיה מי שינקה את הבית ויכבס את הבגדים. לא יהיה מי שיטווה את הצמר, יארוג ממנו בד ויתפור ממנו בגד. לא יהיה מי שיסרוג סוודר לימים הקרים. לא יהיה מי שיעבד את גן הירק. לא יהיה מי שיכין שימורים ומרקחות מהירקות והפירות. לא יהיה מי שיכין חמאה וגבינה. לא יהיה מי שיחשוב בצורה שונה. בחברה שבה המלאכות ממוגדרות היטב, 2 הגברים הללו לא ידעו לעשות את המלאכות המדוברות, או שידעו לעשות אותן באופן פחות מושלם. לא יהיה מי שילד ילדים שיעזרו במשק וירשו אותו אח"כ. 2 גברים מקימים שותפות וחיים ביחד ומעבדים שדה. השכן שלהם נשא אשה. בתוך כך וכך שנים, הזוג הנשוי שבשכנות משגשג יותר מהם וחי טוב יותר. |
|
||||
|
||||
הפכת את היוצרות. "בעלי" לא נובע מ"בועלי", אלא "בועלי" נובע מ"בעלי". אותם נביאים אכן התייחסו לאישה כשייכת לבעלה. מכאן יש נגזרת - כשאישה חיה עם בעלה, הם מקיימים יחסים. וקראו לזה "בעילה", כי זה לא תקין אם היא מקיימת יחסים עם מי שאינו בעלה. גם ההשוואה המילולית שלך, לא נכונה. אם אתה מסיק ש-בעלי=משגלי, הרי ש-בן זוגי=זה שמזדווג איתי. אהובי=זה שעושה איתי אהבה. בעילה, הזדווגות או "לעשות אהבה", הם מושגים שנולדו מתוך התפישה שבני זוג מקיימים יחסים. שאוהבים מקיימים יחסים, שבעל ואישה מקיימים יחסים. ואתה הפכת את זה לנקודת המוצא. אני לגמרי מסכים איתך שבני זוג משלימים האחד את השני בצורה טובה בהרבה כשכל אחד תופס את התפקיד שיותר מתאים לו. עדיין, גם באותם ימים לא כל אחד עשה את הכל לבדו. אם ניקח לדוגמא את קין והבל - שני אחים. האחד עסק במשק החי, והשני עסק בגידול יבולים. כל אחד יכול להתמקד טוב יותר בענף שבו הוא עוסק, וכשהיוגב צריך מחרשה, הוא פונה לחרש ולנגר. החרש פונה אל הכורה שיספק לו ברזל. הכורה פונה אל האופה שיתן לו לחם. האופה קונה את הקמח מן הטוחן, שקונה את החיטה מן היוגב. נכון שאני מתאר עכשיו שלב מאוחר יותר בהתפתחות הציביליזציה, אבל גם בשלב מוקדם יותר, בלי המשיכה ההדדית, אנשים לא היו חיים ביחד רק בשביל השותפות הזו במשק. שותפות שאפשר לקיים בסחר חליפין במקום לחיות האחד בתוך הקישקע של השני, כשכל אחד יושב על הראש של השני. |
|
||||
|
||||
זיווג נובע מזוג. לא להיפך. אהובי = זה שאני אוהבת. לא זה שעושה איתי אהבה. נקודת המוצא - היא שלך. לא שלי. כך או כך, הואיל ובעל = אדון, אפשר לקרוא לאקט "בעילה" - "פעולת אדנות". מקומו של הביטוי הזה לא יכירנו בזוגיות שיוויונית. באומרי "יחידה כלכלית" - אין כוונתי אף כל כך רחוק כימיהם של קין והבל. במאה ה-17 וה-18, ובאזורים מסויימים בארה"ב, למשל - אף במאה ה-19 - זה היה המצב. גם משק של חקלאי, שמגדל תבואה, כלל (לא מעט) חיות: סוס / פרד / חמור / שור בשביל לחרוש בו. פרה / עז / כבשה לחלב. תרנגולות / אווזים לביצים, חזיר לבשר (בארצות שנהגו לגדל). 3 האחרונים, אגב, לא רק בבתיהם של איכרים, אלא גם בבתיהם של פועלים חקלאיים ושל אורגים ויתר בעלי מלאכה שחיו בכפרים. אתה שייך לסוג האנשים שחושבים ש"בשביל כוס חלב לא צריך לקנות את כל הפרה"? את השותפות הזו במשק, אם אתה לא משיג ע"י אשה, אתה משיג ע"י פועלת שכירה. לפועלת שכירה אתה משלם כסף, והיא לא תביא לך צאצאים חוקיים (באותן הארצות שנהגו לגדל חזירים). 1 שזוכה להערכה אפסית. |
|
||||
|
||||
באופן כללי אני מסכים עם מה שאת כותבת כאן, למעט הפסקה הראשונה: זה בדיוק מה שהוא טוען לגבי המילה "בעל". |
|
||||
|
||||
אתה טועה בקשר לנקודת המוצא. בתגובה 643663 דיברתי על הפועל "לבעול". פועל שהוא תולדה של מושג ה"בעל". כמו כן יש את מושג ה"כיבוש" שפחות מופיע בשימוש יומיומי (הגם לכבוש את המלכה עמי בבית). ולכן, היות ואהובי - זה שאני אוהבת. ובן זוגי - זה שחי איתי בזוג, גם בעלי - זה שחי איתי כבעל ואישה. ומכל אלה יש תולדות. ושום מאבק פמיניסטי לא ימחק את מאפייני הפעולה הפשוטה שהיא כיבוש - הזכר נכנס לשטח של הנקבה ומותיר שם "נציגות", שלפעמים מתפתחת ומשנה באופן כולל את גופה של הנקבה - הריון, לידה הנקה. זה גם מעלה אצלי תהיות בקשר לצורת סלנג שנשים משתמשות בה לפעמים: זיינתי אותו - הן אומרות. היא יכולה להיות מאוד אקטיבית בחשקה ופעולותיה במהלך המעשה. עדיין, עם כל הלהיטות, היא זו שמקבלת אותו אליה. ולכן מהות הפעולה הזו איננה שוויונית. זו מלחמה בטחנות הרוח. טוב שהזכרת את המתיישבים בארה"ב. רבים מהם היו גברים שחיו לבד. האיש קם מוקדם בבוקר, חולב את הפרות (אם יש), מפזר אוכל לחיות המשק, ויוצא לעמלו. בסוף היום הוא חוזר, דואג שוב לאוכל, לפינוי המכלאות מזבל וכו', תיקונים קלים בבית וזהו. את האריגים/בגדים - הוא היה קונה מאחרים שהכינו אותם. לגדל תרנגולים/אווזים/חזירים/עיזים זו לא טרחה גדולה. אני שייך לסוג האנשים שחושבים ש"בשביל כוס חלב לא קונים פרה שלמה". צריך סיבה כבדת משקל יותר מאשר כוס חלב. הצגת אחת מן הסיבות - אתה רוצה שהפרה (ויסלחו לי כולם על הדימוי, אני ממשיך בקו שהתחלת - בלי כוונה רעה. אני בטוח.) תמליט לך עגלים, תיתן לך חלב, וגם תעזור לך בחריש ופעולות אחרות. בשביל כוס חלב בודדת, לא קונים פרה. אני גם שייך לסוג האנשים שחושבים שבימינו עדיף לא לצרוך חלב. הפרות הפכו תוקפניות, וכל מי שצורך חלב חשוף לסיכונים שלא שווים את כל העסק. |
|
||||
|
||||
לא חייבים להכנע, אבל צריכה להיות סיבה לשנות. כושי היא, לדעתי, דוגמא נהדרת. אנשים לא החליטו "סתם" שיש למילה משמעות שלילית, הם החליטו ככה משום שלפני זה התשמשו במילה כעלבון, בלי קשר למשמעות האטימולוגית של המילה. למילה בעל יש היסטוריה אטימולוגית נוראה, אבל היום היא לא משמשת כעלבון, ולא פוגעת באף אחד, ולכן אני לא חושב שיש סיבה לשנות אותה. בלי קשר, המילה "אישי" היא מעצבנת. לא רק שהיא רומזת על בעלות (=האיש שלי) כמו בעלי (ואישתי), אלא שהיא פשוט מכוערת. בן זוגי, חברי, רעי, אהובי, מאהבי, אב ילדי, בן חותנתי, שותפי... עברית היא שפה עשירה ויפה מספיק, אין צורך בזוועה הזאת. |
|
||||
|
||||
אנשים משתמשים גם במילה "שמן" כעלבון. אז נוציא גם את המילה "שמן" מחוץ לחוק. המילה "אישי" לא רומזת על בעלות יותר מ"מאהבי", או כל אחת מהאפשרויות שציינת שמסתיימת בניקוד חיריק בכתיב מלא. עצם ההברה הזו אומרת - שלי! ופלא פלאות! גם המילה "אדוני" מרמזת על בעלות לפי אותו עיקרון. זה האדון שלי. |
|
||||
|
||||
לא המילה "שמן" היא העלבון, אלא השומן עצמו, ולכן גם אם תקרא לשמן "רחב" או מאותגר רוחבית הוא יעלב, ולכן אין הרבה תועלת בהחלפתה, ומי שרוצה להמנע מהעלבת שמנים (או שאר בני האדם) פשוט לא יתייחס לצורתם החיצונית שלא לצורך. למילה "של" יש עוד משמעויות מלבד בעלות. אדוני הוא האדון שלי, אבל בוודאי לא האדון שבבעלותי. |
|
||||
|
||||
גם במילה כושי אין עלבון מלבד ה"כושיות". כלומר, בהשוואה ל"שמן", שרוב האנשים לא רוצים להיות כזה מכל מיני סיבות, רוב האנשים (כולל אלה שצועקים כל הזמן על גזענות) לא ירצו להיות כושים. ואותו דבר יכול להיות גם ביהודי, צרפתי, רוסי, ערבי ופרסי, שיש אנשים שיחשבו שזה ממש מבאס להוולד כזה. וכמו שמן/מאותגר רוחבית או כל דבר אחר שינסו, מה שלא תגיד, כשתקרא לילד בשמו הוא עלול להיעלב. וזה אותו דבר עם כושים/אפרו-איזו מדינה שהם לא גרים בה/שחורים. אתה צודק. וזה בדיוק מה שניסיתי לומר. לא כל שיוך הוא בעלות. לכך "אישי" או "אישתי" לא מכיל שום מאפיין של בעלות. חשבתי על זה, ונראה לי שהמילה הכי יפה היא "רעיה". היות והמילה לא משמשת לשימוש יומיומי בהקשר המקורי שלה (ידידות בין אנשים), היא מתארת בצורה נאה אישה יפה. המקבילה - רע (זה דודי וזה רעי) כמעט ולא באה לידי שימוש בנושא. |
|
||||
|
||||
אני מניח שגם במילה ''יהודון'' אתה לא רואה בעיה, וחושב שהבעיה היא ביהדות עצמה. אני לא מסכים. |
|
||||
|
||||
יהודון מקבילה לכושון, והיא (הן) מראש הומצאה ונאמרה כמילת גנאי, בניגוד לכושי, שכמו יהודי, היא מילה תיאור אובייקטיבית במקורה. |
|
||||
|
||||
אנשים נעלבים פחות אם אתה מעליב אותם במילה שלא הומצאה במקור לעלבון? |
|
||||
|
||||
כל הענין הוא כשאתה לא מתכוון להעליב, לא כשאתה כן מתכוון. כשאני כותב יהודי או כושי, אני לא מתכוון להעליב, ולכן מי שנעלב לא נעלב ממני או בגללי. כשאתה משתמש במילה שיש לה משמעות יחידה - של קריאת גנאי - ברור לחלוטין שאתה זה שבא להעליב, ולא הנעלב הועלב מבחירתו האישית. וככלל, אנשים שונים מגיבים שונה לדברים שונים ומשונים. אני יכול להיות אחראי למה שאני אומר, לא למה שהם עושים עם זה. |
|
||||
|
||||
ואם שחורי עור אומרים לך שהשימוש במילה כושי מעליב אותם, ואתה בוחר בכוונה להמשיך ולהשתמש במילה, אתה מתכוון להעליב אותם. ומי שנעלב, נעלב ממך ובגללך. לאיה מילה יש משמעות יחידה? אתה יכול, וצריך, להיות אחראי למה שאתה עושה ולאיך שזה משפיע על אחרים. אם מישהו אומר לך שמה שאתה עושה פוגע בו, ומציע לך דרך להשיג את אותה תוצאה בלי לפגוע בו, ואתה בוחר להמשיך ולפגוע בו, אתה חרא של בן אדם. |
|
||||
|
||||
"שחורי עור" הוא כינוי לגיטימי? |
|
||||
|
||||
להמון מילים יש משמעות יחידה, מה ניסית לטעון בזה? אם שחורי עור אומרים לי שהמילה מעליבה אותם, גם כשנאמרה לא באינטונציה פוגעת, אני אשתדל להימנע מלהשתמש בה, וביני לבין עצמי אצטער על היתדרדרותה של השפה והפיכתה לכלי פוליטי. בדיוק כפי שהייתי נוהג אילו ג'ינג'ים (וג'ינג'יות) היו אומרים לי שהביטוי הזה מעליב אותם. וחבל, כי אני דווקא נוטה לחבב גם את המילה הזאת וגם את (חלק ניכר ממי שאני מכיר) שראויים לה. |
|
||||
|
||||
ניסיתי להבין מה רצית להגיד ב:"כשאתה משתמש במילה שיש לה משמעות יחידה - של קריאת גנאי - ברור לחלוטין שאתה זה שבא להעליב, ולא הנעלב הועלב מבחירתו האישית" יפה. תסביר את זה לקרנף. בינך לבין עצמך, תחשוב על זה לא כעל "התדרדרות" של שפה, אלא כעל "התפתחות" של שפה - מילים משנות את משמעותן, השפה נהפכת להיות עשירה יותר. אולי זה יהפוך אותך לפחות עצוב. |
|
||||
|
||||
נראה לי שמה שניסיתי לומר היה מאוד ברור. אם אתה משתמש במילת גנאי, התכוונת להעליב, by definition. מה מסובך בזה? אני לתומי חשבתי ששפה הופכת לעשירה יותר כאשר נוספות לה מילים חדשות לתיאור מושגים חדשים (או תאור רחב ומפורט יותר של מושגים ישנים), לא כשלוקחים מילים ומשנים את המשמעות שלהן סתם1. קשה לי לראות איך השפה נעשית עשירה יותר כשמילים שקודם תיארו תאור מוחשי תכונה מסוימת, נאספות כולן והופכות לקללות. 1 בדרך כלל לא סתם, אלא מתוך כוונה ואינטרס. |
|
||||
|
||||
מסובך זה שניסית להוסיף את המשמעות היחידה. לא ברור לי למה. מילים לא משנות את משמעותן ''סתם'', וגם נדיר שכוונה ואינטרסים לא משנים את השפה (ע''ע ''בעל''). אם התרחש שינוי מסויים בשפה זה לרוב בגלל צורך של דובריה. ואם השפה נענית לצרכים של דובריה, הרי שהיא משרתת אותם טוב יותר, ולכן היא עשירה יותר. |
|
||||
|
||||
בוא ננסה צעד צעד: א. כשאני אומר שנייה, למה אני מתכוון? ב. כשאני אומר דקה, למה אני מתכוון? ג. כשאני אומר יממה, למה אני מתכוון? (תשובות במספרים כולל היחידות המתאימות יתקבלו בברכה). |
|
||||
|
||||
(או הממדים המתאימים, אם זה מקל) |
|
||||
|
||||
אתה שואל אותי למה אתה מתכוון?! אני בטוח שאתה יודע טוב ממני, אני עוד לא הבנתי למה התכוונת בתגובה 643742, ועל אחת כמה וכמה אני לא מבין למה אתה עושה לי מבחנים בנושא חדש? |
|
||||
|
||||
בתגובה 643763 אתה אומר שאתה לא מבין למה הוספתי את המשמעות היחידה. אני מנסה להסביר לך (דרך דוגמה). זה לא מבחן, אין תשובות נכונות או לא נכונות. זאת הדרך שלי להסביר, והיא תיקח יותר מתגובה אחת (חשבתי ששתיים, כנראה שיותר). אם באמת לא ברור לך למה הוספתי את המשמעות היחידה ואתה רוצה שאני אסביר ומוכן להקשיב להסבר שלי, אני אשמח. וזה עובר דרך תשובות1 לשאלות ששאלתי. אם אתה לא מעוניין בהסבר שלי, צר לי, אבל אז חבל ששאלת. 1 פשוטות מאד, הרבה פחות זמן ממה שאנחנו עושים עכשיו. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להבין, אבל נראה לי שאתה הולך ומסתבך במקום לתת הסבר ישיר ופשוט. בכל מקרה: 1. שנייה היא יחידת זמן או יחידה שבה מודדים זוית. לפעמים משתמשים במילה שנייה להציג גם פרק זמן לא מוגדר היטב ("חכה שנייה, אני אענה לך"). בנוסף, שניה זה מי שבאה אחרי הראשונה ולפני השלישית. 2. דקה היא יחידת זמן או יחידה שבה מודדים זוית. לפעמים משתמשים במילה שנייה להציג גם פרק זמן לא מוגדר היטב ("חמש דקות אני למטה"). דקה זה גם הצורה הנקבית של דק, ואולי גם אישתו של מיכאל דק אם הם היו ברוסיה. 3. יממה זה 24 שעות. או 23 שעות, 56 דקות ו-4 שניות. תלוי בהגדרה.כמו רוב המילים, זה תלוי בהקשר ואין לי שמץ של מושג איזה תשובה אתה מצפה לקבל. |
|
||||
|
||||
יפה, תודה על ההיענות. עכשיו שים לב להבדל בין 1&2, ל-3: ב-1&2, לא היה לך מושג אם אני מדבר על משהו שמודדים אותו בעזרת שעון, או בעזרת מטר (טלוויזיה דקה - 6 ס"מ עובי), או בעזרת מיקום חסר יחידות (התפוח השני משמאל). ב-3, היה לך מושג מצוין, כמעט מושלם, למה התכוונתי: ליממה, משהו שמודדים בעזרת שעון (יחידת זמן), שאורכה ככה וככה. ותו לא. ומה הביא להבדל הזה ביכולת שלך להבין את כוונותי? כי ב-3 השתמשתי במילה בעלת משמעות יחידה. ולכן אתה לא צריך לשאול אותי, לשמוע מה האינטונציה שלי, אפילו להסתכל על ההקשר היותר רחב של מה שאמרתי, כדי להבין למה התכוונתי. כל כך פשוט. לעומת זאת, ב-1&2, השתמשתי במילים שיש להן כמה משמעויות. וזה, שלא במפתיע, הקשה עליך מאד להבין למה אני מתכוון, באיזה הקשר, והאם אני רוצה להעליב אותך. עכשיו לנמשל - יהודון (וגם כושון) הוא דוגמה 3. כשאני אומר לך אותם, אתה יודע בדיוק למה התכוונתי (כי יש להם משמעות *יחידה*). יהודי (וגם כושי) מכילות הרבה משמעויות, חלקן כמו שאמרת התפתחו עם הזמן, ולכן כשאני אומר לך אותן, קשה לך מאד לדעת אם התכוונתי להעליב אותך, או להיפך, להחמיא לך, או סתם לציין משהו עובדתי נייטרלי. וזה ההבדל בין מילים בעלות משמעות יחידה, למילים שאינן כאלה. |
|
||||
|
||||
למה זה מעניין? ברגע שמישהו אמר לך שהמילה כושי מעליבה אותו, ואתה ממשיך להשתמש במילה הזאת מכוון, ממש לא קשה לדעת שאתה מתכוון להעליב אותו. העובדה שהיו למילה משמעויות אחרות בעבר מעניינת היסטוריונים וחפרנים. |
|
||||
|
||||
על זה כבר עניתי (שלא הייתי ממשיך להשתמש וגו'), אבל אתה (אני מניח שזה אתה) המשכת לתהות על ענין המשמעות היחידה, שעלתה כשלא הבנת מה ההבדל בין מילת גנאי מפורשת לבין מילה שאיננה כזאת. |
|
||||
|
||||
מה, בעצם, הסיפור של המילים "יהודון" ו"כושון"? מישהו פעם באמת השתמש בהן לפני שהן הופיעו בטקסטים, ובפרט בטקסטים מתורגמים? ואחרי שהן הופיעו בטקסטים כאלה, מישהו באמת השתמש בהן באופן אותנטי, כדי באמת להעליב מישהו ברחוב2? ניחוש: הן הגיעו לחיינו כי מתרגמים היו צריכים לתרגם "ז'יד" ו"ניגר". לא היו מילים עבריות אותנטיות, כי דוברי עברית, אפעס, לא נתקלו בצורך תדיר להעליב יהודים ו___ים1. המתרגמת מוצאת את עצמה כאן במצב אומלל, כי הקורא שלה יכול להבין את המילה רק כשהוא עושה את הסיבוב בראש "אה, זה העלבון הזה שפולנים אומרים על יהודים" - או אם הוא קורא נבון מספיק, "אה, ז'יד", כלומר זה אחת מהמילים האלו שגורמות ל"הרמת מסך" בתרגום. אבל אני יכול להבין את המתרגמת שחשבה ש"ז'יד" יראה לא טוב בטקסט עברי. כאן באייל, בדיון שכולו על דקויות של משמעויות מילים? בואו פשוט נגיד "ז'יד" ו"ניגר". 1 מה אני אמור לכתוב כאן, לעזאזל? עפרונית? |
|
||||
|
||||
בנוגע ל"דוברי עברית, אפעס, לא נתקלו בצורך תדיר להעליב ___ים" - עד שהגיעה, כמובן, העליה מאתיופיה, אבל אז המילה "כושי" כבר תיפקדה היטב כהעלבה לעת הצורך. |
|
||||
|
||||
כמדומני, עוד לפני העליה מאתיופיה, הפסיקו להשמיע את ''כושי כלב קט'' ברדיו על מנת שלא לפגוע ברגשותיהם של ידידינו האפריקאים, בתקופת ירח-הדבש שלנו עם איתם. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל זה לא בגלל שהכנוי "כושי" הוא כנוי גנאי לאדם שחור, אלא בגלל שלוקחים כנוי (לגיטימי) לאדם שחור ומשתמשים בו לכלב (כנראה) שחור. |
|
||||
|
||||
גם הגבינה "כושי" שינתה את שמה ל"אושי". וזה עוד בשנות ה-50. |
|
||||
|
||||
איזה עולם! הנשיא כושי, מנכלי"ת יאהו בלונדינית ומנכ"ל אפל הומו. |
|
||||
|
||||
טוב, לקרוא לגבינה "כושי" זה כמו לקרוא לכדורסלן שחור "לבן" ;-) 1 אחמ..שיעול..מרסר..שיעול |
|
||||
|
||||
פעם היה להם שחקן שחור לבן. היום יש להם את שחורציאניטיס שמשחק בקבוצה בצבע צהוב (אבל חסר לו מג'נטה). |
|
||||
|
||||
למה מג'נטה? הייתי חושב שכחול דווקא, לא? או שלא ירדתי לסוף דעתך1. 1 מסתבר שזה קורה לי לאחרונה. לא משהו אישי. |
|
||||
|
||||
CYMK [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
א. הקישור לא עובד. ב. אני מכיר את מרחבי הצבע הנ''ל. ג. עדיין לא ירדתי וגו'. |
|
||||
|
||||
שחור - Cyan (יטיס) |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
ציאן אינו שחור. Cyan [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
אכן, הכוונה שלו היתה - ואני מסביר בתור מי שהבין מהר אחרי שהסבירו לו לאט - שבשם של אותו שחקן מופיעים הצבעים שחור וצייאן, הוא משחק בחולצה צהובה, אז חסר רק מג'נטה כדי לקבל את כל מרחב הצבע הידוע בשם CMYK, שהם Cyan-Magenta-Yellow-Black. |
|
||||
|
||||
לא. אני מעצבת גרפית. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה גם למשוך לה בצמות? |
|
||||
|
||||
אני חושב שפעם אחרונה ששמעתי את השיר זה היה בביצוע של דורי בן-זאב בתוכנית הרדיו חוחים וחיוכים. הוא שר: כושי כלב קט, cut |
|
||||
|
||||
היה אזכור שנון של השיר הזה באיזה ספר שתורגם לעברית לפני שלוש שנים. מעניין מה זה היה במקור האנגלי. |
|
||||
|
||||
1 שחורים יעשה את העבודה היטב. |
|
||||
|
||||
תלוי איזו עבודה זאת. |
|
||||
|
||||
תלוי איך מסתכלים על זה. אני לא בטוח ש"שחורים" מותר. מצד שני, אני יכול להתגונן בטענה שצריך לקרוא את זה de dicto ולא de re, כלומר אני משתמש בביטוי כביכול בשם האנשים שרוצים להעליב. אבל אז אני יכול באותה מידה כבר לכתוב "כושים", ואפילו "שוורצעס". בעצם, "שוורצעס" כנראה מוציא אותי טוב גם de re, ובפתיל שמחויב לתקינות פוליטית, ובלבד שהוא מרשה הומור. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה זה de re. שווארצעס נשמע לי יותר מעליב משחורים כי הוא משמש רק להפרדה אתנית (לפחות בעברית), בעוד שחורים נכון גם למשבצות שחמט, קלידי פסנתר, זיתים וחורים. |
|
||||
|
||||
"שווארצעס", כשאומרים אותו דוברי עברית (ולא יידיש), כבר נושא בימינו מטען הומוריסטי חזק - זה כאילו עלבון אבל עם קריצה, ומעיד על מידת תחכום שרומזת שמי שאומר את זה לא באמת גזען אלא צוחק על אשכנזים גזענים מפעם. |
|
||||
|
||||
אפרופו הביטוי הלא תקין "nigger", בסדרה הטלביזיונית "ערסים ופריחות" (עוד פרק בסאגת הסדרות הגזעניות של היוצר רון כחלילי), נצפתה משפטנית המתגאה בתואר שני במשפטים מאוניברסיטת ייל (קלריס חרבון) מעלה את ההשערה כי מקור המילה "ניגר" הוא בספרדית. אם לא מדובר בוריאציה על הוינייטה של החמור שרעה במדשאות האוניברסיטה, הרי שכך Sic transit gloria mundi של אוניברסיטאות ליגת הקיסוס ויחסיהן ארוכי הימים עם הלטינית. נראה שבעתיד חברי ה-Alma mater של המשפטנית גם לא יכירו את הביטוי "אורים ותומים" (Lux et Veritas) ואת מקורו. אוניבסיטת ייל [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
אני זוכר מהומה בארה"ב כשפוליטיקאי השתמש במילה niggardly לתאר תקציב קמצני. פוליטיקאים שחורים התקוממו על השימוש במילת גנאי גזענית ועכש"ז אותו אחד נאלץ להיתפטר. |
|
||||
|
||||
על חטאי אני מתוודה, שלא ירדתי לסוף דעתך עד שבדקתי במילון. לטובת הקוראים האחרים אני מצטט: The word niggardly has no connection with the highly offensive term nigger, but because of the similarity of sound and its negative meaning of ‘mean, ungenerous’ many people are uncomfortable with using it for fear of causing offence, and in the US it is now widely avoided. הסיפור שלך הזכיר ארוע מתקופת המאבק בין מחנה שמיר-ארנס לחישוקאים: בויכוח על התקציב קרא שר הביטחון ד"ר משה ארנס לעבר השר דוד לוי (אחד החישוקאים), "מה אתה רוצה, להביא לישראל רמת חיים צפון-אפריקאית?". בתגובה קם דוד לוי ונטש בזעם את ישיבת הממשלה. היות והיה זה עידן הבדיחות על דוד לוי, המדיה גיחכה בצנעה על השר הלא מתוחכם, שסבר שארנס רמז למוצאו הצפון-אפריקאי. בפועל, אני די משוכנע שהכסיל בפרשייה זו היה הד"ר שבתמימותו השתפך על זכרונות מימי שליחותו בצפ' אפריקה ופסע הישר לתוך המלכודת שהציב השר לוי שתיכנן כבר את נאום הקופים המפורסם שלו.
|
|
||||
|
||||
ניטפוק: ארנס מעולם לא קיבל דוקטורט (אם כי כן כיהן כפרופסור, למיטב זכרוני). |
|
||||
|
||||
רגע! אני חשבתי שהוא היה ד"ר לאוירונאוטיקה ודוקא התואר פרופ' לא היה מוצדק. |
|
||||
|
||||
"פרופסור" זה לא תואר, אלא דרגה. בקצת יותר פירוט: צריך להבדיל בין "תואר אקדמי" (ראשון, שני, ודוקטורט) לבין "דרגה אקדמית" (של סגל בכיר, בארץ: בד"כ מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר, ופרופסור מן המניין). כדי להשתייך לסגל הבכיר, כמעט תמיד צריך תואר דוקטור. ובחזרה לארנס: לפי מה שקראתי עכשיו, הוא בעל תואר שני (ולא דוקטורט), אבל כן כיהן כפרופסור בטכניון. בכתבה בגלובס שעסקה באנשי ציבור שמתהדרים בתארים/דרגות לא-להם, מצוטט דובר הטכניון ואומר: "משה ארנס היה מאוקטובר 1961 עד 30 בספטמבר 1965 פרופסור משנה (שהיום נקרא פרופסור חבר) בטכניון. התואר לא כרוך בשאלה אם האדם מלמד או לא מלמד בפועל, ולכן, מנקודת מבטו של הטכניון, אין מניעה שמי שהיה פרופסור חבר יציין את התואר גם כשאינו מלמד בפועל". אבל ההצהרה הזו של דובר הטכניון העלתה אצלי כמה תהיות: ראשית, למיטב ידיעתי, "פרופסור משנה" זה מונח שהטכניון טבע לפני כשנתיים, ושמחליף את "מרצה בכיר". לכן מוזרה לי ההערה בסוגריים "שהיום נקרא פרופסור חבר". שנית, "פרופסור" זה כאמור דרגה, ולא תואר, ולכן מוזר לי השימוש הכפול במלה "תואר". שלישית, ההצהרה מתמקדת בשאלה מלמד/לא מלמד, בעוד שהקריטריון המרכזי בקידום בסולם הדרגות האקדמי, ובפרט בקידום לדרגת פרופסור, הוא המחקר. וכמובן שגם על כל זה דיברנו כבר פעם. |
|
||||
|
||||
מה שמעלה אצלי - יחד עם תגובת השוטה מהיום - את האסוציאציה למשפט האפל ביותר בתחום החשבון האינפיניטסימלי: משפט קושי-שוורץ. |
|
||||
|
||||
לק"י. לחידוד העניין: מה הגישה שלך כלפי המילה "כוסית"? המילה "אישי" אינה מרמזת על בעלות יותר מאשר המשפט "אני לא מרוצה מהבנק שלי" מרמז על כך שאני שרי אריסון. מצד שני, המילה "אישי" אכן לא אידיאלית בגלל הבלבול עם ה"אישי" המקובל שהוא שם תואר. מצד שלישי ההצעות שהצעת אינן טובות גם הן (אני מוכן לפרט התנגדויות לכל אחת מהן אם יש בכך צורך). לדעתי חסרה לנו מילה טובה שתחליף את ה"בעל". אה, בעצם אם נעקוב אחרי ההיסטוריה של עמנו, בשלב מסויים המילה "בעל" שהיתה בשימוש נפוץ הוחלפה במילה "יהווה". כן, זה די מוצא חן בעיני. |
|
||||
|
||||
לק"י? אישית, אני לא אוהב את המילה הזאת, ולא משתמש בה. אבל, מצד שני, היא נהפכת לכל כך נפוצה ומקובלת, שאני מניח שבקרוב (=עוד דור או שניים) היא תהפוך למילה לגיטימית כמו בעל. מה ההתנגדות שלך לרעי? |
|
||||
|
||||
גם בעוד דור או שניים אם מישהי תטען שהמילה "כוסית" אינה מקובלת עליה, לדעתי יהיה קל להבין אותה. "רעי" הוא שם כללי מדי, שאינו מתאר את מצבו המיוחד של הרֵע הספציפי שרשום בתעודת הנישואין. שים לב ש"רעייתי" נגזר מ"רעיה", לא מ"רֵעה", ואין למילה זאת מקבילה זכרית. |
|
||||
|
||||
אז מה זה לק"י? אני לא יודע, אני חושב שרק באייל יש אנשים שחושבים שצריך להעלב מאטימולוגיה של מילה (או, לחלופין, לא להעלב בגלל אטימולוגיה של מילה). רע הוא (היום) שם כללי אבל כמעט ללא שימוש היום. אני לא בטוח שאם תוצמד לו משמעות חדשה יש בעיה שהישנה תעלם. |
|
||||
|
||||
זה חדש לך שיש נשים שלא משתמשות במלה "בעלי" בגלל האטימולוגיה שלה? אתה חושב שהן והגברים המסכימים איתן, מוגבלים לקהילת הגולשים באייל? |
|
||||
|
||||
לא, זה לא חדש לי. אני לא חושב שזה נובע מעלבון. |
|
||||
|
||||
אלא ממה? |
|
||||
|
||||
לרוב זה מתוך ההנחה שהשפה משפיעה על התודעה וההוויה, ואם נפסיק להשתשמש במילה הלא סימטרית, הנישואים עצמם יהפכו להיות סימטריים יותר. |
|
||||
|
||||
עזוב את לק"י, זאת היתה קריצה שנועדה לחפות על שימוש בשם המפורש של ההוא מלמעלה (אם ראשי התבות אינם מוכרים לך, הם: לישועתך קיויתי, יהוה והם משמשים אנשים מסויימים במקום "בס"ד או בע"ה. לא מאמין לי? חפש מחבר בשם "אליצור סגל" כאן אצלנו באתר). אגב, וזאת שאלה שבעצם מופנית יותר לנועה ולהומונוקולוס: האם יש לכן הסתייגות גם מהמילה "נקבה" (אשר לי, המילה "זכר" מתארת אותי להפליא בעיקר בגלל שהיא מתאימה לזמן עבר)? |
|
||||
|
||||
כן, בהחלט. |
|
||||
|
||||
גם בעיני יש טעם לפגם במילה הזאת, אבל לא שמעתי הרבה התנגדויות או תחליפים מוצעים. |
|
||||
|
||||
כי משתמשים בה בעיקר במילוי טפסים וכשפותחים מילון. אז פגומה ככל שתהיה 1. נתקלים בה פחות. כתוצאה ישראה מכך - גם היא מפריעה, כביכול, פחות, בחיי יומיום, וגם לא נוצרות חלופות לשוניות. 2. לך תתווכח עם ממשלת ישראל ותגרום להם להחליף את "נקבה" בטפסים במילה חלופית. אפשר לייצר שינוי ע"י כך שמי שאלו שמפריעה להם המילה "בעל" ישתמשו, בעצמם, בשיח היומיומי שלהם, במלה אחרת. אבל בשביל לשנות את "נקבה", דרוש יותר מזה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, מלבד ההערה שביולוגים (וביולוגיות) משתמשים במילה הזאת די הרבה. |
|
||||
|
||||
את מוכנה להסביר מה מפריע לך בביטויים זכר ונקבה לתאור המין ? |
|
||||
|
||||
זכר לא ממש מפריע לי. נקבה כן. בוא נבחן את 2 המילים הללו. זכר נקרא כך, משום שהוא משאיר אחריו זכר (בדמות ילדים, שהרי האשה לא ממש נחשבת בהקשר הזה). נקבה נקראת כך, ובכן - משום שיש לה איבר מין בדמות חור. צמצום המהות כולה לאיבר אחד - הייתי אומרת שזה מפריע למדי1. אני משערת, שלו שם שמין שלך היה, נניח, "שפריץ", זה היה עשוי להפריע גם לך. 1 וכשמדובר בחפצים זה בכלל מופרך. מה נקבי, מלשון "נקב", בצלחת, ומה זכרי בכסא? __ יש טענה ששורש המלה זכר בארמית דווקא, והיא נובעת מדכר, היינו - דקר. מה שמשתלב עם נקב. אם נקבל את המשמעות הזו - שתי המילים ראויות להחלפה. |
|
||||
|
||||
לצלחת שופכים ועיגולה מזכיר פתח של חור לכסא ארבעה דקרים ומניחים אותו על הריצפה בטפיחה רמה |
|
||||
|
||||
וחלון? ומעיל? וחולצה? ואופניים? ובקבוק1? 1 גם לבקבוק שופכים. אבל הוא פאלי, נכון. ומה כוס? פחות פאלית? |
|
||||
|
||||
הצחקת אותי. מבקבוק שופכים. כוס היא נגזרת של בקבוק. לאופניים יש שניים דרך החלון חודרים מעיל וחולצה? אין לי תשובה |
|
||||
|
||||
נו? דרך החלון חודרים. לכן החלון היה צריך להיות נקבה. כמובן שלבקבוק שופכים. בקבוק הוא כלי קיבול! איך הגיע הנוזל לתוכו, אם לא שפכו את הנוזל אליו? |
|
||||
|
||||
ועוד: בננה. הצורה שלה פאלית לגמרי. למה בננה היא נקבה? |
|
||||
|
||||
בקבוק מתמלא אבל מטרתו להשפיך (זה לא אני זה פולי) צודקת בחלון. אז הוא זכר כי דרכו העולם מתגלה והוא מגן על יושבי הבית בננה , כדי לאכול אותה משילים גלימתה |
|
||||
|
||||
ואגב בצרפתית הכל (כמעט) הפוך: חלון - נקבה (une fenetre) חולצה - זכר (Un chemise) בקבוק1 - נקבה (une bouteille) אופניים - נקבה (la bicyclette) כוס - זכר (un verre). אז מסתבר שגם כאן זה ענין של גיאוגרפיה. 1 הערת צד קיומית מדכאת: כשחיפשתי בגוגל את המונח 'בקבוק צרפתית', ההשלמה האוטומטית הראשונה שלו היתה 'בקבוק תבערה בגבעה הצרפתית'. |
|
||||
|
||||
ושאלת המשך- לתאור Gender_of_connectors_and_fasteners [Wikipedia] מחברים כזכר ונקבה את לא מתנגדת? |
|
||||
|
||||
ביום שבו נמצא ביטויים יותר טובים מאשר זכר ונקבה לתיאור בני אדם, תוכל להשאיר את הביטויים הללו למחברים חשמליים. |
|
||||
|
||||
אגב, מעניין אם הפתרון האנגלי יותר טוב בעינייך. הוא נשמע יותר נייטרלי ופחות גרפי - Male מול Female, וזה כנראה כבר שיפור. אבל דומני ששמעתי כבר תלונות על כך שהשנייה נגזרת מהראשון, ולכן מוצגת כמשנית לו או נחותה ממנו. |
|
||||
|
||||
פמיניסטיות תמיד תמצאנה על מה להתלונן ובמה להלחם. |
|
||||
|
||||
female פחות שקוף, ולכן פחות צורם, וצריך לגגל במרים-וובסטר כדי להבין את מקורו, ומקורו הוא לא הרבה יותר טוב. מתברר שזו לא נגזרת של male. thēlē, ביוונית = פטמה. |
|
||||
|
||||
כנראה, לפחות לפי האינטרנט, שיש לשתי המילים מקור משותף (השורש הפרוטו-אינדואירופי שמקביל למציצה) אבל המקור של המילה האנגלית בא מלאטינית דרך הצרפתית ולא מיוונית. |
|
||||
|
||||
ללטינית זה הגיע מיוונית. |
|
||||
|
||||
זה לא מה שאומרים כאן או כאן |
|
||||
|
||||
אבל זה כן מה שאומרים כאן. |
|
||||
|
||||
וואו, חיפשת ממש קשה, אני הגעתי במרים-וובסטר עד למאה ה-14, ושם לא הוזכר המקור שלך. הם הזכירו femina, מה שאכן אומר שזה לא נגזר מmale. אבל כנראה שלך יש מקורות טובים יותר. |
|
||||
|
||||
המילון של הדודה: https://en.wiktionary.org/wiki/female#Etymology |
|
||||
|
||||
נו, וגם שם המאה ה-14 וגו', כמו שאמרתי. מה אני מפספס פה? |
|
||||
|
||||
את היכולת ללחוץ על קישורים. |
|
||||
|
||||
לפי OED, המילה male באה מ-מאסקולוס שפרושו - בהתייחס לפתיל אחר - איש קטן. |
|
||||
|
||||
אבל בני האדם (לצורך החלוקה הביולוגית לשני מינים) הם מקרה פרטי של בעלי חיים, ומה יותר פשוט מאשר לזהות את המין לפי הסימנים החיצוניים הבולטים? ואם ב d-sub ובדולפין את מוכנה לקבל זיהוי של המינים כזכר ונקבה מדוע לא בבני אדם? זה הרי רק תאור המין הביולוגי בטפסים. |
|
||||
|
||||
אם אתה מוכן להיות מוכר כ"שפריץ" או כ"שפיך"1, אני לא אעמוד בדרכך. 1 ש', בטפסים. |
|
||||
|
||||
דוקטור שפיכנוולד1 בשבילך. ודווקא כן היה פעם כינוי כזה לגברים - משתין בקיר. ______ 1 דמות קדומה של טל פרידמן. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לתאר לעצמך כינוי כזה בטפסים רשמיים? |
|
||||
|
||||
אם מהבטוי משתין בקיר היה מתפתח הכינוי הרשמי לזכר- נניח משבק, והיו מסמנים מ / נ בטפסים נראה לי שזה לא היה מטריד אף אחד. ובשמות עצם: סדין הוא משבק וציפה היא נקבה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהכיוון הזה יועיל לך. גברים-גברים דווקא ישמחו להיות מזוהים כ''שפריץ''. (ואם אני יכול להעיד מעצמי, גם גברים שאינם גברים-גברים, אולי דווקא יותר.) |
|
||||
|
||||
וכ"שפיך"? |
|
||||
|
||||
כן, זה פחות טוב (לי, ויותר לך)... |
|
||||
|
||||
ומאיפה לדעתך הגיע הכינוי 'תותח'? אני לא אתפלא אם מאותו מקום (אגב, הרבה יותר דומה למילה הנגדית, לא ברור לי למה היה צריך להרחיק לכת עד לנוזלי גוף). |
|
||||
|
||||
(כי עושה רושם שגברים מרגישים די בנוח כשמצמצמים אותם ל''איבר מין'', כי משום מה ברור להם שזה רק נלווה ליתר סגולותיהם המופלאות. נשים, לעומת זאת, נעלבות, כי הן סבורות שזה מצמצם אותן רק לזה). |
|
||||
|
||||
הסיבה פשוטה בהרבה. גברים מרגישים נוח עם עצמם הרבה יותר מאשר נשים שטובעות בספקות, שאלות ותהיות לגבי הדימוי העצמי שלהן מכל בחינה שהיא, אבל איכשהו תמיד מאשימות בזה את הגברים. |
|
||||
|
||||
יגדלו אותך כמו שמגדלים נשים, ויקראו לך ''חור'', נראה איך יהיה הדימוי העצמי שלך. |
|
||||
|
||||
אבל... אבל הכינוי "חור", או "חורים" הוא לציון ההבדל בין המינים. מה מבדיל בין זכר ונקבה1 מלידה ועד מות, באופן בסיסי, ראשוני, מקיף וכוללני? אבל נטען לעיל שלגברים לא אכפת כשמתייחסים אליהם בתור איבר המין שלהם. הם פשוט חיים עם זה בשלום. איך מגדלים נשים, שזה גורם להן לבעיות בדימוי העצמי? יש לי שתי מחשבות בנושא. אין לי מושג איך זה מרגיש, כי אני מכיר את זה רק כצופה מן הצד ולא מגוף ראשון. אני מתנצל מראש אם אני קרנף בחנות חרסינה. 1. שינויים במצבי הרוח בגלל הורמונים יכולים לגרום לאדם לחשוב שהוא שמן/דפוק/לא מושך/לא יוצלח/טיפש וכו'. 2. כשילדה נכנסת לגיל הנעורים ומגלה את המיניות שלה ומפתחת את הדימוי שלה כאישה, עם זה שהיא מגלה את החשק שלה ואת החשק של אחרים כלפיה, היא גם צריכה להתמודד עם המחזור וכל הנלווה אליו. ככה שיש ימים שאותו איבר גורם לה להרגיש טוב עם עצמה ועם אחרים, וימים מסויימים שאותו איבר גורם לה להרגיש קצת פחות נעים (הגדרות מפורשות צונזרו כדי לא להיות קרנף בחנות חרסינה). וכל זה לא משנה איך יקראו לה ומה יעשו לה. עצם קיומו של אותו איבר מביא איתו את אותן תקופות, תחושות וחילופי הורמונים. אז אולי, רק אולי... זה בא מבפנים ולא מבחוץ. _______ 1 וסלחי לי שאני משתמש במושגים שאת מערערת עליהם, אבל כרגע אין לי מונחים אחרים להשתמש בהם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ועכשיו פתאום הסתכלתי למי הגבתי קודם, נוכחתי שזה לך. תודה ושלום. |
|
||||
|
||||
אתה לא רק קרנף בחנות חרסינה, אתה גם קרנף בור במיוחד. מחזור וכל הנלווה אליו גורמים לנשים להיות אגרסיביות יותר, לא חסרות-בטחון. אם כבר, אפשר להתייחס לזה הפוך: גברים מייצרים זרע כל הזמן. מכאן - גברים כל הזמן במחזור. איך אפשר לסמוך על גברים?! הם נתונים למתקפות הורמונליות 24/7! מזה כמה ימים אני תוהה: אשה נשאה אותך בקרבה 9 חודשים. אשה הביאה אותך אל העולם, בייסורים ניכרים. אשה הקריבה את יופיה כדי להבטיח את בריאותך. אשה לא ישנה שינת-לילה רצופה במשך שנים(!), בגללך. אשה הקריבה את התפתחותה המקצועית, בשבילך. וכל זה, בשביל מה?! התוצאה היתה שווה את המאמץ? כל זה בשביל לגדל שוביניסט, שונא אדם ושונא חי? |
|
||||
|
||||
אמאל'ה, איזה גישה פסימית. התעברות, הריון, לידה ומאמץ בגידול הצאצאים הן התופעות הנפוצות ביותר על פני האדמה. דעות מעוררות סלידה כמו אצל הקרנף קיימות בכל מקום בעולם, ולצערי גם מעשים מעוררי סלידה כמו המעשים שלו אינם כה נדירים ואינם אופייניים אך ורק לו - אנחנו, כאן באייל, לא נוטים להזכיר את זה בויכוחים עליו, אבל זאת האמת. ובכל זאת, לא נראה לי שאמהות ברחבי העולם יושבות בסופו של דבר ועושות את החשבון הזה שאת מציעה, ולא נראה לי שהן אומרות לעצמן לסיכום, שהתוצאה, ילדן הלא מושלם, "לא היתה שווה את המאמץ". לא אמהות ולא אבות, שאינם עוברים את כל מה שעוברות נשים בלידה, אבל הם עובדים קשה, עפי"ר בעבודות פיזיות, שעות ארוכות ביממה, ע"מ להביא לחם לילדיהם - וכך מעבירים רוב הגברים את חייהם. העולם האמיתי איננו בדיוק עולמם של קומץ האיילים והאיילות בעלי ההשכלה ותנאי החיים המשופרים, היושבים בחדר ממוזג ועושים את עבודתם ונוסעים לחופשה אחת לכמה זמן. אני לא זוכר אצל הנשים שחייתי איתן בעבר ולא רואה כיום אצל האישה שאיתי תופעה של אגרסיביות שקשורה במחזור. אני זוכר תופעות יותר קלאסיות - כאבי בטן ואי שקט. אני גם לא זוכר מקריאה שהתופעה הזאת, דווקא אגרסיביות, מוזכרת הרבה בספרות הרלוונטית. טוב, אז אולי זה אומר שגם אני בור במיוחד, למרות שעד כמה שאני יודע, אני לא. נדמה לי שיש איזו נטיה קלה לאגרסיביות בכתיבה שלך, אולי כתבת את התגובה בדיוק ביום הלא נכון בחודש?... :) |
|
||||
|
||||
PMS הוביל במקרים מסויימים לזיכוי רוצחות. |
|
||||
|
||||
וואלה? לא קרה לך אף פעם שזוגתך היתה מלאת עצבים, על כל דבר בערך, ואחרי יומיים היא אמרה, "עכשיו ברור למה הייתי כל כך עצבנית..."? אמו של הקרנף, מן הסתם, לא עושה את הדין וחשבון הזה. בשבילה הוא מתנה לעולם. היא גם הצהירה שהוא ילד עדין שאוהב בעלי חיים, בפרשת חיסול החתולים. אבל יתר העולם? יכול לנוד למאמץ. והקרנף עצמו? היה כדאי שיעשה חשבון נפש. או לפחות, שיתן לה קרדיט. ולנשים אחרות. |
|
||||
|
||||
תודה על כל המחמאות, אבל ממה שכן ידוע לקרנף בור במיוחד, מחזור או הריון וכל השינויים ההורמונליים שעוברים אצל נשים, גורמים לשינויים קיצוניים ברגשות, בלי קשר לחוויות של אותו הרגע. פתאום היא שמחה, בפתאום היא עצובה. פתאום היא מרגישה טוב עם עצמה, פתאום רע לה. וגם... זה יכול להגביר אגרסיביות, אצל מי שאגרסיבית מלכתחילה... ההשוואה של יצור זרע לביוץ בורה שבעתיים מכל דבר שתוכלי לייחס לי. זו עובדה מדעית שבתקופות ומצבים מסויימים גוף האישה עובר שינויים הורמונליים שמשפיעים לא רק על מצב הרוח, כי אם גם על הזיכרון ועל יכולות קוגנטיביות אחרות. שינויים כאלה אינם חלק משגרת חייו של הגבר הממוצע. והפיסקה האחרונה שלך, לא קשורה לשום דבר ואין שם שום טיעון. איך העובדה שאשה הרתה, ילדה וגידלה אותי, קשורה לשאלה העובדתית "האם שינויים הורמוליים גורמים לחוסר יציבות רגשית אצל נשים"? אם התשובה חיובית, זה לא משנה. ואם התשובה שלילית, זה לא משנה. |
|
||||
|
||||
מחזור - בכלל לא. רק אגרסיביות. הריון - אולי. מעט. לידה - כן בהחלט. זכרון - זו שטות במיץ. קח גבר, שלח אותו לרוץ מרתון, מנע ממנו אח"כ שינה של יותר מ-3 שעות ברצף במשך ימים ושבועות, נראה איך יתפקד הזכרון שלו. לא ההורמונים (המשתוללים או לא) גורמים לבעיות זכרון - העדר שינה גורם. כמובן, שיבוא הגבר שלא טרח להתעורר בעצמו (ולא מסוגל להתעורר בעצמו, גם אם יבכה לידו תינוק, ראיתי את זה בעצמי), ויגיד "לא זוכרת? זה ההורמונים". לא, זה לא. זה העדר שינה. מרוצה? |
|
||||
|
||||
טוב... לא הייתי ממציא. אלה אינם דברים שחוויתי או שאני יכול לחוות, אבל אלה מושגים ידועים שמהווים חלק מהמציאות שלנו. בכל אופן טרחתי והבאתי קישורים. ניתן למצוא עוד רבים אחרים בצירופי מילים שונות בגוגל. מחזור - בערך ויקיפדיה כתוב באופן מעורפל (בפיסקה "תסמיני הוסת") על מצבי רוח משתנים. כאן מציגה הגב' מיכל שלזינגר קשת רחבה של תסמינים, וטוענת שרוב הנשים חוות אותם בדרגות שונות של חומרה. הריון ולידה - כתבה במאקו על פגיעה ביכולות קוגנטיביות בזמן הריון ולאחר לידה. ולמה שטויות במיץ? הרי חוסר שינה שנובע מטיפול בתינוק הוא מצב שמופיע רק לאחר הלידה. ובזמן מחזור והריון? אולי הגבר צריך להתעורר כדי לטפל בתינוקת בוכה שמתעקשת שגם הוא יבכה. לפעמים היא תעיר אותו בכוח. כל התסמינים המוזכרים בקישורים שלעיל, יתרמו ברוב המקרים לירידה בדימוי העצמי. דימוי עצמי של אדם לא עולה רק בגלל שהוא מרגיש מסורבל, או כשהוא פתאום פורץ בבכי או מקבל התקף כעס לא מוסבר, והוא מודע לזה, אז הוא רוצה לבכות/לכעוס עוד יותר. התסמינים האלה הם חוק טבע. מציאות חיים שלא תלויה ולא נולדה בגלל השוביניזם של הקרנף. אבל לפעמים, למצוא שעיר לעזאזל עוזר לשפר את הדימוי העצמי. בבחינת "הוא דפוק יותר ממני, אז אני במצב טוב". |
|
||||
|
||||
זה שחוסר שינה פוגע בזיכרון, זה כידוע ההסבר לכך שאנשים עושים ילד שני. |
|
||||
|
||||
הם לא זוכרים איך עשו את הראשון? |
|
||||
|
||||
אילו הם היו זוכרים כמה הם סבלו מחוסר שינה, הם לא היו חוזרים על הטעות. |
|
||||
|
||||
בעקבות ניסיון פרטי, בדעתי עלה הרעיון ההפוך: תינוקות בוכים בלילה כדי לעייף את הוריהם1, לעקר את הליבידו שלהם, ולהקטין בכך את הסיכוי שתיוולד להם תחרות בשנתיים הקרובות. 1 בואו נודה על האמת, זו בד"כ אימא |
|
||||
|
||||
לא עבד רוב ההיסטוריה ברוב המקומות. או שלא היה קיים המונח ''תאומים איריים''. |
|
||||
|
||||
המונח יכול להיות קיים גם אם זה עבד בתשעים אחוז מההיסטוריה. מאחר ולאורך ההיסטוריה הליבידו של האישה שיחק כנראה תפקיד פחות מרכזי באקט, ובנוסף דווקא קראתי שבשבטים הלקטים הרווח הרווח (השני בחולם בריש) היה ארבע שנים בין ילדים, לא הייתי פוסל את זה על הסף. כמובן שיכולים להיות עשרות סיבות שונות לריווח הזה. |
|
||||
|
||||
בשבטי-לקטים נהוג להניק, ולהניק תקופה ארוכה (גיל 3-4). כשאשה מיניקה, היא עשויה לא להכנס להריון. זה עובד בעיקר בתזונה לא-מערבית, כשהיא משולבת עם פעילות פיזית (לא חצי שעה הליכה, אלא פעילות פיזית לאורך כל היום. מה שעושה, נניח, אשה שמלקטת צמחים או נודדת ממקום למקום). מנגד, בתזונה מערבית, ובכן - רוב ההיסטוריה, ילדים קרו. לא תוכננו. ודאי אם נשקלל את הנטיה המוזרה למסור את התינוק למינקת, בחלק מהמקומות, בחלק מהזמנים. אגב, אחרי שקראתי את "רובים, חיידקים ופלדה" ראיתי את סיפור הגירוש מגן-עדן באופן אחר. |
|
||||
|
||||
במילים אחרות, גם אם התינוק בוכה, כביכול, כדי לעייף את הוריו כדי שלא יקומו לו מתחרים, אבא רוצה סקס עכשיו. _ במשפחות של מעמד הפועלים באנגליה של המאה ה-19 מצאו פתרון מושלם לבעיית הבכי בלילה של התינוק / הפעוט. כפית של סירופ-הרדמה-עם-אופיום, והקטן ישן כל הלילה. עבד מצויין גם בשביל לאפשר לאמא לעבוד בלי שיפריעו. אם כי זה קצת-הרבה הרג אותם1 ו/או דפק להם את ההתפתחות. 1 לא כל כך מהשפעת האופיום, כי היו מוהלים ומזייפים ה-כל, גם אופיום. יותר כתוצאה מדילוג על ארוחות. |
|
||||
|
||||
זה בעצם גם מה שאני התכוונתי לומר. אבל לא נורא, מרגע שהאבות התחילו לטפל גם הם בילדים באופן שוויוני יותר, גם הם נעשו עייפים ומותשים, והם בעיקר מעונינים לישון עכשיו. |
|
||||
|
||||
מילה שנועדה לתאר מין, הגיוני שתעסוק בתיאור ההבדלים בין המינים. לכן "נקבה" זה לא אותו נקב יחודי, אלא שלנקבה יש יותר נקבים מאשר הזכר 1. ואז מתמרמרות הפמיניסטיות: למה מגדירים את המין שלי באמצעות מאפיינים מיניים? אצל חפצים זה בגדר ביטוי מושאל. לשון זכר. לשון נקבה. _______________ 1 אלא אם כן היא דקרה אותו בגלל שהכינוי לא מצא חן בעיניה. |
|
||||
|
||||
___ נראה לי שהערת הרגל שלך דווקא מכוונת למשהו עקרוני, שייחודי לעברית (ואני גם רמזתי לכך בתגובות אחרות). העברית היא שפה מאד עתיקה. כנראה יותר מרוב השפות שנהוגות היום. ככזאת המילים שלה ברובן הומצאו והוגדרו לפני אלפי שנים, בתקופות מאד שונות מבחינה תרבותית, סוציולוגית, פסיכולוגית, עם מבנה משפחה, שבט, עמים וזכויות שונים (ושונות) מאד מאד ממה שקיים היום. לכן גם נראה לי שחלק מהמילים נושאות משמעויות שרחוקות מאד ממה שמקובל עלינו בקריטריונים של היום. אז מצד אחד, אפשר לבוא ולומר (ואולי גם בצדק) - הבה נחליף את כל המילים הללו. מצד שני, חלק מהמילים האלו כבר כל כך נטמעו, שרבים היום משתמשים בהם בלי בכלל לקשר אותם למקור האטימולוגי שלהן. למשל המילה 'זכר' שהבאת כדוגמה - מאחר שאף אחד (==99.9% מהאוכלוסיה) כבר לא זוכר (הא!) ואין לו מושג מאיפה המילה הזאת הגיעה, היא הופכת למילה שמגדירה את מה שהיא מסמנת, בלי לסחוב עימה מטענים עודפים מהעבר. כנ"ל גם השיוך של לשון זכר ולשון נקבה לחפצים - זה חלק ממבנה השפה, וכך גם חלק ממבנה של שפות אחרות (עם החלטות שיוך אחרות). ולפעמים1 הכפייה המלאכותית על השפה דווקא מקלקלת - הדוגמה הטובה שעלתה בראשי השבוע היא כששמעתי על 'ראשת העיר' באיזה משדר חדשות. נו באמת, קימוט וכיעור לגמרי מיותר של השפה העברית. האם קיימים שני תפקידים שונים 'ראש עיר' ו'ראשת עיר', שיש להם דרישות שונות ולכן הם דורשים מילים שונות? 1 לא תמיד, נקבה וכן בעל נראות גם לי כמילים שראוי היה למצוא נאות מהן. |
|
||||
|
||||
איך אומרים את הדבר הזה- "אישי" בגוף ראשון יחיד? הוא-אישי,אני-אישה?! |
|
||||
|
||||
צחוק בצד, ברור לכם שהשיוך המגדרי של עצמים דוממים בשפות לא נובע מזה שהדוברים באיזושהי ארץ ושפה ראו בצלחת משהו נשי ובמזלג משהו זכרי, נכון? |
|
||||
|
||||
ברור. |
|
||||
|
||||
(אני איתך. מתגרד אפילו כשאני משתמש בה לגבי ציוד אלקטרוני) |
|
||||
|
||||
לגבי ציוד אלקטרוני גם אני מתגרד, אבל זה בגלל שכאן מנחיתים על עניין טכני ופרוזאי, בצורה מאוד בוטה, את מטאפורת יחסי המין, וזה הרה מטען רגשי. (אגב, לא יצא לי באמת להשתמש בזה אי פעם, כנראה שאם הייתי מתעסק עם חיבורים אלקטרוניים באופן יומיומי הגירוד היה עובר לי מהר.) יש לך אי נוחות עם "נקבה" גם כשמדברים על הבדלי הצבעים של צופיות? |
|
||||
|
||||
צודק. עם צופיות קל יותר. |
|
||||
|
||||
הטרנס הראשון בתנ"ך: ולא זכר שר המשקים |
|
||||
|
||||
לא מצאתי היכן להדביק, אז כאן: לאחר אחת עשרה שנים של הליכים משפטיים, זיכה בית המשפט העליון את את אליצור סגל מאשמת העלבת עובד ציבור. סגל כתב מאמר חריף נגד הרב הצבאי הראשי בתקופת ההתנתקות, והורשע בגינו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. היום זיכו אותו תשעה שופטי בית המשפט העליון, פה אחד. |
|
||||
|
||||
עוד נקודה מעניינת היא ההצטרפות של האגודה לזכויות האזרח בישראל (שממומנת גם על ידי הקרן החדשה לישראל) כידיד בית המשפט לצדו של סגל. מה שלי מפריע בסיפור זה שלקח 13 שנים לסיים הליך משפטי שאין בו יותר מדי עדים או ראיות. |
|
||||
|
||||
אמנם זמן רב, אבל בכל זאת היו כאן שלוש ערכאות, כולל הרכב מורחב של העליון. |
|
||||
|
||||
מתברר ש"רע" הוא כן המקבילה המקראית ל"רעיה"- |
|
||||
|
||||
מקבילה מקראית שמופיעה בתפקיד זה פעם אחת בתנ''ך לא ממש משנה את דעתי, במיוחד לאור העובדה שתקבולת מקראית אינה מורכבת בהכרח ממלים נרדפות אלא הרבה בפעמים ממלים בעלות משמעות דומה אך לא זהה. |
|
||||
|
||||
אני מציע התפלפלות מילולית0 - המילה רע-יה מתארת את האפשרויות1 שגלומות במוסד הנישואין. אם לא תצליח לשמור ולטפח אותו (ואותה), יהיה לך רע, ואם תצליח - זה יהיה אלוהי. 0 גניבה מהפירוש העממי ל'עזר כנגדו' 1 שנמצאות בסופרפוזיציה אם תרצו, כפונקצית גל אחת. |
|
||||
|
||||
לעניות דעתי ''רעה'' היא צורה לא נכונה של השפה. ''רעיה'' זו הצורה הנכונה. לתקופה שבה האדם ילד, קוראים ילדות, אבל לא ''ילודים''. לתקופת בה האדם בוגר, קוראים בגרות, לא ''בגורים''. אבל תקופת היות האדם נער נקראת נעורים, ואם אינני טועה - לא נערות. תקופת הזקנה יכולה לשמש בשתי הדרכים. לאברהם נולד בן לזקוניו, או - אשרי זקנותנו שלא ביישה את ילדותנו. |
|
||||
|
||||
__ אבל גם מתנחלים קוראים לעצמם "מתנחלים"! המשמעות של איש שיש לו אשה היתה מאז ומתמיד. מה גורם לך לחשוב שהמשמעויות האחרות התאדו? האם אתה נשוי לבעל/ת הבית שלך, אם יש לך כאלו? לבעל/ת העסק בו אתה עובד? האם כלב נשוי לבעליו? האם מכונית נשואה לבעליה? |
|
||||
|
||||
הנקודה היא שבידול המשמעות כבר קרה. "בעל" הוא אדם נשוי. מי שיש לו רכוש הוא "בעלים" (הבעלים של כלב או מכונית בהודעה שלך). בעל-בית הוא צרוף כבול (peat forging). |
|
||||
|
||||
וקיימת במקביל גם בעלת הבית (באלעבוסטע ביידיש). שניהם (בעל הבית ובעלת הבית) מופיעים זה לצד זה בברכת המזון. ולנועה- קיום יחסי אישות הוא שוויוני והכל, רק בטרם התבצעה חדירה. מרגע שהיתה חדירה התיאור שוב אינו שוויוני, כי איבר אחד (פעיל) חדר לאיבר אחר (סביל). ושמא עלינו להדיר גם את החדירה מהשפה ולמצוא פועל שוויוני יותר במקומה? |
|
||||
|
||||
אני מתפלא עליך, נראה לי שהבעייה היא עם עצם הכתרת מוסד הנישואין על פי פעולת ההזדווגות על נגזרותיה המדויקות, כולל חדירה לפרטים הקטנים. ההגדרה הזאת היא די ארכאית, וודאי בהתחשב בזה שכיום הפעולה הזאת איננה ייחודית לנשואים1, והיא מצמצמת את שני הנוגעים בדבר מאנשים מורכבים ובוגרים שהחליטו לחלוק את כל מכלול חייהם יחדיו, לישויות המוגדרות על ידי האיברים שלהן. ההתמקדות שלך בתיאור הספציפי נראית לי כבר משנית, ומפספסת את הנקודה2. היא שקולה להתמקדות במחיר, אחרי שכבר קבעת מה המקצוע המדובר. 1 ויש שיטענו מן הסתם שהמוסד הזה אפילו לא מגדיל את תכיפותה. 2 וייתכן כמובן שאני מפספס את הנקודה. |
|
||||
|
||||
טושה פעמיים ושלוש! כולנו מפספסים את הנקודה רוב הזמן. נכון שצמצמתי את טווח המשמעות מאוד, אבל זאת כדי להראות שבבסיס יחסי האישות קיימת פעולה מאוד לא סימטרית. אמנם ניתן להתגבר על חוסר הסימטריה באמצעות עזרים טכניים, אבל אז פשוט מתחלפים הבועל והנבעל, והפעולה עצמה נותרת לא סימטרית. בעשורים האחרונים מנסים פלגים שונים של פמיניזם ומגדריזם להנחית ואף להעלים את חוסר הסימטריה הזה, והמילה בעילה מזכירה אותו יותר מדי ועל כן (ולדעתי בעיקר בשל כך ולא בגלל הקונוטציה של בעלות) היא מטואטאת החוצה. גם כאשר מרחיבים את היריעה מעט ומסתכלים על התא המשפחתי הבסיסי אין בו סימטריה כי הגבר לעולם לא נכנס להריון, לא יולד ולא מיניק. גם כאן יש תחליפים שמאפשרים גם לאשה לוותר על הסאגה הזו, אבל הדבר משול למי שעובד במשמרת ג' וישן ביום- זה מתאים למעטים ואילו הרוב המכריע מעדיף לעמוד בפקקים בוקר וערב. ונגיד שעכשיו באו איזה שבע שמונה הסתייגויות על זכותם המלאה של יחידים לבנות מערכות יחסים כרצונם, אבל תתקשה לשכנע אותי שאין מותר האחת על האחרות. הקשר הסטטיסטי החד משמעי והדו צדדי בין משפחות חד הוריות לבין מצוקה לדעתי מוכיח. |
|
||||
|
||||
רק שההנחה שלך שהבסיס היחידי או העיקרי (או הבלעדי) של מוסד הנישואין הוא יחסי האישות, היא כשלעצמה כבר בעייתית. היום, אם כבר הייתי מנסה להגדיר (וחושף את עצמי להמון הרמות להנחתה), הסיבה העיקרית של אנשים להתחתן/להקים משפחה היא על מנת להביא ילדים (כשכידוע גם זה לא בלעדי, אבל עדיין הרוב הניכר בהפרש גדול). ויותר מזה - כי גם זה יכול להביא לתגובה 'ואיך מביאים ילדים??' - לגדל ילדים. זה מאפיין הרבה יותר מובהק של זוגות נשואים, מאשר עצם קיום יחסי המין. ולבסוף, ברור שבבסיס גבר איננו זהה לאישה ולהיפך1. ובזה אני לגמרי מסכים איתך2. בין זה לבין כינויים שמתמקדים במי רכוש של מי ומי למעלה ומי למטה, הדרך ארוכה ולא הכרחית. 1 איזה מזל :-) 2 בטיעון דומה לא-סימטריה שלך אני משתמש כדי להסביר למה הומופוביה היא כל כך נפוצה ולסבו-פוביה לא3. 3 לא טיעון יחידי, אבל אחד משני העיקריים4. 4 אני חושש ההסתבכתי. טוב, נחכה ונראה. |
|
||||
|
||||
לא הנחתי הנחה כזו. התייחסתי רק לצביעות שבניסיון להדיר את המילה ''בעל'' בשם הפיסי, והתייחסתי אליה דרך פריזמה צרה מאוד כדי להסביר. |
|
||||
|
||||
לא יודע. התכוונתי להחרים עד שתצא מן השיח. בתגובה קודמת כתבתי לטאטא. |
|
||||
|
||||
אה, אני מבין מה הבלבול, אני קראתי "בשם הפיסי" כ- "בשם הפיזי" (מלשון פיסיקה), ולכן היה לי ממש קשה להבין למה התכוונת. עכשיו אני מבין שכתבת PC, ומכאן הכל ברור. |
|
||||
|
||||
זוטי דברים: העניין עם "בעל בית" הוא לא שזה צירוף כבול, אלא הסמיכות: זה עובד גם עם "בעל האוטו" ו"בעל הדרבוקה הורודה". |
|
||||
|
||||
____ גם כושים קוראים לעצמם ניגר - אבל אני מסכים, זה טיעון טוב. לעמות זאת, הטיעון שבעבר השמשו בו לתיאור של שמוצניקים הוא טיעון רע. לא סביר שמאז ומתמיד, זה צירוץ מקרים לא סביר. יש להניח שהפירוש הזה צמח מהפירושים האחרים. המשמעויות האחרות לא התאדו, לכן כתבתי ש"זאת אחת המשמעויות שלה היום", אחת, משמע יש אחרות. |
|
||||
|
||||
_______________ זה מופיע בהושע. במקומות אחרים בתנ"ך, מופיעה המילה "אדון" לציון אותה המשמעות ממש. וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן. (בראשית י"ח יב'). שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה, פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן, הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים, הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים; הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם, הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה (עמוס ד' א'). |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה את רוצה להגיד. שאין קשר אטימולוגי בין המילה בעל (במובן של הזכר בזוג נשוי) למילה בעל (במילה של בעל בית) או שיש קשר? אם אין קשר (מה שנראה לי לא סביר לחלוטין), אז כל התלונה שלך לא ברורה לי, אם יש קשר, אז ברור שאחד הפירושים קדם לקודם ואחד הפירושים לא היה קיים "מאז ומעולם". מה שברור זה שאת צריכה לבחור באחד משתי האפשרויות. |
|
||||
|
||||
המילה "בעל" במשמעות "אדון" היתה מאז ומעולם בעברית. את זה אתה רואה בתנ"ך. אתה רואה את זה גם בשמו של האל הכנעני החשוב ביותר, אל הגשם, שעקב חשיבותו נקרא "בעל"1. אתה יכול לראות את זה בנגזרותיה השונות של המילה "בעל", במשמעות "מי שיש לו". מבעל-בית2, דרך בעל-גוף, בעל-אגרוף ובעל-זרוע, וכלה בבעל-מום ובעל-מלאכה. במקומות אחרים בתנ"ך, אינך מוצא את המלה "בעל" בהתייחסות של אשה לבן-זוגה, אתה מוצא שם את המלה "אדון", שמשמעותה זהה. זה אומר משהו (לא מפתיע) על היחסים בין נשים לגברים אז. אם כן, גם במשמעות של "מי שיש לו", שהיא המשמעות השכיחה, "בעלי" פירושו "מי שיש לו אותי". וואלה, לא פירוש משהו. איך שלא תסתכל על זה, המלה "בעלי" עקומה. השאלה, למה אתם עולים על בריקדות לנוכח הניסיון לשנות אותה. האם, כמו חזי, אתה חושש שתיאלץ להשתתף בשטיפת הרצפות בבית? 1 ועל שמו, עד היום, גם בעברית המודרנית - "חקלאות בעל". 2 שבמשמעותו המקורית הוא לא רק "אדם שיש לו דירה להשכרה" אלא גם "בעל העסק" |
|
||||
|
||||
יש דרכים להסתכל על זה בלי שהמלה ''בעלי'' תראה עקומה, אבל אני לא הולך לעלות על בריקדות לנוכח הניסיון לשנות אותה. כמו שהדגימו במעלה הפתיל, לא משנה איך יגדירו את הבנאדם, ולא משנה מה היתה משמעותית של המילה. ''כושי'', ''שחור'', ''צבעוני'', ''אפריקאי'' או ''שוודי'' - כל עוד אנשים יחשבו שצבע העורם הבהיר הופך אותם לנעלים על בעלי עור כהה, זה לא ממש ישנה איך יכנו את בעלי העור הכהה. כך גם בזוגיות. לא משנה אם את מכנה את בן זוגך ''בעלי'', ''אישי'', ''אהובי'' או הגשאי, אם הוא (ואת) חושב ומתנהג כאילו את רכושו, אז השם לא נשנה. לעומת זאת אם אתם חשים ומתנהגים כשווים זה לזו, השם באמת לא משנה. |
|
||||
|
||||
א. אני מתקשה להבין למה כשנשים אומרות שבאופן מעשי השימוש במונח "בעלי" מפריע להם, באים אחרים (לרוב גברים) ומסבירים לנו שזה לא צריך להפריע. אבל זה מפריע. מפריע ממש ולא כעניין תיאורטי-אקדמי. ב. "כושי" במקורו נועד לתאר את מי שהגיע מארץ כוש. השימוש ב"כושי" כלפי כל שחור עור, מוחק את הזהות האתנית/לאומית שלך לכדי, ובכן, צבע עורך. גם כאן אפשר להבין את מקור העלבון בלי להתחבא מאחורי "אבל זה כינוי ניטרלי". עובדה, באים אנשים שמכונים כך ואומרים שזה מפריע להם. מפריע ממש, ולא כעניין תיאורטי. כשמשתמשים במילה שספוגה במטען רגשי ומי שמכונה כך מבקש/ת שלא להשתמש בה כלפיו/ה, הדבר ההגון הוא לא להסביר למה הוא/היא לא צריכ/ה להעלב, אלא להשתמש במלה שלא עמוסה בהיסטוריה. יותר מזה, אם אנשים יעצרו לחפש מלה שאינה "כושי" כדי לתאר אדם שחור עור, אולי הם בדרך ימצאו דרך לתאר אותו שלא ביחס לצורתו החיצונית. קל להגחיך את הדיבור התקין פוליטית, אבל לפעמים יש בו תועלת ממש. |
|
||||
|
||||
אין לי שום כוונה להסביר למישהו למה משהו שמפריע לו (או לה במקרה זה) לא צריך להפריע. כל מה שאמרתי זה ששנוי הטרמינולוגיה אינו מועיל כאשר המהות לא משתנה, ולכן, משיקולים מעשיים, עדיף להתמקד בעיקר (שזאת המהות) ולא בטפל (שזאת הטרמינולוגיה). |
|
||||
|
||||
ראיתי ברחוב מישהו בעל צבע עור מסוים. איך אני אמור לקרוא לו? פעם יכולתי לקרוא לו אתיופי אם אני לא באזור דימונה. היום גם זה לא עובד. באותה מידה אני לא מסוגל להבדיל בין סיני ליפני ולקוראני. לכן מבחינתי מילה שתתאר את כולם תהיה מועילה, גם אם נראה לך שהיא גזענית. האם את הולכת לעלות על בריקדות בכל פעם שמוזכר "האדם הלבן"? (לבן? אירופי? קווקזי?) |
|
||||
|
||||
"לקרוא לו" לאיזה צורך? |
|
||||
|
||||
לעשות את שלו, כמובן |
|
||||
|
||||
במובן: להתייחס אליו, לתאר אותו. כרגע זה אחד הדברים שידועים לי עליו. |
|
||||
|
||||
Jack: The television audience doesn’t want your elitist, east coast, alternative, intellectual, left wing…
Liz: Just say Jewish Jack, this is taking forever. |
|
||||
|
||||
אלו הם סטראוטיפים. אבל לגיטימי באותה מידה לתאר מישהו עם כיפה קטנה או לבוש חרדי כיהודי (כנ''ל סיקים ודרוזים, עם הלבוש היחודי להם). |
|
||||
|
||||
רואן אטקינסון שומר על קו דק כחול. |
|
||||
|
||||
ועוד בעניין הזה: כמו שכבר כתבתי בתגובה 548831, ה־African Americans הם (לפי הגדרה, בערך) מי שמוצאם מילידי אפריקה שמעבר לסהרה1 ועברו לארצות הברית. כמו שהראיתי שם, אין שום דבר נוסף שמשותף להם, אבל בכל זאת הם רואים את עצמם כקבוצה אחת (למיטב הבנתי: לפי רמת ההזדהות עם אובמה, שהוא חצי לבן2 וגם החצי השני מגיע ממזרח אפריקה - מוצא שונה מאוד מזה של רוב האפרו־אמריקאים. 1 הצלחתי להתחמק מהמילה המפורשת. צריך להמנע מהכללת המוגרבים ולהימנע מהכללת אילון מאסק וסטנלי פישר. 2 מותר לכתוב "לבן"? |
|
||||
|
||||
למעשה, יש הרבה דברים שמשותפים להם. היסטוריה משותפת מאז שאבותיהם הובאו לארה"ב. היסטוריה שונה מזו שחוו לבנים שחיו בארה"ב1. ומהבחינה הזו, לא מאוד משנה מאיזה חלק של אפריקה הגיעו אבותיך. סביר להניח שאתה גם לא יודע את זה. יותר מזה. התפיסה של ה-one-drop rule שבסופו של דבר, עדיין נמצאת בתודעה האמריקאית2, תגרום לאובמה להתפס כ"משתייך לקבוצה שלנו" בעיני אפרו-אמריקאים, אף על פי שהסיפור שלו שונה לגמרי. היא גם תגרום ללבנים לראות אותו ככזה. אבל זה עניין ספציפי בארה"ב. אדם שחור-עור בארץ יכול להיות כושי-עברי, יכול להיות אתיופי, יכול להיות מבקש מקלט מאריתריאה, יכול להיות מבקש מקלט מסודן, יכול להיות מהגר-עבודה / עובד זר מגאנה... וכל אלה הן זהויות שונות לגמרי. 1 או לפחות - שונה מזו שחוו לבנים שחיו בארה"ב, אחרי שהפסיקו להביא עבדים לבנים לעבדות-קצובה מאירופה (משרתים חוזיים). 2 ולכן אנשים שבמקומות אחרים בעולם לא נחשבים לשחורים, נתפסים כשחורים בארה"ב. |
|
||||
|
||||
היה לנו דיון על זה בעבר. תגובה 566970 כעקרון, אני מסכימה אתך. מנגד - תראה שדווקא מי שפתח את הדיון הזה, גם סבור ש"בעלי" "עוזר" לי1. ____ 1 ופה, אני חייבת לציין שבחוג חברי ומכרי, הסטנדרט הוא שלנו, לא של חזי. היחידה שהכל עליה, לגמרי, היא אלמנת היי-טק שנשואה לבחור עם וורקוהוליזם קיצוני, עד כדי כך שהצליח לפספס כליל את גידולו של בנו הראשון, בעודו עובד מהבית. |
|
||||
|
||||
יש פה גם עניין נוסף. בניגוד למלה "זקן" למשל, שהיא עצמה ניטרלית, במילה בעל - מובנית אדנות. תאר לך שבמלה "כושי", היתה מובלעת משמעות של "עבד"? אז לא היה די בלהפסיק להתייחס לשחורי-עור כאל עבדים, המלה עצמה בעייתית1. 1 אאל"ט ואאז"נ - ככה זה בערבית. |
|
||||
|
||||
ואללה. תארי לך שבמילה ''עבד'' הייתה מובנית גזענות. |
|
||||
|
||||
מעניין, משום מה הנחתי תמיד שזה הפוך: המילה "בעל" הגיעה לעברית כשמו של אותו אל וממנו התגלגלה לשימוש הכללי יותר. |
|
||||
|
||||
שמות של לא מעט אלים כנעניים מתארים את תפקידם. לדוגמה: ים ומות. נראה לי שגם אל. לכן לא מן הנמנע ששם האל אינו המקור. |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה "מאז ומעולם" לכל מילה יש מקור1 כלשהו, והיא נכנסה לשפה מתישהו מסיבה כלשהיא, ועברה גילגולים שונים. המילה "בעל" בעברית היתה, בהתחלה, כנראה, סימן לרכוש. משם היא התגלגלה לכל מיני משמעויות, בין השאר, לציין את הזכר בזוג נשוי. המילה "בעלי" היא לא "עקומה" - היא מילה עם היסטוריה נוראה - אבל במילה עצמה - כמו שהיא משמשת אותנו היום - אין עקמומיות. היא מסמנת משהו שצריך סימון, ועושה את זה באופן מדוייק בלי לפגוע באף אחד במכוון. אני לא עולה על בריקדות לנוכח הנסיון לשנות אותה, בבקשה ובהצלחה. שינוי בשפה זה דבר טוב. אני עולה על בריקדות לנוכח הנסיון להתעלם מהעובדה שמילים משנות את משמעותן. שאפשר להסיק מהתנ"ך על פירוש המילה "בעלי" היום, שמתנחלים הם מי שמתיישב בנחלה, שגזענות מתייחסת לגזע בלבד וכו'. |
|
||||
|
||||
מצד אחד, אני בעד שוויון בחיי הנישואין, וגם במישור הסמלי (ראו את השם שלי). מצד שני, אני בעד הידוק הקשר הזוגי, גם במישור הסמלי (ראו את השם שלי). הבעיה היא לא עם "בעלי" - תמי באמת שייכת לי, כשם שאני שייך לה. הבעיה היא עם "אשתי" החלבי1 מדי. יוחלף בזאת ל"בעלתי". 1 מתנצל בפני החלב ואוהדיו על המטאפורה. |
|
||||
|
||||
בדיוק, כבר שנים אני אומרת שיום אחד תקופת האנימציה הזו תיזכר כמביכה וולגרית במיוחד. מצד שני אמרתי את זה לפני עשור וזה עדיין לא קרה. נחכה. |
|
||||
|
||||
על איזה אנימציה בדיוק מדובר? |
|
||||
|
||||
נועה דיברה על תלת מימד, אני דווקא מתכוונת לקשת רחבה הרבה יותר :-) לסטנדרד של האנימציה הדיגיטלית, עם המרקמים ופרטי הפרטים הכמו-ריאליסטים שלה. |
|
||||
|
||||
אה, כמו חיי פיי וספר הג'ונגל שיצא לאחרונה? (כי בבית הילדות כרגע רואות 'החיים' בלופ, הכי לא גיגיטלי שיש). |
|
||||
|
||||
אני מניח שכוונתך לאנימציות שמנסות לחקות מראה גרפי מצולם (כלומר פרספקטיבה ועומק וטקסטורה). זה סוג של ביזבוז זמן על גימיקים, אנימציה יכולה מדיה מאוד איכותית אם לא מבזבזים מאמץ על גימיקים ובמקום זאת משקיעים בדברים אחרים. אני ממליץ בחום על סרט האנימציה היפנית הבא: five centimeter per second יש תרגום כיתוביות לאנגלית ויש כנראה דיבוב לאנגלית שראיתי בחטף אתמול (לכן איני יודע מה טיבו). התוכן והסגנון קשים לעיכול (סגנון זרם התודעה) .יתכן שאצרף כאן לינק לדיבוב באנגלית. הכיתוב בעברית עלוב (כנראה תרגום גוגל של הדיבוב באנגלית). אני קראתי מספר פעמים את הכיתוביות באנגלית כדי להבין מה קורה שם, לא מצטער על הזמן, משהו ברמה של "הנסיך הקטן". |
|
||||
|
||||
הלינק הוא הדיבוב עוזר למעקב אחר הטקסט (אלמנט חשוב ביצירה הוא הטקסט שמעביר מסרים ופואטיקה). אבל: הרזולוציה בפטעל של הסרט בלינק נמוכה למרות שנכתב שהיא 720P. אם כך מסלול צפיה אפשרי הוא לראות את הסרט בדיבוב האנגלי, ואחר כך, לאחר שמפנימים את הטקסט, לראות בברזולוציה איכותית אותה אסור לפספס. אפשר גם לקנות DVD למי שיש עודף כסף או להוריד ברשת טורנט למי שיש לו תנאים להורדה בטורנט. |
|
||||
|
||||
כן, בדיוק לסרטים הללו התכוונתי. אבדוק את הסרט היפני - תודה! אםכי אני בד"כ לא אוהבת גם את סגנון האיור של פנים ועיניים באנימציה היפנית. |
|
||||
|
||||
אין לי ויכוח עם מה שכתבת; עדיין אינו מסביר מדוע אי אפשר לממש את הרפורמה עליה חתמו כבר, במקום לסגור את הערוץ. יש בעיה בגביית אגרת הרדיו והטלוויזיה? אפשר לפתור את הבעיה. נניח לשריין בחוק אחוז מסוים או סכום מסוים מהמיסים שגובה מדינת ישראל לטובת רשות שידור ציבורית. לנתק את הרשות מהגביה ולנתק את הגביה מהציבור. כמובן שהדבר העיקרי ברפורמה: ניתוק רשות הציבור מהפוליטיקאים לא נעשה ממש חוץ ממלל. עדיין יישאר השר האחראי ועם ביטול האגרה נוספה והועמקה התלות במערכת השלטונית. |
|
||||
|
||||
זה בגלל שזה מס גולגולת, ולא מס פרוגרסיבי. |
|
||||
|
||||
מצד שני שווה לקחת בחשבון תובנות אחרות שבאות מתחום ניהול ואירגון חברות. למשל, אחת ההשפעות של ההנהלה על התנהלות החברה היא הלחץ לעשות יותר עם פחות משאבים. הסיכון הוא שהתנהלות כזאת תוביל לסחף ניהולי או לקריסה, אי יכולת לבצע משימות וכשלים לא צפויים, או תיגמול הדבר הלא נכון (למשל הצלחה בכיבוי שרפה ולא מניעתה) או התוצר הלא נכון (עושים מה שיכולים ולא מה שרוצים). |
|
||||
|
||||
הלחץ לעשות יותר עם פחות משאבים מועיל כל עוד הוא בגדר הסביר. החל משלב מסוים (שהחכמה היא לדעת איפה הוא) צמצום המשאבים מגיע לנקודה כזאת שהאמורים לעשות פשוט מוותרים על הנסיון לעשות מתוך תחושה שזה בכל מקרה בלתי אפשרי. |
|
||||
|
||||
כמובן, בכל עניין צריך להיזהר לא ליפול מעבר לקצה. יציבות ושרידות מחייבות להשאיר שכבת "שומן" כדי לא להפוך את החברה משמנמנה לאנורקסית. אבל במקרה דנן לא מדובר על התלבטות באשר לעובי השוליים שלפני הקצה - מדובר על אוביסיטי מפורש, עם שוליים של מעל 60%. |
|
||||
|
||||
יכול להיות, אינני יודע. בכל מקרה, מה שלכד את תשומת לבי זו הכרזה שנשמעת כזאת גורפת ויפה "ארגון שישדר אלפי שעות בשנה יותר מאשר משדרת כיום רשות השידור, וכל זאת תוך חיסכון של כ-300 מיליון שקל בשנה". אינני יודע כמה זה אלפי שעות יותר, וגם אני לא יודע אם הרצון להקטין את נתח המשכורות לרבע מהתקציב זה הגיוני ומעשי - מה קורה במקומות אחרים? חברות עומדות בפניה בעיה של סחף ניהולי כאשר הפער בין מה שחושבים שעושים ובין מה שבאמת עושים מביא לכך שמוציאים יותר כסף ואז מתחילים לקצץ בעלויות אבל לא מוותרים על "תוצרים" - עשה יותר עם פחות. |
|
||||
|
||||
הייתה הכתבה הזאת שניסתה להשוות עם ערוץ 10 |
|
||||
|
||||
זאת השוואה של ערוצי טלוויזיה בלי התייחסות לשידורי הרדיו של רשות השידור. |
|
||||
|
||||
בחינת המתווה לשידור הציבורי - דו"ח הביניים מתייחס גם לרדיו. |
|
||||
|
||||
בסקירה מרפרת לא ראיתי נתוני שכר נפרדים לעובדי רדיו ציבורי במדינות אחרות. לפי תקציר הדו"ח עולה שבשנת 2012 ברדיו קול ישראל השכר היווה קצת פחות מ- 60% מההוצאה השנתית ובטלויזיה קצת פחות מ- 50%. הם גם כותבים (הדגשה במקור) "...בקול ישראל...ניתן מענה כולל ומקיף לכשלי השוק בתחום שידור הרדיו...[ו]מדובר בשירות ברמה גבוהה שעולה בקנה אחד עם השירותים שמספק שידור ציבורי בעולם...בתחום הרדיו שומר קול ישראל על ערוציו על רלוונטיות...". |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאתה אומר משהו כמו "לא בטוח שהם יצליחו במשימה שלקחו על עצמם". וזו נשמעת לי עמדה שדי קשה להפריך, לפחות בשלב זה. ככל שהבנתי קיימת הסכמה די רחבה שהארגון העכשווי (ביחוד בערוץ 1) פחות יעיל מארגונים מקבילים אחרים. אבל בין כה וכה לא זו הנקודה שעליה רציתי לעמוד. אין לי מה לתרום בהערכת יעדים ניהוליים של רשתות שידור ולכן קל לי להסכים ש*אולי* ההתיעלות תכשל. השאלה שעניינה אותי היא "את האינטרסים של מי חברות ממשלתיות אמורות לקדם?" והתשובה שנראית לי מובנת מאליה היא שהן אמורות לקדם את האינטרסים של האזרחים/צרכנים ולא את האינטרסים של העובדים. |
|
||||
|
||||
1. הבעייתיות הגדולה של האגרה היא בכך שהיא מס רגרסיבי - "מס גולגולת". זוג צעיר עם טלויזיה 14 אינץ' משנת תרפפ"ו משלם את אותה אגרה כמו אוליגרך עם 8 מערכות קולנוע ביתי תלת מימדי. 2. האם במאה ה-21, שידורי טלויזיה (ורדיו) הם שירות ציבורי חיוני שהמדינה צריכה לספק לאזרחיה? ואם כן, מדוע דווקא תקשורת טלויזיונית ולא אינטרנטית (ומדוע לא תקשורת מודפסת)? 3. בהנחה שיש לה שווי כלכלי, מדוע לפרק את רשות השידור ולא להפריטה? |
|
||||
|
||||
1. מסכים, אין צורך באגרה. השידור הציבורי ראוי שימומן מתקציב המדינה- משרד החינוך והתרבות. 2. כן. משום ששידורים ממומנים באופן ציבורי מפיקים תכנים שלא משיקולי רייטינג. בתקשורת מודפסת כל צרכן ניגש לתכנים שמעניינים אותו (אחי, תעביר ת'ספורט) ולכן יש ריבוי קולות. בתקשורת המשודרת המסחרית שיקולי הרייטינג מכריעים, ואילו השידור הציבורי קיים כאלטרנטיבה שיוצרת תכנים "איכותיים" שלא מושפעים מרייטינג, וטלוויזיה חינוכית. 3. יש כבר טלוויזיה מסחרית, והרגולטור החליט שאין צורך להוסיף מתחרים. |
|
||||
|
||||
לגבי 2, לא ענית לי מדוע במאה ה21 המדינה צריכה לספק תכנים איכותיים (דרך אגב, מי קובע מה איכותי? והאם באמת ערוץ 1 סיפק לצופיו תכנים איכותיים? האם האירוויזיון, המונדיאל או האולימפיאדה הם הדוגמאות שלך? האם "מבט שני" איכותי יותר מ"עובדה" או ש"מבט" איכותי יותר מחדשות ערוץ 2?) בכלל, וגם אם כן - מדוע דווקא בשיטת תקשורת ישנה מהמאה ה20 שנישאת על גלי רדיו, ולא בשיטות מודרניות יותר כמו המרשתת (או לחילופין על שיטות מסורתיות יותר כמו עיתון). ומה היתרון בכך שהממשלה מספקת תכנים איכותיים אם הציבור - במציאות של ריבוי ערוצים - לא צורך אותם (ע"ע רייטינג)? לגבי הטלויזיה החינוכית/לימודית - אני מסכים שדווקא במקרה הזה זוהי אחריות המדינה, כחלק ממערכת החינוך שלה. |
|
||||
|
||||
עדיין רוב הצריכה נעשית בערוצים המסורתיים. אני מניח שזה ישתנה בעשר השנים הקרובות, אבל הערוצים המסורתיים הם הבסיס. ה־BBC (כמובן) הוא דוגמה לשידור ציבורי שעובר גם לאינטרנט (קראתי לא מזמן ראיון עם מישהו ב־BBC על הנושא הזה. אבל אני לא זוכר איפה). |
|
||||
|
||||
אולי פה? |
|
||||
|
||||
דו"ח הוועדה מראה שנתח השוק של השידור הציבור (נכון ל-2012) בטלוויזיה באירופה נע בין 21% בבריטניה ל-40% באיטליה. |
|
||||
|
||||
באמת? לתחושתי דווקא רוב צריכת התקשורת כבר היום נעשית דרך המחשב או המובייל ולא דרך הטלויזיה. לפחות אצלי בבית זה ככה. אנחנו מקבלים את המידע שלנו בסלולר והילדים ביו-טיוב. הטלויזיה רוב הזמן כבויה, וכשהיא פתוחה זה לתכניות מאוד ספציפיות שהילדים אוהבים בערוצים שלהם. ואני שואל שוב - האם הטכנולוגיה בה משדרים היא העיקר (במיוחד שזו טכנולוגיה של המאה שעברה) או התוכן? אם כבר מדברים על שירות ציבורי בסיסי שהמדינה צריכה לספק לאזרחים אז דווקא יכולת הקליטה חשובה מאשר השידור. לדעתי יותר חשוב שלכל אזרח יהיה חיבור אינטרנט (ולו בסיסי), ושירותי טלפון (תוך ארצי) חינם מאשר שידור ציבורי. |
|
||||
|
||||
אין צורך בתקשורת מודפסת ממומנת ע''י המדינה מהסיבה שכתבתי- ריבוי הקולות נמצא שם באופן אינהרנטי. מדוע המדינה צריכה לספק תכנים ''איכותיים'' - כי ככה היא החליטה. באותה מידה אתה יכול לשאול למה היא תומכת בתאטרון. האם באמת סיפק הערוץ הממשלתי תכנים איכותיים- רוב הזמן לא, אבל זו דעתי האישית. בגלל זה שמתי את ה''איכותיים'' במרכאות. מה היתרון אם הציבור לא צורך אותם- ההפך מרייטינג זו המטרה ולא הכשל. התכנים ה''איכותיים'' יהיו זמינים. מיעוט מבוטל גם הולך לאופרה ועדיין היא זוכה לתמיכה ממשלתית. |
|
||||
|
||||
אני גם נגד תמיכת המדינה בתיאטראות - בעיקר מכיוון ש70% מהתקציב הולך לתיאטראות בת"א יפו. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג האם הנתון שנתת נכון, אבל מכיוון שברור שיותר מ-70% מההצגות בישראל הן הצגות של תיאטראות תל אביב יפו 12, הרי שמדובר פה בתקצוב חסר. חוץ מזה, נדמה לי שלמעט הבימה, שאר התיאטראות, המבנים בהם הם יושבים וכו' מתוקצבים בעיקר מתקציב העירייה ולא המדינה. 1 גם אם הצגה של בית ליסין מוצגת באולם בבאר שבע, היא עדיין הצגה של בית ליסין, עם שחקנים של בית ליסין, ציוד של בית ליסין וכו'. 2 למעשה, אני יכול לנחש, שאם נשים את כל תיאטראות ישראל שאינם בתל אביב על כף אחת, ואת הקאמרי על הכף שנייה, יהיה איזון. |
|
||||
|
||||
כן, אבל זה לא מצב שקדם לחלוקת תמיכת המדינה, אלא התפתח יד ביד עם חלוקת התמיכה. אם התמיכה תשונה כדי לתת יותר העדפה לתיאטרון מחוץ לת''א, יהיה יותר תיאטרון מחוץ לת''א. לא שאני תומך בזה במיוחד, אבל זו נראית לי סיבה סבירה לפריפריאליים להתנגד למדיניות. |
|
||||
|
||||
פסטיבל הזמר והפזמון, שבזמנו היה מאוד איכותי, סייע מאוד לקידום של תרבות פופולרית איכותית במוזיקה הישראלית. זה לא עניין של מה בכך, להפיק אירוע כזה כשהוא נקי מפרסום סמוי או גלוי ותוך תשומת לב לאיכות ולהצפת חומרים מקוריים של יוצרים (השווה לתחרויות המוזיקה בערוצים המסחריים, שהן בעצם קריוקי מתוחכם עם סינמטוגרפיה מניפולטיבית להחריד). ז'אנר נוסף שיש לו ערך מוסף בשידור לא מסחרי הוא תכנים לימודיים, מהסוג שגדלנו עליו (שיעורי אנגלית למשל), אבל גם היום יש תוכניות כאלה. לגבי החדשות - יש אינטרסים בדיווח גם לבעלי הון וגם לאנשי שלטון, אז קשה לקבוע שזה סוג שידורים שיש לו עדיפות. אם כי לתוכניות תחקיר מעמיק בנושאים "לא סקסיים" בהחלט יש יותר סיכוי בערוץ לא מסחרי. לגבי יצירה מקורית - הערוצים המסחריים נוטים לפשל ולעגל פינות בקטע הזה. אם כי לא ברור לי למה - בזמנו הופקו בערוץ הראשון המון תכנים שהיו בעצם צילומי מחזות והופעות: מחזות של נסים אלוני למשל, הופעות של אמנים בצוותא וכולי. זו נראית "עבודה קלה" אבל בעצם זה נתן ערך מוסף אדיר לצופה ותיעוד משמעותי ליצירה התרבותית כאן. אני לא רואה ערוצים מסחריים עושים זאת למרות הקלות שבעניין (בהשוואה להעלאת יצירה מקורית מאפס). לגבי מדיה אחרת: אפשר לצפות בשידורים גם באינטרנט - באתר הרשות וביו-טיוב (חלק מהתוכניות אפילו עולות לרשת יום לפני השידור בטלוויזיה). לא נראה לי שיש ערך מוסף גדול לאתר שהוא ערוץ תוכן ממלכתי. |
|
||||
|
||||
אחד הדברים המטרידים אותי הוא כאשר אושיות הטלביזיה המסחרית אצלנו (נניח ארז טל ודן שילון) טוענים שהם נותנים להמון הצופה את מה שהוא רוצה. עד כמה שאני מסוגל לשפוט כחלק מן ההמון הצופה, אנו די מוכנים לאכול כל מה שיתנו לנו. הנה כי כן, הטלביזיה המסחרית היא וולגארית, נמוכת-מצח ומכורה לרכילות, סנסאציות ופרובוקציות זולות לא משום שאנו כאלו, אלא משום שה''ה שילון וטל הם כאלו. |
|
||||
|
||||
2. נדמה לי שאין הרבה שיחלקו על כך שמצב העיתונות המודפסת רע מאוד. דרוש עיתון ציבורי! |
|
||||
|
||||
גלעד ארדן התגאה בכך ש"נחזיר את השידור הציבורי לעם". אנו צפויים לרדיו וטלוויזיה בסגנון ישר"ה, נוטפי מורשת יהודית וגאווה ציונית. החלק הציבורי, העצמאי, שלא חושש לנשוך ולבקר יעומעם במופע אחדות ציוני גאה. מדוע הם עומדים לפגוע ברדיו אם לא כדי לפקח על תכניו? |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |