2603 |
|||||
|
המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אחרי כתב אישום כזה נגד האדריכלים באשר הם, אני רוצה רק להגיד מילה טובה על האדריכלית שתכננה את הבית בו אני גר היום. היא לא תכננה חללים שאחרי קבלת טופס 4 יפרצו ויגדילו את הבית, היא לא תכננה מרפסות שניתנות לסגירה קלה ולא חוקית והיא לא תכננה בית שהוא שכפול של אין-ספור בתים אחרים. היא תכננה את הבית שעליו חלמנו ושאותו רצינו, שימלא בצורה טובה אחר הדרישות שלנו, שיראה יפה לעין, שיהיה בו מקום לכל מה שנרצה שיהיה בו והעיקר, שיהיה לנו נעים לגור בו, וכל זה בעלות של פחות מאחוז אחד מההוצאה על הקמת הבית. היא לא עובדת בשום משרד עם קשרים וחברים עשירים אלא היא עצמאית שעובדת מהבית או מהמכונית וחלק גדול מהעבודה שלה זה לא תכנון הבית אלא הכנת התכניות לאישור ועדת התכנון והתמודדות עם הביורוקרטיה הבלתי אפשרית שהמדינה מזמנת לאנשים שרוצים לבנות את ביתם בעצמם. אז לפחות אדריכלית אחת הצליחה להתרומם מעל לביצה שתוארה במאמר וחשוב לדעת שיש גם כאלו. |
|
||||
|
||||
וואו... אני מניחה שזה יהיה לא אתי, לבקש כאן את שמה. הלו מערכת? - מותר? |
|
||||
|
||||
מה לא אתי בזה? |
|
||||
|
||||
לא יודעת, אולי בסופו של דבר זה ייראה כמו כל האנשים הנחמדים ההם שכתבו פעם - "הייתי אצל הגרפולוגית הנפלאה, המשגעת, המהוללת, אנה רוקן, והיא ממש סידרה לי את החיים בצורה מד-הי-מה...", או כמו משהו טרי ממש מהיום - תגובה 380592. אני עדיין מחכה, אולי תהיה תגובה של המערכת. |
|
||||
|
||||
בשביל דברים כאלה, יש לי כתובת דואל. |
|
||||
|
||||
לי אישית יש בעיה, אבל עקרונית אתה צודק. תודה. |
|
||||
|
||||
כפי שאני הבנתי את המאמר, הוא אינו מאשים את האדריכלים אישית, אלא מצביע על בעיות מבניות ומובנות בתוך תנאי המקצוע והשוק, שמשפיעים על ההתנהלות ויחסי העבודה בתחום (בשונה מהתלונות המוכרות על עו"דים, שמניחות שמדובר באופי בעייתי של מי שניגש לעסוק במקצוע זה). לי זה הזכיר תלונות ששמעתי בעבר ממעצבים (מעצבי מוצר, מעצבים תעשייתיים). התנאים וההתנהלות בתחום זה היו קשים למדי בשנות השמונים והתשעים: שכר מינימלי לצעירים, חוסר אפשרויות קידום, אין פרנסה מספקת לעצמאים קטנים וכולי. זה כמובן השפיע על האווירה, המוטיבציה והתככים, וגם על איכויות המוצר המעוצב (למי יש כוח להשקיע בחזון, כשאף אחד לא רוצה לקנות את הדגם שלך, חוץ מרשת GoIn בכמה גרושים, בקונסיגנציה). נדמה לי שהמצב בתחום העיצוב התחיל להשתנות בעשור הנוכחי, בין היתר בגלל עליית קרנם של כמה וכמה מעצבים ישראליים "כוכבים" בחו"ל. |
|
||||
|
||||
ואחרי הרהור קל: סיבה נוספת לעליית קרנו של מקצוע העיצוב (מוצר, תעשייתי) בשנים האחרונות היא התבססות ההיי-טק כתעשייה הפולטת מוצרים חדשים - והצורך בעיצוב ראשוני של מוצרים חדשים, הן מוצרי חומרה ("ברזלים") והן מכשור רפואי למשל. הצורך הזה מחייב שכירת מעצבים מנוסים, בשונה מהצורך בחיקוי מוצר עיצובי קיים, שבשבילו מספיק להעסיק ביצועיסט. |
|
||||
|
||||
אכן, העיצוב התעשייתי נמצא בספרה קרובה לאדריכלות, מבחינה, איך נאמר.. בראנג'אית. יש מידה מסויימת של שיפור ביחס התעשייה לנושא העיצוב, מה שתמיד היה חלש בארץ (חוסר של תרבות עיצובית, חוסר הבנה מה זה "עיצוב תעשייתי" בכלל) - אבל העיצוב התעשייתי רחוק מהמנוחה והנחלה. בתחום הזה קשה מאוד לבוגרים טריים להשתלב. גם היום. מעטי מעט עובדים בתחום בסוף לימודיהם - אני משער שבין 20% ל30% מהבוגרים הטריים של השנה שעברה עובדים בתחום העיצוב התעשייתי - וגם זה בגלל שכתר מנהלים תוכנית שגייסה כ15 מעצבים חדשים השנה (כמות עצומה - כ10% מהבוגרים השנה עובדים בה). חלק גדול מוצאים את עצמם עובדים ביצירת מודלים ועיצוב דוכנים לתערוכות, וחלק זולגים לתחום העיצוב הגראפי. כמה גם יעסקו בתכומים שמתרחקים מעיצוב תעשייתי - תכנון ממשק משתמש, או כתיבה אודות עיצוב. מתוך אותם 20-30 אחוז אני מעריך שבערך 10% עוסקים בעיצוב ממש. השאר יהיו ביצועיסטים\\\\אנשי מחשב - ורובם לא ישרדו במקצוע יותר משנה שנתיים (עד שדור חדש של קופיפי סולידוורקס יצא מהאקדמיה ויסתפק בשכר שנמצא במדרגת המס הנמוכה ביותר). בארץ ישנם בסביבות 20 משרדי עיצוב שבהם עובדים יותר מ3 מעצבים. משרד שבו יש יותר מ5 מעצבים נחשב משרד גדול (יש, אולי, 5 כאילו בארץ - אני כרגע מסוגל לחשוב רק על שלוש. בקושי). ישנם המון משרד עיצוב קטנים 3 אנשים ומטה - רובם שורדים בקושי עם מוסר התשלומים בארץ. ולחדשות הטובות: יש שינוי, הוא מורגש באויר. אבל יקח הרבה זמן עד שתהיה הבנה של התעשייה (כולל חלק לא קטן של המעצבים הפועלים היום) שעיצוב הופך להיות פארמטר קריטי בפיתוח מוצר - להצלחה בעתיד. כרגע עיצוב נמצא ברמת חשיבות נמוכה, כמעט בכל החברות שמיצרות מוצרים תעשייתיים בארץ (או ליתר דיוק שמתכננות מוצרים בארץ). צאג, סאיטקס, אינדיגו, מ-סיסטמס, סאן דיסק וכמה נוספים הם יוצאים מהכלל בהקשר הזה. |
|
||||
|
||||
כתבת ש-10% מהבוגרים השנה עובדים בכתר - בוגרים של איזה מוסד? |
|
||||
|
||||
שלושתם: הדסה, בצלאל ושנקר. 5 מבצלאל, 5 משנקר ו5 מהדסה. האמת, אני לא בטוח לגבי המספר המדוייק (יכול להיות קצת פחות משנקר ומהדסה, אבל זה הסדר גודל) |
|
||||
|
||||
שכחתי את חולון... הם גם קיימים. אני אתנחם בזה שמבצלאל יש 5 אנשים מהמחזור הנוכחי והם מהווים כ15% מהבוגרים (סטטיסטיקה מעולם לא היתה הצד החזק שלי) |
|
||||
|
||||
ואילו אני נתקלתי בארכיטקט עצלן, רודף בצע, שלא ביקר במגרש אפילו פעם אחת, דרש כספים רבים על שינויים קטנים שביקשנו, ושנבעו משגיאות שלו שתפסנו בעצמינו. הוא התעלם מבקשות שלנו, או היה עושה ההפך בטענה ש"זה מה שביקשתם בביקור הקודם". כשסוף סוף נפטרנו ממנו, התברר שהוא לא התחשב בקווי הבניין המותרים, ושכל התוכנית (החלקית שלו) חרגה במטר מהגבולות המותרים. בסופו של דבר, בעזרת חבר עם אוטוקאד סיימנו את התיכנון בעצמינו. עיכוב של שנים בבניה, ועוגמת נפש גדולה שלנו. יחד עם זאת, אני חייב להגיד שהמאמר עצמו נראה לא ממוקד. האם הוא יוצא נגד בעלי המשרדים הקטנים שמכננים וילות לאנשים פרטיים? נגד אלו שבונים שכונות? אולמות אופרה? הבנתי גם שיש לו בעיה עם תיכנון הדירה הטיפוסי בישראל, אבל מה בדיוק הוא מציע? שיראיינו כל קונה פוטנציאלי לפני הקמת הבניין? |
|
||||
|
||||
בעלי המשרדים הקטנים יותר לחוצים בגין פשרות שהם עושים בכדי להמשיך ולהתקיים, להיות במעגל. הם מוותרים כי מישהו אחר יעשה את זה אפילו במחירי הפסד. את הלחצים הם זורקים על העובדים המסכנים שלהם שחייבים לספוג את צרותיו של המעסיק, שעוד אומר להם כל בוקר שהוא משלם להם משכורת. אדריכלים שבונים שכונות, כלומר בונים מבנה אחד ומשכפלים אותו עשרות ומאות פעמים, מרוויחים מהשכפול, אמנם קצת פחות מהתכנון המקורי, אבל יוצרים סביבה נכשלת, ללא זהות, לא ייחודיות או אופי משתנה. כולנו קצת שונים, והשוני עושה את המקום הזה יותר מרתק ומעניין. לא צריכים לראיין כל קונה דירה פוטנציאלי, צריך לתכנן עבורו מבחר גדול יותר של דירות כך שהמבנה יראה יותר מעניין וגם לקונה יהיו אופציות שונות. לא יתכן שבונים פרוייקט והוא מכיל 8 מגדלים בני 16 קומות, סה"כ 640 דירות ויהיו בו רק 3 דירות טיפוסיות. יגורו שם אלפי אנשים שונים. הם יגורו באותו מרחב שכביכול "עובד", אבל באמת לא מספק את האספירציות הבסיסיות ביותר של הקונה. כבר היו פרוייקטים כאלו בארה"ב שנהרסו בעקבות המצב הסביבתי והחברתי הגרוע, הבלתי נסבל, שהתכנון החזרתי הלקוי יצר. |
|
||||
|
||||
זה לא יותר עניין של עיצוב פנים? אני מתאר לעצמי שדי קשה להזיז את המיקום של צינורות המים והביוב בכל קומה, אז המיקום הבסיסי של האמבטיות והמטבחים הוא די מוגדר מראש. גם שטח הדירה די מוגדר מראש, מה שנותר זה משחקים עם הקירות הפנימיים. אתה יכול לתת דוגמה קונקרטית לאספירצות שמכתיבות מבנה שונה בצורה רדיקלית? |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על עניינים טכניים. זוהי אחת הנקודות. אפשר לעשות כל מה שרוצים, השאלה היא, האם רוצים להשקיע בכלל? אין מוטיבציה, היזם לוחץ לסיים מהר והתשלום קטן מאוד. אין זמן לאדריכלים הקטנים להשקיע במחשבה, בתכנון, במציאת קונספט ופיתוחו. שטחי הדירה לא ממש מוגדרים מראש, אפשר לתכנן דירת 3 חדרים קטנה וגם דירת 3 חדרים בינונית בשטחה וגם גדולה. השאלה היא, אם רוצים לעשות את זה? היזם גם לא אוהב הרבה סוגים של דירות, יותר קטלוגים ופרוספקטים להדפיס. חוסך בהדפסות ואנשים חיים שם כל חייהם בצער. הצנרת יכולה לשנות את המיקום שלה , אפשר לחלק את המגדל ולתכנן אותו שיהיו מספר רב יותר של קומות טיפוסיות ולא רק קומה אחת. כך שאפשר והכל תלוי ברצון וביכולת. יותר סוגי דירות מאלצת את הקבלן לחשוב יותר. הוא צריך לדעת שפה ושם זה שונה וזה תופס לו מקום בראש ולמה הוא צריך לזכור? זה עושה כאבי ראש!!! הקבלן מחפש סטאנדרט, מה שלמטה יהיה גם למעלה, ללא שינויים בגוף המבנה, ככה זה יותר קל. הוא משתמש באותו תהליך, באותם תבניות ושלום על ישראל. אדריכלות?..למי זה חשוב? |
|
||||
|
||||
אולי זה לא כל כך איכפת לדיירים? קשה לי להאמין שרק בבניה היזמים מחפשים סטנדרטים ורוצים להמנע מכאבי ראש. |
|
||||
|
||||
תראה, משפחת לוי ומשפחת כהן יגורו באותו בית באותה קופסת בטון וזאת למרות שהלווים אוהבים לאכול בבית ולכן הם צריכים מטבח גדול יותר מאשר הכוהנים שאוהבים להתכנס כל ערב בפיצרייה המקומית. באותה דירה תגור משפחת כהן שאוהבת לארח אנשים, מארגנים מסיבות וחגיגות ולכן, הם צריכים חדר דיור גדול יותר, סלון גדול יותר, ונישה גדולה לתליית המעילים של האורחים, בעוד שמשפחת לוי מארחת אנשים במסעדה הצרפתית בעיר השכנה. הכוהנים אוהבים לקרוא הרבה ולכן יש להם ספריה ענקית, יש לספק להם מקום מספיק גדול שיוכל להכיל את אוסף הספרים שלהם. עוד מתברר כי הכהנים ממש סולדים ממחשבים. לעומתם, משפחת לוי מחוברת כל היום למחשבים שנמצאים בכל פינה בבית, הם מחוברים לקופסאות המתכת כמו לאינפוזיה מחייה. וכמו כן, הלווים לא זקוקים לספרים בביתם, לכן אין להם כל צורך בחלל מיוחד לספרים. למשפחת ישראל לא יהיה מקום, להם אין את היכולת לשלם עבור המרחב הפנימי הזה. הסבא חולה, האם מובטלת והבן בצבא. להם לא תהיה הזכות לגור בקופסא המתוחכמת הזאת שמניבה מליונים רבים למעטים. |
|
||||
|
||||
הכל מוסכם עלי, אבל האם האופציה הזאת לא קיימת? האם באמת כל החללים הפנימיים של כל הדירות הנבנות היום בישראל הם בדיוק אותו דבר? אז במגדל דירות מסויים, כדי לחסוך "כאב ראש", המבנה הפנימי אינו גמיש, אבל בבניין אחר או אפילו בשכונה אחרת, מן הסתם התכנון מעט שונה. אני כבר לא מדבר על האפשרות לשבור קירות, דבר מקובל אצל אנשים שקונים דירות. |
|
||||
|
||||
האופציה קיימת. בדירה שנבנית עבורי כעת ביקשתי לבנות קיר בחצי גובה שישמש כגב לחצי-אי במטבח, במקום מטבח פתוח לרווחה לסלון. למיטב ידיעתי בשלב מוקדם (לפני שהקומה שלך נבנית) אתה יכול לבצע שינויים סבירים (בתשלום כמובן), כל זמן שזה לא פוגע ביציבות המבנה או גורם לחריגות מחוקי הבנייה. אני מניח שבבתים שבהם יש שימוש נרחב יותר בקירות גבס, אפשר לבצע שינויים משמעותיים יותר גם לאחר תום בניית השלד. |
|
||||
|
||||
אתה כותב אודות שינוי פנימי. במקום שהקיר יעלה עד לתיקרה, בונים מחיצה. אני מדבר אודות דירה בעלת אותו מספר חדרים אך גדולה בשטחה. יש אנשים שזקוקים לדירת 3 חדרים בשטח של 100 מ"ר. אחרים זקוקים לדירת 3 חדרים ולה 150 מ"ר. זה מאלץ תכנון שונה של המעטפת של המבנה, ואת השוני הזה לא רוצים לבצע. הקירות החצוניים, הם הבעיה המרכזית ולא קיר פנימי זה או אחר, וגם זה זה עולה כסף, למרות שלעיתים זה חוסך חומר ועבודה. אתה משלם עבור הצורך של הקבלן לזכור את הדרישה שלך לשנות את גובה הקיר, משלם עבור "כאב הראש" הזה. |
|
||||
|
||||
לא, אני דיברתי במקרה הזה על הוספת קיר במקום שלא היה. בכל מקרה, בבניין שבו רכשתי דירה, ישנן דירות משני חדרים עד חמישה חדרים ופנטהאוזים, וגם בקרב דירות בעלות אותו מספר של חדרים ישנם גדלים שונים ועיצובים שונים. אני יודע, למשל, על מישהו שרצה לרכוש בבניין זה שתי דירות ולחבר אותן לדירה אחת גדולה, ולחברה המבצעת לא היתה בעיה עקרונית עם זה פרט לעובדה שהוא הגיע מאוחר מדי מבחינת חוקי הבנייה, וכבר אי אפשר היה לאחד שתי דירות לאחת מבחינת מספור הדירות (עניין מנהלתי לגמרי). נציגת המכירות הציעה לו פשוט לעשות את אותו הדבר, אבל בבניין הבא שיבנה בסמוך, שם עדיין ניתן לשנות זאת. עם זאת, אני לא יודע אם מדובר על יוצא מן הכלל שמעיד דווקא על הכלל או על מגמה חדשה יחסית בבנייה בארץ. אני מסכים עם הקביעה שלמרות שהשינוי עשוי להביא לחיסכון בחומר ועבודה, הקבלנים גובים על כך כסף. עם זאת, התשלום הוא פונקצייה של ההתקדמות בבנייה. כך למשל, בטרם נבנתה הקומה שלי, יכולתי לבצע (וביצעתי) עד עשר העברות של נקודות חשמל למרחק של 40 ס"מ ללא תשלום, או העברה של נקודות טלפון למרחק של 50 ס"מ ללא תשלום (למה 40 ו-50? ככה, כנראה). כך גם בניית קיר או ביטולו - אם הקיר כבר נבנה, הרי שהקבלן יגבה כסף על הריסתו. כמו שאני רואה את זה, יש כאן מצד אחד את הקבלן, אשר מעדיף לתכנן מוקדם ככל האפשר כדי להקטין את רמת האי וודאות שלו ואף לחסוך בעלויות בדרך זו, ואת הלקוח, מצד שני, אשר מעדיף התאמה אישית של המבנה לצרכיו. אולם רוב הלקוחות בישראל מעדיפים לרכוש את הדירה רק לאחר שנבנה השלד ונבנו הקירות הפנימיים (כי זה מעלה את רמת הביטחון שלהם בכך שהקבלן אכן יוכל לסיים את הבנייה ולא יפשוט רגל), ולכן קשה לי לבוא בטענות על הקושי להתאים אישית את הדירה לצרכיו של הלקוח. זה נראה לי כמו מגבלה טבעית וברורה של בנייה המונית בישראל לעומת בנייה יחידנית. |
|
||||
|
||||
אך הדירות בכל זאת נרכשות. איני מבין כנגד מי הטרוניה, אם לא כנגד הלקוח. מדובר, בסופו של דבר, ברצונו של הלקוח הפוטנציאלי. אם לא יאהב את הדירה, לא יקנה אותה. אם אין כלל דירות שמוצאות חן בעיניו, הוא כמובן יתפשר, אבל הרי לקוח כזה, חצי מרוצה, הוא אפשרות עסקית עבור אותו אדריכל שעליו אתה מדבר. |
|
||||
|
||||
מי שלא יודע משהו אחר לא מחפש אותו. ''זה מה יש'' אומרים ואת זה קונים. מי שלא מכיר טוב יותר מתפשר במה שיש. לפעמים הוא לא יודע שהוא מתפשר. |
|
||||
|
||||
אולי אני קצת תמים (סביר מאוד להניח, אין לי מושג ירוק איך כל העסק עובד), אבל זה לא המקום בו חברת האדריכלות שפתחת אתמול, נאמר, תגרום ללקוח להבין שהוא מתפשר כשהוא נענה להצעות אחרות ושכל מה שהוא רוצה זה בעצם ללכת איתך? |
|
||||
|
||||
השוני הוא מינימלי, ציורי. יש פארדיגמה בארץ שכך וכך צריכה להיות מתוכננת הדירה לתושב הישראלי. אני כמובן לא מדבר אודות דירות שעולות מיליוני דולרים, שמתוכננות עבור סלבז ובעל ממון. הדירות שם פתוחות ולעיתים מוכרים רק את החלל הפנימי והאדם העשיר לוקח לעצמו אדריכל מקושר בכדי שיתכנן עבורו את הדירה ששטחה לעיתים יכולה להגיע ל-200, 300, 400, או 500 מ"ר. |
|
||||
|
||||
כשבאו עולים מארצות המזרח לארץ, הכניסו אותם לדירות שיכון קטנות. כעבור כמה שנים העבירו אותם לדירות שיכון שהיו בפירוש גדולות יותר, עם מספר חדרים רב יותר. כששאלו אותם לדעתם הם טענו שהדירות החדשות הרבה יותר צפופות להם. חיפשו ומצאו, שהדירות החדשות נבנו ברוח משרד השיכון שלמד להכניס כמה שיותר חדרים לשטח. בארצות המזרח נהוג שכל הפעילויות נעשות בחדר אחד גדול (אירוח, בישול, אכילה, שינה וכו) וכל בני המשפחה או כל הילדים ישנים בחדר אחד. הבית החדש שבו היו יותר חדרים לא ריווח את מצבם אלא גרם להם להדחק בחדר אחד צפוף יותר. ומה מוסר ההשכל? ראשית, שלא כל מה שטוב לי טוב לך (או במקרה זה: מה שטוב למשכן טוב למשוכן). שנית, שארכיטקטורה היא כלי המשקף תרבות ודרך להתפתחות התרבות. בניה שנובעת משיקולים כלכליים גרידא ולא משיקולים הומניסטיים, סופה להיות קלוקלת. |
|
||||
|
||||
מה זה "אהבתי" בעלמא? שים לב לשם הכותבת! |
|
||||
|
||||
מניסיון אישי: שטח דירתי הנוכחית קטן משטח דירתי הקודמת בכ-20%, אבל הדירה הנוכחית מרווחת ונוחה פי כמה מקודמתה. |
|
||||
|
||||
לפי הכתוב לעיל, אפשר אולי לנחש שאתה ממוצא אשכנזי? |
|
||||
|
||||
הא? |
|
||||
|
||||
תגובה 380893 |
|
||||
|
||||
דווקא לפי תגובה זו צריך היה לנחש שאני ממוצא מזרחי, לא? הרי להם הדירות הגדולות יותר היו צפופות יותר. |
|
||||
|
||||
אז התכנון קובע את האיכות ולא תמיד השטח?! |
|
||||
|
||||
ודאי. |
|
||||
|
||||
וזה מה שאמרתי! אז אפשרי לתכנן טוב יותר ואפילו במחיר נמוך יותר! |
|
||||
|
||||
בכוונה דיברתי על ''אילוצים כלכליים'' ולא על ''מחיר'' כפשוטו. התכוונתי לבעיות המסים, לא לשטח. |
|
||||
|
||||
וגם, כמובן, על הארכיטקטים. אתה עצמך סיפרת על הקבלן שסיכל את תוכניתך ל''משהו מעניין עם המרפסות''. יש להניח שארכי' רבים נתקלים בבעיות מסוג זה ומחליטים שרצוי לצמצם את היצירתיות כדי להתאים את עצמם לדרישות השוק. (ארכי' אחד מידידיי סיפר לי על זוג שהזמין אצלו תכנון לבית. הם לא התערבו במיוחד בשיקולי העיצוב, חוץ מזה שרצו להרחיק ככל האפשר את חדריהם זה מזה, מה שהיה קשה לעשות בשטח הנתון...). |
|
||||
|
||||
זאת בדיחה ישנה, אני שמעתי אותה באיזה סדרה קומית משנות השמונים (''קשרי משפחה'', אא''ט), אבל היא היתה קיימת מקודם. |
|
||||
|
||||
מהמעט שאני מכיר, לבעיה של משפחות כהן ולוי יש פתרון. בבניני המגורים ניו יורק, שם למדת, יש אלפי דירות כביכול זהות. כשאתה שוכר/קונה דירה אתה יכול לבקש שינויים פנימיים. בגלל שהקירות הפנימיים בנויים בצורה מודולרית מחומרים פשטוים וקלים, אין שום בעיה לשנות את המבנה הפנימי תוך כמה שעות. אני מכיר מקרים שדירה בת שני חדרי שינה, פינת אוכל וסלון הפכה תוך 24 שעות לדירה בת שלשה חדרי שינה וסלון מוקטן, כולל צבע ודלתות. |
|
||||
|
||||
הו, לו היתה לי דירה במנהטן. המודולריות לא מעניינת אותי. זה הכל הלוקיישן בנדלן. |
|
||||
|
||||
גם לדירות במנהטן אפשר להוסיף קצת יצירתיות ויש אדריכלים שעושים את זה בשימוש בחומרים שונים, מעט בנפחים משתנים ובצבעים שונים. מכיוון שהבניינים שם צמודים (לרוב) קשה לדרוש מהאדריכלים להיות סופר יצירתיים. יש לקחת בחשבון שבניו יורק האדריכלות הרבה יותר שמרנית מאשר האדריכלות בחוף המערבי למשל. גם בניו יורק היזם/קבלן חושב רק על עצמו כי יום לאחר שהוא ימכור את הדירה האחרונה, כבר לא תראה אותו באזור, בדיוק כמו בארץ. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי את המאמר כך: כלכלת השוק שואבת את כוחה מיישום השיטות של ייצור המוני, שמחייב את סילוקו של הייחוד האנושי האינדיבידואלי לטובת רוח "אובייקטיבית" וצרכנות בדפוסים זהים. באורח משלים, היא כופה על עובדים להתנער מעקרונות פנימיים לפרופסיות שלהם (שירות ציבורי, גאווה מקצועית, יצירתיות, נאמנות וכדומה), כדי לאפשר את הזרימה החלקה של המערכת החברתית שמבוססת על ייצור המוני. אני יכול להוסיף - אף שזה לא מצויין במפורש במאמר - שכלכלת השוק גם מבנה אידיאולוגיה מתאימה, שמזלזלת בכל מניע חברתי מלבד מניע הרווח. אם אני מבין נכון, המאמר מציע דרך להתמודד עם תהליך זה. לא מהפכה מרקסיסטית, אלא התאגדות פרופסיונלית, שתחזיר את רעיון הערכים והכללים המחייבים שפנימיים למקצוע. התאגדות כזאת עומדת כנגד הניסיון הקפיטליסטי לפרק את כל ההתאגדויות החברתיות למצב שבו יש רק פרטים שהם חסרי נאמנויות עמוקות לערכים שאינם קפיטליסטיים. אם המערכת הקפיטליסטית היא מערכת דורסנית ו"משטיחה" - כולם שווים, המניע היחידי הוא רווח, אנשים הם ברי-המרה בשוק המקצועי וכולי, אזי מערכות פרופסיונליות יוצרות גבעות עמידות בתוך ההשטחה הכללית, וכך משנות את פני החברה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך שייצור המוני ( לפחות עד לאחרונה) כופה דפוסים וכופה על המתכננים ועל הצרכנים מגבלות, חלקן אולי לא סימפטיות. מצד שני, זאת הדרך להביא איכות חיים להמונים. אם הטענות היו כלפי הארכיטקטים שמתכננים וילות שבלוניות, ניחא. אבל הטענות שלו הם גם כלפי מתכנני מגדלי המגורים. אני חושד שלמרות הפרשנות שלך, בסופו של דבר כן מדובר כאן על כסף. אחת הטענות היתה שלא משלמים לארכיטקטים מספיק, ומזלזלים בכבודם. זה נראה לי כמו מאבק על סטטוס של הארכיטקטים ולא על מאבק לטובת המתגוררים בבתים שהארכיטקטים מתכננים. |
|
||||
|
||||
כאשר מכבדים את עבודתו של מישהו, משלמים כמה שהוא דורש. כאשר יש אדריכל שחושב שתוספת או שינוי של כמה אלמנטים תעלה את איכות החיים במקום, תשפר את האדריכלות וכתוצאה מכך גם שיווק המכירות יהיה קל ומהיר יותר, הוא נחשב לאחד שמבלבל את המוח ליזם. הוא מיד אומר, ''טוב , נוריד את זה משכר הטירחה שלך''. אין עם מי לדבר, איכות זה משהו וויזואלי ולא משלמים יותר, לפחות הקונה הממוצע לא יכול ולא יודע להעריך איכות אדריכלית. אחד מתפקידי האדריכל הוא להיות מחנך, להיות מורה דרך לקונה. הוא צריך להציע חלופות שונות ואם מדובר במגורים, במגדלי מגורים, הוא צריך להיאבק עם היזם-הקבלן ויכול להיות שהיזם יעזוב אותו ויעבור למישהו אחר שלא ינסה לתכנן משהו איכותי אבל ינסה לעשות כסף על חשבון איכות. |
|
||||
|
||||
אני מבין את הבעיתיות של המקצוע, מה שאני לא מבין זה כמה הבעיה הזאת ייחודית לארכיטקטים. האם מעצבים תעשיתיים, מעצבי אופנה, כותבי סדרות לטלוויזיה, עיתונאים ומתכנני מכוניות לא נתקלים באותם בעיות? איך הם מסתדרים? |
|
||||
|
||||
יש מקצועות שלא כל אדם חושב שהוא מבין אותם. משפטים, רפואה ועוד, אף אדם לא אומר לרופא מה לעשות ואיך עושים, פשוט מכבדים את המקצוע הזה. ולא כל המקצועות שהזכרת נצרכים באופן אינדווידואלי, כלומר, זה כבר שם ואם רוצים קונים או צופים ואין לזה משמעות רבה בחיים, זה מוצר שמתכלה מהר. ודירה שחיים בה חיים שלמים, זה לא עתון, פותחן או סדרה בטלוויזיה, ולצופה זה לא עולה כלום, למעט החיבור לכבלים. אדם עובד כל חייו בכדי לרכוש דירה ודווקא שם הוא מזלזל במוצר. ראשית, הוא חושב שהוא מבין ויודע איך לתכנן, (הרי הוא התקין פעם כיור במטבח), הוא לא מחפש איכות, כי הוא לא יודע מהי איכות. אז למה שהקבלן והאדריכל ישתדלו עבורו. פעם רציתי לעשות משהו איכותי ומענין במרפסות של מגדל מגורים. הקבלן אמר, "תעזוב שטויות את הדירות יקנו בכל מקרה, אז למה להשקיע יותר?". הוא מכר אותם. עם חוסר הערכה הזאת לאיכות האדריכלית, זורמים הקבלן, היזם ומצטרף גם האדריכל ששואף לבינונית. למה שהוא, האדריכל, יעשה את מלחמתם של האחרים, כלומר המשתמשים, קוני הדירות?! ואני יודע שהוא כן חייב להתאמץ ולהוציא ממשרדו משהו עובד, איכותי ומעניין. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבין מה מיוחד אצל האדריכלים. הרי כשאתה מציע לקבלן משהו ''איכותי ומעניין'' הוא עושה חשבון שהעבודה הזו (שלך) תעלה לו יותר ואחר כך היישום של התוכנית המעניינת הזו יעלה לו יותר. בסופו של דבר הדירה תעלה לצרכן יותר. ובגלל שרוב האנשים מעדיפים עוד קצת שטח בקצת פחות כסף, הם יקנו (כך מחשבן הקבלן) את הדירות הפשוטות והזולות אצל המתחרים. מי שבונה דירות מגורים (''שיכונים''), בדרך כלל לא עוסק באומנות אלא בתעשייה. אנשים לא מצפים ממעצב ג'ינסים לייצר משהו איכותי ומעניין אלא משהו סביר, במחיר סביר שיהיה מכיר. באדריכלות, כמו בכל מקצוע, יש הרבה אדריכלים שעובדים בתעשיית דירות ומעט אדריכלים שעוסקים באומנות - כמו גאודי (שאני באמת לא יודע אם הוא ''איכות'' - אבל בחיים לא הייתי גר בדירות שלו). ולגבי הצרכנים, להם בטח אין שום דבר אישי נגד אדריכלים. תבדוק כמה אנשים אוכלים בחומוסיה לעומת אלו שאוכלים במסעדות צרפתיות, כמה לובשים ג'ינס לעומת אלו שלובשים חליפות של ארמאני, כמה נוסעים בסובארו לעומת בעלי רולס-רויס או פרארי. אני בטוח שההבדל לא נובע מזילזול של הצרכנים באוכל איכותי, לבוש איכותי או מכונית איכותית. אני חושב שזה רק עניין של מחיר (שעם הזמן הופך להרגל). |
|
||||
|
||||
טעות בידך, השקעה נוספת בתכנון ועיצוב אדריכלי לא עולה יותר כסף, צריך למצוא אדריכל שאיכפת לו. בניה איכותית, עם ראייה עיצובית אדריכלית לא בהכרח עולה יותר כסף, מי אמר לכם את זה? את הקיר בונים, השאלה איך בונים. אפשר ליצור מבנים מגרים ומעניינים במחיר דומה למבנים מוזנחים שלא תוכננו. יש את הביטוי "מבנה של קבלנים", זה המבנה שלא מתוכנן. יש הבדל בין לנסוע במכונית טובה לבין מכונית הכי יקרה שיש בנמצא. הצרה שכולם נוסעים במכוניות נחותות. חליפות של ארמאני צריך לדעת איפה לקנות. אפשר להשיג אותם בזול. יש אדריכלים שפשוט איכפת להם והם מתכננים משהו טוב שבא מבפנים, מהנשמה. |
|
||||
|
||||
כלומר ארכיטקט טוב יוזיל את עלות הפרוייקט ויגדיל את האטרקטיביות שלה? הבעיה היא שהקבלנים אטומים ולא מבינים? אם כך, הפיתרון הוא לא להקים גילדה של ארכיטקטים, אלא להקים חברת בניה שמנוהלת על ידי ארכיטקטים. מכיוון שהם יבנו גם יותר זול וגם יותר טוב, השמיים הם הגבול. |
|
||||
|
||||
יש מעט מאוד אדריכלים טובים שלא רוצים לעבוד עם קבלנים רעים. |
|
||||
|
||||
קיבלתי את הרושם מדבריך שהמצב באמת בלתי נסבל ושרוב הארכיטקטים היו שמחים לעבוד אצל מישהו שיעריך אותם. |
|
||||
|
||||
מהכרותי השטחית עם התחום, נדמה שמבחינה כלכלית עדיף לבנות בלוקים חסרי אופי. אני לא מצדיק זאת כמובן אך זה נכון. אם הצעתו של ראובן להקים חברת בנהול אדריכלים אכן תוקם - מהר מאוד הם יהפכו להיות קבלנים טיפוסיים או יפשטו את הרגל. צריך צרכן מודע שמוכן לשלם את ההפרש בין מבנה מוצלח לפחות מוצלח ... |
|
||||
|
||||
אני חושש שהטעות היא בידך. נניח שאני קבלן גדול שרוצה להקים שכונה של 10 מגדלי מגורים בני 8 קומות כל אחד. אני יכול לשכור אדריכל אחד, שיתכנן שכונה עם 10העתקים. אפשרות אחרת היא לשכור "אדריכל שפשוט אכפת לו" שיתכנן 10 בניינים מקוריים, טובים מהנשמה. מי משני האדריכלים יספק את הסחורה בזמן? מי עלול לספר לי שאין לו היום מוזה? מי ידרוש יותר כסף? מי עלול לתת לי תוכנית מיוחדת שאף אחד לא מכיר, אף אחד עוד לא בנה או קנה ואף אחד לא יודע אם היא בכלל יציבה? בקיצור, תכנון טוב - במיוחד אם הוא מקורי - דורש משאבים. רובנו (הקבלנים, אני עדיין קבלן) מוותרים עליו מסיבה זו. |
|
||||
|
||||
יוסי, קודם כל, הנושאים שאתה מעלה במאמר ובתגובות הם מעניינים מאד. לטעמי העלת יותר מדי נושאים במאמר אחד. היה מעט מדי בשר בכל נושא. אם תוכל להרחיב, למשל, בבעיה הספציפית של איכות הבניה להמונים מעבר למה שכתבת עד כה? קודם כל אני מבין שיש 3 שחקנים: האדריכל, הקבלן והצרכנים. הצרכנים לא מבינים באיכות, אבל כן מבינים כמה הדירה עולה. הם צריכים הרבה דירות, ובזול. הקבלן מנסה לחסוך כמה שיותר, ולכן מקצץ באיכות. על פניו, נראה שהאדריכל הוא היחיד שיכול לדאוג לכך שהבניה תהייה איכותית 1. וכהכללה, האדריכל לא מצליח לעשות את זה. 1. האם הבנתי את הבעיה נכון? 2. איזה פתרון אתה מציע לבעיה, ואיך הפתרון יעבוד? בפרט, איך המחיר ישאר נמוך והאיכות תעלה למרות שהקבלן רוצה להרוויח והאדריכל רוצה גם הוא להרוויח (יותר ממה שהוא מרוויח כיום)? 3. בהנתן שזה המצב, מה הצרכן הפשוט יכול לעשות? 1 נתת דוגמא אחת לאיכות: יותר סוגי דירות שמתאימות יותר טוב לצרכים שונים של אנשים שונים. יש דוגמאות נוספות? |
|
||||
|
||||
כפי שכתבת יש כאן 3 שחקנים, לפעמים, כשלאדריכל/מהנדס העיר פתאום איכפת, הוא מתערב בענייני עיצוב. צריך גם לזכור שהאדריכל מנצח על העבודה והוא מפעיל את כל היועצים. זוהי למעשה תזמורת והוא מנצח עליה. מרכיבי "התזמורת" הם מהנדסי: חשמל, מים, מיזוג אאויר, קונסטרוקציה, תנועה, פיתוח, איטום, ביסוס, אקוסטיקה, בטיחות, בטחון, הג"א, נכים, תקשורת ועוד אחרים ורבים אחרים, תלוי כמובן בסוג הפרוייקט. התשובה לכולם היא חינוך. צריך לחנך את היזם/הקבלן שכדאי לו להרים מגדל יפה, שהוא יהיה גאה בו, יביא , לאחר שנים , קונים לראות את פאר יצירותיו. זה ימכור יותר וישפר את החזות הדלה של ערי הארץ. האדריכל צריך להיות איכפתי וצריך שתהיה לו היכולת והאישיות ללמד את הקבלן/היזם מה יהיה טוב עבורו ועבור קוני הדירות. האדריכל לא צריך לתכנן את "פיתום ורעמסס" בכדי שיהיה משהו איכותי. אפשר לבנות משהו פשוט אבל מתאים לאדם ולסביבה. זה לא צריך להיות משהו מהפכני שלא ראינו אף פעם, לא צריך לתכנן מונומנט אדריכלי בכדי שהוא יהיה בנין טוב. אנו מתכננים לאדם , לשימושו, ולא לספרי ההיסטוריה. הצרכן צריך להיות חכם ומתוחכם. לבקר הרבה דירות, לבקש תכנון טוב. זה לא כולל רק מפרט טכני טוב. הכוונה לתכנון טוב. הקרמיקה פחות חשובה. תכנון מתאים שישרת משפחה שלמה, חשוב מאוד וזה למעשה הדירה/הבית. קרמיקה וברזים אפשר להחליף, את הקירות החיצוניים ולפעמים גם את אלו הפנימיים לא ניתן להזיז. הדייר/הקונה צריך להבין מה הוא באמת מחפש, מה יעשה לו ולמשפחתו טוב, מה השאיפות שלו, מה הוא רוצה לעשות בתוך ביתו, אלו שטחים הוא צריך ובאלו מקומות הוא יכול לצמצם. בקיצור: ללמוד, חינוך עצמי, ללמוד להבין את התכניות ולראות את ההבדלים מבית לבית מדירה לדירה, לבקר בכמה שיותר אתרי בניה, ככה לומדים. לשאול שאלות ללא פחד. אחרי הכל זוהי הרכישה הגדולה ביותר בחיים לרובנו. |
|
||||
|
||||
בבניה פרטית זה כבר המצב היום. כל קבלן ואדריכל שפגשנו נתן לנו כתובות של מקומות אותם בנה או תכנן כדי שנתרשם מהאיכות ומהסגנון. אבל העיקר זה השורה התחתונה שלך - מי שבונה בית בעצמו נאלץ ללמוד את הנושא. מי שקונה בית מוכן, חושב שהוא לא צריך לדעת כלום. |
|
||||
|
||||
למה מי שבונה בית בעצמו צריך אדריכל? למה הוא לא יכול להשתמש בתוכנית מוכנה מראש? |
|
||||
|
||||
העיריות מחייבות אישור של ארכיטקט (או מהנדס בניין, תלוי איפה) על התוכניות. |
|
||||
|
||||
למה? ולמה לא להשתמש בתוכניות מוכנות מראש? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע למה, אבל ועדת התכנון דורשת שעל תכניות הבניה יהיו חתומים האדריכל והמהנדס. (אולי שיהיה אל מי לבוא בטענות) |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש בעיה להשתמש בתוכניות שהם מוכנות מראש, ובתנאי שתמצא ארכיטקט שיסכים לחתום עליהם. למעשה, ארכיטקטים מסויימים ממחזרים כמה שיותר תוכניות ישנות שלהם. |
|
||||
|
||||
לא בערוץ גלוי. אם בא לך לשמוע השמצות על ארכיטקט ספציפי, צור קשר. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שכל תוכנית מתאימה לכל מקום. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שכל רכב מתאים לכל כביש. |
|
||||
|
||||
בניינים לא זזים ממקומם. יש הבדל גדול. ארכיטקטורה היא אמנות סביבתית. נוף שונה, קרקע שונה, אקלים שונה - הכל יכול להשפיע. |
|
||||
|
||||
"בניינים לא זזים ממקומם. יש הבדל גדול." לבניינים גם אין מנוע, והם מתחילים באות ב'. מה הקשר? כלי רכב היו רק דוגמא, כמעט כל מוצר אחר עבר ליצור סדרתי, והעלויות של כל מוצר שעבר ליצור סדרתי ירדו, בזמן שהאיכויות עלו. "ארכיטקטורה היא אמנות סביבתית." אז מה? אני רוצה לגור בבית לא בפסל, זה לא שיש לי התנגדות לגור בפסל שהוא גם בית, פשוט האמצעים העומדים לרשותי מאלצים אותי לבחור. אתה רוצה שאני אגור בפסל, תממן את ההפרש מכיסך. "קרקע שונה, אקלים שונה - הכל יכול להשפיע." קרקע שונה יכולה להשפיע, אבל כמה סוגי קרקע יש כבר? אקלים שונה יכול להשפיע, אבל, כמה סוגי אקלים יש כבר? שים לב שאלה גם דברים שמשפיעים על תכנון רכבים, במדינות חמות הרכב חייב לכלול מזגן טוב ויעיל, במדינות קרות החימום חייב לעבוד מהר, ואסור למנוע לקפוא, |
|
||||
|
||||
"כמעט כל מוצר אחר עבר ליצור סדרתי". נכון, מוצרים מיטלטלים - לא נדל"ן. "אני רוצה לגור בבית לא בפסל". נכון, הדגש היה על "סביבתית". יש הרבה סוגי קומבינציות של קרקע, אקלים, כיווני אויר/נוף וכך הלאה. שלא לדבר על זה שהבית שלך לא רק מושפע מסביבתו - הוא גם משפיע עליה. הארכיטקט צריך לדאוג לזה שהוא לא ישפיע עליה לרעה. |
|
||||
|
||||
ומה ההבדל שהופך מוצרים לא ניידים לבלתי סדרתיים? זה שהם לא ניידים? רק לי הטיעון הזה נשמע מעגלי? עדיין, מה הקשר? כמה הרבה זה "הרבה"? כמה סוגי אקלים יש בישראל, למשל? ארבע? "שלא לדבר על זה שהבית שלך לא רק מושפע מסביבתו - הוא גם משפיע עליה" כן, גם האוטו שלי משפיע על הסביבה. אני מבין שיש לך נימוקים רציניים, אני פשוט מתקשה למצוא אותם במה שאתה כותב. אני אנסה להסביר את הבעיתיות, גם עמודי חשמל הם לא ניידים, גם עמודי חשמל משפיעים על הסביבה, גם מעמודי חשמל אפשר לדרוש שיהיו "אמנות סביבתית", האם אפשר להסיק מכך שצריך לתכנן כל עמוד חשמל מחדש? ודאי שלא. |
|
||||
|
||||
ברור שאפשר להשתמש בתוכניות "מדף" קיימות, אבל נדמה לי שאפילו התוכניות האילו יזדקקו לעיבוד לפני היישום הסופי בשל בעיות ספציפיות של השטחים (סוג הקרקע, גודל המגרש, גישה וכולי) והחוקים העירוניים. יחד עם זאת העלות של הארכיטקט אינה גבוהה ביחס לסך כל העלויות1. ההנחה היא שאדם שיכול להרשות לעצמו ירצה תיכנון יותר אישי. אני מסכים שהוא לא *חייב*. שמעתי גם על האנשים שבאו לארכיטקט עם צילום של בית ואמרו לו *כזה*. הווארד רוארק בטח היה מרביץ להם. 1 אני יודע, אני יודע, טברסקי וכהנמן וכולי. |
|
||||
|
||||
העלות של תכנון מחדש היא לא רק עלות שכרו של הארכיטקט, אלא עלות כל היצור. הסדרתיות מורידה את העלויות של כל דבר, בעיקר בגלל ההתמחות של אנשי המקצוע, גם בגלל האפשרות לייצר קו מכשירים יעודיים שמחליפים את הכח האנושי, גם בגלל האפשרות לעשות קווי יצור לחלקים מהבית, ואפילו בגלל האפשרות להעביר את חלק מהייצור לחו''ל. תחשוב, שוב, על דוגמאת המכונית. גם אם היו נותנים לקבוצת מוסכניקים מנוסה ומקצועית תוכנית של אוטו שהם לא מכירים, ואת כל חומרי הגלם, העלות של היצור היתה גבוהה בהרבה מאשר יצור סדרתי של אותו רכב. לא רק בגלל העלויות של המהנדס והמעצב. |
|
||||
|
||||
האפשרות היותר מעניינת היא האפשרות לבניה "מתועשת", כלומר שימוש בקירות מוכנים וכולי. בעיקרון, תיכנון אישי אינו סותר את השימוש בטכניקות של בניה מתועשת.גם לגו מייצרת קוביות סטנדרטיות1. 1 בדיוק קראתי שאפשר לשלוח ללגו תוכנית של מבנה והם ירכיבו לפי התוכנית וישלחו לך הביתה. מדליק, לא? |
|
||||
|
||||
הווארד רוארק היה פוצח בנאום ארוך על רוח האדם ובסוף משכנע אותם שהם לא יודעים מהחיים שלהם ושיתנו לו לתכנן להם את הכל. |
|
||||
|
||||
צודק, ואז מרביץ להם. |
|
||||
|
||||
מה מעגלי בטיעון הזה? (רמז: "ניידים" ו"סדרתיים" אינן מלים נרדפות). לגבי השאר - אשאיר את ההסבר למטלון, אם ירצה לענות לך. לי אין סבלנות. |
|
||||
|
||||
אתה שואל מה מעגלי בטיעון: "ההבדל שהופך מוצרים לא ניידים לבלתי סדרתיים הוא זה שהם לא ניידים"? בו נראה, מה דעתך על הטיעון "ההבדל שהופך מוצרים אדומים לבלתי סדרתיים הוא זה שהם אדומים"? או על הטיעון "ההבדל שהופך פילים לנמוכי קומה הוא זה שהם פילים"? |
|
||||
|
||||
"ההבדל שהופך פילים לנמוכי קומה הוא זה שהם פילים"?"ההבדל שהופך מוצרים אדומים לבלתי סדרתיים הוא זה שהם אדומים" איננו מעגלי, אם הכוונה להבדל בין מוצרים אדומים ללא אדומים. הוא אולי לא נכון, אבל הוא לא מעגלי. "ההבדל שהופך פילים לנמוכי קומה הוא זה שהם פילים", הוא חסר משמעות, כי לא ברור הבדל בין מה למה יש כאן. |
|
||||
|
||||
טוב, אז אחד מאיתנו לא יודע מהו טיעון מעגלי. |
|
||||
|
||||
*בארץ* עדיין בונים בשיטות מלפני 100 שנה, בעיקר "בזכות" כח עבודה זול. בעולם הגדול מזמן עברו לבניה מתועשת. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לבנייה שאין בה צורך בארכיטקט/מהנדס בניין? |
|
||||
|
||||
לחלוטין לא. אני מתכוון לבניה עתירת ידע ולא עתירת כח אדם. |
|
||||
|
||||
א. יפה מאוד. אני רק טוענת שכל בנייה - מתועשת או אחרת - דורשת ארכיטקט או מהנדס בניין. ב. אולי זה המקום לשאול - מתי סוף סוף יבנו דירות חכמות שמסוגלות - ומוכנות - לנקות את עצמן? |
|
||||
|
||||
ב. לא צריך, כבר גילו את המכשיר שעושה את זה, קוראים לו ''אישה''. |
|
||||
|
||||
א. אין לנו ויכוח בנושא ב. יש כבר http://inventors.about.com/gi/dynamic/offsite.htm?si...http://web.mit.edu/invent/iow/gabe.html |
|
||||
|
||||
המצאה דגולה מ-1996 - ועדיין איננה מפותחת ברמה תעשייתית? |
|
||||
|
||||
ומהו עקב אכילס של ההמצאה? כמובן לא הניקיון אלא הסדר.אינני חושב שיש המצאה שמסדרת בלגן. בלי לסדר אי אפשר לנקות. |
|
||||
|
||||
ב. חלק מזה כבר יש: מכונת כביסה, מדיח כלים, שואב אבק רובוטי (http://www.irobot.com/sp.cfm?pageid=122 ) ושוטף רצפות רובוטי (http://www.irobot.com/sp.cfm?pageid=128 ). רק חבל שאת השניים האחרונים לא מביאים לארץ... |
|
||||
|
||||
מדיח כלים הוא מכונה פרימיטיבית להפליא. צריך לרוקן את הכלים מראש ולסדר אותם בפנים, פעולות שממש לא ברור מדוע איננו עושה בעצמו. ולמי מתחשק שיסתובבו לו רובוטים בין הרגלים? |
|
||||
|
||||
לפחות את שואב האבק הרובוטי פיתחה במקור חברה ישראלית (Friendly Machines, שהיום נקראת כמדומני Friendly Robotics). |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על שואבי האבק של Friendly Robotics, ראוי לציין את שואבי האבק המרקדים של Friendly Robotics שהובאו לכנס כנרנט האחרון: אאל"ט, Friendly Robotics מתמקדים היום בעיקר במכסחי-דשא רובוטיים: |
|
||||
|
||||
א. נכון. אבל: בניית 8 בתים שונים דורשת 8 אדריכלים. בניית 8 בתים זהים דורש אדריכל וחצי. |
|
||||
|
||||
בניית 8 בתים שונים לא בהכרח דורשת יותר מאדריכל אחד, ולבניית 8 זהים - לא בהכרח מספיק אדריכל אחד, או אחד וחצי. הנקודה המרכזית היא, שהאדריכל חייב להיות בתמונה, משום רק הוא (או לפחות מהנדס בניין) יכול לקבוע שהתוכנית המסויימת מתאימה למקום שבו מבצעים אותה. |
|
||||
|
||||
גם טיעון מעגלי וגם איש קש. |
|
||||
|
||||
א. תגובה 381071 ב. תגובה 381272 |
|
||||
|
||||
א. טיעון מעגלי = טיעון שיש בו משום הנחת המבוקש: "נניח שראובן אינו משקר כל מי שאינו משקר מספר את האמת לכן, ראובן מספר את האמת" (ויקיפדיה) ב. "בשימוש רטורי וככשל לוגי איש קש הוא נקודת מבט שנוצרה במכוון כדי להביסה בקלות בטיעון". (כנ"ל). האמנם? |
|
||||
|
||||
א. כן (למעשה, רדלר קורא לזה הסבר ריק http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A...) ב. כן (למעשה, רדלר טוען שדחליל הוא ה"מונח הנכון", אלוהים יודע מה זה בכלל "המונח הנכון"). |
|
||||
|
||||
"האמנם" היה קיצור למשפט "האמנם אתה רואה כאן טיעון מעגלי/איש קש" תחת הגדרות אלה - ואם כן, מדוע? |
|
||||
|
||||
א. כן. מדוע, בגלל שניתן בהם הסבר ריק. ''למה מוצרים לא ניידים הם בלתי ניתנים לייצור בדרתי, בגלל שהם לא ניידים.'' בדיוק כמו ''למה השמיים כחולים, בגלל שהם כחולים'' או ''למה הירח עשוי מגבינה, בגלל שהוא עשוי מגבינה''. זה לא אומר שהטענה שלך נכונה או לא נכונה, רק שההסבר שלה כושל. ב. ''הנקודה המרכזית היא, שהאדריכל חייב להיות בתמונה'' אף אחד לא אמר שלא צריך אדריכל בתמונה, כמו שיש מעצב רכב בתמונה של כל רכב שמיוצר בעולם. |
|
||||
|
||||
א. מעולם לא טענתי שמוצרים לא ניידים אינם ניתנים לייצור סדרתי משום שאינם ניידים, אלא שההבדל בין מוצרים ניידים ללא ניידים הופך את אלה האחרונים לבלתי ניתנים לייצור סדרתי - לפחות במובן זה, שאפשר לייצרם בלי שהמתכנן המוסמך (אדריכל/מהנדס בניין) יידע מה מוקם איפה. ב. *אתה* טענת שאין צורך שאדריכל יחתום על בניית בית כדי להקימו. "להיות בתמונה", במקרה זה, כוונתי לחתום על התוכניות - כולל כל הכרוך בכך. |
|
||||
|
||||
א. זאת טענה חדשה, ומוזרה הרבה יותר. האם מעצב הרכב צריך לדעת איפה יסע כל רכב מהרכבים שייצרו מהעיצוב שלו? האם מעצב האופנה צריך לדעת איפה תלבש כל חולצה שהוא מעצב? עדיף היה להשאר במעגל. למה האדריכל צריך לדעת איפה מוקם הבית שלו (ועל תענה לי "בגלל שהבית לא נייד", משום שאז תחזור שוב למעגל)? ב. אהה, אני טענתי. בדיוק בגלל זה קוראים לזה דחליל, במקום לקרוא מה קראתי, החלטת להגיד לי מה טענתי. גם מעצב הרכב חותם על העיצוב שלו. |
|
||||
|
||||
א. זו איננה טענה חדשה. קרא מתחילת הפתיל ותיווכח. העובדה שהבית אינו נייד רלוונטית משום ש - וגם זה כבר נאמר - מקומות שונים יכולים להיות נבדלים זה מזה בסוג הקרקע, קווי המתאר, תקנות הבנייה, האקלים ועוד ועוד. כל מוצר נייד הוא מוצר שיכול להתאים להרבה מקומות *שונים*. נכסי דלא ניידי אינם כאלה. אם הסבר זה איננו מניח את דעתך, שאל את הארכיטקט (מטלון, במקרה זה). אין לי סבלנות להסביר את המובן מאליו. ב. אתה שאלת (או לפחות חלקת על תגובתי לשאלה) מדוע צריך חתימה של ארכיטקט על כל בית בנפרד, בתגובה זו הבהרתי שה"חתימה" במקרה כזה כוללת יותר מחתימתו של מעצד על החולצות שהוא עיצב. אם אתה עכשיו מסכים שמארכיטקט נדרשת חתימה עניינית יותר משל מעצב אופנה - הסכמנו. אם לא - איפה כאן איש קש? |
|
||||
|
||||
כשאני שואל שאלה, אני עושה את זה במטרה לקבל תשובה. אם מתקיים אחד מהבאים: א. אין לך סבלנות לתת תשובות ב. אתה לא יודע את התשובות. ג. לא הבנת את השאלה. ד. אתה חושב שהתשובה כל כך מובנת מאליו שלכתוב אותה זה מתחת לכבודך. ה. אתה חושב שאני לא מסוגל להבין את התשובה. אתה יותר ממוזמן שלא לענות. |
|
||||
|
||||
במקום להיכנס לדיונים על כשלים לוגיים, אנסה לנסח דבריי בפשטות: אדריכל צריך להתאמץ יותר כדי לתכן מגדל עם 3 קומות טיפוסיות, לעומת תכנון מגדל עם קומה טיפוסית אחת. המהנדס צריך להתאמץ יותר כשיש 3 קומות טיפוסיות. חישובי העומס מסובכים יותר. הבנאי צריך להתאמץ יותר. בכל קומה יש בעיות חדשות לפתור. המשווק צריך להתאמץ יותר, כי אי אפשר לפנות אל פלח שוק אחד. על זה הסכמנו? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, למה אתה מתכוון כשאתה אומר "3 קומות טיפוסיות" לעומת "קומה טיפוסית אחת"? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהוא מתכוון ל3 תוכניות קומה שונות, לעומת תוכנית קומה משותפת לכל הבניין. |
|
||||
|
||||
הסכמנו. |
|
||||
|
||||
יופי! אבל לא נתבשם בהישג שלנו. כי המסקנה היא שבנייה המונית/סדרתית/מתועשת דורשת פחות אדריכלים/מהנדסים מאשר שיטות אחרות. בניגוד למשתמע מסעיף א בתגובה 381096 שלך. |
|
||||
|
||||
בתגובתי הנידונה לא מצוין שום עניין של מספר אלא רק של קיום. |
|
||||
|
||||
את צודקת. לכן אמרתי "משתמע". ברור לכל הדוברים כאן, אפילו לסמיילי :-), שאדריכל צריך להיות מעורב בתכנון בית. מה שאין עליו הסכמה הוא בדיוק עניין הכמות. מדברייך משתמע שכל בית ובית דורש תכנון אדריכלי מחודש בשל הבדלי מיקום, שיפועים, אקלים וכו'. הטענה שלי (היא נראית לי כה ברורה, עד שמצחיק לקרוא לה "שלי") היא שבבנייה המונית יש צורך בהרבה פחות שעות-אדריכל. (ושעות מהנדס ושעות פועל ושעות משווק). אם הטענה הזו אינה רק "שלי" אלא גם "שלך" אז: א. אין לנו ויכוח. ב. ברור שהיזם מעדיף בנייה משעממת לא רק בגלל עצלנותו ושמרנותו. |
|
||||
|
||||
המחלוקת היחידה שנותרה בינינו היא רק על כך ש*משתמע" מדבריי מה שלדעתך משתמע ממנו.:) |
|
||||
|
||||
בניה מתועשת. האם אתה מתכוונים ל-PRECAST, לפריקסטים יצוקים בבית חרושות ומגיעים לאתר ושם מרכיבים אותם? או לקירות בטון היצוקים באתר בתבניות? את שניהם אני לא ממליץ. קבלנים ויזמים אוהבים את זה כי זוהי בניה מהירה וזולה. קודם כל בעניין קירות בטון, לא נעים לגור בתוך קופסאות בטון וכבר ידוע שהברזל מוליך קרינה. מאותה סיבה לא בריא לחיות בממ"ד. ופריקסטים שמרכיבים באתר, כמו לגו זזים ולא ממש בטוחים לרעידות אדמה, למרות שהכל בדוק ומחושב. אני מעדיף בניה קונבציונאלית, וכאן יש הרבה מקום ליצירתיות ולא צריך שכל הדירות וכל הקומות יהיו זהות, משוכפלות. |
|
||||
|
||||
גם, אבל לא רק. מה שאתה מתכוון (מודולים מבטון) זו בניה טרומית. בניה מתועשת כוללת עוד הרבה טכנולוגיות וחומרים, החל מעץ וגבס(בד"כ לבתי מגורים) וכלה בפלדה, זכוכית ואלומיניום (לבנייני משרדים). הייחוד של בניה מתועשת הוא שמייצרים כל מה שניתן במפעל כמודולים (בבתי עץ זה אפילו יכול להיות הבית כולו) ובמקום מבצעים רק את עבודות הכנת הקרקע, החיבור לתשתיות וההרכבה. על קצה המזלג: |
|
||||
|
||||
נכון, אבל במגורים הטיפוסיים בארץ לא משתמשים בחומרים אחרים למעט בטון מחופה באבן. בניה מתועשת נעשית במגדלי משרדים, מבנים ציבורים וכו', אבל במגורים זה שונה ומאוד שמרני . למרות זאת רואים במגדלי המגורים היוקרתיים יותר והיקרים יותר, גם קירות מסך (קירות זכוכית) וחומרים אחרים, שילוב של חומרים. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שאמרתי - הבניה הטיפוסית *בארץ* מפגרת בהרבה אחרי העולם, בעיקר בגלל שעלויות העבודה הזולות מתמרצות שימוש בטכנולוגיות בניה פרימיטיביות ועתירות כח אדם, במקום טכנולוגיות בניה חדישות ועתירות ידע, כמקובל בעולם המערבי. |
|
||||
|
||||
צא מנקודת הנחה שאני בוגר אחד ממוסדות הלימוד שבהם לומדים ארכיטקטורה. |
|
||||
|
||||
ידוע למי שהברזל מוליך קרינה? לי זכור במעומעם משהו בשם "כלוב פאראדי" שדווקא עושה את ההיפך, אבל אולי לא כדאי לערב את הצבור בבעיות הזכרון שלי. |
|
||||
|
||||
בהיעדרך, דנו כבר בנושא. השוטה תמצת את הדיון בתגובה 382895. |
|
||||
|
||||
למה צריך עורך-דין? למה צריך גניקולוג? למה צריך רופא שיניים?...יש פטיש ובמקרה וכואב מוציאים את השן לבד. מי צריך מומחים. וכאן שורש הבעיה, כל אחד חושב שהוא אדריכל, כי האדריכל הפך את עצמו ל"סמרטוט" לא איכפת לו מהתכנון וגם שכ"ט שהוא מקבל שואף לכלום וכך מרגישים אלו שעובדים אצלו - כלום! ותוכנית מוכנה מראש?! האם משפחת X דומה למשפחת Y? כבר כתבנו אודות זה כאן. |
|
||||
|
||||
לא, אתה לא מבין, אני לא אומר שלא צריך אדריכל. תחשוב, למשל, על שוק הרכב, גם שם יש מהנדסים , ומעצבים, גם שם לא כל אחד יכול לבנות את הרכב שלו, למרות שהרבה מאד חושבים שהם יכולים. אבל, ההבדל הוא, שבשוק הרכב רוב האנשים יכולים לבחור אחד ממאתיים דגמים מתוכננים מראש, לבחור את הריפוד והצבע, ולקנות את הרכב. ההוזלה של העברת תהליך התכנון, התקינה, האישרור והיצור לסדרתי מוריד את עלויות הרכב בעשרות אחוזים. האם דבר כזה לא היה יכול להתרחש בשוק הדיור הפרטי? משפחת X לא דומה כלל למשפחת Y, בגלל זה משפחת X בוחרת סדאן יפאני, ומשפחת Y בוחרת מיניואן אירופי. נכון שזה לא עונה בדיוק על הדרישות של משפחת X או Y, אבל בהתחשב בזה שבשביל רכב מעוצב באופן יחודי משפחת X או Y היתה צריכה לשלם הרבה יותר, ואח"כ עוד להתקשות במכירה שלו, משפחת X ומשפחת Y בוחרות להתפשר. צריך לזכור, בנוסף לזה שכמו שאמרת דירה (או בית) היא הקניה היקרה ביותר של רוב בתי הבית, כל הדירות (והבתים) הם גם נכסים, כאלה ששווים כסף, כאלה שמוכרים, או משכירים בהמשך החיים. בשביל זה, לא כדאי להתאים את הבית דווקא לדרישות הספציפיות שלך, כדאי גם להתאים אותה לדרישות השוק. יצא לי לראות בית שעמד למכירה, עם ג'קוזי ענק באמצע הסלון. בזמן שהבית נבנה, התכנון ממש התאים לבעליו. מאוחר יותר הבעלים נאלץ לעבור, והבית עמד למכירה במחיר מצחיק, רק בגלל שכל מי שהביע עניין בבית, רצה להוציא את הג'קוזי... בקיצור, עם כל הכבוד לדרישות המיוחדות, ולאומנות האדריכלות, אם הייתי יכול לקנות בית יציב שעונה לדרישות הלא מיוחדות שלי ב20% פחות מאותו בית שגם עונה לדרישות המיוחדות שלי, הייתי הולך על זה ללא ספק. |
|
||||
|
||||
מחזאים, לפחות, סובלים מהבעיה עוד מהמאה ה-18. ראה הוויכוח בין מנהל התיאטרון למשורר במבוא ל"פאוסט" של גתה. |
|
||||
|
||||
כשאתה אומר איכות זה משהו וויזואלי, אתה מכוון שהאיכות הזאת היא איכות אסטתית בלבד? |
|
||||
|
||||
לא, בכלל לא. מי שמבין רואה את זה ויודע שזה מוסיף לאיכות החיים של המשתמש, הדייר. רוב הקונים לא רואים את זה. אני בכלל מדבר על נפחים ולא ''קישוטים'' פוסט-מודרנים. נפחים רואים וזה משהו וויזואלי, לא משהו תיאורטי. |
|
||||
|
||||
מאוד לא ברור מדבריך - לא במאמר ולא בתגובות - את מי *באמת* אתה מאשים: את הקבלנים? האדריכלים? הצרכנים? הממשלה? מזג האויר? אתה יודע הרי יותר ממני שיש הבדל בין בניית בתים קטנים צמודי קרקע לפי דרישותיו של לקוח פרטי, מאשר מגדלי מגורים לפי בקשת הקבלן. ושהאילוצים הכלכליים בהכרח נכנסים לתמונה. האדריכלות היא אולי אם האמנויות, אבל מכל האמנויות היא היחידה השימושית. האם יש לך פתרון כלשהו לטענותיך? |
|
||||
|
||||
אילוצים כלכליים הם המצאות של מי שלא רוצה לעשות. איך לא עושים ולהמנע מעשייה כולם יודעים. בכדי לתכנן טוב באותה עלות צריך להתאמץ. הקבלן לא רוצה את זה וכופה את זה על האדריכל שמוכן לקבל עבודה מכל קבלן או מכל אחד אחר שאומר לו שהוא קבלן. רמת הקבלן/יזם ורמת האדריכל משפיעות על איכות המבנה. ולעירייה איכפת? לא. |
|
||||
|
||||
אילוצים כלכליים כמו מסים או היעדרם אינם המצאה של אדריכלים או קבלנים. ועדיין לא ענית על שאלתי - מה הפתרון? |
|
||||
|
||||
לא מבינה את הדרישה שלך. האם אי אפשר להתריע על מצב מבלי לתת פתרון? |
|
||||
|
||||
אפשר ''להתריע על מצב'' בלי להציע פתרון. אפשר גם, אם כי לא נאה (לדעתי לפחות) לזרוק האשמות (אדריכלים בינוניים, קבלנים עצלים, לקוחות זלזלנים) בלי לעשות זאת. |
|
||||
|
||||
עדיין לא ברור לי מדוע זה "לא נאה" (לו היה לכותב המאמר פתרון, זה היה יותר בסדר להאשים?). |
|
||||
|
||||
כן. לו היה לו פתרון, הוא היה יכול להאשים את ה''אחראים'' למצב בכך שאינם נוקטים את אותו פתרון. בלי זה, הוא אומר לכאורה שאין פתרון (לפחות כרגע) - ואז לא נראה שיש מקום להאשמות. |
|
||||
|
||||
יש פתרון וכתבתי את זה באשכולות כאן. צריך לתכנן קומות טיפוסיות רבות, כך שיהיה מבחר ותהיה ארכיטקטורה. יש מעט אדריכלים שעושים את זה כי איכפת להם. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אתה אומר שהקבלנים לא מוכנים לזה. |
|
||||
|
||||
אני, למשל, יודע באופן ברור שהפוליטיקאים שלנו מושחתים ושהפוליטיקה כולה מושחתת (חוץ ממתי מעט) - ואין לי פתרון. אז עד שיהיה לי פתרון - האם אני מצווה להגיד שהפוליטיקאים הם מלאכי שמיים טהורים וקדושים ללא רבב? |
|
||||
|
||||
התיאור שלך איננו מבהיר אם אתה מאשים את הפוליטיקאים או את בוחריהם. אם את הראשונים - הרי אתה יכול לדרוש מהם שלא להיות מושחתים. אם את האחרונים - זה כבר יותר מסובך: אתה יכול לדרוש שלא יבחרו בפוליטיקאים מושחתים, אבל יכול להיות שאלה שאינם מושחתים אינם מייצגים את השקפותיהם. בכל מקרה, הרעיון איננו שתאמר שהפוליטיקאים הם תלאכי שמיים - אלא שתסתפק בתיאור מצב (הפוליטיקה מושחתת, או הפוליטיקה משחיתה) במקום להאשים קבוצת אנשים. |
|
||||
|
||||
האם יש לך דוגמה מהארץ או מהעולם לבנייה ציבורית איכותית המתחשבת באדם? האם מבני באוהאוס (על הייחודיות שלהם) עונים לדרישות אלה? האם מבנים כגון השיכונים הקולקטיביים שנבנו בת"א בזמנו (לא זוכרת איך קוראים להם, עם חצר משותפת לדיירים, מעין "קיבוץ עירוני") עונים להן? |
|
||||
|
||||
"מעונות עובדים"? (ואני לא בטוח שחזרתי. קפצתי לביקור) |
|
||||
|
||||
בדיוק. יש כאלה ברחוב פרוג למשל. |
|
||||
|
||||
אילוצים כלכליים הם חלק (משמעותי) מן המציאות של אדריכל. בדיוק כמו אילוצים מכניים, הם לא המצאה. כפי שאמרת, בכדי לתכנן טוב צריך להתאמץ. אבל כדי לגרום לאנשים (ספקים, פועלים, מהנדסים, קונים, מממנים) להתאמץ, הקבלן צריך לשכנע אותם. אני בטוח שדיבורים על יצירת חברה בריאה ומרחב ציבורי אסתטי הם דרך אחת. דרך אחרת היא לשלם להם כסף. |
|
||||
|
||||
קשה לי לקבל את התיאור שלך. אני גר בשכונה חדשה שנבנתה בסמוך לישוב ותיק במרכז הארץ. בבת-אחת הופשר לבניה שטח גדול, ובתוך כמה שנים קמו שם כמעט שלושים מגדלי מגורים (בני 10-15 קומות). מכיוון שטווח המחירים די אחיד, הקבלנים בהחלט עשו מאמץ כדי להתחרות זה בזה בהיבט התכנוני. אינני יודע לאיזו פירוטכניקה אתה מצפה בבנין שמיועד לחמשים משפחות, אבל הדירות די שונות זו מזו, והקבלנים (יחסית) פתוחים לשינויים פנימיים. אחד מבילויי השבת שלנו בשנה שלפני הכניסה לדירה היה לסייר בדירות הפתוחות של הבנין ההולך ונבנה. קשה היה למצוא שתי דירות זהות - כל דייר ביקש שינויים משלו (הגדלה של הסלון על-חשבון חדר הילדים אצל משפחת כהן, איחוד שני חדרים לחדר שינה גדול אצל משפחת לוי, הגדלה-הקטנה-הרחבה-הוספה של המטבח (מישהו בנה שני מטבחים, כדי שיהיה אחד לפסח)). אולי תוכל להוסיף כמה מלים על גבולות הגזרה של אדריכל יצירתי שצריך לתכנן דירה בבנין קיים - מה כבר אפשר לעשות מעבר להזזת כמה קירות פנימיים? (אגב, תודה על המאמר המעניין) |
|
||||
|
||||
"התאגדות פרופסיונלית"? שלא לומר חלילה "איגוד מקצועי"? |
|
||||
|
||||
אולי זה חסר כאן. היכן האיגודים המקצועיים של האדריכלים? |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון לאיגוד מקצועי. יותר לגילדה. |
|
||||
|
||||
יוסי, המאמר מעניין (אם כי פסימי למדי). יהונתן - הפרשנות שלך וההכללה המתבקשת לגבי תחומים נוספים, אכן ראויות ומעניינות. ההבדל העיקרי (כפי שאני רואה אותו) בין אדריכלות לבין תחומים אחרים (שחלקם מוזכרים בתגובתו של ראובן) הוא קודם כל ההשפעה העצומה וארוכת הטווח של העבודה האדריכלית: שמלה, קומקום או עטיפת ספר הינם מוצרים זולים שניתן להחליפם בכל עונה/תקופה, כך שהשפעתם מוגבלת בזמן. בניגוד לכך, בניינים שנבנים עומדים עשרות רבות של שנים, ומעצבים את הסביבה שלנו לתקופה של אורך חיים אנושי. שנית, בניין שנבנה משפיע במראהו ובאופיו על כל הסביבה ולא רק על אותם דיירים שרכשו בו דירות. ההשפעה היא כפולה: גם מבחינת הפן העיצובי - כלומר מראה הבנין עצמו, אבל גם מהבחינה האנושית (סוג האוכלוסיה שמגיע לגור, כמות האנשים לשטח בנוי וכו'). שלישית, על האדריכל לשלב בין כשרונותיו האומנותיים (עם האגו המתבקש), כישוריו ההנדסיים/שרטוטיים/מדוייקים, יכולות הארגון והראיה הכוללת שלו (עליו להנחות אנשי חשמל, מיזוג, הנדסה, קונסטרוקציה, מים, להיות מומחה בחוקי בינוי, בתקנות של עיריות, מכבי אש וכו'). ובנוסף לכל עוד רוצים שהאדריכל, בעל המשרד, ישכיל לנהל את העובדים במשרדו. בקיצור, למצוא איש אשכולות כזה זו כמעט פנטזיה. |
|
||||
|
||||
אכן - זוועות פוסט מודרניות שנבנו בשנות השמונים, כמו בנייני משרדים עם גג משולש צבוע ורוד, ימשיכו לכער את הערים עוד שנים רבות. |
|
||||
|
||||
ראובן, אז בטח כבר הבנת שהתרכזנו פה במבני מגורים. באולמות אופרה יש בעיות קצת שונות. כן, אני יוצא כנגד אדריכלים קטנים במובן האדריכלי של העניין. לא עושים מאמץ, לא עושים גלים, לא מנסים לחשוב קצת אחרת, מפחדים, מפחדים, מפחדים. ולא צריך לראיין כל קונה, להיפך, הקונה צריך לדעת לבקש, לדרוש הרבה עבור הכסף הרב שהוא נותן עבור הקניה שהיא לבטח הגדולה ביותר בחייו. רק אם הקונה יאמר ליזם/קבלן שהתכנון גרוע ובגלל זה הוא לא קונה את הדירה, רק אז התכנון ישתפר. כל עוד קונים גרוע, אין טעם לשפר משהו. |
|
||||
|
||||
כלומר אתה מאשים אותי שלא היטבתי לבחור את הארכיטקט? |
|
||||
|
||||
מנקודת ראות צרכנית - כן, עשית בחירה גרועה כצרכן. לא נורא, מתקנים בפעם הבאה... |
|
||||
|
||||
כן, גם אני מנחם את עצמי שבבית הבא אעשה שגיאות אחרות. אבל עכשיו בוא נפעיל את הלוגיקה של שכ"ג: יוסי בעצם טוען שרוב הארכיטקטים הם גרועים, ובכל זאת הם פעילים, משמע שקשה מאוד לגלות מראש את הצדיקים בסדום. האם זאת תהיה גזענות להניח מראש שהארכיטקט הבא שאבחר יתברר כגרוע גם הוא? זה לא שלא קיבלתי המלצות טובות על הראשון. |
|
||||
|
||||
או שלא ידעת מה לבקש מהאדריכל ולכן לא קיבלת מה שעכשיו נראה לך שהיית צריך לקבל. או, ביקשת ולא קיבלת ולכן התפשרת, ולכן אין לך סיבה לטעון לטובתך. |
|
||||
|
||||
יפה. אין אדריכלים גרועים, רק קליינטים בורים. אז על מה כתבת את המאמר? |
|
||||
|
||||
הוא דיבר בפירוש גם על צורך בחינוך הצרכנים. |
|
||||
|
||||
האדריכלים הגרועים מנצלים את הצרכנים הבורים. ככה זה בכל מקצוע, לא?! |
|
||||
|
||||
הכל עניין של כמות. יש מקצועות ששם המקצוע הוא נרדף ל''רמאי'', לאו דווקא משום שהצרכנים בורים, אלא משום שדרישות המקצוע מושכות סוג מסויים של אנשים. |
|
||||
|
||||
אז האדריכלים לא רמאים, פשוט עצלנים, נצלנים או לא מוכשרים. כל תכונה לחוד ואם יש שילוב של כל התכונות, אז נפלנו עמוק. לא כולם, יש כמה יחידי סגולה שאיכפת להם, סימפטים, יצירתיים,אמיתיים ולוקחים את התפקיד שלהם ברצינות הראויה לכך, ראויים לתפקיד ולמעמד. |
|
||||
|
||||
לא יודע לדבר על *ה*אדריכלים. אולי במקרה נפלתי על אחד גרוע. |
|
||||
|
||||
כן, אם קנית נעליים והם לא נוחות, או שלא קנית חכם ולא בחנת היטב מה שאתה קונה או, שפשוט עבדו עליך. בכל מקרה המוצר היה לפניך ולא השכלת להחליט נכון. כמו כן, כמה זוגות נעליים מודדים לפני שקונים זוג אחד? כמה אדריכלים ראיינת לפני שנתת את הפרויקט לאדריכל שלך? |
|
||||
|
||||
שלושה, אם אתה כבר שואל. |
|
||||
|
||||
זה יותר טוב מאחד. אולי צריך לראיין עוד כמה עד שתהיה ''כימייה''. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שאחת הבעיות עם רמאים מוצלחים זה שבכימיה הם חזקים. בכל אופן, קלטנו בסופו של דבר את הפרינציפ ועזבנו אותו. |
|
||||
|
||||
לידיעתך - החלק של הכנת ההגשה להיתר הוא חלק קטן מאד מסה"כ העבודה על תכנון בית. אתה כנראה לא מבין (כמו הרבה לקוחות) כמה עבודה ומחשבה מושקעים ב"שרטוטים" האלה שאתה מקבל לידיך. זו עבודה שמצטברת לשבועות וחודשים על כל שלב. אתה כנראה לא סופר נכון את השעות הרבות של הפגישות ושיחות הטלפון איתכם ועם המהנדס ובעלי המקצוע. אם היא תכננה את ביתכם בעלות של 1% מהפרוייקט, אז תדע לך ששילמתם לה שכר רעב. שכר טרחה "רגיל" לתכנון מתחיל מ 8% מסה"כ עלות הפרוייקט. אתה בטח מרגיש ששיחקת אותה ויצאת חכם. היא בטח מרגישה שהורידו לה ת'מכנסיים. |
|
||||
|
||||
שילמנו לה את המחיר שהיא ביקשה בלי להתמקח ובלי לבקש בלי מע''ם או הנחת מזומן. הצעת המחיר שלה לא היתה הנמוכה ביותר שקיבלנו ולא רחוקה באופן מהותי מהגבוהה ביותר. אני כמובן לא יודע דבר על תכנון בתים ועל כמות העבודה שדרושה לכך. אני כן יודע כמה בירוקרטיה כרוכה בבניית בית וכמה מהקושי הזה היא פתרה לנו. |
|
||||
|
||||
למה לא, בעצם? למה לא לעשות לה קצת SEO? |
|
||||
|
||||
למה לקרוא לסתם מילה טובה "טיוב מנועי חיפוש"? |
|
||||
|
||||
אני לא מרגיש נוח לנצל את האתר הזה לפרסומת. |
|
||||
|
||||
רצינו לשלב בתחילה במאמר את תמונה של ה"ארמדילו" - אולם הקונצרטים שתכנן נורמן פוסטר עבור "גני התערוכה" הסקוטיים בגלזגו. (לא יכולנו לשלב אותה בסופו של דבר בגלל בעיות זכויות יוצרים) כשראיתי את התמונה, מייד הבנתי ממה הושפע התכנון של מרכז הקונגרסים, המכונה גם לפעמים "הארמדילו הכחול", בכניסה לחיפה (ליד צומת מת"ם). |
|
||||
|
||||
איזה יפה! |
|
||||
|
||||
נחמד, לטעמי, לפחות מהמרחק שממנו צולמה התמונה. אני שואל את עצמי איך זה מתיישב עם הכיעור הנורא של מרכז הקונגרסים החיפאי. אחד ההבדלים הוא שהארמדילו הוא קמור - הוא לא חושף החוצה הרבה יותר מתכת ממה שצריך כדי לכלוא את החלל שלו. אחיו החיפאי, שיותר מזכיר צפרדע (עם פה פעור בגודל מוגזם) קעור, ולכן(?) כעור. אבל נראה לי שיש הבדל יותר "גנרי": כדי שמבנה מתחכם מהז'אנר הזה יעבוד (מבחינה אסתטית), חייבים לשמור על נקיון מקסימלי - שמחוץ לקונספציה הגיאומטרית הפשוטה לא תהיינה שום תוספות וקישוטים. ואחד הדברים שהורגים את מרכז הקונגרסים הוא הצנרת הבולטת החוצה. עכשיו צריך להוסיף לזה את הבלגן החזותי הישראלי הרגיל: קניון חיפה הצמוד שלא ממש משתלב, הגשר ביניהם, פארק האקסטרים שבנו עכשיו בצמוד; השווה את זה לבידוד המזהיר של הארמדילו (על פי התמונה). (כפי שאפשר לנחש, אני מאוד לא דלוק על האריכטקטורה של גרי וליבסקינד, שמדגם ממנה יש בתמונות שבמאמר. צריך לציין שה"השכלה" שלי בארכיטקטורה היא כמה שנות קריאה של אסתר זנדברג ב"הארץ", ומן הסתם השתכנעתי מהטעם שלה.) |
|
||||
|
||||
אגב, יש תמונות נוספות של הארמדילו כאן: http://www.secc.co.uk/gallery/ |
|
||||
|
||||
בתור מי שהיה מעורב בעברו הסטודנטיאלי בפרוייקט הנ"ל (בחלק מאוד מאוד קטן), אני חייב לומר שני דברים לזכותו: א. מלכתחילה אמורים היו להיות 2 מבני "כונכיה" תואמים ומשלימים: בניין משרדים גבוה וצר, ולידו מרכז קונגרסים נמוך ורחב (שריד לתכנון המקורי ניתן לראות בסמלו של המרכז, למי שמכיר). מפאת קשיי תקציב ובירוקרטיה שונים לא יצא בניין המשרדים לפועל, דבר שבהחלט פגם בשלמות האסתטית שלו. ב. בשנים הראשונות מרכז הקונגרסים נראה הרבה יותר טוב מאשר היום. הקמת המבנים סביבו (ובמיוחד הגשר בינו לבין הקניון), כמו גם התיישנותו פגמו מאוד במראהו. |
|
||||
|
||||
גם המבנה הסקוטי נראה טוב יותר בתמונות שבהן הוא מופיע לבדו... יש לך לינק לצילום של המבנה החיפאי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה. לא נעים, אבל הוא נראה קצת כמו מבנה של שירותים ציבוריים... |
|
||||
|
||||
הגג נראה כמו קסקט על ראש מעוות. |
|
||||
|
||||
בלי לדעת הרבה אני נוטה להאמין שעיקר האשמה הוא לא באדריכל(ים), ומכל מקום לא בטעם רע שלהם; סביר שלרובם יש טעם טוב לא פחות מלי. הבעיה, בדיוק כמו שאתה מתאר, היא הבלגן מסביב (בניין תאום שלא נבנה, תחזוקה גרועה, תוספות מאוחרות), ואולי טעם רע של מזמיני הבניין. אבל אולי בהתחשב בכך שדברים כאלו צפויים מראש (כלומר, אתה לא יודע מראש אילו הפתעות רעות תהיינה, אבל אתה יודע שתהיינה הפתעות רעות) עדיף לתכנן פשוט יותר - מעין בקרת נזקים מראש? |
|
||||
|
||||
האם הבעיות שציינת נובעות אולי מעודף אדריכלים? כולנו מודעים לבעיות שנוצרו בעקבות עודף עורכי דין. |
|
||||
|
||||
השאלה מה קודם למה, אג'נדה לכמות, או להיפך. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא הרדוקציה שעשו למקצוע הזה. גם האדריכלים עצמם אומרים שהם עובדים "בזנות", מורידים מחירים, אם לא הם אז אחרים יכנסו לבוץ, חסרי עתיד וחזון ואין להם ממש את הכוח להתמודד מול היזמים החזקים. האג'נדה יוצרת את האווירה הזאת, לא כמות האדריכלים. הם לא מסוגלים להתארגן, לפרגן ולעמוד על דעתם. לא מתעקשים היכן שצריך ומוותרים היכן שצריך להתעקש. מפחדים מקבלנים...אז מה אפשר כבר לבקש. לאחר מספר שנים מועט רק 10 אחוז מהבוגרים של בתי הספר לאדריכלות נשארים במקצוע. התדמית הנחותה, הנסיון הקצר והמר גורם לרבים לעבור למשהו אחר, אחרי הכל, לימודים אף פעם לא מזיקים ותמיד אפשר ללמוד משהו אחר. ואז אדריכלות, המקצוע הזה הופך לתחביב בלבד ובטח נחמד לספר שיש תואר באדריכלות, בשביל הכייף. |
|
||||
|
||||
לי זה עדיין נשמע כמו בעיית היצע וביקוש. אפילו אם כל האדריכלים יהיו נחמדים זה לזה, ויתארגנו כקרטל (על חשבון הלקוחות כמובן), האם יהיה צורך לפי עשרה אדריכלים מאשר היום? כפי שאמרת, הדימוי מבחוץ של עבודת האדריכל הוא מרשים - אומנותי, יצירתי, כמעט הירואי - ולכן רבים מידי הולכים ללמוד את המקצוע. אבל מה לעשות, רוב בעלי הבתים לא מעוניינים לשלם עבור תחושת היצירתיות של האדריכל. אני, למשל, מעדיף דירה סטנדרטית שיש כמותה בכל מקום, על פני מבנה מקורי מצועצע. פשוט לא צריך כל כך הרבה אדריכלים. בטח לא אדריכלים שמעדיפים את ה"אמת הפנימית שלהם" על פני הצרכים הפרקטיים של הלקוח. המאמר שלך הוא צעד בכיוון הנכון - אולי ירתיע סטודנטים מכנסיה לתחום. |
|
||||
|
||||
הבנתי שזאת לא תופעה יוצאת דופן. סטודנטים לעתיד שמנסים לברר כיצד יחיו ובמה יעסקו לאחר התואר באדריכלות, בוחרים שלא לפנות למקצוע בגלל מה שגילו. אני, למשל. |
|
||||
|
||||
יכולתו להכליל שטחים חריגים כאילו הם שטחים חוקיים. זה הקריטריון של קבלני בניה ובעלי קרקע בבואם לבחור אדריכל. יתרון שני של אדריכל נמדד לפי ''קשריו'' ברשויות המאשרות תכניות. אם הוא יודע ''להתברג'' ולקבל את שתיקתם של הרשויות אזי הוא אדריכל טוב אם לאו - סופו שישב מובטל בביתו. לאחרונה רואים גם אדריכלים שאין מורא בית המשפט חל עליהם. הם נותנים חוות-דעת ממש שקריות ויוצאים מזה חלק. אנחנו חיים בסדום ועמורה בעולם שלישי. |
|
||||
|
||||
"לאחרונה רואים גם אדריכלים שאין מורא בית המשפט חל עליהם. הם נותנים חוות-דעת ממש שקריות ויוצאים מזה חלק." למשל? |
|
||||
|
||||
התמונה של אגף וואהל בבר אילן הובאה כדי להדגים אדריכלות טובה או אדריכלות רעה? ----- 1 disgruntled employee if I ever saw one
|
|
||||
|
||||
אדריכלות של חזון, של אומץ, אדריכלות קונספטואלית, אדריכלות שמישהו רצה לעשות משהו ועשה, לא פחד מהצל של עצמו. |
|
||||
|
||||
מילא הצורה, על ''חזון ואומץ'' אני לא מתווכח, אבל הצבע מבחיל. (ואני מכיר את הבניין המדובר היטב, ולא רק מתמונות. גרתי לידו כמה שנים, העיניים כאבו לי בכל פעם שעברתי שם) |
|
||||
|
||||
הוא נפתח לפני שנה. אני לא שופט כרגע את הצבע. אני גם לא אומר אם זה טוב או לא, למרות שבמאמר שבלינק אני משבח את ליבסקינד. אני אומר שלאדריכל הזה יש....הוא עושה את מב שהוא רוצה. נכון זה מבנה ציבור וקל יותר להיות קריאטיבי כאן מאשר במגדל מגורים. אדריכלי המגורים, למעט 4-3 אדריכלים, לא מנסים אפילו להיות יצירתיים, הפ עייפים, מתוחים, מפחדים מתביעות משפטיות והכל גדול עליהם. |
|
||||
|
||||
לפי התמונות האגף הזה נראה טוב, רק שמיעוט החלונות שם (כל החלק המרכזי נטול חלונות לחלוטין) נותן תחושה שהפנים ודאי מעיק וחסר אוורור. |
|
||||
|
||||
הבניין נפתח לפני שנה, אבל שימש מפגע אסתטי עוד בזמן בנייתו... |
|
||||
|
||||
"...זה מבנה ציבור וקל יותר להיות קריאטיבי כאן..." וזה למה? כיוון שהיזם לא משלם מהכיס שלו, אלא מהכיס של כולנו. בכזה מקרה, כדאי ליזם לשלם יותר על יצירתיות. |
|
||||
|
||||
אני מכירה אנשים, זוגות (שהיו) צעירים, שהתחתנו בערך כשאנחנו התחתנו, שגרו בזמנו באחד הפרוייקטים הכי יצירתיים בענייני תכנון בניין מגורים- בנייני המשושים בשכונת רמות. (אני חושבת שהאדריכל אפילו קיבל איזה פרס על הפרוייקט). מסתבר שהמגורים שם הם ממש זוועה- יש הרבה שיפועים משונים בחדרים, שטח מבוזבז של כל מיני זוויות, גשם שמטפטף דרך השיפועים אל התקרות, ועוד כהנה וכהנה. האנשים שגרו בדירות היו צריכים לא פחות יצירתיות מהאדריכל כדי למצוא דרכים להשתמש בכל החללים המשולשים שנוצרו מאחורי הספריה, הספה או המיטה, וכדי לשוות לחדר מראה קצת יותר מרובע (תרתי משמע). דירת השיכון הפיצפונת, הסטנדרטית להחליא, שכל החלונות בה מכוונים לבתי השכנים (כאשר לצד הנוף המרהיב של צפון ירושלים היה קיר אטום מחלונות..), שהתגוררנו בה בזמנו, נראתה לי אז כמו מציאה אמיתית. היה כל כך קשה למכור את הדירות הללו, שהמחירים ירדו עד כדי שבסופו של דבר הם מכרו אותן במחיר מציאה לזוגות צעירים חרדיים (דבר שאח''כ הקפיץ חזרה את מחירי הדירות שם...). מסקנה שלי- יצירתיות זה נורא יפה, אבל בבית של מישהו אחר. אני מעדיפה מנה גדושה של שכל ישר ואהבת אדם, ורק קמצוץ יצירתיות, כתכונות יסוד של אדריכל שבונה בתי מגורים. |
|
||||
|
||||
רק רגע, יש פרויקטים גם לא יצירתיים, חסרי רעיון וחזון ושיש בהם פגמים רבים, כשלים תכנוניים, נזילות והתכנון ממש גרוע. אז מה, נסיק מזה מסקנה שכל תכנון לא יצירתי הוא תכנון רע? מלא בפגמים פיזיים, נזילות וכו'? לא. אי אפשר לעשות הכללות כאלו. זה כמו לומר לי שבירושלים , עיר הבירה שלנו, יורד גשם, וגם בשיקאגו יורד גשם, לכן שיקאגו היא עיר הבירה של ארה"ב. |
|
||||
|
||||
שוב, יוסי, האם תוכל לתת דוגמה לפרוייקט בנייה סטנדרטית מוצלח בעיניך? בארץ או בעולם? |
|
||||
|
||||
יש גם מזה ויותר מזה. באתר הזה אפשר למצוא כמה טובים. צריך לחפש בסבלנות. ויש בעולם רבים.. |
|
||||
|
||||
חיפשתי בחוסר סבלנות :-) התכוונת לזה למשל? http://www.notes.co.il/yossi/14569.asp |
|
||||
|
||||
לא ממש, אבל אלו מבנים בעלי איכות , וסיפורי חיים מעניינים. יש מבנים חדשים טובים ואין הכוונה שלי לעשות פה פרסום לקבלנים ואדריכלים , אבל יש מבנים שאפשר לראות פה ושם, מבנים מעטים אמנם, שהיזם, הקבלן והאדריכל רצו להוציא משהו טוב מבית מדרשם וגם הצליחו. |
|
||||
|
||||
איש לא ביקש לשמוע פרסומת. אתה מבקש לחנך את הציבור. ובכן, כאן רודוס. חנך אותנו והראה לנו בניין מגורים שהוא סטנדרטי מצד אחד ופנינה אדריכלית מצד שני. |
|
||||
|
||||
אי אפשר לעשות הכללות כל כך גורפות, אבל עקרונית יש משהו נכון בדבריה של ניצה. אם אדם אמור לעבור לגור בדירה שאינו מכיר אותה מראש, אולי באמת עדיפה דירה בלי ''יצירתיות'', למניעת צרות בלתי צפויות שלא היו קורות בדירה שנבנתה ע''י ארכיטקט ''מרובע'' וחסר מקוריות ההולך תמיד בתלם (בדיוק מה שאתה לא אוהב). |
|
||||
|
||||
נכון שייתכן בניין יצירתי שיעבוד היטב, וייתכן בית מתוכנן שמרנית שייצא פגום. אבל נראה לי מובן מאליו שceteris paribus, תכנון יצירתי וקונספציה שלא נוסתה בעבר מכניסים ממד נוסף של סיכון (ואפשר להקטין אותו, נניח באמצעות חוות-דעת נוספות, מה שמן הסתם ייקר ויעכב עוד קצת את שלב התכנון). זה לחלוטין לא פסול, אבל הבונה והקונה צריכים להיות מודעים לכך. |
|
||||
|
||||
לטיני, דבר עברית! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה. גם אתה מדבר לטינית עם החבר'ה? |
|
||||
|
||||
כשמישהו חולה והוא צריך דעה שניה, הוא הולך לרופא נוסף? הולך! כשמישהו קונה נעליים, הוא מנסה הרבה זוגות והרבה חנויות? מנסה! אז מה הבעיה כאשר רוכשים או בונים בית!!! חללים שבהם חיים, האם מותר לקבל חוות דעת נוספת, כלומר הוצאה נוספת של כמה דולרים? מה הבעיה. תחשבו, נעליים לא טובים, זורקים, ובית לא טוב, מה עושים? הורסים? |
|
||||
|
||||
מזכיר לי משהו שאמר לי פעם יועץ פיננסי: ביטוח חיים הוא הקנייה היקרה ביותר שאדם עושה בחייו, ולמרות זאת אנשים ממעטים לבדוק ולעתים קרובות הולכים על "מה שיש". ככל הנראה יש החלטות שבהן גודל ההוצאה העצום מוסך על המחליטים "חרדת קודש" ו/או שיתוק באשר לבירורים נוספים (כי גם כך יש לברר פרטים הקשורים לטאבו, שיעבודים למיניהם, אישור לתוספות בנייה וכולי וכולי). |
|
||||
|
||||
הדוגמאות של ה''סטארכיטקטים'' הן קצת בעייתיות. באקדמיה מלמדים את הסטודנטים להעריץ את הגדולים ביותר ומלמדים לתכנן בסדרי גודל וממערכות שיקולים של הגדולים ביותר. על פניו זה נראה טוב ויפה, אלא שהסטודנט יוצא החוצה ולא יכול לעבוד על פי שיקולים כאלה....אלא שאף אחד לא לימד אותו לתכנן בתנאים האמיתיים, אז הוא מרים ידיים ולומד מהדור הקודם. אם היו מלמדים באקדמיה לתכנן בצורה ארצית יותר, יתכן והיו יותר כלים להתמודד עם זה. אלא שכמובן, באקדמיה טוענים שפה השיקולים הם אקדמיים בלבד, ומי שרוצה לבנות שיכונים שיפתח חוברות של משרד השיכון. במילים אחרות...מתחמקים מפתרון הבעיה. בעיה נוספת של האקדמיה היא שהיא מתנהגת כמו חילזון שמסתובב אחורה ושואל מי השאיר את כל הריר הזה. רוב דורות האדריכלים בארץ יצאו מהפקולטה בטכניון, כל אנשיהפקולטה הזאת יוכלו לומר לך שיש בעיה עם האדריכלות בארץ, אבל הם לא חושבים לבדוק מה לא בסדר בחינוך שהם נתנו. נוח לכל אחד לחשוב שהוא היה בסדר והאחרים לא. |
|
||||
|
||||
אלה באמת טענות משכנעות, ולגבי הטכניון הן כבר נטענות זמן רב (נדמה לי שלא רק לגבי ארכיטקטורה). האם הן נכונות לגבי המוסדות האחרים המלמדים זאת בארץ? |
|
||||
|
||||
לא למדתי בארץ אז איני יודע בדיוק מה קורה כאן. ידוע לי כי בטכניון הם יותר טכנים ובבצלאל יותר יצירתיים ללא ההיבטים הטכניים. בארה"ב, או איפה שאני למדתי, אמרו לנו להיות משוחררים מכל סיבות שהן ולתכנן ללא מגבלות, חופשי, היה אפשרי להיות יצירתי, חופשי, לתת דרור למחשבות ולדמיון. ב-PRATT היצירתיות היתה חשובה מאוד, את הענין הטכני-סטטי יפתרו אח"כ. לא היה שם כל ענין של סגנון, הכל היה פתוח, אפשר לתכנן כל מה שרוצים כל זמן שיש סיבה טובה מאחורי זה. "יפה, חמוד ונחמד" הן לא תשובות של בית ספר לארכיטקטורה. צריך משהו קצת יותר רציני, משהו ש"מחזיק מים". |
|
||||
|
||||
אולי זו הבעיה. למה "אדריכלות של חזון" זה טוב? ואת החזון של מי אנחנו רוצים לראות בבניני הציבור? ובביניני המגורים? למה קבלן ירצה לעבוד עם אדריכל שיש לו אומץ? אם הקבלן משלם, הוא יעדיף לעבוד עם אדריכל רעב, שאין לו אומץ, שיוציא לפועל (באמצעות כישוריו הטכניים) את חזונו של הקבלן/יזם ולא את חזונו של האדריכל. אני חושב, שאם לאדריכל יש הרבה אומץ, אז הוא ייסכן את כספו שלו - כלומר יהפוך ליזם ויממן את הפרוייקט. אם אנשים יקנו אז חזונו הוא "טוב". ואם לא, אז לפחות היה לו אומץ והוא נשא בתוצאות. |
|
||||
|
||||
כל מה שאמרת נשמע מקסים ביותר, אבל כרגע עולים בדעתי לפחות שניבניינים שנבנו בהתאם לדרישות אלה (נראה לי) והם אסונות טבע ממש - האוניברסיטה על הר הצופים, ובית האופרה החדש. |
|
||||
|
||||
לביקורת בכתבה יש קצת ריח ניו איג'י בעיקר בקשר בין אדריכלות לבריאות החברה ורוח האומה. כמעט ציפיתי למצוא המלצה שהאדריכלים יפתחו את הצ'קרות ויתחברו לאנרגיה הקוסמית כדי להבריא את נפש האומה. באופן אישי אני מעדיף בנית מגורים קונבנציונלית. מי רוצה לגור בתוך יצירת אומנות פוסט מודרניסטית? את המבנים המשוגעים אפשר להשאיר למוזאונים ולעשירים שרוצים דאוין. (מה ההבדל בין אדריכל ארכיטקט ומהנדס?) |
|
||||
|
||||
נתחיל מהסוף. מה ההבדל בין רופא ודוקטור? בין מהנדס ואינג'ניר? זה אותו דבר. בארץ אני אדריכל, בארה"ב אני ארכיטקט. מהנדס?! יש כל מיני. התכוונת למהנדס בנין? קונסטרוקטור? הוא דואג ליציבות המבנה. זה במשפט אחד. פוסט מודרני? אם נשוחח בנושא סגנונות אדריכליים, כיום פוסט-מודרני זה כבר היסטוריה. לא בונים כאן בסגנון הזה. השאלה היא , האם יש סגנון, רעיון או קונספט כלשהוא שעומד מאחורי הבניה בארץ? הרעיון הראשון והברור ביותר, הוא עשיית כסף על ידי מעטים על גבם וחשבונים של רבים, זה ברור ומה עוד?! |
|
||||
|
||||
כול פעילות כלכלית (לדוגמא בניה) מיועדת לעשית כסף. אני מבין מהכתבה (וגם מההגיון) שבניה בסגנון אחיד זולה יותר ולכן תהיה גם זולה יותר לרוכש הסופי (בארץ בה מחירי הדירות מטורפים גם כך). אם כך אני מעדיף דירה סטנדרטית זולה על דירה שהיא יצירת אומנות שתעשיר את הקבלן עוד יותר. אין לי מושג בסגננות אדרכלים ולכן אני לא יודע למה אתה מתכוון בפוסט מודרנסטי. אני מתכוון לכול מבנה שהוא מספיק מיוחד כדי שישימו אילו לב. זה מתאים לסוגים מסוימים של מבנה ציבור אבל לא לבנית מגורים. תנאי עבודה הנוגדים את החוק הם ענין לבית משפט. כול השאר צריך להשאר לשוק החופשי. כמו שלא כול אחד קונה תמונה של פיקאסו או פסל של רודן, אלא רק מי שרוצה ויכול. כך גם לצירי הפורטרטים על הטילת יש עבודה לא רק ללאונרדו דה ונצ'י. (האם האדריכל יכול לתכנן כול מה שהמוזה מביאה לו ולהגיד למהנדס: תדאג שזה יהיה יציב?) |
|
||||
|
||||
צריך לשים לב מה עיקר העלות של הבניה. השלד והדברים הנלווים לשלד (טיח, גג, איטומים, פיקוח על הבניה) בד"כ לא תלויים ביצירתיות ובמקוריות של תכניות הבניה אלא נגזרים משטח הבניה. (למעט במקרים שבונים משהו ממש חריג ויוצא דופן כמו שטחים תלויים גדולים, מרתפים ענקיים או רב מפלסיים, בריכה על הגג וכד') העלות של הגורמים הנ"ל לא מגיעה בד"כ לחצי מעלות הבניה או לרבע מעלות הבית (כולל השטח). הדברים היקרים באמת זה הגימורים - חלונות, דלתות, ריצוף, מדרגות, אביזרי חשמל, כלים סניטרים ואביזרי אמבטיה, מטבח, מיגון, מיזוג וכו'. העלות של גורמים אלו יכולה להשתנות בצורה ניכרת לפי הבחירה של המעצב או של בעל הבית. למשל ריצוף מתחיל ב40 ש"ח למ"ר ומטפס בקלות למאות ואפילו ל1000 ש"ח למ"ר (וגם הרצף יקח תוספת על ריצוף בגודל לא שגרתי). מחירים של חלונות יכולים להיות זולים (מאות ש"ח לחלון) אם הולכים על פרופיל פשוט, שמשה פשוטה ותריס פשוט ויכול להגיע למחירים מטורפים (10000 ש"ח לחלון) אם רוצים פרופיל מיוחד, שמשה איכותית, מחוסמת, כפולה נגד רעש ועם תריס פנימי. כנ"ל לגבי כמעט כל סעיף אחר בגימור. לגבי השאלה האחרונה שלך, התשובה היא כן, אבל. המהנדס עלול להציב לך עמוד בטון מזויין באמצע החלון הענק שהאדריכל תכנן לך בסלון, או יותר גרוע, באמצע הסלון. |
|
||||
|
||||
אבל ברגע שכול בית יתחיל להיות שונה מכול השאר מהר מאוד נגיע לצורך בשינוי מבנה יקרים כדי להיות מקורים. ובאופן אישי אני מעדיף לחסוך במקוריות ולהשקיע בגימור האיכותי. (אם המהנדס יכול לתקוע עמודים היכן שצריך ולקלקל את התוכנית הגרנדיוזית של האדריכל אז בשביל מה אדריכל?) |
|
||||
|
||||
צריך אדריכל שמודע פחות או יותר לשיקולי יציבות, אבל יותר מודע לשיקולי אור וצל, נפחים, גודל מסדרונות וכולי. מכיוון שקשה למצוא מהנדס שהוא גם ארכיטקט (או ההפך) מפצלים את העבודה ביניהם מתוך תקווה שלא תהיה יותר מידי פלישה. |
|
||||
|
||||
אדריכל טוב צריך לדעת מה ניתן ומה לא ניתן לעשות. מהנדס בניין טוב צריך לדעת איך ניתן לעשות את מה שהאדריכל מבקש. |
|
||||
|
||||
אם כך לא עדיף לשלב מהנדס ומעצב פנים? (ואת היומרות האומנותיות להשאיר לאמנים) |
|
||||
|
||||
ואם אפשר, גם חתן אינסטלטור ואבא מיליונר. |
|
||||
|
||||
אני לא אדריכל, אבל נראה לי שאפשר לעשות הרבה מאוד (יותר מהביקוש בכל אופן) בתים שונים זה מזה ובעלי מאפיינים מקוריים גם בלי להכנס למבנים אקזוטים שיצריכו עלויות בניה חריגות. |
|
||||
|
||||
למרבית הצער, הפעם האחרונה שהציעו ל''עמך'' בנייה לכאורה-מקורית, היתה בפרויקטים עצובים מסוג ''פואבלו אספניול''. |
|
||||
|
||||
מה עצוב בפואבלו? אני זוכר את הפרסומות שלהם(!), אבל לא יודע שום דבר על ההמשך. קרה משהו נורא? |
|
||||
|
||||
אם כבר אז pueblo לא? |
|
||||
|
||||
אריק מירקובסקי, "בתוכניות זה עוד נראה כמו שכונת יוקרה". הארץ: |
|
||||
|
||||
מדבריה של ברקת חשבתי שהכישלון נבע מזה שנתנו ל"עמך" לבחור. במאמר עצמו לא בדיוק ברור מה קרה שם. האם המעבר מקבלן לקבלן שינה את המאפיינים? האם הרוכשים נקלעו "לבעיות קשות"? |
|
||||
|
||||
לא, לא בהכרח. הכישלון נמדד בעיקר מול הציפיות הגבוהות שתלו בפרויקט הזה, והיומרנות שנקשרה בו. |
|
||||
|
||||
אני אגיד לך מה קרה: כשאתה לוקח אנשים מפתח תקווה ונותן להם לבנות משהו שדומה לפי דימיונם לכפר ספרדי אז מתקבלת התוצאה הבאה: 1. היתה טעות בחישובי גובה הקומות , הקבלן רצה עוד קומה כדי להרויח כסף ויצא לו בית בגובה תקרה של 1.80 , שנמכר על כן בהנחה גדולה וקוראים לו הבית של הגמדים. 2. הבינין לא עומד בפגעי הסיבה בקרבת הים וכל הטיח נופל. 3. אין שום קשר בין מה שיצא לאיזה כפר בספרד, אלא אם תרצה להגיד שהמרוקאים שגרים שם הם גם ספרדים. הבנת? אבל זה לא רק שם , זה באמנות במדע , בטכנולוגיה , בשגיאות הכתיב על השלטים בכביש aquyiria" וכך הלאה . |
|
||||
|
||||
פואבלו אספניול זה אזור לתיירים ליד ברצלונה ששם בנו מבנים לדוגמא מכל סגנונות הבניה הקיימים בספרד. כל מבנה בסגנון אחר והמקום מאוכלס בעיקר על ידי אומנים והחנויות שלהם. |
|
||||
|
||||
הרי אתה מבין יפה מאוד שראובן שאל והכורדי ענה ושניהם התכוונו לא למבנים לדוגמה בברצלונה אלא למבנים לדוגמה בראשון-לציון-מארש-איזה-אורקסטרה-אספניולית, מתגובה 381077. |
|
||||
|
||||
הדיבור על הקשר התומך בין אדריכלות לחברה הוא לא ניו אייג'י אלא דווקא מודרניסטי לעילא (ע''ע פרנק לויד רייט). |
|
||||
|
||||
ככה קוראים לזה? תנחש איך קראתי לזה עד היום (רמז: מתחרז עם "עין"). |
|
||||
|
||||
תקרא מה אחרים חושבים על זה: |
|
||||
|
||||
רבותיי, נסכם: ברוב קולות הוחלט ששמו של הבניין מהיום ואילך הוא "הזין של פיבקו". ומי יודע, אולי באמת הוא נבנה כדי לפצות על משהו. |
|
||||
|
||||
אני חייב וידוי קטן: המון זמן חיכיתי שיגמרו כבר את הבניין ההוא ויורידו את הפיגומים, כדי שאוכל לגבש עליו חוות דעת מלומדת. מסתבר שיש שוטים שאסור להראות להם אפילו עבודה שלמה. |
|
||||
|
||||
(ארכיבאי, השוטה גר ברמת גן!) |
|
||||
|
||||
לא צריך לגור ברמת גן, מספיק לסוע בחלק הצפוני של נתיבי איילון. |
|
||||
|
||||
מה שמטריד אותי בבניין הזה הוא המיקום שלו. יציאה נוחה לכביש? זה כל מה שהאנשים הללו צריכים? |
|
||||
|
||||
דווקא למגדל זה אין יציאה נוחה. הוא אמנם ממוקם ליד איילון, אבל בכדי להגיע אליו צריך להסתובב די הרבה ברמת גן. |
|
||||
|
||||
אם כך, אני לגמרי לא מבינה מדוע מישהו ירצה לגור במיקום כזה. על הכביש הראשי, בלי נפש חיה למטה. בעיני זה סוג של אוטיזם. |
|
||||
|
||||
את יכולה למצוא מאמר מפורט יותר בארכיון הארץ, "וילה על קומות" מאת מיכל פלטי, שפורסם ברביעי לאפריל 2003. |
|
||||
|
||||
או.קיי, אז הרעש לא עובר דרך חלונות כפולים. זה עדיין לא מסביר מדוע מישהו (מדובר הרי בציבור קונים שהפרוטה מצויה בכיסו) יעדיף לקנות דירה שם ולא בתוך העיר, על הים או באזור כפרי. |
|
||||
|
||||
אבל השכ''ג כבר הסביר לך - נוף המכוניות הפקוקות פשוט עושה לו את זה. |
|
||||
|
||||
המאמר השני ניסה להסביר את זה. למיטב ידיעתי: א. הדירות בפרוייקט הזה לא ממש נמכרו כמו שציפו. ב. מה שמאפיין את הפרוייקט הוא שבכל קומה יש דירה נפרדת (או שתיים בפנטהאוז) ומי שקונה דירה (=קומה) מקבל עוד דירה (=קומה) בחלק התחתון (והקטן יותר). ג. חוץ מזה, יש שם גם בריכה (על עוד קומה) וחדר כושר. ד. וגם יציאה לירקון וסירה לכל דייר. ה. וגם הנוף אמור להיות חביב ביותר. ו. כמו שאפשר להבין, הדירות שם לא כל כך זולות. למעשה, מי שקונה שם דירה אמור להחזיק עוד וילה באיזור הכפרי, ועוד דירה על שפת הים. ז. כנראה שזה כמעט בלתי אפשרי למצוא דירה בתנאים האלה במרכז העיר. |
|
||||
|
||||
אז אתה אומר שמקבלים יותר תמורה לכסף (היה חסר להם שלא...). מכיר את הבדיחה על שתי הזקנות שהתלוננו שהאוכל גם לא טוב, וגם מגיע במנות קטנות? אז כאן הוא לפחות בא במנות גדולות. אני חושבת שזה אנטי-איכות חיים, לא להיות מסוגל "לרדת למטה" - רק לצאת לחניון תת-קרקעי. בריכה וחדר כושר (גם שם בחלונות כפולים אטומים מן הסתם) לא יפצו על כך. |
|
||||
|
||||
זו הבדיחה, זהו (היא סימן רשום של וודי אלן). המשפט הראשון שלה הוא ''שתי זקנות נסעו לבית הבראה בהרים''. |
|
||||
|
||||
כו, אבל כש*אני* מספר את הבדיחה, אני עושה פרצוף נורא רציני ואז כולם יודעים שזה מצחיק. |
|
||||
|
||||
כי את מתייחסת לזה בתור בית מגורים עיקרי או גרוע מזה, יחיד. תחשבי שאת מולטי מליונרית שמתגוררת בגליל. בחצות הסתיימה ההופעה של הפילהרמונית מחר בשבע בבוקר יש לך ישיבה עם מנכ''ל משרד האוצר, את נכנסת ללימוזינה וצריכה להחליט איפה לישון. לחזור הביתה, גם בלימוזינה, זה לא כיף. ללכת עוד פעם להילטון, לקוות שלא תפסו לך את הסוויטה, זה לא זה. מזל שיש לך את הדירה הזאת שקנית במקרה במגדל המוזר הזה, תוך חצי שעה את במיטה שלך, וגם תספיקי להתאמן את אימון הבוקר שלך... |
|
||||
|
||||
הבנתי. בתור "מלון של שדה תעופה" הבניין הזה אכן מתפקד לתפארת... (אגב, שרון איילון קיבלה שם דירה, לא? מעניין מה עושה איתה. נדמה לי שגם אסור לה למכור אותה פרק זמן מסוים). |
|
||||
|
||||
יש אנשים שהשלווה הכפרית עלולה להוציא אותם מדעתם, אויר הים מלוח להם מדי ושתי הסביבות האידיליות האלה גורמות להם תופעות אלרגיות (אמיתיות). בהרבה מובנים, המצב הזה של להיות מחוץ לעיר ובו-זמנית גם בתוכה - יש בזה משהו נוח טכנית ומרגיע נפשית. לו הפרוטה בכיסי - ייתכן שגם אני הייתי שם. |
|
||||
|
||||
"מחוץ לעיר ובו-זמנית גם בתוכה" זו הגדרה שהייתי נותנת לפרבר כמו אפקה או תל ברוך, לשכונות כמו ביצרון או אזור 1. לא למסמר בתחת של איילון. 1 מבחינת מיקומן, לא מבחינת היוקרה שלהן. |
|
||||
|
||||
אם ללכת טיפה יותר רחוק, סיפור מהחיים: לא מזמן סיפרתי לעו"ד תל-אביבי מוכר ומכובד על קרובת משפחתי שעברה למושב קטן בהרי יהודה. הנוף הוא נוף קדומים נפלא, אבל כשבמקרה חסר אקאמול בשביל הילד באמצע הלילה - יוצאים למסע של אלף מילין. המכובד הסתכל עלי כאילו ברחתי ממוסד סגור ואמר: "*אותי* את מנסה לשכנע? אני גרתי כמה זמן ב*רמת השרון*, והשתגעתי שם לגמרי - ומהר חזרתי לתל-אביב לנשום אויר!". |
|
||||
|
||||
תיכף תגידי לי שהוא באמת נכנס לג'יפ ונסע בכל המהירות ובטעות פגע בפיאט. |
|
||||
|
||||
(-: לא בדיוק, אבל עד כמה שהבנתי הוא החזיק מעמד ברמה"ש בסביבות שנתיים, וברח משם ונשאר תקוע עם בית יקר שלא הצליח למכור או משהו כזה. (זהו, לא נכנסת יותר לסיפור הזה. בסוף את תזהי מי זה וזאת תהיה אשמתי) |
|
||||
|
||||
אלף מילין? כשיש ילד, אקמול (כמו עוד כמה תרופת OTC) צריך להיות בסטוק. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, אבל לא כולם מושלמים כמוך וכמוני. ועצם זה שאנשים עברו לגור במושב עם נוף נפלא ובלי אקמול (ויתרתי על האל''ף שבאמצע) בהרי יהודה, זה כבר מראה שהם דפוקים באופן קשה. למרבה הצער, במדינה דמוקרטית אין חוק נגד אנשים דפוקים. מאוחר יותר, כשילדיהם יגדלו מעט, קרוב לודאי שהאנשים האלה יחנכו אותם ב''חינוך ביתי'' שברקת המליצה עליו לא מזמן. מה גם שהחינוך הלא-ביתי הקרוב נמצא בערך על יד האקמול, פרט שאינו מבשר טובות לגבי סיכויי ההצלחה שלו אצל האנשים המדוברים. |
|
||||
|
||||
לכל המושבים והקיבוצים בהרי יהודה יש מקומות חינוך מוכרים קרובים, בכולם יש הסעות של המועצה. |
|
||||
|
||||
היית מוכרח לגלות, אה? |
|
||||
|
||||
(גילוי נאות, גם אני עזבתי את העיר ועברתי זה מכבר למושב עם נוף נפלא בהרי יהודה, עם מוסדות חינוך מפעוטון ועד תיכון במרחק הליכה, ואפילו קופת חולים) |
|
||||
|
||||
מתי בדיוק המלצתי על חינוך ביתי? |
|
||||
|
||||
אני, על כל פנים, קבלתי את הרושם שהרעיון מוצא חן בעינייך. לא ככה? |
|
||||
|
||||
הרעיון מעניין אותי מאוד, אבל בהחלט לא המלצתי לאף אחד ליישם אותו. בסך הכל עשיתי קצת עבודת הגנה עליו מפני דעות קדומות מצערות של איילים אינטליגנטיים. |
|
||||
|
||||
כמעט. אוטואיזם: סיפוק שמושג מהתבוננות באלפי מכוניות בפקק. |
|
||||
|
||||
הרוחניות של המודרניזם אינה ניו אייג' (ובכלל, לא כל רוחניות היא ניו אייג', תודה לאל). |
|
||||
|
||||
אולי, אבל כבר קשה לזכור את זה, הניו אייג' ניכס לו את הרוחניות וכיום, כמושג, היא משוייכת לו כמעט אוטומטית. |
|
||||
|
||||
אז נא לאמץ קצת את הזיכרון :-) הרוחניות (הטרנסדנטלית אפילו) היא חלק חשוב מהתיאוריות של המודרניזם. אם רוצים לדון ברצינות בה או במודרניזם, אי אפשר לעשות זאת במושגי "הרחוב" (ואני מסכימה שבלשון העם, רוחניות וניו אייג' הפכו למושגים נרדפים. טעות נפוצה). |
|
||||
|
||||
לי את לא צריכה להזכיר, דיברתי בשם אודטה, ג'ודי וחברות. להן יש הרבה יותר השפעה משתהיה לי אי פעם (או משהייתי רוצה שתהיה לי). אנחנו מיעוט, רוב האנשים נמצאים לא כאן באייל אלא במקומות לגמרי אחרים. |
|
||||
|
||||
אה, באמת רציתי לשאול איפה כולם. |
|
||||
|
||||
לי זה נשמע כמו ''אוי אוי אוי, הייתי בטוח שאחרי שאני אסיים את לימודי הארכיטקטורה, פרנק גרי יחטוף אותי למשרדו ואני אתכנן רק מוזיאונים וגלריות כל היום, אבל לא במקום זה אני מתכנן בתים פונקציונלים למעמד הבינוני'' ברוך הבא לעולם האמיתי... |
|
||||
|
||||
זה יהיה נחמד בכל גיל ובכל שנה לעבוד עם גדולים כמו, פרנק גרי, דניאל ליבסקינד, פיטר אייזנמן, אי-אם-פאי, קאלטראווה ואפילו עם הפוסט-מודרניסט מייקל גרייבס. אבל בין לעבוד עם הגדולים ביותר לבין עם הנמוכים ביותר יש קצת רווח, חלל. לעבוד באווירה נעימה, בשיתוף, כקבוצה שיש לה מטרה, כמו קבוצת כדור-רגל או כדור-סל, לעבוד כאשר היחסים מכבדים את המשתתפים וגם לעבוד במקום שבעל המקום לא מפחד מיזם X או יזם Y ומוציא את כל תיסכולו על עובדיו, לעבוד בלי לשקר ליזם או לעירייה זו אחרת ולחכות שיתפסו אותך, גם זה משהו. לא? |
|
||||
|
||||
מאמר מעניין יוסי,למרות שקצת מתפזר מידי.זה מזכיר לי תמשפט הידוע:זה שהתמונה מתבהרת <לגבי מצב באדריכלות בארץ> לא הופך את הנוף ליפה יותר. מה שנכון גם לגבי מגדלי יוקרה. |
|
||||
|
||||
אבל זה עדיין לא מסביר את עמדתך בנוגע לשאלה "למי מותר להעביר ביקורת". אם הארכיטקטים "המלומדים" קבורים מתחת לעבודה קטנונית - מדוע ביקורתם לגיטימית יותר בעיניך מאשר ביקורת שמגיעה מ"באדם הפשוט" והלא מלומד, אך בצרכן הסופי של המוצר האדריכלי? אתמההה |
|
||||
|
||||
לכל אחד מותר. לא כל אחד יכול. בהחלט צריך לשמוע את כולם ולהסיק מסקנות. את המסקנות צריך לתרגם לאדריכלות, מי יכול לתרגם אותן? אני לא אומר שרק אדריכלים יכולים לתת ביקורת אדריכלית. אני חושב שהם רכשו יותר כלים שיכולים לעזור להעביר ביקורת אדריכלית אובייקטיבית על כל מרכיביה, המרכיב הפוליטי הוא רק אספקט אחד ממרכיבים רבים. בנוסף, לא כל אדריכל שלמד שנים רבות מסוגל לבקר אדריכלות. לצערי יש בין האדריכלים יותר מידי טכנאים שאינם אפילו מסוגלים לומר מילה אודות ה"אדריכלות שלהם". יש אנשים שלא למדו והם מאוד כישרוניים, ויש שלמדו והם מאוד לא כישרוניים ולהפך. |
|
||||
|
||||
למה האדריכלים לא מסוגלים להתארגן, ליצור להם מסגרת שתומכת בנושאים העיקריים ולא רק במסיבות וועדות? למה אדריכלים נעולים בתוך עצמם? למה לרובם יש אופי קשה, אישיות מסובכת שתוקפת את כולם (כמו שכתבו, רואים את זה בעיקר במשרדים הקטנים והבינוניים)? למה ..תסלחו לי הנשים, למה הנשים תופסות מקום חזק בשטח האדריכלי? האם בגלל שהן ביצ'יות מטבען וזה מתאים למקצוע הזה? האם בגלל שהאדריכלים הגברים חלשים מנטאלית? למה? |
|
||||
|
||||
נשים בכלל ובעבודה בפרט יותר רעות ומניפולטיביות. הן יותר תוקפניות ואכזריות, הן ספק בכך. מכל חברותי האדריכליות אני יודע שלעבוד עם אדריכליות זה ממש קשה, ובוסית אדריכלית זה ממש אסון. הן חושבות שכוחניות חשובה מאוד, והן מתרחקות מנשים. |
|
||||
|
||||
מצטרפת. גם אני מתרחקת מאדריכליות, כמה שיותר רחוק. |
|
||||
|
||||
אני רואה ששעת הלילה המאוחרת/מוקדמת משפיעה כאן. |
|
||||
|
||||
תראה, זה גם וגם. הנשים ביצ'יות מטבען, והגברים חלשים מנטאלית מטבעם, וזאת התוצאה. |
|
||||
|
||||
פיספסתי פה את עניין "הנשים האדריכליות". ומה אתם/אתן אומרים/אומרות? |
|
||||
|
||||
לא יודעות מה לומר, חיכינו חיכינו והביצ'יות לא הגיעו. יכול להיות שהביצ'יות לא היו ולא נבראו אלא רק משל היו. אנחנו פה כולנו גם נשות מקצוע מעולות וגם נשים מאוד טובות ונחמדות. |
|
||||
|
||||
מסכים אתכן! |
|
||||
|
||||
קל להפנות אצבע מאשימה ליזמים, קבלנים ו''עשירים''. אבל הם עושים את מה שכולם עושים - מנסים לעשות מקסימום רווח תמורת מינימום השקעה. להתלונן על זה זה כמו להתלונן שהשמש זורחת. זה קורה בכל תחום. לדעתי שורש הבעיה הוא בצרכנים. הם לא דורשים איכות ולכן שוק הנדל''ן בונה בהתאם. זה לא ריאלי, ואולי אפילו רע, שאדריכלים יתארגנו ויכפו על השוק סטנדרטי בנייה שאותם השוק לא רוצה. אם אתה רוצה להעלות את רמת הבנייה, אין מנוס מלחנך את האוכלוסיה. כשהצרכנים ידרשו איכות, זו תחלחל דרך היזמים אל האדריכלים. |
|
||||
|
||||
זהו שאמרתי - חינוך! והאדריכל צריך לחנך את היזם ולחנך את הצרכנים. אם הצרכנים יבקשו איכות ולא יקנו "זבל", לא יהיה מנוס, והקבלנים/יזמים יתחננו בפני האדריכל לעצב להם משהו איכותי, משהו שהם יוכלו למכור. |
|
||||
|
||||
אנשים רבים קוראים ביקורות על מוצרים שהם קונים, שמתמצתות מוצר לציון מסוים שאותו אפשר להשוות לציונים אחרים. אם היה אפשר לעשות זאת לבתים, הצרכנים היו באופן טבעי נמשכים לבתים בעלי הציונים הגבוהים יותר. כמובן שמתן ציון לבית הוא הערכה גסה מאוד, אך אולי אפשר לפרק אותו למספר ציונים כגון "איכות תאורה", "איכות בנייה", "חלוקת מרחבים", "זרימת אוויר" וכו'. בעיה אחת מן הסתם היא מי יתן את הציון - צריך גוף נייטרלי, כמו הרשות להגנת הצרכן. בעיה אחרת היא צורת מתן הציון. מן הסתם לכל "מבקר בתים" יהיו סטנדרטים משלו לאיכות בנייה. כאן אולי המקום לפנות לכריסטופר אלכסנדר שמספק אמצעים הנדסיים לאומדן אומנות הבנייה - תבניות של עיצוב נכון. "מבקר בתים" יכול פשוט לנתח בתים, לפרק אותם לתבניות שהוגדרו ע"י אלכסנדר ולראות את מידת ההתאמה. התאמה גבוהה יותר פירושה איכות גבוהה יותר. כמובן שלא כולם יסכימו עם המדדים של אלכסנדר, לכן הייתי אומר שציון על בית צריך להיות מורכב מנאמר 60% התאמה לאלכסנדר, ו- 40% ציון "אישי" הניתן ע"י מבקר הבית, שמנורמל לציוני שאר מבקרי הבתים. |
|
||||
|
||||
רעיון טוב, לכן יש מבקרי אדריכלות, אנשים עם נסיון ורקע שמבקרים אדריכלות. זה נעשה בעיקר בחו"ל. פה זה נעשה בהקשרים פוליטיים ובצורה חובבנית לעיתים. אדריכלות זו אומנות, האם יכתבו משהו רע על בנין מסויים? מה יקרה אז?! ביקורת על אדריכל, הוצאת דיבה? ביקורת על קבלן/יזם? יזרקו לו רימון לבית? אולי? לא יצילחו למכור את הדירות...טוב בחו"ל, בעיקר בארה"ב זה נעשה כי שם יש למבקר האדריכלות מקום של כבוד כי הוא נייטרלי ואובייקטיבי והצליח להגיע למה שהגיע ללא קשרים, בעיקר על ידי כישורים. ישנה אפשרות להעריך מבנה על ידי השיטה שהצעת. צריך רק לחשוב על זה ולעשות את זה באקדמיה. זה יכול להיות מאוד מעניין. |
|
||||
|
||||
אבל הגישה שלך היא הפוכה - לא דירות סטנדרטיות, אלא התאמה ללקוח. ככה כולם ילכו על מי שקיבל עשרה כוכבים, ולא יתאימו אישית את הדירה. |
|
||||
|
||||
לתת ניקוד לדירה כביטוי לאיכות ביצוע זה דבר אחד. לתת ניקוד לדירה כביטוי התאמה למשפחת מסויימת - זה בלתי אפשרי! לאיזו משפחה?! |
|
||||
|
||||
אולי אפשר לגבש סקאלות נפרדות לכל משפחה ומשפחה. לקחת בחשבון את מרכיביה (הורים, ילדים, סבתא, סבא וכו') ואת הפעילויות שהם נוהגים לעשות בבית (לקרוא, לאכול רק בבית, לארח חברים, מחשבים, צפייה בטלוויזיה, משחקים לסוגיהן וכו') ומחוצה לו. משהו סטנדרטי כזה, טבלה עקרונית. |
|
||||
|
||||
...או פשוט לשאול את המשפחה אם הדירה מתאימה לצרכיהם |
|
||||
|
||||
ואח"כ לבנות? ראשית, צריך ל"פלח" את השוק ואז לתכנן את הבנין והדירות. בתקווה שה"פילוח" יתן תמונה אמיתית של קונים פוטנציאליים. יש גם לתכנן בגמישות מסויימת שתאפשר שינויים קלים פנימיים של הזזת קירות פנימיים, בתוך הדירה. |
|
||||
|
||||
כדאי לקרוא גם את זה. מה הם החלומות של משפחתך? האם כולם חולמים את אותו חלום? מה הוא האופי שלך ושל בני משפחתך? מה הם התחביבים שלך? היכן את או אתה אוהבים לאוכל? בבית? במסעדה? האם אתם אוהבים סאונה? היגיינה? האם אתם צופים בסרטים? שוחים בבריכה? משחקים פינג-פונג? האם אתם אוהבים לארח? יש עוד אלף שאלות שאדריכל טוב ישאל את בעל הבית העתידי. ברור לכל כי לא יכול להיות שמבנה שמותאם לאדם אחד יכול להתאים לכולם. מי שלא שוכר את שרותיו של אדריכל טוב, מפסיד הרבה, אולי הוא או היא לא יכולים, או לא רוצים להבין מה הם מפסידים. מי שקונה תכנית מהאינטרנט חושב שהוא מבין יותר מכולם - חסך כמה דולרים! ניצח! אנשים משקיעים ממון רב בבניית בית, משקיעים את מיטב כספם ומרצם, ומתחייבים להחזיר הלוואות ארוכות טווח. אבל כאן, כשצריך לקחת אדריכל, כאן הם יחסכו. יחסכו עכשיו וישלמו הרבה מאוד, מאוחר יותר, בכדי לתקן שגיאות שהיה אפשר להימנע מהן, אילו שכרו את שרותיו של אדריכל טוב שמכבד אותם, את אורח החיים שלהם וגם את עצמו. |
|
||||
|
||||
יש מקומות שבהם אין מחייבים חתימה (ואחריות) של אדריכל/מהנדס בניין על בית חדש? ויש כאלה שחותמים בלי לראות את השטח שעליו הוא נבנה? |
|
||||
|
||||
בכל מקום שנבנה מבנה צריך חתימה של מהנדס/אדריכל/הנדסאי, תלוי בסוג המבנה. לא בונים ללא היתר למרות שיש כאלו שמתחילים לבנות לפני קבלת ההיתר. לא רצוי לחתום ,"על עיוור" על תכניות, לא רצוי לחתום על משהו שלא תוכנן איתך, על ידך או בעזרתך. החותם הוא האחראי. בארה"ב, אם תופסים מישהו שחתם על תכניות רק בגלל שצריך חתימת אדריכל, הוא נשפט ולוקחים לו את רשיון האדריכל. כאן לא ממש מקפידים, והרי מטרת החתימה היא להיות בטוחים שאדריכל, שהכין את הבקשה להיתר, יודע מה שהוא מבקש ויהיה אחראי לבקשה שהוא חתום עליה. |
|
||||
|
||||
כלומר, צריך לראות את המקום לבית המיועד לפני החתימה? |
|
||||
|
||||
אוף.. צריך לראות את המגרש לפני תחילת התכנון. |
|
||||
|
||||
יפה. זו הייתה הנקודה. למה אוף? |
|
||||
|
||||
חם פה היום. |
|
||||
|
||||
בתוך הצג, התכוונת? מעולם לא נכנסתי אליו... |
|
||||
|
||||
חוש הומור. |
|
||||
|
||||
אינני מכירה את הקונסטרוקציה הזאת. |
|
||||
|
||||
אז זה הולך ככה----:-) |
|
||||
|
||||
צריך חתימה של מהנדס/אדריכל/הנדסאי. בשום מקום (למיטב ידיעתי, אולי הדבר השתנה) לא כתוב איזה מהנדס. יכול להיות גם מהנדס כימיה. |
|
||||
|
||||
על המרחב המשוכפל, מנקודת מבט אחרת: "מוסדות שונים, הנענים ברצון לצו השכפול, נבדלים במידת המאמץ שהם מקדישים על מנת למסך אותו. כללי אצבע שעולים על הדעת הם: ככל שהמזדמן בשערם חלש יותר מאמץ המיסוך דל יותר. ככל שהשהיה תחת קורתם קצרה יותר מאמץ המיסוך דל יותר". |
|
||||
|
||||
מאמר נפלא, מדבר את השפה שלי. אני חי את זה. ממליץ לקרוא. תודה ''ברקת''. |
|
||||
|
||||
עליך, לעומת זאת שומעים את שנותיך בארצות הים. (אתה מדבר *ב*שפה שלי, אבל חושב את השפה האנגלית) |
|
||||
|
||||
תודה עבור המחמאה! |
|
||||
|
||||
העורכת עשתה עבודה טובה, תרגמה את המאמר לעברית. |
|
||||
|
||||
דוגמה: צריך אדריכל "לא פחדן" שמוכן לקחת, וקליינט "אמיץ" שמוכן לתת לאדריכל שלו חופשיות תכנונית. |
|
||||
|
||||
"לא יקר" זו הפרזה גסה (חצי מיליון דולר לבית של 180 מ"ר, לא כולל מחיר הקרקע?!). לגבי "איכותי", משהו אחד הדליק אצלי את נורות האזהרה: "האתגר העיקרי של האדריכל היה לצמצם את ההוצאות הקשורות לקירות החיצוניים של הבית, מעטפת המבנה. שם היו טמונות רוב ההוצאות המשמעותיות. הוא עשה זאת על ידי שימוש בלתי-קונבנציונלי בלוחות חיפוי שונים שאינם מיועדים ומקובלים לשימוש בבתים פרטיים, הוא ציצמם את מספר השכבות שעוטפות את הבית." מעניין יהיה לחזור בעוד כמה שנים ולבדוק את הוצאות החשמל(/גז) של הזוג... הרבה פעמים משלמים על "חסכון" בעלויות בניה המתבטא בבידוד גרוע, בריבית דריבית. מעניין גם איך החיפויים עצמם יעמדו במבחן הזמן. יש סיבה לכך שחומרים מסויימים מיועדים ומקובלים לחיפוי חיצוני, ואחרים לא. |
|
||||
|
||||
במושגים אמריקאים זה לא יקר. אין מה לעשות נגד חוסר בטחון. אם אתה חושש וחושב כי אחרי מספר שנים תמצא פה חורבה, זוהי ההרגשה הסובייקטיבית שלך. זה שורש הבעיה , בכללי. מפחדים לנסות תכנון אחר, חומרים אחרים, גישות אחרות, אדריכל שאפתני ויצירתי. כבר ראיתי מבנים חדשים שאחרי כמה שנים נראים כמו מוצר ארכיאולוגי. |
|
||||
|
||||
זו לא "הרגשה סובייקטיבית שלי" - לשכבות השונות במעטפת הבית יש סיבה פונקציונלית. כמדומני שהאדריכל היה פזיז וויתר על שירותי מהנדס כדי לחסוך בעלויות. אמנם אני לא מכיר את האקלים במקום, אבל אם הוא אכן הוריד את עלויות הבניה ע"י שימוש במס' שכבות נמוך יותר, הדבר יתנקם בבעלי הבית בעלויות חימום/קירור גבוהות מאוד, וכמו כן בתוספת עלויות אחזקה למעטפת עצמה (אבל מה אכפת לאדריכל, את הכסף שלו הוא כבר קיבל). זה מאוד אופייני לאדריכלים צעירים ובלתי מנוסים, לחשוב שהם יודעים הכל, ולוותר על שירותיהם של מי שבאמת *למדו* ארבע שנים, ולא רק ישבו על המדשאה והחליפו מלים מפוצצות ותיאורים פוסט מודרניסטיים. |
|
||||
|
||||
אבל נאמר שהוא החליף את חומר המעטפת. אולי הוא החליף לחומר שנחוצות פחות שכבות ממנו? |
|
||||
|
||||
באמת מעניין אם מישהו חשב לצפות בתים בנוצות. עם הוריקן קטן וקצת מזל יש לך וילה בסביון. |
|
||||
|
||||
כן, מישהו חשב על זה וכתודה ציפו אותו בזפת ונוצות. |
|
||||
|
||||
למה אתה מתרגז? לכל חומר יש ערך שנבחן במכון התקנים. ערך של בידוד אקוסטי ובידוד טרמי. הכל נבדק (לבטח בארה"ב). כך שאין זה ענין של שכבות. הבטון בארץ טוב יותר? מוליך קרינה, בעזרת הברזלים שבו, ומי יודע מה עוד. כבר ידוע שלגור בחדר שהוא גם ממ"ד, זה פשוט לא בריא וכדאי להפוך אותו למחסן. |
|
||||
|
||||
ידוע? אפשר לקבל הפניה? |
|
||||
|
||||
תגובה 381103 |
|
||||
|
||||
כן, וגם תגובה 381861 . |
|
||||
|
||||
שני מקורות שונים ובלתי תלויים. לא השתכנעת? |
|
||||
|
||||
אני הייתי סקפטי עוד באירופה. |
|
||||
|
||||
צחוק בצד, מתוך מה שלמדתי על כלוב פאראדיי, ומתוך התנסותי הקשה בשיחות פלאפון בתוך ממ''ד - נראה לי שהאפקט הפוך. כלומר, שעוצמת הקרינה לסוגיה (אלקטרומגניטית, קוסמית, רדיואקטיבית, אנרגטית-רוחנית) החודרת פנימה חלשה יותר בממ''ד. לא שזה כיף לגור בתוך קופסת בטון אטומה. |
|
||||
|
||||
אני לא צחקתי, והתכוונתי בדיוק לאפקט הזה (אם כי להבנתי בתדרים גבוהים כלוב פאראדיי מאבד מיעילותו. מכל מקום, מעולם לא שמעתי שברזל בקירות מגביר את עוצמת הקרינה). |
|
||||
|
||||
אני חושב שהוא התכוון להצטברות ראדון. מה זה קשור לברזלים בקירות? לא יודע. |
|
||||
|
||||
מה הקשר לראדון? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שקירות בטון ( להבדיל מבלוקים) פולטים הרבה (ראדון\קרינה\מסרטנים\הורמון גדילה [מחק את המיותר]). |
|
||||
|
||||
אה. לא ידעתי. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את ראובן, ואני לא יודע אם הוא מתבדח. ערבבנו כאן: * הולכת קרינה (מן הסתם אלקטרומגנטית) בברזל * הצטברות ראדון * פליטה רדיואקטיבית מחומרי בניין מה קיבלנו? סלט של הפחדה. |
|
||||
|
||||
לשם שינוי, לא התבדחתי1, אבל מצד שני, אני לא חושב שצריך להאשים אותי בהפחדה. בסך הכל ניסיתי להסביר למה לדעתי התכוון יוסי כשהוא אמר שלא בריא לחיות בממ"ד. 1 טוב, אני מודה שההערה לגבי הורמון הגדילה היתה בדיחה. |
|
||||
|
||||
ולכל בנין יש צורך ב''הארקה'', עושעם ''הארקה'' דרך היסודות כי הוא מורכב מחומרים מוליכים, חלקם. |
|
||||
|
||||
אז מה? כיצד מפריעים חומרים מוליכים? |
|
||||
|
||||
אז אין שום קשר לברזל בקירות, כמו שראובן טוען? |
|
||||
|
||||
יש קשר, גם ברזל הוא מוליך מצוין, לא?! |
|
||||
|
||||
ברזל מוליך ראדון? |
|
||||
|
||||
תלוי לאן הוא רוצה ללכת. |
|
||||
|
||||
ארכיאולוג בילה את חג החירות בממ"ד (4,2,3). |
|
||||
|
||||
מי? |
|
||||
|
||||
פסח בר-אדון? לא ידוע בכלל. |
|
||||
|
||||
נו טוב, לא להתלהם. הראשי הוא פשוט לא נחרט עמוקות. |
|
||||
|
||||
*ב*ראשי, כמובן. |
|
||||
|
||||
אני שמעתי עליו. כמה יותר ידוע עוד אפשר להיות? |
|
||||
|
||||
תכנן בקע טרי רך 4,4 וחברו - קיסם בריאה 5 , 4 |
|
||||
|
||||
טוב, נו, לבקשת האלמוני: יעקב רכטר אברהם יסקי. |
|
||||
|
||||
אני מסרב להיגרר לשעשוע הזה לפני שהאייל יהפוך ל"מוח 2". ___________ נסיון עלוב לא להגיד "אני הרבה יותר טיפש ממה שאנשים מסויימים חושבים". |
|
||||
|
||||
בשבוע שעבר התקלקלה לי האזעקה ברכב. על כן השכמתי לקום ביום שישי, ובשעה 10 וחצי לפנות בוקר התייצבתי בבית המלאכה, שם מתקנים דברים שכאלה. נכנסתי למשרד. ישבה שם פקידה רוסיה קצרת רוח (יום שישי יום קצר). היא ראתה מיד עם מי יש לה עסק והפעילה את הנוהל לטיפול בלקוחות מסוגי: "איך אתה יודע שזה מקולקל?" (זה מצפצף), "איפה השלט השני שלך?" (לא יודע) ו-"צריך להחליף בטריה בשלט" (מבט מבולבל כאילו הרגע ביקשו ממני לפרק פצצה גרעינית). למרבה צערה וצערי, האזעקה לא שיתפה פעולה. כאשר כל השיטות הסטנדרטיות כשלו, היא הסתכלה עליי בזלזול ואמרה לי (במבטא רוסי): "אתה צריך להחליף מוח". מאד הסכמתי איתה באותו רגע. מאז אני מסתובב עם מוח חדש ומרגיש נפלא. רק שאלה אחת מטרידה אותי: מי קיבל את המוח הישן שלי? ואולי אני קיבלתי מוח ישן של מישהו אחר? בכל מקרה, אם אתה מעוניין אני יכול לשלוח לך את הכתובת. |
|
||||
|
||||
מישהו העיר פעם שהשתלת מוח היא ההשתלה היחידה שבה עדיף להיות התורם. מכל מקום, צור קשר עם המומחה הפרלמנטרי (לשעבר) לענייני מוחות, יחיאל חזן. |
|
||||
|
||||
חזן? ההוא עם המוח-עצם? ________________ ברקת, ציפתה ליותר מפותרי התשבצים באתר. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לציין כאן לפרוטוקול שאני לא פותר תשבצי הגיון. הם קשים לי מידי. מדי פעם אני מנסה את כוחי, וכשסוף סוף נדמה לי שמצאתי פיתרון להגדרה מסוימת, בשבוע שלאחר מכן מתברר שכלל לא קלעתי. בפעם האחרונה שזה קרה, ההגדרה היתה משהו כמו ''קשר שיח''. הייתי בטוח שהתשובה היא ''שרך'', אבל התברר שהתשובה היתה ''רתם''. |
|
||||
|
||||
הבעיה היתה שהתאהבתי בתשובה, במקום לשמור על ראש פתוח. בכל אופן, כוויות כאלו הוציאו לי את המוטיבציה (גם חוסר הזמן הכרוני). |
|
||||
|
||||
שמעתי שטיכו התחתנה עם ניסים (6) ?? לא בבית ספרנו! |
|
||||
|
||||
אנה פרנק? |
|
||||
|
||||
אנגרמה. זה קביל, אולי, כפילר-דחק בתשבצים, אבל בטח שלא כ כַּן גרפים אקראיים (8). ----------- ןולאדנטס |
|
||||
|
||||
הלו, הלו. מספיק שחצי מהאמריקאים שאני פוגש קוראים לי Alone. ________ אלון, שדווקא נהג פעם לעשות את יורם הרועה בקביעות, ואף זכה להכיר את "נתן זמיר" ז"ל. |
|
||||
|
||||
נכנע. מי (או מה) זה "נתן זמיר" (ז"ל)? |
|
||||
|
||||
שאלת טריויה שלקשמ"ק אין תשובה עליה? כנראה שלא עשית הרבה תשבצים של יורם הרועה לפני עשר שנים ומעלה. |
|
||||
|
||||
יורם הרועה השתמש לעיתים קרובות (ומשתמש עדיין, לדעתי) בהגדרות ששלחו לו אחרים, תמיד תוך ציון שם השולח. היו כמה "קבועים" שהגדרות שלהם הופיעו כמעט בכל תשבץ, ואחד מהם כונה "נתן זמיר" (זה לא היה שמו האמיתי, ואיני יודע אם הרועה ידע זאת). ההגדרות שלו היו מתוחכמות וקשות למדי - למשל, כמעט אף פעם לא השתמש באנגרמה פשוטה בגוף ההגדרה (נוסח "רב כח ורב מח, אך איטי (3, 5, 3)"). עבדתי די הרבה זמן - לא זוכר כמה, בדיוק - עם נתן זמיר באותו מקום לפני שגיליתי שהוא האיש מהתשבצים. בסופו של דבר עבדתי איתו כחמש שנים, עד מותו בטרם-עת. מעולם לא נתקלתי בפער כזה בין כשרון ויכולת לסגנון-חיים ואופי מינוריים; כל מי שהכיר אותו, כולל נתחים נכבדים מהסגל האקדמי המתמטי בישראל, ידע שהוא יכול היה להיות בקלות פרופסור מבריק או מדען ראשי של איזה סטארט-אפ מצליח. במקום זאת הוא בילה שלושים שנה בחדר קטן בבניין אפור בצבא, ערירי וסגפן ממש. הישגיו הגדולים, שהקנו לו שני פרסי בטחון ישראל, יישארו כנראה חסויים לתמיד. לעולם לא היה מודה שהוא נהנה ממשהו - הוא תמיד טען רק שהוא עייף - אך לדעתי הוא אהב באמת את עבודתו, את האנשים שעבדו סביבו (רובם צעירים ממנו בהרבה), את אחותו ובני משפחתה (משפחתו היחידה, ככל הידוע לי) ואת תשבצי-ההגיון. אני מה-זה מורבידי לאחרונה, אפשר לחשוב שאני קשיש כשכ"ג. |
|
||||
|
||||
מעניין מה אבא שלו עשה במלחמת העולם השניה. |
|
||||
|
||||
עסקים עם שינדלר? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
פוֹן-הוֹם נשמע לך כמו שם משפחה מונגולי? |
|
||||
|
||||
זה לא שם המשפחה של אי. טי.? |
|
||||
|
||||
צפרא טבא |
|
||||
|
||||
צהרא טבא, למעשה, ואני אלך לשבת בשקט בפינה. |
|
||||
|
||||
למה לשבת? יותר טוב תלכי להכין לנו קפה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
את יכולה לרחוץ את הכוסות. |
|
||||
|
||||
תמיד הוא מתחיל עם הצעירות, האשמאי הזה. |
|
||||
|
||||
אם כך, אתה תעשה ספונג'ה. יש עוד חכמולוג בקהל? יש לי ערמה של כביסה לא מגוהצת. |
|
||||
|
||||
הייתי מתנדבת, אבל קשה לזוז עם כוס הבירה הזאת על הראש. |
|
||||
|
||||
אני יכול לעשות לך את הכביסה אדון? |
|
||||
|
||||
>..ואחד מהם כונה "נתן זמיר" (זה לא היה שמו האמיתי, ואיני יודע אם הרועה ידע זאת) ידע. יורם הרועה הגיע לאחד מהימים לזכרו. |
|
||||
|
||||
מותר לשאול רק באיזה תחום מתמטי הוא עסק? |
|
||||
|
||||
בטח שמותר. |
|
||||
|
||||
וואו. מים שאלתי, חלב נת(ן)ת. תודה-תודה! |
|
||||
|
||||
לא נעים, אבל אפשר לקבל את פתרון ההגדרה עם המח והכח? |
|
||||
|
||||
חבר מכוכב אחר |
|
||||
|
||||
תודה. שאלתי בשביל חברה. |
|
||||
|
||||
כן, כן. כרגיל הקשה פתר אך ברוב טובו משהה את התשובה. |
|
||||
|
||||
הפסיקו מיד לעצבן ואימרו מלים מפורשות. (ובאותה הזדמנות אימרו לי גם אם רק אצלי שורת הדואל בתזובה טרם אישורה צבועה בצהוב לאחרונה?) |
|
||||
|
||||
רמז: כולם בעד שיכול ממוקד. |
|
||||
|
||||
אני פה ושם פותרת תשבצים, אבל כנראה יצרתי התניה של עט ונייר ובעיקר - של אפשרות למצוא אותיות מהגדרות משולבות... (עוד תירוץ מהנוסח של השכ''ג)... |
|
||||
|
||||
חזן, ההוא שלא לקח את המוח. |
|
||||
|
||||
שדות אלקטרו-מגנטיים אמנם לא נכנסים לתוך כלוב פאראדיי, אבל הם גם לא יוצאים ממנו. כך שאם מפעילים מכשיר שיוצר שדות כאלו (למשל טלפון סלולרי) אז השדות נשארים כלואים בשטח קטן, כך שעוצמתם גבוהה מאוד. |
|
||||
|
||||
ממה נפשך? אם הקרינה לא נכנסת ולא יוצאת, ממילא הסלולרי לא קולט, ולא ישתמשו בו הרבה. |
|
||||
|
||||
זה לא אומר שלא ינסו. ובמקרה היותר גרוע, אם רק חלק קטן מצליח לעבור (פנימה והחוצה), אז אולי אפשר לדבר, אבל עדיין הקרינה תצטבר. |
|
||||
|
||||
איך קרינה מצטברת? |
|
||||
|
||||
א. מה יקרה אם תדליק ותכבה נורה בתא שכל דפנותיו מצופים במראות? ב. כמו בא', אבל ללא כיבוי הנורה? נראה לי שיהיה מעניין לערוך את הניסוי הזה, ולבדוק עד כמה תוצאותיו מתאימות לתחזיות המוקדמות. אם קוראים כאן אנשים שמתעסקים עם תערוכות מדע לנוער, הרי להם אתגר. |
|
||||
|
||||
להדליק, לכבות, לפתוח את אחת המחיצות ולראות אם בוקע אור. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי יותר בכיוון של נקב זעיר, שדרכו ניתן להציץ ולבדוק אם בכבות הנורה התא מיד מאפיל כחדר בלי הכוכבים שנשארו בחוץ. אבל אלה כבר פרטים טכניים. |
|
||||
|
||||
מראה מחזירה ב99%. איזה מרחק צריך בין שתי מראות כדי שהאור יראה גם שניה אחת לאחר הכיבוי? |
|
||||
|
||||
:) בנתונים אלה, תא קומפקטי של 3^3000000 קוב אמור לתת תוצאות מובחנות למדי. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון למראות בעלות מקדם החזרה של 100%? |
|
||||
|
||||
אופס. ראובן כבר אמר את זה. |
|
||||
|
||||
על פי מה שלמדתי, כלוב פאראדיי מאפס את השדה האלקטרומגנטי שבתוכו (אם התדר של השדה אינו גבוה מידי). אם מכשיר יוצר שדה בתוך הכלוב, במתכת של הכלוב נוצר מיד זרם חשמלי שמבטל את השדה הזה. הזרם המשני הזה יוצר שדה גם מחוץ לכלוב, כך שנראה לי שכלוב פראדאיי דווקא כן פולט קרינה. יש מהנדס חשמל באולם? ולגבי שיחה בטלפון סלולרי בתוך כלוב: הקרינה המעורבת בכך חזקה יותר אך לא מטעמי כליאה. הטלפון מזהה עוצמה חלשה של האנטנה של פלאפון, ולכן מגביר את עוצמת השידור של עצמו. |
|
||||
|
||||
אם תאיר בפנס על מראה, התוכל להבחין באור מצידה האחר? (ראה גם תגובה 382678) הזרמים המשניים שתארת נוצרים על שפת המתכת, וחדירתם אל פנימה דועכת אקספוננציאלית בעומק החדירה (אאז"נ: מקדם ההנחתה פרופורציונלי לשורש התדירות). גילוי נאות: אני לא מהנדס חשמל. |
|
||||
|
||||
כפי שהזכיר השוטה, כלוב פאראדיי לא מתפקד בתדרים גבוהים, כגון זה של אור נראה. אני חושד שאפקט ההחזרה של מראה איננו קשור (ישירות) אל אפקט הפוטנציאל החשמלי הקבוע של כלוב. לפיכך אני ממתין עדיין לתגובת מהנדס חשמל (מגמת RF) |
|
||||
|
||||
היכולת של כלוב פאראדיי לתפקד בתדרים גבוהים תלויה (בין היתר) באורך המרווחים שבמבנה שלו. אור נראה (במקרה של המראה) היה רק דוגמא *להמחשה* של תופעת "הצטברות קרינה". רוב הקרינה הנפלטת מטלפון סלולרי היא בתדרים נמוכים מאלו של אור נראה, כך שכלוב פאראדיי אכן חוסם אותם - לכן בד"כ אין קליטה במעלית (דוגמא יומיומית לכלוב פאראדיי). אני (עדיין) לא מהנדס חשמל, אבל אני מניח שגם כשאהיה (בע"ה) תמציא דרישה נוספת - מחקר של 7 שנים בנושא, או משהו דומה. אתה מהנדס חשמל (מגמת RF) בעצמך? |
|
||||
|
||||
אני לא מתקטנן ו"ממציא דרישות". אינני מהנדס חשמל (מגמת RF) ולכן חשובה לי דעה מקצועית. שיערתי השערה, הצהרתי שאני מעוניין לשמוע דעה מוסמכת, מה הבעיה? |
|
||||
|
||||
אפקט ההחזרה של מראה נגרם עקב ההבדל בין מקדמי השבירה של החומרים מהם היא עשויה והאויר. האור שלא מוחזר נבלע והופך לחום. |
|
||||
|
||||
מבית מאוד פשוט פיתחתם נושא מורכב, יפה. |
|
||||
|
||||
אני עדיין מחכה לתימוכין בעניין הברזל בקירות, אבל אולי הצלחתי להבין: הוא מקטין את השדה של הסלולרים, ןלכן המכשיר הקטן שצמוד לאוזן צריך לשדר אות חזק יותר כדי לדבר עם האנטנה הקרובה. לזה כיוונת? |
|
||||
|
||||
נירשמתי בטכניון לתואר שני בפיזיקה גרעינית. עוד מעט יהיו לי כל התשובות. |
|
||||
|
||||
במלים אחרות: אין לך מושג על מה קשקשת. לא נעים להגיד, אבל היתה לי הרגשה כזאת. מאידך, אחרים הבהירו עבורי דבר או שניים, כך שהבאת תועלת מסוימת. שא ברכה. |
|
||||
|
||||
לא לקחת כל תשובה ברצינות. אבל יש כמוך שאומרים שגם פיקאסו קשקש, רנאור, דאלי וואן גוך היום קשקשנים...פרופוציות מאוד חשובות באדריכלות. |
|
||||
|
||||
לפעמים אתה נשמע כמו שילוב לא הכי מוצלח של א''פ וא''ר. |
|
||||
|
||||
מעניין איך נשמע שילוב כן מוצלח של שני אלה. |
|
||||
|
||||
פשוטי העם שבינינו עדיין נשארו בבורותם. האם ממ"ד מזיק או לא מזיק? (ואם גם אתה לא יודע, מי כן יודע?) |
|
||||
|
||||
כפי שהסבירו כאן, לא מומלץ לחיות בתוך חדר עשוי בטון כיוון שהוא פולט ראדון, שהוא גז רדיואקטיבי. אף אחד לא נתן מספרים, כך שאין לי מושג עד כמה האפקט הזה משמעותי יחסית לקרינה מסוגים שונים שמסתובבת בשטח ממילא (קרינת הרקע). עכש"ז בטון דוקא ממסך טוב את הקרינה החיצונית, כך שאולי הנטו בכלל חיובי. לא יודע. עוד הוסיפו והמליצו שאם את כבר גרה בממ"ד, כדאי לך לאוורר אותו כדי לתת לראדון צ'אנס להמלט החוצה, וזה נשמע רעיון טוב בכל מקרה, אם לא בגלל הראדון אז לפחות בגלל הוירוסים. בנוסף, אם את בכל-זאת מתגוררת בבניין עם הרבה ברזל בקירות (ובטון מכיל כמות גדולה למדי של המתכת הזאת, אלא אם כן היה לך קבלן ישראלי) הקרינה שהסלולרי שלך מוציא גדולה יותר. לכן כדאי לכבות אותו ככל האפשר, או *לדרוש* שיתקינו לך אנטנה על הגג. השאלה אם הקרינה מהסלולרי מזיקה בכלל היא שאלה פתוחה, ואם הייתי צריך להמר הייתי מהמר שלא, אבל מצד שני אין שום טעם לקחת סיכונים מיותרים. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
בממ''ד יש סיכוי יחסית גבוה לפליטת גז רדון בגלל שהקירות ''דחוסים'' וחומרי הבניה מכילים רדון (ד''א האדמה באירופה מכילה רדון בשיעורים גבוהים בהרבה מזו שבארץ וחומרי הבניה המופקים ממנה, גם הם רעילים בהרבה ככה שאם נשוה את התקן הישראלי לזה האירופאי נגלה שבניגוד לקרינה, רעלים במים, חומרי הדברה בירקות ואנטיביוטיקה בבשר, מבחינת רדון, מצבנו טוב בהרבה ממצבה של אירופה). חוץ מזה בממ''דים יש בעיה עם החלונות ואנשים משאירים אותם סגורים (החלונות תופסים המון מקום ותמיד יש איזשהו רהיט שמונע פתיחה מלאה והם כבדים מידי בשביל להשאיר אותם פתוחים למחצה) בקיצור, לא כדי לעשות מממ''ד חדר שינה. אם אין לך ברירה כדאי להזמין בדיקת גז רדון וחובה לדאוג לאיורור טוב של החדר (אפשר למשל לפרק את חלונות ההדף, להתקין חלון יותר ידידותי ולדאוג שיהיה מישהו יודע להרכיב את החלונות האימתניים במהירות אם חו''ח המשוגע מאירן יחליט יום אחד לזרוק עלינו משהו, ויהיה נחמד מבחינת פנג שווי אם תעשי אותו דבר עם הדלת...). |
|
||||
|
||||
זה לא קשור אבל נשיא אירן איננו משוגע. הוא בסה''כ בוגר מצטיין של הקורס ''מבוא לדיקטטורה - כיצד לזכות בתמיכת עמך באמצעות השנאת אויב חיצוני'' |
|
||||
|
||||
"במהירות" ~ 10 דקות מהשמע הצפירה. כדאי שנועם יתחיל להתאמן כבר עכשיו. |
|
||||
|
||||
נעם כבר יודע לפתוח ולסגור בקבוק מים מינרליים. קטן עליו חלון של ממ''ד. |
|
||||
|
||||
טוב, בעת צרה תוכלו לכל הפחות לשתות מים ולשמח את נחמן שי. |
|
||||
|
||||
הוא גם יודע לנגב רצפה בסמרטוט (לא מנקה מי יודע מה, אבל משתדל). יכול להיות שימושי כשנרצה לשים סמרטוט רטוב מתחת לדלת. ולמקרה של נשק ביולוגי: הילד יודע לעשות קולות "האו האו" בכל פעם שחיידק מתקרב. |
|
||||
|
||||
די כבר עם זה! אני מתחילה לחשוב שהבן שלי טיפש. |
|
||||
|
||||
לבן שלך היה המון שכל. מה אני אשמה שסיפרתם אותו? |
|
||||
|
||||
בטון פולט רדון בכמויות יותר גדולות מסתם בלוקים. חוץ מזה בממדים יש חלונות הדף שנורא מפריעים ובגלל ז אנשים משאירים אותם סגורים מה שאומר שהרדון מצטבר בחדר. בגלל זה עדיף לא להפוך ממד לחדר שינה אלא למחסן. נכון, כשאתה מדבר בטלפון סלולרי בממד הקרינה שהוא יפלוט גבוהה יותר מאשר מחוץ לבית בגלל הברזלים בקירות (וגם סתם בגלל הצפיפות של הקירות) אבל מי בכלל מדבר בסלולרי מהבית ועוד מהמקום עם הקליטה הכי גרועה... |
|
||||
|
||||
שבירה(נפיצה?) זה במנסרה. במראות (רגילות) יש החזרה מציפוי המתכת. |
|
||||
|
||||
ואז מה קורה? פיזור תומפסון מהאלקטרונים החופשים יפזר את הפוטונים לכול הכיונים. |
|
||||
|
||||
קומפטון? |
|
||||
|
||||
תומפסון זה הגבול הלא יחסותי של קומפטון. |
|
||||
|
||||
זהו בדיוק: הכל נבדק, ערכי המוליכות (לא בידוד) התרמית נבדקו ונרשמו, ויש סטנדרטים מסויימים של בניה בכל אזור אקלים (ארה"ב היא המובילה בנושא זה). אבל את הארכיטקט הצעיר כל הנ"ל לא עניין. הוא החליט שהוא יודע יותר טוב מכולם והוא ישתמש רק בחלק מהשכבות הדרושות. ואין שום קשר לבניה בארץ. (כבר הבעתי את דעתי על השמרנות הטכנולוגית המופרזת כאן). אין לי שום התנגדות לבניה מעץ, רק שגם בעץ צריך לדעת לבנות, ואל לארכיטקט זב חוטם לקחת על עצמו את תפקיד המהנדס (ולהיפך). |
|
||||
|
||||
לא. דווקא בידוד תרמי. th מתועתק לת' |
|
||||
|
||||
בידוד טרמי זה בידוד נגד טרמיטים. |
|
||||
|
||||
אולי תרמיטים. |
|
||||
|
||||
תרמיט זה שם אחר לנמלת האש? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע כלום לגבי אדריכלות בארץ או בכלל, אבל לדעתי הערים בארץ הן באמת מאד מכוערות, ובעיקר תל אביב (עם כל הכבוד למגדלי עזריאלי) |
|
||||
|
||||
טעמך כנראה שונה מאוד משלי. בעיניי ירושלים יפהפיה, ויש חלקים בתל אביב - מאלה שחודשו לצרכי שימור - שהם נפלאים. |
|
||||
|
||||
אבל זאת בנייה עתיקה, לא? זה בדיוק העניין |
|
||||
|
||||
אה, כן. לא הבנתי שלזה התכוונת. לעומת זאת, את הבנייה בניו יורק אני מאוד אוהבת, וגם את המבנים החדשים של פריז. |
|
||||
|
||||
את מה את אוהבת? תני לנו קצת דוגמאות. |
|
||||
|
||||
את ניו יורק אני אוהבת באופן כללי, ובעיקר - את הווילג', את סוהו, את הנמל ואת גורדי השחקים המקיפים את סנטרל פארק. כמבנים ספציפיים, אני אוהבת מאוד את הגוגנהיים והמומה. בפריז אני אוהבת מאוד את הבובור, שאיננו מבנה מאוד חדש כמובן, אבל הוא חדש יחסית לפריז. וגם את האורנג'רי המשופץ. |
|
||||
|
||||
אין בתל אביב, (למעט כמה אזורים נחמדים בלב העיר) משהו מדהים. העיר הזאת לא ממש מתוכננת. אין תב''ע (תכנית בנין עיר) מסודרת לעיר, יש רק תבעו''ת מקומיות שנדחפות בדרך כלל ע''י יזמים ממולחים שרוצים לבנות גורד שחקים, ולכן פה ושם המגדלים צצים להם. גם לעירייה יש אינטרס בבנית מגדלים - הכנסה גדולה יותר. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שפיספסתי, אבל כשאתה כותב "מקצוע האדריכלות סובל מדימוי נמוך בחברה של היום," האם זה מגובה בנתונים או שזו תחושת בטן שלך? |
|
||||
|
||||
ההרגשה מגיעה ומורגשת כתוצאה מההתיחסות של אנשים למקצוע (אדריכלים לחבריהם ולמקצוע שלהם - אדריכלות, ואלו שאינם אדריכלים , למקצוע אדריכלות), התיחסות של אנשים לפתרונות אדריכליים, הכבוד, חוסר הרצינות ודחיקת האדריכלים לפינה. כמו כן, שכר הטירחה הנמוך, תרגילים להשגת שטחים, שמוסיפים ליזם אבל מורידים את ערכו הפרסונאלי של האדריכל, פגיעה באינטגריטי של האדריכל ועוד מדדים רבים שנותנים אינדיקציה ברורה למצבם העגום, הנחות וחסר העתיד של האדריכלים ואלו העוסקים במקצוע הזה. |
|
||||
|
||||
משמע שמה שכתבת בנחרצות בפתיח - ''מקצוע האדריכלות סובל מדימוי נמוך בחברה של היום'' - לא נכון כי אין לך נתונים. אין לי בעיה לקרוא טענות שמבוססות על הרגשה אישית. |
|
||||
|
||||
אהמ. לא יוסי מטלון כתב את הפתיח, אלא עורכי הטקסט. |
|
||||
|
||||
לא מסכים. אמרתי שיחס לאנשים ולמקצוע הוא נמוך. זה לא רגשות אלו עובדות. כשלא רוצים לשלם לאדריכל, זוהי עובדה ולא הרגשה. כשאדריכל צריך לשקר בכדי שהיזם יחבב אותו, זוהי עובדה ולא הרגשה. כאשר היזם מתכנן והאדריכל רק משרטט, זוהי עובדה ולא הרגשה. כאשר בעל המשרד הקטן מציג את עצמו כבורג קטן, אז הוא הפך לבורג קטן, זו עובדה ולא הרגשה. כאשר אין הוא קובע באלו חומרים ישתמשו, הקבלן מחליט עבורו, זוהי עובדה ולא הרגשה. נכון אין מחקר וסטטיסטיקה מדוייקת, אלו עובדות מהשטח. ואם עורכי הטקסט שלי, שאני כתבתי, (במשפט זה או אחר) היו כותבים משהו שלא נראה לי, הייתי לבטח מתקן אותם, נכון ברקת? דרך אגב, אני לא זקוק לסניגורים. אדריכלים נחשבים לחלשים, הם לא נחשבים - בענף הבנייה רובם חלשים, אני עד לזה יום יום. אני לא ממש חלש! |
|
||||
|
||||
ואני נותן גיבוי לכל מילה במאמר! |
|
||||
|
||||
ואם זה ימשך כמו שזה היום אני כבר יכול לכתוב: "מקצוע האדריכלות יסבול מדימוי נמוך בחברה של המחר, ומחרתיים המקצוע הזה לא יהיה מבוקש ויעלם לגמרי מהשטח בעזרתם של מהנדסים וטכנאי מחשב לסוגיהם" |
|
||||
|
||||
ומתי לדעתך התחיל התהליך הזה? |
|
||||
|
||||
חייבים להגיד כי זה התחיל הרבה לפני עידן המחשב. פעם אדריכל היה לוקח אחריות מרצון, היום הוא בורח מאחריות מרצונו החופשי. מחלק את העבודה שלו ל"יועצים". פעם הוא ידע לתכנן אניסטלציה, חשמל, תנועה ועוד הרבה אספקטים אחרים הקשורים לבניין. היום לכל נושא יש יועץ. פעם האדריכל היה "המנצח והתזמורת" היום הוא רק המנצח כביכול וכל היועצים עושים את העבודה, מקבלים שכר ומשאירים את האדריכל מאחור. היום גם כל יזם רציני לוקח מנהל פרויקט, כך שהאדריכל כבר מאבד את התפקיד שלו כמנצח על התזמורת. עידן המחשב גורם לשכפול פרויקטים, העתקה ובניה מסיבית של תכנון אחד למדינה שלמה. אז, אחרי כל זה למה "בעל המאה" צריך אדריכל? |
|
||||
|
||||
ואתה יכול לשים את האצבע באופן מדויק יותר על הגורמים למצב הזה? |
|
||||
|
||||
הבריחה מאחריות פרחה גם בגלל העובדה שהפרוייקטים, גם בעידודו של המחשב, הפכו לגדולים יותר ולכן מרכיבי הפרוייקט הפכו למסובכים יותר - זוהי עדיין לא סיבה מספיק טובה לתת את הפרויקט למהנדסים למינהם. כמו כן, זה הפך לאופנתי לתבוע יזמים ואדריכלים. קונים שכרו לעצמם עורך דין וכל בעיה במבנה הפכה לתיק בבית המשפט - גם זוהי סיבה לא מספקת לנטרל ולנטוש את המקצוע. |
|
||||
|
||||
תראי, ההתפתחויות בענף הבניה איטיות מאוד. שום דבר לא זז שם. את המחשבים צריכים להחליף פעמיים בשנה, אבל התכנון לא השתנה. עדיין יש עמודים וקורות מבטון, מפלדה ולפעמים גם מעץ. חומרים מוכרים. אולי ''הקישוטים'' משתנים. את תוכנות השרטוט צריך לעדכן כל שנה. כל זה ביחד עם אדריכל חלש, שווה לבעל מקצוע נמוך בשטח, לא דימוי, הכוח הממשי של אדריכלים רבים שואף לאפס, זה מוכח, חי ובועט. |
|
||||
|
||||
אתה באמת חושב שזה תקין שהאדריכל יתכנן את האינסטלציה, החשמל והקונסטרוקציה של הבנין?! |
|
||||
|
||||
בארה''ב למשל השיטה היא אחרת. האדריכל אחראי על הכל. אם הוא רוצה לתכנן את האינסטלציה והחשמל בעצמו, הוא עושה את זה והיזם משלם לו עבור העבודה הנוספת. אם הוא לא רוצה, הוא מחפש מהנדסים מתאימים ומשלמים להם. בכל מקרה האדריכל מחליט ומתאם את הכל. הוא גם אחראי לשלם לעצמו וליועצים אחרים. גם הוא בשליטה על התקציב, על הכסף של היזם ומשלם לעצמו, או אם יש יועצים אחרים הוא משלם להם מסך כל השכ''ט שניתן לו, שכאמור כולל גם שכר הטירחה של היועצים. |
|
||||
|
||||
במציאות של ארץ ישראל, מהנדס החשמל, הקונסטרוקציה והאינסטאלציה מתכננים את זה. אבל מה, האדריכל משקיע הרבה זמן רב מאוד בבדיקת התכניות, עידכונים אינ-סופיים. האדריכל הוא זה שלבסוף מאשר את כל התכניות, מצפים ממנו שיבדוק כל תכנית ותכנית של כל יועץ והוא למעשה זה שמנהל את היועצים ומבקש מהם, או יותר נכון, רודף אחריהם בכדי שאלו יעדכנו את התכניות שלהם. אז הוא עושה גם את העבודה של יועצים אחרים. |
|
||||
|
||||
ברור :-) אני התכוונתי לומר שאת כותרת המשנה, לא הכותב מנסח אלא העורכים. ברור שלו היתה סותרת את המאמר היית מתקן. |
|
||||
|
||||
מצטער אבל אילו אינן עובדות מהשטח, אלא תחושות מבוססות על התרשמות אנקדוטית. טענה כזו נחרצת וגורפת צריכה להישען על ממצאים יותר רציניים. מקובל שיש לך רגשות עזים אבל הם לא מהווים תחליף. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. אין צורך להצטער. |
|
||||
|
||||
בטח יעניין אותך הסרט הדוקומנטרי החדש של הבמאי סידני פולק על חייו ועבודתו של הארכיטקט האמריקאי פראנק גהרי. |
|
||||
|
||||
תן לי לנחש: טלי וישנה? |
|
||||
|
||||
הנה הוכחת שלא. |
|
||||
|
||||
רק רציתי לציין שירדן ניר-בוכבינדר הוא עורך למרות שכפל השמות בדרך כלל מעיד על עורכת. |
|
||||
|
||||
הבעיה, ב"ה"הידוע, של המקצוע, היא הקושי להתמקד. נטען פה כבר באחת התגובות, שלא ברור מה בדיוק טענותיו של מטלון. הוא יורה לכל הכיוונים. חוסר המיקוד הזה אופייני לאדריכלים לדעתי. (מהשכלתי הדלה, כסטודנט שנה ד'...) התשובה ל'בעייתיות' של המקצוע, מתחילה להתברר פה בהתייחסויות האחרונות, לגבי מה תפקיד האדריכל. שלא כמו שנכתב ע"י מגיבים בהתחלה, לגבי היות המקצוע low tec: תחום הבנייה, כמו כל דבר - (טוב, בעיקר מבני ציבור, או מבני מגורים גדולים עם מערכות מורכבות. לא כל וילה...) - הוא תחום עשיר בטכנולוגיה. לא במקרה נזקק האדריכל ליועצים רבים. אין דרך להשתלט על כל המידע. אך אין זה אומר שלא צריכה להיות מחשבה כוללת. להיפך! כשהכל מתפרק לאינסוף 'פרופסיות' קטנות - עולה לאין שיעור חשיבות התיאום והמצאותו של ראש אחד שמנהל ומסנכרן. וזה לדעתי עתידו של המקצוע! מי שיבין זאת - יצליח. משתנים פניה של האדריכלות. העבודה בצוותים, ההתמקצעות של אדריכל בתחום זה או אחר, או לחלופין בתחום הניהול, ע"י זה שלמד 'קצת מכל דבר' בהיבט הטכני, וקצת תאוריה באקדמיה, וכו'... מה דעתכם? |
|
||||
|
||||
אתה מתחיל טוב. כבר בשנה ד' מעביר ביקורת על כל האדריכלים וזה מה שכתבתי, לפרגן אחד לשני הם לא מסוגלים, אז איך הם יתאחדו תחת מטריה אחת, ארגון אחד חזק. והבוגרים של המחר הם העתיד לנו?! תלוי באיזה מבנה אנחנו דנים. היתה פה התמקדות במבני מגורים. בתחום הזה מי שמוביל, מידע אישי, זה היזם והקבלן. כך לצערי, הטכנולוגיה לא התקדמה ומה שהיה, זה שיש עכשיו וזה מה שיהיה מחר. ישנם מבני יוקרה שבהם מורכבות טכנולוגיות שונות, מבנים אלו יקרים ויוקרתיים והתכנון שם באמת מנסה להיות קצת יותר יצירתי, מגרה. חלק מהיועצים, או התפקידים שנוצרו, ("פרופסיות"), נוצרו בעקבות סרובו או אי-רצונו של האדריכל לקחת חלק ואחריות, ויכול להיות שלא היו משלמים לו עבור זה. למשל נושאים כמו איטום, אקוסטיקה, היו נושאים שהאדריכל טיפל בהם, זו לא חוכמה גדולה. אבל "הוא" ברח מאחריות והיום יש יועץ איטום ויועץ אקוסטיקה. לפעמים במציאות היזם הקמצן רוצה לחסוך בכספו ולא לוקח יועצים כאלו ואז אין מי שמטפל בנושאים אלו בבניני מגורים. יועץ מעליות, מה הבעיה לשרטט תכנית וחתך של מעלית אחת או שניים. אבל לא, האדריכל לא יצור קשר עם יצרן מעליות, כי הוא לא מרוויח מספיק ולמה לו להתחייב בנושא זה, ואז יש "יועץ מעליות". כל זה במגורים, במבנים ציבוריים, תרבותיים, גורדי שחקים ואחרים הנושאים קצת יותר מורכבים. |
|
||||
|
||||
אז גם לך יש ביקורת רק כלפי האדריכלים. כשיהיה לך משהו מעניין להגיד, תעיר אותי. אותי לא מעניין אם האחריות היא של היזם או של האדריכל. מעניינת אותי התוצאה ולא גילדת האדריכלים. בינתיים לא סיפקת עדויות לכך שהציבור ככלל נפגע מהמגמות שאותן אתה מתאר (למיטב זכרוני לא סיפקת עדויות חיצוניות לכך שהמגמות הללו קיימות, אבל אני מאמין לך). |
|
||||
|
||||
התוצאה תשתנה על ידי חינוך. הצרכן צריך לקנות מוצר איכותי. הצרכן צריך לדעת מהו מוצר איכותי, לבקש מוצר איכותי ורק אדריכל שאינו תלוי ביזמים, בקבלנים ובעשירי האומה יכול ללמד אותם שיש אופציות אחרות. סליחה, לא רק אדריכל, כל אדם שמבין לעומק את ההיבטים האדריכליים הקשורים למוצר הגמור, זה שעומד למכירה. כל עוד האדריכל, שמקבל את שכרו מהיזם, צריך להסביר מהי אדריכלות טובה, לא תהיה כאן אדריכלות טובה. צריך להתאגד ולדרוש בית טוב, להחרים את הרעים. הצרה היא שלכל דבר יש מחיר. נא להתעורר...להפגין באי-קניה, בתמיכה במצוין ולא לשאוף לבינוניות. |
|
||||
|
||||
זה יעלה לי יותר? אם כן: זה באמת שווה את זה? לפי מה שאתה כותב אני צריך לקבל את מילתו של האדריכל ללא עוררין רק בגלל ששמעתי עליו המלצות טובות (ממי?). אם אפשר קצת דוגמאות ולא ססמאות. גם אני חושב ששלום עולמי זה דבר טוב. אם תתרום לי מיליון ש"ח או לחילופין אם תדאג לאפשר לי לפעול בצורה "בלתי־תלויה" אני כנראה אוכל לפעול למען המטרה הזו. כמה אתה מוכן לתרום לי? יש משה שלטענתך כדאי לי לקנות? לפי מה שכתבת עד עכשיו אין ממי לקנות דירות בארץ כי הכל מאיכות ירודה. יש לך דוגמה לכמה צדיקים בסדום? (או שאולי משרד מטלון יוביל את המגמה?) ולא ענית גם לדוגמת המכוניות: למה מה שטוב במכוניות (תכנון ויצור המוני כמעט לכולם) לא מתאים גם לבתים? |
|
||||
|
||||
מכונית זה אובייקט שמשרת פונקציה אחת, מביא אותך ממקום למקום, כמו מזלג שאתה אוכל בעזרתו. סוג המזלג ועיצובו לא יגרמו לך נזקים בלתי הפיכים. בית זה מרכז חיינו,''הלב'' שמפעיל אותנו והחומה ששומרת עלינו, הוא משפיע עלינו מכל הבחינות. שלום המשפחה, פסיכולוגיה, יציבות פיזית ורוחנית ונותן עוצמה רב מערכתית, אם הוא מתוכנן כראוי. יש פרוייקטים שמתוכננים היטב. לא מזמן ראיתי אחד ברחובות ואני לא מדור פרסומים של קבלן זה או אדריכל אחר. בכדי להבין מה זה טוב צריך לראות את זה, לטעום את זה, ללמוד את זה. מה שאתה רואה מאז הולדתך, זה מה שאתה יודע. לכן יש לשאוף להרחיב אופקים, ללמוד לבד או בקבוצה מהי אדריכלות טובה ולא טובה, להסתובב, לפתוח את העיניים ולנסות לגבש מחשבה. |
|
||||
|
||||
אתה משתמש במזלג מדי יום ביומו. ההבדל הוא שיותר קל להחליף מזלג מאשר להחליף בית. לעומת־זאת גם החלפת בית אינה דבר בלתי־אפשרי. אני גם לא נוהג לבקש חוות דעת של יועץ פנג־שוואי לפני בניית בית. אז אם אני רוצה להסיק מסקנות מהדיון הזה: אם אני רוצה לקנות דירה אני צריך להשקיע שנים בהתרוצצות ובלימוד. אני דווקא מרוצה ממה שיש לי ולא חושב שאני צריך לשלם על יותר (בכסף ובזמן התרוצצות). |
|
||||
|
||||
נכון, גרביים אפשר להחליף ודירה, זה קצת יותר קשה. ועוד דבר, כמה זמן לוקח לקנות דירה? בזמן הזה לא צריך ללכת לאוניברסיטה, צריך לפתוח את העיניים. וחשבת על זה שאפשר לקבל משהו יותר טוב במחיר דומה? אצל אנשי הממון סופרים כמה מ"ר בונים, זה מה שנחשב, ולא איך בונים את אותו מ"ר. אז באותו סכום של כסף אפשר לבנות 100 מ"ר בתכנון הרבה יותר טוב שיגרום אושר לכולם ואולי לאחר שנים גם עושר. |
|
||||
|
||||
מכונית זה "אובייקט שמשרת פונקציה אחת, מביא אותך ממקום למקום"?! איזו חוסר תרבות מוטורית! אתה בטח נוסע (או שואף ל) "מזדה 3 אוטומטית מליסינג", ואני בכוונה כותב "נוסע" ולא "נוהג". המכוניות המודרניות הן מלאכת מחשבת של הנדסה (מכנית, אלקטרונית ואנוש) ועיצוב! מכונית טובה גורמת להנאה מהנהיגה, נוחות, שמירה על בטיחות הנוסעים, והקפדה על אסתטיות - הן מבפנים והן מבחוץ. אני מאוד מתפלא לקרוא דברים כאלו מעטו של אדריכל! זה כמו לכתוב ש"בית זה אובייקט שמשרת פונקציה אחת, מקום להניח בו את הראש" |
|
||||
|
||||
אני מנסה להתמקד. כאדריכל שהמשכורת שלו לא בשמיים, יש לי סדר עדיפות. אולי אני מעדיף בית יפה ומתוכנן על מכונית שיושבת בחוץ. או בגלל שאני "נוסע", אני לא "נוהג" ויש לי נהג, אולי אני נוסע במוניות. אולי אני מעדיף כלים יפים, ALESSI, מעוצבים למופת. מכיוון ש"ישקר" זה לא שלי ולא של אבא שלי, אני חי לפי סדרי עדיפויות שאני מגבש לעצמי. |
|
||||
|
||||
ולא חשבת שהדייר הממוצע, שגם הוא לא הבעלים של "ישקר", והמשכורת שלו לא בשמיים, מעדיף מכונית מהנה ובטוחה על פני בית מתוכנן לעילא ועילא ע"י אדריכל מוכשר? מצד אחד אתה מתלונן על חוסר תרבות דיור, ומצד שני אתה מזלזל בתרבות מוטורית. (ורכב טוב, בניגוד לבית מעוצב, לא חייב לעלות הון, אני מכיר מישהי שמוכרת את הפורשה 911 הישנה שלה במחיר נמוך יותר ממשפחתית חדשה) |
|
||||
|
||||
אני קונה, תשלח אותה אלי! וכל אחד וסדרי העדיפות שלו. אני חושב שבית נאה צריך להיות לפני מכונית נאה. ככה אני, קצת שמרן בנושא הזה. לעומת זאת באדריכלות אני אוהב סגנון נקי, ללא קישוטים ופיתוחים. יש כאלו שאוהבים גם ברזים וידיות מזהב, כל אחד ואהבותיו. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להפוך את הפורום ללוח מכירות רכב, אבל אם אתה באמת מעוניין, תתקשר 052-8555666, שמה ענבר. לעניין, אין לי בעיה עם סדר עדיפויות כזה או אחר, אבל יש לי בעיה עם מי שמלין על חוסר תרבות דיור, אך מביע זלזול בתרבות מוטורית. אם להיות פיינשמקר, אז עד הסוף! |
|
||||
|
||||
"מקום להניח בו את הראש"? |
|
||||
|
||||
אנחנו לא מבקשים פרסומת. אנחנו מבקשים הדרכה באמצעות דוגמאות. מה טוב לטעמך? מה רע? מדוע? |
|
||||
|
||||
הלו, זה הכסף שלי, ואני מאוד קשור אליו. אני אתןקצת ממנו לאדריכל רק אם הוא יחזור בריבית שמנה (חובת ההוכחה עליך). |
|
||||
|
||||
סבי, דן איתן, שלח לי את סטריפ הקומיקס הזה: |
|
||||
|
||||
יש הרבה מאוד זכויות לסבך. וגם הסטריפ קומיקס מצוין. |
|
||||
|
||||
מצטרפת למטלון - אחלה אדריכל סבא שלך. |
|
||||
|
||||
במקרה מצאתי את הכתבה הזאת זמן מה אחרי שקראתי את המאמר: |
|
||||
|
||||
מאמר טוב ב-CNN, אבל שם אפשר לחיות במשכורת הזאת וכאן?! |
|
||||
|
||||
לפי ההערכה שלהם, זה יוצא כ-2833$ לחודש בשנה הראשונה. לא הייתי אומר שזאת משכורת רעב בארץ, אפילו אם זה בברוטו. האם זה שכר מוצדק בהתייחס באורך ההכשרה האקדמית ובכמות השעות שהעובד משקיע? כנראה שלא. |
|
||||
|
||||
א. השכר שהם כתבו נראה לי מוגמם. במציאות , גם בארה''ב, השכר של אדריכל מתחיל נמוך יותר. ב. זו לא משכורת רעב בארה''ב. זו משכורת נמוכה , יחסית למקצועות אחרים, כמובן בארה''ב. ג. זו לא המשכורת בארץ למישהו שמתחיל ובשנה הראשונה שלו. הלואי וזו היתה המשכורת של אדריכל מתחיל בארץ. |
|
||||
|
||||
יש היום מדינה בעולם בה מקצוע הארכיטקט נחשבת למכובדת? תנאי שכר טובים וכו'? יש לי הרגשה שעשוי להיות מצב טוב יותר דווקא במזרח הרחוק, סינגפור או דר' קוריאה אולי? |
|
||||
|
||||
בכל העולם המשכורות היחסיות שח אדריכלים לא ממש גבוהות. ההבדל בין ישראל ושאר העולם הוא ביחס אל האדריכל. במאמר כתבתי אודות ''האדריכל הקונווציונאלי'', ושם יש הרבה יותר כאלה שמכבדים את עצמם ואת המקצוע שלהם ולכן הרספקט של החברה אליהם טובה יותר. |
|
||||
|
||||
כמו אברהם יסקי, גם אני לא ממליץ ללמוד אדריכלות. לכל המתעניין, זה יכול להיות תחביב מרתק. |
|
||||
|
||||
את העניין, אז יש בסביבה האדריכלית גם מהנדסים שמתכננים. הם תופסים וקופצים לתוך הנישה הזאת של האדריכל. מותר להם לחתום במקום אדריכל על תכניות לקבלת היתר בניה. בפני הקליינט שלהם הם גם מספרים שהם יכולים לתכנן(כולנו יודעים שהם לא למדו תכנון אדריכלי, להיפך התכנון הקונסטרוקטיבי מגביל ומעקב את הגישה האדריכלית וחוסם לעיתים קרובות, תלוי במהנדס, פתרון יצירתי). בעל הבית חושב לעצמו, ''הנה, תפסתי עוד ציפור'' ונותן למהנדס חופשיות וזה או שמעתיק בית אחר או שמתכנן גרוע, אחרי הכל חמש שנים בפקולטה לאדריכלות קשה לסכם בקורס של יומיים. ואם זה לא מספיק, ישנם גם הנדסאי אדריכלות שיכולים לחתום על בנין נמוך. וגם כאן הנישה של האדריכלים מתחילה להסתם על ידי אובייקטים נוספים. אז העסק לא כל כך פשוט. |
|
||||
|
||||
עדיין לא הבנתי מדוע העתקת בית אחר (שעומד על כנו ודייריו שמחים) הוא כל כך נורא. |
|
||||
|
||||
לא הבנת? |
|
||||
|
||||
לא. כלומר, עשרות בלוקים זהים וצפופים הם מתכון לשכונה מדכאת. אבל אינני מוצא בעיה בשלושה-ארבעה שכפולים, ועוד כמה בערים הסמוכות. |
|
||||
|
||||
כמה דירות טיפוסיות צריך שיהיה בבנין אחד? כמה בנינים דומים רצוי שיהיו בשכונה אחת? |
|
||||
|
||||
צריך שיהיו מספיק דירות בכדי להציע מגוון מעניין לקונה, לצרכן. אם למשל בבנין יש 40 דירות רצוי שבאותו בניו יהיו בין 10 ל-16 דירות שיכולות להקיף את טיפוסי האוכלוסיה בארץ. בקשר לסוגי מבנים, אם יש פרויקט ובו 10 מבנים, רצוי שיהיו לפחות 4 טיפוסי שונים. כמובן שהכל תלוי בתנאי השטח. |
|
||||
|
||||
this is so real, so true! i must agree to every single word. that is why i am in a better place now, i simply left!
|
|
||||
|
||||
ודובר גם על תנאי העסקה המחפירים שבהם מתנהל הענף. לפעמים יש לי הרגשה שהאופי של אלו הבוחרים לעסוק באדריכלות הוא זה האחראי למצב ותנאים הכל כך גרועים.כאילו מרוב היצירתיות נדפקת אצל אותם האנשים איזושהי גישה רציונלית בסיסית.אחרת, מאוד כשה לי להסביר את אותם רבבות האדריכלים- צעירים כמנוסים שמסכימים לעבוד בשכר המינימום או יותר גרוע מכך-ללא תמורה כלל. ואני, מבין שיש בעיה ,והענף נמצע בקשיים,(למרות שהסטיטיסתיקה מראה שהמצב הוא הזה נמשך כבר קרוב לעשור)וצריך להתפרנס ממשהו,אבל לדעתי לכל אחד גם צריך שיהיה איזשהו כבוד מינימלי לעצמו ולמקצוע אותו הם למדו ( במשך שנים ארוכות).אוהבים להשוות את המקצוע הזה לעיסוק בזנות (שני המקצועות העתיקים ביותר וכו...)- אבל שם, כזכור, לעומתם האדריכלות- אין עבודה בחינם... מה שבאתי להגיד הוא שהענף הזה הוא לא בין הענפים הכי כושלים כאן בארץ, גם לפסיכולוגים, וטרינרים, קרימינולוגים, וצלמי הקולנוע הביקוש לא בשמיים. אבל מי שמוצא עבודה לפחות מקבל תמורה הולמת על שנים שהושקעו בלימודים. ואין סיבה שזה לא יהיה כך באדריכלות. ומי שלא מכבד את עצמו ואת המקצוע שלו -סופו שאחרים לא יכבדו אותו ומה שהוא עושה...אני בקושי סטודנט שנה ב אבל לא אסכים לשרטט קו אחד ללא תמורה הולמת על כך. הכח לשינוי הוא בידי כל אחד אחד... |
|
||||
|
||||
nobody should not draw one line without getting reward for the effort. if you do not respect yourself. who will?
lets fight. we will see how far we can go. not much. |
|
||||
|
||||
כח אחד פותר את בעיותיו בדרך המתאימה לא. זה לא קיבוץ ואין פתרון קולקטיבי. |
|
||||
|
||||
"העירייה רצתה לחסוך כסף על אדריכלים - ופנתה לתלמידים בטכניון. סטודנטים יעצבו מחדש את הרחוב הראשי של רמת השרון" אישית, זה מזכיר לי את הניסיון של אתרים שונים לחסוך בשכר סופרים לעיתונאים וכותבי טורים - עושים "תחרות קוראים" ומקבלים ים של חומר לפרסום חינם תמורת קרדיט בלבד. |
|
||||
|
||||
יש גם את הפטנט של פרסום מאמר פרובוקטיבי בכוונה, ואז להנות משבועות של מכתבים נזעמים למערכת. |
|
||||
|
||||
הם מציעים לכרות מנהרה באורך 100 מטר ברמת השרון! אם כבר, אז למה לא לחבר אותה לים, ולהפוך את רחוב סוקולוב למזח? סוף סוף תחרות הולמת למרינה בהרצליה. |
|
||||
|
||||
ומה עם תעלת בלאומילך? |
|
||||
|
||||
כי באנגלית קוראים לזה "to rub in the joke". |
|
||||
|
||||
או to over-kill. |
|
||||
|
||||
צודק במאה אחוז. ובהזדמנות זו אני רוצה לקרוא לעורכי המדיה הכתובה לברור את כתביהם בצורה טובה יותר. המצב כיום שבו כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה בצורה לא עניינית הוא בלתי נסבל. מקצוע העיתונות, שהיה בעבר אמצעי דמוקרטי חשוב, עלול להפוך, חס וחלילה כמו האדריכלות, לאמצעי בו אנשים מנופחים שופכים את תסכוליהם בחשיבות עצמית, הגיע הזמן שילמדו להבדיל בין וטפל, לא? בקיצור, יש דרך להעביר ביקורת. אני מבין שהכתב עשה סקר נרחב ובדק את כל משרדי האדריכלים הקטנים? ואיפה בדיוק הוא ממקם את עצמו? בתור אדריכל אני מתכוון. פשוט גיבוב של מנטרות חסרות טעם. האם זה לא בדיוק העניין שנגדו הוא יוצא? חוסר מקצועיות? עבודת מחקר שטחית? אגו מנופח? יש הרבה מאוד בעיות בתחום, אבל עדיין אפשר למצוא בו אנשים מצויינים,איכותיים, שוויתרו על קריירה שמנה בהיי-טק כי אכפת להם מהסביבה, מהחברה ומאנשים. צורת ההתבטאות הזאת רק מוכיחה על שטחיות של הכתב. כשאין מה להגיד עדיף לשתוק ולא להוכיח את זה במילים. מעניין איך נראות העבודות האדריכליות שלו... |
|
||||
|
||||
אם הוא צודק אז למה הוא צריך לשתוק? ואנחנו מלאי התפעמות מהארכיטקטים המצוינים שויתרו על "קרירה שמנה" בהיי טק לטובת הסביבה והחברה. מישהו אמר "לא עשו לביתם?" |
|
||||
|
||||
לא לעשות כלום ורק שוב לנזוף במישהו שעושה, זוהי הדרך הקלה ביותר. זכור, מי שלא עושה לא נכשל. כתוב בעצמך מאמר אחר, מדוייק יותר, אחד שמייצג את עבודותיך ודעותיך ואז נראה במה דברים אמורים. כתוב עבודת דוקטורט בנושא, תשקיע קצת יותר מזריקת כמה משפטים. ידוע לכולם שאדריכלים לא יודעים לפרגן. "מה עשית בשביל מדינה?" אם מישהו רוצה לקטר בבית בימי שישי מול הטלוויזיה, שיבושם לו. |
|
||||
|
||||
המחפש לקנות דירה בק"ק ת"א, מוטב שיהיו בחשבונו כמה מיליונים מיותרים, או למצער שיהיה חבר טוב של מנהל הסניף מאז גן שפרה, או לחליפין שיהיה נזיר סגפן אשר ישוש לגור במרתף של 28 מ"ר (ברוטו) שהפך ביחצנות זריזה ל"דירת-גן". והמעיין במודעות העיתון והאינטרנט יתמלא תמיהה: "לזריזים!" (מאה מטר ב-3 שניות זה מספיק זריז?) או "למהירי החלטה!!" (בן-לאדן: הקוסקוס שרוף! את מגורשת את מגורשת את מגורשת!) או "למבינים!!!" (מבינים מסוג IQ 220 או שמא מסוג nudge nudge wink wink ?) "דירת שני חדרים (36 מ"ר), לחלוקה! תשואה מובטחת של $1000 דולר לחודש!!" "לופט! 20 מ"ר! + פוטניציאל!!" "נכס מניב!! (מו-ווו)- 2 ח', 37 מ"ר, בזטופולסקולוביץ השקט!!!" (למה שהעיתונים לא יתחילו לגבות מהזריזים מאה שקל על כל סימן קריאה?)* והשם פעמיו כלפי "פרוייקט" חדש, לא עלינו, ייתקל בדירות 67 מ' (ברוטו, אלא מה. וגם אז לא), בעלות תקרה המגרדת את הפדחת, ממ"ד בגודל של מקלחון, המתואר כ"חצי חדר", והמתפאר בדלת פלדה אימתנית עם ידית של מקלט אטומי, במסדרון, בין ה"סלון" והפיפיסוואר (להלן- חדר אמבטיה יוקרתי). מטבח- אין, שכן בהמשך לשוונג של הטרנד להריסת קירות ואמלגמציה של מטבח-סלון, הגיעו הקבלנים למסקנה שיותר פשוט לבנות את המטבח לאורך קיר אחד של הסלון, ודי. אם הקבלן נדיב הוא ייתן גם דלפקונצ'יק בין ה"מטבח" וה"סלון" ואם לא- אז לא. (והם לא.) והבתים הישנים, נמוכי הקומה, מוקפי החצי-גינה-חצי-מעשבה-שליש-עץ-פרי, שעוד שרדו פה ושם, מחוסלים בזה אחר זה. ועל המגרש הריק יקימו הזריזים והמבינים בלוק ענק לתפארת מדינת ישראל.(דירת חדר וחצי בהדר-יוסף, 180000, לקראת פינוי-בינוי!); וה"2 חדרים, קומה 4 בר"ג-גבול-גבעתיים!" - מעניין שעוד לא ראיתי "גבעתיים, על גבול ר"ג!"; (אבל כן ראיתי "ב"ב, על גבול ר"ג"... ולזה ייקרא בארמית pecking order); אבל אמ, איפה הייתי, אה כן- הארון-בגדים בקומה רביעית בשטח ההפקר שבין ארצות השממה והארץ המובטחת- ובכן (מבשרים לך ברובריקה הקטנה בhomeless) היתה אסיפת דיירים, ו- אולי תותקן מעלית! and then again, אולי לא. (ואם כן- נחשו מי יחיה עם הרעש והלכלוך של ההתקנה- הקונה האהבל, אלא מי). תש כוחי. ואני הולכת לבקש מהמדענים שיסדרו לי חוויה חוץ-גופית (ע"ע תגובה 414096). מצד שני- אולי אקפיא את זה לבינתיים. הרגע סיפרו לי שיש אוהלים מרווחים וחסיני גשם ב"למטייל". === *דבר המערכת: "תגובתך כוללת שלושה סימני קריאה רצופים (או יותר). מומלץ להמנע מהפרזה בסימני קריאה ושאלה, משום שהדבר יוצר רושם של התלהמות מיותרת. אנו ממליצים לך לערוך את התגובה מחדש (בעזרת הקישור המופיע למטה)." מה אתם רוצים ממני? תגידו להם, לזריזים! |
|
||||
|
||||
נ"ב- מישהו פה יודע אם ה"גבוה" ב"אבטליון הגבוה" (ר"ג, על גבול ר"ג) מתייחס לאיש או לרחוב? |
|
||||
|
||||
שאני אברר לך אם מתפנה משהו אצלי בבניין? |
|
||||
|
||||
אוקיי, תודה. |
|
||||
|
||||
מצטערת, לא. |
|
||||
|
||||
חיוך עצוב. הרבה חברים שלי מתארים מצב דומה. הנחמה: אחרי חצי שנה בערך, כולם מוצאים משהו. |
|
||||
|
||||
אנחנו חיפשנו משהו ברמת אביב במשך שנתיים ולא מצאנו. מצד שני, אשתי ידועה בדרישות הגבוהות שלה. |
|
||||
|
||||
זאת מחמאה לעצמך? |
|
||||
|
||||
זה עלבון לאשתי. |
|
||||
|
||||
לא נעים, אחרי כל הרעש שהקמתי פה, אבל- מצאנו :) (בגבעתיים). |
|
||||
|
||||
זה לא היה עמיר לב ששאל אם "היא" רוצה שהוא ימות בדירה בגבעתיים? |
|
||||
|
||||
לא מכירה, אבל אם אתה אומר... |
|
||||
|
||||
לקנות? תנסי לשכור... חוויה לא נעימה. אני משלם עכשיו 670 דולר לא כולל חשבונות לשני חדרים, לא גדולים בכלל. בכלל לא ברור לי מהי החוויה התל אביבית עליה אני משלם כל כך הרבה1, אבל למרבה הצער כל האופציות האחרות נראות לי מבאסות ותבוסתניות. 1 אפשר לעשות קניות בסופר בשלוש בלילה? סושי במרחק הליכה? בתי קפה מעצבנים? לא שווה. תל אביב מציעה הוויה צרכנית מסויימת וכמעט שום דבר חוץ מזה. |
|
||||
|
||||
חכה חכה. תתחתן, תעשה ילדים, לא יהיה מקום לכולם בשני החדרים, ותעברו לעיר שינה מהוגנת ומשעממת. ואז תבין איזה כיף היה לך בתל אביב. |
|
||||
|
||||
זהו, שזה כבר לא עובד ככה - נדמה לי שהשנה היתה הראשונה מזה עשורים רבים, שבה לא היתה הגירה שלילית של צעירים מתל אביב. זה אומר שאנשים הפסיקו לצאת לתחום ה"ירוק"1 לטובת הילדים שלהם, ופשוט מעבירים את שנות הגידול בעיר (עד לא מזמן היו יוצאים, וחוזרים כשהילדים בני עשרה או אחרי שהילדים התחתנו, לדירה קטנה יותר). 1 כאילו ירוק. מודיעין למשל היא עיר גרועה מבחינת זיהום אוויר. |
|
||||
|
||||
אז למה אתה (ולא רק אתה) גר שם? למה אנשים מתעקשים לגור ממערב לכביש גהה? |
|
||||
|
||||
כפי שאמר האלמוני שמעליך, זה עניין של גיל (ושל מצב משפחתי). לצאת מתל אביב זה קצת כמו ''לוותר''. בעולם המושגים (השטחי והלא מקורי) שלי רק תל אביב (ובמידה פחותה ירושלים) מציעות משהו שהוא חוץ מתפאורה סבילה. זה שאני לא מנצל את זה במיוחד זה בעיה שלי, אבל הפוטנציאל, הפוטנציאל... אני אשתדל להרחיב אחר כך, אני הולך לישון (חיי הלילה בתל אביב זה משהו). |
|
||||
|
||||
חייתי בירושלים 4 שנים ושנאתי אותה רוב הזמן. מעולם לא גרתי בת"א או בשכנותיה שממערב לכביש גהה ומעולם לא הבנתי למה כדאי לגור שם. זה נכון לטווח הגילאים מצבא ועד 34 ולטווח המצבים המשפחתיים מרווק ועד לנשוי+2. אני חושב שעדיף לגור במרחק של 20 דקות נסיעה מת"א (שלא בשעות העומס) מאשר בתוכה. זה גם יותר זול, גם יותר שקט ונקי ואפילו יש חניה ליד הבית. |
|
||||
|
||||
גם כאשר גרתי בתל אביב זה לא היה בליבה של העיר, אלא בשכונות עבר הירקון.ותודה לפיאג'ו על ביטול המרחק (או הפקקים). |
|
||||
|
||||
הספר "צורות מגורים" הוא מסע ביקורתי בין סוגי הדיור השכיחים בישראל: (ביקורת מוזרה. מצד אחד היא צינית ופוליטית ומבקרת את הכותבות על חוסר מודעות חברתית לכאורה, שהרי הן עוסקות רק באוכלוסיות "שהתמזל מזלם ויש להן קורת גג כלשהי". מצד שני היא מבקרת את הספר בדיוק על הציניות והפוליטיות שלו. מצד שלישי, אולי זנדברג סתם משועשעת מזה שקמו לה ממשיכות). |
|
||||
|
||||
כתבה בהארץ: מתי הופך הבניין מיצירה של ארכיטקט למקום בו חיים הדיירים? הכתבה עוסקת גם במקרים שבהם אדריכלים תבעו את בעלי הבניינים על שינויים שנעשו בהם (לעתים גם מאוחר יותר) על הפרת זכויות יוצרים - הזכות המוסרית של האדריכל כמתכנן הבניין. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |