|
||||
|
||||
זיווג נובע מזוג. לא להיפך. אהובי = זה שאני אוהבת. לא זה שעושה איתי אהבה. נקודת המוצא - היא שלך. לא שלי. כך או כך, הואיל ובעל = אדון, אפשר לקרוא לאקט "בעילה" - "פעולת אדנות". מקומו של הביטוי הזה לא יכירנו בזוגיות שיוויונית. באומרי "יחידה כלכלית" - אין כוונתי אף כל כך רחוק כימיהם של קין והבל. במאה ה-17 וה-18, ובאזורים מסויימים בארה"ב, למשל - אף במאה ה-19 - זה היה המצב. גם משק של חקלאי, שמגדל תבואה, כלל (לא מעט) חיות: סוס / פרד / חמור / שור בשביל לחרוש בו. פרה / עז / כבשה לחלב. תרנגולות / אווזים לביצים, חזיר לבשר (בארצות שנהגו לגדל). 3 האחרונים, אגב, לא רק בבתיהם של איכרים, אלא גם בבתיהם של פועלים חקלאיים ושל אורגים ויתר בעלי מלאכה שחיו בכפרים. אתה שייך לסוג האנשים שחושבים ש"בשביל כוס חלב לא צריך לקנות את כל הפרה"? את השותפות הזו במשק, אם אתה לא משיג ע"י אשה, אתה משיג ע"י פועלת שכירה. לפועלת שכירה אתה משלם כסף, והיא לא תביא לך צאצאים חוקיים (באותן הארצות שנהגו לגדל חזירים). 1 שזוכה להערכה אפסית. |
|
||||
|
||||
באופן כללי אני מסכים עם מה שאת כותבת כאן, למעט הפסקה הראשונה: זה בדיוק מה שהוא טוען לגבי המילה "בעל". |
|
||||
|
||||
אתה טועה בקשר לנקודת המוצא. בתגובה 643663 דיברתי על הפועל "לבעול". פועל שהוא תולדה של מושג ה"בעל". כמו כן יש את מושג ה"כיבוש" שפחות מופיע בשימוש יומיומי (הגם לכבוש את המלכה עמי בבית). ולכן, היות ואהובי - זה שאני אוהבת. ובן זוגי - זה שחי איתי בזוג, גם בעלי - זה שחי איתי כבעל ואישה. ומכל אלה יש תולדות. ושום מאבק פמיניסטי לא ימחק את מאפייני הפעולה הפשוטה שהיא כיבוש - הזכר נכנס לשטח של הנקבה ומותיר שם "נציגות", שלפעמים מתפתחת ומשנה באופן כולל את גופה של הנקבה - הריון, לידה הנקה. זה גם מעלה אצלי תהיות בקשר לצורת סלנג שנשים משתמשות בה לפעמים: זיינתי אותו - הן אומרות. היא יכולה להיות מאוד אקטיבית בחשקה ופעולותיה במהלך המעשה. עדיין, עם כל הלהיטות, היא זו שמקבלת אותו אליה. ולכן מהות הפעולה הזו איננה שוויונית. זו מלחמה בטחנות הרוח. טוב שהזכרת את המתיישבים בארה"ב. רבים מהם היו גברים שחיו לבד. האיש קם מוקדם בבוקר, חולב את הפרות (אם יש), מפזר אוכל לחיות המשק, ויוצא לעמלו. בסוף היום הוא חוזר, דואג שוב לאוכל, לפינוי המכלאות מזבל וכו', תיקונים קלים בבית וזהו. את האריגים/בגדים - הוא היה קונה מאחרים שהכינו אותם. לגדל תרנגולים/אווזים/חזירים/עיזים זו לא טרחה גדולה. אני שייך לסוג האנשים שחושבים ש"בשביל כוס חלב לא קונים פרה שלמה". צריך סיבה כבדת משקל יותר מאשר כוס חלב. הצגת אחת מן הסיבות - אתה רוצה שהפרה (ויסלחו לי כולם על הדימוי, אני ממשיך בקו שהתחלת - בלי כוונה רעה. אני בטוח.) תמליט לך עגלים, תיתן לך חלב, וגם תעזור לך בחריש ופעולות אחרות. בשביל כוס חלב בודדת, לא קונים פרה. אני גם שייך לסוג האנשים שחושבים שבימינו עדיף לא לצרוך חלב. הפרות הפכו תוקפניות, וכל מי שצורך חלב חשוף לסיכונים שלא שווים את כל העסק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |