|
אני מצר מאוד על ההחלטה, וסיבותי כנראה שונות משלך. אני עוין את הרדיו יותר מאשר את הטלוויזיה, ודווקא מפני שהוא מוצלח יותר. ה"עצמאות" שלו היא המרגיזה, מפני שפירושה הוא מתן מונופול למעטים לנצל את המיקרופון לקידום האג'נדה שלהם. קח למשל את קרן נויבך. עיתונאית חרוצה, חכמה, דעתנית, מעמיקה ובעלת מבטא בלתי נסבל, אשר זכתה ברצועת שידור יקרה מפז ומנצלת אותה בלי בושה ובלי ליאות לקידום תפיסותיה הכלכליות. סלח לי, אני לא רואה שום סיבה שאממן את זה. לו לכל הפחות היתה לי איזו דרך להשפיע על התכנים; ככל שמנתקים מזיקה פוליטית היכולת של להשפיע פוחתת. בטלוויזיה הנזק הוא רק כמה מאות שקלים (למעשה, עד החוק הזה היה אפס כי אין לי טלוויזיה). לגבי הרדיו, הנזק עשוי להיות משמעותי בהרבה. ההחלטה האחרונה תחזק את איכות הרדיו ועצמאותו ואולי תשפר גם את הטלוויזיה, ולכן עדיף בעיני המצב הקיים. התשלום שאשלם מעתה הוא בונוס.
(לגבי גימ"ל ו-88: חוץ מהעניין העקרוני של העדפת בעלות פרטית, הם באמת נחמדים)
|
|