|
||||
|
||||
זה יהיה נחמד בכל גיל ובכל שנה לעבוד עם גדולים כמו, פרנק גרי, דניאל ליבסקינד, פיטר אייזנמן, אי-אם-פאי, קאלטראווה ואפילו עם הפוסט-מודרניסט מייקל גרייבס. אבל בין לעבוד עם הגדולים ביותר לבין עם הנמוכים ביותר יש קצת רווח, חלל. לעבוד באווירה נעימה, בשיתוף, כקבוצה שיש לה מטרה, כמו קבוצת כדור-רגל או כדור-סל, לעבוד כאשר היחסים מכבדים את המשתתפים וגם לעבוד במקום שבעל המקום לא מפחד מיזם X או יזם Y ומוציא את כל תיסכולו על עובדיו, לעבוד בלי לשקר ליזם או לעירייה זו אחרת ולחכות שיתפסו אותך, גם זה משהו. לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |